חודש: אוגוסט 2020

מערכות ההגנה האוויריות הופעלו בסוריה הלילה (שני) בעקבות מה שמדווח כתקיפה נרחבת באיזור דמשק. הערוץ הסורי הממלכתי אישר כי המערכות הופעלו "נגד מטרות עוינות" באיזור נמל התעופה הבינלאומי של דמשק ובאיזור אל-כיסווה. פיצוצים נשמעו גם במחוז דרעא ובגולן הסורי. 

לפני כחודש, דווח על תקיפה דומה באותו האיזור. סוכנות הידיעות הסורית דיווחה אז על הפעלת מערכות ההגנה האוויריות מעל לשמי הבירה דמשק. אז נאמר כי ישראל היא האחראית לתקיפה באזור אל-כיסווה, דרומית לעיר הבירה. עוד דווח בכלי התקשורת בסוריה כי צבאו של אסד הצליח ליירט חלק מהטילים.

מקורות רשמיים טענו אז כי התקיפה התבצעה מעל לרמת הגולן וזמן קצר לאחר מכן דווח על גל תקיפות נוסף. בדיווח נטען כי התקיפות האחרונות ממוקדות בפרברי דמשק ומחוז דרעא, הקרוב לגולן.

ארגון הטרור חמאס הודיע הערב (יום שני) כי הגיע להבנות עם ישראל בתיווכו של השליח הקטארי. בהודעת הארגון נמסר כי "הגענו להבנות רגיעה עם ישראל, להחזרת השקט ומניעת ההסלמה".

בחמאס הוסיפו: "במסגרת המאמצים, נודיע בקרוב על כמה פרויקטים שנועדו לשרת את עמנו, ולהקל עליהם בצל גל הקורונה שפקד את רצועת עזה. נחזיר את המצב למה שהיה לפני ההסלמה".

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, מציג ראש העיר ירושלים, משה ליאון את המתווה שלו להסדרת מצוקת מבני החינוך בירושלים בכלל ובשכונות המאתגרות בפרט.

אחד האתגרים הסבוכים ביותר שעמדו לפתחו של ליאון עם פתיחת הקדציה, היו השכונות בהם חיים חילונים לצד חרדים. מחד, הצרכים החרדיים בשכונות הלכו וגדלו, מאידך החשש של תושבי השכונות משינוי אופי השכונה, הקשה מאד על מציאת פתרונות.

אבל בתום שנת עבודה מאומצת, יד ביד עם חברי וועדת הרבנים של 'דגל התורה', הגר"ד כהן, הגר"י אפרתי והגר"ב סולוביצ'יק ומזכיר הוועדה הגר"ש פלאי, ורבני השכונות הרלוונטיות בשיתוף פעולה מלא של קברניטי המפלגות החרדיות, אליעזר ראוכברגר וצביקה כהן ומחזיקי תיק החינוך ישראל קלרמן וחבר המועצה אברהם בצלאל, ומחזיק תיק הנכסים העירוניים, משה גורא, הציג היום ליאון פתרונות אסטרטגיים לכל המצוקות שצפו מהשטח בשנים האחרונות, ומציג מהפכה של ממש הן בגישת העירייה לתושבים החרדיים והן בהיקף האדיר של הבינוי המתוכנן עבורם.

הפתרונות שמציג היום ליאון מיוחדים בכך שהגיעו בהסכמה רחבה עם כלל האוכלוסיות, במה שמגדיר ליאון: אין יותר זה נגד זה, אלא זה לצד זה. כל ציבור יקבל את מה שמגיע לו – איפה שמגיע לו, בלי להסתכל על צבע הכיפה שהוא לובש. ילד חרדי, אליבא דליאון, שווה בדיוק כמו כל ילד אחר. תמו הימים בהם ילד חרדי נאלץ ללמוד במבנים לא ראויים. אנחנו נמגר את התופעה הפסולה הזו, הוא אמר בשעה שהציג את המתווה.

שתי השכונות שעמדו במוקד הן במערכת הבחירות האחרונה והן מבחינת הצרכים שלהם היו רמות וקרית יובל, ובזה בעיקר עוסקת התוכנית החדשה של ליאון, כשהוא מבטיח שהוא לא יעצור בזה, אלא ימשיך למפות את הצרכים בכל שכונות ירושלים ולדאוג לפתרונות ארוכי טווח.

בקרית יובל, שכונה שעמדה במשך שנים בעין הסערה, עומדת להיות מהפכה של ממש בכל ארבעת הריכוזים החרדיים: באולסוונגר-ברזיל, שטרן, זנגוויל ובגבעת האנטנה. בכל הריכוזים האלה ניתן מענה של בינוי לגני ילדים שייצאו סוף סוף מהדירות השכורות וייכנסו למבנים רחבי ידיים המתאימים לגני ילדים. בנוסף, גם תלמוד תורה לויכטר המשמש את ילדי השכונה יקבל תוספת של אולמות שישמשו הן את ילדי הת"ת והן את ילדי השכונה.

גולת הכותרת היא כמובן בית הספר לבנות החדש שיוקם בשכונה ובו לא פחות מ-32 כיתות, שצפוי להתחיל לבנות בתוך כשנה. ואם לא די בזה, הכריז ליאון גם על שתי בתי כנסת חדשים בשכונה להם יוקצה שטח. אחד ברחוב קלנר שישרת את תושבי רחוב ברזיל והאזור, ובית כנסת נוסף במתחם שמורק הצמוד לרחוב אולסוונגר הנמצא במרכז השכונה.

הפתרונות לשכונת קרית יובל נבנו עקב בצד אגודל יחד עם נציגי הסיעות ורבני השכונה – הרב וינר, הרב פטרובר והרב כהן, שהציפו את הצרכים השונים ובירכו על שורת ההישגים הדרמטיים שיביאו להקלה עצומה לציבור החרדי.

גם לגבי מתחם המריבה בורבורג שבקדנציה הקודמת הייתה כוונה להעביר אותו לגורמים אנטי דתיים, הושגה פריצת דרך של ממש כשעל המגרש יבנה גן משחקים רחב ידיים לטובת ילדי השכונה שייהנו מריאה ירוקה במרכז השכונה לצד אולם תרבות גדול שישמש בין היתר לכינוסים תורניים, למעמדי הקבלת פני רבו וכן הלאה.

לסיכום: קרית יובל, שכונה שסבלה מאפליה רבת שנים, תהנה מעשרות גני ילדים חדשים, בית ספר חדש ומהודר המונה 32 כיתות עבור בנות, אולמות אירועים נוספים לתלמוד תורה, שתי בתי כנסת ופארק ומרכז כינוסים שישמשו את הציבור החרדי.

מקרית יובל לרמות, שגם היא ידעה מאבקים לא מעטים על מבני ציבור המיועדים למגזר החרדי.

גם שם מציג ליאון שורת הישגים דרמטיים עבור תלמודי התורה ובתי הספר.

ברמות א', על פי המתווה, יתוכנן מיידית מתחם של 6 דונם עבור ת"ת ובי"ס למגזר החרדי, ועוד 12 כיתות שיעברו מבית ספר נועם בנים למגזר החרדי.

גם ברמות גולת הכותרת היא מציאת הפיתרון בשכונת רמות ב' שהילדים המתגוררים בה נאלצו עד היום לכתת את רגליהם לשכונות אחרות, ויהנו מבית ספר יסודי עם 16 כיתות חדשות, זאת בנוסף 2 תלמודי תורה חדשים, שבאחד מהם 22 כיתות, ובשני 18 כיתות נוספות שיבנו ברחוב טרומן.

בנוסף, במתחם הקאנטרי ברמות, יקום קומפלקס מרווח של גני ילדים ברחוב יעקב אלעזר בנוסף למתחם גנים נוסף במורדות השכונה.

ליבת התוכנית היא להביא להפסקת הנחת המנ"דים שהפכה למכת מדינה בירושלים. במסגרת התוכנית שהציג ליאון, תם עידן הדירות השכורות, ובתוך מספר שנים יעברו כולם למבנים קבועים המתאימים לילדים, כך שכל ילד יוכל ללמוד במבנה מתאים הסמוך למקום מגוריו.

עם תום העבודה ביקש ראש העיר להודות לגדולי ישראל מרן הגר"ח קנייבסקי, מרן הגר"ש כהן ומרן הגרי"ג אדלשטיין, על התמיכה הבלתי מסוייגת לה הוא זוכה ועל ההכוונה והעצה שהוא מקבל לאורך כל הדרך מה שנותן לו את הדלק לעבוד למען תושבי העיר בכלל ועולם התורה בפרט.

צילום: אלי קובין

קריאה מהנה:

מה היה החלום הראשון שלך מוזיקה או רדיו?

מוזיקה לא הייתה חלום היא הייתה תמיד, אני כבר בגיל צעיר מאוד מאוד הלכתי לחוגי נגינה כאלה ואחרים, הרדיו נהיה חלום בערך מגיל 13…

מה מושך אותך לעבוד בתחום הזה?

הכל.

איפה אתה מתחיל את העבודה שלך בתקשורת?

הקשר הראשוני היה כשהתחברתי למצלמה בערך בשנת תשס"ח, גרתי אז בעמנואל ובשיאה של הפרשה תיעדתי כל מה שזז ושלחתי החוצה לאתר חדשות 24 בזמנו תחת שם העט תם גאנץ, שלאחר מכן שימש אותי גם ברדיו כשלושה חודשים עד שהתברגתי היטב.

מי היה ההשראה שלך בתקשורת?

שאבתי המון מיוסי אייזנטל.

באילו תפקידים הספקת לכהן בעשור האחרון?

עורך, מפיק, מנהל מחלקת פרסים, ניהלתי את 'קול חי מיוזיק' במשך 3 שנים עד שהיא החלה לשדר גם ברדיו, וכיום עורך באתר 'קול חי'.

מה הוא התפקיד שהכי אהבת לעשות במהלך שידור?

שאלה קשה מידי למישהו שהוא 'חולה' רדיו.

ספר לי על רגע ברדיו שלא תשכח.

היו המון רגעים הבולט שבהם, הרגע הזה שאייזיג האניג נכנס לאולפן לראיון אחד ויחיד ברדיו אצל מנחם טוקר ב'מוצ"ש חי' אחרי עשרות שיחות של שכנועים, רגע נוסף זה אותו לילה מר ונמהר בו עלה בסערה השמימה רבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל איך בשלוש בלילה פתחנו שידור חירום יחד עם מני גירא.

מה קורה מאחורי הזכוכית בזמן שידור?

התרחשות רבה, המון לחץ, המון ריכוז.

ספר לי קצת על עבודה של מפיק.

המפיק הוא למעשה הנהג של התוכנית, החל מהתוכן ועד סגירה עם מרואיינים או העלאת מאזינים, קשת רחבה מאוד של פעילות, בתחילת התדרך כמנחם טוקר רצה להסביר למב"ד מה תפקיד בתוכנית הוא אמר לו "קליגר הוא נהג המונית ואני רק הנוסע, הכל מוכן לי", סיפרתי את הסיפור הזה כבר הרבה פעמים לכל מיני חברים, וזה היה נורא מצחיק שפעם אחת חיפשתי נהג מונית ולא מצאתי, וכך תוך כדי לחץ אז הבת הקטנה שלי אמרה "תתקשרו לטוקר"…

מתוקף תפקידך ברדיו יצא לך בטח להפיק גם כמה וכמה אירועים ספר לי קצת על תחום האירועים.

תחום שלא קל להתעסק איתו מלא אגו מחד אבל כשאתה מצליח בסוף לתפור הכל האירוע בסופו של דבר בדרך כלל מלא חן.

מה האירוע המשמעותי ביותר שיצא לך להפיק?

היו כמה וכמה, אם זה אירועי בין הזמנים שונים וכן אירועי גמר מורכבים של תחרויות שונות ביניהם גמר 'קול הנערים' וגמר 'המלחינים' וכל מיני שידורי חוץ מורכבים.

תן לי סיפור מעניין מאחורי הקלעים ברדיו.

אחד הסיפורים המעניינים הוא איך שחיים ולדר הגיע לרדיו, היתה לי תוכנית שהגה מנכ"ל 'קול חי' ר' אבי רוזן שנקראה בשם 'השירים שאהבנו', שהיתה משודרת מידי יום ע"י אדם אחר שהיה משמיע את השירים אותם הוא אוהב לצד אנקדוטות שלו, זו היתה תוכנית שכבשה שיא בפני עצמה אני לא חושב שהיה דבר כזה אי פעם ברדיו הגישו אותה קרוב ל-600 אנשים שונים ביניהם ולדר שמיד אחרי שהגיש אותה נחתם עימו חוזה.

מי לדעתך השדרן הטוב ביותר במגזר כיום?

כולם אהובים כולם ברורים, באופן אישי מבחינה קולית אני הכי נהנה להקשיב למימרן.

כמה אתה מחובר לתחום האקטואליה ברדיו?

האמת שבתור מפיק הייתי פחות מחובר, היום מתוקף תפקידי כעורך האתר אני הרבה יותר מחובר.

בוא נעבור לדבר קצת על עולם הנגינה שלך, באיזה שלב בחיים אתה מגלה את החיבור שלך למוזיקה?

כפי שסיפרתי המוזיקה היתה תמיד אבל על אש נמוכה, בגיל 12 קניתי לראשונה אורגנית בחנות 'הצליל' בירושלים לאלו שזוכרים, אבל מה שתפס את ההורים שלי זה שכל הזמן תופפתי עם הידיים על השולחן והם הציעו לי ללכת ללמוד תופים, תופים אגב אני נזכר תוך כדי תמיד היו התחביב שלי אפילו בגיל צעיר ממש הייתי מקים כל מיני מערכות תופים מכל מיני סירים וכדו', לצד כל מיני מצילות ישנות שההורים שלי הביאו לי מכל מיני מקומות, בקיצור בגיל 13 לקחתי את שיעור התופים הראשון והיחיד שלי אצל המתופף הידוע הונא פרידלנדר, כשישבתי על המערכת ראיתי שזה שונה מאוד מאשר לתופף ביד, צריך הרבה קואורדינציה שלא הייתי בנוי לה, בגיל 17 וחצי גיליתי לראשונה את הקלרינט מקרוב, אני לא אשכח את אותו יום – למדתי בישיבת פינסק קארלין והיתה חתונה של אחד מנכדיו של הרבי הקודם זצ"ל, ידידי ורעי ר' יצחק רכטשכפר החזיק אצלו קלרינט רוסי וביקשתי ממנו שיתן לי לנסות כמה צלילים והופ אני רואה שאני מצליח בצ'יק צ'ק להוציא צלילים, מפה לשם הקלרינט נשאר אצלי כמה ימים, ומשראיתי שאני מצליח כבר לנגן ניגונים פשוטים שלמים, הלכתי ללמוד אצל מורי ורבי חיליק פראנק למשך שנה, באותה שנה אבי מורי שליט"א השיג לי קלרינט מאחד מחבריו שלמד איתו בהיותו צעיר, והקלרינט שלו שכב בבוידעם עד שגאלתי אותו למשך שנה, כשלאחמ"כ רכשתי קלרינט מקצועי משלי והוא משמש אותי עד היום.

על איזו מוזיקה גדלת?

מוסיקה יהודית מגוונת מאוד, אני אוהב ניתן לומר הכל, כשברור הוא שמהרגע שהתחברתי לקלרינט התנגנו באוזניי רק ניגוני הכלייזמר למיניהם.

אתה מנגן רק על קלרינט?

בעיקר על הקלרינט אם כי יש לי כלים נוספים כמו חלילים שונים וסקסופון, בזמנו ניסיתי לשבת ללמוד על חליל צד למשך כחודשיים אבל באיזה שהוא שלב הרגשתי שיצאו לי קרניים והתייאשתי.

ספר לי קצת על הקלרינט.

כלי מיוחד שיש בו הרבה נישות – בכי, שמחה, צחוק, רגש. אגב אני נזכר שהיתה לי תקופה שהייתי מלמד תלמידים אחד מהם היה ממש צעיר שבתחילה ולא הבין למה הקלרינט שלו רטוב אחרי שמנגנים בו, וביום הראשון אחרי השיעור הוא בא הביתה ופשוט תפס את אחד החלקים ונענע אותו בחזקה עד שזה עף לו מהיד ונשבר…

כמו כל נגן קלרינט נחשב, גם אתה זוכה לנגן כמידי שנה בשנה בל"ג בעומר במירון, ספר לי על התחושות שעוברות ביום הקדוש הזה.

בלתי ניתן להעביר את התחושות של היום המיוחד הזה, צריך לבוא להרגיש ולחוות אני מקדיש את עצמי ביום הזה כל כולי לשמחה לשמוח עם הצדיק אם זה בריקודים אם זה בנגינה לצד כמובן תפילות מעומק הלב, השנה לצערי לא זכיתי להיות שם בגלל הקורונה וה'חור שיש לי בנשמה' בגלל שנתיים שפספסתי בצעירותי לצערי הרב והגדול מאוד גדל, ואם כבר הזכרת את מירון ואנחנו מדברים על קלרינט ומוזיקה וכדו' אני חייב להכניס סיפור קטן בהקשר הזה: כשהייתי בן שמונה, עברו הוריי מעמנואל לצפת, שם גרנו שלוש שנים, אבא שלי למד בכולל של הרב שטרן, ובמירון הם עשו דוכן התרמה לכולל, שם מכרו שם שמן זית, נרות וכל מיני עניינים, על הדרך החתימו הוראת קבע לכולל. בין השאר הביאו ילד שהיה מאוד מאוד נמוך הוא היה נראה קטן מאוד אבל היה לו קול יפה והוא ידע לשיר. הצמידו לו אורגניסט והילד הזה שר משמונה בערב עד השעה שתיים בלילה ברצף, כשאנשי הכולל כל הזמן אומרים ילד הפלא בן השלוש… הייתי אמנם בן שמונה אבל נמוך הייתי ונראיתי ממש כבן שלוש… לא אשכח איך באו כל מיני אמריקאים וכל מיני סבתות זקנות שזרקו עלי מטבעות של כסף מרוב התלהבות. מרוב ביישנותי שרתי עם הגב לקהל… כן התביישתי. (אגב, אם אתם קוראים את הטור הזה ויש בידכם תמונות או סרטונים וידאו בין השנים תשמ"ח – תשנ"ב, אנא שתפו אותי ואני יודע שיש, אני זוכר גם שצילמו אותי.)

ואם כבר הזכרנו את נושא השירה, אז ב"ה חנן אותי ה' בקול חזק ואני משתדל כמה שאני יכול ליהנות אותו מגרוני, אם הוא גם יפה או לא זה כבר צריך לשאול את השומעים….

יצא לך לשחק בכמה קליפים, כמה אתה מחובר לתחום המשחק?

במעבר חד כמו שאומרים, כן נושא המשחק זה גם משהו שהיה איתי מקטנותי או אז זה התבטא יותר בריקוד אותו הנחילה דווקא אימי תליט"א שהיא מורה לתנועה, בתקופת היותי מלמד בחיידר זה לידי ביטוי בכל מיני הצגות אותם הייתי עושה לתלמידים, כשבעשור האחרון זה בא לידי ביטוי בצורה מקצועית יותר כשבין השאר שיחקתי בכל מיני מצגות או קליפים כאלה ואחרים כשהמפורסם שבהם זה הקליפ שהוציא מאיר גרין 'כי אני יהודי' שכבר עבר את המיליון צפיות, והכל ב"ה בא לי בטבעיות ללא שלמדתי את זה כלל.

זה תחום שתרצה להתקדם בו בחיים?

בהחלט מאוד מאוד מאוד, אני מאוד אוהב את זה.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?

אם הייתי שואל אותך למשל בחנוכה האחרון איפה תהיה בפסח, לא אני ולא אתה היינו חולמים שנהיה נעולים בבית תחת סגר איום של הקורונה, יש מנהיג לבירה שמנהל את העולם ורק הוא יודע מה יהיה, השאיפה היא להמשיך ולשמח את עם ישראל בכל הכשרונות שחנן אותי ה', מאחר ואני כהן הרציונל אומר שאני אשמח לפגוש אותך בבית המקדש ואם ח"ו לא אז ניפגש לעוד ראיון על 20 שנה ב'קול חי' כי 'קול חי' תמיד איתי וזה הבית שלי.

לסיום, ספר לי על רגע הזוי שקרה לך באמצע שידור.(נרדמת/נפל המחשב/השארת בטעות מיקרופון פתוח וכו')

היו הרבה ויש כל מיני וחלקם גם שמורים בארכיון ההקלטות, יש קטע חמוד שמזכירים לי אותו כל הזמן ברדיו, איך ממש בתחילת הדרך נאלצתי להחליף את אחד השדרנים באחד מהקד"מים ומאחר ואני תלוי בתחבורה ציבורית הגעתי למקום ברגע האחרון מתנשף כולי ובקושי מצליח להוציא מפי את המחירים והמוצרים, זה היה מצחיק נורא!  

הממונה על המאבק בקורונה פרופסור רוני גמזו אמר היום (שני) בתדרוך השבועי כי עדיין עומד על כך שאין לפתוח את בתי הספר בערים האדומות למרות החלטת הממשלה שהתקבלה בנושא. הוא הוסיף שאולי המחלוקת לא נראית טוב בעיני הציבור, וכינה את העניין "בעיה מביכה". גמזו גם אמר שישנה עלייה בתחלואה בחברה הערבית ובחברה החרדית.

"אני מתכוון להיאבק ולא לאפשר את פתיחת שנת הלימודים בערים האדומות. זה לא סיכון נכון לקחת אותו", אמר גמזו בעניין פתיחת מערכת החינוך בערים האדומות. הממונה על הקורונה הוסיף גם שהוא דוגל לא רק בסגירת מערכת החינוך בערים האדומות, אלא גם במגבלת תנועה. "הרמזור יהיה חלשלוש ללא הגבלות נוספות", אמר.

"בעיר אדומה אין מצב שיהיה בית ספר שאין בו מקרה מאומת. לכן אני ממשיך לעמוד על כך", אמר גמזו בתדריך. "אולי זה נראה לא טוב מול הציבור ששר החינוך אומר כך, והממשלה אומרת כך, ואין החלטה. אנחנו בשיח כדי לפתור את הבעיה המביכה הזאת".

גמזו טען שיש מומחים שאומרים שכינו אותו 'משוגע' שהוא נותן למערכת החינוך בכל הארץ להיפתח עם 2,000 נדבקים ביום. "אני עושה את זה בלב כבד, לא בטוח במאה אחוז, אני לא מהמר", אמר. "אבל לגבי מערכת החינוך בערים האדומות: זה כבר לא סביר בעיניי".

בדווח בחדשות 12 פורסם כי הממונה על הקורונה התייחס גם למחלוקת שהייתה אתמול בנושא בישיבת הקבינט. "ברוב הפעמים לא חולקים על דעתי בקבינט, אתמול קפץ להם הצורך ההכרחי להחליט בעצמם מתוך אמירה 'אנחנו השרים ואנחנו לוקחים את האחריות'", אמר גמזו. "יש לי הרבה כבוד לכל השרים אבל אני רוצה להגיד לכם מכאן: לפעמים אין לכם את הכלים המקצועיים".

הוא המשיך בפנייתו לשרים ואמר, שלפני שהוא מגיע לישיבות איתם, הוא לומד, יושב עם מומחים, ועושה עיבוד של כל הדעות. "כאשר אתם מערערים על זה – כל אדם אחר חוץ ממני היה קם והולך", אמר גמזו. "להתפטר אפשר תמיד אבל הגעתי לתפקיד כחלק ממטרה ברורה שלי לסייע לאזרחי מדינת ישראל. עם הרבה מאוד קושי אני רוצה להמשיך ולהוליך אותנו למקום נכון. עוד לא הביאו אותי לסף".

גמזו התייחס גם לעלייה בתחלואה שנמצאת לדבריו בעיקר בחברה הערבית והחרדית: "העלייה בתחלואה נמצאת בעיקר בחברה הערבית שעלתה מ-150 ליום למעל 600 ביום. יש גם עלייה מסוימת בחברה החרדית – בשכונות החרדיות באשדוד, טבריה ועמנואל. לעומת זאת בבני ברק וירושלים המצב די יציב".

הוא הוסיף: "אנחנו מסתכלים על החולים החדשים בלבד בממוצע לשבוע האחרון, והכל מושפע מנקודת הזמן האחרונה. מהר מאוד עיר יכולה להיות בצבע אדום, אבל גם מהר מאוד לעבר לכתום. אם שיעור הבדיקות החיוביות גבוה המשמעות היא שיש תחלואה חבויה. תושב שאומר 'בואו נחביא את המחלה' יהפוך את העיר שלו לאדומה".

מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, מיכל כהן, החברה בוועדה הציבורית המייעצת לגמזו תמכה בדעתו, תמכה בגישתו של גמזו. "פתיחת בתי ספר באזורים אדומים תהיה טעות שתוביל לסגר על ערים שלמות", אמרה. "תוכנית הרמזור שאושרה היא הדרך האחראית והנכונה לפתוח את מערכת החינוך מחד ולהבטיח שלא נחזור לסגר ארצי מאידך".

היא הוסיפה: "יש לנהוג באופן דיפרנציאלי – לשחרר עד כמה שניתן את המערכת כולה, ולבצע סגרים נקודתיים שכוללים בתי ספר בערים אדומות. כל זאת תוך תקווה שניתן יהיה לשקול פתיחת אותם בתי ספר בכפוף להערכת מצב שוטפת וירידה בתחלואה".