לאחר כמעט חצי שנה מאז פרוץ נגיף הקורונה בישראל, מיד לאחר חג הפורים, בשלהי חודש אדר, כאשר מהרגע הראשון זעק הגאון רבי ציון בוארון את דעתו הנחרצת כי אסור לסגור בשום אופן ובשום שלב את היכלי הישיבות, בתי הכנסת, בתי המדרש, הכוללים ותלמודי התורה, ואדרבה עליהם להמשיך לפעול ולהתקיים ביתר שאת וביתר עוז, ורק התורה הקדושה והבל פיהם של תינוקות של בית רבן יסירו מעל עם ישראל כל חולי וכל מחלה, כאשר הוא נושא שיחות ומשמיע דעתו ברבים ואף משגר מכתבים לראשי המפלגות, יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי ויו"ר יהדות התורה הרב יעקב ליצמן, חברי הכנסת נוספים, אישי הציבור ורבנים וכן נושא שיחות נחרצות כנגד המצב.
כעת לקראת חודש אלול, כותב הגר"צ בוארון מכתב נוסף ארוך וכואב, תחת הכותרת "התפרצות קורונה או התפרצות שנאה לדת" במכתבו מגולל הגאון רבי ציון בוארון את ההגבלות כנגד בתי הכנסת, אכיפת המסכות בצורה ברוטלית, וכן הינו מעורר על מצב הישיבות המאולצים להתקיים בתנאי קפסולות וכן את המצב הצפוי ע"י ההגבלות בבתי הכנסת בימי ראש השנה ויום כיפור.
הגר"צ בוארון פותח את מכתבו המיוחד וכותב: "כזכור שעם תחילת "אביב הקורונה" בארץ הרי שהצעדים שננקטו לפני הכל הינה הגבלת המתפללים בבתי הכנסת, ומיד לאחר מכן הסגירה המוחלטת, וכעבור ימים ספורים איסור תפילה בציבור בכלל. המצב הנורא הזה הביא לכך שיהודים טובים היו צריכים לחפש מקומות מסתור בתנאים לא אנושיים כשהם נרדפים קשות על ידי שוטרים בפקודת "המלך ודתו" גם אכיפת המסכה היתה ברוטלית ביותר בעיקר כלפי הציבור החרדי ובתי הכנסת, בעוד שבתל אביב וערים אחרות לא היתה שום אכיפה כי אם למראית העין במקרים בודדים (נבקש מהמשטרה דו"ח מלא על מצב האכיפה בירושלים ובבני ברק ועמהן תל אביב ואגפיה) וזכורה לכולם פריצת השוטרים למאה שערים בכח מאסיבי תוך הכאת נשים וזקנים והטלת רימוני הלם, כאילו מדובר במלחמה נגד טרוריסטים שפלים".
"עתה עם פרוץ "הגל השני" של הקורונה", מוסיף הגר"צ בוארון וכותב "שוב הוטלה המגבלה על בתי הכנסת לא יותר מעשרה מתפללים, בעוד שבמסעדות ובתי קפה, פארקים ומקומות בילוי, חופי הים והטיילת המצב שונה באלפי אחוזים הן בכמות האנשים והן באי אכיפה של המסכות"
הגר"צ בוארון אף מתייחס לבהלה שהיא לדעתו לא בצדק, משום שהיא גורמת למיעוט וביטול תפילות ושיעורי תורה "נדגיש שהבהלה שנזרעה בקרב הציבור הביאה לכך שרבים נמנעים מלהגיע לבתי הכנסת, המתפללים מתמעטים ושיעורי התורה מתבטלים לחלוטין, המצב ידוע היטב לגבאי בתי הכנסת"
בהמשך מכתבו מלין הגר"צ בוארון על הדאגה של קבינט הקורונה, כאשר לדבריו היא מוצאת את מקומה בעיקר בבתי הכנסת ולא במקומות "חול" כלשונו או חדרי האוכל שבצבא, וכך הוא כותב "כל הדאגה של "קבינט הקורונה" לשלום הציבור, מוצאת את מקומה המעשי בעיקר בבתי הכנסת והישיבות! שאם באמת יש סכנה, אז מדוע המצב הוא שונה לחלוטין במקומות חול, מקומות בילוי, חדרי אוכל שבצבא וכדומה, מדוע שם אין את הדאגה לשלום הציבור? חופי הים ומקומות הבילוי גדושים בעשרות אלפי איש והכל שפיר ותקין ואין הגבלות ואין אכיפה"
הגר"צ בוארון מתייחס על ההיתר לקיום הפגנות וכותב "הפגנות מותרות ללא מניעה ב"תנאי" שיקפידו על הרחקה "של שני מטר"?! אך בל נשכח שיש עוד תנאי חמור שהפרתו תביא לפיזור ההפגנה והטלת "סנקציות פליליות" "מותר להפגין אך לא לקיים תפילה" זאת אומרת אם נמצאים יהודים שירצו להתפלל מנחה מחשש שיחלוף הזמן אסור הדבר בהחלט ומדוע?! (התפרסם במסמך תנאים לקיום הפגנה בחתימת סנ"צ א. עובדיה)"
"בארה"ב שם היה מצב הקורונה חמור מאוד לאין ערוך מן המצב בארץ הקודש (אשר עיני ה' אלוקיך בה, בהשגחה מיוחדת מהשי"ת) שם בתי הכנסת פתוחים באין הגבלה ובאין חובה למסכות, כך נאמר לי בשיחה עם ידיד תושב נוי יורק, זהו המצב שם, ואילו כאן תחת שלטון יהודי איך אנחנו נראים!"
לקראת חודש אלול, הימים הנוראים וחגי תשרי כותב הגר"צ בוארון "ואם לא די במצב הנורא שאנו נמצאים עקב החלטות של אנשים הרחוקים מהתורה ומהתפילה" וממשיך "הרי שכבר עתה חודש מראש מתכננים כבר איך להגביל עוד את בתי הכנסת לקראת ימי ראש השנה ויום כפור, פשוטו כמשמעו! זאת אומרת שלא יוכלו להתפלל בבתי הכנסת בימים הנוראים ובכך להביא למצב שהתפילות יתקיימו בצמצום, במקומות מסתור בחוסר תנאי מיזוג וכו' ולהביא למצב שיהודים רבים עלולים חלילה לשבור את הצום ביום הקדוש והנורא."
במרכז המכתב הכואב מתמצת הגר"צ בוארון את המצב בהיכלי הישיבות כאשר בעקבות אילוץ הישיבות להתקיים במתווה הקפסולות מוכרח שרבים מבני הישיבות לא ישובו לספלי הישיבה "גם מצב הישיבות הנאלצים לחיות בתנאי קפסולה הולך ומתדרדר, משום שאין אפשרות להחזיק ישיבה בתנאים המזכירים את הפתגם "שבור את החבית ושמור יינה"."
בדברים הבאים מתייחס הגר"צ בוארון להתנהלות הח"כים מהמפלגות החרדיות ואת אכזבתו מהם וכותב "חשבנו פעם שהמפלגות החרדיות בהן בחרנו, ישמרו על מצב הדת, אך לאכזבתנו הגדולה אותן מפלגות (אשר רק מכוחן מחזיקה הממשלה מעמד, לשבט או לחסד) טומנים ראשם בבוץ הפוליטי ולא רק שאין עושין דבר לתיקון המצב, נהפוך הוא שאת יריבות הבוז שחוטף הציבור שומר המסורת! בעיניהם נחשב הדבר יורה או מלקוש לברכה, ואין על מי לסמוך"
לפני מספר ימים דיבר כב' הרב הצדיק רבי יהודה כהן דברים כדורבנות אודות מצב הדת החמור ודבריו היו כקול קורא במדבר!
בסיום מכתבו הכואב נכתב "ובכן אני קורא לכל הרבנים והעסקנים שעדין יראת ה' בליבם לקום ולזעוק את זעקת התורה. מי לה' אלי" ציון בוארון.
בסיום מכתבו מוסיף הגר"צ בוארון ומתייחס להגדלת מספר המתפללים לבתי הכנסת וכותב: "נ.ב. עתה נודע על הקלה מסוימת במספר המתפללים, לקראת חודש אלול, אך זה נראה ככסות עיניים מהמתוכנן לקראת הימים הנוראים".
[embeddoc url="https://hm-news.co.il/wp-content/uploads/2020/08/מכתב-הרב-בוארון.pdf"]
