דו"ח מחקר המבוסס על תשובות לשאלון סקר שהופץ בקרב צוותי רפואה בישראל ובקרב מדגם של האוכלוסיה הכללית בארץ וממנו עלה כי 61% מהאחיות יסכימו להתחסן לקורונה אם וכאשר יימצא חיסון יעיל לנגיף וזאת לעומת 75% מקרב משתתפי המחקר מקרב הציבור הכללי. 76% הביעו חשש, בין היתר, מתופעות לוואי או שלמרות שיקבלו החיסון, יידבקו בנגיף.
הדו"ח שפורסם בשבוע שעבר תחת הכותרת "הססנות לחיסון – האתגר הבא במאבק ב-Covid19" ב-European Journal of Epidemiology והובא לאחר מכן באתר doctorsonly, בשאלון שהופץ, הצוות ביקש מ-1,941 עובדים במרכז הרפואי ומקבוצה מהאוכלוסיה הכללית למלא שאלון אנונימי. התשובות נאספו זמן קצר לאחר שהחלה המגיפה בארץ, באפריל, בעת שיא הגל הראשון והסגר. מקרב המשיבים לשאלון היו 338 רופאים ורופאות (בכלל זה מבתי חולים נוספים) ו-211 אחיות ואחים ועובדים במקצועות נוספים. כן חולקו שאלונים ל-1,112 למדגם מייצג של האוכלוסיה (שאינם עובדים במערכת הבריאות).
כולם התבקשו להשיב לשאלה אם יסכימו להתחסן נגד קורונה כשיהיה חיסון; על הסיבות, אם יש להם, מדוע הם מהססים להתחסן; האם הם נוהגים להתחסן נגד שפעת; האם הם הורים לילדים ואם משבר הקורונה עורר חשש לפרנסתם.
מניתוח התשובות עלה: ההיענות של משתתפי המדגם מהאוכלוסיה הכללית לקבלת החיסון היתה בשיעור של 75%, בעוד ההיענות של האחיות והאחים עמדה על 61%. בקרב הרופאים, 78% השיבו שיסכימו להתחסן. שיעור עובדי בתי החולים במקצועות האחרים שהביעו הסכמה להתחסן היה דומה לזה בציבור הכללי.
נמצאו הבדלים במקצועות הרפואה השונים: 91% מחברי הצוותים במחלקות לרפואה פנימית השיבו שיתחסנו, לעומת 75% מעובדי המחלקות לכירורגיה. 94% מחברי הצוותים הרפואיים שנחשפים לחולי קורונה בעבודתם השיבו שיתחסנו, לעומת 77% שלא נחשפו לחולים אלה. 55% מהאחיות ו-60% מהרופאים שהשתתפו בסקר אמרו שיחסנו את ילדיהם, לעומת 70% מהמשתתפים מהאוכלוסיה הכללית.
76% מהמשתתפים מקרב כלל האוכלוסיה ומקרב צוותי הרפואה הביעו חשש מבטיחות החיסון, מתופעות הלוואי וכן פחד לחלות בעקבות החיסון. 13% הביעו חשש שהחיסון לא יהיה יעיל. 11% השיבו שמבחינתם זו מחלה קלה ואין צורך להתחסן נגדה או שלדעתם המערכת החיסונית הטבעית יכולה להתמודד בעצמה עם הנגיף.
מקרב האוכלוסיה הכללית, 92% מהנשאלים שאיבדו את מקום עבודתם בשל משבר הקורונה השיבו שיסכימו להתחסן, לעומת 72% שהיו מובטלים לפני המגיפה ו-75% שהמשיכו לעבוד. נמצאה תאימות בין מי שמתחסן מדי שנה לשפעת בשגרה לבין מי שאמר שיתחסן נגד קורונה.
ד"ר דרור אמר לעידו אפרתי מ"הארץ": "בימים שבהם ערכנו את הסקר, היה סגר ותחושה קשה מאוד שלא יודעים עם מה אנחנו מתמודדים, בזמן שבאיטליה מתו מדי יום אלפי חולים. ברקע היתה תקווה גדולה שיגיע חיסון שיסיים את המצב הזה. הייתי משוכנע שהמציאות תחסל את תופעת ההתנגדות והססנות לחיסונים. ציפינו שבקרב עובדי בתי החולים נראה שיעור גבוה יותר של נכונות להתחסן בהשוואה לאוכלוסיה. גילינו שאין הבדל של ממש בין אנשי הרפואה לאוכלוסיה הכללית בעניין הזה, לא ברמת ההיענות ולא בסיבות ובחששות שבבסיס ההיסוס להתחסן".
עוד אמר ד"ר דרור כי החשש בישראל דומה לזה שבארה"ב, שם, לפי דיווח של "ניו יורק טיימס", סקר דומה הראה שרבים לא יסכימו להתחסן כי אין להם אמון בו ובמערכת. חוסר האמון ניכר במיוחד בקרב שחורים. תומכים בחיסונים הציגו חשדנות כלפי החיסון שהממשל דוחף עתה ומהחיפזון להביאו לשוק.
ד"ר דרור: "יש חוסר אמון בתהליך. לא חוששים שהחיסון לא יהיה יעיל, אלא שלא יהיה בטוח. לסירוב של אנשי הרפואה להתחסן עלולה להיות השפעה משמעותית על כלל הציבור. כדי ליצור אפקט יעיל של חסינות עדר חייבים במסה גדולה של מתחסנים. כשיהיה חיסון מוצלח יידרשו קמפיינים ציבוריים נרחבים שידגישו את הבטיחות והיעילות של החיסונים".
