בעצרת שהתקיימה מול בנין תאגיד השידור, השתתפו רבנים חשובים מכל העדות והחוגים בעם ישראל, לצד שרים וחברי כנסת מהליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה, שהתחייבו לפעול לעצירת ביזיון התורה ורמיסת היהדות מכספי הציבור המאמין ברובו המוחלט בהשם ובתורתו.
העצרת הועברה בשידור חי באתר הידברות ובאתרי חדשות מובילים למאות אלפי צופים מכל רחבי העולם היהודי.
העצרת אורגנה על ידי שורה של ארגוני יהדות וחברה בניצוחו של מנכ"ל ארגון 'אופק' ר' אלעד צדיקוב, חבר מועצת העיר הרצליה מטעם דגל התורה.
בשבוע שעבר הודיעו במשרד התקשורת כי שלב הגשת ההצעות הבסיסיות למכרז תדרים נסגר. "זהו יום חשוב למדינת ישראל העומדת בפתחה של מהפכה טכנולוגית חדשה", אמר שר התקשורת יועז הנדל. "טכנולוגית הדור החמישי תאפשר פיתוח מואץ בתחומי הבריאות, החברה, הנגשת הידע, החקלאות, ההתיישבות הכלכלה והתעשיה. למכרז יש השלכות מדיניות וביטחוניות ובעיקר פוטנציאל אדיר לקדם ולפתח את מדינת ישראל", הוסיף הנדל
רשתות הדור החמישי יצרו בעולם תנועות מחאה גדולות של אנשים הטוענים כי הרשת גורמת למחלת הסרטן ותאוריות קונספירציה החל מהפצת נגיף קורונה ועד נשק מתוחכם שישלוט על האזרחים
אז מהי האמת? אלון גרעיני מנהל את ערוץ הטכנולוגיה הגדול בישראל ביוטיוב בו הוא סוקר מכשירים ומוצרי טכנולגיה, חקר את הנושא לעומק ובסרטון הבא תוכלו לדעת את כל מה שלא ידעתם עד כה על רשת ה-5G
בחודשים האחרונים, עם התפשטות וירוס הקורונה ברחבי העולם, התעוררה סערה חדשה ותיאוריות קונספירציה רבות ברשתות החברתיות שמנסות לקשור בין 5G לבין התפשטות הנגיף וסכנות בריאותיות נוספות.ולא מדובר בתופעה מקומית. בניו-זילנד הוצתו 17 אנטנות מאז פרוץ המגפה, בבריטניה הותקפו לפחות 77 אנטנות סלולר, ובארגון Mobile UK המייצג את ארבע מפעילות הסלולר בממלכה, אומרים כי חלק גדול ממתקני התקשורת שהותקפו כלל לא סיפקו שירות 5G. בנוסף, המתנגדים הציתו מספר אנטנות סלולריות גם ברחבי בהולנד.בעקבות המקרים החריגים והסערה העולמית סביב פריסת הרשת, בארגון הבריאות העולמי ובאיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי של האו"ם (ITU) קבעו בהודעה רשמית שהוציאו בשבוע שעבר כי אין כל קשר בין ה-5G להתפרצות נגיף הקורונה.
בבית החולים איכלוב בת"א נפטר בשעה האחרונה החרדי שטבע מוקדם יותר בחוף הנפרד הרצליה.
הוא הגיע לאיכלוב מונשם ומורדם ומצבו הוגדר קריטי. רופאי בית החולים ביצעו בו פעולות החייאה אך נאלצו לקבוע את מותו
מהמשטרה נמסר: "הערב התקבל דיווח על גבר שטבע בחוף הים בהרצליה ופונה לבית חולים איכילוב במצב קשה. לצערנו, לפני זמן קצר התקבל במשטרה עדכון מבית החולים כי הגבר נפטר".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב) של ח"כ צבי האוזר. היות ומדובר בתיקון לחוק יסוד, נדרש רוב מיוחד של 61 חברי כנסת, ואכן לאחר הצבעה שמית תמכו בהצעה 62 לעומת 38 שהתנגדו.
סעיף 36 לחוק יסוד הכנסת קובע, בין היתר, שבשנה בה התקיימו בחירות אחרי המועד להגשת חוק תקציב, יהיה היום הקובע שלאחריו יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר כהונתה – 3 חודשים מיום תחילת שנת הכספים או תוך 100 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר. מוצע לקבוע כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 יהיה היום הקובע 200 ימים מיום כינון הממשלה ולא 100 ימים כאמור. נקבע כי המועד הקובע למניין תום 100 הימים יהיה ה-3 בדצמבר 2020, בנוסף נקבע כי יקבע בחוק במסגרת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית, מועד בו יוגש התקציב לכנסת, על מנת לקבוע בחוק סד זמנים, שיאפשר לכנסת תקופה מספקת כדי לדון בחוק, ביחס לתקופה בה ידון החוק בממשלה.
בדברי ההסבר נכתב: "מדינת ישראל מתמודדת עם משבר לאומי כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. המשבר מנוהל על-ידי ממשלת אחדות וחירום לאומית שהוקמה בפרט לצורך התמודדות עם השלכות התפרצות המגפה כאמור. מאפייני המשבר והשלכות ארוכות הטווח שלו יצרו אי-ודאות כלכלית מובהקת. על זאת מתווסף אתגר לאומי, בו ישראל עלולה להתמודד לראשונה בחורף הקרוב עם אירוע המשלב התפרצות נגיף הקורונה יחד עם התפרצות נגיף השפעת.
מצב מיוחד וחסר תקדים זה מצריך מסגרת זמנים שונה לשם גיבוש תקציב מדינה מזו הקבועה בחוק היסוד. פיזור הכנסת בעת זו יפגע פגיעה של ממש באיתנות משקי הבית, ביציבות הכלכלית הישראלית ובאינטרס הציבורי הכולל."
יוזם ההצעה ח"כ האוזר הציג את ההצעה ואמר: "חובה על כולנו לעשות הכול כדי למנוע בחירות בעת הזו וכדי להתמקד כולנו כאיש כאחד במאבק מול האתגר העומד בפנינו. ועל כן אותם מאה הימים הקבועים בחוק הם אינם רלוונטיים למצב הנוכחי היום. הייתי שמח שהיה מוצג בפני הכנסת הזאת תקציב ומאושר בתוך מאה יום, בהינתן שלא הוצג תקציב הצעתי להאריך את משך הזמן כפי שקבוע בחוק ממי היום ל-200 יום, מה שיאפשר לכל חלקי הקואליציה לקבל את אותם ההחלטות הדרושות. אם אנחנו נעשה משאל עם היום בקרב הציבור אני יכול להגיד שיש רוב ברור, מוחץ ומובהק כנגד יציאה לבחירות רביעיות לא קשור מה עמדתם של אזרחי ישראל בקשר לוויכוחים המכונה ימין ושמאל."
ח"כ ניצן הורוביץ: "החוק הזה לא צריך היה לבוא לעולם ואני בספק אם הוא ישלים את תהליכי החקיקה בקריאה שנייה ושלישית. הרי עד הרגע האחרון ממש נהיה תלויים ברצונו של רוה"מ, גם חברי הקואליציה שיתמכו בחוק הזה לא בעצם יודעים אם הוא יושלם. אני גם לא יודע אם ההצעה הזו תביא תקציב פשוט משום שזו האפשרות היחידה של ראש הממשלה ללכת לבחירות בלי להעביר את ראשות הממשלה לבני גנץ. והיות וראש הממשלה הזה רוצה בחירות כדי להתגבר על המשפט שלו ולהשיג את החוק הצרפתי או את פסקת ההתגברות או איזשהו משהו שכזה אז הוא ילך לבחירות. דבר אחד הוא לא רוצה, לא להעביר את ראשות הממשלה לבני גנץ."
ח"כ איילת שקד: "מדינת ישראל צריכה תקציב, היא לא צריכה לדחות את התקציב. דחיית התקציב ב-3 חודשים למעשה זורקת אלפי אנשים למעגל האבטלה. הרגע שאין תקציב כל המגזר השלישי קורס. עמותות רבות שגם עושות פרויקטים נפלאים וגם מעסיקות הרבה מאוד אנשים קורסות.
הממשלה הזו היא פחות ממשלה, היא קצת יותר קרקס. נעשה הסכם נורמליזציה עם איחוד האמירויות הסכם שגנץ ואשכנזי לא היו מודעים אליו, זאת אומרת רוה"מ לא טרח ליידע את שר החוץ שלו ואת שר הביטחון שלו מחשש שהם ידליפו. הם לא סומכים אחד על השני איך הם רוצים שהציבור יסמוך עליהם?"
ההצעה תוחזר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הערב סמוך לשעה 20:40, הגיע לעבר כוח משטרה שפעל בשער באב חוטה (הכניסה להר הבית) בעיר העתיקה, מפגע ששלף סכין, באמצעותה דקר שוטר מג"ב ופצע אותו באורח בינוני.
השוטרים הגיבו במהירות, ביצעו ירי לעבר המפגע וניטרלו אותו.
השוטר פונה לבית החולים להמשך טיפול רפואי.
אישה שהייתה בסמוך למקום, נפצעה באורח קל ופונתה לבית החולים.
מהמשטרה נמסר: פעם נוספת, תגובה מהירה ונחושה של השוטרים ובהם לוחמי מג"ב, הביאה לנטרול המפגע תוך שניות, ומניעת המשך הפגיעה בכוחות המשטרה.
זירת הפיגוע
פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו והאלוף רוני נומה, קיימו הערב (ב') תדרוך משותף לעיתונאים החרדים שכלל שאלות ותשובות והתמקד בסוגיית החזרה ללימודים במגזר.
"אני מבין שעולם הישיבות הוא הלב הפועם של המגזר החרדי", אמר פרופ' גמזו, "אבל אני צריך לשמור על הבריאות, והדבר האחרון שאני רוצה הוא שמוסדות החינוך יהוו מקור להדבקה".
ממונה הקורונה ציין כי בחינוך החילוני, בגילאי 12-17 משרד הבריאות ומשרד החינוך, שואפים לקיים למידה מרחוק לפחות בחלק מהימים. "בטווח הגילאים הזה קיימת הדבקה רחבה יותר מאשר בגילאים צעירים. במגזר החרדי, הלימודים בטווח הגילאים הזה הם ב'ישיבות 'קטנות' בהן לומדים ביחד, שעות רבות ביום ועד השעות הקטנות של הלילה. אני לא שקט ורגוע, זה מטריד אותי. אם הייתי צריך לבחור, הייתי מעדיף שהקבוצה הזו לא תפתח את שנת הלימודים, אבל אני מבין את המורכבות ואת חשיבות הלימודים בישיבות, ולכן אנחנו בשיח עם משרד החינוך ומקווים שבישיבות יקפידו על מתווי הלימודים שיקבעו".
האלוף (במיל.) רוני נומה, שאחראי על מתווה הקפסולות בעולם הישיבות, נשאל לגבי קריסת המתווה לפני חודש, כאשר במספר ישיבות חרדיות נצפו התפרצויות של עד עשרות חולים.
נומה: "צריך להגיד ביושר – במקומות שבהם הקפידו על מתווה הקפסולות עד הסוף, לא ראינו התפרצויות. היו חריקות בעיקר לפני היציאה בין הזמנים, במקומות שבהם היו יציאות תכופות הביתה, הגעה לאירועים משפחתיים, ואי הקפדה על הכללים ושם באמת היו התפרצויות.
"אנחנו בונים עכשיו מודל מתווה קפסולות חדש עם היערכות יותר טובה, מנגוני בקרה שכוללים בדיקות, ומנגוני אכיפה. אבל שלא נשלה את עצמנו – יכולות להיות הידבקויות ואז ברגע שיש קפסולה, נוכל להכיל את האירוע. התלמיד החולה יישאר בישיבה ורק במקרה הצורך יועבר למלונית. הוא לא יחזור לבית, אלא במקרה חריג שבו נוכל לוודא שיש בבית תנאי בידוד מתאימים.
"הנקודה הארכימדית", הוסיף ואמר נומה, "היא התנהגות ראש הישיבה והקפדה על נהלים. הדבר דורש מאמץ של כולם. כדי שזה יצליח עם מינימום תחלואה. ושוב – יקרה פה ושם שיהיו חולים, אבל אנחנו נזהה ונבודד. במקרה הצורך גם נביא את אנשי הבינוי של פיקוד העורף כדי לעשות לעשות מחיצות".
במהלך מסיבת העיתונאים חשפו גמזו ונומה כי יש מספר קטן של ישיבות שבחרו שלא לחכות לא' אלול, וחזרו ללמוד אתמול והיום על פי המתווה החדש. מתברר כי בבדיקות קורונה שנערכו לתלמידים התגלו מספר חולים.
נומה אמר כי זו הוכחה לכך שהמתווה פועל והמודל היחיד שיאושר הוא לימודים בישיבה בשיטת קפסולות סגורות של עד 50 תלמידים בכל קפסולה. לדבריו, משרד הבריאות לא יאשר לימודים אקסטרניים בישיבות, במסגרתם התלמיד חוזר כל יום לביתו.
לגבי פתיחת לימודים בערים אדומות כמו ירושלים ומודיעין עילית, אמר גמזו: "הממשלה דרשה ממני להחמיר את מודל הרמזור, כך שהוא יכלול הגבלות תנועה חמורות באזורים עם התפרצות גדולה. באותם מקומות שבהם יהיו הגבלות תנועה של עד 100 מטר, או 500 מטר מהבית, לא יהיו לימודים בגילאים הצעירים, אלא רק בישיבות שפועלות בשיטת קפסולות, שלא נוציא מהן תלמידים או נסגור אותן".
במהלך מסיבת העיתונאים גמזו התייחס לטענה שמושמעת בריכוזים חרדיים וגם בתקשורת החרדית, ולפיה אם אנשים לא יבדקו, לא יהיה למשרד הבריאות דיווח על חולים, ולכן העיר תוכרז כירוקה ולא יהיו שם הגבלות על לימודים.
גמזו: "אנחנו בונים עכשיו מודל רמזור חדש שבו הדבר הדומיננטי יהיה אחוז הבדיקות החיוביות. אם יותר אנשים ייבדקו ואחוז הבדיקות החיוביות יהיה נמוך, זה מה שיוביל לעיר ירוקה ולא להפך".
"אם מחברים ערים אדומות רואים שרוב התחלואה היא במגזר החרדי והערבי. זה לא אומר שמישהו לא זהיר, אלא שהמבנה הדמוגרפי, ריבוי האירועים מוביל לאחוזי הדבקה גבוהים".
לגבי תפילות בחגים – גמזו הבהיר כי כרגע לא יהיה שינוי במתווה הקיים, של 20 אנשים בתוך בית הכנסת, ו-30 אנשים בחוץ. "אני מבין שיש בתי כנסת גדולים, אני מבין את הקושי, אבל נצטרך לחשוב על פתרונות של תפילה בחוץ, כי בפנים אין פיתרון אחר, מאחר וזה עלול לעלות בבריאות".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיקים ללא כיסוי שיזם אורי מקלב עם חבריו לסיעה משה גפני ויעקב אשר
הכנסת הכריעה לתקן את חוק שיקים ללא כיסוי ולקבוע כי כאשר מוצג שיק לפירעון ואין בחשבון הבנק יתרה מספקת שמאפשרת את פירעונו, הבנק יהיה חייב להודיע לבעל החשבון, מוקדם ככל הניתן, שעליו להפקיד כספים בחשבון עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים כדי למנוע את סירוב השיק וכן להעניק למפקח סמכות לאחר מועד זה. כמו כן מוצע להוסיף עילות נוספות הנוגעות למסירת ההודעה כאמור לעילות המאפשרות ללקוח מוגבל וללקוח מוגבל חמור לבקש מבית המשפט לבטל הבאת שיק שסורב במניין השיקים שסורבו וכן, להסמיך את המפקח על הבנקים לקבוע הוראות ביצוע פרטניות בעניין פרטי ההודעה ושליחתה.
בדברי ההסבר נכתב: "כיום, הבנקים בישראל אינם מחויבים לעדכן בעל חשבון על המחאה שנידונה לחזור טרם סירובה. בשל כך כשהמחאה שנמסרת על ידי בעל החשבון היא ללא כיסוי, הוא יידע על כך רק בדיעבד, כשההמחאה מסורבת על ידי הבנק, על ידי בדיקה עצמאית של חשבונו. סירוב ההמחאה נרשם לחובתו של בעל חשבון ועלול להקשות עליו להמשיך ולנהל את חשבונו.
מעתה הבנק יודיע ללקוח כי השיק שמסר נידון לסירוב, ותינתן בידו שהות של יום עסקים אחד על מנת שיוכל להפקיד כסף בחשבונו לשם פירעון השיק. אופן ומועד ההתראה ייקבעו על ידי השר, וייעשו בצורה שתבטיח קבלת התראות בדרך המהירה והנגישה ביותר לבעל חשבון הבנק. באמצעות החלת חובות אלו ניתן יהיה למזער את נזקיהם של בעלי חשבונות בנק פרטיים ועסקיים מההשלכות של המחאות החוזרות ללא הודעה מוקדמת, ובכך לחזק את יכולת הציבור לנהל את חשבונותיו בצורה ראויה."
בקריאה שלישית תמכו בהצעה 54 ללא מתנגדים.
חרדי כבן 50 טבע היום (שני) בחוף הנפרד בהרצליה. הוא נמשה מן המים ומצבו מוגדר אנוש. צוות מד"א העניק לו טיפול רפואי ופינה אותו תוך כדי ביצוע פעולות החייאה לבית החולים איכילוב בתל אביב.
בר רוזנפלד חובש באיחוד הצלה סיפר: "כשהגעתי למקום סיפרו לנו כי אזרחים משו אותו מהמים לאחר שטבע. ביצעתי בו פעולות החייאה בסיוע רופא מתנדב באיחוד הצלה, ולאחר מכן הוא פונה לבית החולים תוך כדי המשך פעולות החייאה במצב אנוש".
ג'ארד קושנר, אחד מאדריכלי ההסכם בין ישראל ואיחוד האמירויות מצהיר אחר הצהריים (שני) בתדרוך לכתבים כי ישראל העמידה על השולחן הצעה משמעותית להקמת מדינה פלסטינית כולל חילופי שטחים.
"ישראל נתנה הצעה מאוד נדיבה להקמת מדינה פלסטינית כולל חילופי שטחים. ההבנה שזה המצב אפשרה את פריצת הדרך שהביאה להסכם הנוכחי", אמר קושנר.
בתדרוך לכתבים סיפר קושנר על השלב שבו מדינות ערב הבינו שאולי כדאי לשנות כיוון. "ההחרמה הפלסטינית של הסדנה הכלכלית בבחריין שינתה את השיח בקרב מדינות ערב. הן תהו מדוע הפלסטינים מתעלמים מפתרון שיכול להיות טוב מאוד עבורם והבינו שאנחנו רצינו לתת לאזרחים הפלסטינים תקווה".
"ההסכם נותן אופטימיות רבה שהתקיעות במזרח התיכון נפתרה ויש כאן תהליך שייקח את האזור כולו קדמה. אני אזכיר שהמקום הראשון אליו יצא הנשיא טראמפ בתחילת כהונתו היה סעודיה ואחר כך יצא לישראל כדי לעבוד על ההזדמנויות החדשות במזרח התיכון. המטרה היתה להחליש את הקיצוניים, איראן, דאע"ש וגורמים קיצוניים נוספים. במקביל רצינו לקדם את השלום שכולם מצפים לו בין ישראל והפלסטינים", הוסיף.
לשאלה לגבי האמון של ארה"ב שראש הממשלה נתניהו לא יחיל ריבונות ביהודה ושומרון באופן חד צדדי ענה קושנר, "בנינו מערכת אמון חזקה מאוד עם ישראל. הם הסכימו איתנו שהם לא יקדמו את הסיפוח. הפוקוס כעת חייב להיות על הסכם השלום אם אנחנו רוצים לבנות יחסים טובים בין ישראל למדינות ערב".
"יש שם מצב קיים שאי אפשר להתעלם ממנו. ישראלים גרים שם, ישראל שולטת בשטחים הללו והמצב הזה לא עומד להשתנות. יש לנו אמון בהם שהם לא יקדמו את הסיפוח באופן חד צדדי", הוסיף קושנר.
לדבריו, "נתניהו התחייב בפנינו באופן מפורש שהוא לא יקדם את הסיפוח ואנחנו מאמינים לו. לפעמים מילה של מנהיג שווה הרבה יותר מהסכמים. כך הוכיח הנשיא טראמפ שמילה שלו זו מילה. הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל, העביר את השגרירות האמריקנית לעיר וגם נסוג מעסקת הגרעין הגרועה עם איראן".
"אני רואה מאז נודע דבר ההסכם שיותר ויותר אנשים הופכים אופטימיים לגבי עתיד האזור. אנחנו מאמינים שיהיו עוד מדינות שינרמלו בקרוב את יחסיהן עם ישראל ומקווים מאוד שהדבר יעורר את הפלסטינים להצטרף גם כן למהלך", סיכם קושנר.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו נועדו אחר הצהריים (שני) בגינת בית הנשיא בירושלים.
בפתח פגישתם ברך הנשיא את ראש הממשלה על מיסוד היחסים עם איחוד האמירויות ואמר: ״אני רוצה לברך אותך, את הנשיא טראמפ ואת יורש העצר בן זאיד על ההישג הגדול שיכול להביא לתפנית חשובה ביותר בהיסטוריה של המזרח התיכון ובהיסטוריה של העם בישראל ושל עם ישראל".
ראש הממשלה הודה לנשיא ואמר: ״אני מאד מעריך את התמיכה שלך. זהו הסכם היסטורי שיטיב לא רק עם כל אזרחי ישראל ועם איחוד האמירויות. אני חושב שהוא מקדם שלום ישראלי-ערבי שבסופו של דבר יקדם שלום כולל. אבל זו בהחלט תפנית גדולה וחשובה.
"יש כאן שתי מדינות באמת מן המתקדמות ביותר בעולם, והשיתוף פעולה בינינו יצור כאן אפשרויות כלכליות וטכנולוגיות בכל התחומים לרבות הבריאות והחיפוש אחר החיסון ודברים רבים נוספים. זו פשוט בשורה גדולה ואני מאד מודה לך על תמיכתך, היא חשובה ואני חושב שהיא משקפת מה שכל אזרח ואזרח בישראל מרגיש וטוב שכך״, הוסיף נתניהו.
שגריר ישראל לאו"ם, גלעד ארדן, פנה היום לחברות מועצת הביטחון במכתב תלונה רשמי ובו חומר מודיעיני המוכיח את חדירתם של מחבלי חיזבאללה לישראל לפני מספר שבועות.
לדברי השגריר ארדן "מתקפות הטרור של חיזבאללה המפרות את החלטות מועצת הביטחון, עלולות לגרום לאסון ולהמיט חורבן על לבנון. תפקידו של כוח יוניפי"ל של האו״ם הוא למנוע מתקפות טרור אלו ואת הפיכת דרום לבנון לבסיס טרור של חיזבאללה ואם הוא אינו עושה זאת – זכות קיומו מוטלת בספק".
ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ב') את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות), התש"ף-2020. בהתאם למנגנון האישור שנקבע ב"חוק הקורונה הגדול", הממשלה העבירה לוועדת החוקה תקנות להגבלת פעילות במרחב הפרטי, במרחב הציבורי, ובעסקים ובמקומות הפתוחים לציבור.
את התקנות שאישרה הוועדה, הציעה הממשלה אתמול (16.8.20) והן ייכנסו לתוקף עם פרסומן היום ברשומות: מגבלת ההתקהלות הכללית תעמוד על 20 אנשים במבנה ו-30 בשטח פתוח; התפוסה המרבית תעמוד על אותו מספר של מגבלת ההתקהלות הכללית או על אדם אחד לכל 7 מ"ר, לפי הגבוה מבין האפשרויות.
התפוסה המרבית במסעדות שלא במלון, בבתי תפילה ובאירועי תרבות במקומות לעריכת מופעים, בית קולנוע, תיאטרון, או מוסד תרבות אחר למעט מוזיאון תעמוד המגבלה על 20 בשטח סגור ו-30 בשטח פתוח (למעט מופע תרבות שמנכ"ל משרד הבריאות אישר את הגדלת התפוסה).
אישור הוועדה כולל גם את התקנות המפרטות את חובת שמירת מרחק במרחב הציבורי, הגבלות על נסיעה בכלי תחבורה פרטי, חובת שילוט בסמוך למתקני שעשועים, הוראות להפעלת מקום ציבורי או עסקי, אחריות מחזיק או מפעיל קניון, סגירת מקום לשם מניעת הדבקה או לעריכת חקירה אפידמיולוגית וכן את העבירות והעונשין שבצדן. תחילתן של תקנות אלו ב-11.8.
יו"ר ועדת החוקה ח"כ אשר על החלטות קבינט הקורונה המובאות כעת לאישור הוועדה: “התקנות הן במקרה הטוב חצי עבודה, ההיגיון נפסק מתישהו; הוועדה דורשת לקבל בהקדם המיידי את התכנית הכללית"
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "התקנות המובאות פעם ראשונה במסגרת המנגנון לוועדה, הן במקרה הטוב חצי עבודה, אולי אפילו רבע. אנחנו לא רואים משהו סדור, אני מברך על אותם תיקונים שמשווים את סוגי הפעילות בתרבות, בתי הכנסת והמסעדות, אבל מה שחסר ולא הגיוני הוא מה קורה הלאה, מה עם החללים הגדולים, ההיגיון נפסק בשלב מסוים".
הוא הוסיף: "אני שומע כל הזמן גם מהשר וגם מבכירי משרד הבריאות שהמשרד עובד על תכנית רוחב שתביא לביטוי את הדבר שזועק לשמיים, לא ניתן להתייחס לחדר קטן כמו לאולם ענק. נדון בכל דבר ודבר ונדע שאמרנו את כל מה שיש לנו לומר לנציגי הממשלה. הוועדה דורשת לקבל בהקדם המיידי את התכנית הכללית".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התראיין ביום חמישי האחרון לרשת FOX והודה כי הוא מתנגד לאישור חבילת סיוע לשירות הדואר האמריקאי כדי להכשילו בביצוע תפקידו בבחירות לנשיאות בנובמבר, שהוא העברת פתקי הצבעה בדואר.
"הם זקוקים לכסף הזה כדי לגרום לשירות הדואר לעבוד כך שהוא יוכל לטפל במיליונים רבים של פתקי הצבעה", אמר הנשיא, "אך בלי הכסף, זה אומר שאי אפשר לקיים הצבעה כללית בדואר, כי הם לא ערוכים לכך".
באתר 'דבר' שם הובאו הדברים נכתב כי בכירים במפלגה הדמוקרטית מצהירים על נכונות להיאבק על הצלת שירות הדואר, אך בינתיים, מסתבר שמפקח על הדואר שמינה טראמפ כבר החל לבצע את המדיניות שמחבלת ביכולות של הדואר ומעכבת את מיון פריטי הדואר.
טראמפ מסרב להקצות תוספת תקציב לשירות הדואר במסגרת המשא ומתן בין הממשל לבית הנבחרים והסנאט על חבילות סיוע כלכליות חדשות, ועד כה הצליח למנוע סיוע משמעותי לשירות הדואר בחבילות הסיוע הקודמות.
שירות הדואר האמריקאי, בדומה לדואר בישראל, סובל מקשיים כלכליים בשל התמעטות דברי הדואר הנשלחים בכל שנה. עם זאת, בשונה מהנפח הגדול של דואר ישראל בתחום משלוחי החבילות, הדואר בארצות הברית מתמודד עם תחרות חריפה יותר, בייחוד מאז שחברת אמזון הקימה מערך לוגיסטי עצמאי למשלוח חבילות.
למרות שהבחירות לנשיאות הן פדרליות, חוקי ההצבעה עצמם נקבעים אחרת בכל מדינה בארצות הברית. הצבעה בדואר בבחירות לנשיאות היא הליך מקובל בחלק ניכר מהמדינות בארצות הברית, אליו מתווספת מגיפת הקורונה, שתעודד רבים יותר להעדיף הצבעה בדואר על פני הצבעה בקלפי. הדואר עצמו הזהיר, כי חוקי הבחירות במדינות השונות לא תואמים את היכולות של הדואר לטפל בהצבעות במהירות הנדרשת, ופתקים שיישלחו סמוך למועד האחרון למשלוח לא ייספרו.
עיתונים המתנגדים לטראמפ, כמו הוושינגטון פוסט, פרסמו מחקר לפיו הצבעה בדואר לא מעניקה יתרון לאף מפלגה. אתר WIRED נקט בגישה זהירה יותר, וטען שמכיוון שהצבעה בדואר נוחה יותר, היא מעלה את אחוז ההצבעה. תוך שהם מציינים שניתוח מקרים קודמים מוגבל בכושר הניבוי שלו, באתר מעריכים כי סביר להניח שהצבעה כללית בדואר תעניק יתרון קטן לדמוקרטים, בהיקף של פחות מ-1%, לעומת הצבעה בקלפיות בלבד.
סקרים רבים מראים שמצביעים דמוקרטים חוששים יותר ממגיפת הקורונה ותומכים יותר בהצבעה בדואר. מכאן ניתן להסיק, כי פסילה או שיבוש של הצבעה בדואר, תדכא יותר הצבעה בקלפיות בקרב מתנגדי טראמפ.
למרות היעדר נתונים חד משמעיים, בשני הצדדים סבורים שהצבעה בדואר תשרת יותר את מתנגדי טראמפ מאשר את תומכיו. טראמפ תוקף באופן עקבי את ההצבעה בדואר כ"הונאת בחירות עצומה".
מארק דימונדסטיין, נשיא ארגון עובדי הדואר, המייצג מעל 200,000 עובדים וגמלאים אמר ל-FOX, כי "זה קיים כבר דורות. בערך רבע מהמצביעים ב-2016 הצביעו בדואר וכעת יש מגיפה כך שהצבעה בדואר היא הדרך הבטוחה היחידה להצביע". דימונסטין כינה את ההתקפות הפוליטיות על הדואר "מבישות".
נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה אמר בראיון ל-CNN: "אנו חוזים בתופעה ייחודית בהיסטוריה הפוליטית המודרנית בה נשיא מנסה במפורש להקשות על אזרחים להצביע. המפלגה הרפובליקנית ניסתה לעשות זאת בעבר באמצעות החרפת תנאי הסף להצבעה בבחירות או שרטוט מחדש של מחוזות הבחירה, אך מעולם לא ראינו נשיא שמנסה באופן ישיר לחבל בדואר".
לפי אחת הסברות, יותר מאשר שטראמפ מעוניין בהשפעה חד משמעית על בחירות, הוא מכין כעת את התשתית ליצירת כאוס ביום הבחירות עצמו, בעת ההכרזה על התוצאות. יצירת תודעה של שחיתות כלפי הצבעה בדואר תקל עליו לטעון להונאה במקרה של הפסד בבחירות.
לואיס דה-ג'וי הוא תומך ידוע של טראמפ ותורם לקמפיין הבחירות שלו, שמונה למפקח על שירות הדואר האמריקאי לפני כחודשיים. דה-ג'וי כבר הספיק לבטל מכסת שעות נוספות לעובדים, מה שהגדיל את העיכובים בקבלת דברי דואר. מכיוון שדה-ג'וי מחזיק במניות של חברת אמזון, המתחרה בשירות הדואר, טוענים הדמוקרטים שהוא נמצא בניגוד עניינים.
לפי אתר VICE, מאז מינויו של דה-ג'וי, שירות הדואר הואט בלפחות 19 מדינות ברחבי ארה"ב.
יו"ר בית הנבחרים וחברת המפלגה הדמוקרטית, ננסי פלוסי, ו-174 חברי קונגרס נוספים, כתבו לדה-ג'וי כי "המדיניות שאתה מוביל מחריפה את המשבר בדואר, כולל ההנחיה שלא לתעדף שליחת מעטפות הצבעה", ומזהירים כי המדיניות תנשל מצביעים מזכותם.
מכתב ברוח דומה נשלח גם על ידי סנאטורים דמוקרטים בהובלת צ'אק שומר ואיימי קולבאשר.
תומאס מרשל, סגן נשיא הדואר, כתב למזכירת מדינת פנסילבניה בסוף יולי ש"יש סיכון בו פתקי הצבעה שיישלחו קרוב למועד האחרון לא יוחזרו לדואר בזמן על מנת להיספר בבחירות".
בבחירות 2016 פנסילבניה הייתה מדינה צמודה, שהוכרעה בהפרש של כ-1% מהקולות. ארגונים של המפלגה הדמוקרטית תבעו מהמפלגה הרפובליקנית לספק מידע לגבי החששות מזיופים בשל הצבעה בדואר, תביעה שסורבה. לפי ה-CNN, שופט מחוזי במדינה, הוציא צו שמחייב את הרפובליקנים לספק ראיות תומכות לטענה שלהם.
בראיונות, טראמפ עצמו מכחיש את הטענות נגדו ואומר: "אנחנו רוצים שאנשים יצביעו, אך לא בדואר, אלא בקלפי. אני רוצה שתהיה הצבעה הגונה". ברשות טוויטר כתב הנשיא כי "בגלל הצבעה בדואר, בחירות 2020 יהיו ה'מכורות' ביותר בהיסטוריה הלאומית שלנו. הצבענו במלחמות העולם בלי שום בעיה, אבל כעת הם משתמשים במגיפת הקורונה כדי לרמות באמצעות הצבעה בדואר".
בתגובה, הזכירו לו גולשים כי הוא עצמו הצביע ב-2016 באמצעות הדואר ושהצבעה בדואר מתקיימת בארה"ב באופן חוקי מאז מלחמת האזרחים במאה ה-18.
צילום דוד קשת
