בית המשפט המחוזי בירושלים קבע היום (ראשון) כי חדשות 13 והעיתונאי ספי עובדיה ישלמו לשרה התחבורה מירי רגב פיצוי בסך מאה אלף שקלים, בנוסף להוצאות משפט של 50 אלף שקלים.
זאת במסגרת תביעת לשון הרע שהגישה בעקבות סדרת כתבות שעסקו בהעברת כספים לפרסומאי רמי יהושוע בפרויקט "לא לדאוגוסט".
לפני שנה דחה בית משפט השלום בירושלים את תביעתה של רגב, ואף חייב אותה לשלם לחדשות 13 (אז חדשות עשר) הוצאות משפט בגובה 25 אלף שקלים. אולם השרה ערערה לבית המשפט המחוזי.
לאחר פטירתו של הרב צבי הלוי ז"ל מחסידי סאדיגורה שעסק בעבר בעסקי הדגים, רבים סברו כי מדובר בבעל חנות דגים הלוי בכיכר דסלר בעיר בני ברק, השמועות עברו מפה לאוזן, ומה שהוסיף לשמועות היא העובדה שהחנות היום סגורה, אך מתברר שבכל יום ראשון נוהג בעלי החנות שלא לפתוח את חנותו
הוא פרסם תמונה עדכנית שלו ומודעה "אני חי הכל בסדר להתראות מחר"
בתום חקירה אפידמיולוגית שנעשתה ע״י נציגי משרד הבריאות עולה כי השרים : זאב אלקין, יעקב אביטן, אורלי לוי אבקסיס ומספר יועציהם נדרשו להיכנס לבידוד ביתי נוכח חשיפתם לשר רפי פרץ אשר נמצא כחולה מאומת לנגיף הקורונה.
נציגי משרד הבריאות פנו לשרים וליועצים, עדכנו אותם בפרטי החקירה וכן עדכנו במקביל את קצין הכנסת, ניצב יוסף גריף בממצאים.
בידודם של השרים צפוי להסתיים בתאריך ה- 9/8
יש להדגיש כי גם השר יעקב ליצמן נפגש עם השר פרץ, אולם ועל פי הוראות משרד הבריאות, נוכח העובדה שכבר חלה בנגיף הוא אינו צריך להכנס לבידוד.
כאנשים, אנו עוברים תקופות שמחות ומאתגרות בחיינו וכל יום מביא בעקבותיו משהו אחר בלתי ידוע. דוד חזיזה מציג, לראשונה, קאבר מדהים לשיר צרפתי שיעורר ויכניס לכם מלא אנרגיה ! זהו שיר פופ "טומבה" של M. Pokora כשכאן המילים בעברית. הרקע הצרפתי של דויד מביא נדבך נוסף של אותנטיות לשיר הזה.
הרעיון של השיר מדבר על כך שאנחנו נופלים פעמים רבות אבל חלק בלתי נפרד מההצלחה זה שוב ושוב לנסות.
הסרטון מבטא בצורה חיה את המושג הזה ולמרות שדברים עשויים להיראות קשים אם אנו סומכים על השם יתברך שיעזור לנו להתקדם ולהתגבר.
קרדיטים:
שיר במקור: M. Pokora
מילים: יצחק הרץ
הפקה מוזיקלית ומיקס: אולפני גולד רקורד
עיבוד קולי: אולפני גולד רקורד
גיטרות: אריה קונסטלר
דיגיטל: שרולי מאייר
גרפיקה: רפי ברידס
בימוי עריכה והפקה: צבי שמחון
הרציג רגעים 3" הוא המהדורה השלישית בסדרה של 'מחרוזות אודיו חיים' שמשוחררת מתוך אירועים שנערכו לאחרונה על ידי סנדר גלב המוכשר!
מחרוזת זו בוצעה בסעודת הודיה של חולי קורונה שעברו את המחלה ויצאו ללא פגע.
האזינו למחרוזת:
זו מחרוזת יפהפיה שיצאה לאור על ידי הקומזיצר יעקב שלמה גרוס, מחרוזת שמע חיה מתוך אירוע מאוד מרגש שהיה לאחרונה בו חגגה משפחה סעודת הודיה עם סבם שחזר לחיים לאחר שאושפז עם קורונה במצב קשה.
האזינו למחרוזת המרגשת:
אף פעם לא הצלחנו להבין את אחינו הציונים האדוקים שקבעו להם יום זיכרון עם תדר מלנכולי עצוב ומכביד ומייד במוצאי אותו יום משנים בשניות את התדר וקופצים לחגוג לקול מוזיקה עצמאית רועשת וצבעונית.
המעבר חד ולא הגיוני – לפני רגע חיבקו באבל משפחות שכולות והשתתפו בצערן ואף חלקו דמעה של צער ויגון ומייד תוך שעה וקצת כבר מקפיצים עם החבר'ה מיני שיכר ויוצאים לרקוד בערבוב ברחובות ולהתיז חומרים כימיקליים על ראשם של אחרים.
אין הגיון רב בפסיכוזה החברתית המוזרה שהפכה בישראל לשגרה סתומה ללא סימני שאלה כמעט כמו תקציב הבטחון המגלומני שאף אחד לא מצייץ לעומתו. נראה שתופעה זו הפכה לביטוי ישראלי של "ממשיכים קדימה למרות הכל והחיים צריכים להמשך וכו' וכו'" – אבל זה עדיין תמוה אם זה כל המסר.
האם יש ברירה שלא להמשיך למרות הכל ?
האם יש למישהו לוקסוס להחליף את הדיסק של המציאות מסביב ?
בסוף יגלו שזה סתם שיקול ציני של כלכלני משרד האוצר לאחד שני ימים לסוג של חג לאומי אחד – הרי הבמות והדגלים והטקסים והאחמי"ם כבר בשטח אז שניים במחיר אחד תמיד היה תחביב יהודי עתיק.
להבדיל טריליוני הבדלות גם לציבור הדתי בארץ יש מעבר פתאומי חד וחריף בין ימי זכרון ואבל לאומי בימי בין המיצרים לבין אוירה חגיגית של נופש ופורקן בימי בין הזמנים ושלהי השנה.
מייד במוצאי תשעה באב מדליקים את המוזיקה, מכינים את בגדי הים ומתכננים את היציאה הקרובה אל החופש. המחמירים שבינינו נרגעים עוד מספר ימים בכובד ראש אבל תוך שבוע כבר כולם שקועם עמוק באוירת שגרה של חופש חצי גדול וחגיגות סוף השנה.
הילדים בבית מחפשים תעסוקה, מתחננים לפעילות של כיף והנאה, מבקשים לסחוט כל יום בפעילות משונה אחרת, לתפוס עוד גל של כיף לפני הלחץ של אלול ותחילת השנה החדשה.
בתוך כל ההמולה והטרחה לנופש, בתוך כל ימי הכיף וההנאה שכחנו שרק לפני שבוע שבועיים ישבנו על הרצפה ובכינו בלב מורתח וכאוב על משהו גדול שאיבדנו – משהו שחסר לכולנו כל כך עד שאנחנו אפילו לא מצליחים להתרכז ביישוב הדעת ולדמיין מהו.
שכחנו את העניין שלשמו התכנסנו בזה העולם, שכחנו את המטרה והתכלית של עם קדוש בארץ קדושה להביא אור של תורה וגאולה לעולם.
אנחנו ממשיכים קדימה כאילו לא קלטנו את המסר המביש שאמור לעצור בחריקת בלמים את המרוץ שלנו ולהרכין לכולנו את הראש נמוך כלפי האדמה – אם ישבנו עוד שנה תשעה באב על הרצפה אז זו עדות חותכת וכואבת שמשהו עקום ומסולף בשגרת חיינו – אם עדיין אנו צריכים שלושה שבועות של אבל בשנה אז משהו מת אצלנו ואפילו עוד לא קלטנו מה.
האבל של הציונים ביום הזכרון מספר רק את הסיפור הכואב של השכול למען הקמת מדינה עצמאית במזרח התיכון של המאה האחרונה – מספיק להם יום אחד ומייד עוברים לחגיגות של נפנוף – או במנגל או בדגל או בעצמאות מדומה.
ימי האבל שלנו זה כבר סיפור אחר לגמרי בקנה מידה מגה גלובאלי.
השבר שלנו נושא על גבו מיליארדי טונות של חורבן והרס גשמי ורוחני, האבל שלנו מקונן על מיליוני עקודים וטבוחים לאורך דורות ארוכים שרק ביקשו לחיות כיהודים ונרצחו על מזבח אמונת אבותם, הקריעה שלנו היא על בית חיינו המקודש שהפך למאכולת אש ועבודת כהנים קדושה שנגדעה באיבה.
החסרון שלנו כל כך עצום ומקיף עד שאין לנו אפשרות לתפוס ולהבין מה באמת חסר לנו, אנחנו מתאבלים קבוע באותה תקופה כחלק משגרה דתית אוטומטית מבלי להתבונן ממש על מה אנחנו מקוננים ובוכים.
אנחנו ניצולי גולה חבולים שאריות פליטים של עם מפואר מלקטים הנאות ביבים חולפות בלי להביט מה מצפה לנו ולאיזו גדלות אדירה אנו צריכים להגיע.
אנחנו צל חיוור של בני אבות קדושים וצדיקים, תהודה עמומה מתזמורת עוצמתית של שמחה קדושה – אין חגים וימים טובים כפי שכתוב בתורה, אין עלייה לרגל ושמחת בית השואבה, אין טהרת מת וקורבנות תמיד ונדבה, אין סמכות תורנית ריבונית וצבא על פי הלכה, אין חופש דת לפסיקה וחכמת סופרים סרחה, בחוצות הפריצים סובאים בהיכלי התמורה ובהיכל המשפט חוקות עקומי"ם מנסים לשפץ את חוקי התורה, כל המגדפים מתהללים לחרפו וכל הקדוש מחבירו בזוי ביותר ונרמס כבודו.
אם נתבונן באובייקטיביות בנתונים הקשים סביבנו נראה בבירור שמבחינה רוחנית עם ישראל נתון במלחמת שמד בכל החזיתות.
האבל של שלושת השבועות אמור להזכיר לנו את המדד האופטימלי אליו עלינו לשאוף להגיע ומתוך כך להשוות כראוי ולהתבונן על המרחק הגדול והעצום בו אנו נמצאים מאותה נקודת שיא – זוהי מטרת האבל – לשבור את רוחנו בבושה גדולה לנוכח הכרת המצב בו אנו נמצאים לעומת המצב בו אנו אמורים להיות – לא שבר של עצבות וייאוש אלא שבר שיוליד תשובה וחרטה אמיתית וכנה, שבר שיביא תקווה והתחלה חדשה.
ראשית, עלינו להביט על משהו מוזר בהשוואה בין המושגים של יום הזיכרון והאבל הציוני לבין ימי בין המיצרים והאבל הדתי.
האבל הציוני של שכול על חללי צה"ל וקורבנות פעולות האיבה נגרם על ידי אלימות ושנאה של הערבים מחוץ לעם ישראל אבל את האבל הדתי העצום אנחנו גורמים לעצמנו – איש חרב באחיו וחיצי שנאה יפצעו – שנאת חינם גרמה איש את רעהו חיים בלעו.
חז"ל לימדו (יומא ט:) שבית המקדש הראשון חרב בגלל שלושת העבירות החמורות ביותר שאותו הדור היה שטוף בהן – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים – שחיתות ושפל נמוך ביותר בעבירות שבין אדם למקום. לעומת זאת, בית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם למרות שהיו עוסקים בתורה, במצוות ובגמילות חסדים ולא שטופים בעבירות כל כך כמו בית ראשון.
שנאת חינם זו עבירה של רשעות בסתר (רש"י שם ד"ה אחרונים לא נתגלה קיצם) – זו עבירה שמלמדת על רקבון חברתי ושחיתות מוסרית בין אדם לחבירו, זו עבירה של קנאה וצרות עין בהצלחת הזולת ללא שגרם לך שום נזק, זו שנאה של מבט שלילי על הזולת ללא שום סיבה הלכתית מוצדקת כמו שמפרש רש"י (שבת ל"ב:) "שלא ראה בו דבר עבירה שיהא מותר לשנאותו – ושונאו".
סתם שנאה ורגשות שליליים כי השני לא כמוני ו\או לא מהחצר שלי ו\או לא מהמפלגה שלי ו\או לא מרדיוס ההשקפות שלי ו\או לא מהעדה שלי ו\או לא מתלבש כמוני וכו' וכו' – שלל חילוקי סטיגמות הזויות ותתי חילוקים של הצדקות מבישות לרגשי עויינות ובוז כלפי מי שאינו אני – פשוט שנאת חינם יהירה ומתנשאת.
בתחילה הגמרא מבינה ששנאת חינם שקולה לשלושת העבירות החמורות בתורה שהן ביהרג ואל יעבור והיא חמורה כמותן אך למסקנת הגמרא "בירה תוכיח (ביהמ"ק) שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים" לומדים ששנאת חינם חמורה יותר משלושת העבירות הכי חמורות בדת היהודית.
נמצא שעבירת שנאת חינם – אף שאינה מפורשת בתורה שבכתב – היא היא העבירה הכי חמורה בדת משה וישראל, היא הגורמת לחורבן וכל הנגוע בה הרי הוא כמחריב בידיים את בית המקדש ומעכב בפועל ממש את גאולת ישראל.
לפי ההבנה הפשוטה והישרה בגמרא אם היינו עם מאוחד של עובדי עבודה זרה, אנסים ורוצחים עוד היה יכול בית המקדש להבנות היום אך כיוון שאנחנו עם מפורד שעדיין שונאים זה את זה לחינם – אין בית המקדש יכול עדיין להבנות – מזעזע.
את ההבנה המפורשת הזו הרחיבו לבאר בגמרא אחרת בתוספת עומק ובסיום עם מסקנה מבהילה וכואבת (מסכת כלה רבתי פרק שמיני):
בספר ירמיה (פרק ט') בנבואת החורבן של בית ראשון "ונתתי את ירושלים לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב" הנביא מסביר במפורש את הסיבה לחורבן "על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עובר – ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה" והיינו שלא עסקו בתורה וממילא לא שמרו אותה.
מכאן דורש רבי יוחנן שהגורם העיקרי והשורשי לחורבן הוא עזיבת התורה מכיוון שלו היו ישראל עוסקים בתורה היו חוזרים למוטב ולא היו עוברים את שלושת העבירות החמורות ועל זה טוען הקב"ה "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו – לא הגליתי את ישראל אלא בשביל שעזבו את תורתי".
מקשה הגמרא לרבי יוחנן את מה שנכתב לעיל שהסיבות לחורבן בית ראשון היו ע"ז וכו' ובית שני משום שנאת חינם ולא הזכירו שם סיבת עזיבת התורה לא בבית ראשון ולא בבית שני ?
מתרץ רבי יוחנן שתי תירוצים עם מסקנה מבהילה וכואבת: לגבי בית ראשון לא קשה, כי אלו דברי הקב"ה בעצמו כמפורש בדברי הנביא ירמיה ועל כרחנו צריך לומר שאילו היו עוסקים בתורה ויודעים את חומר האיסורים היו שומרים אותה ולא מגיעים לעבור על שלושת העבירות החמורות.
אך לגבי בית שני שהיו עוסקים בתורה – באמת לא דורשים עליהם הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו – כיוון ששנאת חינם חמורה יותר משלושת עבירות ובזה אפילו עסק התורה לא יעזור להחזירם למוטב !!! מזעזע לחשוב עד כמה חמורה שנאת חינם עד אשר אפילו בכח עסק התורה אין אפשרות לחזור למוטב מעבירה קשה זו.
וכדי שלא נחשוב שמדובר בהשגה תיאורטית או בדעת יחיד שאינה מסתברת מוכיח רבי יוחנן את תירוצו משני פסוקים מדברי הנביא הושע: "חבור עצבים אפרים הנח לו" (ד'\י"ז) – אף על פי שעם ישראל עושים אגודות בע"מ ומקהילים קהילות ברבים לעבודה זרה שנקראת עצבים – כיוון שמחוברים ומאוחדים ביניהם הנח לו ואל תחריבם.
"חלק ליבם עתה יאשמו" (י'\ב') – אם מחלוקת בליבם – אפילו כל היום אומרים תהילים וכל הישיבות מלאות עד אפס מקום וכולם עוסקים בתורה ובגמילות חסדים – עתה יאשמו ויענשו בחורבן.
פשוט מבהיל על הרעיון – כלפי שמיא עדיפה אחדות חברתית מגובשת על פני אדיקות דתית מפלגת. וכן מוכח מדברי רש"י בראשית י"א\ט' אודות עונשם של דור המבול ודור הפלגה ששנאוי המחלוקת וגדול השלום – עיי"ש.
כחברה דתית העוסקת בתורה האם הלימוד המזעזע הזה לא אמור לחשב עבורנו מסלול חיים מחודש בו נתמקד בתיקון העבירה הקשה והעיקרית המקננת בתוכנו ולא בתיקון עבירות הזולת ?
האם לא המרנו אסור למותר וטמא לטהור בגישתנו הסלחנית כלפי עבירת שנאת חינם העטופה בזקן ופיאות ומאידך גישה מלחמתית של חיצים ובליסטראות כלפי עבירות אחרות אפילו חמורות כמו ג' עבירות ?
עלינו לדעת שעל פי דעת חז"ל על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות האישית למצב החורבן בו אנו נמצאים – זו לא אחריות כללית של הדור אלא אחריות אישית ונוקבת על פי הגירסא הנכונה (ירושלמי יומא ה.):
"אמר רבי אלעזר, כל דור שאינו נבנה בימיו מעלה כאילו הוא החריבו" – בגירסא המקורית כתוב הוא החריבו – משמע שהתביעה היא אישית על הגברא כלומר כל מי שאינו נבנה בימיו נחשב כאילו הוא ממש החריבו.
אם למדנו שסיבת החורבן כעת היום זו עבירה חברתית קשה של שנאת חינם – הרי שיש עדות מוחצת כלפינו שאנו עדיין נגועים בעבירה זו אם עדיין לא נבנה בית המקדש.
אסור לנו להמשיך בשגרת חיינו ולחכות לתשעה באב התשפ"א – עלינו לעקור ולשרש שנאת חינם מליבנו ולשנות בתוכנו את גישתנו לזולת במעשים ובדיבורים שבכל יום – אפשר להתחיל עם 5 עקרונות הכוללים:
2. המנעות מוחלטת מלעסוק ולדבר ולחשוב אודות חסרונות הזולת וכל דבר שלילי אודותיו.
3. יחס מכובד ושיוויוני אף לאלו שאינם במעגלי הקרבה החברתיים שלי.
4. לפזר פירגון ומילות הערכה ותגובה חיובית לזולת בכיף ובבונוס ללא קמצנות.
5. אמון בסיסי במניעים של פעולות הזולת ולא ציניות רעה המחפשת את האינטרס החבוי בכל החלטה או פעולה.
אם נתחיל כולנו ללכת בדרך חביבה ואופטימית זו – ישנו סיכוי גבוה למהפך רוחני אדיר בזכויות הדור ולמבצע מזורז של איסוף ספרי הקינות לצורך גניזה.
במאמץ חברתי מתמשך ועקבי גם את פעמוני המעיל של הכהן הגדול רודף השלום כבר אפשר לשמוע יחד עם נעימות הלויים המשוררים.
אנא הפיצו ושתפו את תוכן הדברים – מחכה לתגובתכם.
המשטרה ביקשה להבהיר הבוקר (ראשון) כי חולה הקורונה שאותר אתמול במלון "קלאב הוטל" אילת – התגלה על ידי אדם שזיהה אותו. אורח אחר שהיה במלון הכיר את האדם וידע שהוא חשוד כחולה קורונה. לאחר מכן הוא דיווח על כך להנהלת המלון שלבסוף הזעיקה את כוחות המשטרה.
לאחר הדיווח על החשוד, שוטרי יס"מ הגיעו עם חליפות מגן והורו לו לעזוב את המקום ולחזור לבידוד. בהודעת המשטרה הודגש כי הטיפול המהיר של המלון שהרחיק ביוזמתו את החשוד ומשפחתו – הביא לסיום האירוע החריג במהירות וביעילות לרבות חיטוי יסודי בחדרם של החשוד ומשפחתו.
החולה הגיע ביום שישי בשעה שבע בערב ופונה מהמלון על ידי כוחות המשטרה סמוך לשעה ארבע בצהריים של יום שבת. במלון צפויים להגיש נגד החשוד ומשפחתו תביעה אזרחית בגין הנזקים שנגרמו למלון בעקבות האירוע החריג.
בהודעה שפורסמה הבוקר (ראשון) נאמר כי 'ועד הישיבות' פועל לסייע לתלמידים ומקים מוקד חירום לסייע לתלמידים "שמחמת צוק העתים נסגרו היכלות התורה בהם למדו או צומצמו, על מנת להסדיר את סדר לימודם כראוי בכל המובנים".
"תמורת הזמן הביאה אצל רבים מן התלמידים בני הישיבות לרפיון הקשר עם מרכזי התורה אליהם הם משתייכים, רבניהם ושאר בני החבורה בעת הזו, ופעמים הגיעו הדברים להשלכות בלתי רצויות ופשוטות, ונדרש בשעה זו לתומכם ולסייעם",
מספר הפקס לפניות: 025385010, ומענה טלפוני ב-072-3730600
המוקד הוקם בהכוונת גדולי ישראל ובראשם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי ומרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין על ידי הגרח"א קאופמן יו"ר ועד הישיבות
רבני 'לנחותם' סיפרו כי על שולחנם של ראשי הישיבות ורבני הקהילות ואנשי חינוך הגיעו פניות דחופות רבות בתקופה האחרונה כשהמטרה היא שלא להותיר אף לא תלמיד אחד ללא מסגרת מסגרת ישיבתית בר"ח אלול – תחילת זמן הלימודים בישיבות החרדיות.
בהודעתם סיפרו כי הוקם מרכז ייעודי לשם כך. "מרכז 'לנחותם' שעל ידי ועד הישיבות מפעיל לצורך כך בימים אלו מוקד חירום מיוחד לפניות. במוקד זה ערוכים לתמוך ולסייע באופן מיטבי, לצד ראשי הישיבות והצוותות הרוחניים רבני הקהילות ומסגרות האיגודים השונים לפי העניין והצורך".
בני ברק: האדמו"ר מספינקא קיבל תשובה חיובית לקורונה לאחר שנבדק עקב שלא חש בטוב
האדמו"ר מספינקא שוהה בביתו בעיר בני ברק בבידוד ונכון לעכשיו מצבו טוב. לפי מקורות בחסידות, האדמו"ר לא צפוי להתפנות לבית חולים.
האדמו"ר הקפיד על כללי משרד הבריאות, לפי הערכות הוא נדבק מבחור חולה קורונה שהיה בטיש שלו בשבת חזון בעיר העתיקה, כמה חסידים נכנסו לבידוד
צפייה מהנה:
במהלך סוף השבוע זוהה אירוע של הדבקה חדשה בבית האבות שלמה המלך בבני ברק.
האירוע החל כזיהוי מטופל סימפטומאטי. בעקבותיו בוצע דיגום שלם של המוסד על ידי מנהלת מגן אבות ואימהות.
בדיגום זוהה מקור ההדבקה שהוא מטפל חיובי וזוהו עוד שמונה מטופלים חיוביים אסימפטומאטיים מאותה מחלקה.
על פי תחקירי אירועי הגל הראשון ולאחר קבלת המלצות מהדרגים המקצועיים התחלנו לראשונה בנקיטת מדיניות חדשה של מטה מגן אבות ואימהות.
מתוך הבנה שהמבוגרים כל כך שבריריים , אנו נותנים עדיפות להשארת הדיירים שמרגישים בטוב בבית האבות שלהם וזאת במקום לשלוח אותם למחלקות קורונה ייעודיות במרכזים רפואיים גריאטריים ברחבי הארץ.
השארת הדיירים הקשישים האסימפטומאטיים בבית האבות שלהם נעשית מתוך הבנה שקשישים רבים מעדיפים להישאר במקום אותו הם מכירים עם המטפלים הצמודים והמוכרים להם.
במשרד הבריאות אומרים כי מאירועי הגל הראשון למדנו שעצם העברת קשיש מהמקום המוכר לו למקום אחר – גורמת לפגיעה משמעותית במצבו הנפשי והקוגניטיבי. אנו יודעים גם שהצוות המכיר אותו בבית האבות מודע להרגליו ולכן יודע לספק לו את כל צרכיו.
ההחלטה להשאיר מטופלים בבית האבות שלהם נעשית לאחר בדיקה קפדנית של המוסד עצמו על מנת לוודא שניתן לבודד את נשאי הקורונה משאר הדיירים.
מבוצעת בדיקה גם שהצוות מצוייד וממוגן היטב ושכל הפעולות נעשות על פי ההנחיות של היחידה הארצית למניעת זיהומים ושל מטה מגן אבות ואימהות.
פרופ' מימון מנהל "מגן אבות ואמהות" הנחה להשאיר את הדיירים במקום, לבצע דגימות חוזרות כל ארבעה ימים ולנטר מקרוב את מצב המטופלים והעובדים כדי לאתר התפתחות אירועי תחלואה או הדבקה אפשריים.
הזמר והיוצר גל אליהו מגיש סינגל חדש "ואהבת לרעך כמוך". את השיר הלחין וכתב גל בעצמו, כשבמשך השיר עצמו, משולבים דברי חיזוק מאת הרב יגאל כהן שליט"א במעלת "ואהבת לרעך כמוך". עיבוד והפקה מוזיקלית: דן ציפורי.
האזינו:
שלום וברכה מורי ורבותי!
והיום לא איש בשורה אנוכי.
מחר בעזרת ה' עובר אבינו רוענו, מורנו הרב חיים רבי שליט"א, ניתוח בכלייתו להסרת משהו שנראה כגידול, וכולנו תקווה ואמונה שזה יעבור לחיים טובים ולשלום.
כולנו יחד מעתירים בתפילה לרפואתו השלמה ולהצלחת הניתוח של אבינו רוענו הרב חיים בן שרה.
אבל התפילה היא בעצם לא על כבוד הרב אלא עלינו.
"ראה הקדוש ברוך הוא צדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור" (יומא ל"ח ע"ב), אמר הקדוש ברוך הוא: "דור בלי צדיקים לא יכול לשרוד, לא יכול להחזיק מעמד. בכל דור ודור אני צריך להשים להם צדיקים".
כאשר הצדיק חס ושלום אינו חש בטוב, הוא לא סובל מכך, הוא דבוק בקדוש ברוך הוא ותמיד הוא רואה את האור לא רק בקצה המנהרה, אלא את אור השמש הזורחת, הוא רואה את אור האמונה למולו.
אנחנו, שהרב לא זמין בשבילנו מספיק, לא זמין לדברי תורה, לא זמין לענות לתשובות בהלכה, אנחנו אלו שסובלים.
כך שהתפילה היא בעצם לא על כבוד הרב אלא עלינו.
מהיום ועד מחר בשעת הניתוח, כולנו ללא יוצא מן הכלל אוחזים בספר תהילים, מרבים בתורה ובקיום מצוות, מקבלים עלינו קבלות טובות ואומרים: "ריבונו של עולם! אני מבקש ממך, תשמור עלינו על עם ישראל, תגן עלינו ותשמור על בריאותו ותתמיד אותה של מורנו הרב חיים בן שרה".
שנזכה ויאריך ימים על ממלכתו, "יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדֹר" (תהלים סא, ז).
שנזכה וינהיג אותנו עד ביאת גואל צדק ועד בכלל בבריאות איתנה ונהורא מעליא מתוך נחת, שלווה,אושר ועושר וכל טוב לעבודתו יתברך, ונזכה כולנו, כל המתפללים, כל החוסים בצילו, כל הנלווים לאבינו רוענו שליט"א לגדול ולהתעצם מאור תורתו עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן ואמן.
ברוכים תהיו!
אריה ברונר כותב: "ליל הסדר בצל הקורונה ישבתי עם זוגתי שתחי' לבד בבית במקום לשמוח בבית המלון יחד עם בני המשפחה וחיפשתי משהו מן ההגדה שיניח את דעתי ויגרום לי שמחה של חג, הגעתי לקטע "ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא" ארבע פעמים באותו משפט מברכים את ה' על שנתן תורה? אלא מברכים גם על המקום, מדוע בחר הקב"ה לתת את התורה דוקא במדבר מקום שהוא עצמו מעיד עליו כארץ לא זרועה? אלא ללמדנו שהמקום לא משנה, העיקר שאנחנו מתאמצים לקבל את התורה ועל זה אנו מברכין את השם בכפילות מרובה, ומתוך הבנה זו ניהיה ליל הסדר הזה למקור שמחה בלתי נשכח שהחלטתי לשתף ולזכות את הרבים בחוויה זו, פניתי לחתני היקר דוד גורביץ שבאמתחתו מגירת שירים מפוארת ואכן נתן לי שיר שהלחין על הקטע המדובר בהגדה והנה בעז"ה ביצעתי אותו להנאתכם."
האזינו:
