"ישראל, בוא נסיר את המסכות, מה שקורה בחברה החרדית זו שערורייה", אמר ניסים משעל בתוכניתו ברדיו ללא הפסקה, הפרשן החרדי ישראל כהן : "אתה מסית נגד אוכלוסייה שלמה. אני באמת לא מבין מה קרה לך, אתה אדם דתי שמבין במסורת ישראל, ואתה מכליל את הציבור החרדי – לא מתאים לך".
ניסים ביקש להשיב לדברים, אך בשלב זה כהן, שלא קיבל את זכות הדיבור, ניתק את השיחה. "לא מעניין אותי להקשיב כי אתה מסית. אתה מכליל בגזענות ובאנטישמיות", אמר בטרם ניתק את השיחה.
משעל הגיב "רציתי להגיד שמה שקורה ברחוב החרדי, בחצרות האדמו"רים ובמקומות הסגורים – יש שם בעיה גדולה מאוד. לא מדובר בבעיה כוללת של הציבור החרדי", הדגיש, "יש שם התרסה נגד המדינה".
עם התקרבות חג הסוכות בצל הקורונה והסגר, כתב הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף מכתב הוראות והנחיות הלכתיות לרגל החג המתקרב.
"ראשית הנני להבהיר, כי יש להקפיד על שמירת מרחק של כמה מטרים בין האחד לרעהו, ולעטות מסכה, או צעיף שיכסה את החוטם והפה. תורתנו היא תורת חיים, ומצוה אותנו ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ופיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה".
הרב הדגיש במכתבו כל מי שמרגיש תסמינים או שהוא חולה מאומת, חובה עליו מן התורה לבודד את עצמו ולא לבוא במגע עם איש, ואותם המתעלמים מהנחייה זו, חשש רציחה יש בידם.
עוד פסק הגר"י יוסף כי בתי כנסת יהיו סגורים בחג הסוכות, ומן הראוי לבנות סוכות גדולות ורחבות ידיים עם מחיצות בגובה עשרה טפחים באופן שמלמעלה מעשרה טפחים ועד הסכך לא תהיה מחיצה וכך ניתן יהיה להתפלל בסוכה באוויר הפתוח ובאופן שיתיישב עם הנחיות משרד הבריאות, דהיינו שמירת מרחק בין אדם לאדם 2-3 מטר והתקהלות מצומצמת כפי המותר.
בכדי לא לשהות זמן רב עם ציבור יש לקצר במנגינות ובפיוטים, וידלגו על אמירת דרשות ומוסר כפי מה שרגילים בכל שנה ויעודדו את הציבור לקבוע להם סדר לימוד בביתם בימים אלה.
אכילה, שהייה ולינה בסוכה תהיה כפי הנחיות משרד הבריאות בהשתתפות המשפחה הגרעינית בלבד.
מי שיש לו תסמינים קלים, אף שיש לו סוכה מבודדת בביתו, או שנמצא במלונית ויש שם סוכה כשרה, דינו כמצטער ופטור משינה בסוכה. לעניין אכילה בסוכה, אם על ידי השהייה בסוכה יש חשש שתתגבר הצינה ויכבד עליו חוליו פטור אף מאכילה. מי שיש לו תסמינים קשים כגון: חום, שיעול וקשיי נשימה, פטור מסוכה לגמרי.
את מכתבו מסיים הגר"י יוסף בתפילה לבורא עולם שישלח רפואה שלימה לכל החולים, ויעצור המגפה והמשחית מעלינו ומעל כל ישראל, ומעל כל יושבי תבל, ונשמע בשורות טובות ישועות ונחמות, ונזכה לעלות לרגל בשמחה בגאולה השלימה בקרוב, אמן
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, וככל שהיא נגישה יותר – במיוחד למי שאינם נשמעים לדעת תורה בעניין – הופך כל אחד להיות בעל דבר, בעל השגות והערות על כל מה שעולה במוחו הקודח.
הוא יושב במחשכים, אצבעותיו נוקשות בקלות על גבי מקלדת-לא-מקלדת, והנה, באבחת מקש, הופיע לנו מאן־דאמר חדש. הנה, הוא יכול לומר ככל אוות נפשו, לבקר ולבטל, לקטול ולהוקיע, לעלוב ולצלוף.
הוא מסתתר מאחורי המסך, תופס מחסה מעבר למקלדת, והוא מוגן. האנונימיות מרפדת לו את הדרך לביקורת הבאה שהוא הולך להשמיע ברוב חכמתו, והאלמוניות מגישה לו שוב, על טס של מסך, את האפשרות להלום בזולת.
חמורה שבעתיים התופעה כשמדובר במי שנותנים במה לעצמם להעביר ביקורת על גדולי ישראל, מרנן שרי התורה והחסידות שליט"א, ועל דרכי הנהגותיהם בכל נושא שיעלה על הפרק.
לא זו אף זו, אלא שכאן, בביקורת נלוזה זו, יש אווילים המרשים לעצמם להעביר את הביקורת תחת שם מלא. הם מרגישים את עצמם ראויים להעביר שבט ביקורת על מה שלא מוצא חן בעיניהם, ועל מה שאולי לא מקובל בשבט אותו הם מייצגים.
הוא, הנגחן, אינו נושא בכל אחריות כל שהיא. מעולם לא נטה על שכמו אחריות קולקטיבית, ואף פעם לא טעם טעמה של הכרעה ציבורית, ובוודאי לא הכרעה מורכבת, אבל הוא בטוח שכל תפקידו הוא להשליט את דעת רבותיו ואת כיוון מחשבתם – על מנהיגי עדות שדרך הנהגתם שונה.
כל כך בטוח הוא, ובשעה שהוא צולף דרך המקלדת, הוא לא חושב יותר מדי. אבל היינו מציעים למציקים אלו, אם מותר, לחשוב פעם, האם מישהו מהעבר השני ניסה פעם להשליט את דעתו עליהם ולהעביר אותם מדעת מורי דרכם? ואם היתה כזאת, באיזה בוז הביטו לעברם, ובצדק.
נהרא נהרא ופשטיה, אינה המלצה. היא מציאות חיה וקיימת מאז היה עם ישראל לגוי אחד בעל שנים עשר שבטים. כל אחד יש לו את הדרך, הסגנון, הנוסח והשיטה. אל ללבלרים, עלומי או גלויי שם, לנעוץ צפרניהם במקלדותיהם במטרה לנסות להתערב במה שקורה במחנה האחר.
ב'מצודות דוד' מסביר את דברי החכם מכל אדם שבראש הדברים: אִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּלֶת, רוצה לומר, במעשה אולתם יוכר האולת הטמונה בלבם כי בעבור היות כל מעשיהם אולת נראה מזה כי יש עוד הרבה אולת תקועה בלבם ויגולה בעת ההזדמן.
ואחת המצוות הגדולות ביותר שיש לנו בתורה, והיא משליכה על כל כך הרבה מחיינו, מתמקדת בעיקר בחג הסוכות, ולמצווה הזו קוראים "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) – התנאה לפניו במצוות (שבת קל"ג ע"ב).
אתה מגיע לבחור אתרוג – תבחר את האתרוג היפה ביותר, לולב נאה, ושהסוכה שלך תהיה הסוכה היפה ביותר.
זו הסיבה היחידה שלשמה אנו רוכשים קישוטים ותולים אותם בסוכה.
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "כאשר אני מחייב אותך לקיים מצווה, מה נותן לי את ההבנה ואת הידיעה שאתה עושה זאת מאהבה, שאתה עושה זאת כי אתה רוצה לא רק לרצות אותי או לחשוש ממני, אלא שאתה מתלהב מהזכות שיש לך לקיים את דברי? – כאשר אתה עושה מעבר למחויבות. ומעבר למחויבות מדובר הוא ביופי חיצוני, פשוטו כמשמעו".
הכתב של המזוזה יכול להראות מכוער ועם כל זה להיות כשר. ככל שהוא יהיה כתב יפה יותר, המזוזה תהיה מהודרת יותר. האתרוג, ככל שיהיה צח וברור יותר אפילו בממדים של צבע וצורה, כך הוא יהיה מהודר יותר. כך גם הלולב וכך גם הסוכה.
בימים הללו שלפני חג הסוכות כל אחד מאתנו מתארגן עם ארבעת המינים המהודרים והיפיפיים ביותר, כל אחד מאתנו מחפש מה ניתן לשפר ולייפות בסוכה שלו.
אומרים על אחד ממחבבי המצוות הגדולים, ששנה אחת הוא הגיע לסוכה וכבר ראה שאין לו מה לשפר בה, אבל הדבר היחיד שיכל לעשות הוא להחליף את המפתח למפתח של זהב כי זהו הדבר היחיד שנשאר לשפר בסוכה המדהימה והיפה שלו..
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ויריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן החלו הלילה (רביעי) סדרת עימותים, 34 ימים לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
העימות הראשון שנערך התקיים בקליבלנד שבאוהיו, והנחה אותו כריס וולאס מ"פוקס ניוז".
העימות נמשך 90 דקות ובמהלכו התווכחו ביידן וטראמפ על מינויה של שופטת העליון המיועדת, איימי קוני בראט, ועל כוונתה לבטל את חוק הגנת החולה האמריקאי.
כשטראמפ טען שדבריו של ביידן יעלו לו במצביעים פרוגרסיביים, ביידן כינה אותו "שקרן" ו"ליצן", וכשטראמפ המשיך להיכנס לדבריו של ביידן, הוא השיב: "אולי תסתום את הפה, בן אדם?".
"תשתוק כבר, בן אדם": עימות סוער וחסר תקדים בין טראמפ לביידן 1
ביידן האשים את טראמפ בכך שלא טיפל כראוי במגפה. טראמפ הכריז שוב שארה"ב נמצא שבועות לפני הפצת חיסון לקורונה.
"זה אותו האיש שאמר שהמגפה תיעלם באופן פלאי בקיץ, בגלל השמש", "אולי היא תיעלם אם תזריק לעצמך כלור" אמר ביידן בהלצה
סקר שפרסמה רשת CNN לאחר העימות הראשון בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ליריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן מצא כי 60% מהמשתתפים מאמינים כי ביידן ניצח בעימות, ורק 28% מאמינים כי טראמפ ניצח.
לעומת זאת רשת CBS האמריקנית פרסמה סקר בו הפער מצומצם יותר, 48% מהנשאלים אמרו כי ביידן ניצח, 41% אמרו כי טראמפ ניצח ו-10% אמרו כי העימות הסתיים בתיקו.
מטה הבחירות של ג'ו ביידן הבהיר כי ביידן ישתתף בשני העימותים הבאים מול הנשיא דונלד טראמפ, למרות הכאוס בעימות הלילה.
המועמדת הדמוקרטית לנשיאות לשעבר הילרי קלינטון התראיינה לרשת MSNBC לפני העימות הטלוויזיוני הראשון בין הנשיא דונלד טראמפ ליריבו ג'ו ביידן, והביעה ביטחון שביידן ינצח את טראמפ בעימות וגם בקלפי.
"אני חושבת שהסדרה של טראמפ הולכת להתבטל, בגלל שזה פשוט אותו הסיפור שוב ושוב – שקרים, מתקפות כשאין לך שום דבר לומר וחוסר יכול לספק תשובות כנות", אמרה קלינטון.
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב קיבל בימים האחרונים הצעה מראש הממשלה בנימין נתניהו לחזור לתפקיד ניהולי בכיר במאבק בקורונה – זאת לקראת פרישתו הצפויה של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו בסוף חודש אוקטובר. כך פורסם הבוקר ב'ידיעות אחרונות'.
בכירים במערכת הבריאות סיפרו כי ההצעה לבר סימן טוב טרם גובשה באופן סופי, אך היא ככל הנראה תתמקד בניהול החזרה לשגרה. בימים הקרובים צפוי בר סימן טוב להשיב להצעה והוא שוקל ברצינות לקבל אותה.
יש לציין כי בעבר כבר קיבל מנכ"ל משרד הבריאות במהלך הגל הראשון של הקורונה הצעה לחזור ולשמש בתפקיד ביצועי – אך סירב. בר סימן טוב מסר בתגובה אמש כי "גורמים בממשלה מתייעצים איתי מעת לעת ואני מביע את דעתי בנוגע למצב, אבל לא ניתנה שום הצעה קונקרטית".
ההצעה לבר סימן טוב נמסרה רק לאחרונה, וזאת על רקע היחסים העכורים בין ראש הממשלה ובין גמזו, שבשיאם התעלם נתניהו באופן כמעט גורף בשבוע שעבר מהמלצתו של הפרויקטור להטיל סגר פחות הדוק על מדינת ישראל במהלך ישיבת קבינט הקורונה. לטענת נוכחים בישיבה, נתניהו אף התייחס אליו בזלזול מופגן. גמזו הגיב בחריפות למה שהתרחש בישיבה ואמר למקורביו לאחר מכן: "אני חוזה בסיוט הזה עם בחילה".
מנגד, יחסיו של נתניהו עם בר סימן טוב במהלך הגל הראשון של הקורונה היו טובים במיוחד. שיתוף הפעולה ביניהם צרוב בתודעה ככזה שהוביל להישגים משמעותיים ובהם ירידה בשיעורי התחלואה, שבימים מסוימים הגיעה אל מתחת לעשרים מאובחנים ביממה בסך הכל – מספר שכעת נראה דמיוני.
עם זאת, על בר סימן טוב נמתחה ביקורת קשה על כך שהתנהל בצורה שמאפיינת "פאניקה" ו"היסטריה" והוביל לצעדים דרמטיים ונרחבים שפגעו במשק בהיקף חסר תקדים. יש לציין כי בשבועות האחרונים קיבל בר סימן טוב מספר הצעות במגזר הפרטי, ואולם לטענת הבכירים הוא מוטרד מאוד משיעורי התחלואה והפעם, בניגוד להצעות הקודמות, הוא כאמור שוקל לחזור לתפקיד בכיר במסגרת המאבק בקורונה.
משמעות ההצעה בתזמון הנוכחי, כפי שנראה כעת, היא למעשה החלפת הפרויקטור גמזו בבר סימן טוב בסמוך למועד עזיבתו של הראשון. גמזו הודיע כבר כי הגיע ל"שירות מילואים" וב־1 בנובמבר יחזור לתפקידו כמנכ"ל בית החולים איכילוב.
הכנסת אישרה הלילה (בין שלישי לרביעי) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק סמכויות הקורונה שיאפשר להגביל הפגנות כחלק מהמאבק בנגיף. 46 ח"כים הצביעו בעד החוק, ו-38 הצביעו נגדו. החוק יאסור להפגין מעבר למרחק של קילומטר ממקום המגורים. רוב חברי הכנסת בכחול לבן תמכו בחוק, לאחר שהליכוד משך הסתייגויות שהגיש ושנועדו להחמיר עוד יותר את ההגבלות על המפגינים.
ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) עלתה לנאום מעל בימת הכנסת באופן לא מתוכנן, והודיעה כי תצביע נגד החוק. "אני מרגישה שהסגר הכללי יכול היה להימנע, אם רק ראש הממשלה – שהיה אמור להיות המבוגר האחראי – היה מקבל החלטות ענייניות, שלא נגועות באינטרסים סקטוריאליים, אישיים ופוליטיים", אמרה, והוסיפה: "אני מצביעה היום בהתאם לצו מצפוני". חברי מפלגת העבודה נעדרו מההצבעות על ההסתייגויות לחוק.
התיקון המוצע לחוק סמכויות הקורונה יאפשר לממשלה למנוע מאזרחים להפגין היכן שהם רוצים ולקבוע הגבלת מרחק להפגנה שעשויה להשתנות בהתאם לחומרת התקנות. עד היום החריג החוק את ההפגנות מהגבלת מרחק היציאה מהבית, ולמעשה לא הוטלו עליהן הגבלות מלבד שמירת מרחק בין המפגינים ועטיית מסכות.
הקואליציה קיצרה משמעותית את משך הדיון בתיקון לחוק תוך שימוש בסעיף מיוחד בתקנון הכנסת, המאפשר לה להגביל את זמני הדיבור במליאה. האופוזיציה הגישה כ-4,000 הסתייגויות לתיקון לחוק, והדיון בהן אמור היה להימשך כמאה שעות, אולם הקואליציה הגבילה אותו לארבע שעות. בנוסף, כדי לקצר את הדיון לפני ההצבעה, הקואליציה והאופוזיציה יורשו לדרוש רק שלוש הצבעות שמיות כל אחת על ההסתייגויות שנותרו.
אם החוק יאושר, יחד איתו תיכנס לתוקף הכרזה על "מצב חירום מיוחד" שהממשלה תצטרך לאשרר מדי שבוע. היא תוכל לעשות זאת במשך שלושה שבועות ברצף ואז תידרש לקבל את ההחלטה מחדש. ההכרזה תובא לאשרור ועדת החוקה קרוב למועד ההארכה, והוועדה תוכל לבטל אותה בדיעבד. ב"מצב חירום מיוחד" שיוכרז בעת סגר לא ניתן יהיה למנוע לחלוטין תפילות, הפגנות או טקס דתי, אך ניתן יהיה לקבוע הגבלות על ההתקהלות בהם, ולהגביל את מספר המשתתפים בהם. בנוסף, ניתן יהיה להגביל את היציאה להפגנה עד למרחק המותר ליציאה ממקום המגורים, העומד בתקנות הנוכחיות על קילומטר.
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, תקף בנאום במליאה את חברי כחול לבן. "מה יקרה לכם אם תיכנסו היום למליאה ופשוט תגידו לא?" תהה, "תגידו לנתניהו 'מצטערים, לא מוכנים. לא בשביל זה הלכנו לפוליטיקה'". לפיד הוסיף: "מה יקרה לכם? יענישו אתכם? יעמידו אתכם בפינה? יגידו לכם לכתוב 200 פעם על הלוח נתניהו לא נכשל בטיפול בקורונה? מה יקרה לכם אם תגידו לא? ממה אתם מפחדים כל כך למען השם?" לדבריו, "כל נושא ההפגנות נועד להסיח את הדעת מהכישלון הנורא של הממשלה הזו בטיפול בקורונה. מהכישלון הכלכלי, מהכישלון הבריאותי, מהכישלון הערכי. מהניסיון להגיד לאנשים איך להשגיח על הבריאות של עצמם שאפילו בזה נכשלתם".
היועץ המשפטי לממשלה הוציא לפני כמה שבועות הכחשה בהולה, לאחר שדווח כי הוא שוקל להוציא את ראש הממשלה נתניהו לנבצרות. בהקלטות שפורסמו הערב מסביר מנדלבליט מה באמת עומד על הפרק, ומבהיר בקולו: נבצרות לא ירדה מהפרק. היועץ גם השיב לטענות לפיהן כתבי האישום פוליטיים ואמר: "כל יום אני מתעורר וכואב לי הלב שהגעתי למקום הזה".
בריאיון לכתב המדיני של עיתון במשפחה, ישראל יוסקוביץ, שיפורסם מחר במהדורת החג של העיתון, מצדיק מנדנבליט את החלטתו לאפשר לנתניהו להמשיך בתפקידו – אך מבהיר שהדבר עשוי להשתנות.
"יש עניין אחר", אמר מנדלבליט באשר לשאלה האם נתניהו יוכל לתפקד בו זמנית כראש ממשלה בזמן שהוא גם נדרש להופיע בבית המשפט ולהילחם על חפותו. "העניין האחר הוא נורמטיבי. אני אומר – יש נאשם, מר בנימין נתניהו, ויש ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. זה לא אותו דבר".
מנדלבליט הסביר: "אם אתה מערבב את הדברים ומשתמש בכוח השלטוני שלך כראש ממשלה, כדי להשפיע עליך פלילית, פה מתחילה להיות בעיה קשה. איך מתמודדים עם הבעיה הזאת? אז אם באמת אי אפשר להתמודד איתה, יכול להיות שכן נתגלגל לנבצרות".
"זה לא מתמטיקה, אני לא נחפז ואני מנסה להיות מאוד שקול ומאוד רגוע. וכל פעם אני סופר עד אלף ולא עד עשר, אני לא יכול להרשות… אני לא מתנהג כמו רשתות חברתיות… אבל כן אני אומר, שלעניין הזה בדיוק נועד הסדר ניגוד העניינים", אמר מנדלבליט באשר להסדר שדרש מנתניהו לערוך, כך שיימנע מלעסוק במינויים במערכת אכיפת החוק.
"ולא, הוא לא עושה לי טובה", הוסיף היועמ"ש. "אני לא מקבל את זה שהוא בא ואומר: 'אני אקח על עצמי בהתנדבות מגבלות'. לא. אתה חייב לקחת מגבלות, זה גם מה שאמר בית משפט העליון בפסק הדין שלו. המגבלות האלה שתיקח על עצמך שנעשה הבחנה, ואני לא תמים ולא נאיבי וברור לי שזה לא יהיה מאה אחוז, אבל כן צריכים את האמירה שהוא לא עוסק למשל במינוי במערכת אכיפת החוק, לא עוסק בתיקון חקיקה ספציפית לעניין האישי שלו, כשהוא מנצל את הכוח השלטוני שלו, אסור לאפשר את זה".
מנדנבליט גם רמז שלא יסכים לעסקת טיעון בתיקי נתניהו. היועץ דיבר על הצורך בהכרעה מהירה וברורה, בייחוד לנוכח ההתקפות של נתניהו נגד מערכת המשפט. "עם ישראל חייב הכרעה מהירה בעניין הזה. אי אפשר למשוך את זה באמת 5 שנים, זה רע מאוד אם זה יהיה 5 שנים. צריך לעשות את זה מיום ליום, לסיים את זה כמה שיותר מהר לכאן או לכאן וצריך להכריע בטענות, במיוחד אגב, על רקע הטענות שהוא טוען".
היועמ"ש פירט: "הטענות לתפירת תיקים ואין כלום ולא היה כלום כי אין כלום וכל האמירות האלה, בוא נראה… בית המשפט יכריע ונראה מה תהיה ההכרעה. ואני מכבד כל הכרעה, בסוף יש בית משפט, אין שום בעיה".
בהמשך הריאיון הדף היועץ המשפטי לממשלה את הטענות שמדובר בכתב אישום פוליטי, והעריך שיש סיכוי סביר להרשעה: "אני לא הגשתי כתב אישום נגד מפלגת הליכוד או כל מפלגה פוליטית שהיא. לא הגשתי נגד הימין, ממש לא במקומות האלו, הגשתי על מעשים אישיים. כל התיקים, זה מעשים אישיים של מר בנימין נתניהו. מיוחס לו אישית עבירות פליליות".
"למרבה הצער", הוסיף היועץ, "באמת כואב לי הלב. כל יום אני מתעורר וכואב לי הלב על שהגעתי למקום הזה. לא טוב, חבל. מצד שני, זו החובה שלי לעם ישראל. אני לא אוותר על שחיתות, בעיניי זו שחיתות אישית, לכאורה. עומדת לו חזקת החפות, יכול להיות שיוכיח את חפותו, תהיה לו ההזדמנות בבית המשפט. כרגע עם הראיות שבפניי יש סיכוי סביר להרשעה לדעתי. לא נבהל מהטענות שזה רק שתיים וחצי כתבות בוואלה ומהכמה סיגריות, כן? זה לא הסיפור. לא הייתי מגיש כתב אישום במצבים כאלה".
לדברי מנדנבליט, היו גם לא מעט רגעים שהופתע במהלך התהליך: "הרבה דברים הפתיעו אותי. זה שבנימין נתניהו יושב עם נוני מוזס שנים ומדברים ביניהם – אני כמעט נפלתי מהכיסא כשראיתי את זה. זה לא דבר שלא הפתיע אותי".
אז עכשיו זה כבר על השולחן – היועץ המשפטי לממשלה אומר בקולו שכוהנת נתניהו היא למעשה כהונה על תנאי, כל עוד ראש הממשלה אינו משתמש במשרתו לטובת הנאשם בנימין נתניהו.
ההקלטות כפי שיפורסמו מחר בעיתון 'משפחה'
מסנגוריו של ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הרעיון שבעל תפקיד, בכיר ככל שיהיה, שנמצא בעצמו בניגוד עניינים, יחליט על נבצרות של ראש ממשלה מכהן הוא אנטי דמוקרטי, ניסיון לסכל את רצון הבוחר ובניגוד גמור לחוק יסוד הממשלה. הריאיון של היועץ משפטי לממשלה בעניין המשפט, עולה כדי שיבוש הליכי משפט".
מקווה טהרה בן 2000 שנה, במשקל 57 טונות, אשר נחשף מצפון לצומת המוביל, הונף ע"י מנוף ונישא על גבי מוביל ציוד כבד, בדרכו למשכן קבע חדש בקיבוץ חנתון.
בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הקמת מחלף מרכזי בצומת המוביל שבגליל התחתון, ביוזמת נתיבי ישראל, נחשפו לאחרונה שרידים של חווה חקלאית מתקופת בית שני ובהם מקווה טהרה מפואר.
זוהי החווה החקלאית היהודית הראשונה שהתגלתה בגליל. החפירות התנהלו בעזרת פועלים מכפר מנדא, תלמידי מכינות קדם צבאיות ומתנדבים מיישובי הסביבה, בהם תושבי קיבוץ חנתון הסמוך.
לדברי מנהלי החפירה, עבד אבראהים וד"ר ואליד אטרש מרשות העתיקות, "המקווה המפואר שנחשף בחפירה הוא מטיפוס קדום הקרוי 'ירושלים' – בעל כניסה צרה וגרם מדרגות רחב, מטויח בטיח המאפיין מקוואות מתקופת בית שני. החווה החקלאית שהמקווה נמצא בתחומה, התקיימה עד שנהרסה ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה. היא שוקמה ונבנתה מחדש והמשיכה להתקיים לאורך התקופה הביזנטית – עד למאה ה-6 לספירה.
קיומו של מתקן טהרה מעיד שתושביה של החווה היו יהודים, שקיימו אורח חיים דתי ומסורתי, ונהגו לשמור טהרה כמצוות התורה.
מקוואות הטהרה היו בשימוש בחיי היום יום בקרב היהודים עוד מלפני חורבן בית המקדש ובפרט לאחריו, עד ימינו. בתקופה הרומית נבנו מקוואות בכפרים ובחוות יהודיים ליד מתקנים חקלאיים כגון בתי בד, בתי יוצר וגתות. לפני ייצור התוצרת החקלאית, נהגו החקלאים לטבול במקווה על מנת ליצר תוצרת חקלאית, כגון שמן זית ויין, בטהרה.
לדברי אבראהים וד"ר אטרש, "גילוי המקווה בבית חווה משנה את מה שידענו על צורת החיים של יהודים בתקופת בית שני. עד כה, מאחר שלא היו מוכרות חוות חקלאיות יהודיות בגליל, היה מקובל לחשוב שהיהודים בתקופה הרומית לא התיישבו בחוות מחוץ לכפרים או ערים. חשיפת החווה החקלאית היהודית במרחק מהכפר שיחין ומהעיר היהודית הגדולה דאז, ציפורי, מלמדת כי יהודים גרו גם בחוות חקלאיות, שאולי תפקדו כעורף החקלאי לעיר ציפורי". לדברי הארכיאולוגים, "המבצע המורכב התאפשר הרבה בזכות הבנת חשיבות הממצא ושיתוף הפעולה שגילתה חברת נתיבי ישראל, שאף תרמה את כליה הכבדים למבצע".
אלף שבע מאות שנים עברו מאז נהרסה החווה ברעידת אדמה, וכאלף ארבע מאות שנים מאז שהמקום נעזב לחלוטין, בעמק המוריק החל להבנות גשר ענק שישא מעליו כביש מחלף עוקף בצומת המוביל. אחת מרגלי הגשר נבנתה למרגלות הגבעה, ונוצר צורך לעגן אותה. לשם כך, יש לחפור תעלות יסוד עמוקות בסלע שלמרגלות הגבעה, במקום בו נחשף המקווה.
מאחר שלא ניתן היה לשמר את המקווה באתר, עלה הרעיון לנתק את המתקן מהסלע ולהעתיקו לאתר מוגן לתצוגה, לרווחת הקהל.
רשות העתיקות, ביחד עם חברי קיבוץ חנתון, נרתמו ל'מבצע מקווה'. התושבים, שאף פתחו בקמפיין מימון המונים לטובת העניין, הציעו למקם את המקווה העתיק ליד מקווה הטהרה הפעיל של הקיבוץ. בשיתוף פעולה של רשות העתיקות, המשרד לירושלים ומורשת, חברת נתיבי ישראל, מועצה אזורית עמק יזרעאל והתושבים, הושג המימון הנדרש להעתקת המקווה הקדום.
בשבוע החולף בוצעו עבודות ההכנה למבצע ההעתקה יוצא הדופן בעזרת חברת "הורדוס הנדסה" ובליווי מנהל השימור של רשות העתיקות. המקווה נוסר תחילה מכל צדדיו, נותק מבסיסו והוקף בכלוב פלדה על מנת לשמור עליו ולאפשר את הנפתו. היום, לקול תרועות ילדי הקיבוץ והתושבים, הוא הונף באוויר והוצב במקומו החדש.
לדברי סטיב גריי, ענת הראל והרבה חביבה נר-דוד, תושבי חנתון ופעילים ביוזמת העתקת המקווה,: "כל כך מרגש אותנו בקיבוץ ליצור קשר היסטורי ומסורתי עם השורשים שלנו בגליל. לחדש את הישן ולקדש את החדש. זאת זכות להיות חלק מהתהליך".
