חוסר האמון המוחלט בקרב הריכוזים החרדיים כלפי האמונים על קטיעת שרשרת ההדבקה, גורם לאזרחים רבים להודיע כי לא ישתפו פעולה עם הנחיות שאינם שוויוניות או הגיוניות בעליל.
אין מדובר עוד בחשדנות אלא בחוסר אמון מוחלט ודומה כי יש בסיפור הבא שייכתב בשורות הבאות כדי להבהיר מדוע בני הקהילה החרדית אבדו אמון ועד כמה הגישה אליהם מתנשאת, לא מקצועית ומחייבת הסברים.
בתחילתו של הגל הראשון, בשליש הראשון של חודש מרץ, ביום תענית אסתר, הודיע שר הפנים הרב אריה דרעי על סגירת מעבר הגבול טאבה בניסיון למנוע את המשך העלייה ברמת התחלואה. (מדובר בגבול היבשתי בין ישראל לסיני).
לקראת תקופת החגים הבעל"ט, הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה שיורה לשר הפנים לפתוח את מעבר הגבול בטאבה. שר הפנים כינס את אנשי המקצוע שפרשו בפניו את הנתונים וההערכות. הנתונים מבציעים כי בשנה שעברה עברו בתקופת החגים כ- 75 אלף ישראלים במעבר טאבה. ההערכות צפו מעבר של 150 אלף אזרחים ישראלים שיעברו במעבר הגבול – הלוך ושוב – בתקופת החגים השנה – לו הוא ייפתח. הסיבה להערכה על הכפלת מספר העוברים בגבול, נובעת מכך שהאזרחים חשים 'חנוקים' תקופה ממושכת ובהיעדר אפשרויות רבת נוספות ליציאה לחו"ל.
יצוין כי מעבר הגבול בטאבה קטן מאוד. התורים הארוכים המשתרכים בצפיפות רבה בתקופת החגים, מהווים סכנה מהותית להדבקה ועליה תלולה בהיקף התחלואה. הרב דרעי הידוע כאיש שקול שהיגיון והולוגיקה הם המנחים את החלטותיו – גם כשמדובר בהחלטות כואבות לציבור החרדי – החליט להותיר את החלטתו על כנה ולא לפתוח את מעבר טאבה בתקופת החגים.
אין טיעון שיש בכוחו להבהיר מדוע יש למנוע טיסות לאומן ולאשר מעברי גבול לסיני. יתרה מכך, גורמים בכירים במשרד הבריאות הבהירו מאחורי הקלעים, כי בעוד סביב האפשרויות לטוס לאומן הוצעו הצעות רבות לוודא אכיפה מקסימלית, בסיני שבמצרים אין גוף ואו מערכת שיטור שיש אפשרות יעילה לשתף פעולה כך שאין יכולת לאכוף הנחיות ומניעת סכנת הידבקות.
והנה הפלא ופלא: על שולחנו של השר הרב אריה דרעי הונח מכתב מראש שירותי בריאות הציבור, הד"ר ש. אלרעי (המחליפה של פרופסור סדצקי) שבו היא כותבת כי מבחינת בריאות הציבור אין כל מניעה לפתיחת מעבר הגבול בטאבה וכי לא נשקפת מכך סכנה לשלום הציבור ואו העלייה בהיקף התחלואה. המכתב מנומק ומטובל בנתונים והסברים למרות ההסתייגות מהקושי להסתמך על הנתונים שמספקים המצרים.
שר הפנים הרב דרעי קרא את המכתב וסירב להאמין למראה עיניו. חשדנותו גוברת שעה שגילה כי המכתב הממוען אליו, אינו נושא שורה של העתקים כמקובל במכתבים אלו. כמו לשר הבריאות, המנכ"ל, הפרויקטור ועוד.
בעקבות המכתב, הרב אריה דרעי דרש לכנס ישיבה רבת משתתפים שתכלול נציגים מכל הגורמים הרלוונטיים כדי לדון בשאלה האם נכון לפתוח את מעבר הגבול בטאבה או להותירו סגור. נציגים בכירים מהמל"ל שהשתתפו בישיבה הקימו קול זעקה גדולה על עצם העלאת האפשרות לפתוח את מעבר הגבול והצביעו על שורה של סכנות ברורות לשלום הציבור. גם ראש עיריית אילת התחנן שמעבר הגבול יישאר סגור. לדבריו, המעבר הגובל בעירו, גורם לכך שהשבים ארצה מנצלים את היעדר עלויות מס המע"מ באילת ונותרים בעיר לשעות ארוכות ואו ליממה, מה שיגביר את התחלואה הרבה בקרב אזרחי העיר.
הישיבה התפזרה בכך שלבקשת שר הפנים, נציגי שירות בריאות הציבור יבקשו את חוות דעתם של מנכ"ל משרד הבריאות מר חזי לוי, והפרויקטור מר רוני גמזו.
לא חלפה לה שעה מפיזור הישיבה, וד"ר אודי קלינר, מ"מ ראש מערך שירותי בריאות הציבור, מתקשר לעוזרו המסור והמקצועי של שר הפנים, ר' ישראל אזון, ומודיע לו, כי ביקש את התייחסותו של הפרופסור גמזו לענין וזה האחרון הודיע לו כי אינו עוסק בשאלת פתיחת מעבר הגבול בטאבה. כן, כן, כפי שאתם קוראים. מכתב לנשיא אוקראינה נגד יהודים חרדים 'מובן מאליו', שאלת פתיחתו של מעבר הגבול בטאבה אינה מעניינו.
את מנכ"ל משרד הבריאות מצליחים לאתר בדובאי. (איש מאיתנו אינו רוצה לחשוב איזו ביקורת ציבורית היתה גוררת טיסה של מנכ"ל משרד בריאות חרדי בתקופה כזו לדובאי. אך נניח לכך כרגע). מנכ"ל המשרד מתקשר מדובאי לשר הפנים ומודיע לו כי דעתו בסוגיה לא נשאלה וכי הוא מתנגד בתוקף לפתיחת מעבר הגבול. "בשובי ארצה אוציא את הדברים בכתובים"- סיים המנכ"ל את השיחה. נכון לכתיבת השורות המכתב עוד לא הגיע – אך סביר שיגיע היום.
למיטב ידעתנו ראש שירותי בריאות הציבור לא נקראה לשימוע על החירות והעצמאות שנטלה לעצמה, ואף לא נערך מולה עליהום תקשורתי. נו, בסך הכל היא אישרה מעבר גבול צפוף למאה וחמישים אלף איש. לא מדובר באישור טיסות של כעשרים אלף איש לאומן. מ"מ מנכ"ל משרד הבריאות הפרופסור איתמר גורוטו, רק יכול לקנא במזלה הטוב. הוא כמעט והודח מתפקידו על אישור ספציפי שהעניק בתום לב – לאזרח ישראלי להגיע ארצה ללא צורך בבידוד. כאמור, קולו של הפרופסור גמזו לא נשמע בענין. האם יש למאן דהוא הסבר המניח את הדעת שיש בכוחו להבהיר את הפער בגישה בין טאבה לאומן?
אודה ולא אבוש: כפי שנכתב כאן ביום שישי: אינני מהסבורים כי הפרופסור גמזו הוא שונא חרדים לתיאבון. (ואני מודע לכך שהתמונה המשתקפת גורמת לחשוב אחרת), אך אין ספק ובאופן הברור ביותר וחד משמעי: הוא מתנהל בחוסר רגישות משווע למול הציבור החרדי וידו קלה על ההדק בסודיות הנוגעות לציבור החרדי.
גמזו מונה לתפקידו, כמעט בחטף, באישון ליל באור לב' באב – יום ה' בשבוע. וראו זה פלא: אך בקושי נכנס לתפקיד, ובעודו מבהיר כי שיתוף הפעולה של הציבור ואמון הציבור הוא תנאי הכרחי להצלחת קטיעת שרשרת ההדבקה, וכבר ביום ראשון ה' באב, כלומר יום עבודה אחד לאחר שנכנס לתפקידו הודיע בתקשורת כי הוא מתנגד למתווה שאישר שר הבריאות עם השרים הרב יעקב ליצמן והרב אריה דרעי לתפילות בקפסולות בבתי הכנסת בצום תשעה באב שחל באותו שבוע. זאת בלי שבדק את העובדות ואו הנתונים ומבלי שטרח לבדוק על בסיס מה התקבלה הצעתם המנומקת של השרים הרב ליצמן והרב דרעי. החלטה ראשונה של גמזו: מתנגד אני. למי? לציבור החרדי. מדוע? ככה.
חולפים להם כמה ימים והוא רץ לאולפנים ושעה שנשאל על החלטת שר הפנים לאשר כניסתם של תלמידים וסטודנטים ישראלים בכפוף להגבלות שיש בהם כדי למנוע את ההיקף בתחלואה – הוא מביע מורת רוח ומבהיר כי אינו מבין מדוע יש לייבא חומר תבערה חדש לדליקה שכבר משתוללת. גם את הדברים הנוקבים הללו הוא הבהיר טרם בירר את הפרטים ורק משטרח לשמוע אותם – הבין כי ההחלטה נעשתה בשיקול הדעת הנדרש.
את ההצעה הראשונה להטלת סגר על ריכוזים חרדיים הוא העלה עוד טרם גיבש את תוכנית הרמזור הידועה וכך בכל צומת קבלת החלטות. הראשונים להטיל עליהם אשמה ועונש היו בני הציבור החרדי. אלו נתונים. לא השערות, לא שקלול משוואות. עובדות יבשות שלנו עולות בדמעות.
ואתם יודעים מה? דומני כי אנו זכאים להסברים מראש הממשלה המעניק גיבויים למהלכים הזויים שכאלו. כיצד הוא מאשר הגבלות שאינן שוויוניות על הציבור החרדי ומתעלם מהמצוקה הנוראית. איך זה שלא זכינו, לא ממנו ולא מיועציו או מקורביו לכמה משפטי תמיכה כדוגמת מורת רוחו מאי האכיפה על ההפגנות נגדו – שאין ספק שקיומם מעלים את היקף התחלואה.
יטען הטוען, כי הפגנות הן חלק מהותי ממשטר דמוקרטי. נכון. אך גם השמירה על מיעוטים מעריצות הרוב היא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה. אך כנראה שהדמוקרטיה עוצרת בטאבה והחרדי לשיטת הממונים – יכול לנוע מקסימום בקפסולה.
