חודש: ינואר 2021

ניתוח נתוני החיסונים לקורונה שבוצעו עד כה בישראל חושף תופעה מטרידה עליה דיווח הבוקר (א') דורון ברויטמן ב"כלכליסט": שיעור המחוסנים ביישובים המשתייכים לעשירונים הגבוהים במדד הסוציו־אקונומי גדול יותר מאשר ביישובים המשתייכים לעשירונים הנמוכים, זאת בניגוד למגמה ההפוכה בשיעור התחלואה.

התופעה זו חוזרת על עצמה גם לגבי שיעור המחוסנים מעל גיל 60 בכל ישוב: בעוד ששיעור המחוסנים בקרב בני 60 ומעלה ביישובים המשתייכים לעשירון העליון (העשירי) הוא 87% ובעשירון ה־9 הוא 72%, שיעור המתחסנים בקרב בני ה־60 ומעלה ביישובים המשתייכים לעשירון התחתון הוא 24% ובעשירון השני הוא 42%. באוכלוסיה הכללית הזכאית לחיסון בני 16 ומעלה, שיעור המתחסנים בעשירונים 10 ו־9 הוא 51% ו29% בהתאמה, לעומת 6% בעשירון התחתון ו11.7% בעשירון השני.

היישובים שבהם שיעורי החיסונים בקרב בני 60 ומעלה הוא הגבוה ביותר: בית אל (97%), שוהם (93%) וסביון (87%). היישובים שבהם שיעור החיסונים הוא הנמוך ביותר הם: ח'ורה, ערערה בנגב וכסיפה עם 8% כ"א. ביישובים הערביים רק 33% מבני ה־60 ומעלה התחסנו עד כה לעומת 45% בישובים החרדיים ו־57% בישובים יהודיים שאינם חרדים.

העיר מודיעין עילית נמצאת במקום ה-258 עם 2.59%, העיר אלעד מקום אחד גבוה יותר עם 2.61% מתחסנים. העיר בני ברק נמצאת במקום 214 עם 6.19% מתחסנים. כאמור, יש לקחת בחשבון כי בישובים הערבים והחרדים שיעור הצעירים גדול יותר.

החיסונים הם חינם לכולם, מה שאמור לבטל את הפערים בנגישות אליהם בין אוכלוסיות שונות, אך ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון פרופ' נדב דוידוביץ',  מסביר הדברים לא כל כך פשוטים. "נגישות לשירותי בריאות מורכבת מהרבה היבטים לא רק נגישות כספית. יש גם נגישות פיזית, שבהתחלה הקמת מרכזי החיסון הייתה מהירה יותר במרכז, בערים גדולות ובישובים בעלי רוב יהודי, ואיטית יותר בפריפריה, בישובים קטנים ובישובים ערביים".

"סך הכל המבצע היה מאוד מהר ובהמשך חלק ניכר מהבעיות תוקנו אבל עדיין לא עד הסוף. בנוסף לנגישות הפיזית יש את העניין של נגישה תרבותית, איך מגישים את המידע, איך קוראים לתושבים בצורה אקטיבית להתחסן, וניהול קמפיינים אקטיביים נגד הפייק ניוז, וגם שם היה דיליי מסוים כלפי האוכלוסייה הערבית. זה לא מפתיע לצערי ואנחנו רואים פערים בנגישות הפיזית בהרבה תחומי בריאות הציבור, בין מרכז לפריפריה גאוגרפית ותרבותית. סך הכול משרד הבריאות מבין את זה ומטפל בבעיות ונראה כאילו הפער המצער הולך ומצטמצם".

משרד הבריאות הודיע הבוקר כי הוא משנה את הנחיות ההתחסנות. זאת ברקע הגעתם הצפויה של חיסונים רבים לישראל בתקופה הקרובה, במסגרת השינויים ובניגוד למגזר הכללי, דיירי בתי אבות ומוסדות הרווחה יקבלו את המנה השנייה של החיסון, זאת גם אם נדבקו בנגיף אחרי המנה הראשונה. בשונה מחיסוני פייזר שמתאימים לבני 16 ומעלה, החיסונים של חברת מודרנה יינתנו רק לבני 18 ומעלה.

בימים הקרובים צפויות להגיע לישראל כמויות משמעותיות של חיסונים של חברת פייזר, זאת בנוסף למשלוח של כ-120 אלף חיסונים של חברת מודרנה שכבר נחתו בישראל בשבוע שעבר. בעקבות הגעתם ובמטרה לשמור על קצב ההתחסנות הגבוה ביותר בעולם לנפש, משרד הבריאות שינה את הנחיותיו לגבי תעדוף החיסונים והליך ההתחסנות.

בכל בקבוקון של חברת 'מודרנה' יש עשר מנות, ובניגוד לפייזר, המחסנים לא יצטרכו למהול בחומר נוסף את החיסון. הקפאת החיסונים נעשית בטמפרטורה של כמינוס 20 מעלות אבל מרגע שיוצאים מההקפאה ניתן לשמור אותם בטמפרטורה של 2 עד 8 מעלות למשך כ-30 יום. הדבר יוביל לכך שככל הנראה יהיו פחות מקרים של עודפי חיסונים מאשר 'פייזר' – שם ישנו מרוץ נגד השעון מרגע ההוצאה מהקפאה, עד שפג תוקפם תוך חמישה ימים בלבד.

בשלב זה משרד הבריאות מבקש מהקופות להקפיד שמי שקיבל מנת חיסון של 'פייזר' או 'מודרנה' בפעם הראשונה – יקבל גם את החיסון השני מאותה החברה. עם זאת, במקרה שאדם חוזר מחו"ל לאחר שקיבל מנת חיסון אחת ואינו יודע איזו – אפשר לחסן אותו בכל מנה שהיא אחרי 28 ימים (פייזר או מודרנה).

בנוסף במשרד מדגישים שמי שנמצא במוסדות לטיפול ממושך (קשישים), כולל מחלימים, אפשר לחסן במנה ראשונה ושנייה. בבתי אבות ומוסדות רווחה אפשר לחסן במנה ראשונה ושנייה גם אם הם מחלימים מקורונה או נדבקו לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה.

החלטה נוספת שהתקבלה היום במשרד הבריאות היא לקצר את מרווח זמן ההמתנה בין חיסונים: עד היום מי שקיבל חיסון לשפעת או כל חיסון אחר היה צריך להשלים 14 יום עד לקבלת חיסון לקורונה. החל מהיום, זמן ההמתנה קוצר ל-7 ימים בלבד. אנשים שסובלים מאלרגיה וחוו תגובה אנפליקטית חמורה בעבר, עדיין לא יוכלו להתחסן. לעומת זאת אנשים שסובלים מאלרגיות קלות אחרות – יוכלו להתחסן בהתייעצות עם רופא מומחה לאלרגיה.

בתוך כך, שר הבריאות אדלשטיין קיים היום הערכת מצב עם בכירי משרדו על המשך מבצע "חוזרים לחיים". אדלשטיין הצהיר כי "עד סוף מרץ נוכל לחסן כ-5 מיליון אזרחים במנה הראשונה". לקראת נחיתתן של המנות הנוספות, אדלשטיין הנחה את אנשי המשרד לבדוק אפשרות של ביצוע חיסונים גם בשעות הלילה כדי לאפשר חיסון מהיר ככל הניתן.

אנשי המשרד הציגו לשר את התיעדופים שנקבעו וכן את מבצע חיסוני צוותי ההוראה המתוכנן להיערך בימים רביעי-שישי השבוע. עוד עולה מהנתונים כי למעלה מ-72% מבני 60 פלוס כבר התחסנו."אנחנו במספרים מדהימים של מעל 72% מקרב האוכלוסייה המבוגרת", אמר אדלשטיין, "הנתון הזה צריך לדרבן אותנו עוד יותר להמשיך במתן עדיפות להם, מתוך הבנה שהם האוכלוסייה בסיכון".

‏פרופ׳ חגי לוין שהצטרף הבוקר למפלגת תלם של בוגי יעלון אמר לפני חודשיים על מבצע החיסונים שנתניהו כבר אז דיבר עליו: "אנחנו לא קרובים לחיסון, אסור למכור לציבור אשליות, ישראל לא בתור לחיסון של פייזר, ההודעה על החיסון היא בסה״כ יחסי ציבור רק התהליך הלוגיסיטי יקח כמה חודשים נוספים, אני הרי יודע כי ניהלתי את מבצע החיסונים לשפעת החזירים בשנת 2009"

את הדברים אמר לערוץ הכנסת

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל וחבר לשעבר בקבינט המומחים של ממונה הקורונה, הפרופסור חגי לוין, הודיע הבוקר (ראשון) כי יצטרף במערכת הבחירות הקרובה לרשימת תל"ם, מפלגתו של משה יעלון. "המפלגה מייצגת ופועלת למען המטרות והערכים שאני חותר אליהם: ממלכתיות תוך הצבת האינטרס הציבורי מעל לכל ודאגה לרווחת כלל הציבור", כתב הבוקר

"הציבור מצפה לשרים וח"כים שפועלים למעננו באחריות, ביושרה, על בסיס המלצות אנשי המקצוע בתקופת משבר הקורונה נוכחנו שאין זה המצב השכיח כיום במדינת ישראל, והתוצאה טרגית", המשיך פרופסור לוין. "הצטרפתי לתל"ם על מנת להיות השינוי שאני רוצה לראות בעולם ובמטרה להשתלב בהנהגה הלאומית ולהגן על בריאות הציבור והסביבה".