חודש: פברואר 2021

הסנאט האמריקני זיכה הערב את הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ממהומות הקפיטול בחודש שעבר. כצפוי לא הצליחו הדמוקרטים להשיג רוב של שני שלישים כדי להרשיע את טראמפ בהסתה למרידה. 57 סנאטורים – שבעה מהם רפובליקנים – הצביעו בעד ההרשעה. 43 סנאטורים התנגדו. בסנאט, נזכיר, יש כרגע שוויון: לכל מפלגה יש 50 סנאטורים. 

זיכוי טראמפ היה צפוי מכיוון שרק שישה סנאטורים רפובליקנים התייצבו לצד הסנאטורים הדמוקרטים ותמכו בעצם קיום המשפט. הם התנגדו לטיעון שהשמיעו רפובליקנים אחרים, שאמרו שהחוקה לא מאפשרת לקונגרס לקיים משפט הדחה לנשיא שכבר עזב את הבית הלבן. טראמפ, נזכיר, הוא הנשיא הראשון בהיסטוריה האמריקנית שעומד לדין פעמיים, אחרי שאשתקד נערך לו בסנאט משפט בפרשת "אוקראינה גייט", ובסיומו הוא זוכה.   

במשפט ההדחה טענו הדמוקרטים כי בדברים בוטים שהשמיע טראמפ בפני אלפי תומכיו שעה קלה לפני שמאות מהם פרצו לקונגרס ב-6 בינואר הוא הסית אותם למעשה להשתמש באלימות נגד המחוקקים. סעיף האישום נגדו אושר בבית הנבחרים, שבו יש לדמוקרטים רוב, ימים אחדים אחרי הפריצה לקפיטול וימים ספורים לפני תום כהונת  טראמפ. 

לאורך המשפט המזורז בסנאט צוות התביעה – שהורכב מתשעה חברים דמוקרטים בבית הנבחרים – טען שטראמפ זרע את זרעי הפורענות הרבה לפני המהומות בקפיטול, כשהכריז שהבחירות נגנבו ממנו ללא ביסוס. התובעים ניסו לשכנע את הסנאטורים הרפובליקנים שטראמפ הסית את תומכיו להסתער על הקונגרס, כדי לבטל את ניצחונו של ג'ו ביידן. בנוסף הציגו המחוקקים הדמוקרטים סרטונים שטרם-פורסמו שמתעדים את המהומות. באחד הסרטונים נראה הסנאטור הרפובליקני מיט רומני מחולץ מבניין הקפיטול. רומני היה אחד משבעת הסנאטורים הרפובליקנים שהצביעו הערב בעד הרשעת הנשיא לשעבר.

לפי התובעים הדמוקרטים, חלק מהמפגינים שפרצו לקפיטול האמינו שהם ממלאים את הוראותיו של הנשיא הרפובליקני – ולכן האמינו שלא ייענשו. עורכי דינו של טראמפ טענו במשפט ההדחה שהתבטאויותיו של הנשיא הרפובליקני לא חרגו מגבולות חופש הביטוי, ולכן מי שאחראים לעבירות כלשהן במהומות הקפיטול הם המפגינים עצמם ולא טראמפ. 
100 הסנאטורים משמשים כחבר המושבעים ונדרשים לפסוק אם טראמפ אחראי לאירועים האלימים. כדי להרשיעו דרוש רוב של שני שלישים, כלומר 67 סנאטורים, ומכיוון שבסנאט יש כעת תיקו 50-50 בין שתי המפלגות זקוקים הדמוקרטים לתמיכתם של 17 רפובליקנים. 

אף שטראמפ כבר סיים את כהונתו, ולכן גם אם יורשע אין למעשה תפקיד שממנו אפשר להדיחו, להרשעה יש הן משמעות סמלית והן משמעות פרקטית: ראשית, שום נשיא אמריקני לא הורשע מעולם במשפט הדחה, וטראמפ יכול להיות הראשון; ושנית, אם הבלתי-ייאמן יקרה וטראמפ יורשע – יוכלו הדמוקרטים לקדם בסנאט החלטה שתאסור עליו להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2024. עורכי דינו של הנשיא לשעבר כבר הצהירו שהמטרה היחידה של משפט ההדחה היא לחסל את המשך הקריירה הפוליטית של טראמפ. 

אחר הצהריים, ביום החמישי למשפט של טראמפ, ביקשו התובעים הדמוקרטים לזמן עדים לקונגרס. הבקשה הייתה אחרי שלפנות בוקר נחשפו פרטים משיחת טלפון שהייתה בזמן המהומות בקפיטול, בין טראמפ למנהיג הרפובליקנים בבית הנבחרים קווין מקארתי. ג'יימי הררה באטלר, חברת קונגרס רפובליקנית שהצביעה בחודש שעבר בבעד הדחת טראמפ, טענה שבשיחה בין השניים סירב טראמפ לבקשת מקרארתי לקרוא את המתפרעים לסדר. באטלר, שחשפה בפני CNN את חלק מפרטי השיחה, ציטטה את טראמפ שלטענתה אמר למקראתי: "ובכן, קווין, נראה לי שהאנשים האלה כועסים על הבחירות יותר ממך".

התובעים הדמוקרטים רצו לזמן את באטלר לסנאט, וביקשו את אישור הסנאטורים לזמן עדים. 55 סנאטורים הצביעו בעד, 45 התנגדו. אחרי ההצבעה שרר בלבול גדול. כשעתיים לאחר מכן הגיעו הרפובליקנים והדמוקרטים להבנות, וסיכמו שהדברים של באטלר ייכללו בחומר הראיות של המשפט. הם החליטו לבטל את האפשרות לזמן עדים, והמשיכו לשלב הסיכומים של ההגנה והתביעה. זימון העדים היה יכול להאריך משמעותית את המשפט. 

ג'יימי רסקין, המחוקק הדמוקרטי מבית הנבחרים שמוביל את צוות התביעה, אמר שההמון שפרץ לקפיטול הוסת על ידי טראמפ – והנשיא לשעבר לא הצליח להגן על המחוקקים שלהם נשקפה סכנה, כולל על סגנו מייק פנס. "אם זו לא עילה להרשעה, אם זו לא עבירה חמורה ופש נגד הרפובליקה וארצות הברית של אמריקה, אז גם שום דבר אחר לא. חייבים להרשיע את טראמפ לטובת שלומה וביטחונה של הדמוקרטיה שלנו והאזרחים שלנו". 

כמעט שנה חלפה מאז שפרצה מגפת הקורונה בישראל. אחרי שלושה סגרים ולמידה מרחוק בזום – ממשיכים כמיליון וחצי תלמידים ללמוד מהבית. ביום חמישי האחרון חזרו כ-487 אלף תלמידים בלבד לגני הילדים ולבתי הספר – והם הצטרפו לכ-400 אלף תלמידי החינוך המיוחד ותלמידים בסיכון שהוחרגו ללמידה. הערב פורסם ב'Ynet' נייר עמדה תחת הכותרת "לא חוזרים אחורה – המלצות ליציאה ממשבר החינוך", שבו גיבשה קבוצת מומחים – התארגנות של אנשי אקדמיה הדנים בהשלכות הנגיף על תחום החינוך – המלצות להתמודדות עם הבעיות שנוצרו. 

את נייר העמדה חיברו פרופ' יוסי דהאן, פרופ' למשפטים וראש החטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן וד"ר סראב אבו רביעה קווידר, מרצה בכירה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון. בנייר העמדה הם קובעים כי אין לסגור את מערכת החינוך גם במקרה של סגר, שכן מערכת החינוך מספקת לא רק מסגרת לימודית, אלא גם מסגרת של מפגש חברתי ורגשי השומר על ילדים גם ממצבי סיכון. לשם כך, נכתב, על משרד החינוך לצמצם כמה שניתן את ימי הלימוד מהבית.

הצוות ממליץ על למידה במרחבים סביבתיים פתוחים: "על משרד החינוך לדאוג מראש למרחבים חלופיים ללמידה מרחוק, תוך השמשת פארקים, מוזיאונים, אתרי טבע ומוסדות עירוניים נוספים". בנוגע לסוגיית המחסור בכיתות ממליצים המומחים "לעשות שימוש בחדרי לימוד עודפים והשמשת שטחי לימוד בבתי ספר קיימים, כמו גם שימוש במתקנים ציבוריים סמוכים לבתי הספר". 

"יש להפעיל את בתי הספר היסודיים בשעות שלפני הצהריים ואת בתי הספר העל-יסודיים בשעות אחר הצהריים, ב'משמרת שנייה'", נכתב בנייר העמדה. ומה בנוגע למחסור במורים? כדי להתגבר על הבעיה "יש לקצר את מספר השעות השבועיות הנלמדות, להסתייע במורות פורשות ומדריכים בחינוך הלא-פורמלי". כמו כן, ממליץ צוות המומחים "ליצור מפגשים של המורים עם תלמידיהם באוויר הפתוח" וכן לקיים מפגשים בני שעתיים עם קבוצות תלמידים שונות בכל פעם. בנוסף, "יש לייצר מסגרות בטוחות לפעילות גופנית של התלמידים". 

המומחים ממליצים "לצמצם מאוד" את בחינות הבגרות ולהגיע להסדר עם מוסדות ההשכלה הגבוהה בנוגע להערכה חלופית לקבלה ללימודים אקדמיים. בנייר העמדה מפרטים המומחים את כשלי הלימוד המקוון, בהם נתונים על נזקים נפשיים, הנשירה הסמויה והגלויה מהלימודים והרחבת הפערים בין התלמידים.

החוקרים קובעים כי הסגרים שהוטלו בשל מגפת הקורונה והמעבר ללמידה מרחוק חשפו אי-שוויון בין חלקים שונים באוכלוסייה שהיה קיים עוד לפני המשבר, ואף הוחרף במהלכו. עוד הם טוענים כי המשבר חשף כשלים רבים באופן שבו ניהל משרד החינוך את למידה מרחוק.

הם ציינו כי "השהות הממושכת של התלמידים בבית יצרה פערים לימודיים, חברתיים ורגשיים בקרב כל שכבות האוכלוסייה, אך הפערים חמורים יותר בקרב אוכלוסיות מוחלשות ובקרב יישובי הפריפריה –  בעיקר בחברות הערבית והחרדית". לטענת החוקרים, סגירת בתי הספר באופן מוחלט ואי-הגעה של התלמידים אל מוסדות החינוך לא מוצדקת מבחינה אפידמיולוגית. 

בנייר העמדה הוקדש גם חלק לפערים באמצעים הדיגיטליים לשם לימודים: "לחלק רב מתלמידי האוכלוסיות המוחלשות אין מחשבים, ציוד קצה או גישה לאינטרנט". כמו כן, מניתוח שערך אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שהוזכר בנייר העמדה עלה כי בעוד שלכל תלמיד מהעשירון העליון יש שני מחשבים בבית בממוצע, בעשירון התחתון רק לרבע מהתלמידים יש מחשב".

"יש פער של פי עשרה בין העשירון העליון לעשירון התחתון במספר המחשבים לתלמיד", כתבו המומחים. "ממצא זה ממחיש את קושי יישום הלמידה מרחוק של תלמידים מהעשירונים הנמוכים, שהם יותר מחמישית מכלל התלמידים במערכת החינוך. למעשה, ברוב משקי הבית בעשירון התחתון אין מחשב או חיבור לאינטרנט וחסרה בהם התשתית הנדרשת להוראה מרחוק". לדבריהם, "אמנם שר החינוך יואב גלנט חילק 150 אלף מחשבים, אך המחסור מוערך במאות אלפים".

באשר להעמקת פערים לימודיים ציינו החוקרים כי הפערים הלימודיים שנוצרו העמיקו כתוצאה מאובדן מוטיבציה וחוסר יכולת לשהות שעות רבות מול המסך: "גם כאשר צומצמו שעות הלמידה מרחוק ובמקומן נשלחו מטלות לימודיות, נדרשה מוטיבציה גבוהה ללמידה עצמית ויכולת התמדה שלא עמדו בה רוב התלמידים. העמקת הפערים הלימודיים ניכרת גם בקרב תלמידי כיתות י"א-י"ב הנבחנים לבחינות המגן והבגרות. כתוצאה מהסגר השלישי, בחלק מבתי הספר בוטלו בחינות המגן שכן לא כל בתי הספר מעוניינים במבחן מקוון".
בנייר העמדה התייחסות גם לסוגיית הנשירה הסמויה מהלמידה מרחוק. לדברי המחברים, "משרד החינוך התרשל במילוי תפקידו כפקח ובקר על תלמידים אלה שכן במהלך כל התקופה לא נאספו נתונים על אחוזי הנשירה".

החוקרים ציטטו את עמדת איגוד הרופאים שלפיה סגירת מערכת החינוך פגעה וממשיכה לפגוע גם בפן הרגשי והחברתי של התלמידים, ומעצימה את תחושת הבדידות והניכור בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון – ופירטו נתונים מדו"ח של עמותת עלם המצביעים על החמרה במצבי הסיכון כגון בדידות, דיכאון, חרדה, שימוש באלכוהול ובסמים, אלימות פיזית, מילולית ומינית ופגיעות עצמיות.

בסקר שנערך בקרב מנהלי מרפאות וטיפול יום בבריאות הנפש בתחום ילדים ונוער, דווחה ירידה בפניות בגל הראשון ועליה של 81% בפניות בגל השני ביחס לקו הבסיס, נכתב בנייר העמדה. החוקרים הוסיפו כי "71% דיווחו על עלייה בפניות עם תכנים אובדניים. 

"כ-60% דיווחו על עליה משמעותית בצורך בהדרכת הורים. הפרעת חרדה היא ההפרעה המשמעותית בה חלה עליה (71%) וכן עלייה ניכרת בהפרעות במצב הרוח, הפרעות אכילה והפרעות התנהגות המתחילות בילדות. חלה החמרה ניכרת במצבם של ילדים למשפחות חד-הוריות ולילדים בחינוך המיוחד, והחמרה פחותה בקרב ילדים בפנימיות". בנייר עמדה שנכתב במכון ברוקדייל נאמר כי השירות הייעוצי-חינוכי של משרד החינוך דיווח על יותר מ-50 אלף פניות בעקבות מצוקה רגשית של ילדים.

המומחים ציינו כי המענה שמשרד החינוך מסתפק בהמלצה לשמור על קשר אישי עם המחנכות ודמויות נוספות מבית הספר, אולם קיים פער בין רמת ההצהרות לרמת היישום, שכן תלמידים רבים מאבדים במהלך הלמידה מרחוק קשר עם הצוות החינוכי ולעתים אף קיים קושי באיתורם, כלשונם.

המומחים ממליצים להקים לאלתר צוות שתפקידו יהיה למפות את הפערים שנוצרו במהלך השנה האחרונה ולהציע פתרונות מידיים לסגירתם, כולל פערים לימודיים ורגשיים. הצוות ימפה גם את מבחני המיון לכיתות ומגמות שונות עבור תלמידי התיכון, בעיקר עבור התלמידים העוברים מבית הספר היסודי לחטיבות הביניים או בתי ספר חדשים. הם מציעים לכלול מורים, הורים ותלמידים בפורומים של מקבלי ההחלטות בשעת חירום. 

"במצב הנוכחי לא ברור מי מקבל את ההחלטות בנוגע למערכת החינוך בעיתות חירום", כתבו החוקרים. "ההנחיות עמומות וסותרות וכתוצאה מכך נוצר בלבול רב בקרב כל הקבוצות המושפעות מהן". הם הדגישו כי "לפיכך, יש להקים פורום מיוחד שבו יתקבלו החלטות בעלות השלכות על מערכת החינוך. השילוב של מורים, מנהלים, הורים ותלמידים בפורומים של מקבלי ההחלטות יביא לשולחן את הפרספקטיבה הייחודית של כל אחת מהקבוצות ויסייע לממשלה להבין בצורה טובה יותר את המצב בשטח ואת הצרכים השונים של אוכלוסיות שונות".

עוד בהמלצות: הקמת "חדר מצב" מיוחד לחברה הערבית, בשילוב תתי-ועדות שכונתיות לניטור ומעקב, במיוחד אחר תלמידים בעלי מוגבלויות, צמצום מפגשים בין תלמידים בחטיבות הביניים והתיכונים; תלמידים בחינוך העל-יסודי, חטיבות ותיכונים ילמדו לפחות יומיים בשבוע בבית הספר, אך בקפסולות סגורות; גודלה של כל כיתה לא יעלה על 18 תלמידים (כנדרש כיום על-פי הנחיות משרד הבריאות). המשמעות של החלטה זאת היא שגודל הקבוצה הממוצע יהיה בסביבות 15 תלמידים. 

בפן הרגשי-חברתי ממליצים חברי הצוות על חונכות אישית: "על מנת לשמור על קשר אישי עם התלמידים יש ליצור מערך שבו לכל תלמיד יהיה חונך". בנוגע לסוגיית הביטחון התזונתי הם ממליצים להחזיר מיידית לפעולה את מפעל ההזנה לתלמידים ממשפחות נזקקות. "בנוסף", כותבים המומחים, "יש להרחיב את המפעל לכל התלמידים העומדים בדרישות חוק ארוחה חמה ותלמידים במסגרות חינוכיות אחרות הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. כל עוד הסגר נמשך, יש להעביר ארוחה חמה אחת ביום לבתי התלמידים או לספק להם תלושי מזון או כל פתרון אחר. בטווח הארוך יותר, יש לפתח פתרון לאומי כולל לחוסר הביטחון התזונתי בישראל ולא להישען על מפעלות צדקה ועמותות חברה אזרחית. מדובר בצורך בסיסי ויומיומי של ציבור גדול בארץ".

משפט ההדחה השני של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ אמור להגיע היום לסופו עם הצבעה מכרעת. רשת CNN דיווחה שמנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט מיץ' מקונל הודיע לעמיתיו שהוא מתכוון להצביע נגד הדחת טראמפ – דבר שככל הנראה יחסום באופן סופי את האפשרות להדיחו.

כדי להדיח את טראמפ יש צורך ברוב של שני שלישים – מה שאומר ש-17 סנאטורים רפובליקנים יצטרכו להצטרף לדמוקרטים. התובעים במשפט, נציגי המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים, מאשימים את טראמפ בהסתה להמרדה שהובילה למהומות האלימות בקפיטול ב-6 בינואר. 

יום הדיונים הראשון עסק בשאלה העקרונית אם ניתן מבחינה חוקתית להדיח נשיא שכבר אינו מכהן. חברי הסנאט אישרו כי הדיון חוקתי ושניתן להמשיך בהליך. כלל הסנאטורים הדמוקרטים הצביעו בעד, ואליהם הצטרפו שישה רפובליקנים.

בהמשך הציגו הדמוקרטים את טיעוניהם וציינו שהנשיא לשעבר "כיוון את האספסוף כמו תותח טעון" לעבר גבעת הקפיטול, בטרם פרצו לקונגרס. המחוקקים הדמוקרטים חשפו בדיון חומרי וידיאו חדשים מיום המהומות. זאת לצד ציטוטים וקטעי וידאו מנאומים של טראמפ שבהם הוא מסרב לקבל את תוצאות הבחירות, מפיץ טענות שקריות בנוגע לזיופים וקורא לתומכיו להתנגד לאישור ניצחונו של יריבו ג'ו ביידן. ״טראמפ היה המסית הראשי״, טענו הדמוקרטים.

מנגד, עורך דינו של טראמפ האשים את הדמוקרטים שהוציאו מהקשרם את דבריו של הנשיא לשעבר, ועשו מניפולציות בציוצים שפרסם כדי להציג אותו מסית לאלימות. הוא טען שהדמוקרטים ערכו את דברי טראמפ ושתלו את הדברים בסרטוני וידאו. עורכי דינו של הנשיא לשעבר הציגו סרטונים בהם הוצגו קטעי דברים של מחוקקים ואישי ציבור דמוקרטים שקוראים לאלימות או לפגיעה בנשיא. עוד טענו עורכי הדין שהמשפט סותר את החוקה ופוגע בזכותו לחופש ביטוי. 

רשת CNN חשפה אמש קטעים מהשיחה שקיים טראמפ עם מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים קווין מקארתי בליל המהומות בקפיטול. בשעה שתומכי טראמפ התפרעו במבנה הקונגרס, סירב הנשיא לקרוא לפורעים לסגת גם לאחר שהתבקש לעשות כך. לדברי מחוקקים רפובליקנים שקיבלו מידע על שיחת הטלפון ממקארתי, אמר לו הנשיא: "ובכן קווין, אני מניח שהאנשים האלה מוטרדים מהבחירות יותר ממך". 

בשיחה התעקש מקארתי כי אותם פורעים הם תומכיו של טראמפ, והתחנן בפניו שייקרא להם לסגת. תגובתו של טראמפ, כך לפי המחוקקים, הרתיחה את מקארתי והם תיארו את השיחה כקרב צעקות בין השניים. מקארתי הזועם, ששהה בעת ההסתערות על גבעת הקפיטול בתוך מבנה הקונגרס, אמר לטראמפ כי הפורעים פורצים ללשכתו דרך החלונות ושאל אותו: "עם מי לעזאזל אתה חושב שאתה מדבר?"

הפרטים החדשים שופכים אור על הלך הרוח שבו היה הנשיא בעת ההתפרעות. קיום השיחה וחלקים מתוכנה דווחו על ידי מקארתי בחודש האחרון. אולם, לטענת חברי הקונגרס חילופי הדברים החדשים מוכיחים שלטראמפ לא הייתה כל כוונה לגרום לפורעים לחדול ממעשיהם, גם כאשר המחוקקים התחננו בפניו להתערב.

בעקבות הפרסום, הדמוקרטים מבקשים לזמן לעדות את חברת הקונגרס ג׳יימי הרארה-באטלר הרפובליקנית, שסיפרה ששמעה על שיחת הטלפון בין השניים, ותיארה שטראמפ סירב לקרוא לפורעים להפסיק. 

4,595 ישראלים אובחנו ביום שישי כחיוביים לנגיף קורונה ושיעור החיוביים עומד על 7.1% מתוך יותר מ-67 אלף בדיקות. מספר החולים קשה עומד על 992, מהם 296 מונשמים. 5,340 ישראלים נפטרו מפרוץ המגפה. כך עולה מנתוני משרד הבריאות שפורסמו הערב. 

כמו כן, יותר מ-2.4 מיליון ישראלים חוסנו במנה השנייה.  

שיפור בנתוני תחלואת הקורונה – גם במגזר החרדי: מקדם ההדבקה, מספר ה-R, ממשיך לרדת והיום הוא עומד על 0.88. מנתוני משרד הבריאות עולה כי מקדם ההדבקה במגזר החרדי ירד ל-0.77 והוא נמצא כעת מתחת ל-0.8 – הנתון שמשרד הבריאות שאף להגיע אליו. 

ה-R בחברה הכללית עומד על 0.95 וגם פה נרשמת ירידה. ה-R בחברה הערבית עומד על 1 – גם כן ירידה, לאחר עלייה קלה בימים האחרונים.