בכירים חרדים ששוחחו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ביממה האחרונה, אמרו לו כי הם מעוניינים בממשלה שתיתמך על ידי מנסור עבאס ממפלגת רע"מ, וכי אין להם בעיה אם תרחיש זה ייצא אל הפועל.
ראש הממשלה מסרב בתוקף לחשוף את עמדתו. הוא אינו שולל שיתוף פעולה עם רע"מ בכנסת, אבל עדיין לא התייחס לאפשרות של הקמת ממשלה בתמיכתם.
על פי הדיווח בכאן 11, ישנה מהומה בליכוד בעקבות אובדן של כ-300 אלף קולות. נתניהו זעם על חבר הכנסת שלמה קרעי, סגן יו"ר ועדת הבחירות שהיה האחראי על הקלפיות מטעם הליכוד. נתניהו אמר לקרעי: "לא סיפקת את הסחורה".
בבחירות הקודמות שנערכו במארס 2020 הליכוד זכתה ב-36 מנדטים. לעומת 30 מנדטים בהם זכתה המפלגה בבחירות לכנסת ה-24 שנערכו השבוע.
ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הערב (חמישי) את התוצאות הכמעט סופיות של הבחירות לכנסת ה-24. שיעור ההצבעה בבחירות עמד על 67.4%.
הליכוד עם 30 מנדטים, יש עתיד – 17, ש"ס – 9, כחול לבן – 8, ימינה – 7, העבודה – 7, יהדות התורה – 7, ישראל ביתנו – 7, הציונות הדתית – 6, הרשימה המשותפת – 6, תקווה חדשה – 6, מרצ – 6, רע"מ – 4.
גוש המפלגות התומכות בבנימין נתניהו כולל סיעת ימינה נהנה רק מ-59 מנדטים בלבד. גוש מתנגדי נתניהו – מפלגות השמאל, הערבים, סער וליברמן נהנה מ-61 מנדטים.
המנדט העודף שקיבלו תקווה חדשה וימינה במסגרת חלוקת הקולות, אשר התנדנד לאורך חלק משעות הספירה, נותר אצל "תקווה חדשה".
יו"ר מפלגת העבודה ח"כ מרב מיכאלי ויו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד נפגשו הערב כדי לדון בשיתופי הפעולה האפשריים לגיבוש "קואליציית שינוי והחלפת שלטון נתניהו". הוחלט כי שיחות נוספות יתקיימו בהמשך.
לפי הערכות, יאיר לפיד יצליח לקבל את מירב הממליצים אצל נשיא המדינה, וייתכן כי בשבוע הבא יקבל מהנשיא ריבלין את המנדט להקמת הממשלה. בליכוד בוחנים אפשרות להקים ממשלת ימין-מיעוט שתישען על הימנעות של מפלגת רע"מ, אולם בנט וסמוטריץ' מתנגדים לקואליציה כזו.
יו"ר מפלגת תקווה חדשה גדעון סער הגיב לתוצאות הבחירות ואמר: "עם פרסום התוצאות הסופיות של הבחירות ברור שלנתניהו אין רוב להקמת ממשלה בראשותו. עתה יש לפעול למיצוי האפשרות להקמת ממשלת שינוי. כפי שהודעתי בליל הבחירות: אגו לא יהיה שיקול".
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, אמרה עם פרסום התוצאות הסופיות: "זה אחד הימים המאושרים בחיי. יש כאן עובדים מדהימים שעשו מאמצים אדירים, שחקני נשמה של השירות הציבורים, סיירת מטכ"ל שלא ניתן להתעלם ממנה וממה שעשינו כאן לאורך כל הדרך".
שר החינוך יואב גלנט, יו״ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ויו״ר מרכז השלטון האזורי שי חג׳ג׳ דנו היום (ה׳) בנושא חזרת התלמידים לבתי הספר לאחר חג הפסח.
בהודעה משותפת הם תובעים לפתוח באופן מיידי, מיד לאחר החזרה מחופשת הפסח, את כל מערכת החינוך – בקבוצות מלאות, בכל היישובים בישראל לכל הגילאים ולאורך כל ימי השבוע. זאת לאור הירידה הדרסטית בנתוני התחלואה במדינה ובמיוחד במערכת החינוך.
השלושה סיכמו כי בכוונתם להיאבק על פתיחה מלאה ונרחבת של כל מערכת החינוך, כדי לסייע לתלמידי ישראל לצמצם פערים פדגוגיים וחברתיים ועל מנת לאפשר להוריהם חזקה מלאה לשגרת היום.
שר החינוך יואב גלנט: ״המשק פתוח במלואו, למעלה מחמישה מיליון מחוסנים בישראל – ונתוני התחלואה בירידה מתמדת. הגיעה העת להחזיר את כל התלמידות והתלמידים לבתי הספר ללמידה בקבוצות מלאות ולאורך כל ימי השבוע. צריך לעשות זאת מיד עם החזרה מחופשת הפסח. מוסדות החינוך בטוחים וערוכים לחזרה מהירה ומיטבית לשגרה מלאה. צריך לתקן את ההחלטה השגויה המציבה את תלמידי ישראל במקום האחרון בסדר העדיפות הלאומי״.
חיים ביבס יו״ר מרכז השלטון המקומי: ״זה הזמן להחזיר את מערכת החינוך לפעילות מלאה בכיתות אורגניות .התלמידים פספסו כבר שנה שלמה, והיום כשמעל 50% מאוכלוסיית המדינה מחוסנת ואנו רואים ירידה משמעותית בתחלואה, אין סיבה להשאיר את הילדים ובני הנוער בבית. חינוך לא יכול להיות האחרון בתור, הוא צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי״.
שי חג׳ג׳ יו״ר מרכז השלטון האזורי: ״כבר עכשיו שיעורי התחלואה מעודדים ומלמדים שאנחנו בדרך הנכונה להתגבר על מגיפת הקורונה. מערכת החינוך שהיתה הראשונה לשאת בעול המגבלות, זכאית לצאת מהן בלי דיחוי ולמצוא דרכים גם להתגבר על הפערים שנוצרו במהלך השנה״.
"איך מנקים לפסח? בשנה שעברה היו לי שמונה עובדים, הייתי אדם חשוב", שואל שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דיויד פרידמן, בסרטון משעשע שמתפרסם לקראת החג מטעם ארגון הכשרות העולמי OU.
בשלוחה המקומית של ארגון הכשרות האורתודוקסי הגדול בעולם נתקלו בשאלות רבות לקראת חג הפסח כיצד להכשיר את הבית, ולכן החליטו במרכז החינוכי ע"ש משפחת ג'ייקובס, לפרסם סרטון בכיכובו של השגריר לשעבר ורעייתו תמי.
בסרטון שצולם בביתם של הפרידמנים מסביר הרב עזרא פרידמן, מראשי מחלקת הכשרות של הארגון, כמה יסודות חשובים צריך לדעת לקראת הכשרה של המטבח. היסוד הראשון הוא
"כבלעו כך פולטו" – זאת אומרת באותה הדרך שהכלי בולע את האוכל כך הוא פולט אותו בחזרה. הרב פרידמן מביא לכך דוגמא ואומר "אם השתמשנו בסיר עם מים חמים למרק או כדומה, אז נכשיר אותו בדיוק באותה הדרך, נכניס אותו למים חמים ונבצע 'הגעלה'".
"לעומת זאת" מסביר הרב פרידמן "כלי שבלע באש יבשה כמו שיפוד שאנחנו שמים על המנגל, נכשיר באותו הדרך שבלע גם כן על ידי האש, מה שנקרא ליבון. אם הסיר בלע ב-60 מעלות, לא נסתפק בפליטה באותו החום, אבל כן ניצמד לדרך הבליעה – בלע במים רותחים, יפלוט במים רותחים ואילו אם בלע במים קרים יפלוט במים קרים, אם בלע באש יפלוט באש, אם בלע במיקרוגל יפלוט במיקרוגל ואם בלע בחום השמש יפלוט גם בחום השמש".
כלל נוסף שמסביר הרב פרידמן שלעיתים אנחנו משתמשים בכלי לתבשילים חמים ולפעמים בקרים אז אנחנו צריכים לעשות את ההכשרה לפי החמור מבין השניים וזה השימוש החם. כמו כן ישנים כלים שאינם ניתנים להכשרה לדוגמה כלי חרס שהשתמשו בו בחום שאותו נאלץ לאפסן בארון עד לאחר הפסח.
בהמשך הסרטון מביא הרב פרידמן את הכללים והמטלות שצריך לעשות קודם הגעלת הכלים. "קודם כל נבדוק שהכלי אינו 'בן יומו'" אומר הרב ומסביר "נדאג שהכלי לא יהיה בשימוש 24 שעות לפני ההכשרה בכדי לבטל את הטעם. לעומת זאת, בכדי להכשיר כלי שהוא כן בן יומו צריכים פי שישים מגודל הכלי. כמו כן, חייבים לנקות את הכלים לפני ההכשרה לא רק משאריות של אוכל אלא אפילו אם יש לכלים חלודה צריך להוריד אותה לפני ההכשרה".
בנוגע לכלים קטנים מסבירים בסרטון שכלי עם חורים לגומה, צריך לנקות היטב לפני ההגעלה בכדי שהמים יוכלו לחדור פנימה. כלים מורכבים יותר עם חלקים קטנים כמו סו-וויד או מטגן תעשייתי לא נוכל להכשיר לפסח כי מאוד קשה לנקות אותם כמו שצריך.
בנוגע להגעלה עצמה מסביר הרב פרידמן שזה כמו אמבטיה לכלים, רק קצת יותר חם. "מחממים מים בסיר גדול, והמים חייבים לבעבע. חשוב לדאוג שהמים יבעבעו במשך כל ההכשרה" מדגיש הרב. את הכלי שמים בזהירות למשך כמה שניות בלבד וניתן להכניס גם כלים בחלקים אבל צריך להקפיד להגעיל את כולו כולל הידיות. את הסכו"ם מכניסים לתוך כלי רשת ומטבילים ולאחר מכן שוטפים את על הכלים במים קרים.
בסרטון מסבירים גם כיצד מכשירים את השיש במטבח. "שיש מחרסינה לא ניתן להכשיר" מדגיש הרב פרידמן. "לכן אנחנו מחסים את השיש בחומר עמיד כמו פלסטיק או נייר אלומיניום עבה. שיש אבן קיסר או אבן מין עשוי מ97 אחוז אבן וניתן להכשיר אותו על ידי שפיכת מים רותחים על השיש. שימו לב, יש לנקות היטב את השיש ולחכות 24 שעות בעודו נקי ורק אז להכשירו לפסח".
בארגון OU ישראל מציינים כי זהו הסרטון הראשון מתוך סדרת סרטונים שבארגון מתכוונים להוציא כחלק מעבודת המרכז החינוכי להכשרות של הארגון. מנכ"ל הארגון הרב אבי ברמן אומר כי "כמו תמיד, ממשיך ארגון ה-OU למצוא דרכים יצירתיות להנגיש את עולם הכשרות לעולם הרחב, וזה בדיוק מה שנעשה גם בסרטון זה. אני מודה לדיויד ותמי פרידמן על העזרה שלהם, וכמובן לרב עזרא פרידמן ולמחלקת הכשרות של הארגון על הסרטון הנפלא והמחכים".
60% מהישראלים אינם אוכלים חמץ בפסח, אך מחצית מהציבור סובר כי יש לאפשר מכירת מוצרים שאינם כשרים לחג בסופרמרקטים ברחבי הארץ. כך עולה בסקר חדש של הקונגרס הישראלי – מיזם משותף של אוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין. המשאל נערך בקרב מדגם מייצג בציבור היהודי על ידי חברת המתכנה במהלך חודש מרץ האחרון.
באשר להחלטת בג"ץ שלפיה אין למנוע ממבקרי בית החולים להכניס חמץ, 52% מהמשיבים מסרו כי הם מאמינים שההחלטה נכונה לעומת 46% שסבורים שההחלטה שגויה. יחד עם זאת, כאשר נשאלו האם ביהמ"ש הוא המקום להכריע בסוגיה שכזו,
61% השיבו שלא. כאשר נשאלו מי הגוף שצריך לקבל החלטה בסוגיה, כ 40% השיבו שהרשויות המקומיות או במועצות הסכמה אזרחיות המורכבות מנציגי כל המגזרים, 12% נוספים חשבו שאין צורך להתערב ויש למציאות להתנהל בעצמה.
המשאל בחן גם את אורחות הציבור בנוגע לאכילת חמץ, ומצא כי רובו, כ-70%, לא אוכלים חמץ בפסח – מתוכם 10% מקפידים שלא לאכול רק במרחב הציבורי ו-60% לא אוכלים חמץ כלל. 30% לא מקפידים על חמץ בכלל.
כאשר נשאלו האם יסכימו לוותר על זכויות או להימנע מפעולות מסוימות במרחב הציבורי כדי לשמור על צביון יהודי למדינה, השיבו 52% אחוז בחיוב לעומת 41 אחוזים. בפילוח התשובה למצביעי שמאל וימין נמצא כי 72% ממצביעי הימין היו מהמסכימים ואילו 77% מאלו שלא הסכימו, הגדירו עצמם מצביעי שמאל. בנוסף, רוב של 58% מהמשיבים כן מסכימים לוותר על זכויות או להימנע מפעילויות מסוימות בכדי לכבד את האחר.
51% מהנשאלים השיבו שהם מאמינים שאכילת חמץ היא סוגיה אישית ואין צורך בחקיקה בנושא, לעומת 40% שלא הסכימו עם האמירה הזו. בשאלה אחרת נמצא כי 55% חושבים שחוקים כמו איסור הצגת חמץ בפסח מגבירים עוינות ופילוג בין המגזרים בחברה הישראלית.
בכל הנוגע לשאלה האם גופים ציבוריים כדוגמת בתי חולים וצה"ל צריכים לספק חמץ בפסח למי שמעוניין בכך השיבו 58% בשלילה לעומת 38% שהשיבו בחיוב. 48% חושבים שיש אפשר לסופרמרקטים למכור חמץ במהלך חג הפסח. יחד עם זאת, כאשר נשאלו האם עסקים פרטיים יכולים למנוע ממבקרים להכניס חמץ לעסקיהם בפסח – מרבית המשיבים הסכימו שכן (73%).
ביחס לחגיגות ליל הסדר בצל הקורונה, כ-44% השיבו שבגלל שהם מחוסנים/מחלימים, הם יחגגו את ליל הסדר כרגיל, גם אם יוטלו הגבלות מסוימות. לעומתם, כ-47% השיבו שיקפידו על ההנחיות יהיו אשר יהיו. רק 9% השיבו כי יחגגו כרגיל בלי קשר לחיסונים/מחלימים או הגבלות כלשהם.
"ממצאי המשאל שערכנו מראים כי חג הפסח ומנהגיו נמצאים בקונצנזוס רחב בציבור. יחד עם זאת, קיימות מחלוקות עזות בשאלות הקשורות בהשפעת דיני הפסח על המרחב הציבורי והפרטי בישראל. " אמר ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי. "הממצאים מוכיחים כי הציבור מעוניין להגיע לפשרות ומכבד את האחר ומנהיגיו – גם במרחב הציבורי, אבל, כאשר מנסים להתמודד עם סוגיות כאלו בחקיקה או בזירה המשפטית, שסופם בדרך כלל הוא בכפיית הפסיקה על האחר, המחלוקת מונצחת והקיטוב מתגבר".
הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף לאוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה, כאשר המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות, המלווה במחקר אקדמי מעמיק.
הלילה (חמישי) בשעה 2:00 לפנות בוקר, יוזזו מחוגי השעון בישראל שעה אחת קדימה, ותתחיל תקופת שעון קיץ בישראל, גם בהלכה תחל תקופת הקיץ, החל מתפילת מוסף של היום הראשון של פסח עד לתפילת מוסף של שמיני עצרת תאמר תפילת מוריד הטל
יום שישי
בכורים – לפי מרן השולחן ערוך אין מתענין, ולרמ"א מתענין ביום ה'. סיום מסכת– ביום ה' יש מוסיפים גם ביום ו'. מכירת חמץ [מי ששכח]. בדיקת הכיסים מחמץ וממוקצה. פינוי החמץ ממקומות שהוחזרו אחר הנקיון [כגון ממקרר ומקפיא וכדו']. [ניקוי השואב אבק, המטאטא, מכונית, מחסן, חצר]. שריפת חמץ, [הלולב, ההושענות, הפתילות]. קמחא דפסחא- לשמח הנצרכים. "בשר זה לחג" – לא יאמר לפסח [ויש נזהרין גם בעופות ודגים]. טבילת כלים, הגעלת כלים. תספורת, צפרניים, טבילה לכבוד שבת וחג. הכנת בגדי שבת וחג [הסרת תוויות ומדבקות, כפתורי רזרבה, גיהוץ, צחצוח נעלים, קשירת עניבה, עשיית ציצית וכו']. צליית הזרוע, בישול הביצה. הכנת החרוסת, מי מלח. בדיקת החסה, והכרפס. פתיחת בקבוקים, ומצות, ואריזות. הפרשת חלה מהמצות, מעשרות. הכנת הכזיתים [מצות, מרור] ומצות שלמות ללחם משנה. הכנת כוסות כשיעור- לד' כוסות. הכנת כלי החג. לנוהגים-הכנת כלי פגום לשפיכות (גר"ז ובא"ח). הכנת המחזורים וההגדות וברכונים. הכנת קליות ואגוזים וממתקים לילדים. ניקוי הבקבוקים לפני הנחתם בשולחן. הארכת שעון שבת, [סידור שעון מעורר- לשבת, ולחג]. גנרטור, מקרר-פיקוד שבת, כיבוי המנורה. הכנת הפתילות ונרות השבת והחג. הכנת נר אבוקה להבדלה – יקנה"ז. נר נשמה. כיבוד הורים – יתקשר לאחל ברכת חג. נרות שבת – לכתחילה ידליק במקום הסעודה.
יום השבת בשבת זו ישכים להתפלל שחרית, ולא יאריכו בתפילה. איסור אכילת מצה [ומרור] בער"פ. ביעור החמץ הנשאר – בשירותים, או יוציא מרשותו. ניקוי הפה והשיניים [זהירות מהוצאת דם] ניקוי מקום הסעודה, קיפולי הבגדים, ועוד. שטיפת כלים לצורך פסח – רק במוצ"ש. ביטול החמץ [יוסיף 'ולהוי הפקר' בפעם ג']. החמץ לאחר זמן הביעור – מוקצה המצות מצוה של ליל הסדר – מוקצה בשבת. אין להכין השלחן וכדו' משבת לליל הסדר. שינה בשבת תענוג – לא יאמר לשם ליל הסדר. אמירת סדר קרבן פסח לאחר מנחה. אמירת סגולת ר' שמשון, ומ"ב מסעות. סעודה שלישית – עד שעה עשירית טבילה לכבוד שבת – יטהר עצמו לכבוד הרגל. רחיצת פניו ידיו ורגליו – לכבוד הרגל. בגדי יו"ט מיוחדים משל שבת, ויחליף לכבוד יו"ט
ליל פסח מוצ"ש ערבית – מוסיפים 'ותודיענו'. יתפלל בשמחה עצומה, ובפרט בברכת "אמת ואמונה" ו"אתה בחרתנו" (יסוש"ע). הלל – יכוין בברכה על ההלל שבהגדה, [וכן הנשים יאמרו הלל לפני הסדר]. יזדרז לביתו ויכנס בשמחה עצומה (יסוש"ע), וירחיק כל עצב, כעס, וקפידה. לפני המלאכות יאמר – ברוך המבדיל בין קדש לקדש הדלקת נרות מנר לנר מברכים 'של יו"ט' ואח"כ מדליקים. יניח כלים יקרים ויפים בשולחן. בקידוש אומרים יקנה"ז, ידליק הנר שהכין להבדלה. סיים המבדיל בין קדש לחול, מחלוקת אם יצא. בשהחיינו – יכוין על: היום, סיפור יציא"מ, מצוֹת, מרור, ד' כוסות, ושאר המצוות, [וכן יכוין על: ביעור חמץ (רא"ש), ספירת העומר (שיה"ל), ודברים חדשים].
28. אופיר סופר (נציג מפלגת הציונות הדתית) – בן 46 מהמושב טפחות. בעברו מזכיר האיחוד הלאומי
29. פטין מולא – בן 60 מירכא, סגן שר במשרד רה"מ, נציג משבצת המיעוטים ברשימת הליכוד
30. מאי גולן – בת 34 מתל אביב, פעילה לשעבר נגד כניסת מסתננים מאפריקה
יש עתיד: 17 מושבים
לפיד צילום: גילי יערי פלאש 90
. יאיר לפיד – בן 57 מתל אביב, יו"ר המפלגה ויו"ר האופוזיציה, בעברו שר האוצר
2. אורנה ברביבאי – בת 58 מתל אביב, אלופה במילואים ובעברה ראש אכ"א
3. מאיר כהן – בן 65 מדימונה, בעברו שר הרווחה וראש עיריית דימונה
4. קארין אלהרר – בת 43 מראשון לציון, כיהנה כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה
5. מירב כהן – בת 37 מירושלים, השרה לשוויון חברתי לשעבר. עברה ליש עתיד מכחול לבן
6. יואל רזבוזוב – בן 40 מנתניה. לשעבר יו"ר ועדת העלייה והקליטה. סגן אלוף אירופה בג'ודו בעברו
7. אלעזר שטרן – בן 64 מהיישוב הושעיה, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אלוף במילואים
8. מיקי לוי – בן 69 מירושלים, סגן שר האוצר לשעבר, בעברו מפקד מחוז ירושלים במשטרה
9. מירב בן ארי – בת 45 מתל אביב, עברה מכולנו ליש עתיד, הייתה חברת מועצת העיר תל אביב
10. רם בן ברק – בן 62 מנהלל, לשעבר המשנה לראש המוסד ומנכ"ל המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים
11. יואב סגלוביץ' – בן 61, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה לשעבר
12. בועז טופורובסקי – בן 40 מבאר יעקב, יו"ר התאחדות הסטודנטים לשעבר
13. עידן רול – בן 39 מתל אביב, יו"ר השדולה למען הקהילה הגאה בכנסת
14. יוראי להב-הרצנו – בן 32 מתל אביב, בעברו ראש מטה הצעירים של יש עתיד
15. ולדימיר בליאק – בן 47 ממודיעין, רואה חשבון, ראש מטה העסקים הקטנים ביש עתיד
16. רון כץ – בן 35 מפתח תקווה, עורך דין במקצועו, כיהן כממלא מקום ראש העיר פתח תקווה
17. נירה שפק – בת 55 מקיבוץ כפר עזה, אל"מ במילואים
ש"ס: 9 מושבים
יו"ר ש"ס אריה דרעי | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
1. אריה דרעי – בן 62 מירושלים, יו"ר המפלגה, שר הפנים ובעבר שר הכלכלה והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
2. יעקב מרגי – בן 60 משדה צבי, יו"ר ועדת הכלכלה ובעבר השר לשירותי דת
3. יואב בן-צור – בן 62 מירושלים, סגן שר הפנים וסגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
4. מיכאל מלכיאלי – בן 38 מירושלים, יו"ר סיעת ש"ס ובעבר חבר מועצת העיר ירושלים
5. חיים ביטון – בן 43 מגבעת זאב, מנכ"ל המפלגה ובעבר חבר מועצת העיר מגדל העמק
6. משה ארבל – בן 37 מפתח תקווה, בעבר היועץ המשפטי של המפלגה וראש המטה של אריה דרעי
7. ינון אזולאי – בן 41 מאשדוד, הוצב בעבר ברשימת המפלגה במקומו של אביו דוד אזולאי
8. משה אבוטבול – בן 55 מבית שמש, בעבר ראש העיר בית שמש וסגן יו"ר השלטון המקומי
9. אוריאל בוסו – בן 47 מפתח תקווה, בעבר סגן ראש העיר פתח תקווה ומתנדב במד"א, זק"א ואיחוד הצלה
כחול לבן: 8 מושבים
צילום: Tomer Neuberg/Flash90
1. בני גנץ – בן 61 מראש העין, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, הרמטכ"ל ה-20
2. פנינה תמנו שטה – בת 39 מפתח תקווה, שרת העלייה והקליטה, כנסת חמישית
3. חילי טרופר – בן 42 מנס הרים, שר התרבות והספורט, מנהל תיכון ברנקו וייס לשעבר
4. מיכאל ביטון – בן 51, השר לנושאים אסטרטגיים, ראש מועצת ירוחם לשעבר
5. אורית פרקש הכהן – בת 50 מירושלים, שרת התיירות, יו"ר רשות החשמל לשעבר
6. אלון שוסטר – בן 64 מקיבוץ מפלסים, שר החקלאות, ראש המועצה האזורית שער הנגב לשעבר
7. איתן גינזבורג – בן 44 מרעננה, יו"ר ועדת הכנסת וראש עיריית רעננה לשעבר
8. יעל רון בן משה – בת 42 מקיבוץ געתון, מנכ"לית כחול לבן ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת
יהדות התורה: 7 מושבים
גפני // צילום: פנחס עמנואל
1. משה גפני – בן 68 מבני ברק, חבר כנסת במשך 31 שנים, יו"ר ועדת הכספים, בעבר יו"ר ועדת הפנים
2. יעקב ליצמן – בן 72 מירושלים, שר הבינוי והשיכון, בעבר שר הבריאות ויו"ר ועדת הכספים
3. אורי מקלב – בן 64 מירושלים, סגן שר התחבורה, בעבר סגן יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה
4. מאיר פרוש – בן 65 מירושלים, סגן שר במשרד החינוך ובעבר סגן שר במשרד השיכון
5. יעקב אשר – בן 55 מבני ברק, יו"ר ועדת החוקה ובעבר ראש עיריית בני ברק וסגן יו"ר השלטון המקומי
6. ישראל אייכלר – בן 65 מירושלים, היה עיתונאי ופובליציסט בעבר
7. יצחק פינדרוס – בן 49 מירושלים, יו"ר סיעת יהדות התורה ובעבר ראש העיר ביתר עילית וממלא מקום ראש עיריית ירושלים
ימינה: 7 מושבים
Yonatan Sindel/Flash90
1. נפתלי בנט – בן 48 מרעננה, יו"ר המפלגה. בעברו שר הביטחון, החינוך והכלכלה, התפוצות וירושלים
2. איילת שקד – בת 44 מתל אביב, בעברה שרת המשפטים 3. אלון דוידי – בן 47 משדרות, ראש העיר מטעם הליכוד לשעבר 4. מתן כהנא – בן 48 מהמושב בית גמליאל, קדנציה שלישית בכנסת. אל"מ במיל. בחיל האוויר
5. עמיחי שיקלי – בן 40 מקיבוץ חנתון. מייסד המדרשה למנהיגות ציונית תבור
6. ניר אורבך – בן 50 מפתח תקווה, בעברו מנכ"ל מפלגת הבית היהודי
7. אביר קארה – בן 37 מגבעון החדשה, מסעדן ומייסד תנועת העצמאים "אני שולמן"
העבודה: 7 מושבים
מפלגת העבודה (צילום: אבשלום ששוני)
1. מרב מיכאלי – בת 54 מתל אביב, יו"ר המפלגה, בעברה יו"ר סיעת המחנה הציוני ואשת תקשורת ומרצה
2. עמר בר לב – בן 67 מכוכב יאיר, ח"כ ואלוף משנה במילואים, בעברו מפקד סיירת מטכ"ל, וממייסדי עמותת אחריי, חברת איתוראן ותנועת שלום עכשיו
3. אמילי מואטי – בת 40 מתל אביב, בעברה יועצת לציפי לבני ולרשימה המשותפת, ועיתונאית
4. גלעד קריב – בן 47 מגבעתיים, ממנהיגי הרפורמים, עורך דין במקצועו ונחשב סדין אדום אצל רבני ישראל
5. אפרת רייטן – בת 48 מיפו, עורכת דין במקצועה, בעברה שחקנית ומנחת תוכניות ילדים ונוער
6. רם שפע – בן 36 מקיבוץ גבעת חיים איחוד, בעבר ח"כ מסיעת כחול לבן, יו"ר ועדת החינוך ויו"ר התאחדות הסטודנטים
7. אבתיסאם מראענה – בת 45 מיפו, מרצה לקולנוע בבצלאל, במאית קולנוע ואשת תקשורת
ישראל ביתנו: 7 מושבים
ליברמן // צילום: דוברות מפלגת ישראל ביתנו
1. אביגדור ליברמן – בן 62 מנוקדים, יו"ר המפלגה, בעבר סגן רה"מ, שר הביטחון, שר החוץ, שר התחבורה, שר התשתיות והשר לנושאים אסטרטגיים
2. עודד פורר – בן 43 ממשמר דוד, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, בעבר יו"ר סיעת המפלגה ומנכ"ל משרד העלייה והקליטה
3. יבגני סובה – בן 40 מפתח תקווה, ח"כ מטעם המפלגה, בעבר עיתונאי בערוץ 9 וב"כאן רק"ע"
4. אלי אבידר – בן 56 ממושב שורש, בעבר דיפלומט במשרד החוץ ומנכ"ל הבורסה ליהלומים
5. יוליה מלינובסקי – בת 45 מחולון, עורכת דין במקצועה, חברה בוועדות הפנים, הקורונה והוועדה לזכויות הילד, בעברה חברת מועצת העיר חולון
6. חמד עמאר – בן 56 משפרעם, עורך דין במקצועו, ח"כ וסגן יו"ר הכנסת. בעבר חבר מועצת העיר שפרעם
7. אלכס קושניר – בן 42 מאשקלון, ח"כ ויו"ר ועדת המשנה לחיילים בודדים בשרות ובשחרור
הרשימה המשותפת: 6 מושבים
יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה // צילום: פלאש 90
1. איימן עודה – בן 46 מחיפה, יו"ר חד"ש, קדנציה חמישית בכנסת
2. אחמד טיבי – בן 62 מטייבה, רופא בהכשרתו, ח"כ מ-1999, יו"ר תע"ל, היה יועץ לערפאת
3. סאמי אבו שחאדה – בן 45 מיפו, יו"ר בל"ד, בעברו חבר עיריית תל אביב-יפו
4. עאידה תומא-סלימאן – בת 56 מעכו. חברת חד"ש, בעברה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה
5. אוסאמה סעדי – בן 58 מירושלים, חבר תע"ל, עורך דין במקצועו. גיסו של ח"כ טיבי
6. עופר כסיף – בן 56 מרחובות. מרצה לפילוסופיה לשעבר
תקווה חדשה: 6 מושבים
גדעון סער // צילום: יואב דודקביץ', תקווה חדשה
1. גדעון סער – בן 52 מתל אביב, יו"ר המפלגה, שר הפנים והחינוך בעברו. פרש מהליכוד וייסד את תקווה חדשה
2. יפעת שאשא-ביטון – בת 47 מקריית שמונה, יו"ר ועדת הקורונה, בעברה שרת הבינוי והשיכון
3. זאב אלקין – בן 49 מכפר אלדד, כיהן כשר מטעם הליכוד בחמישה משרדים
4. יועז הנדל – בן 45 מנס הרים, בעברו שר התקשורת וראש מערך ההסברה הלאומי
5. שרן השכל – בת 37 מכפר סבא, לשעבר סגנית יו"ר הכנסת וח"כ מטעם הליכוד
6. בני בגין – בן 78 מירושלים, בעברו שר המדע מטעם הליכוד, קדנציה שישית כח"כ
הציונות הדתית: 6 מושבים
יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' // צילום: פלאש 90
1. בצלאל סמוטריץ' – בן 41 מקדומים, יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי, בעברו שר התחבורה, סגן יו"ר הכנסת ומנהל תנועת רגבים
2. מיכל וולדיגר – בת 52 מגבעת שמואל, עורכת דין במקצועה, לשעבר חברת מועצת העיר גבעת שמואל
3. איתמר בן גביר – בן 44 מקריית ארבע, יו"ר מפלגת עוצמה יהודית, עורך דין, בעברו יועץ התקשורת של ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי
4. שמחה רוטמן – בן 40 מהיישוב פני קדם, עורך דין במקצועו, פעיל ציבורי ופובליציסט, בעברו מייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה
5. אורית סטרוק – בת 60 מחברון, בעברה ח"כית מטעם האיחוד הלאומי
6. אבי מעוז – בן 64 מירושלים, יו"ר מפלגת נעם, בעברו מנכ"ל משרדי הפנים והבינוי והשיכון
מרצ: 6 מושבים
ניצן הורוביץ // פלאש 90
1. ניצן הורוביץ – בן 56 מתל אביב, יו"ר המפלגה, בעבר יו"ר הוועדה לבעיית העובדים הזרים, עיתונאי ומייסד תנועת ישראל חופשית
2. תמר זנדברג – בת 44 מתל אביב, בעברה יו"ר המפלגה, יו"ר הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ויו"ר סיעת המפלגה
3. יאיר גולן – בן 58 מראש העין, אלוף במילואים, בעברו סגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד העורף ומפקד פיקוד הצפון
4. ג'ידא רינאווי זועבי – בת 48 מנצרת, פעילה חברתית הפועלת לקידום מועצות מקומיות ערביות
5. עיסאווי פריג' – בן 57 מכפר קאסם, רואה חשבון במקצועו, בעברו ח"כ ממרצ
6. מוסי רז – בן 55 משוהם, לשעבר ח"כ ממרצ, מזכ"ל המפלגה, מזכ"ל שלום עכשיו
רע"מ: 4 מושבים
יו"ר רע"מ, מנסור עבאס // צילום: פלאש 90
1. מנסור עבאס – בן 46 ממע'אר, סגן יו"ר הכנסת ויו"ר הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית. רופא שיניים במקצועו, סגן יו"ר הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית
2. מאזן גנאים – בן 64 מסחנין, בעברו ראש העיר ויו"ר קבוצת הכדורגל בני סחנין
3. וליד טאהא – בן 52 מכפר קאסם, ח"כ בסיעת הרשימה המשותפת, בעברו מנהל רשת הגנים ובתי הספר אל-הודא ברמלה
4. סעיד אלח'רומי – בן 49 משגב שלום, ח"כ בסיעת הרשימה המשותפת, בעברו מזכ"ל התנועה האסלאמית וראש מועצת שגב שלום
הושלמו ההכנות לחג הפסח בבסיסי צה"ל השונים. מרכז ההספקה האחוד באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה נערך להספקת פריטי מזון מגוונים לארוחות החג. טבחי היחידות שוקדים על הכנת תפריטים עשירים ומותאמים לצרכי החיילים, זאת תוך התחשבות בכלל הצרכים והאוכלוסיות השונות.
לראשונה, שתי מנות כשרות לפסח חדשות נוספות לתפריט הצה״לי: פסטה ודגני בוקר בטעם שוקולד. בנוסף, הרבנות הצבאית ניפקה עשרות אלפי הגדות לליל הסדר וסידורים לרווחת החיילים.
בשל כניסת החג במוצאי יום שבת, נערך צה"ל לקיים את מנהגי החג בהתאם, זאת באמצעות תגבור מוצרי המזון, האמצעים לבישול כשר, המדים, והספקת מכשירי החשמל לטובת היחידות הסגורות.
החיילים הלוחמים המעבירים את החג בבסיסים יהנו בחול המועד מפעילויות הווי ופנאי, מחלוקת מוצרים שונים, מזון משודרג ועוד.
היום הסתיימה פריצת המנהרה האחרונה במסגרת פרויקט כביש 16 ובכך הושלם שלב כריית המנהרות אירוע מכונן בחיי פרויקט 'כביש 16'- הדרך החדשה לעיר הבירה. במרוץ סביב השעון של עבודות כריית המנהרות הנמשכות יותר משנה ובהתאם ללוחות הזמנים, הושלמה היום כריית המנהרה האחרונה במסגרת פרויקט כביש 16. מדובר במיזם תשתית תחבורה לאומי אותו מוביל משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל ושותפות 'שפיר-פיצרוטי' זכייני הפרויקט. בסיומו יהווה הכביש דרך חדשה לעיר ירושלים – מכביש 1 במחלף 'מוצא' עד מרכז הבירה באזור מחלף 'בייט' הסמוכה לשכונת גבעת מרדכי ובית חולים 'שערי צדק'.
ייחודיותו של הפרויקט בשיטה בה בחרה המדינה להוציאו אל הפועל – בשיתוף המגזר העסקי הפרטי, שותפות 'שפיר-פיצרוטי' אשר מממנת את הקמת הפרויקט, בתמורה לתשלום עבור 25 שנות הזיכיון בהן גם יתפעלו את מערכות המינהור והכביש. לצורך הכרייה, העסיקה שותפות שפיר-פיצרוטי מאות עובדים, בהם מומחים עתירי ניסיון בתחום המנהור מטעם חברת פיצרוטי, מאיטליה וממדינות נוספות, שעבדו בשיתוף פעולה הדוק עם צוותי המהנדסים ,מנהלי העבודה והפועלים הישראלים של שפיר הנדסה.
כעת, תמשיך השותפות בביצוע העבודות במהירות ובמקצועיות, במטרה לפתוח את הפרויקט לתנועה עוד במהלך שנת 2022, בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים. בין היתר יציקת גשרי מוצא, השלמת מחלף רבידה כולל מבנה הבקרה והתקנת מערכות ניהול התנועה בכביש המובילות בעולם.
כביש 16 עתיד להוות כניסה מרכזית נוספת לבירה, שיחבר את כביש מספר 1 לשכונות המערביות והדרומיות של ירושלים. אורכו 6 ק"מ, הוא יכלול 2 נתיבים בני 2 מסלולים כל אחד, ושלושה מחלפים – מוצא, רבידה, וצומת בייט (ברחוב בייט, סמוך לבית החולים שערי צדק). מהירות הנסיעה המותרת בו תהיה 110 קמ"ש, ועלויות הקמתו יעמדו על יותר ממיליארד ש"ח. הכביש צפוי לשפר משמעותית את הנגישות לירושלים, להקל על עומסי התנועה ולצמצם את זמני הנסיעה.
צפו: העובדים חגגו את סיום עבודות חפירת המנהרה בכניסה לירושלים 1
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "כריית מנהרת יפה נוף הסתיימה היום ואיתה שלב נוסף בפרויקט כביש 16, כביש הכניסה החדש לירושלים. הכביש צפוי לנתב את הנכנסים לירושלים, להפחית עומסי תנועה להטיב עם כל תושבי דרום העיר. אנו ממשיכים לעבוד ולקצר לוחות זמנים ככל הניתן למען תושבי ירושלים והבאים בשעריה".
ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל: "השלמת מלאכת הכריה הינה אירוע מכונן בחיי פרויקט תשתית תחבורה לאומי אשר ישיא בשורה אדירה למאות אלפי תושבי ירושלים והסביבה, בנוסף למיליוני הבאים בשעריה. ייחודיותו של הפרויקט בו המגזר הפרטי עובד בשיתוף המגזר הציבורי מהווה חלק מאסטרטגיה אשר תאפשר למדינה לבצע יותר מיזמי תחבורה למען הציבור, על אחת כמה וכמה במציאות הכלכלית הלאומית שנוצרה בעקבות השפעות הקורונה"
שי לינדנר, מנכ"ל שותפות שפיר-פיצרוטי: "שותפות שפיר-פיצרוטי חרטה על דגלה עמידה בלוחות זמנים בפרויקטים המורכבים ביותר תוך הקפדה בלתי מתפשרת על איכות הביצוע ובטיחות העובדים ומשתמשי הדרך. פריצת מנהרות יפה נוף במעד זה הינה אבן דרך משמעותית להשלמת הפרויקט כולו, ואנו גאים להיות חלק משיפור מערך התחבורה של ירושלים המורכב משילוב של רכבת כבדה, כביש הגישה החדש והקווים החדשים של הרכבת הקלה".
מזל טוב. מרדכי בן דוד ורדיגר בן שבעים. כן כן, זה המספר. סופית. כולל המעטפות הכפולות. ביום שלישי השבוע, יום הבחירות, מלאו שבעים שנה לנוכחותו בעולם. הוא נולד בי' בניסן תשי"א (1951) בארצות הברית, להוריו ר' דוד ומלכה ורדיגר, זוג ניצולי שואה מאירופה, וכבר כילד נכנס לעולם השירה כששר בתקליטים של אביו, החזן המפורסם.
בדרך כלל ליום הולדת מביאים מתנה. בטח בתאריך עגול שכזה. אבל כשמדובר במרדכי בן דוד, מה שלא ניתן לו – נישאר בעלי חוב. הרי הוא מעניק לנו מתנות כבר כמעט שבעים שנה. קשה להגזים בתפקיד המכונן שלו בעיצוב התרבות – סליחה, עבודת ה' – של דורות שלמים. כל אלבום שלו, כל הופעה, כמעט כל שיר, הם נגיעה עמוקה בנשמה.
כתבתי "כמעט כל שיר", כי לא חייבים להתחבר לכל שיר שלו, זה עניין של טעם, אבל אין ספק שחתן יום ההולדת שלנו יוצר במשך עשרות שנים פס קול מתמשך שמלווה את החוויה הדתית של מאות אלפי יהודים בעולם. נכון, במוזיקה החסידית יש היום אינספור זמרים ששרים, כל אחד בכישרונו, כל אחד בסגנונו, אבל מרדכי בן דוד הוא הטוב שבהם, הוותיק שבהם, ובעיקר – הראשון שבהם.
בעצם הוא (בעזרת המלחינים והמעבדים שעבדו איתו כל השנים) אבי המוזיקה החסידית כפי שאנחנו מכירים אותה היום. לפניו היו חזנים גדולים, היו בעלי-מנגנים של חצרות חסידים, היה ר' שלמה קרליבך שהוא ז'אנר בפני עצמו, אבל הוא מרדכי בן דוד היה הזמר החסידי הראשון. אחריו באו כולם. כולל אברהם פריד המופלא.
אז חשבתי לעצמי שלרגל התאריך החגיגי אולי נעשה מין סיכום ביניים של המתנות שהוא נתן לנו עד היום. נודה לו עליהן, ונודה לבוחר בשירי זמרה שהוריד לעולם את האור הגדול הזה השבוע לפני שבעים שנה. בדיוק ברגע הנכון. בדור שהיה, ועודנו, כל כך זקוק לו.
זה נשמע לכם כמו מילים מפוצצות? אז בואו ננסה להיזכר מה העולם היהודי קיבל מהמוזיקה של מרדכי בן דוד.
אמונה בנצח ישראל ("כי לא ייטוש, כי לא ייטוש ה', כי לא ייטוש ה' עמו")
כדי להבין את השירים של מרדכי בן דוד, ויותר מזה את המקום הנפשי שממנו הוא שר מגיל אפס ועד גיל שבעים, ובעזרת ה' עוד שנים רבות הלאה, צריך לחזור אחורה שנים ספורות קודם לידתו, אל השואה שהוריו ניצלו ממנה בעור שיניהם, וכמוהם גם ההורים של כל בני הדור שלו, שנולדו לאודים מוצלים. חלקם איבדו ילדים ובני זוג בשואה, נישאו מחדש והקימו משפחות וחיים חדשים. היצירה של מרדכי בן דוד היא יצירה של דור שני קלאסי. ואני לא מדבר עכשיו רק על שירים קורעי לב שמנציחים את קדושי השואה (כמו למשל "יוודע"), אלא על כל השירים. ממש כולם. גם, ואולי בעיקר, השמחים. הייתה שואה, נרצחו שישה מיליון יהודים, אנחנו זוכרים אותה יום יום, אבל אנחנו ממשיכים. אנחנו לא רק חיים ובונים ומקימים משפחות ומוסדות תורה וחיים יהודיים מפוארים, אלא גם שרים.
ציפייה לישועה ("משיח, משיח, משיח")
אבל עם כל האופטימיות והעשייה והבנייה, שום דבר לא יהיה פה מושלם עד הגאולה. יש אינספור לחנים למילים "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח", אבל ברור שהמפורסם ביותר הוא "משיח" של מרדכי בן דוד ושותפו לעשייה המוזיקלית מונה רוזנבלום. השיר הזה שם את הציפייה למשיח על סדר היום היהודי כמו שאף שיר לא עשה לפניו. אגב, הכמיהה לגאולה הייתה נוכחת במוזיקה של מרדכי בן דוד עוד שנים קודם לכן, בכל כך הרבה שירים בעברית ובאנגלית, וגם בשיר "אני מאמין" שהוא עצמו הלחין (כמו רבים משיריו המפורסמים). שיר שחתם מדי יום, במשך שנים, את שידורי ספינת ערוץ 7.
חיבת הארץ והתגשמות חזון הנביאים ("והביאותים אל הר קודשי ושמחתים בבית תפילתי")
מרדכי בן דוד נולד וחי בארצות הברית, אבל הלב שלו נמצא בארץ ישראל. זאת לא קלישאה. קודם כול ברמה המעשית הוא קנה בית בירושלים ומתכנן לעבור אליו בקרוב. בכל השנים הוא נמצא ומתפלל בכותל הרבה יותר מישראלי ממוצע. אני בטוח שהניתוק מהארץ בשנת הקורונה היה קשה לו מאוד. אבל נניח לחייו הפרטיים. הטור הזה מנסה לסכם את האג'נדה, את המצע שלו. את הערכים שאליהם הוא חיבר דורות שלמים דרך המוזיקה. ובכן, ארץ ישראל נוכחת שם מאוד. אני בטוח שבמהלך השנים יהודים רבים עלו ארצה בהשראת השירים שלו. אבל זה יותר מזה. גם אנחנו, שנולדנו לחיים בישראל, הרגשנו דרך השירה שלו כמה זה לא מובן מאליו. כמה זה מרגש לזכות לחיות בתוך נבואת זכריה ויוסי גרין "עוד יישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים". ובעיקר, למדנו עם השירים שלו להתגעגע למה שאיבדנו ושעוד ישוב. "והביאותים אל הר קודשי, ושימחתים בבית תפילתי. עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים", הוא שר, בכזה רגש, את נבואת ישעיהו, שכל מי ששמע אותו לא יכול היה שלא להאמין, שלא לדמיין.
אכפתיות לגורל היהודי ("Let my people go")
מרדכי בן דוד הוא גם זמר מחאה, שליווה בשיריו ובהופעותיו רבים מהמאבקים הציבוריים הגדולים של העולם היהודי. בתחילת שנות שמונים הוא שר לאסיר ציון נתן שרנסקי את השיר המרגש Hold on"" (תחזיק מעמד) והקדיש ליהודים שהיו מאחורי מסך הברזל את אלבומו Let my people go"" (שלח את עמי). כמה שנים אחר כך, כשבירושלים ניטש מאבק על הקמת מרכז מיסיונרי גדול בהר הזיתים, הוא הלחין ושר את הלהיט "ירושלים לא למכירה". בעשור הבא, שנות התשעים, ימי אוסלו הקשים, הוא הוציא את השיר "חברון מאז ולתמיד". הופעותיו בחגים במערכת המכפלה הפכו למסורת שהביאה עשרות אלפי משפחות לעלות לרגל לעיר האבות.
ואיך אפשר בלי להזכיר את גוש קטיף. גם ההופעות שם הפכו למסורת. מרדכי בן דוד היה מחובר לחבל הארץ הפורח הזה בחייו וגם בהריסתו, כאשר שירו "תפילה לעני" הפך לסמל של זעקת הכאב על העקירה.
חסידות וקשר לצדיקים ("א שאבעס אין מז'יבוז'")
אנחנו זוכים לחיות בדור של "יפוצו מעיינותיך חוצה". ספרי חסידות, צמאה, שיעורי חסידות, קרוב אליך. לא תמיד זה היה ככה. אבל הרבה לפני שהרב משה שילת נולד, מרדכי בן דוד הנחיל להמונים את אור החסידות. קודם כול בעצם הווייתו, במי שהוא. זה כל כך לא מובן מאליו שהרוק־סטאר הגדול של העולם הדתי נראה כמו שהוא נראה. אני לא מדבר רק על החיצוניות שלו, כן? גם דובל'ה גליקמן יכול להדביק זקן ופאות. אני מדבר על העולם הפנימי שקורן ממנו החוצה. על איך שהוא עומד על הבמה, על איך שהוא שר, איך שהוא מתפלל. הוא זמר והוא חסידי. אתה רואה מולך יהודי של צורה. יהודי שמחובר לתורת החסידות, לעבודת השמחה, לצער השכינה, לתפילה, לקדושת השבת, לצדיקים. וכל עבודת ה' המוזיקלית הזאת נעשית במשך עשרות שנים מתוך רעננות והתחדשות. תמיד עם העיבוד העכשווי, הנכון.
אנחנו זוכים לחיות בדור של "יפוצו מעיינותיך חוצה". ספרי חסידות, צמאה, שיעורי חסידות, קרוב אליך. לא תמיד זה היה ככה. אבל הרבה לפני שהרב משה שילת נולד, מרדכי בן דוד הנחיל להמונים את אור החסידות. קודם כול בעצם הווייתו, במי שהוא. זה כל כך לא מובן מאליו שהרוק־סטאר הגדול של העולם הדתי נראה כמו שהוא נראה. אני לא מדבר רק על החיצוניות שלו, כן? גם דובל'ה גליקמן יכול להדביק זקן ופאות. אני מדבר על העולם הפנימי שקורן ממנו החוצה. על איך שהוא עומד על הבמה, על איך שהוא שר, איך שהוא מתפלל. הוא זמר והוא חסידי. אתה רואה מולך יהודי של צורה. יהודי שמחובר לתורת החסידות, לעבודת השמחה, לצער השכינה, לתפילה, לקדושת השבת, לצדיקים. וכל עבודת ה' המוזיקלית הזאת נעשית במשך עשרות שנים מתוך רעננות והתחדשות. תמיד עם העיבוד העכשווי, הנכון.
מעגל השנה ("בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון")
ועוד לפני הנחלת החסידות, השירים והשירה של מרדכי בן דוד נתנו לנו טעם למעגל השנה היהודי. לשירי החג, להלל, להקפות וכמובן לתפילות הימים הנוראים. היום יש כל כך הרבה שירים סביב ראש השנה ויום הכיפורים. חודש אלול ועשרת ימי תשובה לא ארוכים מספיק כדי שנספיק לשמוע את כל האוצרות. אבל במשך שנים הייתה קלטת אחת בלבד, "וכל מאמינים", שהיינו מכניסים לטייפ בכל שנה עם בוא הימים הנוראים ושומעים אותה בלופים. ואז היינו שרים את השירים שלה בכל התפילות ובסעודות החג. טוב, זה למעשה נמשך עד היום. קשה לדמיין את תפילות הימים הנוראים בלי הניגונים של "וכל מאמינים", "אין קצבה", "בראש השנה" (עם ההקראה המרטיטה שלו: "כמה יעברון, וכמה יבראון? מי יחיה ומי ימות?"), "היום הרת עולם", ו"בספר חיים". אני רוצה לחדד: זאת לא הייתה מוזיקת רקע לימים הנוראים, אלו היו השירים הראשונים שהגדירו לנו את הימים הנוראים. שנתנו לנו את הטון, את הרגש.
קשר חי עם בורא עולם ("כי חסדך גדול עליי, עליי")
המתנה האחרונה כוללת את כל הטובות שבעולם. להפוך את הקשר שלנו עם בורא עולם, את חיינו הדתיים, למשהו חי, חוויתי, מרגש, מדמיע. איך מתפללים על חינוך הילדים? מי ששמע את מרדכי בן דוד עומד על בימת האסק ומתחנן "ובכן, יהי רצון מלפניך, ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתזכנו לעשות מעשים טובים בעיניך, וללכת בדרכי ישרים לפניך וקדשנו בקדושתך" יודע איך מתפללים. מה מרגישים בקבלת שבת בכותל? מי ששמע את התיאור הקסום ב"Just one Shabbos" יודע. איך מתפללים על ירושלים? מי ששמע את הזעקה "רחם בחסדך על עמך צורנו" יודע איך מתפללים. איך תיראה הגאולה? מי ששמע את מרדכי בן דוד מתאר ב־"Someday" את אברהם ויצחק שיקבלו את פנינו ואת יעקב ובניו שיעמדו ויחייכו יודע שיש למה לצפות.
ויש עוד כל כך הרבה דוגמאות (תיעודים נדירים רבים של הופעות ישנות עלו לאחרונה בדף הפייסבוק הנפלא "נוסטלגיק הפקות"). מאות שירים. מאות מתנות לכל המצבים. לימי חול ולימי שבת וחג, לשגרה המבורכת ולאחרי פיגועים קשים, לרגעי משבר בישיבה ולריקודים בחתונה.
אז מזל טוב, ר' מרדכי. אנחנו כל כך שמחים שנולדת. מה היינו עושים בלעדיך? איך היינו נראים? תודה רבה על שבעים השנים. שבעים השנים הראשונות. אנחנו מחכים לעוד הרבה שירים חדשים, הרבה מתנות.
ואתה יודע מה הכי מרגש אותי ביום ההולדת שלך? שיכול להיות שיש מישהו שיקרא את הטור הזה, מישהו שגדל במחוזות מוזיקליים אחרים, יחפש בגוגל "מרדכי בן דוד" ויתחיל את כל הסיפור מההתחלה. אתה מבין? מבחינתו אתה לא בן שבעים, מבחינתו רק עכשיו נולדת.
כמעט יומיים אחרי סגירת הקלפיות בבחירות 2021, פרסמה ועדת הבחירות המרכזית את התוצאות הכמעט-סופיות – ומהן עולה כי הפלונטר הפוליטי נמשך, וכי עדיין הסיכוי הכי גבוה הוא לבחירות חמישיות.
אלו התוצאות: לליכוד 30 מנדטים, ליש עתיד 17 מנדטים, לש"ס 9 מנדטים, לכחול לבן 8 מנדטים, ליהדות התורה 7 מנדטים, לימינה 7 מנדטים, לעבודה 7 מנדטים, לישראל ביתנו 7 מנדטים, לציונות הדתית 6 מנדטים, לרשימה המשותפת 6 מנדטים, לתקווה חדשה 6 מנדטים, למרצ 6 מנדטים ולרע"מ 4 מנדטים. לגוש של הימין-חרדים יש 59 מנדטים יחד עם נפתלי בנט, ולגוש השינוי יש 57 מנדטים ללא רע"מ של מנסור עבאס.
על פי הנתונים הסופיים, שיעור ההצבעה בבחירות היה 67.4%. מתוך 6,578,084 בעלי זכות בחירה, הצביעו 4,435,805 ישראלים. 26,239 מהקולות נפסלו (כולל פתקים לבנים), ומספר הקולות הכשרים היה 4,409,566. כדי לעבור את אחוז החסימה נדרש לקבל 143,311 קולות, ו-13 רשימות קיבלו יותר מכך. מספר הקולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה היה נמוך יחסית הפעם – 66,107.
בוועדת הבחירות אמרו כי תוצאות הבחירות לכנסת ה-24 מפורסמות לאחר "הליכי בדיקה ובקרה רבים ומדוקדקים שביצעה וממשיכה לבצע והוועדה. יחד עם זאת, אלו אינן התוצאות הרשמיות, והתוצאות הרשמיות יפורסמו ביום רביעי הבא, ויוגשו לנשיא המדינה".
הם ציינו כי במהלך הימים הקרובים, ועד לפרסום התוצאות הרשמיות, תמשיך הוועדה לבצע שורה של בדיקות נוספות במספר מישורים. בוועדה הזכירו את מבצע "נוהל טוהר הבחירות" – לפי הוועדה עד כה נבדקו 500 קלפיות שנבחרו לפי פרמטרים שונים, וצפויות להיבדק מאות קלפיות נוספות וזאת בפעם הראשונה במקביל למבצע ספירת הקולות. במסגרת נוהל זה, נבחנות גם תלונות שהתקבלו ביום הבחירות ובימים האחרונים מהציבור על ניסיונות לפגוע בטוהר הבחירות, לרבות דיווחים מהמשטרה ודיווחי סיירת מפקחי טוהר הבחירות. במסגרת זו נבדקו כבר מאות פניות.
בנוסף אמרו בוועדה כי נבדקות פניות מטעם רשימות המועמדים השונים, וממשיכות להתבצע בקרות על התוצאות – כולל בדיקה לאיתור טעויות הקלדה, בדיקות סטטיסטיות ובדיקות אנומליה. בוועדה הדגישו כי ייתכן ולכל הבדיקות האמורות יהיו השלכות על התוצאות הסופיות, ולכן התוצאות המתפרסמות כאן עדיין כפופות לשינויים והתאמות.
מידי שנה מגיע רבה של 'כללית' הרב מנחם לפקיבקר למעונו של הפוסק הרב יצחק זילברשטיין רבה של שכונת אלחנן, לבצע מכירת חמץ בשליחותן של עשרות חברות תרופות בינלאומיות המחזיקות נציגות בישראל. מתוקף מעמדה של כללית כארגון הבריאות הגדול בישראל ומהארגונים הגדולים בעולם, היא מקיימת קשרים הדוקים עם כל חברות התרופות שפועלות בישראל.
חברת פייזר והמנכ"ל היהודי שלה מר אלברט בורלא כיכבו השנה בכותרות בישראל בעקבות מליוני החיסונים נגד הקורונה שסיפקו לישראל. לאחרונה, גם נציגי פייזר בישראל הביעו התעניינות במכירת החמץ, אך הם התנו זאת באישור של ההנהלה העולמית. הרב מנחם לפקיבקר נענה לאתגר ותרגם את שטר מכירת החמץ לאנגלית כדי שבכירי החברה יבינו על מה הם חותמים. לאחר התרגום, חתמה הנהלת פייזר על יפוי כוח מיוחד לרבה של 'כללית', שייצג אותם בטקס מכירת החמץ.
ואכן, היום הגיע הרב מנחם לפקיבקר יחד עם הרב נחמיה בלושטיין מנהל מגזר חרדי במחוז דן של כללית לביתו של הפוסק הגר"י זילברשטיין עם שטרי מכירת החמץ של 80 חברות תרופות, בהן גם החמץ של משרדי פייזר בישראל.
הגר"י זילברשטיין התרגש מהמעשה של חברת פייזר ובירך שבזכות המצווה וקידוש ה' "נזכה לאכול בטהרה מן הפסחים והזבחים".
לדברי רבה של 'כללית' הרב מנחם לפקיבקר': "כללית מובילה בכל הפרמטרים המקצועיים, גם בתחום השמירה על הכשרות וההלכה בתוך ארגון הבריאות. כמו בחוברת התרופות הכשרות לפסח, גם במכירת החמץ אנחנו עומדים בקשר עם כל חברות התרופות שפועלות בישראל וזכינו לייצג עשרות גופי בריאות מהעולם במכירת חמץ אצל הגר"י זילברשטיין"
הרב אברהם קונסקי מנהל המחלקה החרדית בכללית: "כארגון הבריאות הגדול בישראל, כללית מהווה מודל מקצועי גם עבור חברות בינלאומיות שבוחרות בכללית לייצגן בהליכים הלכתיים. כללית תמשיך להוביל בהתאמת השירותים לציבור החרדי"
בסוף השבוע של פורים האחרון, אירעו מספר התפרצויות לבתי עסק (חנויות) בעיר החרדית ביתר עילית אשר במהלך ההתפרצויות נגנב רכוש בשווי אלפי שקלים.
בעלי העסקים שאליהם פרצו הגישו תלונה בתחנת המשטרה המקומית ונפתחה חקירה.
חוקרי המשטרה ביצעו פעולות מאומצות לאיתור החשודים במעשה, במהלך החקירה הובילו את החוקרים לשני חשודים תושבי הכפר חוסאן הסמוך לעיר ביתר עילית.
בפעילות בלשי המשטרה וכוחות צבא נעצרו החשודים לפני כשבועיים ונחקרו בחשד להתפרצויות, גניבה וכניסה לישוב יהודי ללא היתר.
מעצרם של החשודים הוארך מעת לעת ובתחילת השבוע עם סיום החקירה במשטרה הוגש נגד החשודים ע"י הפרקליטות הצבאית כתב אישום בגין התפרצות וגניבה והפרת הוראה חוקית ובקשה למעצרם עד תום הליכים.
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, שיגר אתמול (ד') למנהלי בתי החולים את דו"ח הביניים השלישי של "ועדת הבקרה והאיכות לטיפול בחולי קורונה בבתי החולים". הדו"ח נכתב אמנם כבר בינואר, אבל רק אתמול הועבר לבתי החולים, כך דיווח אדיר ינקו ב-ynet. הוועדה, שעל חבריה נמנו נציגים ממשרד הבריאות ובכירים מבתי החולים המרכזיים, בחנה את כלל הצרכים וגם אספה טענות וביקורת ממנהלי מחלקות הקורונה.
בין השאר מצאה הוועדה כי היו אשפוזים מיותרים של חולי קורונה קלים. "רוב החולים הקלים והבינוניים", ציין הדו"ח, "הבריאו ללא צורך בהתערבות מיוחדת וככל הנראה גם ללא צורך באשפוז. ניתן היה לטפל בהם באשפוזי בית בקהילה. את הטיפול בחולים הקשים צריכים לנהל מומחים לטיפול נמרץ ולא להוות רק יועצים". אלא שבדיווח צוין: "חרף פניות חוזרות ונשנות של מנהלי בתי חולים למשרד הבריאות לתוספת כוח אדם ומיטות טיפול נמרץ – הן לא נענו".
בדו"ח שפורסם גם באתר doctorsonly מומלץ להגדיל באופן משמעותי את התקנים למתמחים ביחידות לטיפול נמרץ, לפתוח קורסים לאחיות טיפול נמרץ ולאתר את כל בוגרות ובוגרי הקורסים לטיפול נמרץ העובדים במחלקות אחרות, להעבירם ליחידות לטיפול נמרץ לחיזוק הצוותים ולאפשר עבודה יעילה במשמרות.
עוד צוין כי הניסיון המצטבר משני גלי המגיפה מראה שבתי החולים לא הגיעו לאי ספיקה. היתה הגזמה רבה בתכנון האשפוז בכל הקשור לבינוי ולמכשור. אין מקום לאסור על פעילות אמבולטורית ואלקטיבית לפני שהדבר הכרחי. יש מקום להשאיר החלטה על כך לכל בית חולים בהתאם ליכולות הצוותים שלו".
הוועדה מצאה כי "ידם של רופאי המשפחה קלה בהפניית חולים החשודים או מאומתים לקורונה לבתי החולים. זו הסיבה שחולים רבים לא מתקבלים ונשלחים לבידוד או מתאשפזים למרות שהם מוגדרים כחולים במצב קל. אלה תופסים מיטות ייעודיות לקורונה ומכבידים ביותר על הצוות".
כמו כן המליצה הוועדה לחדד את ההוראות למתן חמצן וצורת המתן – מסיכה, חמצן בזרם גבוה, הנשמה לא חודרנית בלחץ חיובי או אינטובציה והנשמה חודרנית: "אין קריטריונים ברורים לחיבור לאקמו או לטיפול פליאטיבי, חסרים מדדים אובייקטיביים מקובלים על כל הגורמים המטפלים ונדרש חידוד ואיתור נקודות המעבר ממתן חמצן להנשמה לא חודרנית".
ד"ר יגאל כסיף יו"ר החברה הישראלית לאקמו בהר"י, אמר בתגובה הנחיות החברה הישראלית לאקמו, המבוססות על הנחיות האיגוד הבינלאומי, הופצו לכל אנשי האקמו במדינה. "אינני יודע למה נכתב בדו"ח הביניים שאין הנחיות – יש הנחיות אבל הרופא העומד מול החולה צריך להחליט. ההנחיות ברורות".
ממשל ביידן הכריז כי יעביר 15 מיליון דולר לעזה ולגדה המערבית על מנת לסייע לרשויות המקומיות להתמודד עם מגפת הקורונה. ההחלטה להעביר כספי סיוע לרשות הפלסטינית הוזכרה במסמך של משרד החוץ האמריקאי, שחלקים ממנו פורסמו בשבוע שעבר, ועסק בחידוש היחסים בין ארה"ב לפלסטינים.
לפי הדיווח בעיתון "הנשיונל" שיוצא לאור באיחוד האמירויות, התוכנית האמריקאית צפויה להוות בסיס לתיקון הנזקים מתקופת טראמפ. במסמך נכתב כי בכוונת ארה"ב "לקדם חופש, ביטחון ושגשוג הן עבור הישראלים והן עבור הפלסטינים בקדנציה הנוכחית". מהמסמך עולה עוד כי בממשל הביעו נכונות לנקוט עמדה נוקשה יותר בכל הנוגע לבנייה בהתנחלויות בידי ישראל, ובד בבד "להשיג התחייבות פלסטינית" להפסקת תשלום משכורות לאסירים פלסטינים שנכלאו על מעשי טרור.
עוזריו של הנשיא ג'ו ביידן אמרו בכמה הזדמנויות מאז כניסתו לתפקיד כי בכוונתו לשקם את מערכת היחסים הדיפלומטית בין ארה"ב והרשות. בממשל התחייבו בתקופה האחרונה לחדש ערוצי סיוע כלכלי והומניטרי בשווי מאות מיליוני דולרים ולפעול לקראת פתיחה מחודשת של נציגות פלסטינית בוושינגטון. העוזרים הבהירו גם שבכוונת הממשל לחדש דיונים על פתרון שתי המדינות כמטרה מרכזית בסוגיית היחסים בין ישראל והרשות הפלסטינית
בתעלת סואץ נמשך מבצע החילוץ של הספינה Ever Given, שנתקעה בחלק הדרומי של התעלה – ויצרה פקק תנועה גדול באחד מנתיבי השיט החשובים בעולם. התנאים בתעלה האטו את המאמצים לחילוץ הספינה הענקית, שאורכה 400 מטר ומשקלה 224,000 טונות.
זה היום השלישי של מבצע החילוץ בסמוך לעיר סואץ במצרים, כשישה קילומטרים מצפון לפתח הדרומי של התעלה. Ever Given היא אחת מאוניות המשא הגדולות בעולם. בעקבות סופת חול ורוחות חזקות היא איבדה את היכולת לנווט את דרכה, ונתקעה באזור חד-נתיבי. החרטום שלה התנגש בגדה המזרחית, וירכתיה נתקעו בגדה המערבית. היא חסמה את תנועתן של עשרות ספינות שנושאות נפט, גז וסחורות נוספות, בשני הכיוונים.
חמש ספינות גרר נשלחו לחלץ את הספינה התקועה, ולגרור אותה למקום שבו המים עמוקים יותר. למרות המאמצים, חברת שירותי הספנות GAC הודיעה הלילה ללקוחותיה שתנאי הרוח, הגאות והשפל בתעלה וגודלה של הספינה "מעכבים את המבצע". החשש הוא שאם היא תיאלץ לפרוק את המכולות שהיא נושאת, המבצע עלול להימשך שבועות.
מומחים אומרים שאם הפקק לא ישתחרר ב-24 עד 48 השעות הקרובות, חלק מחברות הספנות עשויות לוותר על חציית התעלה, ולהאריך את הדרך שלהן בשבוע. יו"ר רשות תעלת סואץ, אוסמה ראבי, אמר לתקשורת שלמרות הפקק חלק מהספינות והמכליות הצליחו להתקדם דרומה, והמאמצים לשחרור הספינה התקועה נמשכים. "ברגע שנחלץ את האונייה הזאת זה ייגמר, והמצב יחזור לקדמותו. בעזרת אללה, נסיים היום", אמר היו"ר.
תעלת סואץ, שנחנכה ב-1869, היא חוליה מקשרת חשובה ביותר בין המזרח למערב לצורך העברת סחורות. כ-12% מהסחר העולמי מתבצע דרך נתיב השיט הזה, והוא אחד המקורות הראשיים של מצרים למטבע חוץ. בשנת 2015 השלימה מצרים, תחת הנהגתו של הנשיא עבד אל-פתח א-סיסי, הרחבה של התעלה, כך שגם כלי השיט הגדולים ביותר בעולם יוכלו לעבור בה, אולם ה-Ever Given נתקעה עוד לפני שהגיעה לחלק המורחב של התעלה. הספינה התקועה, הנושאת את דגל פנמה ומעבירה סחורות בין אסיה לאירופה, מופעלת על-ידי תאגיד הענק Evergreen Marine, שמושבו בטייוואן. יש עליה 25 אנשי צוות.
