הגר"י יוסף למנדלבליט: "לאפשר פסח כהלכתו בבתי חולים"

הרב הראשי לישראל הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף פנה ליועמ"ש בבקשה לדחות את פסק הדין בנוגע להכנסת חמץ לבתי חולים, כך שלא יחול על פסח הקרוב.

"משבר הקורונה שפקד את המדינה שלא אפשר לגורמים הנוגעים בדבר להקדיש מזמנם כראוי לתת מענה למציאות שנוצרה בעקבות פסק הדין, ובייחוד שמענה שכזה טעון את שיתוף משרד הבריאות שנציגיו נאלצו להקדיש את מירב זמנם להתמודדות עם משבר הקורונה, במסירות ובאחריות".

"בעקבות הבקשה לדיון נוסף קיווינו שפסק הדין שיש לו השלכות בעייתיות מאד על שומרי הכשרות מקרב באי בתי החולים ופגיעה בחולים שימנעו מלהתאשפז בחג הפסח, שמא יוכשלו באיסור חמץ, ישונה, אך כאמור תקוותנו נכזבה" כתב הראשון לציון

הגר"י יוסף למנדלבליט: "לאפשר פסח כהלכתו בבתי חולים"
הגר"י יוסף למנדלבליט: "לאפשר פסח כהלכתו בבתי חולים" 1

נוסח המכתב המלא:

לכבוד
ד"ר אביחי מנדלבליט הי"ו
היועץ המשפטי לממשלה

שלום רב,

הנדון: בקשה לדחיית יישום פסק הדין בעניין הכנסת חמץ בפסח לבתי חולים – בג"ץ 1550/18

ביום ו' אייר תש"פ ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בדעת הרוב כי בתי חולים יחויבו לאפשר הכנסת מזון, לרבות חמץ, למתחם בית החולים במהלך חג הפסח.

לאחר פסק הדין ובאישורך, הגישה הרבנות הראשית לבית המשפט, באופן עצמאי, בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין, אשר זכתה מאוחר יותר לתמיכתך, וכאן המקום להודות לך על עמידתך לימין הרבנות הראשית לישראל ובעיקר לימין הציבור היהודי המבקש לשמור פסח כהלכתו שהוא הרוב הדומם במדינת ישראל.

למרבה הצער, בהחלטתה מיום כ"ו טבת תשפ"א החליטה נשיאת בית המשפט העליון לדחות את הבקשה.

הנני פונה אליך בבקשה כי הפרקליטות תפנה לבית המשפט בבקשה לדחות את מועד יישום פסק הדין, באופן שלא יחול על חג הפסח תשפ"א הקרב ובא.

למותר לציין, את משבר הקורונה שפקד את המדינה שלא אפשר לגורמים הנוגעים בדבר להקדיש מזמנם כראוי לתת מענה למציאות שנוצרה בעקבות פסק הדין, ובייחוד שמענה שכזה טעון את שיתוף משרד הבריאות שנציגיו נאלצו להקדיש את מירב זמנם להתמודדות עם משבר הקורונה, במסירות ובאחריות.

זאת ועוד, כידוע, בעקבות פסק הדין הונחו על שולחנה של הכנסת הצעות חוק פרטיות מטעם חברי כנסת שנועדו להתמודד עם קביעות פסק הדין וליתן מענה לסוגיה זו. דא עקא, שבעקבות הבחירות הצפויות לכנסת ה-24, ומשבר הקורונה שפקד אותנו נבצר מהגורמים הנוגעים בדבר לקדם מהלך חקיקתי בנדון.

בעקבות הבקשה לדיון נוסף קיווינו שפסק הדין שיש לו השלכות בעייתיות מאד על שומרי הכשרות מקרב באי בתי החולים ופגיעה בחולים שימנעו מלהתאשפז בחג הפסח, שמא יוכשלו באיסור חמץ, ישונה, אך כאמור תקוותנו נכזבה.

נודה מאד לכב' לאישור הגשת בקשה דחופה מתאימה לבית המשפט לדחיית מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין ולהארכת ההשעיה בת 10 חודשים שנקבעה בפסק הדין, באופן שיאפשר להתמודד עם המציאות החדשה שנוצרה בעקבותיו, לרבות על דרך חקיקה בנושא, וימנע פגיעה בציבור המבקש לשמור פסח כהלכתו.

בברכת התורה
ובברכת פסח כשר ושמח,

יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא מועצת הרבנות הראשית

פירות ההסתה: יותר ממחצית מהתלונות על גזענות – נגד חרדים

בשנת 2020 הוגשו ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות שבמשרד המשפטים 1,450 תלונות – פי 3 מב-2019, בגין 506 אירועים. מנתוני היחידה שפורסמו הבוקר (רביעי) עולה שיותר ממחצית מהתלונות – 56%, קשורות לאירועים נגד החברה החרדית. 15% מהתלונות היו בקשר ליוצאי ברית המועצות לשעבר, 13% היו בקשר ליוצאי אתיופיה ו-9% היו בקשר לחברה הערבית. לעיתים התקבלו כמה תלונות על אותו האירוע. 

על פי הדוח השנתי של היחידה ושפרסם אמוץ שפירא בתאגיד, 27% מהאירוע המדווחים היו בגין גזענות כלפי יוצאי אתיופיה, אחוז זהה דווח באירועי גזענות נגד החברה הערבית. 19% מאירועי הגזענות היו נגד המגזר החרדי. כמעט שליש מהתלונות היו על אפליה במתן שירות, כ-20% היו על התבטאות גזעניות וכ-15% מהתלונות נגעו לנושא התעסוקה.

בדוח צוין ששנת 2020 הייתה שנה מאתגרת למאבק בגזענות בשל צירוף נסיבות מיוחד של כמה גורמים: התפרצות קורונה, בחירות בפעם השלישית והיעדר תקציב מדינה. "נגיף קורונה הציף שיח של שנאה והשפלה בנוגע לחברה החרדית, באופן שהוביל לאפליית חרדים בקבלת שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי ופגיעה בחופש התנועה של חרדים על רקע סימונם כמפיצי קורונה", כך נכתב. ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקובי, הוסיפה כי שנת 2020 אופיינה בעלייה משמעותית במספר התלונות בגין אירועים נגד החברה החרדית.

בין התלונות שהוגשו ליחידה: תליית דמויות ערביות כמטרות ירייה באתר משחקים; אפליית יולדות חרדיות בבתי חולים ציבוריים, שבעקבותיה הפיץ משרד הבריאות הנחיה לתת טיפול שיוויוני לכלל האוכלוסיות; תלונה בעקבות חשיפה תקשורתית על התנהלות שוטרים בתחנת קריית מלאכי, שבה נטען שהפעילו אלימות קשה כלפי בן הקהילה האתיופית; התבטאות גזענית של מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, שהטיח בעובדת שהציגה תוכנית עבודה בנוגע ליוצאי אתיופיה – "נראה לך שאתיופים ישחקו במגרש של יהודים". כעת ממתינים להחלטת השר אם לנזוף בו.

לקראת הקלות נוספות: מקדם ההדבקה ירד ל-0.9

משרד הבריאות מעדכן הבוקר (רביעי) על המשך הירידה בנתוני התחלואה בזכות מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה.

מקדם ההדבקה ירד ל-0.9, ומספר החולים שמצבם קשה ירד ל-643.

3055 נדבקים חדשים בקורונה אובחנו ביממה האחרונה, שיעור הבדיקות החיוביות – 3.3%

ממונה הקורונה, פרופ' נחמן אש, העריך הבוקר שלא יוטל סגר נוסף עד פסח, לאור הירידה בתחלואה בשבועות האחרונים.

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי הבהיר הבוקר (רביעי) בריאיון לאולפן ynet כי יימשך הדיון בהרחבת מספר המתקהלים בחוץ ובפנים, אבל מבהיר כי ביטול גורף אינו בתכנון מחשש להתפרצות נוספת של הקורונה.

פרופ' לוי התייחס גם לחג הפסח ואמר כי "אני מקווה שנוכל להרחיב את מגבלות ההתקהלות, כך שמשפחה תוכל לחגוג עם יותר אנשים ותחגוג את פסח כהלכתו". בנוסף, מנכ"ל משרד הבריאות הסביר כי לקראת השנה הבאה המשרד נערך לתרחיש קיצון שבו יצטרכו לחסן פעמיים בארבע מנות חיסון את כל האוכלוסיה, גם את הילדים.

יעלון תומך ביאיר לפיד: מתאים להיות ראש ממשלה • צפו

לראשונה מאז החליט לפרוש מהמירוץ בבחירות לכנסת ה-24, יו"ר מפלגת תל"ם ח"כ משה בוגי יעלון מביע תמיכה ביאיר לפיד ומפלגת יש עתיד.

"הוא מתאים להיות ראש ממשלה. אני באופן עקרוני תומך בו", אמר יעלון לערוץ הכנסת ולא שלל ריצה בבחירות חמישיות אם הן יתקיימו.

play-rounded-fill

העצה של ה'רשם' הנודע לעונה זו | הרב שמואל ברוך גנוט

הרה"ג רבי אוריאל זלזניק עסוק שנים רבות ברישום והכוונת בחורים לישיבות הגדולות. במסגרת תפקידו, הוא משוחח רבות עם בחורים צעירים.

כך הוא מספר: "לפני מספר שנים נפגשתי עם בן ישיבה העומד לעלות לישיבה גדולה. בכל מהלך השיחה שב הבחור והעלה ש"אצלנו בישיבה הולכים כולם לישיבות עם מעמד גבוה", "אני רוצה ישיבה יוקרתית", "שם לא יהיה לי כבוד", "המעמד חשוב", וכן הלאה. מבין ריסי עיניו ניכר היה בבירור שהבחור רוצה ללכת לישיבה רק כדי ליצור לעצמו שם, מעמד ויוקרה".

"לאחר שיחה ארוכה איתו", מספר הרב זלזניק, "אמרתי לו בצער שישנם סיכויים גדולים מאד שהוא יהיה מסכן"…

"למה מסכן?", תהה הבחור והרב זלזניק הסביר לו: "כיום אתה לומד בישיבה לצעירים, עם עוד 30-40 בחורים בשיעור. מעמדך איתן ויציב וזה מה שעושה אותך מאושר. לשם כך אתה רוצה ללמוד בישיבה גדולה הנודעת לשם ולתהילה. אבל ב'בית התורה' (שם בדוי של ישיבה, כמובן) תלמד עם עוד 150 בחורים בשיעור. אם תלך לישיבה פלונית, תלמד עם 200 בחורים בשיעור. מגיעים לשם אריות צעירים, מכל עולם הישיבות הקטנות. לפתע תצא מהחממה הקטנה שלך ותצטרך להתמודד מול מאות כפירי אריות. מי אמר לך שהמעמד העכשווי שלך מובטח, מול טובי הבחורים מכל רחבי הארץ? ואז יחלפו כמה שנים. אם יהיה לך מעמד יוקרתי- תרגיש טוב. אם לא- תהיה מסכן. ואז תתחתן, ושוב פעם תצטרך להתמודד עם המעמד והיוקרה שלך. אם תגיע לכולל ענק, כמו בישיבת מיר למשל, הרי היישר תיבלע בתוככי מאות מאות אברכים גדולי תורה. גם אם תלמד בכולל קטן מספרית, מי ערב לך שמעמדך יישמר? הרי לכוללים מגיעים אברכים מכל עולם הישיבות, המורכב מעילויים, בעלי כשרונות גדולים, מתמידים עצומים, תלמידי חכמים מיוחדים. מה יהיה עם המעמד שלך, הא?!".

והבחור הנבון שאל: "אז מה עלי לעשות?"

"לשנות את אורח החשיבה שלך באופן מוחלט", השיב לו הרב זלזניק, "לא הולכים ללמוד בישיבה בשביל מעמד, כבוד או שם. "רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודבר אחד בתורה אל תשתכח ממך. דע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל בריתך" (אבות דר"נ פי"ז).

■■■■■

אלפי בחורים צעירים עומדים כעת באזור הדמדומים שבין התתי"ם לישיבות הקטנות ובין הישיבות הקטנות לישיבות הגדולות. ההורים עסוקים בשאלה הרת הגורל, היכן בנם היקר ילמד בישיבה הקטנה או בישיבה הגדולה. גם בחורי החמד שלנו בעצמם מביעים את רצונותיהם בענין, בחינת "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ".

מעמד, שם, יוקרה וכבוד הם נושאים המסייעים מאד לבחור צעיר לכבוש את ההר. מו"ר המשגיח הגה"צ רבי גדליה אייזמן זצוק"ל אמר לי פעם: "מידת הכבוד היא מידה מגונה, אבל בדורינו צריך לעבוד עליה בגיל שבעים… עד אז, הכבוד עוזר לאדם ללמוד ולהתעלות עוד ועוד". בעולם עדין ומרומם כמו היכלי התורה, אין כניסה נפשית לכל תחלואי העולם החיצוני. לא נמצא בבית המדרש תאוות שפלות או כיעור של 'עולם הזה'. אבל הרגשים דקיקים של מעמד, שם וכבוד, יכולים בהחלט לסייע לבן תשחורת צעיר לקבל תנופה בלימוד, בהתנהגות, ברכישת נכבדות ובעלייה בהרבה מובנים. ייאמר לזכותינו שגם בחור צעיר משלנו, שעדיין לא הגיע לדרגת לימוד תורה "לשמה", אינו שואף לקבל דרך עלייתו בישיבה הנאות כמו הנאות העולם הזה, תאוות או כסף. מקסימום- הוא יכול לשאוף למעמד או להכרה ביכולותיו הלימודיות.  אם זה מסייע לו גדול, הרי אמרו חז"ל (פסחים נ, ב) "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אע"פ שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".

אבל כולנו מבינים שלא זה העיקר. לא לשם כך עולה בחור לישיבה קטנה או לישיבה גדולה.

אלא מאי? אותו מלאך הנמצא בקרבנו, ש"אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו – אין יכול לו" (קדושין ל, ב), היצר הרע, מומחה גדול הוא בעירפול, במסכי עשן סמיכים. היצר מומחה גדול בעירפול חושים ובהטיית הלב שלנו מהדברים החשובים באמת אל הדברים החשובים פחות. היצר הרע, ה"מתגבר על האדם בכל יום ומבקש המיתו", לא יכול לבחור לנו ולבנינו מסלולי למידה אקדמיים או כאלו שנועדו לצבור כסף, למשל. אך הוא בהחלט מנסה לתת לנו תחושה שהטפל הוא העיקר.

כולנו, גם צעירים ובוודאי ההורים המנוסים והמיושבים שלהם, יודעים בשכלנו מה חשוב באמת ומה פחות חשוב. אך כדי שלא ניתן לתחושות ולמאווים חיצוניים לערפל אותנו, כדאי פשוט לשבת ולהתבונן, עדיף עם דף ועט, ולרשום:

מה אנו מחפשים בישיבה באמת? מקום בו ניתן לגדול בתורה בצורה הטובה ביותר לנו עצמנו. מקום בו ניתן לגדול בתפילה, ביראת שמים, בבין אדם לחברו, בעלייה אמיתית ובעיצוב היותינו בני תורה, בדרך להיותינו תלמידי חכמים עובדי השי"ת. מקום עם חברים טובים וראויים, כאלו הרחוקים מהרחוב ומדוחיו. מקום נינוח ונעים בו נוכל לעסוק בתורה בלי לחצים והסחות דעת מיותרות.

אלו הדברים המרכזיים. ישנם עוד מכלול שלם של שיקולים, כמו סגנון הלימוד, הבדלי ההתאמה בין בחור לבחור מבחינת העיסוק העיוני או הבקיאותי, הדגש על לימוד המוסר ושינויי הגישות בין ישיבה לישיבה בסגנון וההדגשים הלימודיים, המוסריים והחברתיים, הקשר עם הצוות, עם ראשי הישיבה, הרמי"ם והמשגיחים (ישנם בחורים שחייבים ללכת רק לישיבה בה הצוות עומד על גבם היטב ומעורה מאד בחייהם. אחרים אינם זקוקים לכך כמו אויר לנשימה, ואדרבה, הם זקוקים יותר לצמיחה אישית), האם התחרות תביא לתנופה לימודית ורוחנית או שמא תחרות ולחץ לימודי עלולים לעצור את הבחור ממעופו. האם התחרות בישיבה פלונית היא תחרות בריאה, בחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה", או שהיא עלולה להביא לריסוק נפשי של אלו המתקשים לעמוד בה. המרחק הגאוגרפי מהבית, (ישנם בחורים שטוב להם להתרחק מבחינה גאוגרפית. לאחרים זה פחות טוב. ישנם שצריכים את הממוצע, לא קרוב מידי ולא רחוק מידי), סגנון המשפחות ששולחות את בניהם לישיבה, התנאים הגשמיים, האוכל וחדרי הפנימיה.

האם טוב לבן שלי ישיבה שיש בה משטר קפדני ללא עיגולי פינות (דבר בהחלט מצוין לאלו שמתאימים לכך) או שדווקא טוב לו מקום שיעגל לו לעיתים פינות ויאפשר לו לצמוח בדרך מרופדת יותר, ועוד הרבה נושאים מעוררי מחשבה וטעונים בדיקה, כל אחד לפי אופיו ורמתו, הלימודית וגם הרוחנית.

וכן, כעת, אחרי שהתאמנו לבחור את כל המכלול הרחב הזה, צריך גם לשקול נושאים של מעמד, שם וכבוד. אך לא בעירפול חושים של "מה תגיד סבתא" או "מה יאמרו בבית הכנסת", אלא האם באמת הבחור יצמח יותר טוב בתורה ובעבודת ה', בגלל הדחיפה החיצונית הזאת, של "אני לומד בישיבה חשובה. אז אני צריך להיות טוב יותר".

למרות שגליון "קטיפה" מיועד לנשים, מומלץ גם לאבות לקרוא את מדורו הקבוע ומשובב הלב של הרב ארלבוים, "ישיבע בוחר", כדי להבין שעולמו של הבחור עשיר ורב תהפוכות, התמודדויות, נסיונות וקשיים. מדובר בכל העתיד של הבנים שלנו. לשם כך נצרכת הכרעה רצינית, יסודיות ונטולת פניות, בדרך אל האושר הנכסף, העמדתו כתלמיד חכם אמיתי וירא אלוקים.

המאמר פורסם בעיתון 'יתד נאמן'

החיזוק היומי – כך מנהלים חיים שלמים ללא אכזבות • צפו:

שלום וברכה מורי ורבותי!

מה קורה לאדם שבטרם הגיע לביתו התקשר אליו הילדון הקטן שלו ואמר לו: "אבא בוא דחוף! אמא הערב הפתיעה אותך, הכינה את מה שאתה הכי אוהב, היא הכינה לך היום 'על האש'"?

הוא מגיע לביתו, כולו מרוגש, מיצי הקיבה שלו כבר מכוונים לכיוון האוכל הנכון אותו הוא אוהב כל כך, ואליו הוא כוסף כל כך.

video
play-rounded-fill

והנה כאשר הוא מגיע לביתו הוא רואה שלושה ממולאים בתוך סיר על גבי הכירה, הדבר האחרון שהוא אוהב, והדבר האחרון עליו פינטז כל הדרך לבית.

מה קורה אז?

הוא מתמלא באכזבה אדירה, הוא פונה לבנו ואומר לו: "בני היקר! למה ככה אמרת לי?".

והבן אומר לו בתום ילדותי "כביכול": "אבא! ממולאים בתוך סיר זה גם משהו שמניחים על גבי האש…".

האם יש סיכוי שהממולאים הללו יהיו טעימים לך?

האם יש סיכוי שכאשר תאכל בכזו סיטואציה את הממולאים תרגיש באמת טוב עם עצמך?

ברור שלא!

היו לך ציפיות גבוהות מידי, ונחתת על הקרקעית.

מה קורה במקרה הפוך, כאשר בנך מחייג אליך ואומר: "אבא! אמא הכינה היום את הדבר שאתה הכי לא אוהב, אמא הכינה היום ממולאים".

ואתה מגיע לבית ואתה רואה בדיוק את הסטייקים הדרושים, אלו שהם פסגת שאיפותיך וחלומותיך, נמצאים על גבי המנגל.

ואתה שואל את בנך: "למה ככה אמרת?".

והוא אומר לך: "מה אתה רוצה? כל סטייק כאן ממולא בשומן, ואין ממולא יותר ממנו…".

מה קורה ברגע זה?

הטעם של הסטייקים יהיה ערב לחיכך ותחוש כאילו אתה נמצא בגן עדן.

כי באת עם ציפיות נמוכות כל כך, וקיבלת את הדבר המדהים והיפה כל כך.

מה קורה אם היית מגיע לבית והיית מקבל את האוכל הממוצע, השגרתי, היום יומי, לאחר ציפיות גבוהות, או לאחר ציפיות נמוכות?

ברור שככל שהציפיות יהיו גבוהות יותר, כך האכזבה תהיה גדולה הרבה יותר.

זה נכון בבית וזה נכון בחיים.

זה נכון במקום העבודה, וזה נכון בכל מקום בו אנחנו מבקרים.

ככל שהציפיות שלנו גבוהות יותר, כך האכזבות שלנו גדולות יותר.

כאשר אתה רוצה באמת לא להיות מאוכזב, תשתדל ממש לא לצפות לשום דבר.

תגיע על דעת לתת, לא על דעת לקבל, ותופתע בכל פעם מחדש מהדברים הקטנים של החיים ומהטעימות המדהימות שיפתיעו אותך אך ורק לטובה.

ברוכים תהיו!

נחשף צילום עצות למגפה מהרה"ק רבי חיים ויטאל זי"ע

העיתונאי קובי נחשוני מפרסם צילום של כתב יד עתיק שכתב רבי חיים ויטאל זי"ע מגדולי המקובלים ותלמידו המובהק של האר"י הקדוש, מספק רשימת סגולות ורפואות ל"זמן מגפה" – חלקן בדרך הטבע ואחרות על פי "תורת הסוד", שנשמעות אקטואליות לחלוטין. המסמך המדובר, שנחשף כעת על ידי בית המכירות הפומביות "קדם" בירושלים לקראת מכירתו בשבוע הבא, נוצר לפני כ־450 שנה וכולל יותר מ־150 שורות בכתב ידו של המקובל.

העצות איך נמנעים ממגפה? "הנהגת הבריאות היא שייסגר בבית א' ולא ייכנס שם שום אדם", – "ואם איזה אדם מדבר עימו בהיותו מחוץ לבית, שיתרחק עד שלא יגיע אליו ההבל (הבל הפה) של האיש ההוא" – לגבי העברת דברי מאכל בין שני אנשים, הזהיר כי הדבר מותר רק "באופן זה שהמביאו יניחנו על גבי קרקע וזה ייקחנו משם".

לצד ההנחיות הגשמיות מעניק הצדיק גם טיפים רוחניים, למשל "השתדלות גדולה במידת השמחה והתרחקות מדאגה ועצבות", וכן אמירת פסוקים עם סגולות קבליות שונות, למשל הפסוק "ואני אשיר עוזך" שלוש פעמים, ישר והפוך.

מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות "קדם", אמר לעיתון 'ידיעות אחרונות': "מדהים כמה הדברים של הרב ויטאל אקטואליים ורלוונטיים לזמן שלנו. אנחנו שמחים שיכולנו לחשוף את כתב היד הזה דווקא בתקופה הזו".

"חוששים שיזרקו לפח" מדוע ישראל רוכשת מיליוני חיסונים נוספים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי יעד הרכש של החיסונים נגד נגיף הקורונה יעמוד בשנה הבאה על 36 מיליון מנות. משרדי האוצר והבריאות החלו לעבוד יחד כדי לקדם את הוראת נתניהו, אבל גורמים באוצר טוענים כי בכירי משרד הבריאות כלל לא נימקו את הצורך בכמות המנות. היעדר המידע הזה הצית מחלוקת קשה בין שני המשרדים שעלולה לעכב את רכישת החיסונים.

בתחילת השבוע שעבר הודיע נתניהו במסיבת עיתונאים כי הוא פועל להשגת החיסון. "המשימה שלי היא להביא עוד 36 מיליון חיסונים", אמר. "הקורונה היא דבר שצריך להתמודד איתו לאורך זמן. צריך להביא עשרות מיליוני חיסונים, וזו תחרות קשה". אלא שלפי הפרסום של אדיר ינקו הבוקר (רביעי) בעיתון 'ידיעות אחרונות' נערכו לאחרונה מספר דיונים בין משרדי האוצר והבריאות, ומהם עולה כי כמות החיסונים שישראל תזדקק להם עשויה להיות אף גדולה יותר.

החשש המרכזי במשרד האוצר הוא שמיליוני מנות חיסון – שיירכשו במיליארדי שקלים – ייזרקו לפח משום שכלל לא ברור האם יהיה צורך בהן. באוצר טוענים כי החוזים שנחתמים מול חברות התרופות אינם גמישים, ולרוב לא ניתן לפרוס את הגעת המנות בתקופות שונות לפי צורך.

אנשי משרד האוצר דרשו הסברים באשר לצורך בכמות החיסונים הגדולה, וטענו כי עוד לא ברור כמה זמן נמשכת יעילות החיסונים לאחר קבלת מנה שנייה, ואחת לכמה זמן יצטרכו האזרחים להתחסן. מנגד, במשרד הבריאות משוכנעים שיש צורך בהבטחת כמות גדולה ככל הניתן של מנות חיסון, וזאת למרות שאין מענה לשאלות הללו.

לטענת גורמים המעורים בנושא ששוחחו עם העיתון הדבר הביא למתיחות בין הצדדים ולטענות בדבר היעדר שקיפות מצד משרד הבריאות. אתמול התקיימה פגישה נוספת בין הצדדים בה לטענת גורמים נשמע פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, אומר לאנשי האוצר: "אני לא חייב לכם הסברים". פרופ' לוי הכחיש שאמר את הדברים. יש לציין כי כלל המשתתפים חויבו לחתום על הסכם סודיות באשר לפרטי השיחות וההסכמים.

15 מיליון שקל לרשויות עם שיעור מתחסנים גבוה

המבצע הלאומי לעידוד התחסנות נגד נגיף קורונה בקרב בני 50 פלוס יצא לדרך.

במסגרת מאמצי הממשלה ובהנחיית ראש הממשלה, משרד הפנים בשיתוף מרכזי השלטון המקומי והאזורי, פיקוד העורף, משרד הבריאות, משרד האוצר וצוות "מגן ישראל" בנו מודל לתמרוץ רשויות מקומיות להרחבת מעגל המתחסנים בקרב בני 50 פלוס, שלא התחסנו עד כה במנה הראשונה נגד קורונה ושאינם נכללים בקבוצת המחלימים. כך דווח הבוקר בעיתון 'ישראל היום'

במשרד הפנים גיבשו בימים האחרונים את מודל תקצוב המבצע, שלו הוקצו בשלב זה 15 מיליון שקלים, ומתוכם 5 מיליוני שקלים יחולקו להתארגנות הרשות המקומית למבצע החיסונים. למענק זה תהיינה זכאיות רק רשויות שמקבלות מענק איזון, שאוכלוסיית הלא מתחסנים אצלן, נכון למועד תחילת המבצע, גדולה מ-500 תושבים או מהווה לכל הפחות 5% מסך התושבים.

המודל מתחשב גם בגודל האוכלוסייה ברשות. מענק ההתארגנות יוכל לשמש לפעולות שנועדו לקדם את מבצע החיסונים, וכוללות, בין השאר, הקמת מרכז שליטה ייעודי בנושא החיסונים עם פיקוד העורף, מד"א, קופות החולים ונציגי המנהיגות המקומית.

כמו כן, ייעשה שימוש בתקציב לטובת הסעת תושבים, קידום הסברה ממוקדת ומותאמת, רכישת ציוד, הפעלת אופרציות מקומיות להגברת הנגישות של החיסונים, הפעלת מתנדבים וגופי חברה אזרחית, הפקת אירועים, הפעלת מוקדנים וביצוע סקרים. כל רשות מקומית תבנה תוכנית ממוקדת לפעילותה למימוש המטרה ותעבוד בנושא מול מחוז משרד הפנים ופיקוד העורף. 10 מיליון השקלים הנותרים יוקצו למענק תמרוץ לרשויות מקומיות בהתאם להישגים.

שר הפנים אריה דרעי אמר: "אני מאמין ביכולתן של הרשויות המקומיות להמריץ ולעודד את תושביהן להתחסן מפני קורונה, כפי שהצליחו להעלות את כמות הבדיקות".

לפנות בוקר: מסוק חילץ את בני הישיבות בנחל אוג


לאחר לילה ארוך הסתיים חילוצם של שני המטיילים בנחל אוג. המטיילים התחילו בשעות הצהריים את המסלול המעגלי בנחל אוג אך טעו בדרך והמשיכו לחלקו העליון של הנחל.


לאחר סריקות ממושכות אותרו המטיילים (בני ישיבה) ע״י מסוק משטרתי, שהכווין מהאוויר את המחלצים המתנדבים, והם חילצו את המטיילים בריאים ושלמים מנקודה מורכבת בתוך ערוץ הנחל, למעט קור ותשישות.

מטריד: המשטרה מסרבת לשחרר נער בעל צרכים מיוחדים

הבוקר נעצר נער בעל צרכים מיוחדים לאחר שזומן לחקירה לתחנת משטרת ירושלים בחשד שלקח חלק במהומות שהתקימו בפורים בירושלים האחרון.

הנער שלומד במוסד מיוחד לבעלי ליקוים נפשיים בהר נוף, הגיע הבוקר (ג) בליווי אמו לתחנת המשטרה לאחר שזומן לחקירה אך אם הגעתו הופרד ממנה כשהוא אחוז אימה ובהלה ולאחר חקירה הוחלט על המשך מעצרו בימימה.

נסיונות העסקנים להסביר לגורמי המשטרה את מצבו של הנער לא עלו יפה והלילה אף נאלצו להגיש ערעור על מעצרו בליווי חוות דעת על מצבו של הנער, אך באופן תמוהה גם זה נדחה.

עסקן המקורב למשפחה ומלווה את המקרה טוען "מצבו הנפשי של הנער שגם ככה שברירי ולא יציב הולך ומדרדר אך במשטרה באופן מכעיס מתעלמים מהמצב החמור והבעיתי ולא מוכנים לשחרר את הנער על שזה עניין של סכנת נפשות".

מחר אמור להיות דיון נוסף בבית המשפט על מעצרו בו ככל הנראה המשטרה תבקש להעריך בפעם נוספת את מעצרו אך מנגד עורכי דינו של הנער לא מתכוונים לשתוק ונערכים להביא את העוה"ס ומנהלי המוסד בו לומד הנער, לדיון על מנת להביא לשיחרורו המידי של הנער ולהביא לסיומה של הסאגה.

ממשטרת ישראל נמסר: במסגרת חקירה המתנהלת נעצר החשוד ובטרם חקירתו נערכו פעולות מול גורמי מקצוע. נציין כי ערר שהוגש בעניינו, נדחה על ידי בית המשפט והחשוד נותר במעצר.

סקר הסקרים: 61 מנדטים לגוש נתניהו-בנט

סקר הסקרים שבועיים לבחירות – 61 מנדטים לגוש נתניהו-בנט: בדיוק 14 ימים לפני שנתייצב לקלפיות, סקר הסקרים של כאן חדשות ואתר ה"מדד" חוזים התחזקות למפלגות הליכוד וימינה, המציבות את גוש הימין עם 61 מנדטים. הגוש להחלפת נתניהו מגיע ל-59 מנדטים בלבד.

אתר "המדד", בעריכת שמואל רוזנר והפרופסור קמיל פוקס בוחן את תמונת המנדטים על פי נוסחה מתמטית המשקללת את כל הסקרים שעורכים כלי התקשורת – ערוצי הטלוויזיה, תחנות הרדיו והעיתונים. לא מדובר על ממוצע, אלא על נוסחה שמחשבת כה משתנים חוץ מתוצאות הסקרים.

סקר הסקרים הנוכחי מצא את הליכוד במגמת התאוששות עם 30 מנדטים, עלייה של מנדט מסקר הסקרים בשבוע שעבר. יש עתיד עם 20 מנדטים, עלייה של שני מנדטים מהסקר הקודם. תקווה חדשה בראשות גדעון סער ממשיכה לאבד מנדטים ומסתפקת ב-12 בלבד. גם ימינה של נפתלי בנט עם 12 מנדטים, ומבחינתה מדובר בעלייה של מנדט מהשבוע שעבר.

הרשימה המשותפת עם תשעה מנדטים – בלי שינוי בהשוואה לסקר הקודם. ישראל ביתנו מתחזקת ועולה לשמונה מושבים. המפלגות החרדיות בלי שינוי: ש"ס עם שמונה מנדטים ויהדות התורה עם שבעה. למפלגת העבודה ומרב מיכאלי שישה מושבים. כחול לבן של בני גנץ עם ארבה מנדטים, ונתון זהה גם לציונות הדתית של סמוטריץ ובן גביר.

מרצ נמצאת ממש על סף אחוז החסימה עם שיעור תמיכה של 3.2%, רע"מ של מנסור עבאס עם 3%, והמפלגה הכלכלית של ירון זליכה עם 1.6 אחוזי תמיכה בלבד.

מסע הרב דרוקמן נמשך: צפו בשירה

play-rounded-fill
play-rounded-fill

נתניהו הסביר: בגלל הבג"צ זייפני גיור יכנסו ארצה

ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה בראיון לכתבת המדינית של "ג'רוזלם פוסט" להב חרקוב שפורסם הערב (שלישי) את הטענות בנוגע לקשריו עם ממשל טראמפ וה"הימור" על הסוס הלא נכון בבחירות בארה"ב.

"אני חושב שמה שהוא עשה, ההכרה בריבונות ישראל בגולן, ההכרה בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות לירושלים, היציאה מהסכם הגרעין, אני חושב שאלה דברים נהדרים", אמר נתניהו. "כמובן, אימצתי את זה, כי זו המדיניות שלי."

נתניהו ביטל את הטענות על המתיחות האפשרית עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, והזכיר את מערכת היחסים שלהם במשך עשרות שנים.

"כשאני מתמודד עם ארה"ב, בעלת בריתנו, תחת הממשל המשתנה, אני תמיד זוכר דבר אחד: אני מייצג את מדינת ישראל", אמר. "אני לא מייצג אינטרסים רפובליקנים; אני לא מייצג אינטרסים דמוקרטיים; אני מייצג את האינטרסים הישראלים. וכשאני צריך לנקוט עמדה בנושא שלדעתי חשוב להישרדותה וביטחונה של ישראל, אני לא מהסס לעשות זאת מול שום ממשל".

בנוגע להחלטת בג"ץ בעניין הגיור הסביר ראש הממשלה נתניהו כי הוא חושש ממתגיירים מזויפים העלולים להיכנס למדינה.

"כל יהודי רפורמי, קונסרבטיבי, ישראל היא ביתו, זה לא הנושא", הדגיש נתניהו, "אנשים יכולים לעשות את זה והם יכולים לבוא לכאן, וזה בסדר. הבעיה האמיתית היא שעלינו להגן ולמנוע ממתגיירים מזויפים להיכנס למדינה. הרבה אנשים רוצים להיכנס לארץ".

Hide picture