חודש: אפריל 2021

שופטי בג"ץ הוציאו הערב צו ביניים שהקפיא את מינויו של השר אופיר אקוניס לשר המשפטים. בית המשפט ידון בנושא מחר ב-15:30 והורה לצדדים – ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר אופיר אקוניס וכן העותרים להשיב עד מחר לשאלה "מדוע לא ייקבע כי ההחלטה על מינויו של השר אופיר אקוניס לשר משפטים אינה תקפה".

עו"ד דוד פטר, שייצג את נתניהו ואת אקוניס באופן פרטי לאור הקרע בין ראש הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בישיבת הממשלה בצהריים, השמיע את טיעוניו בפני הרכב השופטים שכלל את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, השופט ניל הנדל והשופט עוזי פוגלמן. "הממשלה מוסמכת לקבל החלטה בניגוד לעמדת היועמ"ש. אין על כך מחלוקת", אמר פטר לשופטים.

השופטת חיות והשופט פוגלמן התייצבו לצד מנדלבליט, והשיבו זאת לפטר בהזדמנויות שונות. "חוות דעת של היועמ"ש, גם אם אדוני חולק עליה, על פי בית המשפט מחייבת. מה שקרה היום בהצבעה – לא נעשה דבר. זו דעת היועץ", אמרה חיות לפטר. פוגלמן הוסיף בהמשך: "הממשלה מחויבת בחוות דעת של היועמ"ש אלא אם בית משפט פסק אחרת". 

עורך הדין של נתניהו ואקוניס מתח ביקורת על ההתערבות של בית המשפט, כלשונו, ואמר כי הוא לא מבין את משמעות ההוראה למנות שר משפטים. "אין הסכמה בזירה הפוליטית", אמר לשופטים. "בית המשפט דחק את הממשלה לקבל החלטה והממשלה נדחקה אל הקיר". השופט פוגלמן השיב לו: "קשה לשמוע את המונח הידחקות. אנחנו קוראים לזה מילוי החוק". 

פטר השיב לפוגלמן כי "אנחנו בתקופה רגישה, דומה לבג"ץ אדלשטיין. בית המשפט מתערב תוך אפיית העוגה". בהמשך, אמר השופט פוגלמן: "הניסיון לצייר את זה ככניסה לזירה הפוליטית לא נכון. זה עניין משטרי ומשפטי". השופטת חיות הוסיפה: "אנחנו מדברים על ממשלת מעבר. אי אפשר לחיות בריב שלטוני כזה כשאין שרים ובראשם שר המשפטים".

ישיבת הממשלה הסוערת היום התכנסה בהוראת בג"ץ שניתנה ביום ראשון האחרון. כעבור כמה שעות של צעקות, חילופי האשמות והטחות בין גוש לגוש, נפלה ההצעה למנות את בני גנץ לתפקיד, ובהמשך פסל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הצבעה על מינוי מועמד הליכוד אופיר אקוניס לתפקיד, באומרו כי היא לא הייתה חוקית.  

אחרי הישיבה, שיגר גם היועמ"ש מנדלבליט מכתב לראש הממשלה ולראש הממשלה החליפי, ובו תיאר פגם מנהלי חמור בכך שלא ניתן לו להביע את דעתו לגבי אי-חוקיות ההצבעה, כלשונו. 

"מדובר בהצבעה לא חוקית שאסור היה לקיימה", אמר היועמ"ש על ההצבעה שבה הצביעו חברי הליכוד בעד מינויו של אקוניס לשר המשפטים. "גם אילו מבחינה תיאורטית הייתה ההצבעה חוקית, העובדה כי כל שרי גוש כחול לבן הצביעו נגד הצעת ההחלטה יש לראות בתוצאה כאילו היה שוויון בין הקולות – ולפיכך כי ההצעה לא התקבלה". לקראת הדיון הערב בבג"ץ, כתב מנדלבליט לבית המשפט כי "אין מנוס ממתן צו מוחלט המורה לממשלה לאייש ללא דיחוי את תפקיד שר המשפטים".

שבוע אחרי שאותר לראשונה בישראל, פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן העריך היום כי החיסון לקורונה עמיד לווריאנט החדש שהתגלה בהודו. "הווריאנט ההודי הוא עוד אחד מהווריאנטים שמתגלים וכנראה שגם יתגלו ווריאנטים נוספים", אמר פרופ' סגל. "הוא מכיל 13 מוטציות ואת החשובות שבהן אנחנו מכירים בווריאנטים אחרים. אנחנו כבר יודעים שהחיסונים יעילים נגדם וההערכה היא שהחיסונים יהיו יעילים גם נגד הווריאנט הזה. אנחנו עדיין לא יודעים לומר זאת בוודאות".

למרות ההערכה שהחיסון עמיד גם לווריאנט ההודי, פרופ' סגל המליץ לממשלה לנקוט בצעדי מניעה נגדו עד שיתבררו פרטים נוספים: "הווריאנט כבר נמצא בשבעה מקרים בישראל ולכן אני חושב שיהיה חכם לנקוט צעדי  זהירות נגדו עד נדע בוודאות שהחיסון יעיל נגדו".

"אני חושב שההישגים שישראל הגיעה אליהם בתחום החיסונים הם חסרי תקדים וברור שאנחנו רוצים לשמר אותם", המשיך פרופ' סגל. "לכן אני חושב שכשאנחנו מזהים וריאנטים חדשים שאנחנו עוד לא בטוחים שהחיסונים יעילים נגדם כדאי לנקוט אמצעי זהירות כמו בידוד לאנשים שמגיעים ממדינות כאלו. לגבי שאר ההגבלות, כולל נסיעות לחו"ל ליעדים אחרים, אני חושב שאנחנו יכולים לפתוח את המשק בצורה הרבה יותר רחבה – גם את התיירות היוצאת וגם את התיירות הנכנסת".

את הדברים אמר פרופ' סגל ל"חדשות 12".

גורם משפטי בכיר תקף היום את ראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע ההצבעה הלא חוקית על מינוי אופיר אקוניס לשר המשפטים וטען כי הדבר מקדם את נתניהו להכרזה על נבצרות. "מדובר במשבר החוקתי החמור ביותר שמדינת ישראל הכירה", אמר הגורם הבכיר. "ראש הממשלה ביצע פיגוע בדמוקרטיה והוא נמצא כפסע מנבצרות" – כך דווח ב'ערוץ 12'.

גם גורמים בליכוד משמיעים ביקורת חריפה על התנהלות נתניהו שלמעשה הרחיקה אותו מהרכבת ממשלה. "ראש הממשלה עשה טעות חמורה", אמר גורם בכיר בליכוד. "כנראה שהעימות עם מנדלבליט חזק ממנו בגלל העניין האישי שלו".

מעט לאחר הישיבה, שיגר היועמ"ש אביחי מנדלבליט שיגר מכתב חריף לנתניהו וגנץ שבו חזר על עמדתו לפיה מינויו של אקוניס לשר המשפטים איננו חוקי. "יש פגם חמור בכך שלא ניתנה לי האפשרות להציג את חוות דעתי המשפטית ביחס לאי-חוקיות ההצבעה על המינוי", כתב מנדלבליט.

שר הביטחון גנץ שיגר מכתב דחוף לבג"ץ לקראת הדיון במינוי שר המשפטים: "עמדתי החד-משמעית ועמדת גוש כחול לבן שהובעה בישיבת הממשלה היא כי יש למנות שר משפטים באופן מיידי ללא דחיות. נתניהו מוביל תהליך של הרס הדמוקרטיה". גנץ תיאר את תהליך ההצבעה הבלתי חוקי וכתב כי "מדובר בהליך שדגל שחור של פגיעה בסדרי שלטון מתנוסס מעליו. תהליך שתוכנן ונוהל בקפידה מראשיתה ועד סופה של ישיבת הממשלה על ידי ראש הממשלה נתניהו".

ארגון בצלמו פנה במכתב מיוחד לשגריר איחוד האמירויות בישראל מוחמד אל חגא במטרה לקדם תפילה משותפת על רקע האירועים האחרונים .

היוזמה החלה לכבוד הסכמי אברהם וחיזוק השלום העולמי בכלל ובפרט בהר הבית מסגד אל אקצא מרכז השלום העולמי,

במכתב שנשלח לשגריר והעתקים ממנו נשלחו לראש הממשלה ושר החוץ נכתב:

ראשית בברכך בברכת מזל טוב לרגל חתימת הסכמי אברהם וכניסתך לתפקיד ונאחל לך ולממשלתך ולכולנו עידן חדש של שלום.

כידוע לך כאדם מאמין ירושלים הינו מקום קדוש לבני כל הדתות והלאומים . ובעיר ירושלים העיר העתיקה הינו האזור הקדוש ובלה העיר העתיקה שוכן הכתר הלא הוא מתחם הר הבית אל אקצא.
מדינת ישראל גאה בכך שהיא שומרת על חופש הפולחן המלא לכל המאמינים בני כל הדתות .

נשמח מאוד לקיים עימך טקס תפילה עולמי במקום זה ובו להכריז על עידן חדש. עידן של שלום בשם הדת לא עוד מלחמות ומוות בשם הדת כי אם ההיפך. בתפילה משותפת זו ישתתפו מאמינים יהודים ומוסלמים כאחד וכמובן שרים ואנשי דת . נודה לך מאוד על היענות לבקשה זו שתחזק את הקשר לא רק בין המדינות אלא בין האזרחים ותוכיח שדת היא לא גורם מפלג כי אם ההפך מאחד!

שי גליק מנכ"ל בצלמו מסר: דווקא כעת זה הזמן להרגיע את הרוחות ולהראות שמדינת ישראל שומרת על חופש דת ופולחן לבני כל הדתות. בטוחנו שכמו שהסכמי אברהם פעלו בעולם הערבי כך גם תפילה זו תגיע לכל העולם הערבי ותגרום להגברת האמון הסרת הניכור והורדת החשש מפגיעה בחופש דת או במסגד אל אקצא.

לאחר הדרמה שהתרחשה מוקדם יותר היום (שלישי) בממשלה, כאשר נתניהו העלה להצבעה בניגוד להחלטת היועמ״ש את מינוי אופיר אקוניס לשר המשפטים, בית המשפט יתכנס בשעה הקרובה כדי לדון במינוי. 

ראש הממשלה שלח באמצעות מנדלבליט את עמדתו לבית המשפט וטען כי מבלי לגרוע מהטענה שההחלטה על מינויו של השר אקוניס התקבלה בממשלה כדין, ראש הממשלה מבקש 48 שעות נוספות כדי לנסות להגיע להסכמה בין הצדדים.

בתוך כך, התנועה לאיכות השלטון פנתה לבג"ץ וביקשה: הכריזו על מינויו של אקוניס כשר משפטים כלא חוקי, ומנעו את כניסתו לתפקיד.

כמו כן טוענים בתנועה כי עצם הבאתו של המינוי בפני הממשלה ללא הסכמת ראש הממשלה החליפי עומד אף הוא בניגוד לחוק היסוד, ובניגוד להחלטת הממשלה מס' 11 המחייבת כי קביעת סדר היום של הממשלה ודיוניה תעשה בהסכמה מראש של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי".

בתגובה לבקשת התנועה לאיכות השלטון: בית המשפט העליון הורה לצרף את אופיר אקוניס כמשיב לעתירה; הדיון נדחה לשעה 18:30 והבקשה לצו על תנאי בעניין תוקף מינויו לתפקיד שר המשפטים תידון במהלכו

התקריות האנטישמיות ברחבי ארה"ב המשיכו לשמור על שיא גבוה, עם סך כולל של 2,024 תקריות תקיפה, הטרדה ואירועי ונדליזם שדווחו לליגה נגד השמצה בשנת 2020, כך פורסם הבוקר (שלישי) בהודעה רשמית מטעם הארגון בחדשות 12. במספר התקריות אמנם נרשמה ירידה של 4 אחוזים לאחר שבירת שיא של כל הזמנים ב-2019, אך מספרן עדיין היה השלישי בגובהו מאז החל התיעוד בארגון בשנת 1979.

הדו"ח השנתי של הליגה נגד השמצה בנושא תקריות אנטישמיות פורסם היום, יום השנה השני למתקפה האנטישמית הקטלנית בבית חב"ד בפאווי, קליפורניה. הדו"ח, אשר מחלק את אירועי גילויי האנטישמיות המדווחים ל-3 קטגוריות: תקיפה, הטרדה ואירועי השחתת רכוש, תיעד סך של 1,242 תקריות הטרדה, המהוות גידול של 10 אחוזים בקטגוריה זו לעומת 2019. עם זאת, בקטגוריות של אירועי ונדליזם ותקיפה חלה ירידה של 18 אחוזים ו-49 אחוזים בהתאמה. לא דווחו מקרי מוות על רקע אנטישמי בשנת 2020.

כלל תקריות האנטישמיות דווחו ב-47 ממדינות ארה"ב וכן במחוז קולומביה. שיאנית התקריות היא מדינת ניו יורק, עם 336 מקרים, אחריה ניו ג'רזי עם 295, קליפורניה עם 289, פלורידה עם 127 ופנסילבניה עם 101. בסך הכל, 57 אחוזים מהתקריות אירעו בחמש המדינות הללו.

"כל מגמת ירידה בנתונים היא מעודדת, אך יש לזכור שעדיין חווינו שנה שבה האירועים האנטישמיים נותרו בשיא מטריד, חרף הסגרים ושינויים אחרים בחיי היומיום ובקשרים החברתיים שלנו עם אחרים", אמר ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה. "עלינו להמשיך לעמוד על המשמר. קהילות מתחילות להיפתח מחדש ואנשים מבלים יחד יותר זמן – כך שחובה עלינו לשמור על ערנות".

השנה החולפת הושפעה באופן דרמטי מהתפשטות מגפת הקורונה, שבמקרים מסוימים הביאה לכך שיהודים ומיעוטים אחרים הפכו לשעיר לעזאזל והואשמו בהפצת הנגיף. עם התפשטות המגפה בחודש מרץ ואילך והמעבר ללמידה מרחוק, מספר התקריות האנטישמיות בבתי הספר ובמכללות ירד ירידה תלולה. 

יחד עם זאת, הדבר הביא לגידול בתקריות אנטישמיות המכונות 'זומ-בומבינג' – הפרעה מכוונת לשיחות וידאו. ב-2020 הליגה נגד השמצה תיעדה 196 מקרים של מתקפות מכוונות בשיחות ווידאו על רקע אנטישמי. 114 מכלל המקרים, כוונו למוסדות יהודיים כגון בתי ספר ובתי-כנסת. 

16 אחוזים מהתקריות האנטישמיות המדווחות מיוחסות לקבוצות קיצוניות מוכרות או ליחידים מוכרים הפועלים בהשראת אידיאולוגיה קיצונית. קבוצות 'עליונות לבנה', שמטרתן לעורר ולעודד תפיסות אנטי-ישראליות ואנטישמיות, היו אחראיות ל-277 אירועים של הפצת תעמולה אנטישמית. פעילות קיצונית נוספת כללה פרובוקציות מצד ה-Goyim Defense League, רשת רופפת של יחידים המתאפיינת באנטישמיות ארסית. 

בארגון מדגישים כי הדו"ח מאפשר אמנם הצצה לאחד מאופני המפגש של יהודי ארה"ב עם אנטישמיות, אך הבנה מלאה של האנטישמיות בארה"ב דורשת מכלול צורות ניתוח אחרות, לרבות סקרי דעת קהל, הערכות מקצועיות של אנטישמיות ברשת וניתוח של פעילות קיצונית.

בארגון פותחה עם השנים גישה מקיפה לטיפול בהתנהגויות ובתקריות אנטישמיות. בין היתר, היא כוללת חינוך בני נוער למניעה, עבודה מול גורמי אכיפת חוק ללכידת המבצעים וחקיקה לצורך שיפור טקטי של המניעה והתגובה לפשעי שנאה אנטישמיים.

כמו כן, בתגובה לגידול ההיסטורי בנתוני התקריות האנטישמיות במהלך ארבע השנים האחרונות, פרסמה הליגה נגד השמצה שורת המלצות לקובעי המדיניות. בין ההמלצות הבולטות – קריאה לאנשי ציבור ומנהיגי החברה האזרחית להשתמש בבמות העומדות לרשותם כדי להשמיע קול נגד התופעה, הגדלת מימון עבור מענקי אבטחה וסיכול מקדים של פשעי שנאה, שיפור ההכשרה של גורמי אכיפת החוק בעניין פשעי השנאה וחיזוק תכני חינוך בבתי הספר ובאוניברסיטאות בנושאי מניעת אפליה ובריונות ובעניין השואה.