חודש: אפריל 2021

לפני 16 שנה ערב חג הפסח חל בערב שבת, השנה פסח תשפ"א זה קרה שוב, בשנים הללו שליל פסח חל במוצאי שבת, עולה שאלה מעניינת ויחסית נדירה. 

תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות, בימים שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע האחד, ויום שני בשבוע שאחריו.

לא כולם נוהגים להתענות, ויש נוהגים רק לומר את הסליחות המיועדות לתעניות אלו. מנהג אמירת הסליחות מאוד נפוץ בקהילות שונות.

לדעת המשנה ברורה, יש להתחיל להתענות ביום שני אחרי השבת הראשונה שאחרי ראש חודש אייר ומרחשוון. ויש נוהגים שבאייר עושים בתחילת החודש כמו שכתב המשנה ברורה, ואילו במרחשוון דוחים את התענית עד סוף החודש, או כדי להקל על הציבור כדי שהימים יהיו יותר קצרים, או משום שרוצים להתחיל אחרי י"ז במרחשוון משום שהוא זמן רביעה. 

הבעיה בשנה זו היא שתענית בשני בתרא (שני הקרוב) חל ב'פסח שני' בו נוהגים לא לצום ולא לומר סליחות. 

גדולי הפוסקים חלוקים בזה, האם מתענים ואומרים סליחות בשני בתרא שהוא פסח שני, בערוך השלחן סי' קלא כתב שלא לומר ותמה מדוע לא הוזכר הדבר בפוסקים, אולם בלוחות הובא שאצל החזון איש והגרי"ז אמרו כרגיל, ובלוח ארץ ישראל נכתב שלא לומר, ובכל מקום יעשו בזה כמנהגם.

אחד הפוסקים שדן בנושא בימים אלו הוא הגאון רבי נתן קופשיץ רב העיר בית שמש שעתיד לפרסם פסק הלכה בנושא לקראת יום שני. 

למרות המחלוקות בגוש השינוי – הסכמה אחת כבר מסתמנת – בנושא דת ומדינה שאמור היה להיות מוקש משמעותי בדרך להקמת ממשלה שמשתרעת מימינה ועד מרצ. בסוגיות מהותיות כמו זו יש שיח מתמיד בניסיון לפרק מראש את המכשולים שיקשו על ממשלה כזו לתפקד – וההסכמה בציר בנט-לפיד-ליברמן היא שהקו של הממשלה בנושא הזה יהיה הקו של רבני צהר – ארגון אורתודוקסי אבל גם ליברלי.  

לפי הדיווח של יאיר שרקי ב'חדשות 12' בסוגיית הגיור, תתקבל פשרת ניסים, לפיה הגיור אמנם יהיה אורתודוקסי אבל גם רבני ערים יוכלו לגייר – ובהם למשל ה' דוד סתיו. בנוסף, ארגון צהר גם תומך בהפרטת מונופול הכשרות – תוכנית שבמסגרתה לא רק הרבנות הראשית תוכל להנפיק תעודות כשרות. בנוסף, אם תוקם ממשלת בנט-לפיד, יהיה עליה למנות רבנים ראשיים חדשים – וסוכם שהיא תפעל למנות רבנים ראשיים ציוניים. 

‏רביב דרוקר דיווח כי התנאי של ליברמן להצטרפות לממשלה – דורש שההסכם לא יאפשר לחרדים להצטרף לממשלת השינוי במשך שנה וחצי מהקמתה.

מה הציבור חושב על יוזמת הבחירה הישירה – ולמי היו מצביעים אם היו נערכות בחירות כאלו? מנתוני סקר מיוחד שערך הערב מנו גבע ממכון "מדגם" עבור חדשות 12 עולה ש-48% מהציבור תומכים ביוזמה שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואילו 39% מתנגדים לה.

בתשובה לשאלה "למי תצביע אם ייערכו בחירות ישירות לראשות הממשלה?", 36% השיבו בנימין נתניהו, 23% יאיר לפיד, 9% בני גנץ, 8% נפתלי בנט ו-8% השיבו גדעון סער.

עם זאת, כשמצמצמים את האפשרויות לשני המועמדים המרכזיים הפער הצטמצם: 43% השיבו נתניהו ואילו 37% השיבו לפיד – פער של 5% עם יתרון לראש הממשלה המכהן.

כשנשאלו על בחירות ישירות בין נתניהו לבנט, ראש הממשלה זכה בפער משמעותי יותר: 41% השיבו נתניהו ואילו 26% השיבו בנט.

עוד נשאלו מצביעי הליכוד בלבד מה הפתרון המועדף עליהם אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה. 43% השיבו בחירות חמישיות, 21% רוטציה נתניהו-בנט כשבנט ראשון, 9% ויתור לטובת חבר אחר בליכוד שאותו יבחר נתניהו ו-8% השיבו ויתור לטובת פריימריז בליכוד.

משטרת מחוז ירושלים, שוטרי מג"ב וכוחות תגבור רבים נערכו לקראת צעדת המחאה של ארגון להב"ה המתקיימת הערב (חמישי) מכיכר ספרא לשער שכם בבירה.

מאות צעירים החלו לצעוד תוך שהם צועקים 'שישרף לכם הכפר', 'דם יהודי אינו הפקר' ו'מוות לערבים'.

המשטרה יצרה חוצץ בין היהודים לערבים בין שער שכם לצומת הנביאים בירושלים. במרחק עשרות מטרים מהיהודים התאספו מאות ערבים שמיידים אבנים ויורים זיקוקים.

יו"ר ארגון להב"ה בנצי גופשטיין אמר למפגינים: "המשטרה מחכה שנצעק מוות לערבים כדי לעצור אותנו. לא ניתן להם. אבל מי שירביץ לנו – יקבל".

חבר הכנסת, אביר קארה (ימינה) הגיש היום (חמישי) הצעת חוק המבקשת להגביל את שכר השרים, ראש הממשלה וחברי הכנסת בתקופת בחירות נוספות.

ח״כ אביר קארה, מסר: "מדינה לא מתפקדת = הורדת השכר של חברי הכנסת, השרים וראש הממשלה למינימום". לדבריו: "לפני שהייתי חבר כנסת תהיתי עם עצמי מדוע שכרם של חבר הכנסת, סגני השרים, שרים וראש הממשלה עומד בעינו גם שאין כנסת וממשלה מתפקדת. אני מאמין שגם אתם שואלים את עצמכם את אותו הדבר". 

מכיון שכך מצהיר קארה: "קצר ולעניין, היום הגשתי הצעת חוק המורידה למינימום את שכרם של הח"כים, ללא שום תוספות, מענקים, הצמדות, תנאים מיוחדים או החזרי הוצאות, עד להקמתה של ממשלה חדשה".

מנהיג השולמנים הוסיף: "בעולמם של השולמנים שכר משקף ערך. כל עוד חברי הכנסת מייצרים עבור הציבור ערך מינימלי – ראוי שירוויחו בהתאם".

שופטי בג"ץ דחו הערב את העתירות שדרשו מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להוציא לנבצרות את ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל כתב האישום נגדו. השופטים קבעו כי "אין עילה להתערבותנו בעת הזו".

מנדלבליט הגיש השבוע את עמדתו לבג"ץ ביחס לעתירות, וכתב כי "מכלול הנסיבות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית שלפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".

בהחלטתם קיבלו השופטים את עמדת היועמ"ש, וכתבו כי "אכן כפי שציין היועץ המשפטי לממשלה, קיים קושי בעצם המצב שבו ראש ממשלה נאשם בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, הן בהיבט של יכולתו להקדיש את מלוא זמנו ומרצו לתפקידו והן בהיבט של פגיעה באמון הציבור". ואולם, הוסיפו כי "לא קמה עילה להתערב בקביעת היועץ המשפטי לממשלה כי בשלב זה לא התבססה עילה שבגינה נבצר מהמשיב למלא את תפקידו".

התנועה לאיכות השלטון, שהגישה את אחת העתירות, טענה כי משפטו של נתניהו מעמיד אותו במצב של נבצרות "פיזית, פונקציונלית ומהותית", בין השאר משום שהוא "מנוע מלמלא את תפקידו בשעה שהוא בבית המשפט", וכן משום שהוא נדרש לעסוק בענייניו המשפטיים גם כשהוא לא נוכח בדיונים. השופטים דחו היום את הטענות ביחס לשלוש הנבצרויות.

ביחס לנבצרות פיזית, כתבו השופטים כי "אין מקום לטענת העותרים שנבצר מהמשיב באופן פיזי, או מנטלי-נפשי למלא את תפקידו בשל הצורך בהתייצבותו באולם הדיונים בבית המשפט המחוזי, לעת הזו".

הם הוסיפו שאף שהדיונים מתקיימים שלוש פעמים בשבוע, נתניהו פטור מהגעה אליהם. ביחס לנבצרות מהותית כתבו השופטים כי התנהלותו והתבטאויותיו של נתניהו "לא מבססות תשתית ראייתית מספקת לתימוכין בקביעה כי נבצר מהמשיב למלא את תפקידו בנקודת הזמן הנוכחית".

ביחס לנבצרות הפונקציונלית כתבו השופטים כי הם מקבלים את טענתו של נתניהו כי הוא פועל בהתאם להסדר ניגוד העניינים עמו – שאמור למנוע את התערבותו במערכת אכיפת החוק. השופטים הוסיפו כי ככל שלעותרים טענה על הפרת הסדר ניגוד העניינים, "רשאים הם לפנות בהליך מתאים".

בתחילת השבוע גם נתניהו הגיב לעתירות, וכתב כי "אין להעניק ליועמ"ש סמכויות מרחיקות לכת של הדחת ראש ממשלה מכהן".

לעמדתו, "היועץ המשפטי לממשלה הוא בעל תפקיד שלא נבחר על ידי הציבור, ואין אפשרות או היגיון להעניק לו סמכויות מרחיקות לכת של הדחת ראש ממשלה מכהן. זאת, כאשר הסמכויות לא ניתנו לו בחוק כלשהו והמחוקק בחוק היסוד בחר דווקא שלא לאפשר לו להשפיע על זהות ראש הממשלה, בכך שקבע שהגשת כתב אישום נגד חבר כנסת לא מונעת ממנו לכהן כראש ממשלה".