לפני חודש פרסם האו"ם מסמך ובו הוא קורא לישראל לסייע בהתמודדות של הרשות הפלשתינית ורצועת עזה במאבק בנגיף הקורונה. במסמך צוין שנכון לזמן כתיבתו ישראל העבירה לרשות כ־5,000 מנות חיסון, ובנוסף לכך חיסנה עוד כ־100 אלף פועלים פלשתינים שעובדים בישראל, אך כל זה הוא בגדר טיפה בים. הקריאה של האו"ם הצטרפה לשורה של פרסומים וגינויים נגד ישראל על כך שהיא כביכול מאלצת את הרשות ביהודה ושומרון ואת חמאס בעזה להתמודד עם המגפה בכוחן הדל. אלא שלמרות כל זאת, מתברר שישראל דווקא העבירה לרשות לאורך השנה החולפת סיוע הומניטרי בהיקפי ענק.
על פי הנתונים שנחשפו היום בערוץ 7 ישראל העבירה לרשות ולעזה במהלך משבר הקורונה ציוד רפואי, ערכות מגן, ערכות בדיקת קורונה ועוד, לאורך כל התקופה. המספרים, אגב, בלתי נתפסים. לפי הנתונים שהעביר המינהל האזרחי לארגון 'אם תרצו' עולה כי במהלך שנת 2020 הועברו 110 מכונות הנשמה, 170 מוניטורים, 109 מחוללי חמצן, 87 מיטות טיפול נמרץ, 86 מיטות בית חולים, 2,313,050 מסכות כירורגיות, 312,724 מסכות n-95, 6,967823 כפפות כירורגיות, 248,544 ערכות PCR ועוד 244,500 ערכות בדיקה. חלק מהציוד הועבר על ידי ישראל וחלקו על ידי ארגונים בינלאומיים.
בנוסף לכך, ישראל טיפלה בבתי החולים בארץ בכ־20 חולי קורונה פלשתינים, אחד מהם הגיע מרצועת עזה. המטופל המפורסם ביותר שהגיע לישראל מהרשות הוא סאיב עריקאת שנפטר מהנגיף. לצד זה, במינהל האזרחי סירבו למסור מידע אודות פגישות תיאום בין נציגי ישראל לנציגי הרשות והחמאס, וכן מידע על כספים שהועברו לרשות ולעזה בתקופה זו, בטענה שמסירת מידע זה מהווה סכנה לביטחון המדינה. יחד עם זאת, בחודש מרץ שעבר פורסם כי מדינת ישראל והרשות יקימו חמ"ל משותף להתמודדות עם הקורונה. בנוסף לכך, גורמים המעורים בפרטים אישרו ל'בשבע' שהסעיפים שעליהם המינהל האזרחי סירב לענות אכן התרחשו.
"המינהל האזרחי לא מסר נתונים מלאים, למשל כל מה שישראל העבירה מאז תחילת חודש ינואר לא מופיע בנתונים, ועם כל זה מדובר במספרים בלתי נתפסים", אומר אלון שוורצר, ראש אגף מדיניות בתנועת 'אם תרצו' לערוץ 7. "אלה כספים שבחלקם לפחות מגיעים מכספי המיסים שלנו, ומגיעה לנו שקיפות מלאה בנושא. סביר להניח שיש עוד סיוע שישראל העבירה לרשות ולעזה בדרך זו או אחרת והמינהל האזרחי החליט להמשיך להסתיר אותו מהציבור".
למה בעצם נשמרת העמימות לגבי הנתונים הללו?
"זאת שאלה נהדרת שאני לא בטוח שיש תשובה טובה אליה. נכון שהתשובה שניתנה היא שמדובר בסכנה ביטחונית, אבל זה נשמע כמו הפתרון הקל בשביל לא לענות על מה שלא רוצים. אהיה הוגן ואומר שאנחנו באמת לא יודעים הכול, אבל כשהתשובות לא שקופות עולות שאלות מה הרווח שאנחנו מרוויחים מכל זה. כמו שזה נראה כרגע, אנחנו גם לא מקבלים שום תועלת, כדוגמת החזרת החיילים והשבויים שבשבי חמאס, וגם הפלשתינים משתמשים בשתיקה הזאת לתעמולה נגד ישראל".
נושא הרווח המדיני שישראל יכולה להשיג מהסיוע הרב שהיא העבירה ועדיין מעבירה לרשות ולעזה כמעט אינו עולה בשיח הציבורי וכן בקרב מקבלי ההחלטות. חשוב לציין, לישראל יש אינטרס מובהק לוודא שהמגפה אינה משתוללת ביהודה ושומרון ובעזה. הסיבה לכך היא בריאותית נטו – מבחינה רפואית, כל האזור שממערב לירדן נחשב ליחידה גיאוגרפית אחת, או במילים אחרות, אם בצד מסוים יש התפרצות היא בהכרח תגיע גם לצד השני. ביהודה ושומרון האינטרס אפילו מובהק יותר, שכן האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית חיות בצמוד זו לזו, כך שלמגפה יש פוטנציאל התפשטות נרחב. יתר על כן, בימי הגל השלישי ערבים ישראלים שביקרו בשווקים בכפרים הפלשתיניים ברשות הביאו איתם חזרה את הנגיף והחמירו את התחלואה בישראל.
יחד עם זאת, נראה שישראל ויתרה מראש על ניצול הסיוע ההומניטרי שהיא מעבירה לפלשתינים על מנת להשיג הישגים מדיניים או הסברתיים. כזכור, במהלך מבצע החיסונים האשמות רבות הופנו כלפי ישראל על כך שהיא מפקירה את אזרחי הרשות לגורלם ואינה דואגת לחסן גם אותם. בישראל בחרו ביודעין לא להשתמש בנתונים שהוצגו בכתבה על מנת לשקף לעולם את התמונה המלאה של המצב בישראל.
קמפיין מתוזמר נגד ישראל
"אני חייב לומר שזה מאוד לא ברור מדוע ישראל לא משתמשת בכל זה בשביל להגן על שמה הטוב בעולם", אומר חבר הכנסת לשעבר דני אילון, לשעבר סגן שר החוץ ושגריר ישראל בארצות הברית ומייסד ארגון ההסברה 'האמת על ישראל'. "זו תקופה שבה ישראל מקבלת לצד תשבחות על ההצלחה שלה הרבה חיצי ביקורת. מי שיש לו איך להילחם מול הקמפיין המתוזמר נגדו חייב לעשות את זה. תסתכל על אתרי החדשות בחו"ל, זה קו אחיד שתוקף את ישראל בסוגיה, בעיקר בגלל שישראל לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות כדי להילחם בזה".
מה ישראל צריכה לעשות כדי להשתמש בנתונים הללו להסברה?
"יש ארגז כלים שלם לשם כך. משרד החוץ צריך להעביר את הנתונים האלה לנציגי המדינות האחרות שנמצאים בארץ. השגרירים שלנו ברחבי העולם צריכים להציף את הנתונים האלה בכל במה. אפשר להרים קמפיינים פרסומיים עם הנתונים הללו. משרד החוץ גם יכול לקיים מסיבות עיתונאים לתקשורת הזרה, כפי שהוא יודע לעשות היטב, ולהציג להם את הנתונים. ככה נוכל להציג את התמונה המלאה ולשלוט בסיפור, ולא להיגרר למתקפות נגדנו".
אילון סבור שלא רק בתחום ההסברתי ישראל צריכה לנצל את הסיוע שהעניקה לרשות אלא גם במישור המדיני, אל מול מהלכיה של הרשות. "קשה לי לתאר עד כמה התמונה שמשתקפת מהנתונים מקוממת. בזמן שישראל מכניסה סיוע הומניטרי רחב היקף לרשות, הרשות פונה לפורומים בינלאומיים כדי שיפעלו נגד ישראל, היא פונה להאג ומקדמת מלחמה מדינית נגדנו. זו כפיות טובה מהמעלה הראשונה".
מה אפשר לעשות כדי לשנות את זה?
"יש שתי אופציות. האחת, ובעיניי היא הפחות מומלצת, היא לעצור את הסיוע מעתה והלאה. זה כמובן לא סותר את השימוש בנתונים על הסיוע הנרחב שישראל העבירה עד כה לצורך הסברה אינטנסיבית. אבל מכאן והלאה לעצור את הסיוע כדי שההתנהלות של הרשות תשתנה, או לכל הפחות תתמתן. האופציה השנייה, והיא העדיפה בעיניי, היא להשתמש בסיוע שישראל מעניקה בשביל לרתום את האמריקנים ואת חברינו החדשים באמירויות כדי להפעיל לחץ כבד על הרשות להקפיא או לפחות למתן את פעולות המלחמה המדינית שהם מנהלים נגדנו. בין כך ובין כך, ישראל חייבת לקבל החלטה מה היא עושה ואיך היא מנצלת נכונה את הכלים המדיניים שהיא צברה בשנה החולפת, ולא מבזבזת אותם לריק".
לצד היעדים ההסברתיים שישראל לא מנצלת, נמצא יעד שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז עליו שוב ושוב בשנים האחרונות, ועד כה לא יישם. במהלך סבבי הרקטות מעזה בשנת 2018, כשהחלו הדיבורים על הסדרה מול חמאס, התחייב ראש הממשלה בהודעה שהוציא לתקשורת כי "לא תהיה הסדרה ברצועת עזה בלי השבת הבנים". ההסדרות, כידוע, התרחשו, והחללים הדר גולדין ואורון שאול נותרו בידי חמאס.
"הוא אמר לנו את הדברים האלה בשיחה פנים אל פנים, ואנחנו התעקשנו שזה גם ייצא כהודאה לתקשורת. חשבנו שאולי ככה באמת יעמדו בהבטחה הזאת. אלא שהתבדינו וגילינו שאין לממשלת ישראל הרבה רצון להחזיר את הבנים הביתה", אומר פרופ' שמחה גולדין, אביו של סרן הדר גולדין הי"ד.
ראש הממשלה, שרי הביטחון והרמטכ"לים אומרים שוב ושוב שזה יעד מרכזי שלהם.
"מה שהם אומרים לציבור זה לא מה שהם באמת חושבים או עושים. אני אתן לך את הסיפור שממחיש את הדברים בצורה הכי כואבת. בתקופתו של הרמטכ״ל גדי איזנקוט, כשדרשתי לדעת היכן בסדר העדיפויות של המפקד של הבן שלי עומדת החזרתו של הקצין שלו סגן הדר גולדין מידי האויב, הבנתי שזה סדר העדיפויות לגבי עזה: א. חשמל, ב. מים, ג. ביוב, ד. מזון, ה. תרופות, ו. כסף – כלומר משכורות, ז. שבויים ונעדרים. אני לא חושב שיש מה לומר על זה חוץ מ'תדע כל אם עברייה שהחייל שלה בעדיפות אחרונה אצל הרמטכ״ל'", הוא קובל.
מתחילת פרוץ המגפה, כשהגיעו הדיווחים על הסיוע ההומניטרי שישראל מעבירה לרצועת עזה, דרשו משפחות הנעדרים שכל סיוע הומניטרי שיעבור לרצועה יותנה בהשבת הבנים. זה כמובן לא קרה. "צריך להדגיש משהו חשוב. אין לנו צורך במידע על גורלם של הדר ואורון. מדינת ישראל הכריזה על הדר ואורון כחללים. אנחנו יודעים מה עלה בגורלם. אנחנו צריכים אותם בחזרה בבית, ואת זה היה אפשר להשיג באמצעות הסיוע ההומניטרי שנתנו בשנה האחרונה".
מתי בעצם הבנתם שאין שום כוונה לקשור בין הסיוע ההומניטרי להשבת הבנים?
"בשלב מאוד מוקדם לצערי. כמו שאמרתי לך, זה לא משהו מהיום. כבר שבע שנים נותנים לנו תירוצים מתירוצים שונים והגדרות מכובסות כדי לא להתחייב לכלום. מה שאנחנו הבנו עם פרוץ המגפה זה שלא הולכת להיות שום מגבלה על שום ציוד שייכנס כך שהוא יהיה כפוף להחזרת הבנים. ההחלטה הזאת היא צעד מנוגד להחלטת האו"ם, שאומרת שהחזרת חללים היא חובה הומניטרית שצריכה להיות לפני כל הסכמות כאלה ואחרות. מכיוון שזה לא קרה, עתרנו לבג"ץ בתקופת המגפה על שורה של נושאים".
באחת העתירות דרשו משפחות החיילים שבית המשפט יורה למדינה לפרסם את מספר המחבלים ששוחררו מסוף מבצע צוק איתן ועד היום. ההערכה של המשפחות היא שמדובר במאות מחבלים ששוחררו, וזאת מבלי שהחיילים הוחזרו. "למדינת ישראל יש שני נתיבים בשביל להחזיר את הבנים. הראשון הוא הנתיב ההומניטרי, וישראל אפילו לא פוזלת לכיוון. השני הוא המישור של עסקת שבויים על ידי שחרור מחבלים. הבעיה היא שגם בנתיב הזה ישראל רק משחררת מחבלים ולא דורשת את השבת הבנים".
בסוף העתירות הללו לא שינו את המצב.
"לא ציפינו שזה מה שהן יעשו. רצינו לחשוף לציבור את ההתנהלות של ממשלת ישראל. בסוף עולות כאן אותן שאלות שוב ושוב. המדינה לא מתנהלת בשקיפות ועושה את כל הדברים האלה בסודיות. אם המדינה חושבת שמדובר בסכנה ביטחונית, כמו שהם גם אומרים שוב ושוב בתגובות לכל מי שפונה אליהם, שיואילו בטובם להפסיק להתחבא מאחורי הטיעון וגם לנמק מה הסכנה הביטחונית הגדולה כל כך. ואם אין כאן סיכון ביטחוני – שיחשפו הכול לציבור. אין שום הצדקה להמשך המדיניות הזאת".
כשאתה רואה את כמויות הציוד שהועברו לרשות ולעזה, כמה זה מתסכל?
"מאוד. אנחנו ראינו את זה מגיע. כשהתחילה הקורונה פנינו לממשלה שלא תכניס מנשימים לעזה לפני שהחיילים יחזרו. התשובה שקיבלנו הייתה שלא יעלה על הדעת שיכניסו מנשימים לעזה בלי החיילים. לכן לא נקטנו בשום הליך משפטי. אלא שאז ישראל כן העבירה מנשימים לעזה. לכן כשנושא החיסונים עלה לשולחן, עתרנו לבג"ץ כדי שיחייב את המדינה להעביר חיסונים רק בתנאי של השבת הבנים. המדינה ענתה לבג"ץ שהיא לא מתכננת לתת חיסונים לא לעזה ולא ליהודה ושומרון. שלושה ימים אחר כך התפרסם שישראל כבר העבירה חיסונים לרשות. מי שמתבונן בדברים ובאיך שהם מתנהלים יכול לצאת רק עם מסקנה אחת: מדינת ישראל לא רוצה, או לפחות לא רואה בכך אינטרס, שהחיילים יחזרו".
יש לכם השערה למה זאת הגישה המשתקפת?
"יש להם תפיסה שאומרת שמטרת העל היא להשיג שקט. אתה רואה את זה לאורך כל השדרה, מראש הממשלה דרך שר הביטחון וכלה ברמטכ"ל. אצלם הסמכויות האלה נמצאות מבחינה חוקית, הן בחוק הישראלי והן בחוק הבינלאומי. כל מה שחסר זה הרצון שלהם לפעול. הרצון שלהם לשקט מעוור אותם, ובסוף גם שקט לא מקבלים, כמו שראינו בשבוע האחרון".
"ישראל נותנת שירותי בריאות נרחבים לגופים שתוקפים אותה ברחבי העולם", מציין שוורצר. "יורים עליה טילים ומחזיקים בחללים ובאזרחים שלה. זה בלתי נתפס, וכל זה כשהיא לא מבקשת תמורה. אנחנו גם אוכלים את הדגים המסריחים וגם מגורשים מהעיר. זה אבסורדי לחטוף עוד ועוד מכות בזמן שאתה נותן לצד השני כל כך הרבה. אנחנו מצפים לראות את המדינה נוקטת יד קשה מול ארגוני הטרור, אבל זה לא מה שהיא עושה, ובסוף אנחנו מפסידים לא מעט יעדים שחשובים למדינה".
בתוך כך עולה כי למרות שישראל איבדה עד כה חלק ניכר מהיתרון שהשיגה בהעברת הסיוע, היא עדיין יכולה לתקן את המצב. במישור ההסברתי היא יכולה להתחיל להשתמש בנתונים שנחשפו כאן בקמפיינים הסברתיים ברחבי העולם. במישור המדיני זה כולל את החזרת החיילים ויצירת לחץ על הרשות לעצור את מהליכיה נגד ישראל בארגונים בינלאומיים.
הריאיון פורסם באתר ערוץ 7 ע"י אסף משניות.
