חודש: אפריל 2021

נכנסתי השבוע לאתר ועדת הבחירות המרכזית, להסתכל על כמה מספרים שלא זכו לתשומת לב בלהט התוצאות:
נתחיל במפלגת "רפא – רק בריאות", בראשות אריה אבני, שרשיונו לעסוק ברפואה נשלל לאחרונה. מפלגת מכחישי הקורונה, או מכחישי החיסונים, קיבלה 17,346 קולות בלבד. לאורך השנה האחרונה נדמה היה לי שהם התיישבו כולם על חשבון הפייסבוק שלי, והתחושה הייתה שיש כאן מחנה עצום, אבל הנה הזדמנות לגלות מהו באמת מספרם של חברי הקבוצה הזו. הרעש שהם מחוללים וכמות המידע הכוזב שהם מפיצים גדולים פי כמה.

זה נכון גם בנוגע מפלגת "עם שלם" בראשות חיים אמסלם ודב הלברטל שקיבלה רק 0.01% קולות, כלומר 592 פתקים בלבד.

בהערכה גסה, 592 הוא פשוט מספר בני המשפחה והחברים הקרובים של כל חברי הרשימה. ושוב, יש כאן בעיה של ייצוג יתר. נדמה לי שהרב אמסלם והלברטל, חביבי התקשורת, זכו להרבה יותר מ-592 ראיונות בתקשורת בשנה החולפת. ריאיון עבור כל בוחר. הם תוקפים בחריפות את ש"ס, את יהדות התורה, את הרבנות הראשית ועוד ועוד, ואמורים לייצג לכאורה את החרדי החדש, האחר, האלטרנטיבי. דווקא כמי שחושבת שיש הרבה מה לשנות ביחסי החברה החרדית ושוק העבודה, ותומכת במהלכים חיוביים וחשובים שמתרחשים כיום במגזר, גיליתי כעת שהדוברים האלה – לא מייצגים איש. סליחה, הם מייצג 592 אנשים. זכרו זאת בריאיון הבא.

והנה עוד קוריוז: "המפלגה הדמוקרטית – חירות, שוויון וערבות הדדית", עם האותיות רק, קיבלה אפס קולות. כנראה אפילו ראש הרשימה לא הצביע לה. ואולי זה לא קוריוז, אם חושבים רק כמה עלה להדפיס פתקים ולחלק אותם בכל הקלפיות. צלצלתי לברק כהן, ראש הרשימה, כדי לתהות מה קרה כאן. החלטנו בסוף לא להתמודד, הוא אמר לי, אבל המדינה כבר הדפיסה פתקים. נו באמת.

פרופ' יפעת ביטון, חוקרת שוויון ונשיאת המכללה האקדמית אחווה, וד"ר תמר קריכלי כץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב, בדקו 1,000 פסקי דין שדנו בפיצויים על פגיעה בתאונות דרכים בין השנים 1978 ל־2018. מתוכם נבחרו 364 תיקים שבהם אפשר היה לזהות בבירור את מוצאם העדתי של התובעים שתבעו את חברת הביטוח אחרי התאונה, ושופטים היו צריכים להכריע מה יהיה גודל הפיצוי שיקבלו.
 
התוצאה: פערים גדולים בין אשכנזים למזרחים, קטנים יותר בין יהודים לערבים, והקטנים ביותר בין נשים לגברים. לפי המחקר, מאפייני הזהות משפיעים על גובה דמי הפיצוי. גברים יהודים ממוצא אשכנזי מקבלים את סכומי הפיצוי הגבוהים ביותר, לעומתם גברים ממוצא מזרחי יקבלו פחות. נשים לעומת גברים יקבלו פחות גם כן.

במחקר הרואה אור הבוקר בעיתון 'ידיעות אחרונות' נעשה ניסיון לצמצם את המשתנים שיכולים לגרום להטיה ולכן הושוו תובעים בעלי אותו מקצוע ואותו שכר בהווה. התוצאות הראו כי המשכורת החודשית העתידית של יהודים ממוצא מזרחי שחושבה בבית המשפט, ולפיה בין היתר חושב הפיצוי, הייתה נמוכה ב־1,880 שקל מזו של יהודים אשכנזים. באשר לערבים, משכורתם העתידית הוערכה ב־2,256 שקל פחות מזו של יהודים אשכנזים. לבסוף, המשכורת החודשית של נשים הוערכה ב־582 שקל פחות מזו של גברים.

חברי סיעת יהדות התורה הביעו את התנגדותם ומחאתם הנמרצת להטלת הגבלות על אירועי הילולת הרשב"י במירון. חברי הכנסת הדגישו כי לא ייתכן שבשעה שהתחלואה צוללת והמשק פתוח לחלוטין, רבבות ממלאים את הקניונים והאירועים הציבוריים מתחדשים, דווקא אירועי ל"ג בעומר במירון יוגבלו. 

יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני ושר הבינוי והשיכון  יעקב ליצמן פירטו בפני חברי הכנסת את תוכן שיחתם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין וממונה הקורונה נחמן אש, בה הבהירו את עמדת יהדות התורה ואת חומרת הדברים. 

רה"מ הבטיח לבחון את הדברים בהקדם במטרה למצוא פתרון מלא, וסוכם כי גפני יחד עם ליצמן ייפגשו שוב עם ראש הממשלה בנושא ויביאו בפניו את עמדת יהדות התורה, כדי לאפשר לרבבות יהודים לשמור על מסורת אבותיהם כמדי שנה בשנה.

יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', שלח מכתב לשר האוצר, ישראל כץ בו ביקש: "להנחות באופן מיידי על העלאת ערך הנקודה כפי שסוכם, על השלמת הסכום לחודש זה באופן מידי ועל מניעת הפגיעה המתמשכת בישיבות ובכוללים".

כך נוסח המכתב שנשלח: "לכבוד

ח"כ ישראל כץ, שר האוצר. הנדון: פגיעה בתקציב הישיבות בניגוד לסיכום בעת אישור התקציב ההמשכי".

"כפי שבוודאי זכור לך היטב, במהלך הדיונים בוועדת הכספים לאישור התקציב ההמשכי לשנת 2021 למניינם, סיכמנו – אתה, אני ויו"ר וועדת הכספים, ובנוכחות אנשי אגף התקציבים והחשב הכללי, כי תקציב הישיבות לא יפגע וערך הנקודה יעמוד על כ- 350 ש"ח למשך חצי שנה".

סמוטריץ' הוסיף: "לאור פניות מנהלי מוסדות רבים, הופתעתי לגלות כי משרד האוצר לא עומד בסיכום, וכי ערך הנקודה עומד החודש על 280 ש"ח. לשיטתו של המשרד ההסדר האמור הינו לשלושת החודשים הראשונים של השנה בלבד ולא מעבר לכך".

"ירידה של 70 ש"ח בערך הנקודה מהווה פגיעה משמעותית בישיבות ובלומדי התורה, ומנוגד לסיכומים מפורשים".

"אבקשך, להנחות באופן מיידי על העלאת ערך הנקודה כפי שסוכם, על השלמת הסכום לחודש זה באופן מידי ועל מניעת הפגיעה המתמשכת בישיבות ובכוללים. למותר לציין את חשיבות העמידה בסיכומים בין הממשלה לכנסת ולוועדת הכספים ואת השלכות הפרת סיכומים כאלה להמשך האמון ושיתוף הפעולה".

לפני שעה קלה, עלה חבר הכנסת, איתמר בן גביר לנאום במליאה, במסגרת נאומים בני דקה. רגע לפני שהחל בנאומו, יצאו חברי הכנסת טיבי וחברים נוספים מהרשימה המשותפת ממליאת הכנסת. 

בתגובה, אמר בן גביר ללוין: "אם אני זה שגורם לחברי הטרור להיות מחוץ מהמליאה, אני מבקש לבנות עבורי אוהל, אני מוכן לבוא עם שק שינה, העיקר שטיבי וחבריו יישארו בחוץ".

בנוסף, במסגרת נאומו התייחס בן גביר לפסק ההלכה של המופתי של ירושלים שקבע שאסור למכור בתים ליהודים. הוא אמר: "אף אחד לא אמר מילה על פסק ההלכה של המופתי. אם זה היה הרב שמואל אליהו או הרב דב ליאו להבדיל אלף אלפי הבדלות, היו חקירות והמדינה הייתה על הרגליים".

בסיום דבריו קרא יו"ר עוצמה יהודית לרשויות המוסמכות להורות על חקירת המופתי והעמדה לדין.

במהלך הנאומים בני דקה, עלה חבר הכנסת, ינון אזולאי, הוא שלח ברכת החלמה לח״כ משה ארבל שעבר ניתוח בגב.

יו״ר הכנסת, יריב לוין נכח במקום ואמר לאזולאי: "בוא לא נשכח לברך גם את ח״כ מנסור עבאס שיחלים ויחזור". ‏אזולאי הגיב ללוין: ״טוב, יכול להיות שזה השותפים או משהו", שאל.

כזכור, חבר הכנסת משה ארבל עבר ניתוח בגבו, להשבעת הכנסת בשבוע שעבר הגיע באמבולנס. מנסור עבאס עבר פרוצדורה רפואית בבית החולים פדה פוריה, מצבו טוב.

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, אמר היום (שני) כי ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בדיקה של הדלפות בנושאים ביטחוניים. הדברים נאמרו לאחר הדלפת המידע על אודות מבצע רגיש של צה"ל במדינה זרה. "אי אפשר לפעול כשכל אחד מפטפט את עצמו לדעת, אסור להשלים עם הקריצות וסיפורי המעשיות של 'גורמים במערב'", אמר במהלך ביקור בבסיס נבטים בנגב.
"אני רוצה להתייחס לנושא הפטפטת – זו סוגיה חמורה ביותר ופניתי כדי שתתקיים חקירה גם בשב"כ וגם במחלקה לביטחון מידע"

"זה פוגע בכוחותינו, בביטחון ובאינטרסים של מדינת ישראל, ומבחינתי אני חושב שצריכה להיות חקירה מעמיקה. אין לי ידע לגבי אדם ספציפי שהדליף, אבל זה חייב להיפסק".

גנץ התייחס להפרת מדיניות העמימות בנושא הפעולות באיראן "לא היה דיון על מדיניות העמימות, אני חושב שזו התנהגות חסרת אחריות, אם היא נובעת מאינטרסים אישיים או פוליטיים זה חמור ביותר בעיניי", הבהיר. "אני לא יודע מאיפה זה מגיע, אני יודע מאיפה זה לא מגיע. אני חושב שלראש הממשלה יש ניסיון גדול בתחום המדיני-ביטחוני ולא הייתי מזלזל בו, אני חושב שצריך להרחיק כל שיקול אחר ואני מקווה שזה מה שהוא עושה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין נפגשו היום (שני) בלשכתו של נתניהו בירושלים, במסגרת ביקורו של אוסטין בישראל. בהצהרה משותפת שנשאו השניים הפגישה, אמר נתניהו כי הן הוא והן אוסטין מבינים "את ההשלכות של מלחמה ושל נשק גרעיני אצל איראן". לדבריו, "אני לעולם לא אתן לאיראן להגיע לנשק גרעיני.

בהצהרה המשותפת לשניים אמר נתניהו כי "שיתוף הפעולה שלנו חשוב בהתמודדות מול האיומים על ישראל וארה"ב. איומים שאתה מכיר משירותך בעיראק. במזרח התיכון אין איום גדול יותר מזה שמגיע מאיראן, שממשיכה לתמוך בטרור בחמש יבשות. היא רוצה להגיע לנשק גרעיני, וממשיכה לקרוא לחיסול מדינת ישראל ועובדת למען המטרה הזו".

"שנינו מבינים את החשיבות במניעת מלחמה", הוסיף נתניהו. "שנינו מסכימים שאיראן לא צריכה נשק גרעיני. אני לא ארשה לאיראן להגיע ליכולת גרעינית כדי למלא את רצונה הרצחני להשמיד את ישראל. נמשיך להגן על עצמנו. היית ביד ושם, לפני כמה ימים ציינו את השמדת עמנו בשואה – ומהשיחה שלנו אתה מבין בצורה ברורה שזה לא יקרה שוב. אנחנו לעולם לא ניתן לזה לקרות שוב". "אני אומר בביטחון גמור שלישראל אין שותפה גדולה יותר מארה"ב", חתם נתניהו את הצהרתו. "ואני יכול להגיד בשוויון שלארה"ב אין שותפה גדולה יותר מישראל".

אוסטין דיבר אחרי נתניהו ולא הזכיר את איראן בדבריו. הוא ציין את ביקורו ביד ושם, ואמר כי "תמיד נזכור את חובתנו להגיב מול מעשי זוועה המוניים".לאחר מכן אמר אוסטין: "שמחתי לדון עם נתניהו על כמה נושאים ביטחוניים שחשובים לשתי המדינות שלנו. אני רוצה להבטיח שלממשל יש מחויבות חזקה לישראל ולעם הישראלי. לכן היה חשוב לי להיפגש פנים מול פנים – כדי להביע את רצוננו האמיתי לשיתוף פעולה קרוב עם ישראל בזמן שאנחנו מתמודדים מול איומים שונים באזור".

לדברי אוסטין, "הקשרים החזקים והקרובים שלנו עם ישראל חשובים ליציבות האזורית ולביטחון במזרח התיכון. שנינו מסכימים שעלינו לעבוד יחד כדי להגדיל את השותפות האסטרטגית בין ארה"ב לישראל. לכן, דנו בדרכים שונות להעמיק ולהרחיב את שותפות ההגנה הארוכה שלנו בפני איומים אזוריים ושאר אתגרים ביטחוניים. אני מבטיח את תמיכת משרד ההגנה במאמצים הדיפלומטיים לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות ומוסלמיות".

גנץ: נעבוד עם ארה"ב כדי להבטיח שכל הסכם עם איראן ימנע מירוץ חימוש גרעיני באזור
בהמשך פנה לאוסטין ואמר: "אתה הגעת עכשיו מיד ושם, ולפני שבוע ציינו את יום השואה. אני חושב שיש הבנה בינינו שאנחנו לא ניתן לזה לקרות שוב. אני חושב שהנשיא ואתה תיישמו את זה. לארה"ב אין בת ברית גדולה מישראל".

שר ההגנה האמריקאי השיב כי הוא התרגש מהביקור ביד ושם וכי הוא חש כבוד לבקר בירושלים. לדבריו, "חשבתי שזה חשוב שניפגש פנים מול פנים. רציתי גם להעביר את המחויבות האישית שלי לביטחונה של ישראל וליתרון הביטחוני שלה". עוד הוסיף אוסטין, "אני אסיר תודה על השיחה היום, לקידום ההעדפות הביטחוניות ושימור הקשרים בין ישראל לארה"ב. אני בטוח שנוכל לקדם שלום באזור ולקדם סביבה יציבה ובטוחה, עכשיו ובהמשך".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נפגש בשעה האחרונה עם יו"ר ימינה, נפתלי בנט, ככל הנראה דנו השניים בתמיכת ימינה למתוה הועדה המסדרת כפי שהציעו בליכוד.

אך בדקות האחרונות, מייד עם פתיחת מליאת הכנסת, הודיע יו"ר הכנסת, יריב לוין  כי "המו"מ על הועדה מסדרת לא הבשיל ולכן אני מודיע שהנושא לא יעלה היום להצבעה".

גורמים ביהדוה"ת אומרים ל'המחדש' כי ככל הנראה הצבעה על הועדה תגיע למליאה שוב במהלך השבוע הבא.

כזכור, מוקדם יותר היום נפגש יו"ר הועדה המסדרת, מיקי זוהר עם ראשי הסיעות בכנסת, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות.

דוח מבקר המדינה העוסק במערכת הביטחון שפורסם היום (שני) מתריע כי ישראל לא ערוכה להתמודדות עם איום הרחפנים. המבקר מתייחס להגנה על מתקנים ביטחוניים מפני רחפנים וכן על רגולציה של הטסת רחפנים מול הגורמים האזרחיים – ומציין כי בשני התחומים לא בוצעו הפעולות כנדרש. בנוסף מתייחס המבקר לשטחי האש הצה"ליים ומציין כי אתרי עתיקות רבים ניזוקו באימוני צה"ל בצפון הארץ. המבקר גם מותח ביקורת על הליכי מינוי מנהלים בתעשייה האווירית וכן על מערך בריאות הנפש בצה"ל.

ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים

בשנים האחרונות גובר השימוש ברחפנים נוכח עלותם הנמוכה וכן נוכח שיפור מתמיד בטכנולוגיות המאפשר זמן הפעלה רב יותר, הגדלת טווח הפעולה, שיפור ביכולת לשאת מטען ושיפור יכולת הניווט. כיום משמשים הרחפנים בתחומי ההובלה והמסחר, אירועי חירום, צילום ועוד. נוסף על כך, השימוש ברחפנים הפך לתחביב נפוץ. להרחבת השימוש ברחפנים יש יתרונות רבים, אולם השיפור הטכנולוגי המתמיד ונגישותם טומן בחובו גם איום מתפתח בהיבטים ביטחוניים, פליליים ובטיחותיים ואף סיכונים לפגיעה בחיי אדם ובביטחון המדינה.

נוכח התרחבות השימוש ברחפנים והסיכונים הנובעים מכך פרסם בנובמבר 2017 משרד מבקר המדינה דוח
מיוחד בנושא "ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים". בחודשים אוקטובר 2019 – יוני 2020 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב מורחב בנושא ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים.

מידת תיקון הליקויים שצוינו בדוח הקודם הסדרת התנאים לאכיפה פלילית אפקטיבית – בדוח הקודם צוין כי אמצעי האכיפה המוקנים לרשות התעופה האזרחית, אינם מספקים מענה מיטבי לצורך אכיפה יעילה של דיני הטיס על מפעילי רחפנים.

בביקורת המעקב עלה כי על אף הנדרש בהחלטת הקבינט המדיני הביטחוני בנושא "הסדרת האחריות לטיפול באיום הרחפנים" )245/ב( רת"א והמשטרה לא הסדירו את התנאים הנדרשים לאכיפה פלילית אפקטיבית של הדינים שחלים על מטיסי רחפנים. הסדרת האחריות להתמודדות עם איום הרחפנים שמקורם בשטח המדינה – בדוח הקודם נמצא כי הן צה"ל והן המשטרה לא ראו עצמם אחראים להתמודדות עם איום הרחפנים המופעלים משטח המדינה. בביקורת המעקב עלה כי החלטה ב/254 שהתקבלה בקבינט המדיני-ביטחוני

בדצמבר 2017 הסדירה את האחר יות לטיפול באיום הרחפנים המופעלים בשטח המדינה. עם זאת, עלו מצאים נוספים בביקורת הנוכחית. עלה כי המשטרה לא מימשה את התפיסה המבצעית שגיבשה ולא נערכה באופן שיאפשר הגנה מספקת מפני איום הרחפנים בהתאם להחלטה ב/254 .משום כך אין בידיה את היכולות הנדרשות להתמודדות עם איום הרחפנים באירועים בלתי מתוכננים והיערכותה להגנה מפני איום הרחפנים באירועים סדורים חסרה.
עוד עלה כי היקף ההצטיידות במערכת מסוימת לסיכול רחפנים לשם הגנת מחנות צה"ל ומתקניו הוא כ-22% מהצורך שהציג אגף המבצעים בצה"ל וכי מערכת אחרת לא קיימת ברוב המכריע של מחנות צה"ל ומתקניו. בשל כך בעת איום של רחפן על מחנה או מתקן של צה"ל יש חשש כי צוותי האבטחה לא יוכלו לתת את המענה המבצעי המיטבי.

עוד עלה בביקורת כי המשטרה, צה"ל, שב"ס, רשות שדות התעופה וחברת החשמל לא השלימו את קביעת גבולות הגזרה ואת הכללים להעברת האחריות ביניהם בנהלים. בנוסף , החלטה ב/254 של הקבינט מדיני-ביטחוני על מימון משותף בהסכמה של פיתוח המענה הטכנולוגי לא מומשה במלואה. עד למועד סיום ביקורת, יוני 2020 ,במשך למעלה משנתיים, לא הושגה הסכמה לגבי מודל המימון. עקב כך התעכב פרויקט פיתוח המענה לאיום הרחפנים ותכולותיו רודדו מהיקף כספי של 150 מיליון ש"ח ל-87 מיליון ש"ח. הוא הוכוון למתן מענה למשימת הגנת הגבולות של צה"ל ולא תאם את צרכיהם ויכולותיהם התקציביות של משטרת ישראל, שב"כ ושב"ס.

בביקורת נמצא כי תכולות שנדרשו בעיקר למשטרה, לשב"כ ולשב"ס לא נכללו כרכיבים מחייבים בפרויקט פיתוח המענה הטכנולוגי. התוכנית הלאומית לפיתוח המענה הטכנולוגי לא סיפקה מענה להגנה מפני האיום לכלל הגורמים, ובפועל שב"כ והמשטרה בחרו להצטייד, באופן עצמאי, באמצעי הגנה שלא בהתאם להמלצות הצוות הלאומי להגנה מפני איום הרחפנים במינהלת מגן שבחיל האוויר. בשל מחלוקת בין חיל האוויר לבין רת"א התעכב תהליך האסדרה של הפעלת רחפנים והחלטה ב/254 לא מומשה. עד למועד סיום הביקורת, יוני 2020 ,מצב האסדרה לגבי הפעלת הרחפנים נותר ללא שינוי: מרבית הרחפנים בארץ אינם רשומים, ומרבית המטיסים אינם נדרשים לקבל כל אישור הטסה. כך נותרו בעינם הסיכונים הבטיחותיים והביטחוניים הנשקפים משימוש ברחפנים.

עם זאת, בספטמבר 2020 חל קידום בפתרון המחלוקת ובקידום תהליך האסדרה של הפעלת רחפנים. בביקורת עלה כי בארצות הברית ואירופה נעשות עבודות מטה בעניין שילוב כלי טיס בלתי מאוישים במרחב האווירי. בישראל מתקיימות פעולות נקודתיות לשילוב רחפנים במרחב האווירי, אך לא קודמו בשלב זה כתיבת טיוטת תקנות העוסקת בנושא, שתהווה בסיס לפריסת תשתית טכנולוגית לזיהוי ושליטה בתנועת הרחפנים במרחב האווירי.

מבקר המדינה המליץ בדוח כי על הגופים לפעול להשלמת היערכותם להתמודדות עם איום הרחפנים בכלל ההיבטים ולהמשיך ולפעול בשיתוף פעולה, תוך הקפדה על שיתוף במידע, ולמידה הדדית, בפרט בכל הנוגע לשיתוף ידע ויכולות בין הגורמים המפעילים רחפנים לבין הגופים האמונים על ההגנה מפני האיום. זאת כדי שההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים תושלם בתוך פרק זמן קצר ובאופן מיטבי.