חודש: מאי 2021

פורעים הציתו ביום שישי את כלי הרכב של חברת הכנסת אפרת רייטן ביפו כחלק מהפרעות בעיר. מדובר בין היתר גם ברכב ששייך לכנסת. התקרית תועדה במצלמות האבטחה, ודיירי הבית שהבחינו במעשה לקראת השעה 01:00 לפנות בוקר מיהרו לכבות את הדליקה ולהזעיק את המשטרה ומכבי האש. 

עת צרה היא ליעקב: מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי אמר לפני שיעורו דברי חיזוק קצרים בעקבות המצב הביטחוני הקשה בארץ הקודש, בדבריו לתלמידיו כי אין לפחד מהטילים אלא לקחת מהם לקח ולחזור בתשובה.

"אני רוצה לפני השיעור לומר קצת דברי חיזוק הציבור כולו שבור ממש עת צרה היא ליעקב, זה כבר קבע הגר"א יש שבעים אומות, אבל למעשה זה רק שנים חצי הם מעשיו וחצי הם מישמעאל, וזה כבר מלחמה קבועה בין עשיו וישמעאל לכלל ישראל, וכעת זה עת צרה מודאגים, אתמול היו כאן טילים כל הזמן זה לא פשוט" פתח מרן ואמר.

"אני רוצה להגיד לכם קצת דברי חיזוק, זה כתוב במדרש בדברים, כשיצחק נתן את הברכות, הוא רצה לתת לעשיו ובא יעקב במרמה, כך אמר יצחק, זה אמת, בא עשיו ובוכה, מה הוא אמר לו נתתי כבר ליעקב, אבל והיה כאשר תריד, ליעקב נתתי רק אם הוא יהי' בסדר, אבל אם לא, ופרקת עולו מעל צוארך, ומה יהי' אז ועל חרבך תחיה".

אומר המדרש כך מהו פנו לכם צפונה אמר רבי חייא אמר להם אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם אל תעמדו כנגדו אלא הצפינו עצמכם ממנו וכו', אמר רבי יהודה בר שלום אמרו לו ישראל רבונו של עולם אביו מברכו על חרבך תחיה ואתה מסכים עמו ואומר לנו הצפינו עצמכם מפניו, ולהיכן נברח?, אמר להן אם ראיתם שמזדווג לכם ברחו לתורה, ואין צפונה אלא תורה".

ראש הישיבה מדגיש כי אין לפחד מהטילים אלא להתחזק בתורה "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם, אומר הסטייפלר הרי יש ירא מעבירות שבידו, אבל אתה מפחד מהסוס והרכב, ככה אתה לא מפחד מה אנחנו מפחדים טילים עד עכשיו לא הי' נורא, אבל טילים זה מפחיד, לא לא, אל תירא מהם".

"אז מה עושים?" הסביר מרן שליט"א "אם ראיתם שמזדווג לכם פנו לכם צפונה הצפינו עצמכם בתורה, אין צפונה אלא תורה, אנחנו יודעים כשיש מלחמה מישמעאל ומעשיו כשהם באים הם כולם יחד, ויש בומבעס' בומבעס' אז מה עושים צריכים להתחזק, כולם יודעים, אז מה לעשות? ללמוד יותר תורה זה פנו לכם צפונה הצפינו עצמכם בתורה".

"אז אם רוצים להתחזק, ערב שבועות מה צריכים לעשות, סכנה בומבעס' בומבעס' יש עיצה אחת, לנו יש בובמבעס' אחרים, מה? ללמוד, לשמוע יותר שיעורים, לשמוע חידוש, ואז זה נהי' חלק מהגוף, התחדש לנו משהו".

מרן שליט"א שמוסר שיעורים לתלמידים מקשיבים זה למעלה משישים שנה, הוסיף וביאר לתלמידיו בדברים שהועברו לאחר מכן גם לתלמידיו בכל הארץ והעולם, מה העיצה נגד טילים?

"אז מה העיצה נגד טילים, ללמוד יותר טוב, עוד מעט נשמע שיעור אני מקוה שיבינו, ומי שיבין יתעלה מזה, ודאי, פנו לכם צפונה הצפינו עצמכם בתורה, זה אמר יצחק על חרבך תחיה והיה כאשר תריד שכשיהי' קצת חולשה אצל יעקב אז על חרבך תחיה, מה עושים, מה הנשק שלנו? עוד טיל? העיצה היא עוד תורה, ללמוד.

אתה תזרוק טילים ואנחנו נלמד, נבין יותר גמרא, נבין יותר רשב"א, נבין את הרמב"ם, זה יהי' העיצה, זה לא פשוט, אני רוצה לחזק אותכם לא לדאוג, יש לנו נשק, גם לנו יש נשק, להם יש טילים, ולנו יש תהילים, לא טילים, לנו יש ראשונים ואחרונים, ומתאמצים יותר ומתחדש משהו, איפוא זה מתחדש בי, זאת אומרת שבמוח שלי פתאום נפתח משהו, ובזה נינצל מכל הטילים שיזרקו עד מחר, למה כי אנחנו עושים הצפינו עצמכם בתורה, זה החיזוק שאני יכול להגיד".

הגאון רבי יצחק מרדכי רובין פרסם פסק הלכה בעניין הנידון ההלכתי שהחל בעקבות הפרסום ב'המחדש' על פסק ההלכה של הגר"י זילברשטיין שלא בכל מצב חובה להעיר ילדים בגלל אזעקה.

הגרי"מ רובין כותב כי "יש המתלבטים האם חובה להעיר ילדים קטנים כאשר הילדים עלולים להיכנס למיני פחדים ולא להירדם בשנית ולמחרת קשה להם בלימודים וכו".

 "ויש להבחין" כותב הגרי"מ רובין "בין המקומות השונים , והיינו בין מקום שנחשב מקום שהסכנה מצויה בו, לבין מקום רחוק מסכנה, דבמקום שהסכנה מצויה בו פשוט שדין הילדים כדין המבוגרים, אמנם במקום שהסכנה רחוקה מאד וחובת ההשתדלות רחוקה, בזה שיש מקום לדון ולחשב את הטורח ואת ההשלכות הנוספות שיגרמו לילדים".

למעשה לדברי הגרי"מ רובין במקום שהסכנה רחוקה אין חובה להעיר ילדים בגלל אזעקה. 

לראשונה לקראת שבועות ובסמוך לציונו של דוד המלך יוקם 'היכל התורה' ע"י 'מוסדות דוד מלך ישראל' בראשות רב מתפללי קבר דוד המלך הרה"ג ר' אהרן יצחק שטרן שליט"א הפועלים שם במהלך כל השנה.

ב'היכל התורה' המרווח יוכלו עולי הרגל ומשתתפי הילולת דוד המלך לשבת וללמוד במהלך החג כשבמשך כל הזמן הזה יוגש כיבוד קל ושתיה ויחולקו לעוברים ושבים אלפי בקבוקי מים ועוגות אישיות ארוזות.

גולת הכותרת של הפעילות היא שמחת ההילולה במוצאי שבועות שתתקיים בליווי תזמורת ובעלי מנגנים שונים החל מהשעה 22:00 עד השעות הקטנות של הלילה במתחם 'מערת אסף' הנמצא בסמוך לציון, כשבמהלכה תתקיים גם תפילת רבים לישועת הכלל והפרט לאור המצב בארץ ישראל.

האירוע יועבר בשידור וידאו חי ע"י חברת 'שיא לייב' כאן בהמחדש

• מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי: עד לפני מספר שנים, היה מרן שר התורה לומד כל ליל שבועות בביהמ"ד לדרמן הסמוך לביתו, אך בשנים האחרונות לומד מרן בביתו ולקראת שחרית קוראים מקורביו תהלים מתוך קלף. בקידוש שעושה הגר"ח לאחר התפילה אוכל מאכלי חלב. ולאחמ"כ בסעודה אוכל מאכלי בשר. רבים מתדפקים על דלתו לזכות בברכה להצלחה בתורה, השנה זמן קבלת הקהל יהיה אחרי מעריב של ליל החג, בימים האחרונים כתב מרן אותיות בכמה ספרי תורה שהוכנסו לקראת החג. 

• מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין: מידי שנה לפני חג השבועות יוצא מרן ראש הישיבה לשאת דברי חיזוק והתעוררות בהיכלי הישיבות. השנה שיחות רבות בוטלו בגלל המצב.

מרן ראש הישיבה מגיע לישיבת פוניבז´ זמן רב לפני מעריב כדי להשתתף בסדר "קבלת התורה" המתקיים בערב החג. בליל שבועות לאחר מעריב עוברים המתפללים להתברך על הצלחה בתורה. מרן נוהג לצטט את דברי השל"ה כי בשבועות הוא זמן של ר"ה להצלחה בתורה. נוהג לקצר בסעודת ליל יו"ט, בכדי שהמשתתפים לא יחסרו ולו במעט מה'סדר'. למרות שמרן אינו נוהג לילך למקומות רחוקים בשבתות וחגים לשמש כסנדק הרי שביום מתן תורה הוא ניאות לשמש כסנדק גם בבריתות שלא התקיימו בביתו.

• מרן הגרב"מ אזרחי: ראש הישיבה נושא את מאמר קבלת התורה בהיכל הישיבה בחג השבועות בהיכל הישיבה, במהלך הלילה לומד ראש הישיבה בחדרו אך נכנס כמה פעמים במהלך הלילה לבית המדרש כדי לשוחח בלימוד עם תלמידיו. מידי שנה עם נעילת החג נושא ראש הישיבה שיעור במסכת הנלמדת ולאחר מעריב יוצא עם בני הישיבה לתפילה ושירה ברחבת הכותל, השנה בעקבות המצב והמעבר של הישיבה למודיעין עילית ההגעה לכותל ככל הנראה תבוטל.

• בעלזא: קודם תיקון ליל שבועות המסורתי, נערך טיש במחיצת האדמו"ר ובמשך שעה ארוכה מנגנים החסידים מניגוני החג. אמירת התיקון נמשכת עד הבוקר, ולאחר שינה קצרה חוזרים אלפי החסידים לתפילות היום. הקידוש החלבי המסורתי נערך לאחר תפילות החג. רגע השיא הוא "טיש ובאו כולם" שמתקיים לאחר תפילת מנחה.

• צאנז: האדמו"ר אושפז כזכור לפני כשבוע ושוחרר, מידי שנה מסורת בחסידות שרבני ודייני החסידות מגיעים להסתופף בצל האדמו"ר, זאת לעומת החגים האחרים שהאדמו"ר אינו מרשה להם לעזוב את הקהילות. כמו-כן מגיע קהל של חסידים מהארץ ומחו"ל. סדר החג מתחיל בשעה מאוחרת כשהרבי נכנס לערבית. את פסוקי תפילת "אהבת עולם" המדברים על חשיבות התורה שרים כל החסידים יחד בהתעוררות רבה. לאחר חצות עורך האדמו"ר "טיש" מרומם במשך כשעה וחצי, בו נושא משא תורני מיוחד. לאחר ה"טיש" נשאר הקהל ללמוד 'תיקון' עד עלות השחר, אז הולכים לטבילת שחרית.

בשעה 9 מתחילים שחרית, בחצות היום ניגש הרבי ל'אקדמות', בעליות בקריאת התורה מתכבדים רבני החסידות בארץ, כשתפילת מוסף מסתיימת בשעות הצהריים המאוחרות. לאחר התפילה עורך האדמו"ר "קריעפל טיש", ה'טיש' החלבי היחיד במהלך השנה, ואז שרים החסידים ניגונים והאדמו"ר נושא פלפול תורני מעמיק. לאחר מנחה מתקיימים בביהמ"ד ריקודי שמחה עד זמן ר"ת.

• גור: בחסידות למעלה מ-12,000 חסידים מסתופפים בצלו של מרן האדמו"ר מגור ביום מתן תורה. מידי שנה מציינים בשבועות את הסתלקות האדמו"ר האמרי אמת, שהסתלק בחג השבועות. בשעות אחר הצהריים המאוחרות עורך האדמו"ר 'טיש' במהלכו אומר דברי תורה מעניינו של חג מתן תורה. ביום החג צועדים החסידים לקבר האמרי אמת זי"ע, כבר בשבת האחרונה שהו אלפים במחיצת האדמו"ר. 

• מרן הגר"ש כהן: מידי שנה לפני חג מתן תורה מעורר מרן נשיא ה'מועצת' הגר"ש כהן את בני הישיבות והאברכים בחיזוק היום הגדול הזה. במהלך הלילה עורך מרן את התיקון בישיבת 'פורת יוסף', מרן מקפיד על קריאת התיקון ולא נוהג ללמוד גמרא בלילה, ולשאלת תלמידיו השיב "אבותינו ידעו מה זה גמרא ובכל זאת תיקנו לערוך את התיקון הזה, אז זה עיקר הלילה".

השנה לאור טיפול רפואי שעבר ככל הנראה ישהה בבית חתנו בשכונת רמות בירושלים.

• הגר"ש בעדני: בתחילת הלימוד מגיע הגר"ש לישיבת "שערי תשובה וחיים" ושם עורך את לימודו, הגר"ש נוהג ללמוד את התיקון ומעורר על כך בעיקר ללמוד את העשרים וארבע קישוטי כלה, סדר התנ"ך כולו, עוד לפני חצות ולאחר חצות יוכלו בני התורה לעסוק בלימוד הגמרא. מידי שנה נוהג לעורר כי בני התורה ילמדו במהלך הלילה סוגיות שטרם עסקו בהם, דברים חדשים בפרט שהלילה הזה מסוגל לחידושי תורה וצריכים להשתדל לחדש בו משהו בדברי תורה. במהלך היום עוסק הגר"ש בלימוד גמרא ומוסר את שיעורו הקבוע בבית מדרשו "אור החיים".

• הגאון רבי דוד יוסף: חבר ה'מועצת' מתפלל בהיכל בית מדרשו "יחווה דעת" שבשכונת הר נוף בירושלים, בין מנחה לערבית מוסר שיחת חיזוק בחשיבות התמדת ועסק התורה. עד לפני מספר שנים אביו מרן הגר"ע זצ"ל היה נוהג להגיע במהלך הלילה לבית המדרש ולמסור שיעור, כיום ממשיך במנהג זה בנו הגר"ד. לאחר שמסיים את התיקון נכנס לחדרו וממשיך בלימודו עד סמוך לעלות השחר.

בשעות הצהרים עורך הגר"ד את סעודת יום טוב, לאחמ"כ בהיכל בית מדרשו במהלך היום כולו מתקיימים שיעורי תורה ושיחות, כשהשיעור המרכזי נמסר לקראת סיום החג בשעה 6  ע"י ראש בית המדרש הגר"ד. במהלך היום מסתגר הגר"ד בחדרו ושקוע בלימודו הקבוע, בצאת החג מעלה על הכתב את הדברים שהתחדשו לו בחג.

• הגאון רבי משה צדקה: את תחילת ליל שבועות מעביר ראש ישיבת 'פורת יוסף' בבית המדרש "שאול צדקה", מקום בו במשך שנים הרביץ אביו מרן הגר"י צדקה זצ"ל תורה והוראה. הגר"מ מקפיד על תיקון ליל שבועות ומורה למי שליבו חפץ בלימוד גמרא לעשות זאת בצנעה שלא יבלוט. בתחילת הלילה אומר את ה'יהי רצון' לפני הלימוד בהתעוררות גדולה, לאחר התיקון לומד הגר"מ יחד עם חבורה את התרי"ג המצוות תוך כדי שהוא מסביר ומפרט את פרטי כל מצווה ומצווה.

לאחר מכן נוהג הגר"מ צדקה לטבול לכבוד היום הקדוש. לתפילת שחרית בנץ החמה חוזר ראש הישיבה לבית המדרש "שאול צדקה". לאחר התפילה נוהג לאכול מאכלי חלב ואף מעורר לפני כן לקנות גלידות חלביות. הגר"מ לא נוהג לחשוש לאכול לחם בבוקר החג, אלא בבוקר אחר שנח מעט נוהג לקרוא את כל ספר תהילים, ואז עורך את סעודת החג בביתו בצהרים.

• הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף: במשך שנים, שבועות מספר לפני חג מתן תורה יוצא הראשל"צ ומכתת רגליו ממקום למקום לחזק את בני התורה והמון העם, כך גם במהלך הלילה צועד הגר"י רגלית למסור שיעורים ושיחות להמון העם, השנה חלק מהשיחות בוטלו בעקבות המצב. 

תודה מיוחדת להרב יהודה חזן מקורבם של גדולי ישראל הספרדים על העזרה הרבה בפרויקט זה