חודש: יוני 2021

בליכוד אישרו הערב (שלישי) לשריין שלושה מקומות ברשימה לכנסת הבאה לשלושה עריקים פוטנציאליים, כאלה שאמורים להגיע לכאורה מימינה או מתקווה חדשה – ובכך למנוע את הקמת ממשלת בנט-לפיד, שהשבעתה צפויה להתקיים ביום ראשון הקרוב. השיריונים ברשימה אושרו למרות שאין כל אינדיקציה לכך שיש עריקים שימנעו את הקמת הממשלה.

ההצעה נועדה להפעיל לחץ על עריקים פוטנציאליים ממפלגות הימין בממשלת בנט-לפיד ובכך למנוע את הקמתה. גורמים בליכוד מסרו כעת כי נעשים מאמצים מול כמה חברי כנסת, כולל "מפתיעים, שעליהם בכלל לא חשבנו".

בנוסף לכך ובמקביל לכך גורמים בליכוד דיווחו השבוע כי ראש הממשלה נתניהו שוקל לכנס את מרכז הליכוד ביום חמישי השבוע כדי לערוך בחירות בזק לראשות הליכוד, כאשר מדובר בפריימריז בהם הוא לא יתמודד. מבחינת הליכוד, להציב מועמד אחר בראש הליכוד זו האפשרות היחידה לעצור את הקמת ממשלת בנט-לפיד, שתאפשר לקרוא לימינה ולתקווה חדשה להקים ממשלת ימין. כאמור, לפי הגורמים בליכוד, הנושא נמצא על שולחנו של נתניהו וההחלטה טרם התקבלה.

במקביל להתפתחויות בגזרת הליכוד, שם מנסים וינסו לסכל את הקמת הממשלה עד ליום ההשבעה, בקואליציה העתידית עוברים על הפרטים האחרונים בהסכמים הקואליציוניים שגובשו – במטרה להגיע להבנות סופיות שיובילו לחתימה עליהם. ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד שצפוי לכהן בהמשך כראש הממשלה ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער, נפגשים כדי ללבן את המחלוקות האחרונות שנותרו.

אחת המחלוקות האחרונות שנותרו בדרך לממשלה היא מחלוקת בין אנשי תקווה חדשה לאנשי כחול לבן על הסמכויות לטיפול בסוגיית הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C. אנשי תקווה חדשה טוענים כי סוכם מול לפיד ובנט שתוקם מנהלת מיוחדת, חיצונית למשרד הביטחון, שתטפל בנושא. בסביבתו של גנץ טוענים הפוך, קרי שסוכם שהטיפול בנושא יישאר בידי משרד הביטחון תחת המנהל האזרחי, שיתוגבר בכוח אדם.

לדברי גורמים המעורים בתכני המו"מ, גנץ מתעקש על המשך הטיפול של משרדו בסוגיה, בעוד זאב אלקין מטיל על כך וטו ודורש את הקמת המנהלת החיצונית שלא תהיה כפופה לגנץ. על פי אותם גורמים אלקין אמר אמש לאנשי גנץ: "בלי זה – הממשלה לא תקום".

גורמים בתקווה חדשה ניסו להוריד את גובה הלהבות והסבירו שאין פערים סביב התוכן, שכולל הוספת 50 תקנים למאבק בהתפשטות הפלסטינית הבלתי חוקית, אלא רק בפרוצדורה ובשאלה איפה "יחנו" 50 התקנים הללו. לפי אותם גורמים, הסוגיה פתירה.

סוגיה אחת שסוכמה היא שח"כ עידית סילמן מימינה תשמש יו"ר הקואליציה, כשזאב אלקין מתקווה חדשה ישמש גם כשר המקשר בין הממשלה לכנסת בנוסף לתפקידיו האחרים, כדי לסייע לסילמן בתפקיד וכדי לחפות על חוסר ניסיונה הפוליטי. 

שגריר ישראל בארה"ב ובאו"ם, גלעד ארדן, ביקר אמש (שני) במטה AP בניו יורק במטרה להשיב את היחסים בין ישראל לסוכנות למסלולם – זאת לאחר שישראל הפציצה את בניין התקשורת בעזה במהלך מבצע "שומר החומות", שבו שכנו גם משרדי סוכנות הידיעות ברצועה. במהלך הפגישה, עדכן ארדן רשמית את ראשי AP, שחמאס פעל בבניין בו שכנו בעזה כדי לפתח יכולות שישבשו את ההגנה של כיפת ברזל על אזרחי ישראל.

ארדן נפגש עם נשיא הסוכנות, גארי פרוייט, ועם סגן הנשיא לחדשות חוץ, איאן פיליפס. בשיחתם הדגיש ארדן את החשיבות שישראל מייחסת לחופש העיתונות ואת העובדה שישראל פועלת להבטיח את עבודתם של עיתונאים בכל מקום ובהתאם לכך פעלה כדי שאף עיתונאי או אזרח שאינו מעורב לא ייפגע כאשר הופצץ הבניין בו פעלה מפקדת חמאס ואשר בו היו משרדי סוכנות AP. 

השגריר ארדן הסביר כי בבניין שהופצץ היו תשתיות טרור של חמאס, משרדי המודיעין הצבאי, מחלקת המחקר והפיתוח הטכנולוגי, ומערכות טכנולוגיות שאפשרו מתקפות טרור נגד אזרחי ישראל. בתיאום עם צה״ל, ארדן עדכן לראשונה באופן רשמי את ראשי הסוכנות, שחמאס הפעיל בבניין יחידה שעסקה בפיתוח מערכת אלקטרונית לשיבוש פעילות כיפת ברזל ולכן הייתה חשיבות גבוהה לתקוף את הבניין ולפגוע במערכות אלה על מנת להגן על חיי אזרחי ישראל. השגריר ארדן אמר לראשי AP כי ישראל תסייע בהליכי ההקמה מחדש של משרדי AP ברצועת עזה ובהכנסת כל הציוד הנדרש לשם כך. 

"AP היא סוכנות ידיעות מהחשובות בעולם וישראל אינה סבורה שעובדי הסוכנות היו מודעים לפעילות חמאס המתבצעת בבניין שכן היה מדובר ביחידה סודית של חמאס", אמר ארדן. "ישראל עשתה כל שביכולתה על מנת לוודא שאזרחים וכן עובדי הסוכנות לא ייפגעו במהלך המבצע הצבאי. חמאס הוא ארגון טרור רצחני שבז ורומס את חופש העיתונות כאשר הוא מפעיל את מכונת הטרור שלו מתוך אוכלוסייה אזרחית, כולל בתוך בניין המשמש כלי תקשורת בין-לאומיים".

מההסכמים הקואליציוניים שפורסמו אמש עולה כי מרבית חברי הכנסת בקואליציית בנט-לפיד יכהנו כשרים או סגני שרים. בממשלה יכהנו 28 שרים ו-6 סגני שרים, במסגרת אחת הממשלות הגדולות בתולדות המדינה – גם אם מנופחת פחות מהממשלה הנוכחית, שכוללת 36 שרים.

אז כמה זה יעלה למשלם המיסים? לפי תחשיב שפורסם ב-N12 על בסיס נתוני משרד האוצר, עלות לשכות השרים, סגניהם ומנכ"לי המשרדים – הממשלה תעלה לציבור כ-320 מיליוני שקלים בשנה, או 1.28 מיליארד שקל לקדנציה של ארבע שנים. העלות השנתית של כל לשכת שר בממשלה עומדת על יותר מ-8 מיליוני שקלים בשנה. כל לשכה כוללת כ-13-14 עוזרים לשר, כמו יועצים, דוברים, מזכירים, נהגים ועוד. לשכת סגן שר כוללת 8 עובדים נוסף לסגן עצמו, ועלותה נאמדת ב-2.6 מיליון שקל בשנה. לשכת מנכ"ל משרד עולה בין 2.4-3.6 מיליון שקל בשנה, בהתאם לגודל המשרד.

"נכשלתי בזה, אין לי איך להגן על זה", אמר יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, כשהתייחס בישיבת הסיעה לכוונתו לצמצם את מספר השרים בממשלה ל-18. "רציתי שתהיה ממשלה קטנה עם מספר שרים קטן, זה לא טוב, אבל זה חלק ממה שאפשר לנו להקים ממשלה", הסביר.

בעבר תקפו חברי "גוש רל"ב" את החוק הנורבגי וכינו אותו חוק הג'ובים כך לדוגמה יאיר לפיד שכתב בעבר כי החוק הנורווגי מטרתו לסדר עוד אאודי לרה"מ החליפי והוא מגיע על חשבון דמי אבטלה לעצמאים.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו הצדקה נוספת לצמצום מספר משרדי הממשלה, כשערכו ב-2019 השוואה בין מדינת ישראל למדינות מפותחות בעלות סדר גודל דומה מבחינת אוכלוסייה. השוואה זו הראתה שמספר משרדי הממשלה בישראל חריג בגובהו. בשאר המדינות המושוות קיימים בין 11 ל-18 משרדי ממשלה, כמחצית מהמספר בישראל.

דו"ח נוסף של המכון הישראלי לדמוקרטיה העריך שצמצום מספר משרדי הממשלה ל-17 יכול היה להביא לחיסכון של יותר מ-800 מיליון שקלים על פני השנים 2020-2022. בדוח הובאו דרכים אופרטיביות לצמצום מספר המשרדים: "לדוגמא, ביטולם של המשרד לשיתוף פעולה איזורי, המשרד לנושאים אסטרגיים והסברה ומשרד התפוצות, וכינוסם תחת משרד החוץ, צפוי להניב חיסכון שנתי של כ-25 מיליון שקל ולהקטין את מספר התקנים בכ-35".

שיבושי גלישה: שורה של אתרי חדשות וממשל הפסיקו היום (שני) לעבוד במקומות רבים בעולם. בין האתרים שקרסו: CNN, ניו יורק טיימס, בלומברג, גארדיאן ועוד. מעבר לכך גם האתר של אמזון והרשת החברתית הפופולרית Reddit קרסו במקומות רבים. בישראל האתרים של הארץ ו-TheMarker לא עולים, אך לפי שעה ניתן לגלוש בהם באפליקציה.

לפי הדיווחים בעולם, הסיבה היא ככל הנראה תקלה בחברת Fastly שמספקת שירותי ענן לאתרים רבים. ככל הנראה התקלה היא בשירותי CDN (ראשי תיבות של Content Delivery Network – רשת אספקת תוכן) שמספקת החברה. 

ברוב האתרים הללו שנפגעו מופיעה השגיאה 503 – שמשמעותה שהשירות לא זמין כרגע. בישראל רוב התקלות לא הורגשו, מלבד אתרי החדשות של 'הארץ' ו'דה מרקר' שנפלו, גולשים בעולם מדווחים על קשיי גלישה בעיקר בצפון אמריקה ובאירופה.

מחברת Fastly נמסר ש"הבעיה זוהתה והתיקון החל. גולשים עשויים לחוות עדיין עומס ואיטיות עם חזרת השירותים הגלובליים".

ארגוני הנכים דורשים ממקימי הממשלה הבאה שתקציב המדינה הבא יעגן העלאה קבועה לקצבאות, שמתעכבת כבר שנה וחצי. הדרישה המרכזית של ארגוני הנכים הוא הכנסת סעיף תקציבי לתקציב המדינה של 2021 להעלאה קבועה של הקצבאות. בתיקון לחוק מפברואר 2018 נקבע שהקצבאות יוגדלו מ-2,321 שקלים בחודש ל-3,700 שקלים עד סוף 2021, ולאחר מכן הן יוצמדו לשכר הממוצע במשקר (ולא למדד המחירים הצרכן כפי שהיה עד חקיקת החוק). הפעימה הראשונה להעלאת הקצבאות בוצעה עם העברת החוק, ונקבע בו שעד סוף 2019 ייקבע מתווה להעלאה נוספת בשנים 2020-2021, שלא יושמה עד כה.

מכיוון שבשנת 2020 לא עבר תקציב מדינה, שולמה לנכים העלאת הקצבאות בצורת מענק חד פעמי בגובה העלייה המתוכננת, כ-190 שקלים בחודש למקבלי קצבת הנכות המלאה. המענק, בעלות כוללת של מיליארד שקלים, שולם רק לקראת סוף השנה, לאחר מאבק של ארגוני הנכים.

מאחר שגם בשנת 2021 לא אושר תקציב המדינה, עבר חוק לחלוקת המענק רק לחצי השנה הראשונה, בסכום זהה ל-2020 ובעלות כוללת של חצי מיליארד שקלים. המענק ניתן בשתי פעימות, במרץ וביוני, כל אחת מהן על שלושה חודשים. ללא הארכה נוספת למענק, התוספת לקצבה תיפסק והנכים יחזרו לקבל את גובה הקצבה של 2019.

אם אכן תושבע הממשלה, התקציב הדו-שנתי צפוי לעבור תוך לפחות שלושה חודשים, והנכים דורשים מראשי המפלגות להתחייב כי הוא יכלול העלאה קבועה של הקצבאות. העלאה כזו תוכל להיות גם רטרואקטיבית, על החודשים החל מיולי, שבו יפסיק המענק המיוחד.

יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר הגיע לשער המוגרבים בירושלים, ודורש להיכנס למתחם הר הבית, אך המשטרה לא מאפשרת לו להיכנס. בן גביר טוען שהוא יכול להיכנס כי יש לו חסינות, אך במשטרה השיבו לו כי נוהל הכניסה להר הבית תקף גם לחברי כנסת, וכי הוא צריך להודיע על כך 24 שעות מראש.

מוקדם יותר הודיע בן גביר כי יגיע להר הבית בתגובה להחלטת המשטרה שלא לאפשר לח"כ עמיחי שיקלי מימינה להיכנס. "המשטרה פועלת בניגוד לחוק שמאפשר חופש תנועה לחברי כנסת ללא שום תיאום", אמר בן גביר.

הבוקר (ג') הגיע ח"כ עמיחי שיקלי להר הבית ודרכו נחסמה על ידי המשטרה אשר לא איפשרה לו לעלות, ואף לא להגיע לגשר המובי אל ההר, זאת על אף חסינותו כחבר בכנסת ישראל.

 לפי לשון סעיף 9 (א) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם: "שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי".

תום ניסני, מנכ"ל הקרן למורשת הר הבית, אמר: "שוטרים בכניסה להר הבית מאיימים שח"כ עמיחי שיקלי לא יורשה לעלות להר בניגוד לחוק החסינות כי לא תיאם עם קצין הכנסת 24 שעות מראש", ניסני הוסיף ואמר: "לשאלתי האם ח"כ אחמד טיבי מתאם מראש עליות להר, נעניתי בהתעלמות"