חודש: יולי 2021

גזירת המעונות של שר האוצר אביגדור ליברמן לא תיושם בתחילת שנת הלימודים תשפ"ב.

בהודעה משותפת לשר האוצר, אביגדור ליברמן ולשרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי הודיעו המשרדים על דחיית ההחלטה על שינוי הזכאות במעונות היום.

המשרדים הודיעו כי "בצעד משותף החליטו שר האוצר ושרת הכלכלה והתעשייה להעניק חודשיים נוספים להיערכות מערכת החינוך, שוק התעסוקה והמשפחות עצמן להחלטה לשנות את הקריטריונים לזכאים בסבסוד עלות מעונות היום.

ההחלטה שעניינה עידוד תעסוקה ומתן סבסוד בשכר הלימוד למעונות היום למשפחה ששני בני הזוג עובדים או רוכשים הכשרה מקצועית ו/או השכלה גבוהה לשם תעסוקה תיושם במלואה ותיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2021" כך נאמר בהודעה.

אמש דווח כי במפלגת ימינה פועלים לקידום החרגת אברכי הציונות הדתית מהתוכנית לביטול סבסוד מעונות היום. למרות הדחייה ליברמן דוחה את הנסיונות לשנות את הקיצוץ ומבהיר שהמהלך 'ייושם במלואו' בחודש נובמבר.

ח״כ פרוש הגיב להחלטת ליברמן לדחות את הגזירה: "ליברמן דחה את הקיצוץ לחרדים במעונות יום לא מכיוון שחזר בתשובה אלא לאחר שהבין שקיים קושי משפטי ביישום ההחלטה במועד שרצה. אני קורא לראש הממשלה הנושא באחריות לבטל לאלתר את הרפורמה הפוגעית".

ח״כ יעקב ליצמן מסר: "ההחלטה של ליברמן וברביבאי לדחות את הקיצוץ הנפשע בסבסוד מעונות היום לאברכים, אינה הופכת אותה למוצדקת. אל תפלו לספין הזה. זהו צעד אכזרי ומרושע, שמטרתו לפגוע ולמוטט את המשפחות החרדיות ולומדי התורה. הממשלה הרפורמית של בנט-ליברמן-לפיד מתאכזרת לחרדים ופוגעת במסורת ישראל".

בית המשפט המחוזי ת"א אצל השופט ירון לוי גזר היום על פאינה קירשנבאום 10 שנות מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, 900 אלף ש"ח קנס וכן חילוט בגובה מיליון ש"ח. על יד ימינו של שר האוצר ליברמן, רמי כהן גזר בית המשפט 30 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס בגובה 180 אלף ש"ח וחילוט בסך של 250 אלף ש"ח.

כזכור, קירשנבאום הורשעה בין היתר בריבוי עבירות שוחד, ריבוי עבירות של הלבנת הון, שימוש במרמה, עבירות מס, עבירות הפרת אמונים ועוד רמי כהן הורשע בעבירות שוחד, הלבנת הון, זיוף מסמך, קבלת דבר במרמה, שיבוש הלכי משפט ואיומים ועוד.

לאחר מתן גזר הדין מסר עו"ד ד"ר מאור אבן חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה: "העונש שנגזר על פאינה קירשנבאום ורמי כהן הולם את המעשים החמורים בהם הם הורשעו. בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי הגיע העת להחמיר את הענישה בגין עבירות שחיתות שלטונית. העונשים שנגזרו על קירשנבאום וכהן מהווים תמרור אזהרה ברור לכל עובד ונבחר ציבור שידעו כי השחיתות אינה משתלמת."

התיק נוהל על ידי צוות פרקליטים מטעם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שבראשו עומד עו"ד ד"ר מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה, וחברים בו עורכי הדין יעל שחף, משה עקירב ויונתן קרמר.

עם זאת השופט ירון לוי נתן הוראה לעיכוב תחילת ריצוי עונש המאסר עבור אפשרות להגשת ערעור.

מפלגת ישראל ביתנו בתגובה: ‏מפלגת ישראל ביתנו מצטערת על העונש הכבד שהוטל על פאינה קירשנבאום. אנו סבורים שמדובר בהחלטה מחמירה ומקווים שבית המשפט העליון יתחשב בעובדה שגב' קירשנבאום עברה הליך משפטי ארוך ומתיש של למעלה משבע שנים ויבחר לקצר את העונש.

כשנה לאחר חתימת ההסכמים: איחוד האמירויות חנכה הבוקר (רביעי) באירוע חגיגי את השגרירות שלה בישראל, בבניין הבורסה בתל אביב, בנוכחות נשיא המדינה יצחק הרצוג והשגריר מוחמד אל חאג'ה.

השגרירות הוקמה ברחוב אחוזת בית פינת שדרות מונטיפיורי. השגריר אל-חאג'ה הגיע לישראל כבר ב-1 במרץ, ומאז פעלה השגרירות בווילה שנשכרה עבורו בהרצליה פיתוח.

‏שגריר איחוד האמירויות מוחמד אל חאג'ה אמר: "שלום עליכם. לפני 10 חודשים המדינות שלנו חתמו על הסכמי אברהם. השגרירות תשמש לא רק כבית לדיפלומטים, אלא כבסיס למשימתנו לבנות את השותפות בינינו. אנו מצפים להמשיך לעבוד יחד כדי להפוך את החזון הזה למציאות. תודה".

"מבחינות רבות, אין יותר נורמלי מזה", אמר הנשיא הרצוג בטקס, "אני מבקש להביע הוקרה לראש הממשלה לשעבר נתניהו ונשיא האיחוד האמירויות על המאמצים הבלתי נדלים שהביאו להסכמים בין המדינות".

לאור גל התחלואה הרביעי, שמכה במיוחד בילדים בגילאי היסודי (6 עד 12), פתיחת שנת הלימודים המתוכננת — בעוד חודש וחצי בלבד — מלווה עדיין בסימני שאלה רבים, כך מפרסם הבוקר אתר ynet.

נכון לאמש, דיווח משרד החינוך על 1,754 תלמידים מאומתים, כאשר הרוב המוחלט מכיתות א'־ו'. כך, למשל, 473 (27%) מהמאומתים הם תלמידי ז'־יב', 1,023 (58%) תלמידי א'־ו' ו־258 (15%) תלמידי הגנים. לצידם, 139 אנשי צוות חינוך מאומתים. הזינוק בתחלואה גרם גם לגל של בידודים: 21,071 תלמידים נשלחו לבידוד לצד 304 אנשי צוות חינוך.

גל הבידודים הגיע לשיאו אתמול בעיר 'פתח־תקווה' כשבית ספר יסודי נסגר וכלל התלמידים והמורים נשלחו לבידוד בגלל חולה מאומתת אחת. בהמשך היום אף נמצאו עוד שני חולים מאומתים, אך חלק מההורים טענו כי מדובר בתגובה מוגזמת: "יש פה פאניקה מיותרת וחוסר שיקול דעת”. בעירייה לעומת זאת מסרו כי "בהמשך לתחקיר שנעשה ע"י משרד הבריאות הוחלט כי התלמידים שבאו במגע עם שלושת המאומתים בבית הספר נדרשים להיכנס לבידוד. חמ"ל הקורונה במשרד החינוך החליט כי גם התלמידים שבאו במגע עם המאומתים באירוע שנערך בהשתתפות מספר שכבות בבית הספר ייכנסו לבידוד".

אלעד אשר, תושב היישוב צופים שבשומרון לא הלך אתמול לעבודה. הסיבה: הוא נאלץ לרכז בביתו את ילדי כל השכונה, לאחר שמספר מילדי הקייטנה שבה רשומים ילדיו נמצאו חיובים לנגיף הקורונה. "שלושת הילדים שלי מושבתים בבית", סיפר. "זה התחיל עם בית הספר של הקיץ שנסגר בגלל שכולם בבידוד לאחר שנמצאו כמה ילדים חיובים לנגיף, ובימים האחרונים גם בגן שבו רשומה בתי הקטנה נמצאו 5 ילדים חיוביים, אז גם הקטנה בבית. אי־אפשר לתפקד כך. גם אנחנו מפסידים ימי עבודה ומעבר לכך שילמנו עבור הקייטנות הללו. לא ברור מי יזכה אותנו על זה".

אלעד לא לבדו. הורים רבים בכל הארץ נאלצו בשבועות האחרונים להישאר בבית או למצוא פתרונות על מנת לטפל באלפי הילדים שנכנסו לבידוד כתוצאה מהזינוק בהדבקה במערכת החינוך של החופש הגדול.
 
על רקע הזינוק בתחלואה והחשש מה־1 בספטמבר, הורים רבים מפנים את עיקר תסכולם כלפי משרד החינוך שלטענתם לא מספק להם הנחיות ברורות ולא מעדכן לגבי ההכנות לפתיחת שנת הלימודים. "בעוד שבוע נגמר בית הספר של החופש הגדול ועד עכשיו אף גורם ממשרד החינוך לא מדבר איתנו, לא אומרים מה הנהלים, מה לעשות עם הילדים", סיפרו הורים מבולבלים. "אנחנו שוברים את הראש איך לשרוד מיום ליום".

שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון אמרה אתמול "אם המציאות תישאר כפי שהיא היום שנת הלימודים תיפתח כסדרה במתכונת רגילה, משרד החינוך יציג את התייחסותו והיערכותו לתרחישים השונים בישיבת הקבינט. לכן, ומשום שמוקדם לדעת מה יהיה בעוד כחודשיים, אני ממליצה לכל אלה המתבטאים בנושא להימנע מאמירות חסרות אחריות המכניסות את הילדים וההורים, שוב, לתחושת אי־וודאות, אחרי שנה וחצי כל כך מורכבות". היא הוסיפה ואמרה, "תחשבו מה עובר על הילדים שמעכשיו אומרים להם שאולי בעוד 50 ימים הם לא ישובו לספסל הלימודים. כמה בלבול עבורם. לא העמסנו עליהם מספיק בשנה וחצי האחרונות? במציאות הנוכחית דפוס החשיבה חייב להשתנות ל'חיים לצד הקורונה' ויש לנהל סיכונים באופן שונה מזה שהיה עם פרוץ המגפה". לא בטוח שהמורים והמנהלים מרגישים בנוח להמתין עם ההחלטה. מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד אמרה אתמול לאולפן ynet: "אנחנו מחכים להנחיות, אנחנו אנשי משרד החינוך, עובדי מדינה, מחכים להנחיות אם יהיה שינוי ואם כן, איזה". היא ציינה כי הדיאלוג מול שרת החינוך החדשה "טוב ופורה" — אך שלחה לה מסר ברור: "להציב למורים הנחיות שניתנות לביצוע, ולא הנחיות לשם ההנחיות".

איריס דורון, מנהלת קריית החינוך בן־גוריון בנס־ציונה, קראה למקבלי ההחלטות ללמוד מלקחי השנה האחרונה. "בידינו התובנות מהשטח", הסבירה. "והפעם הקורונה לא תיפגוש אותנו במפתיע! זה הזמן להיערך". היא קראה להכין תקציבים לקפסולות של עד 20 תלמידים, "בכל המקצועות ובמתמטיקה אנגלית ושפה בפרט", ולהוסיף תקנים של יועצים ופסיכולוגים "לטיפול בחוסן הרגשי של התלמידים".
 
יואב פרידן, מנהל תיכון עירוני א' בתל־אביב, הדגיש כי המפתח נעוץ בתובנה שחשיבות החינוך ראשונה במעלה החברתית — וכי תפקיד בית הספר אינו "בייביסיטר". "חינוך אינו מותרות ובמדינות המתוקנות הקפידו יותר מישראל על קיום מפגשים חינוכיים במקביל למציאות הקורונה", אמר, "נחוץ וראוי לתת אמון מלא במנהלות ובמנהלים".

ראש הממשלה נפתלי בנט החליט באופן חריג שלא לאייש את תפקיד היועץ לענייני תפוצות, כך נודע ל"ישראל היום" מפי גורמים המעורים בנושא.

היועץ לענייני תפוצות של ראש הממשלה הוא תפקיד בעל חשיבות מעשית וסמלית, שכל ראשי הממשלה נהגו לאיישו. עיקר תפקידו של היועץ הוא שימור הקשר בין ראש הממשלה לבין העם היהודי ונציגיו במדינות העולם, וחיזוקו. באופן מסורתי, יועץ זה עומד בקשר עם ראשי הארגונים היהודיים בארה"ב, שיש להם גם השפעה על מהלכי הממשלים והקונגרס.

אי מינוי יועץ תפוצות על ידי בנט מפתיע במיוחד, משום שמאז כניסתו לחיים הפוליטיים, וגם מאז הגיע ללשכת ראש הממשלה, הציב את הנושא בקום גבוה בסדר העדיפויות. בנט דרש להיות שר התפוצות בממשלות שבהן שירת, ומקורבו דביר כהנא שימש מנכ"ל המשרד עד לאחרונה.

נעמה קלר, סמנכ"לית מכון ראות, אמרה בתגובה כי "ראש ממשלת ישראל נושא תפקיד משמעותי גם אל מול העם היהודי כולו, ולא רק כלפי אזרחי ישראל. הקשר בין ישראל ליהודי התפוצות הוא סוגיה אסטרטגית, שיש לה השלכה על הביטחון הלאומי. לכן יועץ בכיר בגזרת ראש הממשלה חייב להיות אמון על הנושא ולהיות אחראי להביא בפני ראש הממשלה והדרגים הבכירים מידע שוטף על קהילות יהודיות ועל איתנות הקשר איתן בכל רגע נתון".

קלר הוסיפה כי מינוי שר תפוצות אינו פוטר את בנט מלהחזיק יועץ אישי בתחום, כפי שהיה בעבר: "לשר התפוצות יש אחריות תפעולית על מגוון של מחויבויות ושיתופי פעולה בין ממשלת ישראל לקהילות יהודיות בתפוצות, אולם הוא אינו יכול לתכלל את חשיבות הקשר בין ישראל לתפוצות בתוך יתר שיקולי הביטחון הלאומי הכבדים ביותר, שבהם צריך לעצב ראש הממשלה את מדיניותו. הימנעות ממינוי היועץ משמעה להוריד את סוגיית התפוצות מהרדאר של ראש הממשלה ולהפוך אותה לפגיעה ולחשופה יותר להזנחה ולהידרדרות, מה שיוביל בהכרח לפגיעה בביטחון הלאומי של ישראל".

שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן העוסקת בחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות ארה"ב והתפוצות, התייחסה לנושא: "על פניו, זו נראית החלטה לא צפויה, ולא ברור אם העובדה שלא ממנים יועץ לתחום מעידה על כוונותיה של הממשלה בנושא התפוצות. יחסי ישראל ויהדות העולם צריכים להיות נושא קריטי הממוקם גבוה בסדר העדיפויות של הממשלה החדשה. אני מקווה כי על אף העובדה שלא ימונה יועץ, ימצאו את הדרכים היעילות לקידום הקשר – למשל, על ידי חיזוק תפקיד שר התפוצות והקצאת משאבים משמעותיים".

הדיון בקבינט הקורונה הסתיים הערב ללא החלטות על הגבלות חדשות. הוחלט להיערך להסדרת אירועים המוניים בחללים סגורים. כמו כן, אושר כי תקופת הבידוד תקוצר לשבוע בלבד, כפוף לבדיקה שלילית. ההחלטה תיכנס לתוקף באופן מיידי בעזרת צו שעליו יהיה חתום מנכ"ל משרד הבריאות. גורם המעורה בפרטים מסר שהצעד נועד לרתום את הציבור לעמוד בהנחיות הבידוד.

בד בבד, קבינט הקורונה העביר את סמכויות אכיפת הקורונה למשרד לביטחון הפנים. במסגרת העברת הסמכויות יקבל המשרד לצד הסמכויות אחריות על תקצוב, הסברה והקצאת משאבים שונים. בין השאר, במשרד לביטחון הפנים מתכוונים להקים יחידת מטה קורונה שתרכז לראשונה נתוני אכיפה מכל הארץ ותתאם בין גופי הפיקוח השונים.

בתוך כך, משרדי החינוך והאוצר בוחנים אפשרות להפעיל בדיקות מהירות בכניסה לבתי הספר, ולבדוק את התלמידים מדי יום עם פתיחת שנת הלימודים תשע״ב – כך פורסם בכאן 11. אפשרות נוספת שנשקלת היא לערוך בדיקות תקופתיות לכל תלמידי בתי הספר, שרובם לא יהיו מחוסנים עד לפתיחת שנת הלימודים.