לאחר פגישת שר הביטחון בני גנץ ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, במהלכה סוכם על הלוואה בסך של כחצי מיליארד שקלים לרשות, מבהיר הערב (שלישי) גורם ביטחוני בכיר כי ההלוואה לא תהיה על חשבון משלם המסים הישראלי.
"מסגרת ההלוואה הניתנת לרשות הפלסטינית מורכבת מהקדמת כספי הסילוקין של הרשות הפלסטינית (כספים הנגבים על ידי מדינת ישראל בעבור הרשות הפלסטינית, על-פי הסכמי אוסלו) – ומקורה אינו מהקופה הציבורית של משלם המיסים הישראלי", הובהר במטרה להרגיע את הרוחות.
המשטרה קבעה כבר בשנת 2020 שיש להגביל את מספר המשתתפים בכל אחד ממתחמי ההדלקה במירון – אך לא ביצעה זאת. במסמך שפורסם היום (שלישי) לראשונה בכאן 11, כתב קצין האגם של מחוז צפון במשטרה, נצ"מ ויקטור בוסקילה, שמתחם תולדות אהרן – שבו התרחש האסון בהילולה – יכול להכיל עד 8,000 איש. בפועל, לפי הערכות היו בו כ-25 אלף בני אדם בליל האסון.
המסמך בעצם מגדיר את תפוסת הקהל בכל מתחם ההדלקות במירון. לכאורה נראה שהמשטרה לא דרשה לאכוף את המגבלות שהיא בעצמה הציבה. במשטרה מסבירים שהמסמך נועד כדי שהמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים יקבע את סדרי ההדלקות. המסמך הזה ישמש גם את ועדת החקירה הממלכתית שבוחנת את האסון.
מסמך נוסף שנחשף ע"י משה שטינמץ בכאן 11, נחתם ב-2018. מדובר במסמך הבנות בין המרכז לפיתוח המקומות הקדושים לבין המשטרה, ובו מוגדרים תחומי האחריות של שני הגופים, וכך נכתב בו:
1. באחריות משטרת ישראל לפקד ולנהל בהיבט המבצעי את כלל גופי החירום והצלה, לרבות הנחיית המרכז הארצי למקומות הקדושים, ובכלל זה פעולות פיקוח ובקרה.
2 באחריות המרכז הארצי למקומות הקדושים לתאם ולתכלל את פעילות כלל הגופים הרלוונטיים לאירוע בכל ההיבטים, למעט של גופי החירום.
3 למען הסר ספק, בכל נושא מבצעי הגורם הפוסק והמחליט יהיה המפקד המשטרתי.
ההסכם מחזק לכאורה את טענת המרכז לפיתוח המקומות הקדושים שהאחריות מוטלת על המשטרה ושהם רק גורם מתאם. כשבסוגיית הבטיחות למשל, עלה מהעדויות בוועדת החקירה שהמרכז משלם עבור מהנדסי הבטיחות – אך המהנדסים עובדים מול המשטרה ובהתאם להנחיותיה ודרישותיה
במחרוזת העשויה היטב מבצע ברגר את מיטב שירי התקופה בשילוב קטעי נוסח קצרים מתפילות ה'ימים הנוראים' שמוסיפים לאווירה המיוחדת נופך של קדושה עילאית.
בין השירים במחרוזת שאורכה כ-20 דקות שמיימיות, תוכלו למצוא את "מלוך" של ר' שלמה קרליבך לצד "כי לא תחפוץ" שהלחין יוסי גרין או "וידע כל פעול" שהלחין האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל ועוד רבים וטובים כמיטב המסורת, על העיבוד וההפקה המוזיקלית המיוחדת הזו הופקד מוישי קרויס ואיתו עימו המוזיקאישמואל יצחק מייזלעס.
דוד ברגר מזמין אתכם לפתוח את הלב ולהתחבר, מעמקי ליבו הוא מייחל שנזכה כולנו לשנה טובה ומתוקה!
כזכור בהמלך המשא ומתן הקואליציוני, מפלגת תקווה חדשה, ושר המשפטים גדעון סער בראשה, הציבה במקום גבוה בסדר העדיפויות שלה תוכנית לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש) כך שיתווסף לו תפקיד של תובע כללי – אך לחדשות 13 נודע הערב (שלישי) כי התוכנית מתעכבת.
הנימוק לעיכוב הוא בעיקר טכני, בפברואר 2022 אמור להיכנס לתפקידו היועמ"ש הבא ובחודש-חודשיים הקרובים תוקם ועדת איתור. סער ככל הנראה לא יספיק לפצל את התפקיד לפני ועדת האיתור ואז ייתכן שהדבר יוכל לקרות רק לאחר שיהיה יועמ"ש חדש, מה שיקשה על העניין.
לדברי הפרשן רביב דרוקר המוטיבציות בעניין הזה ירדו בקרבת סער. בין היתר בשל התנגדות של היועמ"ש הנוכחי, אביחי מנדלבליט. כמו כן, אפילו פוליטיקאים הסבירו כי פעמים רבות היועמ"ש "מרכך" את ההמלצות בחקירות נגד אישי ציבור, והם אינם רואים סיבה להוריד ממנו את האחריות הזו ולהעבירה לפרקליט המדינה שלא בא במגע איתם וידו תהיה קלה על ההדק, בנוגע להגשת כתבי אישום.
חבר הכנסת אורי מקלב תוקף היום בחריפות את הממשלה העל ההגבלות החדשות, בעוד הם מאפשרים הופעות ענק ומצעדים הם מגבלים אל התפילה בכותל המערבי, מקלב התייחס לפתיחת מערכת החינוך הכללית מחר ואמר כי הציבור החרדי ויתר על זכות ההפגנה בשביל לאפשר לו לחנך את ילדיו, סדרי העדיפויות שלנו שונים אמר.
בדבריו התייחס ח"כ מקלב לאמירות של בכירים במערכת החינוך לפיהם אפשר לוותר על לימוד התנ"ך במערכת החינוך הכללית, "אנחנו בתקופה לא פשוטה, צריך להתמודד על החינוך, אנחנו שומעים אמירות שלא צריך ללמוד תנ"ך, על קצת הזיק היהודי שנשאר אנחנו צריכים להילחם.
בשונה ממקומות אחרים הציבור החרדי פתח כבר את שנת הלימודים, היום באים ולמודים איך החינוך החרדי התמודד עם הקרונה וידע באחריות מה סדר העדיפויות מה קודם האם הפגנה עדיפה או חינוך הילדים שלנו. אנחנו אמרנו אנחנו מוותרים על ההפגנות אבל תנו לנו לחנך את הילדים שלנו, היום הם צריכים לבקש סליחה מהציבור החרדי, מהנציגות החרדית שהיה לשמצה על הסדרי העדיפויות האלה במשך שנה שלמה.
היום אנחנו רואים מה סדרי העדיפויות שלהם שכולם צועקים על זה מופע זמר של שנים עשר אלף איש במקום סגור מול תפילה בכותל המערבי במקום פתוח בו מגבילים. זה שאלה של סדרי עדיפויות והבנה, אנחנו גאים בחינוך החרדי שאנחנו נותנים למרות הקשיים.
שימו אוזן, תתחברו למילים המשמעותיות ותתרגשו!
לאחר הפרת ההנחיות בהופעה חילונית שבה נכחו כ-12 אלף איש ואי-ההקפדה על מסכות – באתר משרד הבריאות דווח על מאומת לקורונה שנכח בהיכל מנורה בזמן ההופעה של הזמר המוכר.
חבר הכנסת אורי מקלב תוקף היום בחריפות את הממשלה העל ההגבלות החדשות, בעוד הם מאפשרים הופעות ענק ומצעדים הם מגבלים אל התפילה בכותל המערבי, מקלב התייחס לפתיחת מערכת החינוך הכללית מחר ואמר כי הציבור החרדי ויתר על זכות ההפגנה בשביל לאפשר לו לחנך את ילדיו, סדרי העדיפויות שלנו שונים אמר.
היום אנחנו רואים מה סדרי העדיפויות שלהם שכולם צועקים על זה מופע זמר של שנים עשר אלף איש במקום סגור מול תפילה בכותל המערבי במקום פתוח בו מגבילים. זה שאלה של סדרי עדיפויות והבנה, אנחנו גאים בחינוך החרדי שאנחנו נותנים למרות הקשיים.
כפי שדיווחנו מאיר ישראל עשוש, בן שש מהיישוב זמרת שלי נתיבות, נפטר בצהריים (שלישי) לאחר ששהה זמן ממושך במכונית במועצה האזורית שדות נגב שבעוטף עזה.
צוות מד"א שהוזעק למקום נאלץ לקבוע את מותו של מאיר. אביו של הילד הוא מורה לכיתה ג' בבית ספר במועצה.
ככל הידוע, האב הביא את הילדים לבית הספר בבוקר והלך ללמד, אולם הוא לא שם לב כי בנו בן ה-6 לא ירד מהאוטו. רק כששב למכונית בסביבות השעה 13 – גילה את גופת בנו.
ח"כ גלית דיסטל אטבריאן שוחחה עם דודו של הילד ח"כ שלמה קרעי בטלפון וכתבה בטוויטר: "שלמה קרעי, אחד מחברי הסיעה המרשימים של הליכוד ואדם שיקר מאוד מאוד לליבי איבד לפני זמן קצר את אחיינו בן ה 6. דיברתי איתו הרגע, אחת השיחות הכואבות שהיו לי בחיים. הלב נשבר לרסיסים. יהי זכרו ברוך".
כאמור תחקיר האירוע הטראגי בנגב מלמד כי האב מלמד בתלמוד תורה אוהל משה יצא עם שלושת ילדיו בבוקר, 2 יצאו מהרכב שחנה בחצר הת"ת, השלישי תלמיד כיתה א' בן 6 נרדם ונשאר ברכב, האב נכנס ללמד ולא ידע שבנו נשאר ברכב
מבקר המדינה מציין לשבח את עיריית בני ברק שפעלו באופן היעיל ביותר בכל הקשור לפינוי חולים, בידודים ושת"פ עם פיקוד העורף
בדו"ח מציין המבקר כי "בעיר בני ברק מתגוררים כ-205,000 תושבים, והיא העיר הצפופה ביותר בישראל. בני ברק הייתה אחת הערים הראשונות שמגפת הקורונה התפשטה בהן, והעיר הראשונה שהוכרזה אזור מוגבל (החל ב-2.4.20 ועד 20.4.20). עד דצמבר 2020 אותרו בעיר זו 25,853 חולים, ו-154 איש נפטרו מנגיף הקורונה".
לפי הדו"ח בעקבות התפשטות התחלואה בבני ברק מינה ראש העירייה הרב אברהם רובינשטיין ב-30.3.20 ראש מטה עירוני להתמודדות עם נגיף הקורונה.
במסגרת תפקידו זה, שמילא במהלך כחודש ימים, גיבש ראש המטה מנגנון לניהול המגפה ברמה העירונית, שכלל מרכז שליטה עירוני אשר ריכז מידע על מצב התחלואה בעיר, נתן מענה לפניות התושבים ועמד בקשר עם משרדי ממשלה ועם גופי ביצוע, כגון מגן דוד אדום, קופות החולים, משטרת ישראל, פיקוד העורף וארגוני מתנדבים.
בתקופה זו הקים ראש המטה בבני ברק חמ"ל פינויים עירוני לפינוי החולים המאומתים וחבי הבידוד למלונות החלמה ובידוד, יצר קשר עם ההנהגה המקומית לצורך פעילות הסברה ורתימת התושבים ופעל בשילוב צה"ל למען סיוע לתושבים במגוון פעולות כגון חלוקת מזון.
כינוס מורחב של חברי בד"ץ העדה החרדית נערך היום בלשכת הבד"ץ בבנייני זופניק בירושלים, לצורך היערכות לשנת השמיטה הבעל"ט, ולהכרעות הלכתיות במספר נושאים העומדים על הפרק בוועדות הכשרות והשמיטה של העדה החרדית.
בכינוס השתתפו לראשונה חברי הבד"ץ החדשים שמונו השבוע לראשונה כחברים מן המניין בבית הדין של העדה החרדית, הגאון רבי שמואל בראנסדופר, הגאון רבי שלמה יהודה הירש, והגאון רבי שמעון יצחק שלזינגר שליט"א.
במהלך הכינוס נידונו מספר שאלות כבדות משקל שנידונו ארוכות בין הדיינים, כאשר בראש הדיון יושב הראב"ד זקן הפוסקים הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א.
בין השאר דיברו הדיינים על גבולות הארץ, כאשר לצורך כך הונחו על שולחן הדיינים מפת הארץ ובמקום התפתח שיח תורני בעניין גבולות
בסוף הדיון בירכו הדיינים את שלוחיהם ראשי וועד הכשרות וחיזקו את ידיהם להמשיך לפעול למען חיזוק שמירת השמיטה עפ"י הלכה.
צילום: רפאל שוורץ
התקציב וחוק ההסדרים הונחו על שולחן הכנסת, לקראת עלייתם להצבעה בקריאה ראשונה בחמישי. למרות דרישתן של מפלגות מרצ והעבודה להשאיר את רפורמות הענק בחקלאות, העלאת גיל הפרישה והקמת הרשות החדשה לרגולציה מחוץ לחוק; הן נשארו בפנים, ואף התווספה אליהן בחזרה הרפורמה במס הגודש.
במרצ אומרים בתגובה שראשי הקואליציה לא מבינים את עוצמת ההתנגדות שקיימת במפלגה, ובייחוד אצל חברי הכנסת מוסי רז ומיכל רוזין, לרפורמות הבעייתיות בחוק ההסדרים. גורמים במפלגת העבודה אומרים היום לאתר 'דבר' שהם שוקלים להימנע בהצבעה על חוק ההסדרים, ולהצביע רק בעד התקציב.
גם באתר 'גלובס' דווח כי חברי מפלגת העבודה צפויים להימנע בהצבעה על חוק ההסדרים ולתמוך בחוק התקציב בלבד, ההחלטה התקבלה בתום ישיבת סיעת מפלגת העבודה שהתקיימה הבוקר (ג') בזום. הפגישה של חברות הכנסת מהקואליציה אתמול במשרד האוצר הסתיימה לאחר שמונה שעות ללא תוצאות וללא הסכמות על העלאת גיל פרישה לנשים.
מנגד שר האוצר ליברמן נשמע אתמול אופטימי בתדרוך לעיתונאים וטען כי כל הבעיות ייפתרו עד ליום רביעי בלילה, שעות לפני ההצבעה. ליברמן גם התנגד בתוקף לניסיון של חברי הכנסת מהקואליציה לנתק בין התקציב לחוק ההסדרים ואמר כי חוק התקציב לא יוכל לעבור ללא חוק ההסדרים שמהווה המקור התקציבי לחוק התקציב.
"התקציב מצוין אבל חוק ההסדרים כלשונו לא מאפשר לנו להצביע בעדו", אמר גורם במפלגת העבודה הבוקר לגלובס. אתמול ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה אמרה כאשר יצאה ממשרד האוצר כי "לאחר שמונה שעות משא ומתן מול האוצר, יצאנו ללא סיכום מוסכם על מתווה גיל הפרישה. האוצר הגיע נכון להבנות על סוגיות ספציפיות, אבל סרב לתת מענה לנושאים מהותיים, נושאים שאין בכוונתנו להתפשר עליהם. כרגע לא אוכל להצביע על חוק ההסדרים ביום חמישי".
יחד עם לזימי היו בפגישות באוצר גם ח"כ אפרת רייטן, ח"כ מיכל רוזין וח"כ ג'ידא רינאווי זועבי – המובילות את המאבק לשינוי הרפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים. גורמים המעורים בנושא טענו כי דווקא נושא מתווה גיל הפרישה לנשים קרוב יותר לפתרון לעומת הרפורמה בחקלאות.
חברות הכנסת דרשו מהאוצר שינויים עקרוניים ברפורמת גיל הפרישה, בין היתר: מענק עבודה אחת לחודש ולא בפעימה שנתית, מענק אוטומטי (אזרחים לא צריכים לרדוף אחרי הזכויות), הנגשת המסמכים לכל השפות ולא רק בעברית וכן הגדלת התקציב הנלווה לביצוע הרפורמה.
סמוך לשעה 15:00 התקבל דיווח במוקד זק״א על גופה שנמצאה במצב ריקבון ברחוב אבא הלל סילבר בחיפה.
אהרון הורוויץ מתנדב זק״א צפון שטיפל בזירה: ״נקראנו לזירה קשה מאוד, גבר כבן 70 שגר לבדו ונמצא ללא רוח חיים מספר ימים לאחר מותו, גופתו התגלתה בעקבות ריח נוראי שפשט מהדירה לחדר המדרגות ובעקבותיו הזעיקו השכנים את המשטרה למקום. כשהגענו לזירה מצאנו בית מלא בפסולת, ריח נורא בכל הבנין, בתוך הבית מצאנו את גופת המנוח מוטלת בבית במצב של איבוד צלם אנוש. צוות מורחב של מתנדבי זק״א צפון טיפלו בכבוד המת בזירה הקשה.״
חיים וינגרטן ראש אג״מ זק״א: ״זהו מקרה ה17 מתחילת השנה בעיר חיפה, מקרים קשים של אנשים עריריים וגלמודים שנמצאו מתים בבתיהם ימים שבועות לאחר מותם. אנא! שימו לב לשכנים שלכם, אל תתנו להם למות לבד מבדידות, בדקו בשלומם לפחות פעם ביום, דווחו לרשויות הרווחה, כדי למנוע מקרי מוות מיותרים ומחרידים.״
נסיבות האירוע נחקרות ע״י המשטרה.
במסגרת המאמץ הלאומי למאבק בנגיף הקורונה ובהתאם להחלטות הדרג המדיני, נמשך מבצע נרחב של משטרת ישראל לאכיפת תקנות הקורונה ברחבי הארץ (מבצע "אחריות לחיים"), שמטרתו לבלום את התפשטות הנגיף בישראל ולשמור על בריאות הציבור.
במהלך היומיים האחרונים (ימים א'-ב') נמשכה הפעילות המשטרתית המוגברת לפיקוח ואכיפת התקנות ונרשמו ע״י השוטרים 4,545 דו״חות בגין הפרות של תקנות הקורונה ברחבי הארץ, בהם: 4,212 דו״חות בגין אי עטית מסיכה, 154 דו״חות בגין הפרות חובת הבידוד וכן 120 דו"חות בגין הפרות של מפעילי מקום ציבורי או עסקי.
בתוך כך, בוצעו בדיקות יזומות של הימצאות בבידוד ל-13,162 חייבי בידוד וחולים מאומתים השוהים בביתם.
המשטרה קוראת לציבור כולו להישמע להנחיות, להקפיד על חבישת מסיכות פנים כנדרש במקומות סגורים ומוקדי התקהלות, להקפיד על חובת הבידוד וכן על כל ההגבלות השונות המתעדכנות מעת לעת.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם מוקדם יותר היום (שלישי) דו"ח חריף שביקר את פעילות הממשלה, המשרדים והגופים השונים שהיו בעלי אחריות להתמודדות עם משבר הקורונה, שפוקד את ישראל בשנה וחצי האחרונות. כמו כן, המבקר פירסם ביקורת קשה על התנהלות התקציב ומשרד האוצר במהלך שנת 2020.
חבר הכנסת ויו"ר ועדת הקורונה לשעבר, עפר שלח, שוחח עם ענת דוידוב ב-103FM והתייחס לדו"ח: "ביחס לדוח"ות אחרים הוא כמעט מיותר, להבדיל מדברים אחרים בהם מבקר המדינה נוגע בנושאים שאינם בלב הדיון הציבורי, כאן כל הדברים עלו בתוך דיון ציבורי מאור ער, גם בוועדת הקורונה וגם בוועדה לביקורת המדינה".
"הממשלה התחלפה, כולם יודעים מי היה ראש הממשלה ושר האוצר. במובן זה, אנחנו רואים קצת את מוסד מבקר המדינה בחולשתו מפני שהוא בא שנה וחצי אחרי האירוע. מהיום הראשון, הרבה מאוד אנשים אמרנו שחייב לנהל את הדבר הזה בסוג של מטה כללי מקצועי, בראשו יש פרויקטור לכשעצמו הוא לא מספיק. עד היום מתכנס קבינט הקורונה ומקבל החלטות של מיקרו ניהול", הוסיף.
לדבריו, "תוכנית הרמזור היא נקודה אחת בסיפור. מדינת ישראל לא גיבשה מערך אמיתי של התמודדות עם משבר רוחי ועמוק כמו משבר הקורונה וזה נכון לממשלה הקודמת ולזו . משברים כאלה יהיו ויהיו בקצב שאנו לא אוהבים, לכן אני לא חושב שהדו"ח יזיז לפה או לפה".
בהמשך טען שלח כפי שהובא באתר מעריב כי למבקר המדינה אין סמכויות כמו במדינות אחרות ולכן לדו"ח הזה לכשעצמו לא תהיה חשיבות. "במיוחד שמבקר המדינה אומר בו בעיקר מה לא היה ולא מה צריך להיות. יש רשות חירום לאומית אך ההקשר שלה בעיקר ביטחוני. הדו"ח הזה בא מאוחר, ובמובן הזה הוא לא יזיז את הסקלה".
בסיום, התייחס גם לסוגיית פורטוקול הקורונה ואמר כי "לא יכולה להיות לדבר הזה הצדקה של ביטחון המדינה, אלא מקסימום התחייבות לחברה שמכרה לנו את החיסונים. החששות והצורך ליצור אמון ציבורי ככל שיהיה יותר שקוף וברור, אין הצדקה לסגור את הפרוטוקולים, ובטח לא בנימוק של ביטחון המדינה ל-30 שנה".
