חודש: אוגוסט 2021

יונתן אוריך, מי שניהל את מערך הדיגיטל של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובשנים האחרונות שימש כדובר הליכוד וכיועץ אישי לנתניהו, החל לאחרונה לעבוד במקביל כיועץ לקמפיינים של פוליטיקאים מהעולם בסוכנות הדיגיטל פרספשן.

על פי הדיווח באתר "דה מרקר", הסוכנות נמצאת בבעלותו של שרוליק איינהורן, שהיה מנהל הקרייטיב הראשי בקמפיינים של נתניהו בשנים 2021-2019. איינהורן, שהיה שותף במשרד הפרסום אלנבי, עזב אותו לטובת הקמת סוכנות המדיה פרספשן. שותף נוסף במשרד של איינהורן הוא אמיר עדאקי, שגם נמנה עם עובדי מערך הדיגיטל של נתניהו בשנתיים האחרונות.

השלושה מעניקים שירותים כמו ייעוץ אסטרטגי, ניהול קמפיינים ומשברים ושירותי וידאו ותוכן. באחרונה העניקו אוריך ואיינהורן את שירותי הדיגיטל שלהם לקמפיין מפלגת הימין השמרני באלבניה – שהפסידה בבחירות.

על פי אתר הסוכנות, השלושה ימשיכו להיות מעורבים בקמפיינים פוליטיים מחוץ לישראל.

באופן חריג, אוריך פרסם מאמר בעיתון הג׳רוזלם פוסט שבו כתב בין היתר כי ״אפשר לנצח את הקורונה באמצעות קמפיין דאטה שפונה ישירות לסביבה הקרובה, המשפחתית והתעסוקתית, של מי שעדיין לא התחסנו״.

יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר פנה לשר הבט"פ עמר בר לב וביקש לחקור את התנהלות המשטרה בשימוש רימוני הלם נגד גאב"ד העדה החרדית הגאון רבי יצחק טוביה שהגיע לאזור גוש עציון ליד מושב נווה דניאל, שם התקיימה עצרת מחאה בהשתתפות של יותר מאלף איש מאנשי 'העדה החרדית' נגד חפירות קברים המתקיימות במקום, מדובר בעבודות הנעשות במקום לצורך הרחבת כביש המנהרות.

במכתבו ציין ח"כ בן גביר כי לדברי אנשי העדה החרדית הגיעה למקום שיירת רכבים, שבהם ישבו בין השאר; גאון אב בית הדין ירושלים הגרי"ט ווייס ומקורביו, וכן הגאון הצדיק רבי יעקב מאיר שכטר, האדמו"ר ממשכנות הרועים, הגה"צ רבי יהושע דוד טורצ'ין, רבה של קהילת הפרושים וכן חברי הבד"ץ ומורי ההוראה של העדה החרדית.

במכתבו הסביר ח"כ בן גביר כי הטענה המרכזית בביקורת על המשטרה היא ש"עם הגעתם של רכבי הרבנים, החל ציבור המוחים להתאסף סביב רכבם של הרבנים תוך כדי אמירת תהילים, לציין שרכבם של הרבנים היה במרחק משטח העבודה כך שעם הגעתם של הרבנים, החלו ההמון לזרום לכיוון הפוך משטח העבודה, כך שכוחות המשטרה ששמרו על שטח אתר בניה, היו צריכים להיות מרוצים מהנעשה, אך ללא סיבה נראית לעין החלו השוטרים בירי רימוני הלם לעבר רכבם של הרבנים, כאשר בין השאר פוצצו כמה מהם גם על רכבו של הגאב"ד, וכן על רכבו של הגרי"מ שכטר.

בהסתמך על עדויות ותיעוד מצולם שנשלחו ללשכתו של ח"כ בן גביר עולה, כי חלון רכב המיציבושי שבו נסע הגאב"ד כמעט התנפץ מהרימון, והגאב"ד נבהל מאוד מהנעשה. "חוץ מאשר מדובר באחד מגדולי הדור, הרי מדובר בזקן שנמצא בגיל תשעים. מיותר לציין כי רימון הלם המתפוצץ בסמוך לאדם זקן עלול לסכן את חייו הזהיר ח"כ בן גביר במכתבו. והוסיף, "החרדים אינם שק החבטות של המשטרה והאלימות המופרזת מצד המשטרה שנראתה במשך ההפגנה ללא כל סיבה, אגרסיבית ומחייבת חקירה".

בסיום מכתבו הדגיש ח"כ בן גביר: "במחאות האלימות של הערבים להבדיל, אף פעם לא עלה בדעת המשטרה להשליך רימון הלם לעבר רכבו של שייח' ערבי" וביקש לחקור את העניין ולעדכנו.

התקציב וחוק ההסדרים הונחו היום (שלישי) על שולחן הכנסת, לקראת הצבעה על אישורם בקריאה ראשונה ביום חמישי. למרות מחאת מפלגות מרצ והעבודה, הרפורמה בחקלאות, העלאת גיל הפרישה, והקמת רשות הרגולציה נכנסו לחוק ללא שינוי ניכר.

ברגע האחרון הוסרו מהצעת החוק שהוגשה שורת רפורמות שיזם משרד האוצר במערכת הבריאות, ביניהן: סנקציות על בתי חולים בגרעון שבכללן פיטורי חברי הנהלה, פגיעה בעצמאות תאגידי הבריאות, היטל על רפואה פרטית בקופות החולים ועוד.

מכל פרק הבריאות בחוק נשאר רק תיקון לחוק הקובע את נוסחת התשלום לבתי החולים על שירותים רפואיים בסל הבריאות (חוק הקאפ) לשלוש השנים הקרובות, נוסחה שמנהלי בתי החולים מזהירים שהיא מציבה אותם בגרעון מובנה עקב חיוב להעניק הנחה על שירותים רפואיים. עם זאת, החוק עבר שינוי ביחס לנוסחו המקורי – במקום הגדלת ההנחה מ-18.5% כיום ל-21%, היא תגדל ל-20%.

על שולחן הכנסת הונחו חמישה חוקים שונים: שתי הצעות תקציב, לשנת 2021 ולשנת 2022; חוק התכנית הכלכלית המכיל 22 רפורמות מבניות בחוק ההסדרים, וחוק ההתייעלות הכלכלית בחוק ההסדרים המכיל 9 סעיפים ובהם תיקוני חקיקה רבים; וחוק המסגרת שקובע את גודל הגרעון המותר ומתקן את החוקים הפיסקליים.

גודל התקציב לשנת 2022 עומד על 452.5 מיליארד שקלים, ותקציב 2021 עומד על 500 מיליארד שקלים כולל קופסת הקורונה ו-432 מיליארד שקלים בלעדיה.

ועדת הבריאות בכנסת, בראשות ח"כ עידית סילמן, קיימה הבוקר (ג') דיון חירום בנושא מצוקת בתי החולים הציבוריים עקב תחלואת הקורונה. מנתונים שעלו בדיון עולה כי מתוך 960 מיליון שקל שהוקצו למערכת הבריאות בשל משבר הקורונה, רק 550 מיליון הועברו עד כה, בגלל עיכובים במבחני התמיכה.

בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ סילמן: "לא ניתן למצב הזה של עבודה במתכונת חירום בבתי החולים להימשך; מבינים את הקשיים והפערים של כל צד אבל חייבים להגיע לפתרון למען אזרחי ישראל ולמען טיפול מיטבי ומקסימלי".

פרופ' עופר מרין, מנכ"ל המרכז הרפואי "שערי צדק", אמר בדיון: "אני לא מבין איך חברי כנסת מסוגלים לשבת בנחת על הכסא הזה. איפה הכבוד של המדינה הזאת? למה אנחנו צריכים להגיע? אנחנו מקיימים שיחות אל תוך הלילה ומנסים לשכנע אחד את השני לא לסגור מערכות. לא מוכנים לתת לנו עוד מנות דם ללא תשלום מיידי. יש לי עשרות מכתבים שכתבתי לספקים, שהכנסת התחייבה לנו להעביר כסף אבל הם לא סומכים עליכם יותר. אנחנו לא נצא מהמשבר הזה במילים".

פרופ' פעאד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, הוסיף: "מגיע לאזרחים שלנו רפואה טובה אבל זה עולה כסף. אנחנו שמים חמש אחיות במקום שבע, חצי תורן במקום תורן ולא מחליפים ציוד. אי אפשר להפריד בין האחריות הרפואית לתקצוב. המערכת חולה. יושבים פה נציגים מכל הארץ. כל מה שאנחנו רוצים זה לנהל בכבוד ולשבת מול הצוותים שלנו שאצלי בבית החולים ארבע שנים לא קיבלו תוספות שכר. העובדים שלנו מדהימים ועושים את העבודה. אנחנו פה כי כואב לנו. אני מרגיש כאילו אני חי במדינת עולם שלישי".

נדב חן, מנכ"ל בית החולים לניאדו, פירט גם הוא את המצוקות והוסיף: "קיבלנו פתרון של 960 מיליון שקל. הוא לא מיטבי אבל אנחנו מכבדים את זה. עד היום היו אמורים לעבור 740 מיליון, מחר, 1 בספטמבר, זה כבר אמור להיות כמעט 800 מיליון. אז תעבירו את זה עכשיו. אנחנו במלחמה לא? זה מה שרה"מ אמר. מספיק עם כל הביורוקרטיה, יש פה חולים שנפגעים. כרגע אני לא מטפל בחולים כמו שצריך".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, השיב: "ההסכם עם האוצר שכולנו מכירים הוא מורכב מאוד לביצוע על בסיס מבחני תמיכה שלוקחים זמן. בשבוע האחרון עשינו מאמץ גדול מאוד לקדם מה שאפשר והצלחנו להביא עוד קצת כספים מהחלק הראשון. המנגנון הזה לא מתאים לתקופה הזאת, הוא מסורבל ולוקח זמן. הם יקבלו את כל הכסף והם יודעים את זה".

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב, אמר בדיון: "כל התקציב של ה-960 מיליון תוקצב. כדי לבצע אותו צריך לבצע מבחני תמיכה, זו לא גחמה. הם אכן עורכים יתר על המידה ולכן משרד האוצר העביר מקדמות בסך 550 מיליון שקל בינתיים. הן לא יכולות להיות בגובה 100% מהתקציב המתוכנן כי אז זה לא מקדמות. אנחנו מקווים שבתי החולים יעמדו במבחני התמיכה. אין לנו כוונה לסגת בשקל אחד מההתחייבות כלפי בתי החולים. אני ואנשיי חושבים על חיי החולים בדיוק כמו כל אחד מכם".

בנוסף, הצהירו נציגי משרדי הממשלה בדיון כי בחוק ההסדרים הבא יאושרו הליכי מימון חלופיים למבחני התמיכה, אשר יהיו שוויוניים, שקופים ומתאימים יותר לתקצוב בתי החולים.

פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר: "מדובר בהפקרה של אזרחי ישראל ובריאותם. אסור לנו לטאטא את זה מתחת לשטיח. אנחנו בעיצומה של מגיפת הקורונה. ישראל מובילה בתחלואה ובתמותה אל מול העולם. מעל 700 חולים קשים, מעל 63 מונשמים. בתי החולים הגדולים סופגים את זה, הבינוניים והקטנים קורסים. איפה המצפון של מנהיגנו שמתעלמים במשך שבועיים משבעה בתי חולים? שיטת התקצוב היא לקויה, חייבים לעבוד לטווח הארוך ולא לשים פלסטר על המערכת. יש מחסור ברופאים ובמיטות אשפוז ואני קורא לרה"מ להתערב ולפתור את המשבר מיד. צריך להתעורר".

ח"כ קטי שטרית הציגה מסמך עליו חתום משרד האוצר, ממרץ האחרון ואמרה: "כשהייתי בקואליציה פעלתי רבות וגם הסתכסכתי עם שר האוצר בנושא עד שהגיעו עם מנהלי בתי החולים להסכם הזה, ובו כתוב: 630 מיליון שקל יוקצו לכיסוי מחדלי העבר ובמידה שיהיה גל נוסף, ואנחנו בעיצומו היום, עוד 330 מיליון שקל. ההתנהלות במשרד הבריאות ובמשרד האוצר היא משחקי האשמה אחד כלפי השני.

"בתי החולים הציבוריים נמצאים בסכנה וחייבים טיפול ולא ייתכן שהם ימצאו עצמם באים למשרדי הממשלה ולכנסת לבקש את הכסף – זה מצב מביש. אני מציעה לחברי הכנסת מהקואליציה: מספיק עם הסיסמאות החלולות, תתחילו לעבוד. בתי החולים צריכים לבחור מי לחיי ומי למוות".

פרופ' עופר מרין, מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק: "אני לא מבין איך חברי כנסת מסוגלים לשבת בנחת על הכסא הזה. איפה הכבוד של המדינה הזאת? למה אנחנו צריכים להגיע? אנחנו מקיימים שיחות אל תוך הלילה ומנסים לשכנע אחד את השני לא לסגור מערכות. לא מוכנים לתת לנו עוד מנות דם ללא תשלום מיידי. יש לי עשרות מכתבים שכתבתי לספקים, שהכנסת התחייבה לנו להעביר כסף אבל הם לא סומכים עליכם יותר. אנחנו לא נצא מהמשבר הזה במילים".

פרופ' פעאד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת: "מגיע לאזרחים שלנו רפואה טובה אבל זה עולה כסף. אנחנו שמים 5 אחיות במקום 7, חצי תורן במקום תורן ולא מחליפים ציוד. אי אפשר להפריד בין האחריות הרפואית לתקצוב. המערכת חולה. יושבים פה נציגים מכל הארץ. כל מה שאנחנו רוצים זה לנהל בכבוד ולשבת מול הצוותים שלנו שאצלי בבית החולים ארבע שנים לא קיבלו תוספות שכר. העובדים שלנו מדהימים ועושים את העבודה. אנחנו פה כי כואב לנו. אני מרגיש כאילו אני חי במדינת עולם שלישי".

נדב חן מנכל בית החולים לניאדו פירט גם הוא את המצוקות והוסיף: "קיבלנו פתרון של 960 מיליון ש"ח, הוא לא מיטבי אבל אנחנו מכבדים את זה. עד היום היו אמורים לעבור 740 מיליון, מחר, 1 בספטמבר, זה כבר אמור להיות כמעט 800 מיליון. אז תעבירו את זה עכשיו. אנחנו במלחמה לא? זה מה שרה"מ אמר. מספיק עם כל הביורוקרטיה, יש פה חולים שנפגעים. כרגע אני לא מטפל בחולים כמו שצריך".

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש אמר: "ההסכם עם האוצר שכולנו מכירים הוא מורכב מאוד לביצוע על בסיס מבחני תמיכה שלוקחים זמן. בשבוע האחרון עשינו מאמץ גדול מאוד לקדם מה שאפשר והצלחנו להביא עוד קצת כספים מהחלק הראשון. המנגנון הזה לא מתאים לתקופה הזאת, הוא מסורבל ולוקח זמן. הם יקבלו את כל הכסף והם יודעים את זה".

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב: "כל התקציב של ה-960 מיליון תוקצב. כדי לבצע אותו צריך לבצע מבחני תמיכה, זו לא גחמה. הם אכן עורכים יתר על המידה ולכן משרד האוצר העביר מקדמות בסך 550 מיליון ₪ בינתיים. הן לא יכולות להיות בגובה 100% מהתקציב המתוכנן כי אז זה לא מקדמות. אנחנו מקווים שבתי החולים יעמדו במבחני התמיכה. אין לנו כוונה לסגת בשקל אחד מההתחייבות כלפי בתי החולים. אני ואנשיי חושבים על חיי החולים בדיוק כמו כל אחד מכם".

בנוסף, הצהירו נציגי משרדי הממשלה בדיון כי בחוק ההסדרים הבא יאושרו הליכי מימון חלופיים למבחני התמיכה, אשר יהיו שוויוניים, שקופים ומתאימים יותר לתקצוב בתי החולים.

פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית אמר: "מדובר בהפקרה של אזרחי ישראל ובריאותם. אסור לנו לטאטא את זה מתחת לשטיח. אנחנו בעיצומה של מגפת הקורונה. ישראל מובילה בתחלואה ובתמותה אל מול העולם. מעל 700 חולים קשים, מעל 63 מונשמים. בתי החולים הגדולים סופגים את זה, הבינוניים והקטנים קורסים. איפה המצפון של מנהיגנו שמתעלמים במשך שבועיים משבעה בתי חולים? שיטת התקצוב היא לקויה, חייבים לעבוד לטווח הארוך ולא לשים פלסטר על המערכת. יש מחסור ברופאים ובמיטות אשפוז ואני קורא לרה"מ להתערב ולפתור את המשבר מיד. צריך להתעורר".

יו"ר הוועדה ח"כ סילמן סיכמה את הדיון ואמרה: "הוועדה הזאת היא של כלל אזרחי ישראל ללא קואליציה ואופוזיציה. כל חברה וכל קהילה- כולם שייכים. בשולחן הניתוחים כולם שווים. נדאג לביטחון האישי, הבריאותי והתזונתי של אזרחי ישראל ולצרכיה של מערכת הבריאות. אנחנו נשב על הראש של משרדי הממשלה כדי שהחסד והחמלה יתורגמו לתקציבים. אני מברכת את המשרדים שהודיעו כי בקרוב מבחני התיכה יעברו מן העולם ותאומץ שיטה טובה, שקופה, שוויונית ומתאימה יותר לתקצוב בתי החולים. בינתיים דיברתי עם שר האוצר כדי להקדים את המבחנים ולהעביר לבתי החולים מקדמה נוספת. יש כסף וצרך לראות איך מעבירים אותו בהקדם, אנחנו נפקח ונעקוב שכל מה שצריך לעבור עד סוף 2021 יעבור".

ח"כ אחמד טיבי: "בתי החולים לא אמורים להיות במצב הזה. מישהו החליט להרעיב את בתי החולים הציבוריים ו-3 בתי החולים בנצרת, זה מביש. יכול להיות שבריאות האנשים היא לא בסדר העדיפויות העליוניה של חברי הקואליציה? אנחנו פוגשים צוותי רפואיים מפגינים יום אחרי יום. הם לא צריכים להיות פה, הם צריכים להיות בבתי החולים. הממשלה הזאת הבטיחה להם יחס אחר, והיחס כרגע הוא רע יותר מבעבר. אני מרגיש שמזלזלים בהם ומתייחסים אליהם באופן לא ראוי".

ח"כ משה גפני, שעמד בראשות ועדת הכספים בכנסת הקודמת: "630 מיליון ₪ היו אמורים לעבור לבתי החולים כבר בחודש מרץ. אנשי משרד האוצר התנגדו אז למה ששר האוצר עשה וחיפשו כל דרך לא להעביר את הכסף, הם קיוו והצליחו שתבוא ממשלה שלא תעמוד על זה. זה היה עוד אז, על אחת כמה וכמה עם מה שקורה עכשיו. מה חושבים? שרופאים ואחיות יעבדו בחינם? צריך למנוע את אישור חוק ההסדרים עד שהכסף יועבר".