חודש: אוגוסט 2021

הסדרת מעמד הומניטרי של אלפים, הלוואה של חצי מיליארד שקלים – שר הביטחון בני גנץ סיכם עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בפגישתם הלילה (בין ראשון לשני) על מספר צעדים בוני אמון מתוך הבנה ש"ככל שהרשות הפלסטינית תהיה חזקה יותר, החמאס תהיה חלשה יותר, וככל שתהיה לה יותר משילות, יהיה יותר ביטחון ואנחנו נצטרך לפעול פחות". את הדברים אמר גנץ בתדרוך לכתבים, בו הביע גם דאגה מהחזיתות בצפון ובדרום, לצד החימוש הגרעיני של אירן.

בנוגע למתרחש ברצועת עזה, שר הביטחון גרס ש"מה שהיה הוא לא מה שיהיה ומה שהיה הוא לא מה שקורה". לדבריו, כחלק ממדיניות הממשלה החדשה, מנגנון העברת הכסף הקטארי שונה, וכך גם התלות של שיקום הרצועה בהתקדמות המגעים בנוגע לשבויים והנעדרים. "התקיפות שלנו בעזה ממוקדות ופוגעות ברכיבי התעצמות שכואבים לחמאס ושוללות לו יכולות", אמר גנץ. "אני לא יכול להבטיח שלא נמשיך מהיום ה-12 של שומר החומות".

פגישתו הרשמית של גנץ עם יו"ר הרשות הפלסטינית, מהלך שלא נעשה מאז שנת 2010, היא חלק מהמדיניות החדשה של הממשלה לעומת קודמתה: חיזוק הרשות הפלסטינית והחלשת חמאס. שר הביטחון סיפר שאמר לאבו מאזן "לא אנחנו ולא הפלסטינים הולכים לשום מקום מחר בבוקר", ולכן הגיע לפגישה, כדי לבנות אמון ולשמור על האינטרסים של מדינת ישראל והקשרים עם הרשות הפלסטינית.

גנץ פירט את הצעדים בוני האמון עליהם סיכם עם אבו מאזן:
• הסדרת מעמד הומניטרי של אלפי אנשים, כאלו שהגיעו מעזה ומבקרים מאחרים (למשל, פלסטינים מחו"ל שהתחתנו לפני שנים), לפי קריטריונים ברורים ושל אנשים מבוגרים בלבד.

• מעבר להתחשבנות דיגיטלית במע"מ – כל עסק פלסטיני שרוכש ממדינת ישראל יעשה את זה באופן דיגיטלי וכך חשבוניות מחוקות\שחוקות\לא תקינות יביאו לגבייה נכונה. הצעד אושר על ידי משרד האוצר וייכנס לתוקפו ב-1 בנובמבר, להערכתו, יכניס כ-10 מיליון שקלים לרשות הפלסטינית.

• הלוואה של חצי מיליארד שקל שתוחזר מכספי הסילוקין מיוני 2022, בתיאום גם כן עם האוצר.

• כל אלו בנוסף לצעדים שכבר ננקטו כמו הגדלת היתרי תעסוקה ב-15,000, תוספת אלף עובדי תיירות ואישורי בנייה שניתנו בשטחי C.

לקראת ההצבעה השבוע בקריאה ראשונה על התקציב וחוק ההסדרים, התייחס היום (שני) שר האוצר אביגדור ליברמן לנושא, ובפרט להתנגדויות בתוך הקואליציה לחוק ההסדרים. "מי שמכשיל את חוק ההסדרים פשוט מכשיל את חוק התקציב", אמר ליברמן במסיבת עיתונאים שקיים לפני ההצבעה ביום חמישי הקרוב.

עוד אמר שר האוצר: "חוק ההסדרים הוא אינטגרלי מהתקציב. שמעתי כל מיני דיבורים שאפשר להצביע בעד התקציב ונגד חוק ההסדרים. זה עורבא ופרח. הם כרוכים אחד בשני. חלק מהשינויים המבניים בחוק ההסדרים נלקחים בחשבון כחלק מבסיס התקציב. אי אפשר להפריד בין שניהם.

"זה התקציב הכי חברתי בתולדות מדינת ישראל", הצהיר. "בשנת 2021 התקציב יעמוד על 432 מיליארד שקלים, וב-2022 זה יעלה ל-452 מיליארד. יש תוספות של מיליארדים למשרדים השונים ולתוכניות חברתיות: משרד החינוך קיבל 300 מיליון שקלים לסגירת פערים בין המרכז לפריפריה, וניצולי השואה מקבלים תוספת דומה".

על הביקורת של נתניהו על התקציב שהוקצה במיוחד לחברה הערבית, ענה ליברמן: "נתניהו הזמין את מנסור עבאס 4 פעמים לבלפור, והבטיח לו שכל מה שהציעו לו – הוא ייתן לו יותר. שלא יבלבל את המוח עכשיו על 'מס עבאס', אם כבר זו המצאה של נתניהו ולא שלנו".

לאחר מכן התייחס ליברמן למצב המשק, ונשמע מרוצה: "כלכלת ישראל נמצאת בעלייה, בצמיחה. כשאני מדבר על שלושה פרמטרים: הדוחות הרבעוניים של כל החברות שנסחרות בבורסה, הפעילות בכרטיסי האשראי וכמובן גם גביית המסים – כולם טובים מעידים ומעידים על פעילות מוגברת". לדבריו, הכלכלה הישראלית "למדה לחיות ולעבוד לצד הקורונה": "התו הירוק והתו הסגול עובדים יפה". על פתיחת הלימודים המתקרבת, אמר: "למרות כל הסיכונים, תומך בפתיחת השנה ב-1 בספטמבר. יש חששות, אבל זו ההחלטה הנכונה".

ליברמן פירט כי התקציב לשנת 2021 יעמוד על 432 מיליארד שקלים, והתקציב לשנת 2022 יעמוד על 452 מיליארד שקלים. לדבריו, התקציב כולל בניית שני בתי חולים חדשים, בבאר שבע ובקריית אתא. "הוספנו 700 מיליון שקל לבסיס תקציב משרד הרווחה, 100 מתוכם ילכו למאבק באלימות במשפחה. למשרד החינוך הוספנו מיליארד שקלים, ואותו סכום הוספנו גם למשרד לביטחון הפנים, בעיקר עבור התעצמות ומאבק בפשיעה במגזר הערבי. הוספנו כספים לקצבאות לקשישים, לנכים ולנכי צה"ל וגם לניצולי השואה", הוסיף שר האוצר.

על מחירי הדיור אמר ליברמן כי "אנחנו עובדים ביחד עם שרי הפנים והשיכון על תוכנית כוללת בנושא הדיור ומאבק בעליית המחירים. אני מאמין שהתכנית תפורסם לאחר החגים".

ביחס לרפורמת החקלאות השנוי במחלוקת אמר ליברמן כי הוא אינו צריך את הכנסת והממשלה כדי לאשר את הרפורמה. "אני חושב שנגיע עם החקלאים להסכמה. היינו מגיעים כבר מזמן לולא כמה ח"כים שהחליטו להפוך את זה לדגל רציני מבחינתם", דברי שר האוצר.

בתוך כך, בסביבתו של שר החקלאות עודד פורר אומרים היום שהאיום של חברי הכנסת שמתנגדים לרפורמה להצביע נגד חוק ההסדרים – צפוי לגרום לחקלאים נזק גדול עוד יותר, אם התוכנית תוצא מהחוק. 

בסביבתו של השר פורר הסבירו שגם אם הרפורמה לא תיכלל בחוק ההסדרים, היא תצא לדרך בכל מקרה מכיוון שעיקריה מבוצעים באמצעות צווים פנימיים של שרי החקלאות והאוצר, ואינם תלויים בחוק. מה שלא ימומש זה הפיצוי לחקלאים, שלדבריהם זהו הדבר העיקרי שנמצא ברפורמת החקלאות שבתוך חוק ההסדרים. החלקים שהחקלאים מתנגדים אליהם – בעיקר נושא הורדת המכסים על ייבוא – ייחתמו בכל מקרה גם בלי שהרפורמה תהיה בחוק.

אתמול פורסם בכאן חדשות שיו"ר הקואליציה עידית סילמן העבירה לאחרונה מסר לאנשי משרד האוצר שאם לא יעשו במשרד ויתורים משמעותיים בשתי הרפורמות שבמחלוקת – רפורמת החקלאות ורפורמת העלאת גיל הפרישה לנשים – אי אפשר יהיה להעביר את חוק ההסדרים.