חודש: ינואר 2022

חיילים ממחלקת בני"ש בגדוד 51 של חטיבת גולני לא הסכימו היום (שני) לתרום דם בעקבות השמטת מונחי "אב" ו"אם" מטפסי ההתרמה של מד"א, כך פרסם לראשונה העיתונאי דביר עמר.

"הגיעה לפה, לבא"ח גולני, ניידת של התרמת דם", סיפר לערוץ 7 אחד החיילים מהמחלקה שסירבה לתרום דם. "המ"פ עשה לנו שיחה שהוא רוצה שנתרום דם. הוא הגיע במיוחד למחלקת בני"ש ואמר שהוא מצפה עוד יותר שנתרום".

חשוב לציין כי באף שלב לא ניתנה פקודה המחייבת את החיילים לתרום דם בניידת תרומת הדם של מד"א.

החייל ששוחח עם ערוץ 7 הוסיף: "היה דיון אצלינו במחלקה אם לתרום דם בעקבות הטפסים. הפיקוד שמע על זה ואז הסמ"פ עשה לנו שיחה כדי לשכנע אותנו כן לתרום".

לדבריו, "הוא ביקש שלמרות האידאולוגיה ולמרות שאנחנו דתיים – לתרום. אמרנו לו שאנחנו לא רוצים לתרום בגלל הטפסים. הוא אמר שהוא לא חושב שזה באמת יעשה משהו משמעותי בשיח הציבורי וממילא חבל לא לתרום. ענינו לו שאם אנחנו כמחלקה נגיד שאנחנו לא תורמים זה כן יעשה הד ציבורי. ואז הוא ענה 'תראו שלא, ואני אדאג שזה לא יעשה שום הד ציבורי'".

"באיזה שלב חבר'ה אמרו לו אל תנסה לחנך אותנו", ציין החייל. "הוא בלע את הרוק ואמר אני לא מנסה לחנך אתכם". לאחר מכן "חבר'ה התקשרו לראשי ישיבות שלהם. כמעט כל ראשי הישיבות הדריכו את החיילים לא לתרום".

בסופו של דבר החליטו כל חיילי הטירונות במחלקת בני"ש שלא לתרום דם ואף שיגרו מכתב למגן דוד אדום. "אנו, מחלקה 4 חטיבת גולני, מסרבים בתוקף לתרום דם דרך מד"א עד שיתוקנו טפסי ההתרמה ויחזור המשפט 'אבא ואמא' כבעבר", כתבו.

"אנו קוראים למד"א ולמשרד הבריאות: אל תערבבו אג'נדות בנושאים מצילי חיים. אנו חיים במדינה יהודית הרואה ערך במסורת ישראל ובצביון היהודי בה", נכתב. "חשוב לנו לציין, האחריות הבלעדית על אותם מנות דם שלא נתרמו, היא על מד"א ומשרד הבריאות ששינו את נוסח הטופס. כיום אנו נמצאים בעיצומם של מלחמת דעות והשקפות סביב הזהות היהודית של המדינה ואנו לא ניתן לכך יד".

"אנו מאמינים בערך התרומה של מנות דם לצורך הצלת חיי אדם. ומאז ומתמיד נקראנו לדגל ותרמנו מנות רבות של דם בשמחה. כאשר מד"א ומשרד הבריאות יואילו להחזיר את נוסח הטופס לקדמותו, נחזור בשמחה לתרום דם ולהציל חיי האדם", סיכמו חיילי מחלקה 4 בבא"ח גולני.

התחבורה הציבורית ברכבת ובאוטובוסים מנמל התעופה בן גוריון וממסוף טאבה תשוב לפעילות מלאה החל ממחר (שלישי), בעקבות ביטול המדינות האדומות וצמצום הבידוד לשבים מחו"ל,

על פי צו משרד הבריאות, מחוסנים ומחלימים הנכנסים ממדינה שאינה מוגדרת "אדומה" רשאים לנסוע לבידוד בביתם בתחבורה הציבורית, עד לקבלת תוצאות בדיקת הקורונה – בדומה לתקנות שלפני פרוץ הגל האומיקרון.

מנכ"לית משרד התחבורה, מיכל פרנק, קיימה בימים האחרונים הערכות מצב לקראת היערכות להפעלת שירות התחבורה הציבורית באוטובוסים וברכבות מנתב"ג וממסוף טאבה.

"משרד התחבורה ימשיך לפעול בכל הזירות למען השארת התחבורה הציבורית פתוחה ובטוחה, וקורא לציבור להקפיד על עטיית מסיכה לאורך כל הנסיעה למען שמירת בריאות הציבור", נמסר מטעם המשרד.

סקר סרוגים ו'מאגר מוחות' מעלה תוצאות מפתיעות במערכת הפוליטית, כשלראשונה נשבר התיקו, עם אפשרות לקואליציית ימין-חרדים.

נתניהו צריך את בנט כדי להקים ממשלה
על פי תוצאות הסקר שנערך עבור אתר סרוגים: הליכוד בראשות בנימין נתניהו זוכה ל-33 מנדטים. ש"ס עם 9 מנדטים, יהדות התורה עם 7 והציונות הדתית עם 8 מנדטים, משלימים גוש ימין-חרדים של 57 מנדטים.

ימינה היא שוב לשון מאזניים עם 6 מנדטים, ויכולה להשלים לנתניהו קואליציית 63 מנדטים.

בגוש המרכז-שמאל: יש עתיד בראשות יאיר לפיד עם 18 מנדטים, כחול לבן עם 11, מפלגת העבודה עם 8 מנדטים, ישראל ביתנו עם 6, מרצ עם 5 מנדטים ורע"ם עם 4. ובסך הכל גוש מרכז-שמאל-רע"ם עם 52 מנדטים.

הרשימה המשותפת, עם 5 מנדטים משלימה את מפת המנדטים של הכנסת. תקווה חדשה לא עוברת את אחוז החסימה.

בשאלת הצבעה המשכית, 82% מבוחרי הליכוד, 85% מבוחרי יהדות התורה ו-83% ממצביעי ש"ס ימשיכו להצביע למפלגה גם בבחירות הבאות. בציונות הדתית יש ביטחון של 77%, ברשימה המשותפת -80% ומרצ עם 65%.

מי שצריכים להיות מודאגים על הבייס הם מפלגת העבודה עם 57% שהצביעו בבחירות האחרונות וימשיכו להצביע, יש עתיד עם 54%, ישראל ביתנו עם 49% וכחול לבן עם 44%.

גם המצביעים הקודמים של בנט וסער נוטשים את המפלגות שלהם: 61% ממצביעי ימינה לא ימשיכו איתה בבחירות הבאות ו-73% ממצביעי תקווה חדשה נוטשים.

שאלנו בסקר על תרחישים בהם עומדים בראשות הליכוד מועמדים אחרים. במקרה שבראש הליכוד יעמוד ניר ברקת, יקבל הליכוד 31 מנדטים. נתון מפתיע ורחוק 2 מנדטים בלבד ממה שישיג נתניהו בראשות הליכוד.

בנוסף, בתרחיש כזה נודדים המנדטים של הליכוד ימינה, והוא זוכה למנדטים ממפלגות המרכז והשמאל. יש עתיד נחלשת ל-15 מנדטים, ש"ס מזנקת ל-12 וכך גם הציונות הדתית שמזנקת לדו ספרתי עם 12 מנדטים.

העבודה על 8, כחול לבן נחלשת גם היא ל-8 ובשאר הרשימות אין שינוי משמעותי: יהדות התורה עם 7; הרשימה המשותפת -6; ימינה עם 5 מנדטים; ישראל ביתנו עם 6; מרצ – 6; ורע"ם עם 4. תקווה חדשה לא עוברת גם בסקר הזה.

לפי הסקר, קואליציית ימין-חרדים עומדת על 62 מנדטים בלי ימינה.

הליכוד בראשות ארדן – 22 מנדטים בלי קואליציה
בתרחיש בו גלעד ארדן עומד בראשות הליכוד זוכה המפלגה ל-22 מנדטים, אחד עשר מנדטים פחות מנתניהו. המרוויחים הגדולים הם שוב מפלגות הימין והחרדים, ש"ס והציונות הדתית שמזנקות ל-13 מנדטים כל אחת. ביחד עם יהדות התורה עם 7, גוש הימין-חרדים עומד על 55 מנדטים.

ימינה עם 4 מנדטים לא תעזור לארדן להקים קואליציה.

שאר המפלגות: יש עתיד – 16 מנדטים; כחול לבן עם 10, העבודה עם 8, ישראל ביתנו, מרצ והרשימה המשותפת עם 6, רע"ם עם 5 ותקווה חדשה עוברת את אחוז החסימה עם 4.

גוש השמאל-מרכז גם הוא עם 55 מנדטים, והקואליציה הנוכחית עם ימינה נותנת גם להם 59 מנדטים, מה שלא מספיק.

הליכוד בראשות מירי רגב 15 מנדטים
במקרה בו מירי רגב תעמוד בראשות הליכוד, תזכה המפלגה ב-15 מנדטים, ש"ס עם 14 והציונות הדתית עם 13 שוב יזכו בריבאונד. יהדות התורה עם 7 מנדטים תשלים גוש של 49 מנדטים, שלא יספיק.

יש עתיד עם 17, כחול לבן עם 12; העבודה יציבה עם 8; ישראל ביתנו עם 6, מרצ עם 7 ותקווה חדשה עוברת עם 4 מנדטים. רע"ם עם 5 וימינה עם 6 משלימים קואליציה של 65, אך הפעם צריכים את האצבעות של רע"ם.

הרשימה המשותפת עם 6 מנדטים משלימה את מפת המנדטים.

הליכוד בראשות יולי אדלשטיין – 13 מנדטים
בתרחיש בו יולי אדלשטיין עומד בראשות הליכוד בבחירות הקרובות תחתך המפלגה ביותר מחצי, ותזכה ל-13 מנדטים בלבד ותהיה המפלגה הרביעית בגודלה. יש עתיד תשמור על כוחה עם 17 מנדטים, ואת הקולות של הליכוד יקבלו ש"ס והציונות הדתית שיעקפו את הליכוד עם 14 מנדטים כל אחת.

עם יהדות התורה יש לגוש הימין-חרדים 48 מנדטים בלבד.

בשמאל- מרכז, כאמור יש עתיד עם 17 מנדטים, כחול לבן מזנקת ל-13 מנדטים, העבודה – 8; ישראל ביתנו – 7; מרצ – 6 רע"ם עם 5 מנדטים ותקווה חדשה עוברת עם 4. הצטרפות של ימינה לקואליציה כמו הנוכחית, תביא 66 מנדטים עם אפשרות לקואליציית 61 גם בלי רע"ם.

הרשימה המשותפת עם 6 מנדטים משלימה את מפת המנדטים.

הליכוד בראשות ישראל כ"ץ – 13 מנדטים
בתרחיש בו ישראל כ"ץ עומד בראשות הליכוד, המפלגה זוכה ב-13 מנדטים ושוב היא הרביעית בגודלה בכנסת

סגר 'מאגר מוחות' בעריכת פרופ' יצחק כ"ץ, בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי בקרב מדגם מייצג של 502 אנשים מכלל האוכלוסייה מגיל 18 ומלאה. הטעות הסטטיסטית עומדת על 4.4%. ופורסם באתר 'סרוגים'.

יו"ר ארגון המורים רן ארז תקף היום (שני) בחריפות את בנט, שאשא ביטון ואת מדיניות הממשלה בנוגע להשפעת התחלואה על ניהול מערכת החינוך: "הם מפקירים את הילדים, הכול אנרכיה וכאוס. מישהו צריך לקבל החלטות".

אמש פורסם בN12 כי ארז מתנגד למודל הלמידה ההיברידית, במסגרתו המורים מלמדים פרונטלית בכיתות, במקביל לתלמידים מבודדים שמתחברים מרחוק. "יש מעסיקים שדורשים ממורים לקיים לימודים היברידיים כך שמורה ילמד בשתי זירות בו-זמנית – אין להסכים לכך", צוטט. בשיחה עם N12 היום טען ארז כי הוא לא מתנגד ללמידה היבירידית. "אנחנו בעד לימוד פרונטלי, היברידי או מהבית. זה תלוי במצב התחלואה של כל מקום ומקום. למידה היברידית זה יותר טוב מאשר למידה בזום, אז אין ספק שאנחנו לא מתנגדים לזה. אנחנו חושבים ואנחנו משוכנעים שהלימוד הפרונטלי יעיל יותר לתלמידים ויעיל יותר למורים, אבל אם אין ברירה אנחנו בעד לימוד מהבית", אמר ארז.

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד הוציאה אתמול מכתב ובו הבהירה כי היא לא מאשרת למורים ללמד באופן היברידי, משום שמדובר לדבריה בנטל בלתי סביר על עובדי ההוראה. היום היא סרבה לענות לפניית N12 בנושא.

ארז התייחס למצב המורכב בו נמצאת מערכת החינוך בישראל, ותקף את שרת החינוך שאשא ביטון ואת ראש הממשלה בנט: "אתה יודע מי מקבל החלטות במערכת החינוך במדינת ישראל? אתה יכול לשאול את השרה. מצד אחד אנחנו רוצים שהתלמידים יצליחו בבגרויות החורף, ומצד שני יש לנו תחלואה ואין לנו תו ירוק ואין לנו שום דבר וזה הכול אנרכיה וזה הכול כאוס".

טענתו העיקרית של ארז היא לנפתלי בנט. "במצב הזה מישהו צריך לקבל החלטות, והמישהו הזה הוא ראש הממשלה, הוא המפקד ויש לו סגנים כמו שרת החינוך ושר הבריאות. אנחנו מוכנים לעשות את הכול על מנת שהילדים שלנו יצליחו. ראש הממשלה הוא האחראי!", טען ארז. "שרת החינוך צריכה ללכת לדפוק לו על השולחן ולהגיד לו שהמערכת הזאת לא עובדת כמו שצריך, תלמידים נפגעים, הורים נפגעים".

לדברי ארז, במצב התחלואה הנוכחי, הגעה למוסדות החינוך אפילו מסוכנת. "להגיע לבית הספר שהתלמידים לא מחוסנים ולא נבדקים ולא נותנים לנו ערכות בדיקה – זו רולטה רוסית. ומי שאחראי על זה אלו ראש הממשלה ושרת החינוך. אלה צריכים לקבל החלטות. אנחנו מוכנים גם ללימוד פרונטלי, גם ללימוד היברידי וגם ללימוד מהבית. אבל מישהו צריך לקבל החלטה".

ארז אמר שמבחינתו שאשא ביטון ובנט נוהגים בחוסר אחריות. "הם לא מבינים שלמעשה עתיד המדינה נמצא בילדים האלה ומפקירים אותם", תקף.

היום (ב') עלה לבימת הכנסת השר לשירותי דת, מתן כהנא, על מנת להשיב על הצעת אי אמון שהגיש חבר הכנסת מהליכוד דוד אמסלם.

השר לשירותי דת מתן כהנא: "מי שיכול ללמוד תורה שילמד תורה, שיוותר על הכל וילך ללמוד תורה רק תורה".

עוד המשיך השר בתשובתו: "בתור אחד שלמד תורה, אני יודע כמה זה קשה, כמה זה תובעני. רק יחידי סגולה מסוגלים לעשות את זה כמו שצריך, אבל מי שיכול חייב ללמוד תורה כי על זה מדינת ישראל עומדת. ובלי לומדי התורה שלנו אין לנו פה כלום".

חבר הכנסת אורי מקלב ייצג את סיעת יהדות התורה בדיון בהצעת אי האימון במליאת הכנסת. מקלב תקף את מדיניות הממשלה ואת הרפורמות השונות אותם מוביל שר הדתות כהנא. 'שר הדתות כהנא מעיד על עצמו כאן במליאת הכנסת כי הוא 'אדם דתי וחשובה לו המסורת' אך עושה דברים הפוכים ממסורת ישראל'. פתח מקלב את דבריו בפני מליאת הכנסת

והמשיך, 'הפשרות הללו שאתה שר הדתות רוצה להביא לנו הם הרס הדת, פרעה רצה לעשות פשרות, ביקש לשחרר רק את הגברים, משה רבינו היה מסכים לפשרות הללו לא היינו אומה, ואתה שר הדתות רוצה להביא פשרות בהלכה?', אמר מקלב והתייחס לרפורמת הכשרות שהעביר השר כהנא, 'הבאתם ועדת רבנים שיקבעו את הסטנדרטים של הכשרות, אלו לא נהלים טכניים אלא אלו רבנים שלא מוכנים לקבל את סמכותה של הרבנות הראשית, כאלה שלא יתאים להם שמסעדה הפותחת בשבת לא תקבל כשרות, זה הכשרות שאתה רוצה?' אמר מקלב ופנה לשר כהנא. 

'על מה בדיוק אתה מתהדר כי פתחת לתחרות?, את כשרות המזון? הכנסת גופים כלכליים לתוך מערך הכשרות הלאומי, לרבנים עוד היה יראת שמיים אבל כעת הכל יהיה שיקולים כלכליים. אם אין גורם הרתעה איך תהיה כשרות? אחד מסיר את הכשרות יבוא אחר ויתן כשרות. אתה אומר 'אני איש תורה' אבל את התורה צריך לקיים!. כמה מביך היה לראות כי הבאת את חוק הכשרות לאישור ועדה שיושבת הראש שלה מתגאה כי היא מבלה בחנויות לממכר נבלות וטריפות ואף מזלזלת בכשרות, בשביל לחוקק את חוק הכשרות צריך להאמין בזה'. 

מקלב הוסיף והתייחס לרפורמת הכשרות המתוכננת על ידי השר כהנא, 'שר הדתות מגיע כאן כעת ואומר כי יש בעיה עם אזרחים בישראל כאלה שהם לא בני העם היהודי, ליברמן רוצה גיור אורתודוקסי אך הגיור שאתה מביא הוא גיור מלא פשרות, אתה רוצה להכניס חצי מיליון איש שלא רוצים להיות יהודים כלל תחת כנפי עם ישראל ועוד מכריחים אותנו, את בתי הדין שלנו להכיר בהם. הם רוצים להיות יהודים בלי להיות יהודים.

כמה עובר אזרח פולני המבקש להיות ישראלי, להיות ישראלי יותר קשה מאשר להיות יהודי'. מקלב פנה לשר הדתות ותקף – 'אתה מביא את התבוללות לתוך עם ישראל, תקראו להם ישראלים אך לא יהודים'. במהלך הדיון הביך השר במשרד האוצר את שר הדתות כהנא כאשר הבהיר לשאלת מקלב כי אצלהם הדרוזים אין שום אפשרות לגיור, 'דרוזי זה מי שנולד דרוזי, מי שאבא או אמא שלו דרוזית, אצלכם אתם יכולים להתגייר אצלנו אין דבר כזה' אמר והזכיר לנוכחים כמה חשוב לשמור את שלמות עמינו. 

בסיום דבריו התייחס מקלב אף ליוקר המחיה בארץ ואמר, 'כל אחד רואה כי יש יוקר מחיה, כל אחד שיוצא לחנויות חש את זה, אך יש ניכור בממשלה, שר האוצר לא נותן פיצוי למי שצריך את זה, הוא לא רוצה להתמודד. התרענו בזמן אמת שאין בתקציב שום התייחסות לקרונה, לצערינו ההחלטות המקצועיות נגרוות מהעדר תקציב. יושבים בממשלה אנשים שהם מתכחשים לציבור שלהם, הדבר המרכזי במנהיג הוא לראות את סבל העם, אני רוצה להזכיר לך ראש הממשלה כי הראשון שאמר למשהו תעוף לי מהעניינים היה פרעה למשה רבנו וזו גם הייתה תחילת סופו'.