חודש: פברואר 2022

הוועדה לבחירת שופטים אישרה היום (שני) את מינויים של ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. הארבעה, חאלד כבוב, רות רונן, גילה כנפי-שטייניץ ועו"ד יחיאל כשר, נבחרו על ידי הוועדה לאחר שהיו אי הסכמות רבות והרשימה נפתחה מחדש.

השופטים שנבחרו מגיעים מרקעים שונים: כבוב, רונן וכנפי-שטייניץ הם שופטי מחוזי ואילו יחיל כשר הוא עורך דין פרטי. כבוב ורונן הם שופטים הנחשבים כליברלים, כנפי-שטייניץ נחשבת שמרנית מתונה ודעותיו של כשר נחשבות לחידה.

שר המשפטים גדעון סער אמר בפתח ישיבת הוועדה כי "על הועדה לבחירת שופטים מוטלת אחריות כבדה. הצעת המועמדים משקפת את הבחירה הנכונה על פי שלושת המדדים שקבעתי כמצפן: מצוינות, איזון, וגיוון. ההצעה כוללת מועמדים מעולים שבמעולים".

גילה כנפי-שטייניץ, בת 63, מגיעה מבית המשפט המחוזי בירושלים. היא נחשבת לשמרנית מתונה והיא רעייתו של השר לשעבר יובל שטייניץ. מועמדותה נחשפה לראשונה בחדשות 13.

השופטת שטייניץ מונתה בספטמבר 1993 לכהונת שופטת בית משפט השלום בירושלים. במאי 2006 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי ירושלים ובמרס 2016 מונתה לכהונת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

השופט חאלד כבוב יהיה השופט המוסלמי הראשון במינוי קבע בעליון. הוא בן 64, משויך למחנה הליברלי ונמנה בין מקימי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בין פסקי הדין המשמעותיים שלו ניתן למנות את הרשעתו של נוחי דנקנר בהרצת מניות, הרשעתו של איש העסקים גרגורי לרנר. הרשעת מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד והרשעתו של מנהל ההשקעות אמיר ברמלי.

בדומה לכבוב, גם רות רונן, בת 60, מגיעה מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. רונן נחשבת לשופטת מוערכת ומצוינת. היא נתפסת כשופטת ליברלית בדעותיה ומקורבת לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. בנוסף, היא נחשבת לשופטת מחוזית מבריקה.

בשונה משלושת הנבחרים האחרים, עו"ד יחיאל כשר, אינו בעל ניסיון שיפוטי. הוא בן 60 ועובד כעורך דין פרטי, הנחשב מומחה בליטיגציה אזרחית מסחרית. כשר הוא שותף במשרד עורכי הדין לוי-תדמור שבו הועסקה עד לאחרונה היועצת המשפטית החדשה לממשלה, גלי בהרב-מיארה. כשר נחשב משפטן מבריק אולם חידה גדולה בעניין דעותיו.

שר האוצר אביגדור ליברמן התארח בצהריים (ב') לריאיון אצל עורך מקור ראשון, חגי סגל, אשר נערך במסגרת ועידת מקור ראשון 2022 לכלכלה, חברה וחדשנות.

בפתח דבריו התייחס ליברמן למדיניות הכלכלית שאותה הוא מוביל, "כשנכנסתי לממשלה אמרתי דבר אחד, כל ההחלטות יתקבלו אך ורק על סמך שיקולים כלכליים ונתונים. לא יהיו החלטות פופוליסטיות אלא רק כלכליות. כך אני מתנהל ואני חושב שיש תוצאות. בכלכלה כמו בספורט יש נתונים ואתה נמדד בנתונים"

"אני שמח שראש הממשלה ואני משדרים על אותו גל מבחינה כלכלית. יש אולי מחלוקות בדת ומדינה, אבל בכלכלה אנחנו רואים עין בעין. הפעם זה ימין שהוא גם ימין כלכלי, גם בנט וגם גדעון סער. בתחום הכלכלי זה באמת גן עדן", הוסיף.

בהמשך התייחס שר האוצר לשינויי המדיניות אותם הוביל, "בשבוע הראשון שינינו מדיניות מקצה לקצה. ביטלתי בשבוע הראשון את כל החל"תים, היה צעד לא פשוט ואני מודה לחברי לממשלה שנתנו גיבוי. דבר שני הודעתי שלא יהיו סגרים, אנחנו נלמד לחיות לצד הקורונה. אני שלם עם זה לגמרי. כל החיים שלנו זה ניהול סיכונים ואתה חייב לקבל החלטות לא פשוטות. כל שנה ימותו בתאונות דרכים 350-360 אנשים ולמרות זאת לא מוציאים את כלי הרכב מחוץ לחוק. ההחלטות הן לא פשוטות. ההחלטה השלישית הייתה שאין יותר פיזור כסף ממסוקים, אין מענק לכל אזרח, הסיוע יהיה ממוקד".

ליברמן נשאל על עליות המחירים וציין, "מחירי הדלק ממשלה לא מעלה ולא מורידה, זו נוסחה אוטומטית. ב-2012 מחירי החשמל והדלק היו יותר גבוהים. זה פועל יוצא מנוסחה שנובעת ממחירי הדלק בשוק העולמי. זה לא הממשלה הזו ולא הקודמת. קילוואט שעה חשמל במדינת ישראל יותר זול פי 2 וחצי מגרמניה, יותר זול מכל אירופה. אחד המחירים הכי זולים מכל המדינות המפותחות".

"אנחנו באמת מדינה מאוד יקרה", הוסיף, "התחלנו ממדרגה מאוד גבוהה. אי אפשר בשמונה חודשים לתקן את כל העוולות מאז 1948. יש קפיצת מחירים בעולם, מחירי גז קפצו ב-174 אחוז, מחירי הובלה ימית קפצו ב-600 אחוז, ולמרות זאת אנחנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו. הוצאות הביטחון של ישראל גבוהות פי 2 וחצי מממוצע OECD".

ליברמן דחה את הקריאות להעלאת שכר המינימום מעבר למה שהוסכם בעסקת החבילה שנחתמה בנובמבר, "שכר המינימום בישראל יותר גבוה מארה"ב ומספרד ועוד כמה מדינות אירופאיות. הדבר הכי לא נכון כרגע לרוץ ולהעלות. שמעתי אנשים שונים ומשונים שאין להם מושג על מה הם מדברים. השלכות של עליית שכר מינימום יהיו מיד עליית יוקר מחיה, חלק מהמעסיקים לא יחזיקו מעמד ויפטרו. כלומר גם אינפלציה וגם אבטלה. כשאתה מגיע לעסקה עם כל הגורמים אי אפשר לבטל. עסקת החבילה נחתמה ב-3 בנובמבר, עד לפני שבוע אף אחד לא אמר כלום. זה לא יכול להיות. המכשיר הנכון לעזור לאלו שמקבלים שכר מינימום זה לא עוד תוספת אלא מענק עבודה, מס הכנסה שלילי. אי אפשר באופן חד צדדי אחרי שאתה חותם עם עוד שלושה צדדים שונים עכשיו לשנות ולבטל".

בהמשך דחה ליברמן בתוקף את הרעיון של ביטול סעיף הנכד בחוק השבות, "אני רוצה שנזכור מה כתוב במקורות, ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים, אתה לא יכול לנתק משפחה. אנחנו מנצלים את נושא הגיור לנושאים פוליטיים ומפלגים את העם היהודי. היום אין סיכוי שרות המואביה הייתה עוברת גיור אצל דרעי וגפני. גם לרות המואביה הייתה תרומה משמעותית לעם היהודי".

לקראת סיום לא פסל ליברמן את האפשרות של חבירה לבנט וסער לקראת הבחירות הבאות, "יש לנו עוד 4 שנים, אנחנו צריכים לעשות עוד הרבה דברים, אני לא פוסל שום דבר".

מגמת הירידה במספר הילודים בישראל נמשכה בשנת 2020 עם 177,307 תינוקות שנולדו ובהם כ-91 אלף בנים וכ-86 אלף בנות. מדובר בירידה של 3.8% במספר התינוקות שנולדו בישראל לעומת שנת 2018 שהייתה שנת השיא בילודה. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שני). 

עם זאת שיעור הפריון בישראל – מספר הילדים הממוצע לאישה – היה גבוה ב-2020 יותר מכל מדינות ה-OECD ועמד על 2.9 ילדים לאישה. המספר נמוך בהשוואה לשנת 2019, אז עמד על 3.01 ומ-2018, אז עמד על 3.09. עם זאת, כאמור, המספר גבוה מכל מדינות ה-OECD שבהן הממוצע היה 1.61 ילדים לאישה. מספר הילדים הממוצע לנשים יהודיות עמד על שלושה ילדים לאישה. אצל נשים ערביות עמד המספר על 2.82. בשנת 2020 ירד לראשונה שיעור הפריון של נשים מוסלמיות מתחת לשלושה ילדים לאישה והגיע ל-2.99.

מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר היה ביישוב מודיעין עילית – 7.16 ילדים בממוצע לאישה, ואילו השיעור הנמוך ביותר נרשם ביישוב כאבול עם 1.56 ילדים לאישה. בשנים 2020-2018 היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות 6.64 ילדים לאישה, בקרב נשים דתיות – 3.92 ובקרב נשים חילוניות – 1.96.

רע"ם הודיעה הבוקר (שני) לקואליציה שתמשיך גם השבוע בחרם, ולא תצביע במליאת הכנסת בהתאם למשמעת הקואליציונית. בקואליציה נכון לעכשיו ישאירו על סדר היום את החקיקה הממשלתית שתוכננה לעלות היום להצבעה – אך ימשכו אותה לפני ההצבעות אם לא יושג סיכום עם רע"ם.

בסיעת רע"מ זועמים על ההחלטה שלא להעביר את חוק האזרחות לדיון בוועדת הפנים במקום לוועדת חוץ וביטחון והחליטו שלא להצביע עם הקואליציה היום, ההחלטה פוגעת בכל החקיקה הממשלתית שתוכננה להיום, בין היתר חוק הגבלת כהונה לראש ממשלה, חוק שחשוב במיוחד לשר המשפטים גדעון סער ושר החוץ יאיר לפיד. אמש רגע לפני ישיבת הממשלה נכנסה שרת הפנים איילת שקד לשיחה עם יו"ר רע"מ חבר הכנסת מנסור עבאס במשרדו של מזכיר הממשלה שלום שלמה, ככל הנראה בניסיון לפתור את המשבר.

ח"כ וליד טאהא  אמר הבוקר על ההחלטה: "זו רעידת אדמה דרגה 8 בסולם דיכטר. כאילו אין זכויות אדם בסיסיות. איפה הסכנה הביטחונית בלאפשר לאמא לשהות לצד בנה שמאושפז בבית החולים? אלו טיעונים הזויים, כאילו זה יסכן את ביטחון המדינה. הצעת החוק נמצאת בליבת עבודתה של ועדת הפנים. זה נושא אזרחי גרידא שמסדיר נושאים אזרחיים, ולוועדת חוץ וביטחון, אין מושג בנושא. 

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ ניר אורבך, ענה לבקשתו של טאהא ואמר כי מדובר בחוק שמגן על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. "חבר הכנסת טאהא, כמי שיושבים יחד בקואליציה, אני לא יכול להתעלם ממה שקרה גם בנגב וגם בשומר חומות, שחלק גדול ממחוללי המהומות שם היו אנשים שהגיעו לכאן בעקבות איחוד משפחות. ולכן מבחינתי יש משמעות מאוד גדולה לגדר הביטחונית שמציבים פה באמצעות החוק. אנחנו לא חיים בשוויץ, אנחנו חיים בתוך מורכבות, והחוק הזה הוא בליבת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. ולכן גם בפעם הקודמת החליטה הוועדה להעביר אותו לועדת חוץ וביטחון".

שדולה בכנסת לחיזוק אופיים המסורתי של מוסדות המדינה הושקה היום (שני) בהובלת חברי הכנסת דוד אמסלם ומירי רגב מהליכוד, ואופיר סופר מהציונות הדתית.

ח"כ אמסלם אמר, כך בדיווח שהביא חזקי ברוך בערוץ 7, כי "המפא"יניקים שהקימו את המדינה הבינו שזו מדינה של יהודים. היום אנחנו שומעים את ליברמן אומר לזרוק את החרדים למזבלה, לפיד אומר לזרוק את התורה למזבלה, פעם היום מעמידים אותו לדין על הסתה ואנטישמיות. יצטרכו לזרוק אותנו קודם למזבלה לפני שיזרקו את החרדים".

"אם נפסיד את הבחירות הבאות נגמר האירוע. הבחירות הבאות זה לא ימין או שמאל או על ארץ ישראל אלא על הזהות היהודית", טען אמסלם. "בג"ץ מקבל החלטה להכניס חמץ לבית החולים בפסח, אני רוצה לראות שמאפשרים לי ברמדאן להיכנס עם לאפה להר הבית. הכאוס השתלט על המדינה. ואם לא נעצור את הכאוס לא תהיה כאן מדינה יהודית".

ח"כ מירי רגב טענה: "אין כאן עניין של ימין או שמאל או מזרח או מערב. אני מסתכלת על שנת 2050, אסור יהיה לעשות ברית מילה או בר מצווה ועושים מיום השבת כעוד יום. זה נשמע כמו חלום בלהות אבל אם ימשיכו ברפורמות האלה. ממשלה מתייוונת ששוכחת מאיפה היא באה".

ח"כ אופיר סופר: "מטרת השדולה היא לחזק את תורת ישראל ואת המסורת היהודית. בתקופה זו, כאשר הדת והמסורת הפכו למילים גסות ובממשלה פועלים כוחות אנטי-יהודיים שרוצים לחסל כל זיקה בין היהדות לבין מדינת ישראל ופועלים להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה – השדולה הזאת הכרחית".

הבוקר (ב׳) שיגר יו״ר הציונות הדתית ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ מכתב לשר המשפטים סער עם בקשה לכינוס הועדה לבחירת שופטים על מנת להעלות לסדר היום את הפסקת כהונתו של השופט אבו טהה.

במכתבו פירט סמוטריץ׳ את קשריו החברתיים ופגישותיו של השופט עם גורמים תומכי טרור כפי שעלה בתחקיר הקול היהודי.

המכתב המלא:

"הדיווחים בתקשורת האמריקנית לפיהם לרוסיה יש רשימת שמות של אזרחים אוקראינים במטרה ללכוד או להרוג אותם במקרה של פלישה – שקר מוחלט" כך אמר היום דובר הקרמלין, הוא הוסיף כי אמנם הייתה הסכמה כללית לפגישת פסגה בין הנשיא פוטין לנשיא ארה"ב ביידן אך הבהיר כי מוקדם לדבר על כך.

הלילה דווח כי נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין הסכימו לקיים מפגש פסגה בנושא אוקראינה כך מסר הלילה (שני) הארמון ‘האליזה’ הצרפתי.

בהודעת הארמון הצרפתי הדגישו כי הפגישה תוכל להתקיים רק בתנאי שרוסיה לא תפלוש לבנתיים לאוקראינה.

עוד נמסר בהודעה כי את תוכן הפגישה הצפוייה ינסחו שרי החוץ של שתי המדינות בפגישתם בסוף השבוע.

מאוחר יותר אישרו בבית הלבן את הודעת הארמון הצרפתי,  ג’ן פסקי, דוברת הבית הלבן מסרה כי “כפי שהנשיא הבהיר שוב ושוב, אנו מחויבים להמשיך בדיפלומטיה עד לרגע תחילת הפלישה. שר החוץ אנתוני בלינקן ושר החוץ הרוסי לברוב אמורים להיפגש בהמשך השבוע באירופה, בתנאי שרוסיה לא תמשיך בפעולה צבאית”.

דוברת הבית הלבן הוסיפה כי “הנשיא ביידן קיבל באופן עקרוני פגישה עם הנשיא פוטין בעקבות ההתקשרות הזו, שוב, אם לא התרחשה פלישה. אנחנו תמיד מוכנים לדיפלומטיה”.

עוד הוסיפה באיום “אנחנו גם מוכנים להטיל השלכות מהירות וחמורות אם רוסיה תבחר במלחמה. וכרגע, נראה שרוסיה ממשיכה בהכנות להתקפה בקנה מידה מלא על אוקראינה בקרוב מאוד”.

דובר משרד החוץ האיראני אומר הבוקר (שני) כי נעשתה התקדמות משמעותית בשיחות עם המעצמות להחייאת הסכם הגרעין מ-2015. עם זאת, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי שמחאני, אומר כי "שיחות עם ארצות הברית אינן על סדר היום וכי הדבר לא יוביל לשום פריצת דרך".

גורמים בישראל אומרים הבוקר שהם לא בטוחים שישראל יכולה למנוע את חידוש הסכם הגרעין, ולמעשה האיראנים הם אלו שיכריעו עד כמה אנחנו קרובים להסכם – כך פורסם הבוקר (שני) בכאן רשת ב. "יש דברים שמאוד חשובים לנו כשחושבים על השלב הבא", ציינו הגורמים. "המהות שלנו היא לא למנוע הסכם – אלא למצוא פתרון ארוך טווח, יציב וכוללני לאיום הגרעין האיראני. מזה לא התייאשנו. אם יהיה הסכם, נחשב מסלול מחדש איך להיפטר מהאיום האיראני".

הגורמים הוסיפו שאחת הסיבות שהאיראנים טרם השיבו בחיוב להצעה הסופית על הסכם הגרעין, נובעת מהעובדה שהם חושבים שהמערב לא הגיע לקו האדום, ושניתן לסחוט ממנו ויתורים נוספים. לטענת הגורמים, החודשים האחרונים הוכיחו לאיראנים שככל שהם מושכים את השיחות, הם מקבלים עוד ויתורים: "הם קיבלו בהסכם הרבה יותר ממה שרבים חשבו".

כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ: בכוללים שע"י ישיבת 'עטרת שלמה' תעלה את מלגות האברכים, וזאת כמענה לגזירות הקשות שהוטלו על האברכים ויוקר המחיה שעולה מיום ליום.

ל'המחדש' נודע כי החל מזמן קיץ הקרוב שיחל בראש חודש אייר האברכים בכל סניפי הרשת יקבלו תוספת משמעותית שתגיע בחלק מסניפים לסכום משמעותי לאברך לחודש.

בכוללים שע"י ישיבת 'עטרת שלמה' סירבו לאשר את הפרטים אולם גורם באחד הסניפים מאשר את הפרטים ומספר כי ההחלטה התקבלה וראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין הודיע על התוספת למנהלי הסניפים וראשי הכוללים.

"המטרה במלגה היא לאפשר לאברכים ראש שקט כדי שיוכלו ללמוד בכולל בנחת בלי טרדות, בגלל היוקר של המחיה הרי שהמלגה לא מספקת" אומר לנו אברך שאחראי על השמירת סדרים באחד הסניפים ומוסיף כי "יש בזה גם אמירה לממשלה שכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".

לעטרת שלמה ישנם סניפים לציבור הליטאי והחסידי, בירושלים, ביתר, בית שמש, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, פתח תקווה, צפת, רכסים, ירוחם, נתיבות, בית מאיר, אשדוד, חיפה, טלז סטון, יסודות, טבריה, בית חלקיה אופקים ועוד.

שר הביטחון בני גנץ נאם הבוקר (ב') בפתח ועידת מקור ראשון לכלכלה, חברה וחדשנות בבנייני האומה בירושלים, בנושא אמון הציבור במערכות הממשל אמר גנץ: "מנהיגי נוהגים בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים". למי יש אינטרס במדינה שבה מערכת משפט חלשה, שהשוטרים בה נטולי סמכויות, שקצינים מתחילים לשקול להוריד את המדים כשהם חוזרים הביתה? רק לארגוני טרור, לארגוני פשיעה ולאויבנו. וזה חלילה חברים, מתאים למי שמעוניין לפגוע במבנה החוקתי והדמוקרטי בו יש מקום לעליונות החוק השווה לכולם."

שר הביטחון התייחס לפגיעה בצה"ל ואמר, "לצערי, צה״ל על חייליו, אנשי הקבע שלו ומשרתי המילואים שהולכים ומתמעטים – נמצא תחת אש מבית. הוא סופג התקפות מצד אישי ציבור חסרי אחריות, חלקם פוסט ציוניים שמוכנים להחליש את כולנו בשביל לייקים.

יש ניסיונות לסכל את מתווה השירות החדש, שבו ישתלבו כל חלקי החברה הישראלית. זוהי סכנה ביטחונית. העובדה שמחצית מכל שנתון לא מתגייסת – לא הוגנת ומסוכנת. גם היחס הפופוליסטי לאנשי הקבע, הפך מלא בשקרים עד כדי עלילות דם. נושאים שצה"ל פותח לראשונה מזה שנים בקרב החיילים כמו שיפור התחבורה, המזון והמאבק בהטרדות מיניות – הופכים לתחרות כותרות של חברי כנסת.

במצב הזה אשמה קודם כל ההנהגה שנוהגת בהבנה כלפי מי שרוצים לפגוע ולפרק את צה"ל, אומר בכנות, הוסיף גנץ, בממשלה הקודמת שמרתי בנוכחותי ובעשייתי על הדמוקרטיה הישראלית, וכעת אני חש לעיתים שאני נאלץ לעשות את אותו הדבר למען הביטחון. אין לי שום כוונה שהמצב הזה ימשך. הממשלה והקואליציה כולה, ואני ממליץ זאת גם לחבריי באופוזיציה, צריכים לשים את הביטחון מעל השיקולים הפוליטיים. אסור להפוך את צה"ל לשק חבטות פוליטי. ביקורת – כן. השתלחות – לא.

שר התפוצות נחמן שי בריאיון לתוכנית קלמן ליברמן בכאן רשת ב על האפשרות שארה"ב תבקש מישראל להצטרף לסנקציות נגד הרוסים: "נשתדל להימנע מלהגיע למקום הזה. אני מניח שישראל תלך עם המחנה היותר קרוב אליה, מדינות המערב. הנאמנות שלנו היא קודם כל לארצות הברית".

אתמול התייחס השר לפיד בריאיון לחדשות 12, על עמדת ישראל בנוגע למשבר בין רוסיה לאוקראינה. "נצטרך לשקול את זה", השיב כשנשאל אם ישראל תצטרף לסנקציות כלכליות נגד רוסיה, במידה ויהיו כאלה. "צריך להבין, אנחנו לא שם ואני למשל עושה פעמיים ביום חיתוך מצב כדי להיות במצב שאני יודע האם ומתי אנחנו נרצה להעביר את השגרירות שלנו מקייב. בינתיים השגרירות בקייב מתפקדת ועובדת ואנחנו מדברים גם עם עובדי השגרירות מפני שאנחנו אומרים שבשלב הזה הערכת המודיעין שלנו שונה מהערכת המודיעין של האמריקנים ושל הבריטים, קרובה יותר לחלק מעמיתנו האירופאים".

משרד הביטחון, צה"ל וחברת "רפאל" הודיעו היום (שני) על השלמת סדרה ניסויים במערכת "כיפת מגן" המווה גרסה מתקדמת ומותאמת לים של כיפת ברזל המוכרת. המערכת הופעלה לראשונה על ספינת טילים סער 6 של חיל הים.

המערכת פותחה על ידי "רפאל", יחד עם מנהלת "חומה" במשרד הביטחון וחיל הים. המערכת היא מיירטת, בדומה לכיפת ברזל, ונועדה להתמודד עם איומים שונים כמו רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. מדובר ביכולת הגנה עצמית ומרחבית של הספינות ולפי צה"ל זוהי "קפיצת דרך משמעותית ביכולות".

שר הביטחון בני גנץ אמר לאחר הניסוי כי  "הטכנולוגיה שאנו מפתחים במערך ההגנה הרב שכבתי על מדינת ישראל, מאפשרת לנו חופש פעולה חיוני מול שלוחי איראן באזור והאמצעים שברשותם, שהולכים ומתפתחים. אנחנו ממשיכים להיות שני צעדים לפניהם".

ראש מנהלת "חומה" משה פתאל הוסיף: "באמצעות המכ"מ העוצמתי, שפותח במיוחד למשימת ההגנה, המערכת זיהתה בהצלחה את האיומים ששיגרנו אליה, רקטות, כטב"מים וטילי שיוט ושיגרה לעברם את מיירטי כיפת ברזל ימית, שהשמידו אותם בדיוק מושלם".