חודש: פברואר 2022

‏ועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של חבר הכנסת יום טוב כלפון מימינה שקובעת כי מוסד חינוכי שמפלה תלמידים ברישום אליו לא יקבל תקצוב מהמדינה.

כיום בחוק אפליית תלמיד או תלמידה מטעמים של מוצא עדתי או ארץ מוצא הינה אפליה אסורה המהווה במקרים מסוימים עבירה פלילית, האיסור להפלות חל על כלל בתי הספר בישראל בכל שכבות הגיל ובכל המגזרים. כיום בחוק ניתן להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט על אפליה פסולה ולזכות בפיצוי של עד 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק.

לפי ההצעה החדשה ניתן יהיה לשלול תקצוב ממוסד חינוך שיפלה תלמיד על רקע עדתי.

הדילמה בש"ס אם לתמוך בחוק החדש שיעלה בקרוב בקריאה טרומית במליאה, אם יתמכו יש בהצעה הכרה בחוקים של מפלגת ימינה, התנגדות תעשה נזק ציבורי למפלגה.

צוות התביעה בתיקי נתניהו הגיש היום לבית המשפט המחוזי בירושלים את תשובתו בעניין הטענות לפיהן המשטרה שתלה תוכנת ריגול של חברת NSO בטלפונים של מעורבים בתיק 4000.

מהצוות נמסר כי "לא בוצעו פעולות לגבי גורמים שלא הוצא צו בעניינם, וכן כי לא קיימים חומרי חקירה נוספים בתיק, למעט חומרים הנוגעים לשיטות ואמצעים של משטרת ישראל". לצד זאת, צוות הבדיקה שהוקם לבחינת הטענות, בראשות המשנה ליועמ"שית עו"ד עמית מררי, צפוי למסור היום לראש הממשלה נפתלי בנט ולשרים גדעון סער ועמר בר-לב ממצאים נוספים בפרשה, והם מבקשים ארכה נוספת מבית המשפט להמשך בדיקה.

הודעת הפרקליטות המלאה:

בהתאם להחלטות בית המשפט, מתכבדת המאשימה לעדכן כדלהלן. לבקשתנו, בשבועות האחרונים ערכה משטרת ישראל בדיקות מקיפות, טכנולוגיות ואחרות, ביחס לכלל הגורמים שנחקרו בתיקי החקירה הנוגעים לתיק שבכותרת (תיקי החקירה הידועים כ"תיק 1000", "תיק 2000", "תיק 4000").

הבדיקות בוצעו הן ביחס לקיומם של צווים מתאימים, הן ביחס למספרי טלפון המשויכים לגורמים שנבדקו. במסגרת זו נבדק אם הוצאו או התבקשו צווי האזנת סתר בנוגע למי מהגורמים הנ"ל, מעבר לצווים המצויים בחומרי החקירה; וכמו כן, נבדק אם בוצעו פעולות מול מספרי הטלפון השייכים לכל אותם גורמים. יודגש כי הבדיקות נעשו הן בנוגע לפעילות האזנת סתר "רגילה", הן ביחס לפעילות האזנת סתר שבוצעה ע"י טכנולוגיות "מתקדמות" יותר. סך הכל נבדקו כ-1500 מספרי טלפון. למעלה מהנדרש, ועל אף שאין המדובר בחומרי חקירה הקשורים לתיקים דנן, נבדקו לבקשתנו גורמים נוספים מתיקי חקירה הידועים בכינויים "תיק 1270" ו"תיק 1000 הישן".

על פי המידע שנמסר על ידי הגורמים המוסמכים במשטרת ישראל, הבדיקות העלו כי לא בוצעו פעולות לגבי גורמים שלא הוצא צו בעניינם, וכן כי לא קיימים חומרי חקירה נוספים בתיק, למעט חומרים הנוגעים לשיטות ואמצעים של משטרת ישראל. בנוסף, כפי שהוצהר בבית המשפט, לאחר בדיקה שנערכה לבקשתנו, הודיעה מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך כי הרשות לא עשתה כל שימוש בתוכנות רוגלה, במישרין או בעקיפין באמצעות משטרת ישראל, בתיקי החקירה שלה, ובכלל זאת בתיק זה.

למעלה מן הצורך תעדכן המאשימה כי במקביל, בהתאם להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, מבוצעת בדיקה נפרדת על ידי צוות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, בסיוע מומחים טכנולוגיים, ביחס לגורמים ששמם עלה בתחקירים העיתונאיים, ושחלקם מצוי גם ברשימת הגורמים שנבדקה על ידי משטרת ישראל בתיק דנן, כאמור לעיל. במסגרת בדיקה זאת בודק הצוות גם מידע המצוי בבסיס הנתונים הפנימי של חברת NSO שהונגש על ידה לצוות הבדיקה, ועם סיומה יפורסמו ממצאי הבדיקה בהקדם. לצורך השלמה סופית של תהליך הבדיקה, וכן לצורך פניה למשרד לביטחון פנים בבקשה לצמצום ועדכון תעודת החיסיון הקיימת בתיק, על מנת שניתן יהיה להביא לפני בית המשפט הנכבד והנאשמים את הפרטים הרלוונטיים, בין היתר ביחס לאופן השימוש בצווים שהוצאו, נדרש פרק זמן קצר נוסף להשלמת התהליך.

לפיכך מבקשת הפרקליטות ארכה קצרה נוספת להגיש את תגובתה לבקשות נאשמים 3-1 עד ליום 16.2.2022 בשעה 16:00.

חברת הכנסת יואב גלנט (הליכוד) הזהיר כי המשבר בין רוסיה לאוקראינה עלול להשפיע על חופש הפעולה של ישראל בסוריה. "אם לא נהיה מספיק חזקים ותקיפים אנחנו עלולים לשלם מחיר", אמר היום (ראשון) גלנט לאטילה שומפלבי באולפן ynet.

"פוטין מגיע אל העניין הזה, לבד מהכוח הצבאי, עם כמה נכסים גדולים – קודם כל יש לו את הגיבוי הסיני, לא דבר של מה בכך", הסביר גלנט. "הוא מחזיק את התעשייה הגרמנית דרך הגז, אם הוא נסגר יש לכך משמעות מרחיקת לכת לכל העולם. לכן הוא משחק עם קלפים שהם לא רק צבאיים.

יחד עם זה אני לא רואה מה יכול לצאת לו מהעניין הזה אם מגיעים למלחמה אמיתית. הוא עלול למחוק עשרות שנים של הישגים שהשיג עבור רוסיה, ולכן אני מקווה שהשכל הישר יגבר. אם יש דבר שאנו צריכים ללמוד מזה, זה מדוע עלינו להיות חזקים ועצמאיים ותלויים בעצמנו ולדעתי הדרך שבנט מוביל אותנו בה היא מאוד לא חיובית בעניין הזה, כי ההפיכה למעין מדינה כפופה לארה"ב דרך זה שנתאם איתם כל דבר שנגיד על הסכם הגרעין, וכל פעולה שנעשה מול האיראנים – זו שגיאה אסטרטגית חמורה".

גלנט נשאל באולפן ynet, האם מה שקורה כרגע באוקראינה יכול להשפיע על חופש הפעולה שלנו בסוריה? "התשובה היא כן, אמר גלנט והסביר, ישראל בנתה בתקופה שלנו בעמל רב את מערכת היחסים עם רוסיה כך שהובהר שהאינטרס של שני הצדדים זה שהאיראנים ייצאו החוצה וכתוצאה מכך נתנו לנו לעבוד כי זה משרת גם אינטרס רוסי. עכשיו צריך להבין את הסיטואציה, מפני שישראל גם לא נתפסת עם אותו כוח ומנהיגות כפי שהיו לפני כן". "ישראל לא צריכה להיות חלק מהמאבק הזה", הבהיר חבר הכנסת מהליכוד. "כאשר אתה נמצא בדילמות אתה חייב לעשות מה שנכון עבור עצמך. את מה שאנו עושים לאורך שנים בסוריה צריך להמשיך ולעשות בשיטות ובמינונים מתאימים, ומצד שני לזכור שבעלת הברית הגדולה והמשמעותית שלנו זו ארה"ב על כל המשתמע מכך. בנוסף לזכור שרוסיה היא מעצמה חזקה וקרובה עם אינטרסים".

אזהרת המסע שהוציא ראש הממשלה בעקבות המתיחות באוקראינה והקריאה לאזרחי ישראל השוהים במדינה לצאת, ממנה לא מתרגמים לעלייה משמעותית בטיסות על קו אוקראינה-ישראל. בחברות התעופה שהוציאו טיסות מתוגברות לא נרשמת היום (ראשון) עלייה ברכישת כרטיסים והטיסות שנוספו לבקשת משרד החוץ – אינן מתמלאות. בנט חוזר על הקריאה לישראלים לשוב ארצה לפני שהמצב מחמיר.

משיחות רקע שעשו בחדשות 12 עם גורמים בחברות התעופה, לא נרשמה היסטריה בקרב הישראלים הנמצאים באוקראינה. החברות נמצאות בכל עת בהערכות מצב והן ערוכות להוציא מטוסים במידת הצורך. עם זאת מטוסים שכן נוספו כבר מתחילים להתמלא, אך לא נרשמה התנפלות על הכרטיסים.

ניתן להניח כי ברגע שהמצב הביטחוני באזור יחמיר, וחברות תעופה זרות יבטלו טיסות לאזור, אז יורגש הלחץ הגדול יותר על חברות התעופה הישראליות. אבל עד כה באל על ובישראייר לא נרשמה בהלה או ביקוש משמעותי בעקבות אזהרת המסע. עם זאת חשוב להדגיש אם המצב באוקראינה יתדרדר לכדי לחימה, לחברות התעופה לא יהיה כיסוי ביטוחי ועל כן הפעלת הקו תיפסק עד להודעה חדשה. על כן בחברות התעופה ממליצים לרכוש כרטיסים חזרה לישראל בימים הקרובים.

להערכת משרד החוץ בין 10,000 ל-15,000 ישראלים שוהים בתקופה זו באוקראינה ולפי סקר שערך המשרד, 5,660 איש מתוכם נרשמו בשגרירות, מהם 1,600 ביממה האחרונה כדי לקבל הערכה אמתית לכמות האזרחים הישראלים שם.

יו"ר השדולה לחיזוק יהדות התפוצות ח"כ יצחק פינדרוס אמר כי הוא שוחח עם רבני "הפדרציה היהודית של אוקראינה" המאגדים את כלל הקהילות היהודיות במדינה והתרגש לשמוע מהם, כי הם מתכוונים להמשיך בפעילותם כרגיל ולשרת את בני קהילתם בנושאי יהדות ובכל תחום וסיוע שבני קהילתם יצטרכו, עד לעזיבת אחרון בן קהילתם

לאור קצב החיסונים הנמוך באוקראינה פנה פינדרוס לשרי החוץ, הבריאות והפנים לאפשר כניסת יהודים מאוקראינה לישראל, בפרט ילדים, גם אם לא מחוסנים.

שר החוץ יאיר לפיד התייחס בתום הערכת מצב להערכות הישראלית אומר: ״ממשיכים בהערכות להחזרת הישראלים מאוקראינה, ב-48 השעות הקרובות יש 10 טיסות. הטיסות שחזרו אתמול מאוקראינה היו מלאות. בשבוע הקרוב מתוכננות 32 טיסות. אני קורא לאזרחי ישראל לעלות על הטיסות האלה״. בתוך כך, המשפחות של כל שליחי מדינת ישראל באוקראינה, יותר מ-150 איש, עושים את דרכם לארץ בימים הקרובים.

בצל הביקורת על התוכנית הכלכלית: ישיבת הממשלה מתכנסת היום (ראשון) במשרד ראש הממשלה נפתלי בנט בירושלים. בישיבה משתתף גם מזכ"ל ה-OECD, מתיאס קורמן, ראש הממשלה אמר בפתח הישיבה: "נמצא איתנו אורח מיוחד, מתיאס קורמן, מזכ"ל ה-OECD. כלכלת ישראל חזקה, גם בשנה נוספת של קורונה אנחנו במצב יוצא מן הכלל של צמיחה של 7%".

"המדיניות של ישראל פתוחה והצמיחה הגבוהה, מאפשרת לנו להעלות את שכר החיילים, להקל על משפחות עובדות, זה החוזה ההוגן. ישראלים שיוצאים לעבודה יישארו עם יותר הכנסה גבוהה בסוף החודש. הפחתת מסים היא דבר חשוב שתפנה לצריכה, אבל המחירים בישראל חייבים לרדת". 

הוא סיכם: "במשך עשרות שני המדינה סבלה ממעכבי תחרות שמנעו תחרות בריאה. המטרה שלנו היא לפתוח, זה לוקח זמן, שכנוע, ומציאת פתרונות, אבל הציבור נותן לנו רוח גבית ומצפה לתוצאות".

בנט הוסיף והתייחס למתיחות במזרח אירופה ואמר: "אנחנו לא יודעים מה יהיו ההתפתחויות בימים הקרובים בין רוסיה לאוקראינה. כמו כל העולם, אנחנו מקווים שהמתיחות תסתיים ללא הסלמה. אבל, חובתנו הראשונה היא לדאוג לאזרחים שלנו, האזרחים הישראלים. לכן, במהלך השבת שר החוץ, אני והצוותים שלנו, דאגנו להגביר מאוד את קצב הטיסות לישראל".

עוד אמר: "אני קורא פה שוב לישראלים באוקראינה: שובו הביתה. אל תיקחו סיכון מיותר. אל תחכו למצב שבו תרצו מאוד לחזור, וזה כבר יהיה בלתי אפשרי. גלו אחריות לחייכם, צאו מאוקראינה במהירות האפשרית ובואו הביתה".

שר החוץ יאיר לפיד אמר: "הטיפול בכלכלה צריך להיות בשני מישורים במקביל: המיידי והחזון. במיידי – מתמודדים עם יוקר מחיה שהולך ומצטבר. הקורונה יצרה לא מעט בעיות: קווי אספקה חסומים (אוניות עומדות בתור בנמל חיפה), משבר בשוק האנרגיה, צמצום שווקי ייצוא, הוצאות בלתי צפויות, סכנת אינפלציה (ארה"ב מעל 7%). מול זה ישראל במצב טוב. שוק הטכנולוגיה שלנו מחזיק את שאר המשק. שר האוצר מנווט את הספינה באחריות ובמקצועיות. האבטלה נמוכה מאוד. בימים הקרובים אנחנו נטפל בסיוע לעצמאים שנפגעו מהמשבר.

"יש עודף בחשבון השוטף (דולרים שנכנסו מאקזיטים). הממשלה הזו העבירה תקציב שהרעיון המסדר הקיינסייני שלו הוא שבתקופת משבר לא צריך לצמצם פעילות אלא להגביר אותה. זה מאפשר לנו – עוד לפני תחילת העבודה על התקציב הבא – להגדיר חזון לכלכלה הישראלית לשנים הקרובות".

"יש לנו רק מקום אחד ללכת אליו: מיליון ישראלים בהיי טק. מיליון ישראלים בהיי טק זה לא רק מתכנתים ומהנדסים. זו מעטפת מינהלתית שלמה – מזכירות, שיווק, מזון, גם מי שמבשל בקייטרינג מרוויח כפול. גם השומר בכניסה מרוויח כפול. מיליון ישראלים בהיי טק אומר שאנחנו ממוקדים במאמץ להכניס אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה. בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות. זה אומר שהחינוך הטכנולוגי צריך להיות פרוייקט לאומי בהיקפי ענק, עם שיתוף פעולה הדוק בין המדינה למעסיקים".

"מיליון ישראלים בהיי טק אומר שאנחנו יוצאים ממדינת תל אביב. מקומות כמו באר שבע, קריית גת ויוקנעם הם חלק מזה. זה אומר פוד-טק בצפון, זה אומר הרחבה של המחקר האנרגטי בערבה ובבקעת הירדן, זה אומר עוד ועוד יוניקורנ'ס שמכניסים מיליארדי דולרים לקופת המדינה. כסף שיילך לחינוך, לרווחה, לבריאות".

"כשאנחנו משקיעים בתעשיות המסורתיות, השוק שאליו אנחנו מכוונים הוא 9 מיליון בני אדם. כשאנחנו משקיעים בשוק הטכנולוגיה, אנחנו מכוונים לכוח הקניה של שבעה מיליארד בני אדם. זה ההבדל. מיליון ישראלים בהיי טק זה מספר אפשרי. כבר היום 10-11% משוק העבודה עובדים בהיי טק. אנחנו צריכים להכפיל את המספר הזה".

הצעת חוק חדשה מבקשת לאסור החזקה של כסף מזומן בסכום העולה על 200 אלף ש"ח כחלק מהניסיון להילחם בפשיעה. כמו כן תהיה חובת דיווח למס הכנסה על כל סכום הגבוה מ-50 אלף ש'. הצעת החוק שמתגבשת בשלב זה בצוות למלחמה בהון השחור מטעם משרד האוצר נועדה להחריף את מלחמת המדינה בארגוני הפשיעה

הצוות למלחמה בהון השחור הכפוף למשרד האוצר מגבש בימים אלו החלטה על פיה ייאסר על אדם פרטי להחזיק מזומן בסכומים הגבוהים מ-50 אלף שקל ללא דיווח למס הכנסה, וההחזקה תתאפשר עד לסכום כולל של כ-200 אלף שקל כאשר החזקה של סכומים הגבוהים מכך תגרור לחילוט הכספים.

הצעת החוק המתגבשת היא כחלק מאסטרטגיית מדינת ישראל הנועדה להילחם בפשיעה בכלל ובמגזר הערבי בפרט. נוסף להמלצה זו, צפוי הצוות במשרד האוצר להמליץ על שינויים בחובת תשלומי המע"מ בכמות נכבדת של ענפי המשק.

על פי הדיווח, משרד המשפטים צפוי להתנגד להחלטה. כיום מגביל החוק את יכולת הציבור לבצע עסקאות במזומן, אך הוא אינו מגביל את ההחזקה שלו. מכיוון שעיקר הכלכלה בחברה הערבית מסתמכת על תשלומים במזומן, יהיה חייב האיסור להיות מלווה בכמה צעדים.

הנחת היסוד היא כי אחוז נרחב מהאוכלוסיה הערבית שומר בחובו סכומים גדולים של כסף מזומן. לכן תצטרך המדינה להעניק חלון זמן בו תוכל אוכלוסיה זו להפקיד סכומים גדולים של כסף מזומן בחשבונות הבנק שלהם וזאת חרף הגבלות חוק איסור הלבנת הון. שנית תצטרך המדינה להגדיל את נגישות החברה הערבית לאשראי.

המלצה נוספת שניתנה מתייחסת להיקף השימוש בחשבוניות פיקטיביות. לכן ממליצה הוועדה למלחמה בהון שחור להפוך את האופן בו משולם מע"מ בעסקאות רבות בכמה ענפים מרכזיים בסקטור הציבורי

בעוד החשש מפני פלישה רוסית לאוקראינה הולך וגובר והמאמץ הדיפלומטי למנוע מלחמה שלא פוסק לרגע, מאה אלף חיילים רוסיים שכבר מוצבים בגבולותיה של אוקראינה רק ממתינים לפקודתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על מנת לפלוש אל תוך המדינה האוקראינית.

על פי הדיווח של סוכנויות הידיעות שהובאו ב'מעריב', גורמי הביון ואנליסטים מערביים לא בטוחים מהיכן תתחיל הפלישה, שכן רוסיה מכתרת את אוקראינה משלושה צדדים, בשלוש חזיתות שונות – הגבול הבלארוסי מצפון, הגבול הרוסי במזרח אוקראינה וחצי האי קרים מדרום לה. עיני המערב כולו נשואות לשלוש נקודות לחץ אלו, ואלו הן התנועות הצבאיות הרוסיות האחרונות שזוהו בכל אחת מהן.

החזית המזרחית

עיקר תשומת הלב מופנית לגבולה המזרחי של אוקראינה, ובעיקר לאזור דונייצק, שם נמצאים כוחות בדלנים הנתמכים על ידי רוסיה שמצויים בעימות עם השלטונות האוקראינים מאז 2014. 

ההנחה העיקרית היא כי חזית זו היא העמדה הנוחה ביותר ממנה ניתן להתחיל את הפלישה, שכן רוסיה יכולה בקלות לתגבר את כוחות הצבא העצומים שהיא כבר מחזיקה בסמוך בגבול, לצד האזור המצוי בשליטתם של הבדלנים. עם זאת, תנאי הקור והשלג המשתנים עשויים להשפיע על הפלישה באזור זה, שכן רוסיה זקוקה לאדמה קפואה לצורך מעבר נוח של כלי רכב משוריינים. 

תצלומי לוויין שונים הראו כי בסיס צבאי רוסי גדול שהיה באזור והכיל כוחות רבים של שיריון וארטילריה התרוקן ברובו, ככל הנראה משום שהציוד, הכולל מאות טנקים, נגמ"שים ומשגרי טילים בליסטיים, התקרב משמעותית לאזור הגבול בימים האחרונים, שם כבר נמצאים עשרות אלפי חיילים.

גם באזורו הצפוני של הגבול המזרחי נמצאים טנקים רבים, וחוקרים צבאיים אף אמרו ל-CNN כי "המבנה ההתקפי החזק ביותר של רוסיה – צבא הטנקים של המשמר הראשון, שבדרך כלל מוצב באזור מוסקבה, עבר דרומה 400 ק"מ ומתכנס בשטח האופטימלי למתקפה משוריינת מהירה בנתיב הפלישה של חורסק-קייב".

החזית הבלארוסית

גם הגבול של אוקראינה עם בלארוס עשוי לשמש נקודת פלישה נוחה, שכן בין בלארוס ורוסיה קיימת ברית הדוקה וכוחות עצומים של הצבא הרוסי כבר הגיעו לבלארוס בשבועות האחרונים באמתלה של תרגילים צבאיים משותפים, בהיקפים ותזמון שמעלים חששות רבים במערב.

ההיערכות הנוכחית של מוסקבה בבלארוס היא הגדולה ביותר מאז המלחמה הקרה, כאשר לפי ההערכות ישנם בגבול 30,000 חיילים קרביים, כוחות מבצעיים מיוחדים של הצבא הרוסי המכונים "ספצנאז", מטוסי קרב מתקדמים כולל SU-35, מערכות שיגור טילים מתקדמות וכן ומערכות הגנה אווירית מדגם S-400. 

האזור עשוי לספק לכוחות הרוסיים דרך גישה מהירה לאיגוף לעבר בירת אוקראינה קייב, אולם הגאוגרפיה במקום מעלה מעט קשיים שכן הוא רווי ביצות, שעלולות להקשות על מעבר כוחות משוריינים. 

החזית הדרומית – חצי האי כרים

חצי האי כרים, שסופח על ידי רוסיה ב-2014, מספק נקודת פתיחה טבעית לכל מבצע חדש, אך עדיין לא ברור אם מוסקבה תנסה לפלוש דרכו לאוקראינה. עם זאת, נצפתה באזור פריסה גדולה של חיילים וציוד, ולפי ההערכות מדובר באלפי חיילים ומאות כלי רכב משוריינים. 

כמו כן, נצפו ספינות מלחמה רוסיות שהגיעו לסבסטופול, הנמל הראשי של קרים, ומשרד ההגנה הרוסי אף פרסם תמונות של שש ספינות מלחמה גדולות בנמל, המאפשרות לכוחות צבא רוסיה לבצע נחיתה ימית באזור אודסה ולאחר מכן להצטרף לכוחות שיפלשו ממזרח.

הצי של אוקראינה מסר בתגובה לאיומים כי "רוסיה ממשיכה לעבות את כוחותיה הצבאיים באזור הים השחור, תוך העברת ספינות נחיתה נוספות כדי להפעיל לחץ על אוקראינה והעולם. הכוחות הימיים של אוקראינה מוכנים לכל התרחישים והפרובוקציות מהצד הרוסי, כדי להגן על המדינה מהים".

הדיווח הובא באתר מעריב