חודש: פברואר 2022

מליאת הכנסת אישרה כעת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער לבטל את הסמכות למנוע רישיון נהיגה מחייבים בהוצאה לפועל או במרכז לגביית קנסות.  

נכון להיום יש כ-180,000 בעלי חוב שרישיון הנהיגה שלהם נשלל בעקבות חובותיהם. 
החוק משקף את תפיסתו של השר, העולה בקנה אחד עם התפיסה הרווחת היום בעולם המערבי ביחס לסוגי ההגבלות המוטלות על חייבים. מגבלה על רישיון נהיגה מהווה פגיעה משמעותית בחופש התנועה של החייב, ביכולתו להגיע למקום העבודה, ובהתנהלותו היומיומית, ואף אין לה בהכרח זיקה לגביית החוב ולנכסים שיכולים לשמש לפירעון החוב. ניתן להעלות על הדעת מקרים רבים בהם דווקא הטלת מגבלה כזאת מכבידה על החייב לפרוע את חובו. עוד נמצא, כי כלי גבייה מסוג זה לא קיים במרבית מדינות המערב.

במהלך דיון בכנסת, בחר ח"כ מאיר פרוש לפנות לשר התקשורת, יועז הנדל ולמחות בפניו על התנהלותו בכל הקשור לביטול הקומה הכשרה, כאשר רק אתמול פורסם דו"ח של מבקר המדינה שמתריע על ההשפעה הפוגענית בחינוך של ילדים חילונים, בעקבות היעדר סינון בטכנולוגיה.  

את דבריו פתח ואמר, "זו הזדמנות עבורי לומר דברים באוזניו של שר התקשורת, שלשום הוא הזמין את העיתונאים החרדים, ודיבר על ההשקפה והאמונה שלו ועל מה שהוא חושב לעשות בקומה הכשרה.

והנה בדו"ח מבקר המדינה נאמר, היעדר מדיניות לאומית להגנה על ילדים ובני נוער ברשת; היעדר תמונת מצב על היקף הפשיעה במרחב המקוון, פערים בפעולות מוקד 105 בהיבט האזרחי והאכפתי, ופערים בטיפול תחנות המשטרה בעבירות המבוצעות במרחב המקוון – אלו חלק מהליקויים שעליהם מצביע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח מיוחד בנושא "הגנה על קטינים במרחב המקוון".

עוד נכתב בדו״ח מבקר המדינה בפרק העוסק במשרד החינוך, כי המשרד לא יצר ברמות המטה ובתי הספר תשתית חינוכית הנותנת מענה מספק להיבטים השונים של התנהלות מיטבית ברשת. בנוגע למטה משרד החינוך הועלו ליקויים בנוגע להסדרת מעמדו האסטרטגי המתועדף של הנושא, רתימת כל יחידות מטה המשרד שלהן אחריות להיבטים של פיתוחו והטמעתו, עדכון הנהלים והתוכניות והמעקב אחר יישומן.

אני שואל כאן את שר התקשורת, כאשר עומדים לפניך נציגי ציבור, רבנים, ופונים אליך ומבקשים, תשמור לנו על הקומה הכשרה שמאפשרת לנו לשמור על ילדים שצריכים לעיתים טלפון נייד, שהוא יהיה מסונן, שהוא יהיה מבלי היכולת שיהיה אפשר להעביר דרכו כל מיני תכנים שהם פוגעים בחינוך שאנחנו מאמינים בו, ואתה טוען שלך יש אג'נדה, ואתה יודע בדיוק מה לעשות, איך לחנך איך לשמור, כאשר יש רבנים שמתחננים אליך שלא תשנה את הדרך, תאפשר לנו לשמור על מה שאנחנו שומרים במשך שנים".

מדובר על מאות אלפים של מכשירי טלפון שמבקשים להיות עם טלפון כשר, מכיוון שהוא מסנן את הדברים המסוימים שאנחנו לא רוצים לראות".

עוד הוסיף, מבקר המדינה בחן גם את נושא סינון התכנים הפוגעניים החינמי, הוראות החוק מחייבות את ספקיות הגישה לאינטרנט ליידע את מנוייהן על אודות קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים, ולהציע להם שירות סינון ללא עלות. פיקוח שערך משרד התקשורת העלה כי במרבית המקרים (80% -100% ) החברות לא עשו זאת. בנוסף, סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 העלה כי כשליש מההורים אינם מכירים את השירות האמור של החברות. אתה יכול לקרוא את כל החומר, אבל עברתי עליו מלמעלה וזה החלק הכי מעניין".

את דבריו סיים פרוש, "אז איך אתה, שר התקשורת, לוקח על הכתפיים שלך להביא בכוח לציבור החרדי, לילדים שלו, לנוער שלו, פלאפון מהסוג הזה שלא נוכל לשמור על התכנים הלא כשרים שיגיעו לפלאפונים".

"סליחה, אפשר את הדירה לשבת?"

אין כמעט זוג צעיר שלא נתקל בבקשה הזאת במהלך ימות השבוע. ועם ישראל, ביישנים, רחמנים ו… כמובן. גומלי חסדים.

זה יכול להיות משפחה שעורכת שמחה משפחתית וזקוקה למקום להלין שם את אורחיה, או סתם אנשים שחפצה נפשם להעשיר את שולחן השבת באורחים, לרוב קרובי משפחה אותם כמעט ולא פוגשים במהלך השבוע.

הפיתרון, משתלב לרוב בפיתרון באולטימטיבי שמצא הציבור החרדים למצוקת הדיור. בכל בניין קיימת לה יחידת דיור או שתיים, שפוצלו מאחת הדירות ומושכרות לזוגות צעירים שאך זה עתה בנו את ביתם ויחידה קטנה וזולה בהחלט עונה על צרכיהם, כמו גם על צרכי מבקשי הדירה לשבת, בין השאר בזכות הנוהל הקבוע של זו"צים להתארח מידי שבת אצל ההורים. שבת אצל הורי הבעל ושבת אצל הורי האשה מה שמשאיר את היחידה פנויה ברוב שבתות השנה.

אם הכל כל כך טוב ויפה, מה לנו כי נתערב בשלום השורר אצל דיירי הבניינים השונים? אז זהו. שלכל מטבע יש שני צדדים, ולמרבה הפלא, גם למטבע הזו יש צד שני…

זהו הצד של הזוג הנחמד שמשאיר את הדירה לשבת. אז נכון שטרחנו להקדים ולומר שעם ישראל גומלי חסדים והרבה זוגות משאירים את דירתם / יחידתם לשכנים למשך השבת, אולם, עיתים וחלקו הראשון של מאמר חז"ל, בעיקר בחלק הנוגע ל"ביישנים" נשכח מליבותיהם של חלק מן המבקשים.

נוצר מצב, על פי עדויות של זוגות צעירים רבים, שהשכנים, המבקשים את הדירה לשבת לא ממש שואלים את רשות בעלי הבית אלא כביכול רק מסכמים עמם על הזמן המדויק.. "אז פרשת תרומה שלנו, כן?".. לא משפט שמאפשר את התשובה השלילית כאופציה ריאלית במיוחד..

נוצר מצב ושכן סיפר לשכנו הצעיר, כבר במוצאי שבת מברכים אדר א', כי השנה בליל הסדר הוא לא צריך את דירתו, אבל שביעי של פסח כולל אסרו חג כבר 'תפוס' לו… וגם חג שבועות אם השכן מקומה ג' עוד לא תפס…

מ. אברך צעיר שנתקל בתופעה, מספר ל'המחדש' על הקושי בלהשאיר דירה לשבת.

"לפעמים, ביום שישי קצר בחורף, אשתי מסיימת את העבודה בשעה 12:00 בצהריים, ורק אז היא יכולה להתארגן לנסיעה לשבת, ואז היא צריכה לעבוד במשך למעלה משעה רק כדי לנקות את הבית שמשאירים לשכנים".

"תבין", אומר מ. ל'המחדש', "כשאנחנו נשארים לשבת בבית אנחנו לא עושים 'פסח' כמו בשבתות שאנחנו משאירים את הדירה".

"יש אנשים שלא מפריע להם להשאיר בית שאינו מבריק ואינם מתביישים בכך. אני אישית לא מפריע לי, אבל אשתי מאוד מתביישת להשאיר בית לא מצוחצח ומבריק לפחות כמו ערב פסח והדבר כרוך במאמצים גדולים מצידינו ובפרט בימי שישי הקצרים של החורף".

י. תושבת מודיעין עילית מבקשת להוסיף: "זה לא רק הטרחה לפני שבת. זה הרבה פעמים לנקות יסודי גם במוצאי שבת מאחר והרבה נשים רגישות מאוד לעקיבות שמשאירים אחריהם מרבית האורחים".

"ולסרב, זו לא אופציה?" שאלנו את הזוגות עמם שוחחנו.

"תראה, לפעמים אנחנו אומרים לשכנים שאנחנו בבית בשבת, ואז מתגנבים בחשאי ביום שישי במהירות מהבית, כמו גנבים, כאילו עשינו פשע, בכדי להימנע ממפגש מביך עם השכנים להם סיפרנו שאנו בבית".

"לפעמים אנחנו באמת עושים שבת בבית, למרות שלא תכננו כך מלכתחילה, וזאת בגלל אי נעימות מלסרב לשכנים בדלת ממול, שגם יודעים אם נשארנו באמת בבית או לא"…

"והשכנים, לא מבינים את הקושי בהשארת דירה?"

"לא. חד משמעית. אלו שמבינים את הקושי, הם אלו שבאמת משאירים במוצאי שבת 200 או 300 ש"ח בדירה כתשלום / הוקרת טובה, ובאמת למרות המאמצים והקושי, זה שיקול אצל זוג שלא גומר לפעמים את החודש, לטרוח הרבה ביום שישי ואחרי השבת בשביל הסכום הנ"ל שאגב; זה פחות או יותר מה שמשלם זוג צעיר על יום מגורים ביחידה.."

אולם רוב האנשים אינם מודעים ל"צד השני של המטבע" ומבחינתם "זה נהנה וזה לא חסר", אז זהו. שזה אמנם נהנה, אך ה"זה" השני הרבה פעמים חסר.

"נוצר מצב אבסורדי ששכנים אורבים לזו"צ (זוג צעיר. א.כ.) ביום שישי ומבקשים את המפתח של דירתם באופן שאינם יכולים לסרב. לדעתי זו ממש מידת סדום" אומרת לנו י. תושבת מודיעין עילית.

"ומה עם לא תרדה בו בפרך?" שואל בכאב, מ. אברך צעיר עימו שוחחנו. "הלוואי ותהיו שליחים להביא לעמך בית ישראל גם את הצד הזה של המטבע" סיכמו.

סערת 'פגסוס': היועץ המשפטי לשעבר, אביחי מנדלבליט הנחה את המשטרה להפסיק את השימוש בתוכנת הריגול של חברת NSO עד לסיום הבדיקה בנושא, כך דווח הערב ב'חדשות 12'.

כזכור, בתחילתה של הפרשה הודיע היועמ"ש לשעבר מנדלבליט למפכ"ל המשטרה כי החליט להקים צוות לבחינת הריגול המשטרתי אחרי אזרחים. בראש הצוות תעמוד המשנה ליועמ"ש עמית מררי.

הבוקר, לאחר המשך חשיפת 'כלכלסיט' הודיע השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, כי החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתבדוק את הטענות החמורות שעלו בתחקיר.

"החלטתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתחקור לעומק את הפגיעה בזכויות האזרחים ובפרטיותם בשנים המדוברות" אמר בר-לב.

לדבריו: "מתוך העדויות העולות, מסתמן שהכשלים, באם היו, היו תחת מפכ״לים קודמים, תחת שרים לביטחון פנים קודמים ותחת ממשלות קודמות. אני מישיר מבט אליכם, אזרחי ישראל ומתחייב לכם – ועדת הבדיקה תבדוק לעומק ולרוחב את כל הטענות. במשמרת שלי המחדלים הללו לא יקרו – המשטרה נמצאת תחת האחריות שלי ובסמכות שלי ואני אוודא שאם הייתה פגיעה בדמוקרטיה שקרתה בשנים הקודמות, אוקיע אותה ולא אתן לה לקרות".

"ועדת הבדיקה הממשלתית שאני מקים לסוגיית השימוש בטכנולוגיות המעקב על ידי כלל גופי מערכת אכיפת החוק, תהיה בראשות שופט בדימוס, אבקש משר המשפטים להביא לאישור הממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לה יוקנו הסמכויות העיקריות של ועדת חקירה ממלכתית לעניין זימון עדים, חקירתם באזהרה ותפיסת מסמכים. תהא רמת בכירותם של המזומנים באותם ימים אשר תהא – מהדרג המדיני, ממערכת המשפט, או ממשטרת ישראל".

מוקדם יותר היום פנה ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי פנה לפרקליט המדינה עמית אייסמן, בדרישה כי יבדוק אם המשטקה הדביקה טלפונים של עורכי דין בתוכנות ריגול.

ראש הממשלה נפתלי בנט והיועץ לביטחון לאומי ד"ר איל חולתא קיימו היום (שני) שיחת תדרוך ראשונה באופן רישמי לכתבים מדיניים, במהלך השיחה עסקו בהערכת המצב המדינית-ביטחונית לשנת 2022 אותה הציג אתמול חולתא בישיבת הממשלה.

במהשך השיחה התייחס בנט אף לנושא האיראני, ליחסים עם ארה"ב ולשיחה שקיים אמש עם הנשיא, למלחמה בפשיעה בתוך ערי ישראל ולסוגיות נוספות בביטחון.

בפתח השיחה אמר בנט: כי "מטרת המפגש היא לשתף אתכם בהערכת המצב, בדירקטיבה הלאומית וביעדים שלנו. לכל ארגון צריכים להיות יעדים ברורים. המל"ל בראשות איל חולתא, שקדו ועבדו בצורה מאוד יפה על הכנת היעדים הלאומיים בתחום הביטחון הלאומי".

רה"מ אמר כי במל"ל ובמשרד ראש הממשלה "הגדרנו 12 יעדים ברורים, לפי הנושאים השונים, אני לא זוכר רמת חידוד ובהירות שכזאת. אני חושב שהדברים מצד אחד ברורים, יש כאן כמה שינויים – אנחנו מוסיפים לתוך הביטחון הלאומי גם סוגיות כמו פנדמיה, פשיעה ערבית וחלק מסוגיות משבר האקלים, מגיפות והתמודדות עם אסונות טבע, כגון רעידות אדמה ושריפות".

בנט התייחס אף לתחקיר 'כלכליסט' שהתפרסם הבוקר וחשף את היקיף הריגול לכאורה של המטשרה אחר אזרחי ישראל באמצעות תוכנת ה'פגסוס': "הדברים שהתפרסמו, אם הם נכונים, חמורים מאוד. הכלי הזה, וכלים דומים, הם כלים חשובים מאוד במאבק נגד הטרור וגם במאבק נגד פשיעה חמורה, אבל הם לא נועדו ל'פישינג' רחב בקרב אזרחי ישראל או בקרב אנשי ציבור במדינת ישראל, ולכן אנחנו צריכים להבין בדיוק מה קרה".

באשר לשיחה שקיים עם ג'ו ביידן אמר: "הייתה שיחה טובה מאוד עם הנשיא ביידן. ברכתי אותו על החיסול של מנהיג דאעש, ואמרתי לו שזה מעביר מסר טוב מאוד לאזור לגבי איך מתמודדים מול תוקפנות. רוב השיחה עסקה בנושא איראן והשיחות שמתקיימות כרגע בווינה. אני מעדיף לא להתייחס לתוכן הדברים עצמם. העמדה שלנו ידועה. אני הבעתי אותה מספר פעמים, ואתמול הבעתי אותה בממדים ובזוויות חדשות קצת. הזמנתי את הנשיא ביידן לישראל, הוא ישר אמר שישמח להגיע כבר השנה וזה דבר משמעותי. הוא חבר אמת של ישראל".

בנט הוסיף: "אני הבהרתי, ושמחתי גם שהוא הבהיר בצורה מפורשת, שישראל תשמור על חופש פעולה בכל מצב. זה חשוב מאוד וזה גם נכון. אנחנו נשמור על חופש פעולה ללא קשר למה יהיה, עם או בלי הסכם. אלו דברים שגם אמרתי לו בעבר. אני אומר את זה כי זו נקודה חשובה מאוד שהיא ביסוד המהלך שלנו ביחס לאיראן".

בסיום דבריו אמר רה"מ: "אני רוצה להגיד מילה טובה מאוד על הנשיא יצחק הרצוג. בעיניי, הנשיא עושה עבודה יוצאת מן הכלל, הוא נכס מדיני יוצא מן הכלל לפתרון בעיות. אנחנו בקשר של אמון מוחלט. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה היה קשר כזה".

התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר המשפטים גדעון סער ולשר לביטחון פנים עמר בר לב בבקשה שהוועדה שתקום לבחינת פרשת הריגול של המשטרה תבחן את הליכי החקירה בהם נעשה שימוש בתוכנה זו, מראשיתם ועד סופם.

לשם כך מבקשת התנועה לאיכות השלטון שיירשם בכתב המינוי של הממשלה, כי הוועדה תהיה בעלת כל הסמכויות לבחון את התנהלות כלל רשויות התביעה – הן אלה שמצויות תחת אחריותו של שר המשפטים וזאת לצד בחינת התנהלות המשטרה המצויה תחת סמכותו של השר לביטחון פנים.

״זאת על מנת להשיב את אמון הציבור במשטרה ובפעולותיה וברשויות התביעה על כלל יחידותיהן, וכדי להבטיח שהאירועים המתוארים לעיל לא יקרו בשנית״.