חודש: פברואר 2022

משרד הבריאות עדכן הבוקר (ראשון) כי ביממה האחרונה אובחנו 33,374 חולי קורונה חדשים ומספר החולים שמצבם קשה עלה ל-1,263. כמו כן, מפרוץ המגיפה לפני כשנתיים, נפטרו 9,139 חולים.

עוד עלה מהנתונים, כי אחוז הנבדקים החיוביים מאתמול עומד על 28.79%, בעוד מקדם ההדבקה ירד מעט ל-0.86%. באשר לנתוני המחוסנים, ישנם 661,355 אזרחים שקיבלו את מנת החיסון הרביעית, ויותר מ-6.6 מיליון חוסנו במנה הראשונה. 

הבוקר, מנהל המרכז הרפואי פדה פוריה, ד"ר ארז און, שוחח עם יואב מינץ ברדיו צפון 104.5FM והתייחס לעומס במחלקת הקורונה. "זו בהחלט תקופה מאוד מאתגרת שחייבה אותנו להרחיב את מחלקות האשפוז", אמר.

"פתחנו מחלקת קורונה שלישית, ומעבר לכך צמצמנו פעילות אחרת כדי לפנות צוותים כדי לטפל בחולי הקורונה ובחולים האחרים. אנחנו מוותרים על דברים שאנחנו יכולים לשלוט בהם, כמו ניתוחים מוזמנים לדוגמה, שניתן לדחות אותם והמשמעות היא הארכת זמני ההמתנה לניתוחים האלה. הדבר השני שאנו עושים הוא לצמצם את הצוות מול כמות מטופלים", הסביר.

החל מהבוקר התו הירוק יחול רק "באירועים בסיכון גבוה", כמו חתונות, מסיבות ועוד. קבינט הקורונה הודיע השבוע כי החל מיום שלישי תבוטל חובת הבדיקה ללא מחוסנים שיוצאים מישראל, וכן כי עובדים לא מחוסנים במוסדות רווחה, בריאות וחינוך ימשיכו להיות מחויבים בשתי בדיקות מדי שבוע. לפי ההחלטה, התו הירוק יהיה תקף ללא הגבלת זמן לאלו שחוסנו בחיסון שלישי או רביעי. כמו כן, לאלו שחוסנו במנת חיסון שנייה ולמחלימים התו יהיה תקף למשך ארבעה חודשים ממועד החיסון או ההחלמה. 

עם צמצום התו, הישראלים הפסיקו כמעט לחלוטין להתחסן. אתמול התחסנו רק 61 ישראלים בפעם הראשונה. מדובר במספר המתחסנים היומי הנמוך ביותר במנה זו מאז החל מבצע החיסונים לפני יותר משנה.

בנוסף, 197 ישראלים קיבלו את המנה השלישית, וגם כאן מדובר במספר הנמוך ביותר של מתחסנים מאז החל מבצע החיסון השלישי. בנוסף, כך על פי משרד הבריאות, 414 ישראלים קיבלו את מנת החיסון הרביעית. וכמו בחיסון הראשון והשלישי – גם כאן מדובר במספר היומי הנמוך ביותר מאז ניתן האישור לבני 60 ומעלה להתחסן. לשם השוואה בשבת 8 בינואר – קיבלו 2,747 ישראלים את מנת החיסון הראשונה, 5,451 את השלישית ו-27,620 את הרביעית.

משטרת ירושלים עצרה הלילה שני אחים פלסטינים תושבי שמעון הצדיק (שייח ג'ראח), בחשד שהם שהציתו את רכבו שכנם היהודי טל יושבייב.

נזכיר כי רכבו של טל הוצת בעבר 9 פעמים כשבעבר נעצר חשוד במעשה ושוחרר בהמשך, שני האחים החשודים הובאו בפני בית משפט השלום בירושלים שם מעצר הוארך בשלושה ימים.

כאן ב'המחדש' חשפנו כי אחד הצעירים החשודים בהצתה, נעצר לפני כשבועיים כשהוא לכאורה מאיים בסכין על סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג, הצעיר עוכב עלף ידי המשטרה אך שוחרר לאחר מס' שעות.

נציין כי בימים האחרונים המשטרה הציבה מצלמות אבטחה בשכונת שמעון הצדיק בכדי לעלות ולמנוע אירועים דומים.

יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר מסר בתגובה: "עם כל הכבוד והערכה לצילומים (החשובים) ששוחררו מדוברות המשטרה על מעצר החשודים, הפעם אני מצפה שחקירת המשטרה תניב כתב אישום וענישה חמורה ולא מדיניות של דלת מסתובבת שהעבריינים משוחררים אחרי יומיים, במקרה הטוב למעצר בית בתוך השכונה. מקומם של המציתים בכלא ולא ייתכן כי החקירות לא יבשילו למציאת האשמים. 9 פעמים הצתת רכב זה אירוע שהמשטרה יכולה לעצור ובטח שאחרי הפעם התשיעית ראוי (עדין) לשים מארבים סמוך לבית"

שרי הממשלה מתכנסים כעת במשרד ראש הממשלה בירושלים לקראת ישיבת הממשלה השבועית. הישיבה השבוע צפויה להיות סוערת במיוחד בעקבות ההצבעה על העררים שהגישו שר החוץ יאיר לפיד והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג על חוק האזרחות. בפתח ישיבת הממשלה מוסר בנט הצהרה לתקשורת.

בפתח ישיבת הממשלה אמר בנט: "ראשית הצירים של האיומים על מדינת ישראל היא איראן. אנחנו, כממשלה, נושאים באחריות להתמודד עם הגרעין האיראני, וכמובן עוקבים מקרוב אחר המתרחש בשיחות וינה. 

עמדתנו ידועה וברורה – הסכם, בתנאים המסתמנים, יזיק להתמודדות עם תכנית הגרעין. מי שחושב שהסכם יגביר את היציבות – טועה. הוא יעכב זמנית את תחום ההעשרה, אבל כולנו באיזור נשלם על כך מחיר כבד, חסר פרופורציה. בשבועות האחרונים, דווקא בזמן המשא ומתן, איראן מגבירה את האגרסיביות שלה ומפעילה טרור שוב ושוב באיזור, כפי שכולם ראו. כך מנהלים משא ומתן בנוסח טהראן. 

בימים אלה אנחנו סוגרים פערים, ובונים את עצמתה הצבאית של ישראל לשנים ואפילו עשורים קדימה. ישראל תשמור על חופש פעולה, בכל מקרה, עם או בלי הסכם. כל משקיע בר דעת מבין שההשקעה במשטר האיראני, בכלכלה האיראנית, זו לא השקעה נבונה, לא לטווח ארוך ואפילו לא לטווח הבינוני".

על עליית המחירים במשק אמר בנט: "בימים הקרובים נציג לציבור שורה של צעדים שייעודם להקל על יוקר המחיה בארץ. אני מקווה שבקרוב כבר תהיה בשורה, בעיקר במחירי המזון. אלה דברים שיהיה להם אפקט מיידי. כבר נעשו כמה צעדי בלימה, מול רשתות השיווק והיבואנים, ואני רוצה לשבח את שר האוצר ואת שרת הכלכלה על כך.

עליית המחירים העולמית אמנם מכה בישראל באופן מתון יחסית למדינות אחרות, אבל אנחנו מרגישים אותה היטב, כי היא יושבת על מחירים גבוהים מאוד מלכתחילה. אני שמח לראות שהציבור מבין את החשיבות של צרכנות נבונה וביקורתית. אבל במקביל, אנחנו כממשלה כבר פותחים חסמים, ומגבירים את התחרות".

נציין כי רה"מ בנט לא הזכיר בדבריו בפתח הישיבה את הקורונה ואת העובדה ששיא החולים קשה נשבר זה היום השני ברציפות.

במהלך הישיבה, ראשי הקואליציה ידונו גם במתן חופש הצבעה על חוק האזרחות, במטרה לאפשר לחברי הכנסת מהימין לתמוך בהצעה ולהעביר את החוק יחד עם קולות האופוזיציה. הערכה היא כי החוק יעבור הפעם בממשלה.

במפלגת תקווה חדשה צפויים להצביע בעד חוק האזרחות ודחיית העררים שהוגשו בנושא על החלטות ועדת השרים לחקיקה. במפלגת כחול לבן הבהירו כי הם תומכים בחוק האזרחות, אך הדגישו כי הם מתנגדים למתן חופש הצבעה בסוגיה. גם שר הבריאות ניצן הורוביץ התנגד לאפשרות חופש הצבעה ובחדשות 12 אמר: "זה חוק גזעני, שמפלה את אזרחי ישראל הערבים. זה חוק שאין לו מקום במדינה דמוקרטית ולא נוכל לתמוך בו".

ח"כ וליד טאהא מרע"מ צייץ הבוקר: "חופש הצבעה על חוק האזרחות הגזעני על שתי גרסותיו – פירושו חופש הצבעה מלא על כל חוק שיעלה!".

"בימים הקרובים נציג לציבור שורה של צעדים שייעודם להקל על יוקר המחיה בארץ" אמר ראש הממשלה נפתלי בנט לפני זמן קצר בפתח ישיבת הממשלה, אני מקווה שבקרוב כבר תהיה בשורה, בעיקר במחירי המזון. אלה דברים שיהיה להם אפקט מיידי. כבר נעשו כמה צעדי בלימה, מול רשתות השיווק והיבואנים, ואני רוצה לשבח את שר האוצר ואת שרת הכלכלה על כך.

עליית המחירים העולמית אמנם מכה בישראל באופן מתון יחסית למדינות אחרות, אבל אנחנו מרגישים אותה היטב, כי היא יושבת על מחירים גבוהים מאוד מלכתחילה.

בנט הוסיף, אני שמח לראות שהציבור מבין את החשיבות של צרכנות נבונה וביקורתית. אבל במקביל, אנחנו כממשלה כבר פותחים חסמים, ומגבירים את התחרות.

בסוף מה שמוריד מחירים ומשפר שירות זה תמיד אותו הדבר – תחרות, תחרות, תחרות. פה אני רוצה לפנות למשרדי הממשלה – צריך להקל על רגולציה ולפתוח את המשק לתחרות. אל תפחדו! תהיו נועזים.
 
תקן שטוב לגרמנים או לשבדים, כנראה מספיק טוב גם לישראלים. לפער של 150% במחיר של משחת שיניים, למשל, אין הצדקה. אני זוכר שאני כשר כלכלה הורדתי את מחיר הגבינה הצהובה. איך? פתחתי את שוק הגבינות לייבוא ולתחרות, נכנסה גבינה צהובה מפולין והורידה גם את המחיר של הגבינות הישראליות.

אנחנו צריכים לראות את המצב כהזדמנות. הזדמנות לטפל בכשלים מבניים, ארוכי טווח, שהביאו לעשור של התייקרויות. יש לממשלה הזאת הזדמנות יוצאת דופן להקטין את ההשפעה של לוביסטים ובעלי עניין, ולפעול לטובת הציבור, לטובת כלל אזרחי ישראל. כך נעשה".

מהנתונים עולה כי במהלך 2012-2021 קיבלו ארגונים אלה סכום של 548 מיליון שקלים. למשל: על פי הדו"ח, שפרסם הבוקר יאיר אלטמן ב'ישראל היום', "המוקד להגנת הפרט", ארגון שמאל הפועל בין היתר נגד הריסת בתי מחבלים, קיבל יותר מ-37 מיליון שקלים. רק לאחרונה עתר הארגון נגד הריסת ביתו של המחבל פהדי אבו שחידם, רוצחו של אליהו קיי ז"ל.

ארגון "בצלם", שפנה לאו"ם לאחר צוק איתן כדי להקים ועדת חקירה בינלאומית עצמאית, קיבל יותר מ-62 מיליון שקלים. ב-2018, השיק "בצלם" קמפיין סרבנות הקורא לחיילים לסרב פקודה ולא לירות לעבר מתפרעים על גבול עזה.

"האגודה לזכויות האזרח" קיבלה, על פי הדו"ח, 23 מיליון שקלים, וארגון "יש דין" קיבל 48 מיליון שקלים. ארגון "זוכרות", הפועל על פי הגדרתו "לקדם את זכות השיבה" ומימושה, קיבל על פי נתוני הדו"ח שמונה מיליון שקלים.

ארגון "עדאלה", אשר סיפק הגנה משפטית למרגל עזמי בשארה, דרש לבטל את חוק השבות ולהפוך את מדינת ישראל לדו-לאומית – קיבל על פי הדו"ח 23 מיליון שקלים. התנועה "שלום עכשיו", העומדת, בין היתר, מאחורי ההפגנות בשייח ג'ראח, קיבלה 17 מיליון שקלים על פי הדו"ח, ואילו ארגון "שוברים שתיקה" קיבל 32 מיליון שקלים.

אלון שוורצר, ראש אגף מחקר ומדיניות בתנועת "אם תרצו", מסר בתגובה: "בעשור האחרון, ממשלות זרות הפכו את ארגוני התעמולה הפוסט-ציוניים לחוד החנית שלהם במאבק נגד זהותה הציונית של מדינת ישראל. מקבלי ההחלטות מוכרחים להבין כי תופעת המימון האדיר על ידי ממשלות זרות היא סכנה אמיתית להמשך קיומה של ישראל. אף מדינה נורמטיבית לא היתה מוכנה לאפשר לארגונים הפועלים בשטחה להיות ממומנים על ידי ממשלות זרות, תוך קידום השתמטות וסרבנות בצבא העם, קריאה להעמדה לדין בינלאומי של חייליו, לחץ בינלאומי, החרמה של תוצרת המדינה ופעילות לביטול אופייה".

מ"שלום עכשיו" מסרו בתגובה: "אנו גאים בכל שקל שקיבלנו מידידות ישראל בעולם עבור פעילותנו למען האינטרס הישראלי, סיום הכיבוש ושלום עם הפלשתינים. במקום לפרסם 'דוחות' הנשענים על מידע שקוף שנגיש לכל אדם עם רשת אינטרנט, אנו מציעים לתנועת 'אם תרצו' לפרסם פעם אחת את רשימת התורמים המפוקפקת שלה".

מארגון "זוכרות" נמסר: "התרומות מדווחות לרשם העמותות כחוק".

מארגון "בצלם" נמסר: "שמחים ש'ישראל היום' ו'אם תרצו' התחילו לעקוב אחר דיווחי בצלם לרשם העמותות, ממליצים לעקוב גם אחרי הדיווחים שלנו על הפרות זכויות אדם. בעניין הכספים – יש לינק לתרומות באתר בצלם, נשמח לסיוע הציבור במימון הפרויקט הזה ורבים אחרים".

מארגון "יש דין" נמסר בתגובה: "אנו גאים בכל שקל שקיבלנו ממדינות דמוקרטיות שתומכות בקידום זכויות אדם, ואף מפרסמים זאת באתר שלנו. אנחנו מזמינים את 'ישראל היום' לפרסם לשם שינוי את הפעילויות החשובות שנעשות עם התרומות הללו".

יו"ר סיעת רע"מ וואליד טאהא מאיים הבוקר (ראשון) כי חופש הצבעה על חוק האזרחות יבטל את המשמעת הקואליציונית. "חופש הצבעה על חוק האזרחות הגזעני, על שתי גרסותיו, פירושו חופש הצבעה מלא על כל חוק שיעלה", אמר טאהא.

מוקדם יותר פורסמה הצעת הפשרה של יש עתיד: להצביע על חוק האזרחות הממשלתי של שקד, ומרצ ועבודה יתמכו בכפוף לשינויים. (זאת, כמובן, במידה שיגיעו לנוסח מוסכם)

אולם השרה תמר זנדברג ממרצ איימה במשבר קואליציוני. "לא נסתפק בלהתנגד, יש כאן שבירה חד משמעית של ההסכמות בקואליציה ואנחנו רואים זאת בחומרה".

גם השר ניצן הורוביץ אמר בריאיון כי ‏חוק האזרחות גזעני ומפלה, ואין לו מקום במדינה דמוקרטית. ההחלטה לשתף פעולה עם נתניהו, סמוטריץ, ובן גביר היא הפרה בוטה של הסיכומים, ושבירה של הקואליציה, מרצ לא תאפשר זאת, גם לא בהעלמת עין. הממשלה הזאת יודעת לעבוד יחד ולהגיע בהידברות להסכמות, כך יש לנהוג גם לגבי חוק האזרחות.

"בכחול לבן תומכים בחוק, אבל גם הם מבינים את הנזק שייגרם משבירת ההסכמות בבסיס הקואליציה", אמרה זנדברג בגלי צה"ל. היא הוסיפה כי "לפנות לעזרת האופוזיציה, שמאגפת את החלק הימני בממשלה, ולהגיד 'הנה, אנחנו מראים לכם מה יקרה אם לא תכנעו ותוותרו על ההסכמות בינינו' – זה דפוס פעולה אולי הבעייתי ביותר מבחינת חיי הקואליציה".

העיתונאי עמית סגל פרסם כי בני גנץ, יו"ר כחול לבן מתנגד נחרצות לחופש ההצבעה בחוק האזרחות הוא יודע שהוא עשוי לשלם את המחיר בהצבעה על חוק הגיוס בקריאה שניה ושלישית.

בהודעה של תקווה חדשה הבוקר נכתב: "שרי תקווה חדשה יצביעו היום בישיבת הממשלה בעד חוק האזרחות (איסור איחוד משפחות) ודחיית העררים שהוגשו בנושא על החלטות ועדת השרים לחקיקה".

חוק האזרחות בגרסה הנוכחית של שקד הוא בדיוק אותו חוק שעבר בממשלות ובכנסת במשך כ-18 שנים. החוק של ח"כ רוטמן מחמיר יותר בעניין איחוד משפחות ודורש שתהיה מכסה מקסימלית של איחוד משפחות מדי שנה.

בינתיים, כפי שחייב בג"ץ, פרסמה שרת הפנים שקד נוהל מעבר זמני עד להעברת חוק האזרחות. לפי הנוהל, בדיקת בקשות לקבלת מעמד של פלסטינים תושבי יו"ש הנשואים לאזרחים או לתושבי קבע בישראל תעשה לפי סדרי עדיפויות, בהתאם למכלול שיקולים, ובפרט שיקולים ביטחוניים.

"קיוויתי שלא אצטרך לעשות זאת", אמרה שקד. "אך לצערי נכון לעכשיו הפוליטיקה ניצחה את הצורך לשמור על ביצורה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ואת הצורך להגן על בטחונה של המדינה. כולי תקווה שהפעם גם האופוזיציה וגם הקואליציה יצביעו במהירות בעד החוק ויגלו אחריות לביטחונה של מדינת ישראל והנוהל לא יהפוך לקבוע".

רוטמן הוסיף: "אני מקווה שבשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת חוק האזרחות שהצעתי עם מכסות ושקיפות ושכל חבר כנסת ציוני מהקואליציה והאופוזיציה ירים את ידו בעד חיזוק חומת המגן של מדינת ישראל".

עזוב אותך, אמר קצין המשטרה הבכיר י' לפני חודש, בחדר האיפור בדרך לעוד ראיון על השימוש בפגסוס. לא היה שום שימוש בתוכנות האלה בתיקי נתניהו. הביטחון שלו התנגש בספקנות שעוררה הידיעה: אם למשטרה יש תוכנות ריגול, ואם הן הוכנסו לשימוש בזמן רוני אלשיך, ואם רוני אלשיך הציב את תיקי נתניהו בראש מטרותיו, מה הסיכוי שדווקא בהם הסתפקו רק באמצעים הישנים והטובים: מניעת שינה, פשפשים וסחיטה אישית?

באיחור של חודש התברר, כמה מפתיע, שהקצין י' לא אמר אמת. אבל התקנת הרוגלה בטלפון של שלמה פילבר היא רק קדימון למה שעוד עשוי להתגלות. במילים אלו פותח העיתונאי והפרשן הותיק של חדשות 12 עמית סגל את טורו שעלה באתר N12.

השאלה החשובה ביותר באשר לשימוש ברוגלות, כותב סגל, היא האם הן הותקנו באופן בלתי חוקי אצל מקורבי נתניהו עוד לפני שניתן האישור הרשמי לחקירה בתיק 1000, תיק הסיגרים והשמפניות. כזכור, השופטים במשפט נתניהו מתחו ביקורת חריפה על היועמ"ש שלא סיפק אישור מסודר לפתיחה בחקירה כפי שדורש חוק יסוד הממשלה. כמו במפץ הגדול, השאלה שמטרידה כבר שנים היא מה קרה רגע לפני: מדוע עקבו החוקרים אחר יאיר נתניהו בדרכו לדירה של ג'יימס פאקר? אם יתברר, כפי שטוען העיתונאי יואב יצחק, שתוכנות רוגלה הושתלו אצל שניהם לפני ראשית החקירה, זו תהיה התפתחות דרמטית.

סגל ממשיך ומעלה תהיות באשר לשימוש בתוכנה 'פגסוס, ערפל דומה אופף גם את ראשיתו של תיק 2000, שיחות נתניהו-מוזס. עד היום נשמעו שלל גרסאות איך בדיוק הגיעו הקלטות השניים מהטלפון של ראש הלשכה ארי הרו אל חוקרי המשטרה, אף אחת מהן לא משתלבת עם השנייה. האם שם נעשה שימוש ברוגלה?

גם אם יתברר שהכול נעשה על פי צו, כותב הפרשן הותיק, עדיין כל ישראלי צריך להיות מודאג מהעובדה שכלי עוצמתי שנועד למלחמה בג'בהת אל-נוסרה מופנה אל מומו מגבעת שמואל. המציאות הטכנולוגית מקדימה בעשור את הפסיקה ובשני עשורים את החקיקה, אבל זה אינו תירוץ לקלות בשימוש בה. לכאורה, השימוש בכלים האלה מוגבל לעבירות מסוג פשע חמור. הדעת יכולה לתפוס התקנת רוגלות כדי למנוע רצח או לתפוס אנס סדרתי, אפילו נוטל שוחד בכסף.

הבעיה שמתחוורת, במיוחד לאור הסדרי הטיעון האחרונים של הפרקליטות עם ליצמן, דרעי והמו"מ עם נתניהו, היא הכותרת "שוחד" שניתנת לצורך התנעת חקירה, כדי לסיים אותה בעבירת מס או סעיף מינורי בהרבה. שוחד הוא עבירה מסוג פשע, אבל ספק אם סיוע למעדניה, היענות חריגה לסיקור או כותרת מפוצצת חסרת ביסוס כמו במקרה דרעי מצדיקים את התואר. הפרקטיקה מדאיגה: מתניעים חקירה על שוחד, שואבים את כל המידע על פוליטיקאי ומקורביו, ואז משתמשים במה שנמצא כדי לאתר סעיפים אחרים שיחסלו את הקריירה הפוליטית שלו.

בסיכום הדברים כותב סגל, בנט וחבריו לקואליציה עשו לעצמם הרגל להקים ועדות חקירה נגד ממשלות קודמות. נראה אם יהיה להם האומץ להתניע ועדת חקירה כזו גם נגד המשטרה. אל תעצרו את נשימתכם: איש לא רוצה להסתבך עם הגוף החזק במדינה.

הטור נכתב ע"י פרשן חדשות 12 עמית סגל ופורסם באתר N12

לאור חוסר האמון במשטרה ואובדן יכולת ההסברה לציבור, גורמים בכירים המשטרה מאשימים הבוקר בעיתון 'ישראל היום' את הפרקליטות במשבר העמוק שנוצר וטוענים כי היא זו שאישרה להם את המעקבים אחרי אזרחים.

העיתונאים איציק סבן ויאיר אלטמן חושפים הבוקר ב'ישראל היום', מקורות משטרתיים שידעו לספר אתמול, על מתח שנוצר בין מפכ"ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי, לבין ראש אגף החקירות והמודיעין ניצב יגאל בן שלום, שהוביל בימים האחרונים קו נוקשה, שהבליט זלזול בפרסומים והכחשה גורפת כי המשטרה לא ריגלה אחר אזרחים ולא עברה על החוק.

"אנחנו פועלים תחת בקרה פנימית. בדקנו, והכלי מופעל רק בעבירת פשע" אמר וזכה לגיבוי מסגנו, תת־ניצב יואב תלם, לשעבר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, שנשלח לומר בראיונות כי התקשורת מנסה לייצר מציאות שאינה קיימת.

בעקבות אותן הכחשות שיגר שבתאי איגרת לשוטרים, ומסר להם כי "לא נמצאה הוכחה לכך שהדברים אכן קרו… אין ולא היה תרחיש שבו באופן ממוסד ושיטתי פגעה משטרת ישראל בפרטיות אזרחים ומפגינים תמימים".

עתה, אמרו אתמול מקורות משטרתיים, ל'ישראל היום' משהתברר שהמשטרה פגעה בפרטיות של אזרחים אפילו בחקירות רגישות של ראש הממשלה לשעבר, שורר מתח בין המפכ"ל לראש אח"מ.

"מפכ"ל לא יכול לשנות גרסאות כל שני וחמישי. הוא גם לא אמור לשנות גרסה. הוא אמור להיות המגדלור שמשדר אמינות ואומר אמת, במיוחד בתקופה שבה הארגון נמצא במשבר", הסבירו אתמול גורמים במערכת אכיפת החוק.

בתוך כך במשטרה תקפו בסוף השבוע גם את הפרקליטות. "מי שיצר משבר אמון בין הגופים זה הם ולא אנחנו", אמר בכיר במשטרה ל"ישראל היום". "הם מלווים כל חקירה, הם שותפים לכל הבקשות והצווים, הם הגוף המפקח, אז להגיד עכשיו 'לא ידענו'?".

"הפרקליטות לא אומרת אמת", הוסיף הבכיר, "היא ידעה ואישרה את השימוש ברוגלה בטלפון של פילבר, וזה קיבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה".

ביום שני יימשכו הדיונים במשפט נתניהו בצל הגילויים על פרשת NSO ותוכנות הריגול שהותקנו בטלפון הנייד של עד המדינה שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, וייתכן כי גם בטלפונים של מעורבים נוספים בתיקים.

ייתכן כי צוותי ההגנה של נתניהו ושאול אלוביץ' יבקשו לדחות את עדותו של פילבר עד לדיון במשמעויות החשיפה האחרונה, ופרקליטיהם דרשו מהפרקליטות לספק תשובות על אותן חשדות סביב חדירה לטלפון הנייד של עד המדינה.

גורמים משפטיים העריכו כי לפרשה יש יכולת לעכב את הדיונים בתיקי נתניהו ואת שמיעת העדים. בינתיים, בית המשפט הודיע כי על המדינה להגיב לדרישות אלו עד יום שלישי הקרוב ועד אז הדיונים יתקיימו כסדרם ללא דחיות כלשהם.

קודם לכן הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי פנתה לסנגורי הנאשמים ועדכנה אותם על "בדיקה מעמיקה" בעקבות הפרסומים. השבוע צפויים להעיד דנה נויפלד, יועמ"שית משרד התקשורת דאז, ושי חייק, שהיה הדובר הפוליטי של נתניהו.

בפעם הראשונה בהיסטוריה יבקרו חברי פרלמנט מאיחוד האמירויות בבית הנבחרים הישראלי, השגריר, ד"ר עלי אל-נועיימי יעמוד בראש משלחת של חברי פרלמנט שיגיעו לכנסת מחר (שני).

ד"ר אל-נועיימי, שגריר איחוד האמירויות בישראל מוחמד אל-חאג'ה וחברי פרלמנט אמירותים נוספים ייפגשו עם יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי ולאחר מכן עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ רם בן ברק וחברי הוועדה, עם חברי קבוצת הידידות הבין-פרלמנטרית בראשות ח"כ מירב בן ארי וח"כ אלי כהן ועם ראשי שדולת הסכמי אברהם, חברי הכנסת רות וסרמן-לנדה ואופיר אקוניס.

יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, אמר לקראת הביקור, "נקבל בזרועות פתוחות את אחינו, בני אברהם. הביקור הזה בירושלים, העיר הקדושה ליהדות ולאסלאם, הוא ביטוי לשלום ולאחווה בין שני העמים והוכחה ניצחת שאנו יכולים לחיות בשלום במזרח התיכון. כולי תקווה כי הביקור הזה הוא סנונית ראשונה של שיתופי פעולה פוריים בין הפרלמנטים שלנו, אשר יבשר על הרחבת הסכמי אברהם למדינות נוספות וכן, גם שיתופי פעולה בין-פרלמנטרים עם מדינות נוספות".

"אל-נועיימי ידוע ביחסו החיובי לישראל ובפעולותיו לקידום סובלנות ומתינות. בנוסף הוא מקדם שיתופי פעולה בין הפרלמנט האמירותי לכנסת", הוסיף לוי.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מתכוון לפלוש לאוקראינה בשבועות הקרובים, כך מעריכים גורמים בכירים בארה"ב. הערכתם מתבססת על בסיס כמה אירועים בהם רוסיה מסמנת על כוונתה ומזהירה בצעדיה את המדינות מהתערבות באוקראינה. העיתון "וושינגטון פוסט". מפרסם הבוקר כי רוסיה מאיצה את ההכנות לפלישה לאוקראינה, על פי ההערכות, מבצע צבאי בסדר גודל שכזה יביא לעשרות אלפי הרוגים ולמיליוני פליטים אוקראינים.

הריכוז של 70% מכוח האש הצבאי של רוסיה במוכנות הוא גורם מחשיד לטובת פלישה אפשרית. כמו כן, תרגיל של הכוחות הגרעיניים האסטרטגיים של רוסיה שנערך בדרך כלל בכל סתיו כחלק מהתוכנית השנתית הקבועה של רוסיה, בו משוגרים טילים ארוכי טווח בלתי חמושים בשטחי רוסיה, הוקדם השנה לאמצע פברואר עד מרץ.

אין הדבר אומר כי הפלישה תיעשה ע"י נשק גרעיני בהכרח אך ישנה אמירה חדה כי רוסיה מווכוונת לכך ומזהירה, כאמור, את שאר המדינות מלהתערב בנעשה. עם זאת, הדגישו הגורמים כי פתרון דיפלומטי נותר עדיין אפשרי.

בנוסף, בעיתון 'וושיגטון פוסט' העריכו כי אם רוסיה אכן תבחר במתקפה בקנה מידה מלא, הכוח הפולש עלול לכבוש את הבירה קייב ולהפיל את הנשיא וולודימיר זלנסקי תוך 48 שעות.

מתקפה כזו, כפי שדווח בעיתון, תגבה עימה 25,000 עד 50,000 אזרחים הרוגים, יחד עם 5,000 עד 25,000 חיילים אוקראינים ו-3,000 עד 10,000 רוסים. הם צופים כי הפלישה עלולה להוביל למשבר הומניטרי עם כחמישה מיליון פליטים, בעיקר בפולין.

בימים האחרונים נחתו בגרמניה, בפולין וברומניה מאות חיילים אמריקנים לצורך הקמת מטה והכנות לוגיסטיות מוקדמות – לקראת הגעתם של 3,000 חיילים נוספים שיישלחו לאזור בהוראתו הישירה של הנשיא ביידן.

בשבוע שעבר, עלו דיווחים ולפיהם ארה"ב השיגה מידע מודיעיני, שלפיו מוסקווה תכננה לפברק תקרית שתספק לפוטין עילה לפלוש לאוקראינה. לפי הממשל האמריקני, רוסיה תכננה לביים סרטון מזויף המציג כוחות צבא אוקראינים מבצעים רצח עם באוכלוסייה רוסית ובכך – למצוא עילה לפלישה.

המועצה הישראלית לצרכנות הגישה תביעת ענק נגד כל הבנקים בישראל, ונגד החברות הפרטיות המפעילות מכשירי בנק אוטומטים, בסך של 458 מיליון שקלים, בטענה לחיוב עמלות כפולות על משיכת מזומן במכשירים האוטומטיים. התביעה הייצוגית הוגשה בעקבות דיון בנושא שהתקיים בוועדת הכלכלה בחודש שעבר, ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן). עדיין לא הוגש כתב הגנה.

בתביעה הייצוגית, שהוגשה בבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עורכי הדין ד"ר שחר קטוביץ ויגאל ויינשטיין, ופורסמה באתר 'דבר' טוענת המועצה לצרכנות שהבנקים והחברות הפרטיות המפעילות כספומטים חוץ-בנקאיים מטעות את הצרכנים בעמלות הגבייה הנגבות מהם על משיכת המזומן. בעוד שבמכשירים האוטומטים מופיעה העמלה, שלטענת המועצה היא "גבוהה ומופרזת", בפועל נגבית מהלקוח עמלה נוספת על ידי הבנקים עצמם.

בשנים האחרונות נסגרו סניפי בנק רבים ואיתם הכספומטים המקושרים לבנק, שבהם משכו הלקוחות כספים בעמלות נמוכות ומפוקחות. במקביל, לפני 16 שנה הסיר בנק ישראל את הפיקוח על מכשירים למשיכת כסף מחוץ לסניפי הבנקים.

כתוצאה מכך, כיום, רק כ-2,041 מכשירים למשיכת כסף נמצאים צמודים לסניפי הבנק, לעומת 4,620 מכשירים פרטיים הפרוסים ברחבי הארץ. באזורים רבים בארץ, האפשרות היחידה של הצרכנים למשוך מזומן היא אך ורק במכשירים הפרטיים.

אלא שפתרון זה הוא היקר ביותר עבור הצרכנים: החברות הפרטיות גובות תשלום על כל משיכה בשיעור שיכול להגיע עד כדי אחוז ויותר מסכום המזומן הנמשך. סכום העמלה הוא קבוע, ועומד על כ-7-6 שקלים למשיכה וללא קשר לגובה הסכום הנמשך. סכום זה מתווסף לעמלת השורה הבנקאית, כך שבפועל הסכום המשולם הוא כ-9-8 שקלים למשיכה, לעומת 2-1 שקלים בלבד במשיכה בכספומט בסניף בנק. בעקבות זאת גדל גובה העמלה שמשלם כלל הציבור על משיכת מזומן.

לדברי המועצה, "לא די שהבנקים חסכו מעצמם את עלות הפעלת המכשיר הבנקאי הנדרש מהם, אלא שהם עוד נהנים מרווחים ענקיים בגין משיכות כספים אלו."

בעיה נוספת היא שברוב המכשירים הפרטיים מוגבל סכום המשיכה, ועומד על סך של 600 שקלים בלבד לכל משיכה. לכן, לקוח המעוניין למשוך 2,000 שקלים מחשבונו, נאלץ לשלם ארבע פעמים לחברה הפרטית. ובנוסף, לשלם ארבע פעמים את תשלומי העמלה לבנק.

לטענת המועצה לצרכנות, העמלה הבנקאית בגין משיכת הכספים במכשירים האוטומטיים הפרטיים מהווה "הטעיה ברורה של הציבור". נוסף על כך טוענת המועצה כי פעולה זו של הבנקים והחברות הפרטיות מהווה פגיעה קשה במיוחד באוכלוסיות מוחלשות, המסתמכות ביתר על מזומן ולא על כרטיסי אשראי.

עוד טוענת המועצה שמדובר בעמלות כפולות וצולבות, בין היתר לאור מבנה הבעלות, לפיו בנק דיסקונט הינו גם הבעלים הישירים בשיעור של 10% מחברת כספונט המפעילה למעלה מ-70% מכלל המכשירים האוטומטיים הפרטיים, והבנקים דיסקונט והבנק הבינ"ל מחזיקים בעוד 10% ממניות חברה זו, באמצעות כ.א.ל.

בנוסף, נכתב באתר 'דבר', צרכן המבקש למשוך כסף ממכשיר פרטי משלם בפועל סכום של 8-9 שקלים (בגלל "עמלת השורה" הבנקאית), למרות שעל גבי צג המכשיר מוצג רק סכום של 6-7 שקלים בלבד, המשולם כביכול לחברה המחזיקה את המכשיר.

במועצה מדגישים שחוק הגנת הצרכן מחייב פירוט של סכום העלות במלואו, ואוסר על עוסק לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה, אם להתקשר בעסקה. גם חוקי הבנקאות קובעים הוראות דומות לגבי הבנקים. חקיקה זו נועדה, בין היתר, להגן על אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לשירותים חיוניים מסוימים, ולמנוע מהעוסקים המשווקים שירותים אלו לנצל חולשה זו.

היקף פריסת המכשירים האוטומטיים הבנקאיים למשיכת מזומן לא נותן מענה לכלל האוכלוסייה. ישנם אזורים, בעיקר בפריפריה, בהם לא קיימים סניפי בנק ומכשירים בנקאיים למשיכת מזומן בזמינות גבוהה. לטענת המועצה, אספקת שירות משיכת מזומן היא שירות חיוני שעל הבנקים לספק ללקוחותיהם. לפיכך, "פעולות הבנקים בנושא עומדות בניגוד גמור לחובתם זו".

ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת: "ועדת הכלכלה בראשותי לקחה לעצמה משימה מיום הקמתה, מלחמה ביוקר המחייה. אזרחי ישראל משלמים ביוקר על פסטה אבל לא רק, גם על עמלות הבנקים אנחנו משלמים ביוקר. משק בית בישראל מוציא בממוצע בשנה 9,400 שקלים בגין עמלות וריביות."

לדברי ביטון, "חלק מהתשלום המופקע הזה הוא עוולה חמורה – עמלות הכספומטים. העוולה הזו לא פוסחת על איש, אך פוגעת באופן הכואב ביותר דווקא במעמד הביניים הנמוך אשר נלחם על הוצאותיו, ועל אחת כמה וכמה בשכבות המוחלשות ובעניים ביותר. דווקא אלה המתקיימים מקצבת זקנה או הבטחת הכנסה דלה, דווקא מי שבוחרים להתנהל במזומן על מנת לשלוט בהוצאותיהם, מאבדים כסף יקר בגין עמלות כפולות. התביעה הייצוגית שמגישה המועצה הישראלית לצרכנות בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה בראשותי היא עוד צעד למען המלחמה ביוקר המחייה, עוד צעד למען תיקון עוולות בחברה הישראלית."

עו"ד עופר פיינשטיין, מנכ"ל המועצה לצרכנות: "כמו העמלה, גם העוולה היא כפולה, שכן הבנקים לא רק שאינם מתפעלים מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומן, כנדרש משירות בנקאי ראוי לטובת הצרכנים, אלא שהם מסתירים את גובה העמלה הנגבית מהצרכנים באותם מכשירים פרטיים מרוחקים. עמלה שהיא בשיעור קרוב לזה שהם מקבלים עבור תפעול מכשיר אוטומטי בנקאי למשיכת מזומן".

היסטוריה נרשמה אמש (מוצאי שבת) כאשר אדם יחיד זכה ב-80 מיליון ש"ח בהרגלת הלוטו שנערכה, מדובר בפרס הגדול ביותר שניתן אי פעם בישראל ע"י מפעל הפיס.

עד כה הפרס הגדול ביותר שניתן בישראל עמד על 76 מיליון שקל, בהגרלה שנערכה בחודש מאי 2021, אך כעת סכום הפרס שיינתן יעקוף אותו בארבעה מיליונים.

הזכייה אמש במקום הראשון מגיעה לאחר חמש הגרלות בהן איש לא זכה בפרס הגדול. המספרים שעלו בגורל הם: 36, 32, 30, 16, 7, ו-6, והמספר החזק – 3.

בהגרלת הלוטו הרגילה בה הפרס הגדול עמד על 40 מיליון שקל, איש לא זכה, סך כל הפרסים שחולקו בהגרלה זו היה: 97,008,523 שקל: אדם אחד זכה בפרסם של ה- 750 אלף שקל (מקום שני), 36 אנשים זכו ב-18,834 שקלים. 34 אנשים זכו ב-9,417 שקלים.

סקר 'מנו גבע' ומכון 'מדגם' שנערך הבוקר (ראשון) עבור 'חדשות 12' נותן ציון גרוע ביותר לממשלה בטיפול בגל ההתייקרויות.

על אף שהחברות הגדולות במשק חזרו בהן והודיעו כי לא יעלו מחירים בתקופה הקרובה, מחירי הדלק, הארנונה והחשמל כן מתייקרים ו-90% מהישראלים חושבים שהממשלה לא עושה מספיק כדי להילחם ביוקר המחיה. 45% מאשימים את הממשלה בגל ההתייקרויות ולא את רשתות השיווק, היצרנים או הממשלה הקודמת. שר האוצר אביגדור ליברמן זוכה לציון נמוך במיוחד – 67% מכלל הציבור חושבים כי תפקודו גרוע.

הנסקרים נשאלו: האם לדעתך הממשלה עושה מספיק או לא עושה מספיק כדי להילחם ביוקר המחיה? 90% השיבו כי לא עושה מספיק, 5% בלבד השיבו כי היא כן עושה מפסיק, 5% השיבו כי הם לא יודעים.

מצביעי מפלגות הקואליציה נשאלו: האם לדעתם הממשלה עושה מספיק או לא עושה מספיק כדי להילחם ביוקר המחיה? 88% השיבו כי היא לא עושה מספיק, 7% השיבו כי היא כן עושה מספיק, 5% השיבו כי הם לא יודעים.

בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הציון היה אף יותר גרוע, הנסקרים נשאלו האם לדעתם הממשלה עושה מספיק או לא עושה מספיק כדי להילחם ביוקר המחיה? 94% השיבו כי היא לא עושה מספיק, 3% השיבו כי היא כן עושה מספיק, 3 % השיבו כי הם לא יודעים.

על השאלה מיהו לדעתך האשם העיקרי בגל עליות המחירים במשק, 45% חושבים כי זו הממשלה הנוכחית, 11% חושבים כי זו הממשלה הקודמת, 11% אחרים חושבים כי רשתות השיווק האשמים, 10% היצרנים, 14% בלבד סבורים כי זה בגלל משבר הקורונה, 9% לא יודעים.

67% מהציבור סוברים כי תפקודו  של שר האוצר אביגדור ליברמן בטיפול בגל עליות המחירים במשק הוא גרוע, רק 22% חושבים שהוא טוב ו-11% מהנסקרים לא יודעים.