מטס חיל האוויר לרגל יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל יעבור השנה לראשונה מעל חברון-קריית ארבע, זאת בנוסף לגוש עציון.
זו הפעם הראשונה שבה המטס יטוס מעל יהודה ושומרון המונה כחצי מיליון בני אדם, אם כי המטס עדיין לא עובר מעל יישובי השומרון כולל העיר אריאל, ויישובי בנימין.
ממפלגת ימינה נמסר: "אנו מברכים את צה״ל על ההחלטה להעביר את מטס חיל האוויר ביום העצמאות מעל יהודה ושומרון. אין סימלי מכך שאנו חוגגים את עצמאותנו גם ביהודה ושומרון, יחד עם מאות אלפי המתישבים שיזכו לראשונה לראות את המטס מעל בתיהם".
מועצת יש"ע מסרה בתגובה: "אנחנו מברכים על ההחלטה להכליל לראשונה את עיר האבות חברון, ערש קיומנו כעם יהודי, במטס חיל האוויר. זוהי החלטה צודקת וראויה שתדגיש מהי הזכות והמקור לגאוותנו כמדינה לאחר אלפיים שנות גלות".
מנגד ח"כ מוסי רז זועם על ההחלטה וטוען "מטס חייל האוויר ביום העצמאות הקרוב צפוי לעבור מעל לראשיהם של מליוני תושבים ותושבות שחיים תחת כיבוש. זה מעשה מיותר ומתריס של הפגנת כוח ועליונות. עוד אפשר לשנות אותו" אמר רז ממרצ.
מארגון שלום עכשיו נמסר: "ההחלטה לקיים את מטס יום העצמאות מעל ההתנחלויות בגוש עציון ובחברון היא חרפה. בעוד שצה"ל לא מפנה את חומש ונמנע מלטפל באלימות מתנחלים, הוא נותן לגיטימציה להתנחלויות שהוקמו בניגוד לחוק הבינלאומי ושאינן חלק ממדינת ישראל.
זוהי אצבע בעין למצביעי מפלגות השינוי המתנגדים למפעל ההתנחלויות. אנו קוראים לשר הביטחון, בני גנץ, להורות לצה"ל שלא לקיים מטס מעל התנחלויות. אין שום היגיון לקיים את המטס מחוץ לישראל." אמרו.
אלפים רבים נהרו אל מעונו של ראש ישיבת קרית מלך ובנו של מרן שר התורה זיע"א, הגאון רבי שלמה קנייבסקי, על מנת לקיים מצוות החג "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל".
במהלך החג, קיבל ראש הישיבה הגאון רבי שלמה קנייבסקי, את אלפי תלמידיו ובוגרי ישיבות 'קרית מלך' ו'תפארת ציון' בבני ברק. גלריה מסכמת.
המשטרה פתחה בחקירה הבוקר (ראשון), עם קבלת דיווח בדבר אדם אשר גורם נזק בבית כנסת בעיר.
בתוך כך, שוטרי תחנת חיפה שהגיעו למקום, תפסו את החשוד לאחר שהצית טלית בבית הכנסת ובנוכחות השוטרים אף איים כי "יהרוג את כל הרבנים ויגיע בערב לשרוף את בית הכנסת".
השוטרים עצרו את החשוד, תושב חיפה בן 44 לחקירה בתחנת המשטרה בעיר.
בכוונת המשטרה לבקש מחר להאריך את מעצרו של החשוד בבית משפט השלום בחיפה.
לשכת ראש הממשלה מפרסמת היום (ראשון) את פירוט ההוצאות המלא בבית משפחת בנט ברעננה, בתגובה על דיווח שפורסם בסופ"ש על ידי איילה חסון ב'חדשות 13' ולפיו המשפחה מוציאה בכל חודש סכומים גבוהים על מזון ומשלוחים, זאת בהתאם לשימוש בבית הפרטי ברעננה כמעון רשמי עד לסיום השיפוצים בבלפור.
בנט מגיב לתחקיר נגדו: נתניהו הוציא יותר על אוכל 2בנט מגיב לתחקיר נגדו: נתניהו הוציא יותר על אוכל 3
"בבית משפחת בנט לא מועסקות כלל מבשלות. לכן, נעשה שימוש בשירותי אוכל חיצוניים עבור משפחת בנט (המונה 6 נפשות) בצורה מסודרת, ובהתאם לכל הכללים. עלות ההוצאות פחותה באופן משמעותי מאשר העסקת מבשלת במעון, וכן ביחס להוצאות המזון של ראש הממשלה הקודם ומשפחתו.
באשר לבעלי התפקידים בבית ראש הממשלה, ניתן להעסיק 8 בעלי תפקידים בעלות כוללת של 102 אלף שקלים בחודש. לטענת לשכת בנט, הסגל הזה נוצל במלואו בתקופת נתניהו אך בביתו של רה"מ כעת מועסקים רק 3 בעלי תפקידים בעלות של 48 אלף שקלים.
על פי לשכת בנט, סך ההוצאות החודשיות במעונות של נתניהו בבלפור ובקיסריה ב-2020-2019 עמד על 262 אלף שקלים, לעומת 87,700 שקלים במעון של בנט.
"מכבדים את התקשורת – כל עוד לא עושים שימוש ציני בבמה התקשורתית"
עוד נכתב בהודעת לשכת בנט "יודגש ויובהר פעם נוספת. מראש הממשלה נבצר להשתמש במעון ברחוב בלפור בירושלים, נוכח השיפוצים הביטחוניים הנדרשים במעון, שהם דרישה ארוכת שנים של שב"כ ואגף הביטחון במשרד ראש הממשלה. עמדתם זו נכתבה והוצגה פעמים רבות בעבר. לכן, משתתפת המדינה במימון הוצאות הבית ברעננה, על מנת לספק לראש הממשלה את השירותים והמעטפת להם הוא זקוק במסגרת מילוי תפקידו, כפי שהיו זכאים כל ראשי הממשלות ובני משפחותיהם לאורך השנים".
"אנו מכבדים את תפקידה וחובתה של התקשורת לבקר את השלטון, כל שלטון, ואין זו בושה בעינינו לקחת אחריות ולהודות בטעות, באם קרתה. ובלבד – שהעובדות והאמת הן הבסיס, ושלא עושים שימוש ציני בבמה התקשורתית ובזכות הציבור לדעת".
פרטי התחקיר שפורסם:
50,000 ש"ח. זה הסכום בו נקבה העיתונאית איילה חסון, שעל פי החשיפה שלה אמש (מוצ"ש), משמש את רה"מ בנט לתשלום הוצאות בבית משפחת בנט במעון ברעננה. המספר הגבוה – על סמך קביעתה על עו"ד שלומית פרגו ברנע, היועמ"ש של משרד ראש הממשלה, לפיה הבית ברעננה משמש כמעון הרשמי. כך פורסם בערוץ 14.
בעקבות ההחלטה על כך שביתו של בנט ברעננה הוא למעשה המעון הרשמי של רה"מ, בוצעו שיפוצים בעשרות מיליונים על חשבון משלם המיסים.
על פי החשיפה של חסון, 11,500 משולמים מידי חודש עבור משלוחי טייק-אווי מהמסעדות השונות עבור בני המשפחה בלבד, ולא לאירוח רשמי.
העלויות הגיעו בעשרה חודשי כהונה לסך של חצי מיליון שקל – ממוצע של 50 אלף שקל בחודש. מעבר להזמנות האוכל מהאפליקציות המיועדות לכך, מוציאה משפחת בנט כמעט 40 אלף נוספים עבור קניות בסופר, עוזרת בית ותחזוק המעון.
עיתונאי חדשות 12, עמית סגל, הגיב לפרסום: "לפי הפרסום של איילה חסון הערב, משפחת בנט מזמינה כל יום ב-400 שח אוכל במשלוחים על חשבון המדינה. זה לא לעניין, במיוחד לאור העובדה שיש צוות של עובדים בביתם על חשבון המדינה. פניתי לתגובת ראש הממשלה, אעדכן".
סגל הוסיף: "הבהרה חשובה בטרם תימשך ההתכתשות: הצוות ברעננה כולל אב בית ושתי מנקות, לא מבשלות. בעיניי – אם בחרת להשאיר את המשפחה ברעננה כדי להמשיך בחיים רגילים ככל האפשר, אז תזמין בבקשה אוכל על חשבונך כמו עד היום, למעט כמובן ארוחת רשמיות. אחרים יגידו שאם היו גרים בבלפור היו זכאים לארוחות על חשבון המדינה. אלה העובדות, מכאן אפשר להתווכח".
העיתונאי יניר קוזין הגיב אף הוא לפרסום: "ככל שהמספרים מדויקים, 26 אלף ש"ח בחודש על אוכל זה הרבה אבל זכותם להזמין. השאלה היא, למה לגלגל את זה על קופת המדינה? כי אפשר? כי החוק מתיר? פעם אחרונה שבדקתי בנט הוא "אדם מסודר" כמו שהוא מכנה זאת. היה אפשר לוותר על הגשת החשבוניות על ההוצאות".
נזכיר רק כי אין סעיף בחוק האוסר על הזמנת ארוחות פרטיות למעונו הרשמי של ראש הממשלה וכי מדובר אך ורק בסעיף הנראות הציבורית.
נפתלי בנט בכניסה למעון ראש הממשלה בבלפור // צילום: יונתן סינדל – פלאש 90
עם ישראל יצא ממצרים וקיבל מהקדוש ברוך הוא חמישים ימים של הכנה ליום קבלת התורה.
שבעה שבועות, שבעה ימים בכל שבוע, ארבעים ותשעה יום, שבהם עם ישראל סופרים, מצפים ומייחלים ליום הגדול "יום החמישים", היום בו הם יקבלו את התורה.
מדוע אנו נוהגים בימים הללו, מהיום ועד ל"ג בעומר, במנהגים של אבל? לא מתחתנים, לא מסתפרים ואפילו לא שומעים שירים?
מה קרה? מדוע הימים הללו כל כך עצובים?
מספרת לנו הגמרא הקדושה (יבמות ס"ב ע"ב), שלאחר שרבי עקיבא שחזר בתשובה, וזכה ונהיה לרב גדול בישראל, היו לו עשרים וארבעה אלף תלמידים, עשרים וארבעה אלף גדולי ישראל, שהיו יושבים ועמלים בתורה. וכולם, בתקופה הזו נהרגו, נפטרו מן העולם. לא על ידי אויב, לא על ידי בני עם אחר, לא על ידי החברים שלהם, אלא על ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, במיתה קשה מאד. מאות הלוויות מידי יום.
כל זה מדוע?
הגמרא הקדושה אומרת (שם), שכל זה קרה בגלל סיבה אחת בלבד: שלא נהגו כבוד זה בזה.
הם לא רבו, הם לא השמיצו, הם אפילו לא דיברו לשון הרע ככל הנראה, הם "בסך הכל" לא נהגו מספיק כבוד אחד בשני.
אבל הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה (שקלים י"ד ע"א).
ואנו בימים הללו מנסים להיכנס ל"נעליים הגדולות" הללו ולהבין. וכל אחד לפי הרמה שלו אמור להתחזק במידות טובות, להתחזק באהבת ישראל, לזכור שלא מספיק לא לפגוע בחבר, אלאצריכים גם ללמוד לשבח ולפאר אותו. לספר לו עד כמה הוא טוב, ועד כמה לא ניתן לחיות בלי החיוך המדהים שלו, לספר לו עד כמה הוא משמעותי בחיים שלנו.
להתחיל עם בני המשפחה הקרובה, אבל להמשיך הלאה, להיות אלו שמאירים את חייהם של האחרים.
בימים הללו כולנו מתחזקים במידות טובות, כולנו לומדים את הנושא הזה, וגם כולנו יחד נעשה זאת בעזרת ה'.
ויחד נזכה לכפר על מה שקרה אז, ולקרב את ביאת משיח צדקנו ובנין בית קדשנו ותפארתנו.
מערך הסייבר הלאומי מתריע על צפי למתקפות סייבר המתקיימות מדי שנה לקראת "יום ירושלים האיראני" (יום קודס הבין-לאומי) וסיום הרמדאן, תחת הכותרת אופ-ג'רוזלם (#OPJerusalem) ויום ירושלים האיראני. הפעילות צפויה להתרחש השנה לקראת התאריך 29 באפריל, כשמטרתה המרכזית היא לייצר הד ציבורי.
בשנים קודמות נצפו ביום זה הפצת מסרונים המכילים מסרים אנטי-ישראליים, השחתות אתרי אינטרנט ותקיפות על חברות אחסון שמאחסנות מספר רב של אתרים במטרה להדהד מסרי תעמולה, וכן נסיונות לתקיפות של מערכות של ארגונים והדלפת מידע.
המערך פירסם לארגונים מקבץ המלצות לחיזוק ההגנה לרגל מועד זה ופנה באופן אקטיבי לחברות אחסון האתרים.
כמו כן, המערך ריענן את ההנחיות למתקפות מניעת שירות (יצירת עומס מכוון של ריבוי משתמשים במטרה להפיל אתר) עבור בעלי אתרים וארגונים על רקע העלייה המשמעותית בנסיונות למתקפות מסוג זה בחודש האחרון.
המלצות נבחרות לציבור:
אין לפתוח קישורים או להוריד קבצים שהתקבלו בדוא"ל מגורם שאמינותו מוטלת בספק.
אין למסור מידע אישי כגון סיסמאות או פרטי חשבון.
במקרה של גלישה לאתר שהושחת, אין ללחוץ על קישורים בו ויש לסגור את הדפדפן.
כשלושה שבועות לאחר שנחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, המשטרה סיימה את החקירה בעניין החשד להצבעה כפולה של סגן השר אביר קארה (ימינה) והעבירה את תיק החקירה להכרעת הפרקליטות. על פי ההערכות במערכת אכיפת החוק, התיק צפוי להיסגר ללא כתב אישום. כך פורסם באתר 'סרוגים'.
לפי הדיווח שפורסם היום (ראשון) ב-ynet, גורם המעורה בפרטי החקירה אמר כי הוא "לא רואה איך זה מבשיל לכתב אישום". לדבריו, "מדובר בחקירה פשוטה יחסית, בוודאי לאור העובדה שהוא הודה בחשדות המיוחסים לו והסביר שמדובר בטעות שהתוודה עליה מיד וחזר על זה בחקירתו".
כזכור, בחודש נובמבר האחרון המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד סגן השר, לאחר שהצביע פעמיים במליאת כנסת. החוקרים לקחו את מצלמות האבטחה שתיעדו את ההצבעה הכפולה וגבו עדויות מחברי הכנסת שנכחו במקום.
ההצבעה הכפולה, שגררה ביקורת חריפה מצד חברי האופוזיציה שקראו לחקור את קארה, התרחשה בתחילת יולי במהלך הדיונים על הצעת חוק הביטוח הלאומי.
ח"כ קארה הצביע בשמו, אך בהמשך הצביע גם במקומה של יו"ר הקואליציה וחברתו לסיעת ימינה, עידית סילמן. קארה טען שעשה זאת בטעות, ויו"ר הכנסת הורה על ביצוע הצבעה חוזרת.
בעבר כבר היו תקדימים של חברי כנסת שהצביעו פעמיים והורשעו בסוף בעבירה פלילית. מקרה דומה בולט הוא ההצבעה הכפולה של חברי הכנסת יחיאל חזן ומיכאל גורלובסקי.
מלשכתו נמסר לאחר המקרה: "סגן השר, ח"כ אביר קארה הצביע בשגגה ממחשב לא נכון של ח"כ עידית סילמן והודיע על כך מיד ליו"ר הכנסת על מנת שההצבעה תתוקן". לאחר מכן אמר קארה לחברים בקבוצה פנימית: "סילמן יושבת לידי במליאה, לחצתי בטעות על המחשב שלה. אל תתרגשו".
בפעילות מהירה של מתנדבי ארגון השומרים נעצר תושב בני ברק בחשד שפרץ במהלך השבת לבית כנסת ומספר רכבים בשכונת שיכון ה' בעיר. צוות בילוש של מרחב דן שהוכוון ע"י המתנדבים העביר את החשוד להמשך חקירה בתחנת המשטרה.
מצלמות האבטחה תיעדו את החשוד כשהוא פורץ לרכבים – וגונב מהם מכשירי טאבלט וסלולר, לצד אלפי שקלים במזומן. החשוד הגיע למקום הגניבה בשכונת שיכון ה' כשהוא רכוב על אופניים, אותם הותיר בזירה.
אמש, מייד בצאת השבת, התקבל במוקד הארגון מידע מודיעיני שהביא ללכידת אחד החשודים המרכזיים בפריצות לבית כנסת ורכבים במהלך השבת והחג.
עם קבלת המידע הוזנקו מתנדבי הארגון לאזור שבו על פי המידע החשוד נמצא. במקביל מוקד השומרים הזעיק צוות משטרתי למקום.
מספר דקות לאחר שהמתנדבים הגיעו לאזור, הם זיהו את החשוד והחלו במעקב אחריו. תוך זמן קצר הביאו המתנדבים למעצרו של החשוד והוא הועבר לידי צוות בילוש של מרחב דן.
החשוד, כבן 25, בעל עבר פלילי עשיר נלקח לתחנת המשטרה להמשך חקירה. בית משפט השלום בתל אביב האריך הבוקר את מעצרו בשלושה ימים. במהלך חקירתו במשטרה הודה החשוד במעשים.
החל מיום שלישי הקרוב יחלו עבודות בצומת הרב צבי יהודה/שד' הרצל (צומת "בן דור") בירושלים. מטרת העבודות היא לאפשר מפגש התוואי של הקו האדום (הפועל כיום) והתוואי הירוק (החדש) של רשת ה-JNET.
במסגרת העבודות, שיתבצעו במספר שלבים בין התאריכים, 26/04-24/08, יתקיימו שינויים בהסדרי התנועה באיזור, ובחלק השני שלהן, שיחל בחודש יוני, תתקיים גם הפסקת פעילות חלקית של "כפיר – הרכבת הקלה" ע"פ המפורט בהמשך.
בעיריית ירושלים ממליצים לתושבים והמבקרים להימנע ככל האפשר מנסיעה באיזור זה ברכב פרטי בתקופת העבודות. בעירייה ממליצים להשתמש בדרכים חלופיות ולהסתייע באמצעי ניווט טכנולוגיים בכל נסיעה.
בעיריית ירושלים מבקשים להדגיש כי, מעבר הולכי רגל יתאפשר והגישה לבתי המגורים, לעסקים ולמוסדות, יתאפשרו בכל שלבי העבודות. כמו כן, בסיום העבודות, תנועת הרכבות והרכבים באיזור זה תחזור לשגרה.
שר החוץ יאיר לפיד סיים כעת הערכת מצב מדינית ודיון הסברה בעקבות ארועי הר הבית, המצב הבטחוני בישראל והערכות לתקופה הקרובה.
במהלך שלושת הימים האחרונים קיים שר החוץ לפיד הערכות מצב בנושא הסברה לאומית. בהערכת המצב השתתפו מטה ההסברה הלאומי ובכירים בכוחות הבטחון משטרה, צה״ל, מל״ל, שב״כ, משרד החוץ, משרד הביטחון ושב״ס.
היום בצהריים יקיים שר החוץ לפיד תדרוך לתקשורת זרה מכל העולם.
כל אדם המבקש לשיר אם כסולן ואם במסגרת מקהלתית מוסיקה קלאסית מערבית אירופאית, חייב בפיתוח קול.
נושא פיתוח הקול מקנה תחושות לתלמיד על איך וכיצד יש לשיר.. שירה זו כוללת: העמדה נכונה, נשימה ונשיפה נכונות, שימוש נכון בסרעפת ושימוש נכון במיתרי הקול.. על התלמיד לבצע בדיקה אחת לחצי שנה על אופן תפקוד הריאות חללי הפה ומיתרי הקול במרפאה אליה הוא משתייך.. נושא פיתוח הקול אינו בא לטפל במחלות כלשהן אלא באפשרות לביטוי קולי לשירה אומנותית בלבד.
המנעד הקולי נושא המנעד הקולי הנו מהחשובים בנושא פיתוח קול, המטרה הראשונית בפיתוח קול הינה לזהות את המנעד המוזיקלי של התלמיד.
כאמור ישנם 7 קטגוריות מנעדים שאליהם ניתן להתאים את התלמיד/ה (סופרן, מצו-סופרן, אלט, קונטרה טנור, טנור, בריטון, בס) ורק על פי מנעד זה באוקטבות המתאימות בפסנתר יבוצעו בהמשך כל תרגילי פיתוח הקול והשמיעה. מנעד זה יקבע לכל תלמיד רק ע"י גורם מוסמך אשר יודע לשייך את קולו של התלמיד למנעד הנכון.
יש לציין כי בסוגייה זו הקביעה אינה של התלמיד אלא כאמור של הגורם המוסמך (מנצח, או מורה לפיתוח קול) אחרת עלול כל הנושא של פיתוח הקול להיפגם ולפגוע בתלמיד.
שמירה על הקול לפני שעוסקים בפיתוח של משהו ובמקרה זה פיתוח קול, חייבים קודם לשמור על מה שהיה על מה שקיים ועל מה שנרכש.
על מנת לשמור על הקול לצורך שירה עלינו ליישם מידיי יום את הפעולות הבאות:
1. אסור בשום פנים ואופן לצעוק, הצעקה גורמת לחיכוך לא נכון של סחוסי הקול (מיתרי הקול) עד כדי הגעה לצרידות, כנ"ל לגבי לחישות.
לא לחכך בגרון.
לא לדבר בקול רם במיוחד כאשר אתם נמצאים באירוע כל שהוא שבו קיים רעש כגון: מסיבה, חתונה, אירוע המוני וכדומה.
2. יש להרבות בשתייה ולשתות במשך היום לפחות 4 ליטר מים.
אין לשתות מים רותחים לחלוטין ולא מים קפואים לחלוטין (המים הרותחים מרחיבים את המיתרים ונוטים לשיר נמוך יותר, המים הקרים מכווצים את המיתרים ונוטים בשל כך לשיר גבוה יותר). כאמור יש לשתות מים פושרים בלבד.
3. אדם המבקש להיות זמר חייב לקחת בחשבון שהוא אמור לוותר על שתיית אלכוהול ועל עישון בכלל.
לוותר על לבישת בגדים לחוצים הן בחלק התחתון והן בחלק העליון.
להקפיד שלא לדבר כלל בחצי השעה הראשונה מאז ההשכמה בבוקר.
לא לדבר כאשר הראש מוטה ימינה או שמאלה ולא כאשר הראש כפוף לשפופרת הפלאפון או הטלפון.
4. יש להתאמן מידיי יום לפחות 10 דקות שבם אנו מתרגלים את הנשימה לכיוון הבטן (שוכבים על הגב כמו תינוק) יש לשאוף את האוויר דרך האף בלבד לכיוון בית החזה להרחיב את בית החזה כך שהאוויר אמור להגיע לסרעפת ולמלא את חלל הבטן.
לנשוף את האוויר דרך הפה החוצה וחוזר חלילה כאמור עשר דקות.
באם מרגישים סחרחורת כל-שהיא יש להפסיק מיד את התרגיל לנוח מספר דקות ולחזור לתרגיל זה מאוחר יותר.
אלה אשר ניסו תרגיל זה ובכל פעם מקבלים סחרחורת הרי שהם פטורים מלבצע תרגיל זה בשכיבה ולעבור לביצוע תרגיל זה בעמידה.
5. יש להתאמן מידי יום מספר דקות על נושא היציבה הנכונה.
צריך להתייחס לגוף כמו לכלי מוזיקלי, וכפי שמטפחים את הכלי המוזיקלי כך צריך לטפח את הגוף האנושי. היציבה הנכונה הינה קריטית בשירה.
(קשה לשיר כאשר כואב הראש, הגב, או כואבות הרגליים) יש לטפל ולשמר את הגוף בהתאם.
קחו בחשבון כי הגוף משמש לנו כתהודה קולית ואילו המיתרים את תדרי הצלילים והחשיבות המכרעת היא בתקינות של שני אלמנטים אלו.
כאשר שרים היציבה הנכונה הינה בפיסוק ברוחב האגן, הגב זקוף הראש אינו נעול אחורה קדימה או לצדדים (מדמיינים שכביכול יש לנו ילקוט קצת כבד על הגב דבר אשר מפעיל אף את הסרעפת)…
פיתוח קול
המטרה הראשונית בשיעור פיתוח קול היא להביא את התלמיד למצב נינוח.
פיתוח הקול הינו אימון פנימי וכן חיצוני המצריך מצד אחד שימוש ביכולות פיזיות-קואורדינטיביות ומצד שני יכולת התמסרות אמוציונאלית. חשוב, על כן, שהתלמיד יהיה מרוכז ורגוע ככל האפשר.
נתחיל את השיעור במספר תרגילים לשחרור הנשימה, לשחרור השרירים ולהורדת רמת האנרגיה הכללית בגוף למקום נינוח.
בשלב הבא, נעבור לתרגילי שליטה בנשימה, תרגילים אלו מפעילים את שלושת שסתומי הנשימה באופן משולב וכך מסייעים לפיתוח היכולות הקואורדינטיביות של המערכת אוויר-קול.
השלב השלישי הוא שלב ה"אוני-סון" UNISONE – אוניסון פירושו איחוד. בהשאלה לעולם המוסיקלי המילה מתייחסת להפקת "צליל מאוחד", כזה שעולה בקנה אחד בווליום ובאינרציה עם הגל הקולי של התו שמשמיע הפסנתר.
מטרות התרגיל הן:
א. שיפור השמיעה המוסיקלית הפנימית-תהודתית.
ב. דיוק צלילי.
ג. שיפור יכולת הארכת צליל והחזקתו.
ד. שיפור יכולות לב-ריאה ופיזור הצלילים בגוף. ה. פיתוח יכולות הפקה וואקומינאליות.
נתקדם בשלב זה ונעבור לתרגילי לגאטו (צלילים ארוכים, מתמשכים) בשינוי תו.
בדומה לתרגיל הקודם נדרשת יכולת החזקת צליל, אלא שהפעם יידרש מהתלמיד גם לעבור מתו לתו בזמן הפקת הצליל ובשלב מתקדם יותר גם לשנות את תנועת השפתיים בהגייה נכונה של הווקאלים (U, O, A, E, I) ו/או להגביר ווליום.
תרגילים
1. תרגילי סטקאטו (צלילים קצרים, חתוכים) – בתחילה נתמקד בתרגילי סטקאטו במרווחי חמשה ובהמשך נתקדם לתרגילי סטקאטו במרווחי אוקטבה.
2. תרגילי העטיפה – תרגילים אלו דורשים דילוג בין אוקטבות, תכונה החשובה הן לצורך שיפור השמיעה המוזיקלית והן לצורך דיוק הפקתי בביצוע.
3. תרגילי מנעד – נגיעות קוליות רכות הלוך ושוב לאורך המנעד הקולי, המאפשרות הגמשה של הקול, ריכוך ההפקה והתרחקות מהמיתרים, הפחתת לחץ, שליטה במעברים בין קול חזה וקול ראש והגדלת הטווח הקולי.
הגברת הווליום
על מנת להגביר ווליום בצורה נכונה ומבלי להזיק למיתרי הקול, יש ללמוד בראש ובראשונה הפקה נכונה של צליל.
כאשר מתקבל צליל נקי ומאוזן, נתחיל בסדרת תרגילים בסטקאטו ובלגאטו שמטרתם לחזק את העוצמות הקוליות ע"י מיקוד האנרגיה הקולית מחד ופיזור של גלי הקול בגוף התהודה מאידך.
כל זאת באופן נכון ומבוקר ומבלי לפגוע בשום צורה במיתרי הקול.
התרגילים הבאים יהיו תרגילים משולבים – מגוון תרגילים המשלבים יכולות הפקה קולית על מגוון צבעיה: צלילים קצרים וארוכים, קול חזה וקול ראש, הגברת והפחתת ווליום, דיוק מוזיקלי, ויברציה וסלסול ונשימה נכונה. לסיום השיעור נתמקד בהדמיית שירה ובהמשך בשירה עצמה ובביצוע.
ישנם תרגילים רבים המתפקדים כמעין נקודות ציון בדרך לביצוע מושלם.
בתחילה נתרכז בשליטה בשירה בתנועה אחת ובווליום נמוך, בהמשך בשינוי תנועה ובווליום מוגבר ולבסוף נשלב את המילים ונתרכז ברמת הביצוע.
שלב הביצוע הינו השלב הסופי והמשלים של כל תלמיד בדרך להגשמתו כזמר הן בפועל והן בתחושה ובביטחון הפנימי.
ביטחון פנימי זה הינו נרכש ולוקח זמן עד שמרגישים את הביטחון הבימתי הנאצל הזה.
נעבוד בין השאר על הבעת השיר, שפת הגוף, הבאת האמוציות לפני השטח, התכוונות למילים, התבוננות בעיניים ישירות אל הקהל, "הימצאות ברגע" ושבירת מחסומים פסיכולוגיים ומעצורים נפשיים למיניהם.
במהלך ימי חול המועד עלו המונים בהם ראשי ישיבות רבנים חברי כנסת ואישי ציבור ועמך בית ישראל להקבלת פני רבו בראב"ד 17 אצל מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין.
האלפים עלו דרך גרם מדרגות חדש שנבנה בכדי להקל על העומס, בנוסף הוצב קולר במקום עם כוסות ושתייה קרה להמונים הבאים.
ביום שלישי התקיימה השיחה השבועית כמדי שבוע והמונים הגיעו לרחוב לצפות בשיחה דרך מסך שהוצב להמונים בכניסה לבניין, לאחר השיחה עלו ההמונים להתברך בהקבלת פני רבו.
"כל יום ראשון היינו הולכים לכנסייה, אך בבית דלק נר באופן קבוע לאורך כל השבוע. זה היה נר לכבוד שבת קודש": פנחס ממשפחת פיניה הוא צאצא למשפחה יהודית מפלמה דה מיורקה, שנאלצה להתנצר בתקופת האינקוויזיציה, לפני כמעט 600 שנה. עיתונאית 'ווינט' – טלי פרקש, עם הנתונים המדהימים.
כשנשאל כיצד גילה את יהדותו, הוא ענה לחוקרת הקהילות, אילת מאמו-שי, בביטחון מלא ובגאווה, שתמיד ידע שהוא יהודי – משום שסבתו הייתה צועקת עליהם בבית שלא לערבב בשר וחלב, ואף השתמשה בסכין מיוחדת כדי לשחוט את העופות בצורה ייחודית. פיניה עצמו סיפר כי גם הוא שוחט את העופות לביתו באותה "סכין ייחודית".
כ-50 זוגות ומשפחות נותרו היום בקהילה היהודית בפלמה דה מיורקה, ובתוך הקהילה הקטנטנה הזו נוצרו מאבקים פנימיים בין מי שאבות אבותיהם לא התנצרו, למרות הכול – לצאצאי האנוסים שבחרו לשוב לחיק היהדות.
אחרי תופעות שפגעו בה לאורך השנים וצמצמו אותה דרמטית, כמו המרת דת בכפייה והתבוללות, זו הסכנה הבאה המאיימת על המשך קיומה של הקהילה.
לפלמה דה מיורקה – בירת האיים הבלאריים, חלק מספרד – יש היסטוריה יהודית עשירה ומרובת תהפוכות. ישנן טענות כי יהודים הגיעו לשם כבר עם חורבן בית שני.
בין המפורסמים שבהם נמנה שמעון בן צמח דוראן, הרשב"ץ (1444-1361) – רב, פילוסוף ופייטן שנולד באי, והפך לאחד מגדולי רבני אלג'יר. אך הסיפור המעניין (ויש שיגידו אפל) של הקהילה היהודית במקום, החל עם גירוש ספרד ורדיפות האינקוויזיציה.
העיר ברצלונה ספרד // צילום: יונתן זינדל – פלאש 90
גירוש ספרד יצא לפועל בתשעה באב ה'רנ"ב, על ידי מלך ספרד פרדיננד ואשתו איזבלה ימ"ש, אחרי ששוכנעו על ידי בישוף אכזרי בשם טורקוומדה – לימים האינקוויזיטור הראשי של ספרד.
יהודי מיורקה הוכרחו להתנצר כ 60 שנה לפני גירוש ספרד, בשנת 1435. (הגירוש היה בשנת 1,492). מעל 4,000 איש מנתה אז הקהילה היהודית במיורקה, אך מאז והלאה, במשך תקופה ארוכה של מאות שנים, לא היו עוד יהודים גלויים באי.
בתי הכנסת הומרו לכנסיות, צלבים עיטרו את פתחי הבתים ברובע היהודי לשעבר, וכל "קונברסוס" (המומרים) שנתפסו מקיימים את מצוות הדת היהודית, הוצאו להורג.
מאמו-שי – סופרת, אשת עסקים ועוסקת במחקר אקדמי של קהילות יהודיות קטנות – חקרה את תולדות הקהילה וביקרה במקום מספר פעמים.
היא מציינת כי באי סומנו 15 משפחות "שואטס" (לרוב נהוג לבטא זאת "צ'ואטוס", Chuetas) – כינוי גנאי למשפחות של מומרים ויהודים לשעבר, שעל אף שלכאורה התנצרו, נודו הלכה למעשה מהקהילה הנוצרית המקומית.
לדברי מאמו-שי, "כל מי שנשא את השמות אגילו, בונינו, קורטז, פוסטר, פורטזה, מרטי, מירו, פיקו, פומר, פיניה, סגורה, וולס, ולנטה, טרונגה וולריולה, נידון לחיי סבל, מצוקה ונידוי חברתי וכלכלי.
מצד אחד, הם לא היו יכולים לחיות כיהודים – אך מצד שני הם נודו. כך למשל, הם הוכרחו להתחתן רק בינם ובין עצמם. עד עצם היום הזה, אותם צאצאי המשפחות הנ"ל ממשיכים להתחתן רק האחד עם השני".
קהילה יהודית שנכחדה. מיורקה – ספרד // צילום: יונתן זינדל – פלאש 90
החיים היהודיים המשיכו לפעום כל העת בסתר. אדריכלות האי מעידה על מעברים סודיים שנבנו בין בתי המשפחות ובין כנסיות שהיו במקורן בתי כנסת; מבנים בעלי סממנים "מסגירים" שונים; מנהגים מוזרים של הדלקת נרות, צומות במועדים שאינם תואמים את לוח השנה הקתולי וכן טקסים ומנהגים הקשורים לאכילת מזון ולדרכי הכנתו.
מאמו-שי, ראש לשכת המסחר ישראל-גיברלטר, התוודעה לזיכרונות אלה על ידי צאצאים של המשפחות ההן, שאותם ראיינה במסגרת מחקרה.
"השבים", מכנים אותם היום – ומאמו-שי מספרת כי "הם תופעה יחסית ידועה בקהילות הסביבה. אכלנו למשל ארוחה מדהימה שעליה ניצח השף לשעבר של מלך ספרד, והוא ממשפחה של יהודים אנוסים.
הוא סיפר לי שההחלטה לעזוב את התפקיד היוקרתי כל כך, קשורה לרצון שלו לשוב לשורשיו היהודיים. הוא אמר לי: 'עושה לי רע שאני מבשל דבר – אחר'. גם הוא ידע לספר על המנהגים הסודיים שעברו במשפחה, כמו טבילה, שחיטה והפרדה בין בשר וחלב".
במאות השנים האחרונות חזרו יהודים להתגורר במיורקה. בפועל התקיימו במשך תקופה ממושכת חיים נפרדים בינם ובין השואטס, שכיום רואים בכינוי זה מקור לגאווה.
עד לפני שבע שנים מנתה הקהילה היהודית במיורקה כ-100 יהודים ולצידם כ-30 "שבים" – הכינוי לצאצאי הנוסים ששבו לחיק היהדות.
חלקם עשו זאת תוך שהם מחזיקים במגילות יוחסין בנות מאות שנים, המתחקות אחר רישומי הלידות, הנישואים והפטירות – כפי שאלה תועדו בספרי הקהילה של הכנסיות המקומיות. רישומים אלה מהווים כיום הוכחה לשורשיהם היהודים.
מי שהנחה אותם בחזרתם לחיק היהדות הוא הרב ניסן בן אברהם, מצאצאי האנוסים, יליד מיורקה ממשפחת אגילו ש"שב" בעצמו. הוא לימד את השבים, שעברו גיור לחומרה כמקובל, הלכות ודינים. הרב בן אברהם, המכהן כיום כרבה של הקהילה היהודית במיורקה, מציין אף הוא כי תמיד ידע על יהדותו.
מדריד בירת ספרד. צילום: נתי שוחט פלאש 90
"זה היה נוכח בעיקר במכות שקיבלתי בבית הספר, כבר בשנות ה-70", הוא מספר. "זאת הייתה ספרד של פרנקו, (מלך ספרד בשנות ה70. דיקטטור. א.כ.) המשכן של 500 שנה של גירוש והמרת דת בכפייה. באופן רשמי, דתות אחרות שאינן נצרות קתולית, היו אסורות בספרד. התחילו להרשות דתות אחרות רק בתחילת שנות ה-70, וגם זה לא באופן רשמי.
ב-1977, כשהיה בן 19, עלה בן אברהם לישראל. מאחר שהשתייכותו ל'שואטס' הייתה מצד אביו בלבד, הוא עבר תהליך גיור מלא – ומי שגייר אותו היה הרב הראשי דאז, שלמה גורן.
"באותה תקופה תהליך הגיור בארץ היה הרבה יותר פשוט מאשר בימינו", הוא קובע. "בימינו זה כמעט בלתי אפשרי. הייתי צריך להיפגש עם הרב הראשי, והוא שאל אותי כמה שאלות.
הוא שאל 'מאיפה אתה בא?' ועניתי שמספרד. הוא שאל 'מאיפה בספרד?' ועניתי שממיורקה. ואז הוא ישר אמר: 'אה, אתה שואטס!' זה היה הרב גורן. הוא היה מעודכן וידע היטב את ההיסטוריה של עם ישראל. לפני כמה ימים היה לי 'יום הולדת' של הגיור, י' בניסן".
הרב הצבאי לשעבר שלמה גורן. // קרדיט: משה שי פלאש 90
תהליך ארוך עבר הרב בן אברהם עד שהתמנה לרב במיורקה. "לפני 19 שנה פנו אליי מארגון בשם 'עמישב' של הרב אליהו אביחיל, שחיפש 'נדחי ישראל' מכל העולם.
הם אמרו לי שיש אנוסים בספרד שרוצים לחזור. אמרתי: 'מה פתאום? גדלתי שם, אין שם אף אחד'. אמרו לי שאני טועה, ויש עוד יהודים ששמרו מסורות יהודיות בסתר", הוא מספר.
"נסענו לספרד, וגיליתי עוד אנשים במיורקה, ובמקומות נוספים כמו גרנדה, קורדובה וברצלונה, שמעוניינים לחזור לשורשים. יצרנו קשר ראשוני עם קבוצה של אנשים ממיורקה שמעוניינים לחזור ליהדות, וכמה שנים אחר כך התחלתי בנסיעות קשות מאוד, לביקורים בכמה קהילות", משחזר הרב.
"ארגון עמישב התפצל ונוצר ארגון אחר, מקביל, בשם 'שבי ישראל' שניהל את העניינים. הרב אביחיל נפטר לפני מספר שנים, והארגון שלו חדל להתקיים. הייתי בקשר קרוב מאוד איתו כל השנים, גם את ליל הסדר הייתי עושה אצלו. הפיצול לא היה פשוט או נעים".
עד 2017 היה הרב בן אברהם "איש סבב" של שבי ישראל, החי על קו ספרד-ישראל: "הייתי מגיע למקומות – גרנדה, סביליה או מיורקה – בכל פעם למשך שבועיים עם מזוודה".
לפני קצת יותר משנה יצרו איתו קשר מהקהילה במיורקה, וביקשו ממנו להיות רב במקום. "עכשיו אני שבועיים בישראל ושבועיים במיורקה", הוא אומר. "אני נשוי. יש ילדים ונכדים, ברוך ה', וכולם בארץ. אמא שלי ואחים שלי, שהם באופן רשמי לא יהודים, חיים במיורקה".
הוא מספר כי בחלק מהמקרים מדובר בניתוק בן 600 שנה מהיהדות: "היו פרעות בספרד בשנת קנ"א (1391) כ – 100 שנים לפני גירוש ספרד, ובעקבותיהן נעלמו קהילות, בסביליה, בגרנדה וגם במיורקה – שם 300 נהרגו ועוד 700 הומרו לנצרות".
שלט המוביל אל הרובע היהודי בטולדו, ספרד. // צילום: נתי שוחט/FLASH90
אלא שתהליך ההתבוללות והעלמת הסממנים היהודיים לא הושלם. "זה לא החזיק מעמד יותר מדי. במיורקה יש יתרון שזה אי, מקום סגור ומסוגר, ולא נתנו לאנשים לעבור ממקום למקום בחופשיות – אז הקהילה שמרה על עצמה מבחינת יוחסין. הם התחתנו בינם ובין עצמם, והמשיכו לגור בתוך השכונה היהודית".
לדברי הרב, לא פשוט להוכיח את יהדותם של צאצאי האנשים הללו, שכן "עד שנת 1550 לא היו רישומים. מי שנולד ומי שנפטר לא נרשם. רק מ-1550 התחילו לרשום בכנסיות לידות ופטירות, לכן מ-1490 ועד 1550 יש פער, וקשה מאוד לבדוק מה קרה באותם זמנים".
מה שכן, "אפשר להוכיח אם אחרי כמה שנים תפסו מישהו עם שם המשפחה שלך באינקוויזיציה, והוא הוצא להורג בגלל יהדותו. אם מצליחים להוכיח את הקשר – זה בסדר".
הוא מעריך כי "יש מעל 1,000 אנשים שהם יהודים על פי הלכה, אבל בפועל יש מעט מאוד שבים. עכשיו אנחנו מארגנים קבוצה שתוכל לעבור בפני בית דין בלי כוונה לעלות לארץ, כדי שיתגיירו לפחות באופן רשמי.
במשפחות השואטס יש נישואים בינם ובין עצמם עד מלחמת העולם השנייה. במלחמת עולם השנייה התחיל תהליך של פתיחות, והתוצאה היא פחות אנטישמיות אבל גם יותר התבוללות – אז קשה יותר לעקוב אחרי המוצא".
אנשים מקרב השואטס שסבלו מרדיפות במיורקה, היגרו לא פעם למקומות אחרים. סביב השאלה איך להתייחס אליהם ואל שאלת יהדותם, היו לא מעט דיונים.
הרב נסים קרליץ זצוק"ל. תמך בקירוב צאצאי אנוסי מיורקה
בארץ, הרב נסים קרליץ זצ"ל, התייחס לעניין בצורה רשמית. "הייתי נוכח בחדר כשזה קרה", אומר הרב בן אברהם.
"שאלו אותו אם השואטס יהודים, והוא ענה בחיוב. שאלו אם ניתן לצרף אותם למניין, והוא אמר 'כן. אמרתי, הם יהודים'. שאלו אם צריך גיור לחומרה, והוא אמר שלא חובה, אבל אולי לפני חתונה. הבעיה היא שבארץ הרבנות הראשית ומשרד הפנים מסרבים לקבל את העמדה הזאת".
לפני 11 שנים, בערב חג השבועות תשע"א, פרסם הגאון רבי נסים קרליץ זצוק"ל, מכתב, בו הוא קורא לקרב את צאצאי האנוסים ממיורקה.
ארבעה בתי כנסת פעלו באי בתקופת הזוהר שלפני האינקוויזיציה, וכולם הומרו לכנסיות. היום פועל בית כנסת בשם "בנג'מין קליין" – על שמו של אחד ממתפלליו הבריטים. לדברי הרב בן אברהם, מדובר בניצול שואה שנישא לאישה ממוצא תימני, שנולדה בשכונת התקווה בתל אביב. נוסח התפילה בבית הכנסת הזה, ספרדי.
את הקהילה היהודית במיורקה מרכיבים כיום בעיקר יהודים שהיגרו אליה מצפון אפריקה ומדרום אמריקה. כבר ב-2015 מספרת מאמו-שי כי זיהתה שהקהילה היהודית בפלמה דה מיורקה עומדת על סף הכחדה:
"אני זוכרת שחגגתי איתם את ראש השנה. אז, לפני שבע שנים, היו הרבה יהודים – אך רובם מבוגרים מאוד. הייתה שם גם ארוחת ראש השנה קהילתית משותפת, עם כל הסימנים היהודיים, ונכחו בה 93 אנשים – 90 מבוגרים ושלושה ילדים, שלי. ברגע שראיתי שאין שם למעשה ילדים, הבנתי שהקהילה חיה על זמן שאול".
מאמו-שי מספרת כי צעירי האי היהודים עוזבים אותו לצורך לימודים והתקדמות מקצועית, ואינם חוזרים. אבל זו רק סיבה אחת להתפרקותה של הקהילה היהודית לאורך השנים.
"עניין האנוסים הוא לא סיפור פשוט, כי הם לא התקבלו בחזרה כמו שצריך", היא אומרת. "זה הוביל להרבה עימותים בין הצדדים, ומתח בהחלט היה. האנוסים סבלו כל חייהם. כשהם היו יהודים, הכריחו אותם להיות נוצרים והם נאלצו לחיות חיים כפולים – וכשרצו לחזור וציפו לקבלה בקהילה, לא קיבלו אותם".
המתח בן מאות השנים בין השבים ליהודים חלחל, אל תוך הקהילה גם היום, והוביל לעזיבה בפועל של חלקים ממנה. "כשדיברתי עם אברהם בר שילון, נשיא הקהילה היהודית לשעבר, הוא העביר לי את הפרטים של נשיא חדש – מישהו מהשבים", מספרת מאמו-שי.
"לדבריו, המתח בין היהודים לשבים הוביל לפיצוץ בלתי נמנע בין הצדדים, ומי שלקחו את השליטה הפורמלית בקהילה ובבית הכנסת שלה, הם השבים. בשלוש השנים האחרונות שורר בין הצדדים נתק מוחלט".
ערכות מצות, יין והגדה של פסח בערבית נשלחות ליהודים אנוסים במדינות ערב
"זו תעלומה גם בעיניי. בתקופת הקורונה, הבנים והבנות של אנשי הקהילה חזרו בעל-כורחם. הייתה אכן תנודתיות והייתה חזרה הביתה. אבל ברגע שהעניינים נרגעו, פחות או יותר – כולם עזבו בחזרה".
"אין לצערי מנהיגים צעירים יהודים שיאפשרו את הקיום הלאה. הלכתי אתמול לישון בלב כבד מאוד. קשה לראות שקהילה לא שורדת ככה, כי תמיד יש את התקווה והניצוץ".
לדברי הרב בן אברהם, "הקהילה קטנה מאוד, ומתוך 50 משפחות יש פחות מ-10 שהם שבים – כלומר שהם כבר התגיירו. יש כמה שנמצאים בתהליך חזרה, עוד 10 שכבר מתכננים לעמוד בפני בית דין. אחת מהן לא צריכה גיור, רק הכרה ביהדותה, שזה באמת תהליך מסובך מאוד".
"אני מכיר משהו מקורדובה שעשה את התהליך הזה, אבל הוא חוקר. אם הוא היה צריך לעשות את העבודה שנדרשה במקרה שלו עבור מישהו אחר, הוא היה גובה ממנו עשרת-אלפים אירו. זה עד כדי כך קשה" הוסיף הרב בן אברהם.
הרב מחזק את דבריה של מאמו-שי: "יש דחייה שלהם על רקע היותם שבים, בהחלט כן. מה אני אגיד לך? הקהילה שינתה את הגודל וההרכב שלה בהתאם לזה. חלק מהמתנגדים לכניסה של השבים המקומיים, פשוט עזבו ולא רוצים לשתף פעולה".
"במיורקה יש תרבות מקומית עשירה מאוד. התחילו להגיע לאי צאצאי האנוסים דוברי מיורקית (עגה ספרדית אופיינית לאי), ואז התחילה מלחמת עולם שלישית. הם מרגישים מיורקאים, יש להם תרבות מובחנת. זה לא התקבל בקהילה, וחבל לי על כך".
מי שעשויים אולי להחיות את הקהילה המזדקנת, ולהיות תקווה להתחלה חדשה ומשותפת, הם הישראלים המתגוררים באי. לדברי בן אברהם, מדובר בכ-50 זוגות ומשפחות, שכרגע לא משתייכות באופן רשמי לקהילה, "וגם על זה אני מצר", אומר הרב.
מבט על בית הכנסת של אל טרנזיטו, בניין היסטורי בטולדו, ספרד. בית הכנסת נוסד על ידי שמואל הלוי אבולעפיה. 10 ביולי 2016. צילום: נתי שוחט/FLASH90
"הם כן מקיימים פעילויות בבית הכנסת, מלמדים שם עברית, עושים פעילויות חגים לילדים בפורים, בט"ו בשבט ובחנוכה. את זה הם עושים גם אצלנו בבית הכנסת. אבל ברור שהייתי רוצה שהם יהיו מעורבים יותר. עכשיו כשארגנו חלוקת מצות, הגיעו אנשים נוספים שניתקו קשר עם הקהילה. נקווה שזה יתפתח ליותר מכך".
מאמו-שי מספרת כי חלק מיהודי מיורקה שבחרו להחרים את הקהילה, יחגגו השנה את חג הפסח במקומות אחרים. וכך, כמעט 600 שנה לאחר מסכת המרת הדת הכפויה בפלמה דה מיורקה, ממשיך התהליך לבעבע ולהוביל לחיכוכים מרים עד ימינו.
זהו סיפורה של קהילה יהודית, אחת מיני רבות, שכמעט הוכחדה על ידי הנוצרים, אך ההבטחה האלוקית "כי לא יידח ממנו יידח" רודפת אחר נדחי עמו ישראל בכל מקום שהם.
