בנק ישראל העלה את הריבית הבסיסית במשק במטרה להילחם באינפלציה, זו הפעם השנייה ברציפות שהריבית עולה כשהמגמה ברורה: העלאות נוספות בהמשך, ריבית הפריים כבר עומדת על 2.25% ומשפיעה ישירות על המשכנתאות שנלקחו בריבית פריים ומתייקרות באופן מיידי. לדוגמה, עבור משכנתה ממוצעת עם 400 אלף שקל במסלול פריים, מדובר בעלייה של 151 שקל בחודש וכ-17 אלף שקל לכל התקופה (30 שנה). אולם עליית הריבית במשכנתאות לא מסתכמת רק בריבית הפריים, ולמעשה כל המסלולים במשכנתאות כבר החלו להתייקר. נוטלי משכנתאות חדשות צפויים לשלם מראש החזר גבוה משמעותית ממה שהשוק היה רגיל אליו ויהפוך את רכישת הדירה לקשה עוד יותר.
לגבי נוטלי משכנתאות חדשות המצב הנוכחי קשה בהרבה. עליית הריבית לבדה העלתה בחצי-השנה האחרונה את החזר המשכנתה ב-450 שקל.
חשוב להבהיר כי מסלול הפריים הוא עדיין האטרקטיבי ביותר למרות ההתייקרות, זאת לאור האינפלציה הגואה וההתייקרות במסלולים הקבועים, אלא שצריך לקחת בחשבון מראש את העליה הצפויה בהחזרים החודשיים גם בהמשך השנה. מצד בנק ישראל נדרשת הפחתת הרגולציות הרלוונטיות על מנת לאפשר לבנקים להוריד מרווחים ולהתחרות על הלקוחות, ובכך למתן את עליית הריביות לציבור.
התחזית תוקנה
אז מדוע בעצם הועלתה הריבית בישראל היום פעם נוספת?
בניגוד לתחזיות בנק ישראל רק בחודש ינואר השנה שהאינפלציה תסתכם ב-2022 ב-1.6%, האינפלציה בישראל דהרה במהירות הרבה מעבר לתחזית הזאת, שהפכה בחודשים האחרונים ללא-רלוונטית וחייבה לכן גם תיקון בתחזית הבנק המרכזי בחודש שעבר מעבר ל-3%. והשיעור של 3% הוא חשוב במיוחד: זהו הרף העליון של יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה, בצמוד לתקציב המדינה לשנים 2021-2022, 1% עד 3%.
מדד המחירים לצרכן שפורסם בראשית השבוע שעבר כבר הבהיר שקצב האינפלציה השנתי בישראל עלה ל-4% ועל פי החזאים "היד עוד נטויה" לעלייה באינפלציה מעבר לשיעור הזה בחודשים הבאים, בעיקר אם מחיר הדלק שוב יעלה ב-1 ביוני, מה שנראה כעת כאפשרות סבירה למדי, לאור התייקרות חבית הנפט הנמשכת בעולם.
הדאגה מהנדל"ן
לצד האינפלציה במחירי המוצרים והשירותים במשק, מדאיג את בנק ישראל בעיקר הזינוק העצום במחירי הדירות, שכבר חצה את 16 האחוז בשנה האחרונה ויש מומחי נדל"ן שאף נוקבים במספר 20 אחוז כעלייה שנתית בחודשים הקרובים. זאת, אם לא יבשילו סעיפי שלוש תוכניות לבלימת מחירי הדיור שהממשלה גיבשה בחודשים האחרונים, חלקם טרם אושרו בכנסת ולא ברור כעת כלל אם יאושרו במצב הפוליטי הנוכחי.
לצד החשש מהאינפלציה, נתוני הצמיחה הנמוכים המפתיעים שפורסמו בשבוע שעבר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מיתנו ככל הנראה את החלטת הוועדה המוניטרית בשיעור העלאת הריבית. המינוס של 1.6% בצמיחה מסמן על אפשרות רעה של מיתון שנמצא בפתח ועל סכנה גדולה עוד יותר, לפיה ישראל תיקלע, כמדינות אחרות, למצב חמור של סטגפלציה – מיתון ואבטלה, יחד עם אינפלציה גבוהה.
העלאות הריבית בישראל באו למעשה מעט מאוחר, לאחר שבריטניה כבר העלתה את הריבית החל מדצמבר 2021 ארבע פעמים בתוך חמישה חודשים. הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) העלה את הריבית כבר לפני חודשיים, תחילה ל-0.25% עד 0.5% ולאחר מכן, בחודש האחרון, בבת אחת ל-0.75% עד 1% לשנה. נגיד הבנק האמריקאי אף אמר לאחרונה כי יהיו בשנה הקרובה מספר העלאות ריבית, שצפויות להעלות את הריבית בארה"ב לרמות שלא נראו בשנים האחרונות.
ההערכות הן כעת שב-2022 יבוצעו לפחות עוד שתי העלאות ריבית, וכי בעוד שנה הריבית של בנק ישראל תעמוד לפחות על 1.5% ואולי אף יותר מכך. המשמעות: ריבית הפריים תזנק תוך שנה מ-1.6% ל-3% ויותר, מה שייקר את החזרי המשכנתאות של רוכשי הדירות. כעת, עם התגברות האינפלציה, עומדת על הפרק במדינות השונות לא השאלה האם להעלות את הריבית – אלא רק מתי, ובאיזה שיעור. וזאת תהיה השאלה גם בישראל בחודשים הקרובים. ההחלטה הבאה על גובה הריבית תהיה בתחילת חודש יולי.
