חודש: יוני 2022

הסתדרות המורים הודיעה הערב (שלישי) כי מחר לא יתקיימו לימודים כלל בכל רחבי הארץ, במסגרת החרפת העיצומים במחאה על תנאי השכר של המורים. השביתה תערך בכל מוסדות החינוך – בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים ובאולפנים, כאשר מוסדות החינוך המיוחד יוחרגו, ושם יתקיימו לימודים כרגיל.

לפי הודעת הסתדרות המורים, העיצומים יימשכו "עד שתונח הצעה קונקרטית של האוצר". ההסתדרות קוראת לשר האוצר אביגדור ליברמן שלא להמתין ליום ראשון, אלא להכנס למו"מ רציני כבר מחר. מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן-דוד מסרה: "אנחנו מנהלים כבר חצי שנה מו״מ עם פקידי האוצר אבל טרם קיבלנו אפילו הצעה קונקרטית אחת".

בן-דוד הוסיפה: "אני קוראת שוב לשר האוצר, אביגדור ליברמן, להגיע באופן אישי ולשבת עם שרת החינוך, מנכלית המשרד, הממונה על השכר ואיתי – כבר מחר. זאת שעת חירום לאומית וסכנה מוחשית לעתיד מדינת ישראל. רק הסכם שכר ימנע את הנטישה שמובילה לקריסת מערכת החינוך".

בהסתדרות המורים אמרו הערב כי נציגיהם מוכנים לשבת "עד שייצא עשן לבן", ומקווים שביום רביעי שר האוצר "ינחה את פקידי האוצר להגיע סופסוף עם טבלאות שכר והצעות קונקרטיות לתוספות שכר לכל עובדי ההוראה בשירות המדינה".

עם פרסום עניין השביתה מחר, הנהגת ההורים הארצית הודיעה כי היא דורשת מהסתדרות המורים לעצור לאלתר את השביתה מחר, שתפגע קשות בילדים ובהורים. "אנו תומכים בדרישות המורים להעלות את שכרם, אבל ממש לא מובן מדוע הם פועלים להשבתות פראיות בעיצומו של מו״מ שאף עומד להתקדם", נמסר. "הנהגת ההורים הארצית קוראת למשרד החינוך לפעול מיידית להוצאת צווי מניעה נגד הסתדרות המורים, ולעצור את השביתה הפראית המתוכננת למחר".

ראש הממשלה, נפתלי בנט, והשר לביטחון פנים, עמר בר-לב, ביחד עם מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי ומפקד מג"ב ניצב אמיר כהן, מכריזים היום (ג'), על היציאה לדרך של "המשמר הישראלי", כחלק ממשמר הגבול.

הקמת המשמר הישראלי מגיעה בעקבות הפקת הלקחים ממבצע "שומר החומות", ומתוך מטרה לחזק את ביטחון הפנים של מדינת ישראל והביטחון האישי של אזרחי ישראל.

המשמר הישראלי יהיה כוח מיומן ומאומן, שיוכל לפעול במספר זירות בו זמנית ולהתמודד עם הפרות סדר ותרחישי חירום.

משמר הגבול והמשמר הישראלי יורכבו משלושה סוגי כוחות:

• הכוח הסדיר והקבע של מג"ב, אשר כבר במהלך שנה זו מתעצם בהיקף חסר תקדים של מאות לוחמים.

• כוח המילואים שהוקם מחדש, ובנוסף ל-20 פלוגות לחימה שכבר קיימות, יתווספו לו בשנים הקרובות כ-26 פלוגות לחימה, מתוכן 8 שמוקמות כבר עתה, והן יצויידו באמצעים מתקדמים. חלק מהתהליך הזה, הוא בעקבות העובדה שבמהלך מבצע "שומר החומות" התברר כי פלוגות המילואים של מג"ב מצוידות באופן חלקי בלבד. מדובר במהפכה של ממש. הקמת כוח המילואים יתבצע בשלושה שלבים, תוך כשנתיים.

• כוח מתנדבים:

• "המתמיד", שמורכב כיום מ-8,000 מתנדבים בפריפריה, ויתעצם בעוד כ-1,500 מתנדבים, בין השנים 2022-2023.
• בנוסף, מוקם כוח מתנדבים חדש ומיומן הנקרא "פלוגות חוד", והוא יורכב מ-1,000 לוחמי מילואים עד לסוף שנת 2022, ויכפיל עצמו ל-2,000 לוחמים בשנת 2023. לוחמי הפלחו"ד יאומנו להתמודדות עם הפרות סדר בתרחישי חירום. הכוח הזה יחזיק בביתו ציוד, ויהיה זמין לקפוץ באופן מיידי.

כמו כן, יחוזק המשמר האזרחי של המשטרה הכחולה, בעוד כ-3,500 מתנדבים לתחנות הקיימות, מתוך מטרה להרחיב את הנוכחות ברחובות, ולחזק את תחושת הביטחון ביום יום.

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי:

"היום אנחנו עושים עוד צעד משמעותי במוכנותה של משטרת ישראל ובעצם מוכנותה של מדינת ישראל לעיתות לחימה וחירום. היום ברור לכולם שלא די בחיזוק הזרוע הצבאית של מדינת ישראל על כל מערכותיה ויכולותיה, אלא חובה עלינו לשפר ולהגדיל את עוצמתה של משטרת ישראל כאמונה על ביטחון הפנים במדינה."

נשיא המדינה יצחק הרצוג דיבר היום (שלישי) באירוע לרגל יום המודעות לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן שמתקיים בבית הנשיא.

הרצוג אמר: "בליבה של החברה הישראלית, פעור פצע שותת-דם ומכאיב, מתסכל ומייסר מאין כמותו. סימני השאלה הרבים, המלווים את הפצע הפתוח הזה, מוסיפים להעמיק את הכאב, גם בחלוף עשרות שנים. זהו פצע של פרשה חמורה ומטרידה, שהעיסוק בה מלווה אותי, כאיש ציבור מזה שנים רבות.

"פרשת היעלמותם של פעוטות מקרב משפחות עולי תימן, המזרח והבלקן – היא מהאירועים הקשים והכואבים שחוותה החברה הישראלית.

"נסו לדמיין את המחזה המבעית: את האם הניגשת לעריסת תינוקה הרך, ומגלה לתדהמתה כי היא ריקה. שמודיעים לה שהוא מת בלילה ונקבר כבר, והיא שבורת לב ומבולבלת ואין לה למי לפנות, ואין לה מנחם. דמיינו את חייהם של ילדים וילדות, שכבר התבגרו עם השנים, אשר גדלים כל העת בצל הגעגוע אל האח, אל האחות, שהיו ונעלמו כאילו בלעה אותם האדמה", כך הנשיא.

בשבוע שעבר התקיים המעמד הגדול של הכנסת ספר התורה בשילוב סיום השסי"ם לע"נ בן החבורה הרב חיים עוזר סלר זצ"ל, שכזכור אביו הגר"ש סלר זצ"ל נפטר כזכור מצער על פטירתו הטראגית במירון.

במעמד שנוה יעקב לא ראתה שנים, חגגו אלפים מתושבי השכונה יחד עם בני המשפחה והחברים את הכנסת ספר התורה לבית הכנסת תומר דוד, בתהלוכה שיצאה מבית משפחת סלר ברחוב וינוגרד 3 מיד לאחר סיום כתיבת האותיות השתתפו אלפים שליוו את ספר התורה בלפידים ומחולות כיאה וכיאות לכבודה של תורה.

בסעודת המצווה שהתקיימה מיד לאחר מכן באולם שע"י בית הכנסת קהילות יעקב ברחוב וינוגרד 1 השתתפו מאות בני הקהילה, המשפחה והחברים סביב שולחנות ערוכים בפאר והדר, במרכז המעמד נשאו דברים מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א שטרחו ובאו בכדי לכבד את המעמד בהשתתפותם.

גלריה מיוחדת מכתיבת האותיות בבית משפחת סלר בבני ברק וסעודת המצוה שאורגנה על ידי הקהילה בנוה יעקב ומשפחת לופוליאנסקי בראשות חמיו של הרב חיים עוזר סלר זצ"ל יבדלחט"א הגר"י לופוליאנסקי ראש ישיבת נחלת יאיר.

וועדת החינוך של הכנסת קיימה דיון ביוזמת יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר בנושא תשלומי הורים במוסדות החינוך העל יסודי במגזר הדתי לאומי. לדיון הצטרפו ח"כ עידית סילמן וח"כ שלמה קרעי.

את הדיון יזם בן גביר בעקבות המצב כיום, שבו התשלום על החינוך הפנימייתי לא מפוקח במלואו ולא מתנהל בשקיפות מול ציבור ההורים המשלם ונושא בנטל התשלום הגבוה.

ח"כ בן גביר אמר בדיון: "פתאום אתה מגלה שצריך לשלם למוסדות החינוך 1800₪ כאן, 1500₪ כאן. ולהיות אבא לכמה ילדים ששולח את הילדים שלו לפנימיות וישיבות אתה צריך להרוויח המון המון כסף. ולפעמים המשכורת לא תמיד מספיקה".

לדברי ח"כ בן גביר: "הדיון הזה נועד בעיקר כדי להבין איך אנחנו במצב שבו צריך לשלם לישיבה 1,800 שקלים לילד".

בן גביר הוסיף: "הגענו למציאות שאנשים נכנסים לכל מיני התחייבויות, וצריך לבדוק איך אנחנו עוצרים את הדבר הזה".בסיום הדיון קרא יו"ר הועדה ח"כ משה קינלי טור – פז לשפר את האכיפה והשקיפות על דיווחי התשלומים של ההורים למוסדות החינוך.

שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ בפתח ישיבת סיעת כחול לבן הערב (שלישי):

"אלו ימים מאתגרים עבור מדינת ישראל. הממשלה הנוכחית היא ממשלה מורכבת – אבל ממשלה נכונה. ממשלה שעשתה רבות עבור החברה הישראלית.
אני מבקש קודם כל להביע הערכה לראש הממשלה בנט, ולאחל בהצלחה לשר החוץ לפיד שייכנס בקרוב לתפקיד ראש ממשלת המעבר. נמשיך לעבוד גם בתקופה הזו למען אזרחי ישראל.
צר לי שלא הצלחנו לשמור על הממשלה, היה שווה שניאבק עליה עד טיפת דמנו הפוליטי האחרונה – אך משכך הם פני הדברים, נצא לבחירות בראש מורם.
אנחנו נכנסים לתקופה פוליטית מאתגרת – שוחחתי עם יאיר ואשוחח גם עם בכירים נוספים בקואליציה ואני מבטיח לכם, שיהיה מה שיהיה – אנחנו נשמור על הביטחון, נשמור על החברה הישראלית, ונמשיך לנהל את המדינה עבור כלל אזרחיה –אלו שיצביעו לנו ואלו שלעולם לא יצביעו עבורנו. זוהי דרכנו.

בימים הקרובים, נמקד מאמץ בהעברת החוק לפיזור הכנסת, ולסיים במהלכים שאותם התחלנו.
לאחר מכן, נתייצב מול הציבור כשעשייה רבה מאחורינו בשנה האחרונה.

אנחנו נמצאים במשבר הפוליטי החמור ביותר שידעה מדינת ישראל. רעיון ממשלת האחדות הרחבה – שיש לה דופן ימין ויש לה דופן שמאל, הוא הרעיון הנכון למדינת ישראל. הוא גם הפתרון היחיד האפשרי.
כמפקד בשדה הקרב, אתה מתכנן את ההסתערות על היעד לפי היתרון היחסי שלך מול האויב. מתאים את החימוש למטרה, מנצל את האמצעים שברשותך בחוכמה. כך עלינו להתנהל גם באתגר של מערכת הבחירות הקרובה".
עוד אמר גנץ: "עלינו, מנהיגי הציבור מדופן ימין ומדופן שמאל, מוטלת החובה להסתכל על המפה הפוליטית ולנהוג באחריות. לנהל את תהליך הבחירות מתוך כוונה להביא לממשלת אחדות רחבה ומתפקדת לאחריהן, ולמנוע שיתוק או ממשלה שתפגע בדמוקרטיה.
רוב מוחלט של אזרחי ישראל הם ממלכתיים, הם אוהבים את העם והמדינה, ואנחנו צריכים לשכנע אותם להצביע אך ורק למי ששם את טובת המדינה לפני הכל, ויוכל להיות חלק מממשלה ממלכתית ומתפקדת.
את זה נעשה רק אם נתנהל באחריות, ונשים את המדינה לפני הכל – לא נריב בתוכנו, אלא נמצה את כוחנו. ארבע פעמים התייצבנו מול האתגר – גם הפעם נוכל לו.
אני שומע קולות של ייאוש, ואני מבקש להשמיע קולות של תקווה – אפשר לנצח, וחייבים לנצח." אמר.

בפנייה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה קוראים היום ראשי הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה "לעצור מיד מחטפים ומינויים בתקופת ממשלת המעבר".

על המכתב חתמו יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, יו"ר יהדוה"ת משה גפני, יו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר הציונות הדתית איתמר בן גביר.

"אנו, ראשי מפלגות האופוזיציה, פונים אלייך בבקשה להנחות בדחיפות את הממשלה לנהוג בהתאם להנחיה שעניינה מינויים בתקופת בחירות", כתבו.

"ההנחיה אוסרת על הממשלה ושריה לבצע מינויים בשירות המדינה, בחברות ממשלתיות, בתאגידים ציבוריים ובגופים ביטחוניים, ביניהם צה"ל, המשטרה ושירות בתי הסוהר, בתקופת בחירות וסמוך לתחילתה".

לטענתם, "הממשלה ושריה מתכוונים להפר את הדין ולבצע מינויים במחטף. אנו מבקשים שתבהירי בהנחייתך שהאיסור לבצע מינויים יחל מיד, מיום מכתבנו זה, ועד לכהונת הממשלה החדשה.

המינויים שבכוונת הממשלה לבצע מונעים משיקולים זרים, הנימוקים שפורסמו להצדקתם כגון יציבות ורציפות אינם אלא אמתלות שנועדו להסוות מעיני הציבור את כוונת הממשלה לשבש את פעולת הממשלה הנבחרת הבאה.

אנו מבקשים ממך לנקוט בדחיפות בצעדים הנדרשים על מנת לפגוע פגיעה קשה באמון הציבור ובסדרי השלטון" כתבו.

ח"כ ישראל אייכלר פנה ליו"ר וועדת הבחירות המרכזית השופט יצחק עמית בבקשה למצוא פתרון מידי לכאוס השורר בלשכות משרד הפנים, ואשר עלול להשאיר אזרחים רבים בלי תעודת זהות ביום הבחירות.

" ברצוני להציג בפניך בעיה חמורה שעלולה לפגוע בערך של זכות הבחירה לכנסת, שהיא יסוד מוסד בדמוקרטיה" כותב אייכלר.

"כידוע, בתקופה האחרונה ישנו כאוס נורא בלשכות רשות האוכלוסין ברחבי הארץ, שאינן מצליחות לעמוד בעומס המטלה של הנפקת תעודות זהות ודרכונים. אזרחים רבים המנסים לקבוע תור, מקבלים תור לחודשים קדימה. גם אלה שכבר הצליחו והזמינו את התעודה, ממתינים שבועות ארוכים לקבלתו.

"התוצאה של המציאות המטרידה הזו היא שאזרחים רבים יגיעו ליום הבחירות ללא תעודת זהות, אם משום שטרם הנפיקו, או שהתעודה אבדה להם.

"אבקש לקיים דיון דחוף בוועדה כדי למצוא פתרון מיידי, על מנת שלא יהיה אזרח שלא יוכל לממש את זכותו הדמוקרטית ביום הבוחר"

מנתוני דו"ח נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה עולה כי בשנת 2021 נרשם שיא חדש במכתב התלונה המתקבלים מהציבור כלפי גופים ממשלתיים המעניקים שירות לציבור. בשנת 2021, התקבלו בנציבות תלונות הציבור 19,701 מכתבי תלונה, המהווים 11% יותר משנה שעברה. ניתן להתרשם כי בשנים 2019-2021 חל גידול של 38% במכתבי התלונה שהתקבלו בנציבות.

על פי הדו"ח, הגוף שהתקבלו בעניינו הכי הרבה תלונות בשנת 2021, הוא משרד התחבורה עם 1,776 תלונות. מדובר בעלייה של 80.5% במספר מכתבי התלונה על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לעומת השנה הקודמת. אחרי משרד התחבורה, המוסד לביטוח לאומי עם 1,503 תלונות ואחריהם חברת דואר ישראל עם 1,022 תלונות.

עשרת הגופים שזכו למספר הגבוה ביותר של תלונות הם כאמור, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עם 1,776 תלונות, המוסד לביטוח לאומי עם 1,503 תלונות, חברת דואר ישראל עם 1,022 תלונות, משרד הבריאות עם 876 תלונות, משטרת ישראל עם 758 תלונות, רשות האוכלוסין וההגירה עם 748 תלונות, רשות המיסים עם 709 תלונות, משרד החינוך עם 452 תלונות, משרד המשפטים עם 421 תלונות ומשרד הבינוי והשיכון עם 416 תלונות.
עוד עולה מהדוח כי חל גידול של 68.5% במספר מכתבי התלונה על רשות האוכלוסין וההגירה בין השנים 2019 – 2021.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן: "בשנת 2021 נרשם שיא בתלונות על השירותים המתקבלים מרשויות המדינה מאז הוקמה הנציבות. הגופים הממשלתיים חייבים להתנהל כנותני שירות בשוק תחרותי, ולשפר את היחס והשירות שהם נותנים. נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה פועלת לסייע לציבור בכל סוגיה שהם נתקלים בה מול הרשויות. אני קורא לכל מי שנגרם לו עוול על ידי רשויות המדינה להתלונן במשרדנו. חשוב שרשויות המדינה ילמדו מהמקרים המובאים בדוח ויפעלו לתיקון הליקויים".

מבקר המדינה משמש גם כנציב תלונות הציבור ובמסגרת זו מפרסם מדי שנה את הדוח השנתי הסוקר את פעילות הנציבות. נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה הוקמה בשנת 1971 ותפקידה לברר תלונות של כל אדם לשם הבטחת זכויותיו ולמען קידום שירות ציבורי יעיל והוגן לחברה על כלל רבדיה. בנציבות מתקבלות אלפי תלונות מדי שנה במגוון רחב של נושאים, ממימוש הזכות לדיור ועד ההגנה על חושפי שחיתות והיא פרוסה ב-6 מקומות ברחבי הארץ: ירושלים, תל-אביב, חיפה, לוד, באר-שבע ונצרת. הנציבות מעניקה שירות לאזרח במגוון שפות וביניהן: ערבית, אמהרית, רוסית, צרפתית ספרדית ואנגלית.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: משרד התחבורה מוטרד ממצאי הדוח החמורים שהוצגו ויפעל בצורה אינטנסיבית לשיפור השירות לציבור, לקידום שינוי מבנה ארגוני במנהל התנועה, שיציב את כלל האזרחיות והאזרחים במרכז. במקביל, פועל המשרד להנגשת עוד ועוד שירותים באופן מקוון כך שכל אחת ואחד יוכל לבצע פעולות שונות בכל זמן ובכל מקום, ללא צורך בהגעה אל סניפי הרישוי ברחבי הארץ.יצוין כי משרד התחבורה הינו אחד מנותני השירות הגדולים בארץ, והוא מעניק שירות מדי יום לכ-30 אלף נהגות ונהגים ברחבי הארץ, בתחום הרכב והרישוי, בנוסף למאות אלפי נוסעות ונוסעים בתחבורה הציבורית. המשרד ילמד את דוח נציב תלונות הציבור באופן מעמיק, ויפעל לשיפור השירות וייעול המערכת, בהתאם לממצאיו.בשנתיים האחרונות הונגשו במשרד התחבורה מעל ל-100 שירותים באופן מקוון, במטרה לקצר משמעותית את לוחות הזמנים לטיפול בפניות. בזכות המעבר לשירותים מקוונים, בשנת 2021 צומצם מספר המגיעות והמגיעים לסניפי משרד הרישוי ברחבי הארץ בכ-400 אלף אזרחיות ואזרחים.

ועדת הכנסת בראשות ח"כ ניר אורבך אישרה את בקשת ח"כ בועז טופורובסקי לפטור מחובת הנחה – הקדמת הדיון בהצעת חוק התפזרות ה-24 לפני הקריאה הטרומית.

ההצעה התקבלה פה אחד.

ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) אמר, אנחנו נגררים למערכת בחירות. ברגע שהוחלט על פיזור הכנסת, חשוב שזה יהיה בתיאום. פניתי לח"כ יריב לוין בבקשה להגיע להסכמות על סדרה של חוקים שסביב היציאה לבחירות ועל תאריך הבחירות. ראינו לנכון להגיש הצעה שהקואליציה תהיה חתומה עליה. אני מקווה להגיע להסכמות עם האופוזיציה כבר היום.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר, בדרך כלל, במקרים דומים, כאשר יש הצעה להתפזרות הכנסת, הכנסת מתכנסת סביבה. בישיבת הנשיאות שנערכה היום, האופוזיציה ניסתה למנוע מח"כ טופורובסקי להגיש את ההצעה. טיבי קרא לחבריו, תגלו נדיבות.

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) אמר, אין לי בעיה על איזה רגל השמאל יפול, על הצעה שלנו או שלהם. לאורך כל הקדנציה, כאשר הוגשה הצעת חוק טובה מטעם האופוזיציה, הקואליציה הגישה הצעה דומה. לא משנה, העיקר שתלכו הבייתה.

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר, נדיר שאנחנו מצביעים על הצעת חוק שהיא גם מדינית גם ביטחונית וגם כלכלית. אנחנו מיחלים שהחוק יעבור כמה שיותר מהר. יהיה לכם הרבה זמן באופוזיציה לשכלל את הרעיון.

בשלב הזה, התאריך המסתמן לבחירות: 25 באוקטובר.