חודש: יולי 2022

בשל זיהוי דמות חשודה שהתקרבה לגדר של היישוב בית חורון קיבלו התושבים הוראה להישאר בבתים. בדיקה העלתה כי לא בוצעה חדירה ליישוב, אין סכנה לתושבים

על פי דיווח של תושב בית חורון, מדובר בחשוד יהודי שקפץ על גדר היישוב וביקש ממנו מים, לאחר שככל הנראה נתקע עם רכבו. נמשכות הסריקות לאיתור החשוד ושלילת חדירה

מדובר צה"ל נמסר: בהמשך להתרעה שהופעלה ביישומון פיקוד העורף על חשש לאירוע בטחוני בבית חורון, לאחר סריקות במרחב, אין חשש לאירוע ביטחוני.

בתום הליך שיקום ושימור שארך קרוב לשנתיים, נפתח היום (חמישי) מחדש אתר מערת אליהו הנביא לציבור הרחב.

בטקס פתיחת האתר השתתפו ראש עיריית חיפה – עינת קליש רותם, סגן ומ״מ רה״ע – נחשון צוק, סגן ראש העיר – מיכאל אלפר, הרב הראשי לישראל לשעבר – הרב מאיר לאו, רב הכותל והממונה על המקומות הקדושים – שמואל רבינוביץ, רב הכותל והממונה על המקומות הקדושים – הרב שמואל רבינוביץ', מנכ״ל המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים – יוסף שוינגר, הרב דוד אבוחצירה, והתורמים אלברטו ושרון כוכב.

עבודות השיפוץ והשיקום, שעלותן מסתכמת בכ-15 מיליון ₪, תוכננו על-ידי משרד האדריכלים "קימל אשכולות" ומומנו על-ידי "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים" של המשרד לשירותי דת, משרד התיירות ומשרד ירושלים ומורשת וכן באמצעות תרומות של גופים ואנשים פרטיים.

במסגרת העבודות בוצע חיזוק של המבנים הקיימים במתחם וכן טיפול באבן, בהתאם להנחיות השימור. עם סיום העבודות כולל המתחם החדש, המהווה מוקד משיכה לקהל מאמינים ומבקרים רב, מכל הדתות, חנות מזכרות, מרכז מידע למבקרים, קפיטריה וחלל לקיום אירועים, על מנת לאפשר למתחם לפעול כאתר דתי ותיירותי עבור מבקרים מכל הדתות.

מרכיב מרכזי וחשוב נוסף שנכלל בפרוייקט הוא הקמת מערך הנגשה חדש, אשר נועד לשפר את רמת הנגישות לאתר וליצור קשר בין המבנים הקיימים בו, לטובת כלל ציבור המשתמשים. מערך ההנגשה כולל הוספת עזרים שונים, כגון מעלית, המקשרת בין שני המפלסים המרכזיים, רמפה מתונה שנועדה להקל על ההגעה לאתר, הסדרת שיפועים והוספת מאחזי-יד לצד המדרגות הקיימות במתחם.

כמו כן הושם דגש בפרוייקט על פיתוח נופי, במסגרתו בוצעו עבודות גינון והוצבו פרגולות הצללה וספסלי ישיבה למנוחה.

מתחם המערה ינוהל ויתוחזק באופן שוטף באמצעות צוות קבוע, אשר ימונה על-ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים ויכלול מנהל אתר ועובדי תחזוקה וניקיון.

זמן התענית

התענית מתחילה בעלות השחר. מי שהלך לישון שינת קבע בלילה שלפני התענית, והיה בדעתו לקום ולאכול לפני עלות השחר – מותר לאכול. אך אם לא תכנן לאכול, וקרה שהתעורר ורוצה לאכול, אסור לאכול ומותר לשתות. ולכתחילה נכון להתנות גם עבור שתיה בלבד.

החייבים בתענית כל איש ואשה החל מגיל מצוות חייבים להתענות, וכן בעלי ברית, וחתן וכלה בתוך שבעת ימי המשתה – מתענים. ילדים מתחת לגיל בר מצוה או בת מצוה – אינם מתענים.

חולה שנפל למשכב או שנחלש כל גופו פטור מלהתענות. וכן מעוברות פטורות מלהתענות. ובפרט אם מרגישות חולשה אין להן להחמיר על עצמן ולהתענות. מעוברות או מניקות מלא או חלקי פטורות, נשים בתקופות אחרות המתקשות יפנו לרב.

הפטורים מהתענית, יאכלו רק מאכלים הצריכים לקיום הגוף ולא מיני מתיקה, כדי שישתתפו באבילות עם הציבור.

מדיני התענית

ביום התענית אין שוטפים את הפה. ובמקום צער כגון הסובל מריח הפה ניתן לגרגר מי פה שאינו ראוי לשתיה (אך לא ביום הכיפורים ותשעה באב).

שכח ואכל או שתה, יפסיק לאכול מיד כשנזכר וימשיך לצום ויאמר "עננו" כרגיל, ואינו צריך להשלים התענית ביום אחר, אלא יפדה אותה בצדקה.

דיני "עננו"

בתפילת שחרית רק השליח ציבור בחזרת הש"ץ אומר 'עננו' – בין ברכת 'גואל ישראל' ל'רפאנו', ואם שכח אומרה בברכת 'שמע קולנו' לפני המילים 'כי אתה שומע', וחותם את הברכה 'העונה לעמו ישראל בעת צרה ושומע תפלה'. שכח לאמרה גם שם – יאמר אותה כברכה בפני עצמה, אחר 'שים שלום'.

בתפילת מנחה אומרים (המתענים) 'עננו' בשומע תפילה, וגם השליח צבור בתפלת לחש אומרו בשומע תפלה. אבל בחזרת הש"ץ אומר הש"ץ 'עננו' בין ברכת 'גואל ישראל' ל'רפאנו'.

יחיד ששכח לומר 'עננו' בתפילתו – יאמרו אחר 'אלקי נצור', לפני 'יהיו לרצון' השני, ללא חתימה. לא נזכר עד אחר שסיים תפילתו – לא יחזור.

סליחות ו"אבינו מלכנו" אומרים סליחות בתוך התפילה אחר נפילת אפים – לפני 'אבינו מלכנו'. באמירת הסליחות שבסדר התפלה מדלגים 'אלקינו ואלקי אבותינו . . אשמנו' . לאחר סיום הסליחות אומרים 'אבינו מלכנו' הארוך. אם יש בבית הכנסת חתן או מילה – אין אומרים 'אבינו מלכנו'. לאחר מכן אומרים "ואנחנו לא נדע". חצי קדיש.

קריאת התורה

קוראים "ויחל משה" לשלושה קרואים, גם אם ישנם רק שלושה שמתענים. מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה. ואם קראוהו לעלות וצר לו להודיע שאינו מתענה מפני חילול ה' – יעלה.

בקריאת הפסוקים 'שוב מחרון אפך', 'ה' ה' א-ל רחום' ו'וסלחת לעוננו' – אומר תחילה הציבור בקול רם, והבעל קורא אחריהם. העולה לתורה, יתחיל לאמרם עם הציבור וישתדל לגמרם יחד עם הבעל קורא.

סדר תפילת מנחה

וידבר וקטורת, אנא בכוח, אשרי, חצי קדיש. הוצאת ספר תורה וקריאת 'ויחל משה', עולים שלושה אנשים, והשלישי הוא המפטיר 'דרשו ה", אחרי 3 ברכות ההפטרה לפני תפילת שמו"ע מחזירים את ספר התורה לארון הקודש, 'יהללו', חצי קדיש. תפילת לחש, ואומרים 'עננו' בשומע תפילה, ובחזרת הש"ץ אומר הש"ץ 'עננו' בין ברכת 'גואל ישראל' ל'רפאנו'.

בחזרת הש"ץ לפני 'שים שלום' אומר הש"ץ "אלקינו ואלקי אבותינו.. יברכך". וידוי ונפילת אפים, פתיחת הארון ואמירת "אבינו מלכנו" הארוך, "ואנחנו לא נדע", קדיש "תתקבל", "עלינו לשבח" וקדישים.

ממנהגי יום התענית

מנהג ישראל להרבות בצדקה ביום התענית. ונהגו לתת לפני מנחה "אגרא דתעניתא", שהוא עלות הסעודות שהיו אמורים לאכול היום; ידוע המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על פי המשנה, לומר דברי כיבושין ביום התענית לאחר תפילת מנחה.

"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לחקור את הליכי מינויו של יוסי כהן לראשות המוסד בידי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.

בפנייה, טענו ב'תנועה' כי בעקבות עדותה של הדס קליין במהלך השבוע האחרון בבית המשפט המחוזי בירושלים עלו טענות חמורות ביותר הנוגעות להתערבות פסולה של גורמים זרים שאינם מוסמכים בהליכי המינוי של מר יוסי כהן (לשעבר ראש המוסד), לתפקידו כראש המטה לביטחון לאומי.

על פי עדותה של קליין, מר כהן רצה להתמנות לתפקיד ראש המל"ל, ובשל כך פנה מר ארנון מילצ'ן לבני הזוג נתניהו ו"סיכם" איתם כי מר כהן ימונה לתפקיד.

בעדותה אמרה קליין: "יוסי כהן היה מיועד להיות מנכ"ל אחד המשרדים והוא רצה להיות ראש המל"ל. ארנון הבטיח לו שידבר עם נתניהו על המינוי שלו. ביום שישי אני מקבלת מארנון שיחה: 'דברי עם יוסי, תספרי ליוסי מה שרה אומרת'. ארנון אמר שדיבר עם מר נתניהו, עם הזוג נתניהו, וזה סוכם".

לדברי התנועה, הטענות העולות מעדות זו מציירות תמונה מדאיגה ביותר, לפיה גורמים זרים, שאינם אמורים להיות חשופים לנושא, לחוות דעתם בו, ובוודאי שלא להחליט בו – התערבו במינויו של בעל תפקיד בכיר במערכת הביטחון ובקודש הקודשים של הביטחון הלאומי.

"דבר זה פוגע פגיעה קשה בשלטון החוק, באמון הציבור בשלטון, בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים, וכן מסכן את הביטחון הלאומי, שעה שגורמים אשר אינם בקיאים בנסיבות הביטחוניות, באילוצים ובצרכים הביטחוניים והאסטרטגיים של מדינת ישראל, פועלים על-מנת להשפיע על מינוי בעלי תפקידים אשר הם חפצים ביקרם" טענו.

לאור חומרת החשדות פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועמ"ש, בבקשה שתורה על חקירת מינוי של יוסי כהן לראש המל"ל וזאת, בכדי לתקן את הפגיעה האנושה באמון הציבור בשלטון, בכדי למצות את הדין עם הגורמים האחראיים לכך ככל שיידרש, בכדי לתקן את הפגיעה החמורה בביטחון הלאומי, ובכדי להבטיח שמירה על עקרונות בסיסיים העומדים בבסיס המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון מסר: "פרקטיקות שכאלה, במסגרתן אילי הון ובעלי עסקים אמידים מתערבים באופן כה בוטה בהחלטות שלטוניות, מאפיינות משטרים לא-דמוקרטיים אשר בהם משפחתו וחבריו של השליט מתערבים וממנים את מקורביהם, מתערבים במהלכי השלטון והלכה למעשה – שולטים על הנעשה במדינה, על אף העובדה כי לא נבחרו לתפקיד ציבורי כלשהו. המחשבה שכך נעשו הדברים במדינת ישראל הדמוקרטית, מרעידה את אמות הסיפים, ומדירה שינה מכל אדם אשר מדינת ישראל חשובה לו".