חודש: אוגוסט 2022

לוחמי צה"ל, שב"כ ומג"ב פעלו הלילה ובשעות הבוקר ברחבי אוגדת יהודה ושומרון, בין היתר בכפרים בידו וג'בל מוואלח.

במסגרת פעילות כוחות צה"ל בכפר קאבטיה שבמרחב החטיבה המרחבית מנשה, מבוקש התבצר בביתו וירה לעבר הכוחות, שירו לעברו בתגובה.

לאחר חילופי האש, המבוקש, שחשוד במעורבות בפעילות טרור, הסגיר את עצמו לידי הכוחות. בנוסף אותר נשק מסוג M-16. כמו כן, במהלך הפעילות התפתחו חילופי אש במספר מוקדים בכפר בין חמושים ללוחמים שירו לעברם.

במקביל, פעלו הכוחות בכפר חיזמא שבמרחב החטיבה המרחבית בנימין ועצרו שלושה מבוקשים.

בפעילות הכוחות בעיר חברון, הלוחמים עצרו שני מבוקשים החשודים במעורבות בפעילות טרור ואיתרו נשק מסוג M-16. כמו כן, הכוחות פעלו בכפרים וואדי סימן וקלקס שבמרחב החטיבה המרחבית יהודה ואיתרו תחמושת רבה.

מדובר צה"ל נמסר כי במהלך כל הפעילויות הלילה לא היו נפגעים בקרב כוחות הביטחון וכי כלל העצורים הועברו להמשך חקירתם בידי גורמי הביטחון.

סערת הריבית בפיקדונות בבנקים מגיעה לכנסת. הבנקים העלו את גובה הריבית שהם גובים מהלקוחות עם העלאות הריבית במשק, אך לא העלו בהתאמה את הריבית שהם נותנים על הפקדונות. כך נחשף ב'ידיעות אחרונות'.

אמש (א), פנה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), לכל מנכ"לי הבנקים ולמפקח על הבנקים בדרישה להתאים את גובה הריבית בחסכונות.

מחודש פברואר 2022 ועד היום הועלתה הריבית של בנק ישראל מ־0.1% ל־2% בכמה פעימות על ידי נגיד בנק ישראל, במטרה לבלום את האינפלציה.

אחת ההשפעות המרכזיות של החלטה זו היא ייקור משמעותי של הלוואות שניתנו על ידי הבנקים לציבור. אך יחד עם זה, הריבית על הפיקדונות שהציבור מחזיק בבנקים לא השתנתה. כך נוצרו פערים שמגדילים באופן משמעותי את רווחיות הבנקים, אך מקשים עוד יותר על ציבור החוסכים.

וכך, בזמן שהציבור נאנק תחת האינפלציה שמזנקת יחד עם העלאות הריבית של בנק ישראל שמקטינות את כוח הקנייה שלו, הבנקים חוגגים ומציגים רווחים עצומים.

דו"חות הבנקים שפורסמו בתחילת החודש הראו כי עליית האינפלציה במחצית הראשונה של השנה תורגמה לרווח של 11.1 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית המקבילה, שמהווה תשואה גבוהה על ההון של 16.2%.

מבדיקה שעשה המוסף הכלכלי של 'ידיעות אחרונות' – "כלכליסט", עולה כי חמשת הבנקים הגדולים גילגלו בממוצע רק שליש מעליית הריבית האחרונה אל ריבית הפקדונות.

הריבית הממוצעת בפיקדון חודשי (פקדון בריבית קבועה) לסכום של 10,000 שקל עמדה בחמשת הבנקים הגדולים על 0.57% בממוצע, לעומת 0.34% לפני העלאת הריבית האחרונה בשבוע שעבר מ־0.75% ל־2%. כל זאת כשהריבית בפקדונות נמוכה מראש. לשם השוואה תשואת מלווה קצר מועד (מק"מ) לשנה, מכשיר הנחשב סולידי ומהווה אלטרנטיבה לפיקדון, כבר עומדת על 2.2%.

גם בבנק ישראל לא מרוצים מהריביות החדשות בפקדונות, והמפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אמר: "אני מצפה מהמערכת הבנקאית לאקטיביות גבוהה יותר בכל הנוגע להתאמת מוצרי הבנקאות הקיימים, כך שיותאמו לסביבת הריבית והאינפלציה הגבוהות יותר. אני בהחלט מצפה לראות מנגנון תמסורת מהיר יותר לריבית על הפקדונות, ואנו עוקבים אחר הנושא מקרוב".

מנגד, במערכת הבנקאית הסבירו כי לא ניתן לצפות שהבנקים יעלו את הריבית במלוא גובה עליית ריבית בנק ישראל, וכי החשיפה לסיכוני הנזילות והשוק מחייבת אותם לשמור על פער מסוים בריביות.

אבל אם המפקח על הבנקים לא מוצא סיבה להתערב, אולי חברי הכנסת יאלצו אותו לעשות זאת. בהודעה שהוציא אתמול ח"כ קושניר הוא כתב: "פניתי לכל המנכ"לים של הבנקים בדרישה להעלות את הריבית על הפיקדונות, למפקח על הבנקים כדי שיתערב, ולוועדת ההסכמות כדי שתאפשר לקיים דיון על הנושא בתחילת חודש ספטמבר בוועדת הכספים".

"מצד אחד הבנקים גובים ריבית גבוהה יותר, אך מצד שני מגייסים את הכסף מהציבור באמצעות פיקדונות בריבית כמעט אפסית. כתוצאה מכך, נפתח פער ברווחיות של הבנקים על חשבון כספי הציבור" כתב קושניר.

"על מנת לשמור על ערך הכסף של הציבור המופקד בבנקים המסחריים, אני דורש מהבנקים להתאים את גובה הריבית בחסכונות לנוכח העלאת הריבית של בנק ישראל. אפעל לכינוס ועדת הכספים בנושא בתחילת חודש ספטמבר, על מנת לעמוד על קיום דרישה זו" חתם קושניר את מכתבו.

תאונת דרכים קשה התרחשה הבוקר בשכונת פסגת זאב בצפון ירושלים. הולך רגל – ילד כבן 5 נפגע באורח קשה כתוצאה מפגיעת רכב ברחוב משה רחמילביץ'.

הילד, שסבל מפגיעת ראש קשה טופל בזירה ע"י כונני איחוד הצלה ופונה לאחר מכן ע"י צוותי מד"א לבית חוילם 'שערי צדק' בדרום העיר.

מדוברות איחוד הצלה – מחוז ירושלים נמסר: "צוותי הרפואה של איחוד הצלה העניקו סיוע ראשוני לילד (בן 5) שנפצע קשה כתוצאה מפגיעת רכב פרטי ברחוב משה רחמילביץ' בירושלים".

יוני רוזנפלד פרמדיק אזורי של איחוד הצלה מסר: "מדובר בילד הולך רגל שלדברי עוברי אורח נפגע מרכב ובעקבות כך נחבל בראשו. בסיוע חובשים נוספים הענקנו לו סיוע ראשוני בזירת התאונה הקשה ולאחר מכן הוא פונה לבית החולים שערי צדק".

בתום חודש חפירות בתל תבנה מטעם מועצת בנימין ואוניברסיטת בר אילן ליד היישוב נוה צוף שבבנימין, נחשפו ממצאים רבים מתוך עיר קדומה ששימשה לבירת המחוז בסוף תקופת הבית השני.

החפירה בתל תבנה, אותה ניהל ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר אילן, היא מהראשונות ביהודה ושומרון מאז שנות ה-80 וקיבלה את אישור קמ"ט ארכיאולוגיה של המינהל האזרחי לביצוע חפירה באתר.

תוצאות הסקרים שנערכו באתר במהלך חודש החפירה האחרון, כמו גם אזכוריו במקורות ההיסטוריים, מלמדים על יישוב מרכזי למן תקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית התקופה העות'מאנית, שלעתים היה בעל חשיבות אזורית מנהלית וצבאית. האתר מזוהה עם תמנת חרס/סרח עירו של יהושע בן נון ועם תמנה/תמנתה אתר מבוצר בתקופה ההלניסטית ובירת מחוז בתקופה הרומית.

בחפירות שנערכו במהלך חודש אוגוסט נחשף מקווה ציבורי גדול, נצמאו כלי חרס שלמים, מטבעות ועצמות. כמו כן נמצאה מטבע נדירה מתקופת המרד הגדול, שעליה נכתב "שנת שתיים לחירות ציון".

תל תמנה הוא מהתלים הגדולים בהר המרכזי של מדינת ישראל. מיקומו של האתר לצד אחת הדרכים הראשיות העולות מן השפלה אל ההר ולצד עמק פורה משופע במעיינות, משכו למקום מתיישבים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית התקופה העות'מאנית.

על אף גודלו וחשיבותו – האתר טרם נחפר עד לחודש האחרון, והמידע אודותיו הוא מסקרים ארכיאולוגיים וממקורות ספרותיים. לפני מלחמת ששת הימים, המקום הפך לגבעת תחמושת ירדנית, ועד היום נמצאים במקום תעלות קשר אשר שימשו את צבא ירדן.

התל משתרע על פני שטח של כ-50 דונם ונחלק לשני חלקים עיקריים ראש התל ומדרונותיו הדרומי והמערבי. ממצאי הסקרים מאפשרים להניח שראש התל יושב מתקופת הברונזה ועד התקופה הרומית ואילו המדרונות יושבו החל מהתקופה ההלניסטית/הרומית ועד לתקופה הערבית המאוחרת, אז מוקד היישוב שכן במדרון המערבי של התל. ממצאי הסקרים מצביעים על שתי תקופות שיא בתולדות האתר – הברזל 2 והרומית הקדומה.

מדרום לתל משתרע נקרופוליס גדול ובו שני קברים בעלי חזיתות מעוטרות (שנראו עד ראשית המאה ה-20) שמשתייכים לשלהי ימי הבית השני. לרגלי הקברים, במרכז האוכף שמדרום לתל, תועד מקווה טהרה גדול מימי הבית השני ששימש את תושבי האתר ואולי אף עולי רגל שעברו במקום.

המועצה האזורית בנימין משקיעה בתחום המורשת והארכיאולוגיה, ובתל תיבנה שותפה לפרויקט החפירה ולשימור המקום.

החפירה נערכה מטעם המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן בהובלת ד"ר דביר רביב שאמר כי ״מחקר ממצאי החפירה ישפוך אור על תולדות האזור והתרבות החומרית של תושביו במגוון תקופות ובמיוחד על התקופה הרומית הקדומה עת שכנה בתל – תמנה אחת מבירות המחוז של יהודה".

ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ מסר: ״כאן במרכז בנימין, מרכז הארץ נחשפה עיירה יהודית מבוססת שהיתה אבן שואבת על אם הדרך לירושלים. מרגש לגעת בחרסים ובשרידים ובעצם לגעת בשורשים ובמורשת שלנו. אנחנו זוכים להמשיך כאן את אבותינו. התגליות האלה הן תשובה לכל מי שמפקפק בצדקת הדרך ובנוכחות שלנו כאן ובכל ארץ ישראל".