ארבע התייקרויות במוצרים ובשירותים בסיסיים ייכנסו לתוקף החל מהיום (ראשון)עם כניסתה של שנת 2023: מחירי הדלק, החשמל, המים והארנונה. ההתייקרויות הקרובות נובעות מנוסחאות אוטומטיות, ולמרות ההתחייבויות לטפל ביוקר המחיה, ממשלת בנט-לפיד לא פעלה כדי למנוע אותן. בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת נתניהו שזה עתה הושבעה, התחייבו המפלגות לפעול להקפאת מחירים אלו, וחובת ההוכחה נמצאת כרגע על נתניהו והשרים החדשים.
תעריף החשמל יתייקר ב-8.2% החל מתחילת ינואר 2023, בהתאם להחלטת רשות החשמל. המשמעות היא שחשבון חשמל ממוצע של משק בית יעלה בכ-80 ש״ח לחודשיים, ובכ-480 ש״ח בשנה. המחיר לקוט"ש החדש הוא 53.42 אגורות במקום 49.06 אגורות לקוט"ש כיום. להתייקרות החשמל צפויות עלויות רוחב משמעותיות למשק. עסקים ושירותים שספגו את העליות הקודמות, יתקשו להמשיך לעשות זאת גם כעת, עם עליה מצטברת של כ-24% בתוך שנה.
בשנת 2022 ביטל שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן את מס הבלו על הפחם, תוך הפחתת חצי מיליארד שקלים מתעריף החשמל, אך החלטתו בתוקף רק עד חודש פברואר.
מחיר הדלק יעלה ב-1.3% בהתאם להחלטת מנהל הדלק והגז במשרד האנרגיה. המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) יעלה ל-6.94 ש"ח לליטר, עליה של 9 אגורות מהעדכון הקודם. ההתייקרות נובעת מביטול הפחתת מס הבלו עליה החליט שר האוצר היוצא אביגדור באפריל, תגובה לעליית מחירי הנפט בעולם עקב המלחמה באוקראינה.
ההפחתה הראשונית במס הבלו באפריל הייתה של חצי שקל לליטר, ובהמשך הוארכה ואף הוגדלה לשקל לליטר, ואז צומצמה בהדרגה עד ל-30 אגורות לליטר בדצמבר האחרון. עקב כניסת הממשלה החדשה, ליברמן לא חתם על הארכת הצו לחודש נוסף.
כתוצאה מכך מחיר הדלק יעלה למרות שמחירי הנפט בעולם, מהם נגזרים מחירי הדלק המירביים בישראל, דווקא ירדו בחודש האחרון: הרכיב שמשקלל את מחירי הדלק ירד ב-19 אגורות, מ-2.26 ש"ח בדצמבר ל-2.07 ש"ח בינואר; לעומת זאת, רכיב מס הבלו יעלה ב-27 אגורות, מ-2.99 ש"ח ל-3.26 ש"ח. התוצאה המתקבלת, בשקלול מע"מ, היא עלייה של 9 אגורות במחיר לליטר.
מחיר הדלק בשנה האחרונה זינק לשיא של 8.08 שקלים לליטר ביולי, ומאז רשם מגמת ירידה עד ל-6.37 שקלים בספטמבר ובאוקטובר, שלאחריהם חזר למגמת עלייה
תעריף הארנונה בכל הרשויות המקומיות יתייקר ב-1.37% החל מינואר 2023, בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק. הנוסחה מגלמת את הסכום של מחצית אחוז השינוי השנתי במדד המחירים לצרכן, ומחצית אחוז השינוי השנתי בשכר הממוצע של עובדי המגזר הציבורי, לפי המדדים הידועים בחודש מאי של השנה שקדמה לשינוי. במקרה הנוכחי, מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.96%, ושכר עובדי המגזר הציבורי ירד ב-1.22%.
תעריף המים לצריכה ביתית יתייקר ב-3.5% החל מינואר 2023 בהתאם להחלטת מועצת רשות המים. התעריף לכמות המוכרת (התעריף הנמוך) יעמוד מעתה על 7.874 ש״ח למ"ק (במקום 7.608 ש״ח למ"ק) ואילו התעריף לכל כמות נוספת (התעריף הגבוה) יעמוד על כ־14.057 ש״ח למ"ק (במקום 13.582 ש״ח למ"ק).
המשמעות של שינוי התעריפים למשפחה ממוצעת בת 4 נפשות הצורכת כ־16 מ"ק לחודש בעלות של כ-135 ש״ח, היא גידול בעלות בסך של כ-5 ש״ח לחשבון המים והביוב החודשי שיעמוד מעתה על כ-140 ש״ח לחודש.
לפי מועצת רשות המים, עליית התעריפים נדרשה לאור ההתייקרויות האחרונות בסל המדדים (כ-2% מאז עדכון תעריף המים האחרון בחודש יולי 2022) ובשל העלייה החדה בתעריף החשמל, לצד הגידול בהשקעות במשק המים בישראל: השקעות של תאגידי המים והביוב, עדכון עלויות מט"שים, ותשלומים נוספים הנדרשים כחלק מהמשך הערכות לקליטת מי הים המותפלים. ההחלטה התקבלה במועצת רשות המים בתום הליך שימוע שקיימה המועצה במהלך נובמבר.
משק המים מתנהל כמשק סגור, כלומר, הוא מתבסס אך ורק על ההכנסות מתשלומי הציבור על מים ולא מתקציב המדינה. עקב כך, לממשלה אסור על פי חוק להקצות תקציבים למשק המים כדי להוזיל את התעריף לציבור או לחקלאים. כדי לשנות את המצב הזה, יידרש שינוי של החוק.
לצד ההתייקרויות, יש גם הוזלה: משרד הבריאות הודיע בשלישי השבוע שמחיריהם של 1613 תרופות מרשם ירדו ב7.47% בממוצע ב-1 לינואר. הסיבה להוזלה היא ירידת עלות ההשתתפות העצמית של המבוטחים ברכישת תרופות שמחירן גבוה מ-180 שקלים, שעבורן ההשתתפות העצמית היא 10% ממחיר התרופה. לתרופות שעולות פחות מ-180 שקלים, ההשתתפות העצמית תישאר 18 ש"ח ולא תוזל. גם המחירים המפוקחים של התרופות ללא מרשם יישארו גם הם זהים למחירים שבשנים הקודמות.
