חודש: אפריל 2023

רקטת מחקר ששוגרה על ידי תאגיד החלל השוודי (SSC), ממרכז החלל Esrange בצפון שוודיה, נחתה 15 ק"מ (9.32 מייל) בתוך נורווגיה השכנה.

"הרקטה הגיעה לגובה של 250 ק"מ (155.34 מייל) שבו בוצעו ניסויים באפס כוח משיכה", נמסר בצהרת הסוכנות.

פיליפ אולסון, ראש מחלקת התקשורת ב-SSC אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הטיל "נחת בהרים בגובה 1,000 מטר, ו-10 קילומטרים מהיישוב הקרוב ביותר. יש נהלים מסודרים למקרים מעין אלו" הוסיף ואמר, "הודענו על כך לממשלות שוודיה, נורבגיה וגורמים אחרים".

"הרשויות הנורבגיות מתייחסות ברצינות רבה לכל פעילות לא מורשית בצד הנורבגי של הגבול", אמר דובר משרד החוץ השוודי. "במקרה של הפרת גבול כלשהי, האחראים צריכים להודיע ​​מיד לרשויות הנורבגיות הרלוונטיות, שכללו את משרד החוץ, דרך הערוצים הנכונים", אמר הדובר.

במשרד החוץ הנורווגי אמרו כי הם לא יודעים אם נגרם נזק לסביבה, אולם כאמור, דובר SSC אמר כי הרקטה נפלה מרחק רב מהיישובים הסמוכים.

תקרית מביכה: במהלך ראיון שהעניק הנשיא הטורקי רג'יפ טאיפ ארדואן, לכלי תקשורת במדינה, נאלצו המראיינים לקטוע את הראיון זאת לאחר שארדואן לא חש בטוב.

ארדואן התראיין לשלוש תוכניות אתמול, הנשיא היה אמור לסיים את הלילה על ידי ראיון בשידור חי, אולם הראיון של המנהיג התחיל יותר מ-90 דקות אחרי לוח הזמנים המקורי ולאחר מכן הופסק בזמן שהמארח שאל שאלה. עשר דקות בלבד לאחר שהחל.

המצלמה, שתיעדה את הראיון, רעדה והכתב ששאל את הנשיא, קם מכיסאו כששידור החי הופסק. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שקטע את הראיון, חזר לאחר כ-15 דקות והתנצל על קיצור הראיון, שהיה חי, וציין שזה בגלל "חיידק בקיבה".

"אתמול והיום הייתה עבודה קשה. בגלל זה חליתי בשפעת בקיבה", סיפר ארדואן, שמתמודד בימים אלו על קדנציה נוספת, ומצבו בסקרים לא מן המשופרים. "בשלב מסוים, תהיתי האם נבטל את התוכנית. אבל הבטחנו. אני מבקש את סליחתם ושל הקהל שלנו", הוסיף.

במהלך הראיון, פניו של הנשיא נראו עייפות ועיניו נראו דומעות בעת שדיבר. לאחר ההפסקה, המנהיג הטורקי ענה על כמה שאלות נוספות לפני סיום השידור.

ארדואן ומפלגתו עומדים בראש הפוליטיקה הטורקית ב-20 השנים האחרונות. עם זאת, הבחירות בחודש הבא מהוות את האתגר הקשה ביותר בשנים האחרון לשלטון של ארדואן, זאת לאחר שכלל מפלגות האופוזיציה התאחדו והציבו מועמד משלהם. על פי סקרי דעת הקהל במדינה, ארדואן עשוי לעמוד בפני תבוסה על ידי מנהיג האופוזיציה כמאל קיליקדארוגלו.

רגע לאחר פרסום התיעוד מהפסקת הראיון, היריב הפוליטי קיליקדארוגלו שיגר ברכת החלמה לנשיא ארדואן. "אני מעביר את מיטב האיחולים שלי למר ארדואן", צייץ קיליקדארוגלו בחשבון הטוויטר שלו.

צבא אוקראינה טען כי הוא רושם בימים האחרונים "תוצאות מרשימות" נגד כוחות רוסים בגדה המזרחית של נהר דניפרו בחרסון.

"בשלושת הימים האחרונים, יש לנו תוצאות מרשימות למדי של עבודת הלחימה שלנו", אמרה דוברת פיקוד הדרום של אוקראינה נטליה הומניוק. "הצלחנו לפגוע ולהרוס כלי ארטילריה, טנקים, כלי רכב, כלי רכב משוריינים ומערכות הגנה אווירית של האויב. במילים אחרות, העבודה שלנו על פינוי הקו הקדמי של הגדה המזרחית היא די עוצמתית, אבל אנחנו עדיין עובדים נגד סוללה".

הומניוק רמזה כי צפויות התפתחויות נוספות בעתיד הקרוב. היא המשיכה ואמרה שגם הפינוי הרוסי מגדות הדניפרו מקל על פעולות אוקראינה. "הם [הרוסים] גם מנקים את השטח של האוכלוסייה המקומית, מה שמקל על העבודה שלנו הרבה יותר, כי הם מנסים לפנות את המקומיים לשם, היכן שהם מעבירים את היחידות שלהם ועוברים למקומות חדשים", אמרה. "לכן, בטוח יותר עבורנו לבצע את עבודתנו בעמדות לחימה בהן הם כבר לא מתחבאים מאחורי המקומיים".

בשיחה עם רשת CNN מוקדם יותר השבוע, אמר יורי סובולבסקי, סגן ראש המועצה האזורית חרסון באוקראינה, שכ-30% מהאוכלוסייה שלפני המלחמה נותרו בשטחים הכבושים זמנית של אזור חרסון.

"קשה מאוד לחשב את הנתונים המדויקים, כי אין לנו גישה לנתונים על מספר המנויים הפעילים ממפעילי סלולר ואמצעים אחרים", אמר. בראיון טען סובולבסקי כי בשבועיים האחרונים הרוסים ניסו לכפות על אזרחים בעיירות על הנהר לעזוב את בתיהם.

לרגל יום העצמאות ה-75 של המדינה, במכון החרדי למחקרי מדיניות יצאו לבדוק – בכמה צמחה החברה החרדית מאז קום המדינה?

"מסתבר שהמשימה לא כל-כך פשוטה" קבעו החוקרים, לפני שסיפקו את הנתונים. "אז אולי יפתיע אתכם שלמעשה לא ניתן לדעת את שיעור האוכלוסייה החרדית עם קום המדינה (1948), מכיוון שלא נעשו בתקופה זו סקרים שפילחו את האוכלוסייה היהודית לפי מגזר.

‏רק בסוף שנות ה-90 החלו חוקרים לזהות את האוכלוסייה החרדית בסקרים באופן עקיף, על סמך סקרי כוח אדם של הלמ"ס שנעשו ב-1979 – אך מדובר היה באמדנים נמוכים מדי שלא סיפקו תמונה מדויקת של גודל האוכלוסייה החרדית בישראל".

‏לדברי המכון, "שיפור מסוים התרחש ב-2002, אז הלמ"ס החל לבדוק בסקר החברתי השנתי מיהו חרדי. בהמשך, החל מ-2014, הלמ"ס החל לכלול את השאלה גם בסקר כוח האדם, שהוא רחב יותר מהסקר החברתי.

על סמך נתונים אלו, אנו יכולים להעריך בצורה יותר מדויקת את מספר החרדים במדינה באותן השנים ואת שיעור גידולם.

‏ מהנתונים עולה כי האוכלוסייה החרדית בישראל בשנת 1979 עמדה על כ-212 אלף איש (כ-5.6% מהאוכלוסייה).

מאז ועד 2023 החברה החרדית צמחה בכ-509% (!) ועומדת כיום על כ-1,290,000 נפש (כ-12.9% מהאוכלוסייה). לשם השוואה, שאר האוכלוסייה בישראל (יהודים לא-חרדים וערבים) גדלה באותן השנים ב-135%.

‏על פי הערכות המכון, ביום העצמאות ה-90 למדינת ישראל האוכלוסייה החרדית תגיע כבר לכ-2,150,000 נפש (כ-18% מכלל האוכלוסייה), וביום העצמאות ה-100 בשנת 2048 המספר יגיע כבר לכ-2,860,000 (כ-21.2% מכלל האוכלוסייה).

פרס ישראל, הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל, המוענק מידי מוצאי יום העצמאות, יוענק היום לרבנית רחל הבר העומדת בראש עמותת 'מתנת חיים' שהוקמה על ידי בעלה הרב ישעיהו זצ"ל.

מלבד הרבנית הבר, שורה נוספת של אישים צפויים לקבל היום את הפרס היוקרתי, בטקס מיוחד שייערך בהשתתפות ראשי המדינה ושר החינוך שמשרדו אמון על הפרס.

לפני כחודש, הודיע שר החינוך יואב קיש על שמות מקבלי פרס ישראל למפעל חיים ובהם הרבנית רחל הבר, שממשיכה את דרכו של בעלה הרב ישעיהו הבר זצ"ל בעמותת 'מתנת חיים' להשתלות איברים, לצד יו"ר בית יד לבנים הדרוזים, אמל נאסראלדין, ומייסד מובילאיי פרופסור ארנון שעשוע.

ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי אין ראויה מהרבנית רחל הבר, מנהלת עמותת "מתנת חיים" שממשיכה את דרכו של בעלה שהקים את העמותה, לקבל אתר הפרס. "היא מפיחה בחולי הכליה רוח חיים ותקווה לחיים: היא מלווה את התורמים, המושתלים ובני משפחותיהם לאורך כל הדרך, ועד להחלמתם".

"הרבנית הבר, ממשיכה את דרכו של בעלה, הרב ישעיהו הבר ז"ל, שהקים לצידה את עמותת "מתנת חיים". מפעל זה מקדש את החיים, מעניק חיים חדשים, מקרב בין כלל חלקי החברה הישראלית וניתן לחולים, ללא הבדל דת, גזע ומגדר" כתבה הוועדה.

לאחר שהתבשרה על זכייתה אמרה הרבנית רחל הבר כי "תורמי הכליה הם הזוכים האמיתיים" – והיא רק מייצגת אותם. עוד איחלה "שנזכה למגר את רשימת ההמתנה להשתלות כליה בישראל".

עמותת מתנת חיים העמותה הוקמה בשנת 2009 על ידי הרב אברהם ישעיהו הבר, שנזקק שנים קודם לכן אף הוא לתרומת כליה. במהלך השנים האחרונות קצב התרומות שהחל בארבעה תורמים לשנה, הלך וגבר והוא עומד כיום על כאלף וחמש מאות תורמים.

הענק הפרס מטעם המדינה, יש בו כדי לפצות במעט על חקירת המשטרה השערורייתית שנפתחה בשנת 2017, נגד הרב הבר ואחרים שנעצרו בחשד לסחר באיברים. כשנה לאחר פתיחתה, החקירה נסגרה בלא כלום.

הרב ישעיהו הבר עצמו, נלקח לבית עולמו עם פרוץ מחלת הקורונה ומאז ממלאת את מקומו, רעייתו הרבנית רחל הבר.

יושב ראש הציונות הדתית ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם הבוקר פוסט לרגל יום העצמאות של מדינת ישראל, ובו הוא קובע כי הכלכלה הישראלית היא נס.

"מדינת ישראל היא נס בכל קנה מידה" כתב סמוטריץ' בפוסט שאותו פרסם ברשת החברתית, "אחרי 1,900 שנה שבהן חיכתה לנו ארץ ישראל בשממונה, היא שוב פורחת ונותנת פירותיה בעין יפה "לעמי ישראל כי קרבו לבוא". פירות חקלאיים ממש ופירות רבים אחרים. ערים וישובים ובתים וכבישים ומחלפים ורכבות ומפעלים. ארץ ישראל מתפתחת לאורכה ולרוחבה בממדים מדהימים. יש לנו ברוך השם צבא חזק וכלכלה חזקה וחברה נהדרת. יש כאן כל כך הרבה ישוב הארץ ותורה ויהדות וחסד ועזרה לזולת, ממלכתית ופרטית".

יו"ר הציונות הדתית מוסיף ואומר: "כשר אוצר אני אומר לכם בוודאות – הכלכלה הישראלית היא נס כשלעצמה. מדינה צעירה וקולטת עליה, עם נתוני פתיחה מורכבים, בסביבה עויינת ועם הוצאות ביטחון אדירות מגיעה לביצועים כלכליים מדהימים. בצמיחה, בתמ"ג בנתוני שוק התעסוקה, ועוד ועוד. עם הרבה חזון, יצירתיות, טובי האנשים והמוחות ומעוף של העם היהודי ועם סיעתא דשמיא המשק הישראלי עושה כבר שנים את הלא יאומן. יש לנו מדינה עצמאית וריבונית לתפארת מדינת ישראל!"

סמוטריץ' שחוגג באדיקות רבה את יום העצמאות חותם את דבריו בברכת הודיה להקב"ה: "ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע ועינינו מאירות כשמש וכירח וידינו פרושות כנשרי שמים ורגלינו קלות כאילות, אין אנחנו מספיקים להודות ולהלל, לשבח לפאר לרומם להדר לנצח לברך לעלה ולקלס על כל הטוב והחסד שזכינו לו".

לפני עשרה חדשים, בכפר טרנובה שבמחוז חרקיב, נהרג חייל יהודי בקרבות הדמים של המלחמה באוקראינה, אולם רק לפני מספר ימים ולאחר חיפושים רבים, נמצאה גופתו.

הקושי הגדול לאתר את גופתו נבע מכך שבחודשים הראשונים, האיזור בו נפל בקרב, היה תחת כיבוש רוסי ולא הייתה אפשרות להגיע אליו.

למסע החיפושים התאחדו יחד השירות החשאי, הצבא וגורמים נוספים. לבסוף, לאחר התאמת ד.נ.א מהמשפחה, התאפשרה מלאכת הזיהוי. היה בן 45 בפטירתו.

לאחר מאמצים כבירים, הובאה גופתו לקבורה יהודית על ידי רבה של העיר חרקוב ושליח חב"ד, הרב משה מוסקוביץ' והקהילה היהודית בחרקיב.

הרבנית מוסקוביץ, רעייתו של הרב מוסקביץ, מספרת כי "החייל ביקש לפני שהלך לצבא – לערך לפני שנה, שאם יקרה משהו, הוא רוצה להיות קבור על יד אמו בבית הקברות היהודי, וכך עשינו".

מסע האיתור של החייל, הינו חלק מפעילותו של הרב מוסקוביץ בצל המלחמה הבלתי פוסקת. "לצדו של הרב מוסקוביץ פועלים עשרות רבנים ושלוחי חב"ד הפזורים בכל רחבי אוקראינה ופועלים ללא הפסקה לרווחת יהודי המדינה", אומרים ב-JRNU – מוקד ההצלה של חב"ד באוקראינה, "מאז המלחמה, הפעילות השוטפת, תחת אש, הפכה למאתגרת הרבה יותר".

על רקע הקיטוב וההסתה נגד הציבור החרדי, יש גם מי שבוחר אחרת.

גיא לוי, יוזם פרויקט 315 שהוקם נגד כתב האישום של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחר להשתתף ביום הזיכרון בבני ברק. כשהוא יצא משם, הוא הסתובב ברחבי העיר, יחד עם בנו שהיה במדים למרות החששות, שבסופו של דבר התבדו. עכשיו הוא משתף את עוקביו ברשת החברתית ברשמים.

"אז בעקבות הדמוניזציה אשר נעשתה בימים האחרונים לאחינו החרדים, לקחתי את בני בכורי ויצאנו מבאר שבע אל הטקס ברחבת בית העלמין בבני ברק. הטקס היה מרגש ומקסים, אבל החוויה המדהימה והאישית באמת התחרשה במקרה, כמה דקות לאחר מכן".

לוי מספר: "בסוף הטקס הלכנו אני ובני (לבוש במדים) למסעדה מקומית ברחוב חזון איש. רציתי לקנות הביתה קצת קיגל ועוד דברים טעימים ולקנות ארוחת צהריים לשנינו. לא אשקר, בדרך שאלתי את עצמי "האם יתכן ואפגוש מישהו מאיזה זרם קצת אחר, אשר בטעות יעיר משהו לבן שלי ולמדים שהוא לובש?" אבל המציאות היתה בדיוק הפוכה וזה היה פשוט מדהים!

"כאשר נכנסו למסעדה, הצוות קיבל אותנו כאילו הם חיכו רק לנו במשך שבוע שלם. זה כלל הצדעה מצד אחד העובדים, חיוכים, ברכות ותחושה מדהימה של הערכה".

הסיפור מבחינתו של לוי לא נגמר. "כאשר קנינו את האוכל, הבעלים של המסעדה (למרות תחנונים שלי) לא היה מוכן לקחת תשלום עבור הארוחה של הבן. כאשר התיישבנו ליד שולחן עם 4 חרדים אחרים, אחד מהם קם וחזר אחרי 3 דקות מאוכזב. הסתבר שגם הוא רצה להפתיע אותנו ולשלם על החייל שהתיישב פתאום לידו, אבל הוא גילה "שכבר לקחו לו את הזכות והמצווה".

"בשום נקודה בארץ לא קיבלו את הבן שלי בכזו יראת כבוד והערכה, רק בגלל שהוא היה לבוש במדי הצבא וזה לא עניין אף אחד שאפילו אין לו כיפה".

"אחרי ימים ארוכים של מכות ייאוש ופחד על פיצול והרחקה, זה היה יום שבו ראיתי איך אחרי כל המחלוקות, אנחנו יכולים להיות עם אחד ויצאתי מבני ברק עם המון תקווה" הוא מסכם. אז מי אמר שאי אפשר אחרת?

לרגל יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו, פרסם הערב (שלישי) הצהרה חגיגית, בה הוא מתייחס לחודשים הסוערים בצל המאבק על הרפורמה המשפטית ומבטיח להוסיף הסכמי שלום נוספים "בעזרת השם". נתניהו שפתח את דבריו בקריאה "בואו נעצור את ההמולה" מתייחס גם להישגים הנוספים של ישראל.

"אזרחי ישראל היקרים, המעבר החד מיום הזיכרון ליום העצמאות, כמוהו כצירי לידה של המדינה, שמביאים עמם גם נחמה וגם שמחה. בזכות הנופלים כולנו יכולים לחגוג כעת כעם חופשי בארצנו. כבר 75 שנים שאנו עושים זאת כאחים, כאחיות, ממש כפי ששרו 'חושו אחים חושו, נרימה פעמינו, טושו אחים טושו, אל ארץ הורתנו'. אנחנו אחים, אבל לא תמיד אנחנו מסכימים על הכול", פתח.

"לפעמים אנחנו מתווכחים בלהט, אבל הערבות ההדדית בינינו שרירה וקיימת. אנו בונים יחד את עוצמת מדינתנו, קומה מעל קומה. זוהי המשמעות האמיתית של עצמאות, להיות נטועים באדמתנו. להיות אחראים לגורלנו, לכונן כוח מגן חזק שיהדוף את איומי אויבינו. לטפח התיישבות מפוארת, כלכלה משגשגת, טכנולוגיה מתקדמת ותרבות מגוונת", הוסיף.

"להביא שלום עם מדינות ערב, הבאנו הסכמי שלום היסטוריים, ובעזרת השם נרחיב עוד יותר את מעגל השלום. כולנו מתלכדים סביב דגל ישראל, ותחושת גאווה על מה שהשגנו. ובמקביל, הבה נסתכל קדימה – יש לנו עוד הרבה מה לעשות יחד. יש לנו הרבה מה לעשות כדי לבסס את המדינה האהובה שלנו ככוח עולמי עולה, כמולדת הנצח של עם ישראל", אמר לסיום.

מועצת הביטחון של האו״ם התכנסה היום לדיון מיוחד בנושא הסוגיה הפלשתינית, אליו הגיעו שר החוץ הרוסי ושר החוץ הפלשתיני, זאת למרות פניות מראש של שגריר ישראל לאו״ם, גלעד ארדן, להזיז את מועד הדיון כדי שלא לפגוע בקדושת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה.

השגריר ארדן כאקט מחאה על ביזוי יום הזיכרון, הביא לציון במועצת הביטחון נר זיכרון, הדליק אותו, הקריא את שמותיהם של הנרצחים והנופלים בפעולות טרור בשנה האחרונה, ועזב במחאה את האולם.

השגריר ארדן תקף את חברות המועצה רגע לפני צאתו מהאולם: ״ביקשתי מכם לשנות את מועד הדיון וההחלטה לקיימו בכל זאת רק מוכיחה את כל מה שאנחנו כבר יודעים על הגוף האנטישמי והמוטה הזה. בזמן שמדינת ישראל אבלה, המועצה הזו, כרגיל, תשמע שקרים בוטים המגנים את ישראל, ובינתיים כצפוי, האיום האמיתי על האזור, משטר האייתוללות באיראן, לא יהיה אפילו הערת שוליים בדיון של היום.

בושה, בושה, בושה! אני מסרב לקחת חלק באבסורד הזה, במקום זאת אנצל את ההזדמנות כדי לכבד את זכרם של קורבנות הטרור הפלשתיני בשנה האחרונה ואת אלו שנפלו בעת מילוי תפקידם״. השגריר ארדן הקריא את שמותיהם של הנרצחים בשנה החולפת ועזב את האולם.