ביום ראשון האחרון כינס נתניהו לישיבה דחופה שלא מן המנין במשרד ראש הממשלה בירושלים את שר הביטחון יואב גלנט, את שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ את השר דוד אמסלם ואת יושב ראש הקואליציה אופיר כץ.
הדחיפות נבעה מכך שבתאריך ה-29 למאי חולף המועד האחרון להעברתו בכנסת של חוק התקציב לשנת 2023.
בהסכמים הקואליציוניים סוכם מפורשות: “עד העברת התקציב לשנת 2023 יושלם תיקון לחוק ביטחון להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בהסכמת כל סיעות הקואליציה”.
בנוסף נרשם, כי סיעת יהדות התורה מודיעה: “עניין זה הנוגע בנפשה אמור היה להיות מוסדר מבחינתה כתנאי עוד קודם הקמת הממשלה” – אך מתוך מודעות לתהליכים המתבקשים נקבע כי העניין יושלם עד העברת התקציב.
מכיוון שחוק הגיוס מובא על ידי הממשלה – נדרש פרסום של תזכיר חוק למשך 21 ימים. המשמעות: חלון הזמנים הולך ואוזל.
מי שמרכז את חוק הגיוס מטעם הקואליציה הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ שקיים דיונים מרתוניים עם הרמטכ”ל וגורמים נוספים, כאשר המתווה החדש המוצע הינו הורדת גיל הפטור לחרדים, תוך קיצור זמן השירות למשרתים בצה”ל ומתן הטבות למשרתים.
אך בעוד בויכוח על גיל הפטור בין האוצר – גיל 21 למשרד ביטחון גיל 23 – מסתמנת פשרה שתעמוד על גיל 22, הסיפור המרכזי הוא הדרישות הכלכליות.
לפי דיווח של הכתב מוטי קסטל בערוץ 14 אמש ולאחר ישיבה שהתקיימה, התפוצצו המגעים בין נציגי האוצר לנציגי משרד הביטחון, כאשר גורמים בכירים בממשלה מאשימים באירוע את שר הביטחון יואב גלנט.
לדבריהם, גלנט טיפס על עץ גבוה מאד ואם לא יירד ממנו – זה עלול להיות קץ ממשלת הימין.
העלות כיום של ההטבות לחיילים משוחררים לאוצר המדינה עומדת על מיליארד וחצי שקלים בשנה. גלנט דורש כעת למעלה מ-6 מיליארד. פער אדיר ובלתי ניתן לגישור.
באוצר טוענים, כי הדרישה הזו בלתי אפשרית לחלוטין, בטח שלא לאחר סגירת התקציב והעברתו בקריאה ראשונה. חמור מכך: את הכסף דורש גלנט ממקור תקציבי אחר שאינו בנמצא ולא מוכן לקחת אפילו חלק ממנו מהכסף שאושר לו לתקציב הביטחון.
החוק קובע כי במידה והתקציב לא עובר עד המועד שנקבע – יראו ביום שלמחרת כאילו הכנסת החליטה על התפזרותה וזו כאמור הסכנה הגדולה ביותר לממשלה כרגע.
“אם גלנט לא יתעשת”, טוענים אנשים בממשלה, “הוא יהיה אחראי במו ידיו על הפלתה של הממשלה”.
