חודש: יולי 2023

על רקע הבחירות לרשויות המקומיות שצפויות להתקיים בחודש חשוון, נמשך הקרב בין ש"ס ליהדות התורה על ראשות הרשויות השונות, כשהפעם נכנסה למירוץ גם העיר בני ברק.

בשבוע שעבר הודיע יו"ר ש"ס אריה דרעי למקורביו כי במפלגה מתכוונים להריץ את חבר הכנסת אוריאל בוסו, לראשות העיר בני ברק, זאת במקרה שלא יושגו הסכמות לפיהן מועמד ש"ס יכהן בתפקיד בבחירות 2028.

על רקע הצגת מועמדותו, חבר הכנסת אוריאל בוסו (ש"ס) ממשיך בסבב הביקורים בבתי גדולי ישראל, בניסיון לקבל תמיכה משמעותית במירוץ והבוקר (ב) עלה חבר הכנסת בוסו, למעונו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז, שם התקבל בחביבות לאחר תפילת שחרית.

ל'המחדש' נודע, כי במהלך הביקור, ראש הישיבה חיזקו ועודדו בפעולותיו הציבוריות למען הכלל, אולם נושא הבחירות לראשות העיר לא עלה על הפרק. גורם בבית מרן ראש הישיבה אמר ל'המחדש' כי "לא כל מי שמגיע לברכה מהרב, יקבל תמיכה. חבר הכנסת בוסו הגיע לברכה אישית ולא קיבל שום תמיכה פוליטית".

בתוך כך, בשבוע שעבר נחשף ב'המחדש', כי חבר הכנסת בוסו עלה גם למעונו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אשר דויטש, ממנהיגי פלג 'בני תורה', שם קיבל את ברכת הדרך בכל הנוגע להצגת מועמדותו ושילוב כוחות אפשרי, כשהפלג יודיעו על תמיכה במועמדותו של בוסו, שיתחייב לשמור על אינטרסים של המפלגה.

משטרת ישראל פתחה הלילה בחקירת הצתה וגרימת נזק ל-4 כלי רכב בישוב אבו גוש.

בנוסף במקום רוססה כתובת על חומה סמוכה המעלה חשד לפשע שנאה (ללא נפגעים).

מיד עם קבלת הדיווח, הגיעו למקום כוחות משטרה שהחלו באיסוף ממצאים ועדויות.

במקביל נערכו סריקות אחר החשודים במעשה בסיוע ומסוק מהיחידה האוירית של משטרת ישראל.

ממשטרת ישראל כי חקירת המשטרה נמשכת.

אליזבט צורקוב נחטפה בחודש מרץ האחרון בעיראק, ונעדרת מזה ארבעה חודשים. עד כה ריחף סימן שאלה סביב נסיבות החטיפה – כיצד ידעו בארגון חיזבאללה עיראק שאליזבת' נמצאת בבגדאד. לפי מקורות מודיעיניים ערביים, מי שיזם את הפגישה היא אליזבת' עצמה כך פורסם לראשונה בחדשות 12. לפי המקורות, היא פנתה לשיעי בשם אחמד אלעוואני כדי שיפתח ערוץ תקשורת עם בן דוודו מוחמד אלעוואני – בכיר חיזבאללה בעיראק.

כאשר השניים גילו שהיא ישראלית במפגשם השני עימה – החליטו לחטוף אותה. לפי המקורות, היה לפחות ניסיון אחד להעביר את אליזבת' דרך היבשה לאיראן. לא ברור אם הניסיון הזה צלח.

אליזבט צורקוב היא חוקרת מוכרת של המזרח התיכון ובעלת אזרחות ישראלית ורוסית. בנוסף, משמשת כעמיתת מחקר במכון למחקר מדיניות חוץ בפילדלפיה. צורקוב נכנסה לעיראק באמצעות דרכון רוסי. תחילה ביקרה באזור כורדיסטן, ובהמשך עברה לבגדאד. היא מוחזקת בידי המיליציה השיעית כתאאב חיזבאללה.

לסיפור הזה, אתם לא תאמינו: מעקב הקול היהודי בשיתוף ארגון "ערי ישראל" מגלה כי ערבים שהשתתפו בהתפרעויות הלאומניות בימי מבצע "שומר חומות" נשלחו לבצע עבודות שירות במרכז רפואי ובבית אבות.

את גזר הדין של אחד מהם פתחה השופטת מרב גרינברג במילים אלו: "הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום בעבירות של נשיאה והובלת נשק, שני בקבוקי תבערה, וכן עבירה של הפרעה לשוטר".

על פי כתב האישום שבו הורשע אותו צעיר ערבי, שהיה קטין בזמן ההתפרעות, "ביום 11.5.21 בעיצומו של מבצע שומר חומות, נשא הנאשם שני בקבוקי תבערה מלאים בנוזל דליק בדרכו למקום שבו בוצעו הפרות סדר. לאחר שהבחין בשוטרים השליך בקרבת מקום את הבקבוקים ובהמשך נעצר".

על אף חומרת העבירות, הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון מקל מאד עם הנאשם, תוך התחשבות בגילו הצעיר, בכך שהוא נעדר עבר פלילי וכן בשל נסיבות אישיות, וביקשה להשית עליו 9 חודשי עבודות שירות בלבד וקנס כספי בסכום של 2,500 ש"ח.

השופטת גרינברג מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, אישרה את העיסקה וזאת על אף שציינה כי הסדר הטיעון נוטה לקולא וסוטה ממדיניות הענישה הנוהגת. "מעשיו של הנאשם קשים ומסוכנים. הנאשם החזיק בבקבוקי תבערה המוכנים לשימוש כשהוא בדרכו להפרות סדר ואילולא הבחינו בו שוטרים, יכול והיה נעשה שימוש בנשק כדי לפגוע באחרים, לרבות כוחות משטרה", כתבה השופטת.

כאמור, את עבודות השירות שנגזרו עליו הוא נשלח לבצע במרכז הרפואי לניאדו שבנתניה, אלא שבפועל על אף האמור בגזר הדין, עבודות השירות של הפורע לא בוצעו במרכז הרפואי, ומלניאדו נמסר בתגובה כי "הנ"ל לא עבד מעולם בבי"ח לניאדו, לא במסגרת עבודות שירות ולא בכל מסגרת אחרת".

המקרה הזה הוא אינו היחיד בו מחבל מימי שומר חומות נשלח לעבודות שירות מסוג זה. כך גם במקרה של מלאז נצאר, ערבי כבן 24 מקלנסווה שהורשע בהשתתפות בהתפרעות על כביש 5614 שהחלה בכיכר הדרומית של קלנסווה וגלשה לעבר כיכר שער אפריים.

ההתפרעות שבה השתתף נצאר היתה ללא ספר חמורה ביותר. בגזר הדין תאר השופט אביב שרון מבימ"ש השלום בכפר סבא כי "הנאשם חבר לכ-40-50 מתפרעים אלימים, חלקם רעולי פנים, חלקם יורים מנשק אוטומטי, חלקם חוסמים את ציר התנועה וזורקים אבנים, מבעירים אש וחוסמים את הכיכר".

השופט הוסיף וכתב כי יש לתת משקל גם לזמן שבו התרחשה ההתפרעות. "עיתוי ההתפרעות חשוב – מדובר בתקופה בה מדינת ישראל היתה נתונה לירי רקטות מסיבי מעזה לעבר ערים במדינה, כאשר כוחות הצבא עוסקים במבצע "שומר חומות" ומשטרת ישראל פרוסה עד אחרון כוחותיה בערים ברחבי המדינה, כאשר התקופה כללה הפרות סדר נרחבות במוקדים רבים ברחבי הארץ". אולם נאצר החליט לחבור למתפרעים "במקום לתמוך במדינה ובמאמציה להפסיק את הירי הרקטי ולהפסיק את התפרעויות האזרחים".

על אף חומרת ההתפרעות, מכיוון שנאצר לא הורשע במעשה קונקרטי במהלך ההתפרעות, אלא רק בעצם נוכחותו יחד עם המתפרעים, החליט השופט לגזור עליו 45 יום בלבד של עבודות שירות אותם הוא נשלח לרצות בבית אבות סיעודי של רשת "בית אור" בכפר סבא.

בקול היהודי מציינים כי המאמצים לקבל את תגובת בית האבות, נכשלו.

מארגון ערי ישראל נמסר בתגובה: "הטיפול בעבירות לאומניות במישור הפלילי הרגיל מביא לתוצאות בלתי נסבלות. מפגעים שפעלו נגד מדינת ישראל בימיה הקשים, מרצים את עונשם בטיפול באוכלוסיות חסרות ישע. מערכת אכיפת החוק צריכה להפעיל היגיון בריא ולהטיל עונשים המרחיקים את המפגעים מהחברה. על מוסדות הרפואה והסיעוד להיות שומרי סף ולא לאפשר למורשעים על רקע לאומני לבוא בשעריהם".

משירות בתי הסוהר נמסר "בית המשפט הוא הגורם המוסמך לגזור עונש מאסר בעבודת שירות. יחידת ברקאי, מבצעת הליך בדיקת התאמה של מועמדים מול משטרת ישראל ו/או גורמי בטחון לבחינת מסוכנות, ולאחר מכן, נערך הליך של אבחון והשמה, עבור כל מועמד לריצוי עונש מאסר בעבודת שירות, בהתאם לנתונים אישיים שנבחנים, ובהתאם לצורכי המעסיק, אשר הינו מעסיק וולנטרי. מעבר לכך, לא נוכל לציין מפאת צנעת הפרט".

לאחר שבממשלה דרשו מהיועצת המשפטית גלי בהרב מיארה, הנחיות בכתב בנושא ההפגנות ומחאות מול בתי אנשי ציבור, כמו גם הנחיות בנוגע למערכת אכיפת החוק, אמש (א) סמוך לחצות לילה פרסמה היועצת הנחיות שלא עונות על שאלותיהם של חברי הקואליציה, תוך ניסיון להלך אימים כאילו מדובר בהנחיות אשר "אינן נקבעות לפי מקרה כזה או אחר, אלא קובעות אמות מידה אחידות ושוויוניות".

במהלך ישיבת הממשלה, השרים הטיחו בדיון בנושא ביקורות על התנהלות היועמ"שית והמפכ"ל. השרה רגב קראה לפטר את היועמ"שית ובן גביר זעם על שלא הוגשו כתבי אישום נגד מפגינים שנעצרו.

במכתב ששיגרה המשנה ליועצת, שעה לפני הדד-ליין שהקציבו לה בממשלה, פרסמה היועמ״שית את מדיניותה בעניין ההפגנות, חסימות, חקירות והעמדה לדין.

על פי דבריה, הפגנות רגילות – מרביתן אינן טעונות רישיון מהמשטרה, אך תהלוכות – מעל 50 איש טעונות רישיון.

בנוגע לחסימת צירים – ״על המשטרה לאזן בין זכותו של היחיד להפגין לבין הציבור״. עם זאת לגבי פינוי מפגינים נקבע כי "המשטרה אינה רשאית להפעיל כוח בהפגנות שאינן כרוכות בהפס״ד ובמקרה שקיים הפס״ד – על המשטרה להשתמש במידת כח סבירה״. בנוגע לחסימה יזומה, או הפעלת כח לפתיחת ציר חסום, קובעת היועצת כי היא "נתונה לשיקולו של מפקד המחוז".

בנוגע להפגנות ליד בתי אנשי ציבור, כתבה המשנה ליועצת: "קיים איסור להפגין מול או ליד לבית, אך ״בסמיכות מסוימת אליו״, יחולו הכללים של הפגנות רגילות."

חקירות והעמדה לדין: "על רקע הפגנות – יש לשקול שיקולים רבים כמו עבירות קודמות, גיל, אופי ההפגנה ונסיבותיה, האם ננקטה אלימות ועוד".

גם הסרבנות עלתה על השולחן והיועצת קבעה כי "כל עוד לא נעשה מעשה בפועל, אין עבירה על החוק". על קריאות למרי אזרחי אמרה כי ״יש להוכיח מבחן הסתברותי מחמיר במיוחד הקושר בין הקריאה לבין זה שהחליט לא לציית״.

בסיום הדברים בחרה היועצת לשוב ולעקוץ את חברי הממשלה כאילו הם רוצים לראות דם, בזמן שהם ביקשו לדעת אך מבין כל חוסמי הכבישים עד כה, לא הוגש אפילו כתב אישום אחד. תשובה לכך היא לא נתנה, אבל נזיפה כן. ״אין צורך לומר שמערכת אכיפת החוק אינה יכולה לגזור על עצמה עמידה ברף מספרי כלשהו של שימוש בכלים לפיזור הפגנות, של מעצרים, של כתבי אישום וכדומה. ההנחה כי על מערכת אכיפת החוק לעמוד במכסות, היא שתוביל לפגיעה קשה בערך השוויון בפני החוק״.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד אמר בפגישה עם בכירי ההסתדרות כי לא ישבית את המשק במחאה על צמצום עילת ההסתברות. "זה סוף פסוק", אמר בפגישה. כך פורסם אמש (ראשון) בחדשות הערב בכאן 11.

בר-דוד וההסתדרות סרבו להשתתף הערב בפגישת ראשי המגזר העסקי. בפגישה המתקיימת הערב, חלק מראשי המגזר העסקי קוראים להשבתת המשק. עם זאת, בכירים בהסתדרות מסרו לכאן חדשות – "לא נשבית את המשק על כל סעיף, יש לנו קווים אדומים".

ביום שלישי שעבר, אז התקיימו מחאות נגד הרפורמה המשפטית ברחבי הארץ, קרא בר-דוד, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לעצור מהר ככל האפשר את "הכאוס המטורף", כלשונו, שיש בחברה הישראלית. בכינוס של ראשי ועדים בתל אביב אמר בר דוד לראש הממשלה "הכדור בידך. לאן אתה לוקח את מדינת ישראל? מה המורשת שתשאיר אחריך?". הוא הוסיף שאין לתת לקיצוניים מכל הצדדים להשתלט לנו על החיים. "כשארגיש שכלו כל הקיצין – נתערב ונפעיל את העוצמה שלנו".

חיזוק הקשר עם אפריקה על רקע הניסיון האיראני להרחיב פעילות ביבשת. שר החוץ אלי כהן הגיע לביקור בזק מדיני בניירובי במהלכו נפגש שר החוץ של קניה ועם מנהיגים אפריקאים נוספים.

קניה בת ברית מרכזית של ישראל במזרח אפריקה המסייעת בהרחבת מעגל השלום והנורמליזציה ואישרור מעמדה של ישראל כמשקיפה בארגון לאיחוד אפריקאי. בביקור נפגש שר החוץ עם עמיתו שר החוץ של קניה מוטואה ומנהיגים אפריקאים נוספים.

במהלך הפגישות הבילטראליות דנו השרים בחיזוק הקשרים בין ישראל לקניה וליבשת אפריקה והרחבת מעגל השלום עם מדינות אפריקאיות נוספות.

שר החוץ כהן ציין כי בחודשים האחרונים התחזקו הקשרים הכלכליים בין המדינות וכי על הפרק שיתופי פעולה בתחום הגנת הסייבר והרחבת טיסות הצ׳רטר בין ישראל לקניה בעונת התיירות.

במהלך הביקור קיים שר החוץ כהן פגישות נוספות שמטרתן להרחיב את מעגל השלום והנורמליזציה ביבשת אפריקה.

שר החוץ אלי כהן: ״לביקור המדיני בניירובי חשיבות אזורית ואסטרטגית על רקע ניסיונות איראן להרחיב את השפעתה ביבשת. מעמדה האזורי של קניה הופך אותה לשותפה מרכזית של ישראל במרחב המזרח אפריקאי. חברותה של קניה בבורד של הסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית מאפשר לה להשפיע על הפיקוח הבינ״ל על ההפרות האיראניות בתוכנית הגרעין.

אני מודה לנשיא קניה רוטו ולשר החוץ מוטואה על מאמציהם לקדם את מעמדה של ישראל ביבשת ולפתוח עבור מדינת ישראל דלתות במדינות ביבשת איתן אין לנו עדיין יחסים דיפלומטיים.

נמשיך לחזק את הקשרים הכלכליים עם קניה בתחומי החקלאות, התיירות והסייבר, בעיקר לאור החלטתה של קניה שישראל תוביל עבורה את פרוייקט הסייבר הלאומי״.

ניצב עמי אשד, שהודח מתפקידו כמפקד מחוז תל אביב והודיע על פרישה מהמשטרה לאחרונה, ירד הערב (ראשון) לשוחח עם מפגינים שבאו לתמוך בו ליד ביתו בכפר סבא.

כזכור, אשד הודח על ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וסירב לקבל תפקיד של ראש אגף הדרכה. לאחר הצהרתו יצאו מפגינים רבים נגד הרפורמה המשפטית והממשלה לרחובות.

"אני מאוד נרגש לראות את כל האנשים פה", אמר אשד. "באים לתמוך, זה לא מובן מאליו בעיניי. לאורך השנים שמרתי די הרבה על האנונימיות שלי, לא 'התערבבתי', לא בתקשורת ולא בפוליטיקה. מאוד מרגש לראות שכל כך הרבה אנשים באים, לתמוך בקצין משטרה. תודה".

אשד הוסיף: "כל מה שרציתי לעשות, כמה דברים מאוד מאוד פשוטים אחד ובאמת למלא את החובה המוסרית שלי כלפי אזרחי מדינת ישראל שאותה אני ממלא כבר קרוב ל-40 שנה בתפקידי ביטחון כאלה ואחרים. לשמור עליכם מכל משמר ולא משנה מי אתם, מה אתם ומה הדעות שלכם. כי אנחנו באמת בשיח המאוד מתלהם שקורה בתקופה האחרונה. לצערי הרב אני חייב להגיד הולכים למקום הזה. אני כל מה שאני מבקש מכם. שני דברים פשוטים: אחד, תזכרו שכולנו שייכים לעם הזה שנקרא ישראל ואסור לעולם. שנפנה איזשהי, אפילו זרוע או אפילו יד מאיימת איש לרעהו.

"והדבר השני, שלא חשוב מה – תזכרו שבמשטרת ישראל יש 33,000, שוטרים שכל יום יוצאים לעבודה שלהם בשביל לשמור עליכם. כדי שיהיה לכם זכות להפגין כדי שיהיה לכם זכות לחיים מאושרים כדי שלא תיפגעו, והם עושים את זה אפילו במחיר פגיעה בהם. אם אתם רוצים באמת לחבק אותי. תחבקו את שוטרי משטרת ישראל, להם מגיע יותר".

יום שני – ישררו אז עומסי חום כבדים עד קיצוניים ברוב אזורי הארץ.

יום שלישי – גל החום ייחלש מעט, אך עדיין יורגשו עומסי חום כבדים.

יום רביעי – דומה.

לפחות 33 בני אדם נהרגו ו-11 נוספים מוגדרים נעדרים בגשמים עזים ושיטפונות שפוקדים את דרום קוריאה. התקשורת המקומית דיווחה היום (ראשון) כי לפחות שמונה גופות חולצו ממנהרה שהוצפה בעיר צ'נגג'ו שבמרכז המדינה. כך דווח בהארץ'. הרשויות מעריכות שמספר ההרוגים יעלה עוד יותר. הרשות המטאורולוגית הודיעה שהגשמים יימשכו בימים הקרובים בחלקים נרחבים במדינה.

כ-400 עובדי חילוץ והצלה, בהם צוללנים, ערכו אתמול חיפושים במעבר התת-קרקעי בצ'נגג'ו המשתרע על פני 685 מטר. לפי שעה לא ברור כמה אנשים נלכדו בהצפות בתוך המנהרה, אולם על פי הערכות לפחות 15 מכוניות שקעו במים, בהם אוטובוס.

רשויות ב-16 ערים לפחות באיטליה פרסמו בסוף השבוע אזהרות מפני חום קיצוני, בשעה שאירופה הדרומית מתמודדת עם טמפרטורות גבוהות ויוצאות דופן. כך דווח בגרידאן. בערים רומא, פירנצה ובולוניה הטמפרטורות התקרבו לכ-35 מעלות צלזיוס, ולפי תחזיות הן עלולות להגיע לעד 49 מעלות צלזיוס בסיציליה ובסרדיניה — הגבוהות ביותר שתועדו אי פעם ביבשת.

גל החום הקיצוני קרוי באופן לא רשמי קרברוס, החום האינטנסיבי נגרם כתוצאה מאזור של לחץ גבוה, שהביא אוויר חם מאפריקה לאירופה. אוויר חם, שצובר יותר לחות מאשר אוויר קר, יכול להוביל לתנאים חמים ויבשים באזורים מסוימים, ולגשמים כבדים ולהצפות באחרים.

גם בצרפת ובספרד מתמודדים עם חום כבד, ויש דיווחים על תיירים ואנשים שהתמוטטו באיטליה וביוון, שבימים האחרונים הטמפרטורות בה הגיעו ל-40 מעלות צלזיוס ואף יותר. מתנדבים חילקו בקבוקי מים באתרים התיירותיים, והרשויות נקטו צעד יוצא דופן כשהודיעו אתמול על סגירה זמנית של האקרופוליס באתונה. במדינה חוששים שגל החום עלול להצית שריפות חורש ויער, והממשלה כבר הודיעה על היערכות לתרחיש.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום לדיון המשך "תופעת האלימות הגוברת נגד עיתונאים וגופי תקשורת". היו"ר ביטן הדגיש את החשיבות בהגנה על חופש העיתונות ובקיומה של תקשורת חופשית כערך חשוב במדינה דמוקרטית, והזכיר כי הוועדה ביקשה מהמפכ"ל לגבש נוהל, בהתייעצות עם מועצת העיתונות, על מנת שתהיה אבטחה סבירה לעיתונאים במקרים שבהם יש רגישות גבוהה. הוא ציין כי הוועדה קיבלה נוהל של המשטרה, משנת 2019, ביקש לדעת מה נעשה מאז אותה ישיבה.

ח"כ רייטן אמרה כי מאז הדיון לא חלה התקדמות ולא התקבלה תשובה מעבר לאותו נוהל של המשטרה משנת 2019. "לא זז שום דבר והייתה התנערות וחוסר יחס של המשרד לביטחון לאומי, ומאז נפצעו לא מעט עיתונאים, בעקבות תקיפות אזרחים ושוטרים", אמרה. היו"ר ביטן הוסיף, כי ברור שאי אפשר לדאוג לכך שלא יפגע אף אחד, אבל לא ברור למה לא נעשה שום דבר מול מועצת העיתונות מאז.

ראש חטיבת הדוברות המשטרה, תנ"צ שלומי שגיא, אמר כי הנוהל המדובר תוקף ביולי 2020, והוא נותן מענה מפורש לכל התנהלות המשטרה מול העיתונאים בזירות אירוע. לדבריו, "אנחנו לא יכולים לאבטח כל עיתונאי ועיתונאי, כשמדובר בפיגוע או אירוע רצח התקשורת נמצאת באזור מתוחם ויש שמירה ואבטחה – באירועים האלה אני לא מכיר תקיפות. במחאות העיתונאים מתפזרים ויש קושי לזהות אותם. בחו"ל עיתונאים הולכים עם וסט שמזהה אותם, בישראל לא ועדיין כששוטר מזהה עיתונאי במצוקה הוא מיד מסייע לו. לכל עיתונאי יש את הטלפון שלי ושל הדובר בשטח ואם הם מתקשרים אנחנו מיד שולחים שיטר לידם. הפרעה לעיתונאי במהלך שידור זו לא עבירה פלילית. אנחנו רואים בחומרה תקיפה של עיתונאי, ואם שוטר רואה את זה בשטח מיד מתבצע מעצר, ואני לא מדבר על הצלם שנתן אגרוף לשוטר ונעצר – זה חריג".

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ושב וביקש לקהל נוהל שמקובל גם על נשיא מועצת העיתונות מלצר ומשרד המשפטים תוך שבוע. בנוסף ביקש דיווח על כל החקירות שמתנהלות בעניין תיקפת עיתונאים בשנה אחרונה, בכמה מקרים הוגשו כתבי אישום וכמה עוד צפויים. בנוסף הוא ביקש מהמשטרה לבצע הסברה לשוטרים ואמר כי הוא לא פוסל סימן מזהה לעיתונאים, וכן קרא ליועצת המשפטית לממשלה להוציא נוהל מחייב לרשויות החקירה והאכיפה בעניין הטיפול בתלונות עיתונאים.