חודש: יולי 2023

תיעוד ויראלי מהספארי ברמת גן, נדמה כאילו נלקח ממקום אחר לגמרי. דישון, המתגורר אף הוא בספארי, חדר לשטח האריות מבלי שאיש ישים לב ועד מהרה החל להתפתח קרב איתנים, שאיש לא היה מאמין שיכול להיגמר כך.

בהודעה שפרסמה הנהלת הספארי, הם מגוללים את ההתרחשות הדרמטית, שלב אחר שלב. "בימים האחרונים רץ ברשתות החברתיות סרטון של ראמזי הדישון, אשר נכנס יחד עם מספר כלי רכב אל שטח האריות.

לצערנו, הצוות לא הבחין בכניסתו בין הרכבים. נוכחותו נחשפה רק כאשר האריות החלו לרדוף אחריו והחלה התרחשות בשטח. הצוות הגיב במהירות האפשרית וניסה להפריד בין האריות לבין הדישון.

הדישון נחלץ וברח החוצה תוך שהוא ממשיך לרוץ לשטח הסוואנה עד שהורדם באמצעות חץ הרדמה ונלקח לטיפול רפואי בבית החולים. הוא טופל והושב לגדרת אקלום אך שם הוא מת זמן קצר לאחר האירוע".

בספארי מציינים עוד כי "מבדיקת הווטרינרים עלה, כי הדישון היה פצוע מגדרות בשטח האריות ומהמאבק באריות עצמם יחד עם סטרס רב".

לדבריהם, "ביצענו תחקיר מעמיק בעקבות המקרה המדובר ולמדנו מכך שישנו שטח מת בשדה הראייה של המטפלים המפקחים על האריות. הדבר לא פוגע ביכולתם להשגיח על האריות, או לווסת את כניסת הרכבים, אך מהווה בעיה במקרה של בעל חיים אשר נכנס לשטח בשוגג".

בעקבות כך בוצעו עבודות פיתוח בשטח האריות לשיפור שדה הראייה "וכמובן שחידדנו יחד עם המחלקה את הנהלים".

רבני משפחת אבוחצירה המעטירה, בהיותם במרוקו חיו ברווחה, כיאה למעמדם הרם. היו להם בתים מרווחים ומשרתים שבישלו להם מעדני מלכים, אך כשעלו לארץ ישראל, הם התגוררו בערי פיתוח מרוחקות שנועדו לעולים החדשים מצפון אפריקה. השינוי היה גדול, התנאים החדשים היו קשים מנשוא והם סבלו מעוני ומחסור.

אחיו של הבבא סאלי היה רבי יצחק אבוחצירא, בבא חאקי. הוא התיישב בעיר רמלה והתמנה שם לרב הראשי. בשנים ההן הייתה "תקופת הצנע", ובבתים רבים שרר עוני. הרבנית שלו, שבמרוקו הייתה רגילה לחיי רווחה, התקשתה להתמודד עם המצב החדש.

באחד מן הימים אמר בבא חאקי לרבנית: "ארץ ישראל נקנית בייסורים. עד היום הקב"ה ניסה אותנו בניסיון העושר ומעתה הוא מנסה אותנו בניסיון העוני". השיבה לו הרבנית, "אני מוכנה לחיות בצמצום בכל ימות השבוע, אבל מה יהיה בשבת? איך אכין את השבת?" ורבי יצחק עונה בחביבות אין סופית: "אל דאגה! הבוטח בה' – חסד יסובבנהו".

הגיע יום רביעי – והמקרר ריק. שוב פנתה הרבנית אל בעלה הגדול ואמרה: "מה יהיה?" ושב השיב לה: "ישועת ה' כהרף עין".

יום חמישי הגיע ובשעת בוקר היא יצאה מביתה, והנה בעודה צועדת לה לאיטה, היא מוצאת ברחוב שטר של עשר לירות – סכום גדול בימים ההם – שהספיק לכל צרכי השבת ברווח. היא הרימה את השטר ואצה רצה לביתה בשמחה, כשהיא קוראת בהתרגשות: "חסד ה'! מצאתי עשר לירות, נוכל לקנות את כל המצרכים בשבת".

הרבנית הייתה בטוחה שבעלה יצטרף אליה לשמחה ולהודאה, אך ציפתה לה אכזבה: "אני מצטער", אמר הבבא חאקי, "לא נוכל להשתמש בכסף הזה". "מדוע ולמה?" שאלה אשת חבר והאדמו"ר השיב: "הכסף הזה אינו נועד לשימוש".

הרבנית שיודעת ספר הייתה, תמהה: "מדוע? הרי לכסף אין סימן והבעלים התייאשו ממנו, אם כן הדין הוא שהוא שלנו". בעלה הצדיק את דבריה, אך אמר: "גם אם על פי דין הוא שלנו, לא נוכל להשתמש בו". הרבנית לא הצליחה לרדת לעומק דעתו והמשיכה לתמוה: "אם הקב"ה שלח לנו אותו, הרי זה אות מן השמים שהוא מיועד לנו כדי שנוכל לענג את השבת, ומדוע לא נשתמש בו".

ורבי יצחק החל להסביר בנועם: "אסביר לך בתי. הרי השטר היקר הזה אבד למישהו, וכשיתברר לו שהוא איבד אותו, בוודאי תיגרם לו עוגמת נפש עצומה. אמרי לי, איך יְמָלֵאנו לֵּבּנו להתענג ולשמוח במאכלי השבת מהכסף הזה, בשעה שבעליו שרוי בצער על אובדנו?!"

הרבנית הסכימה לדבריו, אך שאלה בארשת של דאגה: "ומה יהיה עלינו ? מה אכין לשבת?" והאדמו"ר השיב: "זהו ניסיון בתוך ניסיון. הקב"ה מנסה אותנו. אם נבטח בה' ולא נדאג – הוא ידאג לנו" ואכן כעבור זמן קצר, הגיע הדוור והביא עמו מכתב מיהודי במרוקו. הוא ביקש ברכה מהבבא חאקי וצירף סכום גדול לפדיון נפש. הכסף הזה הספיק להם לשבתות רבות.

בפרשתנו נאמר: "וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה" (במדבר פרק לב). אומרים חז"ל (במדבר רבה כב, ט): "עליהם נאמר 'נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך'".

בקשת בני גד ובני ראובן לקבל את נחלתם בעבר הירדן, נקרא נחלה מבוהלת. ואכן מובא במדרש [במדבר רבה כב, ז], שבעבור בקשתם לקבל נחלה בעבר הירדן, נענשו בני גד ובני ראובן וגלו ראשונים בגלות אשור [כמובא בדברי הימים א ה]. מלבד זאת, מובא בנביא [יחזקאל כח, כד] שעמון ומואב היו כקוץ מכאיב, בעיקר לבני גד ובני ראובן, וכל הזמן הם היו עושים עימם מלחמות.

ולכאורה הקושיה עצומה: הרי במפרשים מובא שכוונתם היתה לשם שמים, אם כדברי המגיד מדובנא משום שהיה להם מקנה רב, וכיון שמובא בגמרא [בבא קמא עט ע"ב] שאסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל, משום שהבהמות נכנסות לשדות אחרים ומזיקות אותן ויש בכך גזל, הם ביקשו לעצמם נחלה בעבר הירדן,
ואם כדברי הש"ך על התורה, שכיון ששמעון חנה איתם במדבר תחת אותו דגל, הם חששו שגם בארץ ישראל יהיו עימו ביחד, ולא רצו להיות עם מי שנכשל בבנות מואב. אם כן, מה היתה התביעה עליהם? הרי הם עשו זאת לשם שמים! לא לחטוף את הברכה.

מפרש ה"שפת אמת" זצ"ל, שהטענה עליהם היתה אחת ויחידה: למה רצתם ומיהרתם? המהירות והבהלה – היא זו שגרמה לתביעה עליהם! יהודי צריך לדעת שהקב"ה מוכן לתת לו הכל, אך אל לו להיות מבוהל ולחטוף מעצמו.

מסופר על משמש של אדמו"ר גדול שאמר פעם לרבו: "מצבי הכלכלי דחוק. אני מבקש שהרב'ה יעזור לי". "אל תדאג", אמר לו האדמו"ר, "אשתדל לעזור לך!"

ויהי היום והאדמו"ר הכין מעטפה ובה כסף רב עבור משמשו, והניחה במגירה שלו. לפתע, הגיעה שיחת טלפון דחופה, והאדמו"ר קם ממקומו ויצא מן החדר. המשב"ק ישב בחדר לבד, ומחמת סקרנות פתח את המגירה. הוא ראה את המעטפה התפוחה, הושיט את ידו כדי לבדוק את תוכנה, ועיניו כמעט יצאו מחוריהן למראה השטרות הרבים שגדשו אותה.

"אני לא יכול לעמוד בזה", אמר המשמש לעצמו. "מה כבר יקרה אם אטול כמה שטרות? הרי גם כך הרב'ה מחלק אותם כצדקה, ומה רע אם גם אני אהנה מכך? בודאי הוא לא ישים לב!" הוא נטל מהשטרות בכוונה להכניסם לכיסו, ובדיוק אז שב האדמו"ר לחדר ותפס אותו בקלקלתו…

"שוטה שבעולם!" אמר לו האדמו"ר. "המעטפה הזו נועדה עבורך! היית יכול לקבל את הכסף בדרך כבוד, ובמקום זה בחרת לקבלו בדרך גניבה!"

מדרש נוסף אומר [במדבר רבה כב, ז]: הקב"ה נותן לאדם שלוש מתנות: חכמה, גבורה ועושר. אמנם לעיתים אדם מאבד אותן. מתי? כאשר הן באות לו בחטיפה! יהודי שרוצה לזכות, הוא זה שלא חוטף, אלא אומר: אני לא מבקש מעצמי. אמתין בסבלנות עד שהקב"ה ייתן לי זאת! זה היה חטאם של בני גד ובני ראובן. אתה רוצה דברים טובים? מצוין, אבל למה במהירות? תעשה זאת במתינות! כשאדם יודע להתגבר על עצמו – הוא מצליח. תישן על זה לילה!

כאשר הקים רבה של רעננה, רבי יצחק פרץ שליט"א, את מפלגת ש"ס, עלה למעונו של מרן הרב שך זצ"ל ושאלה בפיו: "פעמים רבות יושבים בישיבת הממשלה וצריך לקבל החלטות מאד קשות, ולא תמיד יש אפשרות לשאול דעת תורה מה לעשות. איך אדע מה לעשות?"

אמר לו הרב שך משפט שיש בו חכמה שאין כמותה: "לעולם אל תתן תשובה באופן מיידי. תמתין עוד לילה ותיתן את התשובה למחרת". ה"מבוהלת" גורם ל"אחריתה לא מבורך", כי כשאדם חושב על כך במתינות, הוא יכול לבחון את הדבר לאשורו, ולבדוק שמא יש פה תאוות ממון, אלא שהוא עוטף אותה במסווה של לשם שמים. אם אדם רוצה להתרומם ולהצליח, הוא מוכרח להתגבר על הדחף להחליט בו במקום, ולנהוג במתינות.

נקודה חשובה נוספת, אומר משה רבנו: "וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי־גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֙אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה:"

אומר המלבי"ם: "הנה על שאלתם הראשונה שיתן להם הארץ לאחוזה לא השיב להם מאומה, רק על שאלתם השניה שאמרו אל תעבירנו את הירדן השיב להם שתי תשובות: מצד היושר והצדק הכי ראוי שאחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה, בשלום ובמנוחה, והגם שאמרו שא"צ לעזרתם כי ה' הכה את הארץ והוא הלוחם בכ"ז הם יבוא למלחמה, הגם שלא ילחמו כי ה' הנלחם להם בכ"ז יצטרכו לבא למלחמה ולעמוד על המשמר ולשאת כובד טורח המלחמה ואתם תשבו במנוחה ולא תשתתפו במשא אחיכם.

ולאחר שהוכיחם משה אמרו [טז- יח]: "גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו, ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל… לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו", על כך השיב להם משה [כ-כב] "אם תעשון את הדבר הזה, אם תחלצו לפני ה' למלחמה, ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה', עד הורישו את אויביו מפניו, ונכבשה הארץ לפני ה', ואחר תשבו… והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני ה'". שוב ענו ואמרו בני גד וראובן [כה-כז]: "עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה… ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה כאשר אדוני דובר".

כל המעיין בפסוקים אלו יתמה: אם כבר אמרו אנחנו נחלץ חושים, מדוע הוצרך משה לחזור שוב על כל דבריהם, והרי היה יכול לומר להם בקצרה, שאכן רק בתנאי זה תקבלו את עבר הירדן. והקושיא תגדל שבעתיים שכן, לאיזה צורך חזרו בני גד וראובן שוב על כל דברי משה, ולא אמרו שמקבלים על עצמם ותו לא?.

מיד 'תיקנו' את דבריהם, לכן חזרו ואמרו כמו שהם עומדים בראשית דבר – "ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה'", ולא די בזה, אלא משה רבינו חזר ואמר כן לפני כל 'ראשי המטות' ב'תנאי כפול': כי אכן זה סוד חשוב בנחלת הארץ לא רק להיום אלא למשך כל הדורות הבאים לזכור עם ישראל אחד הוא. כלום שותפים לעשיה, כולם שותפים ללחימה כל אחד שותף בצער ובשמחה של השני.

כשיוסף ובנימין נפגשו לאחר שנים רבות של נתק, נאמר [בראשית מה, יד]: "ויפול על צוארי בנימין ויבך ובנימין בכה על צואריו". אומר רש"י: "'ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך' – על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן ליחרב. 'ובנימין בכה על צואריו' – על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו ליחרב"
לכל אחד היתה את הצרה הפרטית שלו, אבל הבכי של כל אחד מהם היה על הצרה של השני!

לבבא חאקי היה מותר על פי הלכה להשתמש בכסף, אבל לא היה מסוגל לעשות זו כשלשני יש צער.
כשהצער של השני נוגע ללבך ואכפת לך ממנו יותר מאשר אכפת לך מעצמך – כך בונים את בית המקדש!
בית המקדש ייבנה בזכות דאגה ואכפתיות לזולת, מתוך ענוה וביטול עצמי מוחלט.

ולסיום, בישיבה אחת ניגש חתן ושאל את ראש הישיבה "על מה אני צריך להתפלל בחופה שלי?" השיב לו ראש הישיבה: "דבר ראשון תתפלל על החברים שלך, שגם הם יזכו להיכנס תחת החופה במהרה. אתה מאושר? תתפלל שגם הם יהיו מאושרים!

חזק חזק ונתחזק !!

יהיו הדברים לעילוי נשמת מור אבי מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל

חברת מייקרוסופט וגורמים אמריקניים נוספים פרסמו, כי האקרים סיניים הקשורים לממשלה פרצו בחודשיים האחרונים לחשבונות מייל של כ-25 גופים, בהם לפחות שני משרדים ממשלתיים בארה"ב. היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, אמר כי ארצו עלתה על החדירה באופן מיידי ומנעה את המשך התופעה. משרד החוץ ומשרד המסחר מסרו, כי הם בין המשרדים שהותקפו.

לאור ההשוואה המתבקשת לפריצת SolarWinds בסוף 2020 המיוחסת לרוסיה, בכיר בממשל האמריקני מסר, כי אין ביניהן כל דמיון והתופעה הנוכחית מצומצמת בהרבה.

יצוין, כי הפריצה נעשתה ברקע מאמציה של ארה"ב להפשיר את הקרח ביחסים עם המעצמה האסייתית, כאשר ביקורו של מזכיר המדינה האמריקנית אנתוני בלינקן בסין, בעת האחרונה, נועדה לצורך פתיחת ערוץ פתוח בין המדינות.

בתוך כך, בלינקן נפגש אמש עם הדיפלומט הסיני הבכיר וונג יי, בשולי פסגת מדינות דרום מזרח אסיה – באינדונזיה, ועל פי גורם אמריקני, הוא העלה בפניו את דבר הפריצה והטיח, כי הממשל האמריקני יבוא חשבון עם הפורצים.

שגרירות סין בלונדון הגיבה להאשמות ואמרה, כי אין למדינה שום קשר לפעולות הסייבר וכל הדיווחים סביב העניין הם דיסאינפורמציה. היא הוסיפה לכנות את ארה"ב "אימפריית פריצות הסייבר הגדולה בעולם וגנבת סייבר עולמית".

מומחי אבטחת סייבר במגזר הפרטי מציינים, כי הפריצות הללו מוכיחות את עליית המדרגה של סין ביכולות הסייבר שלה.

שר העבודה, יואב בן צור, יצא השבוע למסע מדיני בספרד לצורך חיזוק קשרי העבודה והקשרים האסטרטגיים בין מדינת ישראל למדינות החברות בארגון ה UFM . ארגון ה-UfM הוא ארגון בינלאומי המאחד את 28 מדינות האיחוד האירופי, ו-15 מדינות מאזור הים התיכון, להגברת שיתוף הפעולה באזור האירופי-ים תיכוני ומטרתו לבסס דיאלוג ושיתופי פעולה אזוריים נושאיים, באמצעות מפגשי שרים ובכירים, כנסים מקצועיים, קבוצות עבודה, יצירת הסכמים ושיתופי פעולה כלכליים.

השר השתתף בכנס בנושאי מיומנויות בשוק העבודה יחד עם שרי עבודה ממצרים, ירדן ועוד. בנוסף, התקיימה פגישה עם נשיאי הקהילות היהודיות, והוצגו אפשרויות שונות שמציע משרד העבודה לעולים בתחומי התעסוקה. לביקור התלווה מנכ״ל משרד העבודה, ישראל אוזן.

במסגרת הכנס המרכזי, שר העבודה נפגש עם ניקולס שמידט, הנציב האירופי לתעסוקה וזכויות עובדים, בפגישה דנו השניים בקידום חילופי ידע בתחום שילוב אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה לטובת כלל הציבור.

השר יואב בן צור, ״אני שמח לחתום את המסע המדיני שלי במדריד, בין ידידי האמת של ישראל שרואים בה בית. ישראל היא אכן ביתכם ואנחנו תמיד נעמוד לצדכם בדיוק כשם שאתם עומדים לצדינו. השותפות בנינו היא אמיצה, איתנה ויצוקה.״

הבחירות לרשויות המקומיות אוטוטו כבר כאן, וחרושת הדילים והשמועות, לצד המחלוקות, הפילוגים, הבריתות והאיחודים מגיעה לכל הערים. לקראת הבחירות הקרבות, 'המחדש' ביקר השבוע ביישוב "טלזסטון" וביקש לבחון את הדופק בעיר בה מכהן ראש המועצה יצחק רביץ, בקדנציה ראשונה, אך נראה שאיש לא יכול להזיזו משם. וגם מה קורה בסיעת ש"ס ביישוב.

קצת היסטוריה על "קרית יערים"

השם קרית יערים מקורו מעיר כהנים המוזכרת בספר התנ"ך, ואשר שרידיה נמצאות בסמוך. משמעות השם קרית טלז-סטון: לפני קום המדינה אנשי הישוב הישן קנו את אדמת המקום באמצעות החברה לרכישת קרקעות בהרי יהודה, על מנת להקים ישוב בשם "קריית יערים" התוכניות אושרו בתקופת המנדט, אולם המלחמה בשנת 48 גדעה את ביצוע תוכנית זו.

לאחר שנים נקנו חלק מהקרקעות על ידי "ישיבת טלז" באמצעות תרומת נדבן יהודי בשם "ארווינג סטון" שתרם כסף לבניית הקריה. ולכן באותה תקופה נקרא המקום טלז-סטון: מקור השם, ישיבת טלז: על שמה של עיר בליטא שנקראה טלז והתפרסמה בזכות ישיבה חשובה שהייתה בה: "ישיבת טלז".

לעומת זאת יש הסוברים שהשם "סטון" נובע דווקא מאירוע מוקדם יותר. בתחום המועצה המקומית קרית יערים ישנה מצבת זיכרון לדוד (מיקי) מרכוס הנודע גם בשם מיקי סטון, סטון – מרכוס שהיה האלוף הראשון של צה"ל, היה במקורו קולונל יהודי בצבא ארצות הברית שהגיע לארץ ישראל במלחמת השחרור כאחד מאנשי מח"ל, לתרום מניסיונו הצבאי להקמת צה"ל צבא מאורגן ולא לוחמי גרילה. שעות מספר לפני תחילת ההפוגה הראשונה הוא נורה בשוגג ונהרג. במקום בו הוא נהרג, כנראה מאש זקיף צה"ל, הוקמה האנדרטה.

היישוב טלז סטון עלה לכותרות לאחר שהפך לסוער במיוחד במערכת הבחירות הקודמות לרשויות המקומיות, זאת על רקע כוונתה של דגל התורה להצניח את סגן ראש עיריית ביתר דאז, העונה לשם יצחק רביץ, כדי שיוביל את המפלגה ביישוב. ראש המועצה שגילה זאת דרך התקשורת, טען לסיכומים שהופרו עם היו"ר הדגלאי ורק בתום מערכת של ויכוחים פנימיים, הושג הסדר: ראש המועצה המיתולוגי אברהם רוזנטל ימשיך לכהן בשנה הראשונה ורק לאחריה ייכנס רביץ לנעליו.

בפועל, התמונה הייתה עגומה. יצחק רביץ נכנס לתפקיד מהר מכפי שחשב, זאת לאחר שראש המועצה הלך לעולמו. בסביבתו היו מי שציינו כי הפילוג ועוגמת הנפש, תרמו את חלקם, אך מאז זרמו מים רבים בנהר.

בבחירות הקרובות, רביץ סוגר קדנציה בראשות מועצת טלזסטון, אולם ספק אם גם הוא חשב שכך יתבסס מעמדו. רביץ שנכנס לעיר בתנופה, החל בשיפור פני העיר ולצד יחסי הציבור לעיר, החל גם בעשייה הלכה ולמעשה. הוא מעודד את בעלי העסקים המקומיים ומלא ביוזמות מגוונות ואפילו ניהל מאבק שצלח, מול שרת הפנים דאז איילת שקד, על הרחבת היישוב.

אולם נדמה כי את שמו הוא קנה בעיקר על רקע ניהול מגפת הקורונה שפקדה את היישוב הקטן שזכה אז לכינוי 'בירת הקורונה', מיד עם בואה של המגפה לארץ. רביץ ניצל את קשריו והביא לסגר בהסכמה, עד שהביס באופן יחסי את הקורונה, תוך כדי שמוביל מבצעי בדיקות המוניים ועוד שלל יוזמות שהקנו לו מעמד על ביישוב.

אם צריך לשאול את תושבי טלזסטון כיום, לא נראה שיש מי שיכול להדיח מהתפקיד את ראש המועצה הפופולרי. אם כבר יש חילוקי דעות, הן דווקא במועצת העיר ולא בקרב על הראשות.

ראש המועצה הקודם הרב דוד רוזנטל זצ״ל, ייסד מפלגה אחת כללית, שייצגה את מפלגת דגל התורה וש"ס, ומתוכה קיבלה ש״ס שתי נציגים בתוך הרשימה הכללית, כאשר השאר הם נציגי דגל התורה. שיטת הבחירות טלזסטון, היא לא כמו השיטה שנהוגה בערים אחרות, בהם ש״ס ודגל מתמודדות במפלגות נפרדות, בשל הצורך לא להיכנס לפילוגים ומריבות, ולכן ישנה רשימה אחת שהיא בסימן ״האחדות״.

מי שכיהן כיו"ר ש"ס ביישוב עד לא מזמן היה ח"כ יוסי טייב, שפרש מתפקידו כסגן ראש המועצה לפני כשנתיים וחצי. מי שהחליפו בתפקיד הסגן, הוא ישראל איפרגן שכיהן לפני כן כחבר המועצה.

בשיחה שקיימנו עם סגן ראש המועצה ישראל איפרגן: הוא טען, כי עדיין ש״ס לא סגרה שום דבר עם רביץ, אבל השאיפה שעימה הוא מגיע לשולחן המשא ומתן היא, להכניס לרשימה הכללית שלושה נציגים מטעם ש״ס במקומות ריאליים, תוך שהוא מדגיש כי הציבור הספרדי בטלזסטון, גדל בצורה משמעותית מאז הבחירות האחרונות.

כמו״כ הוא טוען כי חוץ מהציבור הספרדי שאותו הוא מייצג, הוא מייצג קהילות נוספות ביניהם, קהילות חסידיות מאגודת ישראל, וקהילות מודרניות שלא מרגישות ייצוג ברשימת דגל.

בשבוע שעבר אחד מפעילי ש״ס בטלזסטון, אסף נגר, זימן לסיור ברחבי היישוב משלחת בראשות סגן שר החקלאות משה אבוטבול וחברי כנסת נוספים, אך מה שהתברר בדקה התשעים, שהזימון היה שלא על דעת חברי המועצה מטעם ש״ס החברים במועצה.

ממידע שהגיע ׳להמחדש׳ עולה: כי נגר קשור בקשר משפחתי לח״כ יוסי טייב, (שכיהן עד לפני כשנתיים כיו״ר הסיעה בטלזסטון). בעבר ניסה הגורם המדובר להיכנס לרשימת ש״ס במועצה ולא צלח, וכעת הוא מנסה שוב לרשת את מקומם של חברי המועצה המכהנים מטעם התנועה ביישוב.

כך או כך נראה שהבחירות ביישוב טלסטון, לא יהיו כל כך סוערות, כפי שהיה בבחירות הקודמות, אך עדיין ישנם ויכוחים וחילוקי דעות על הרשימה הכללית שכוללת את ש"ס ודגל, כאשר ש"ס שואפת להגדיל את מספר המושבים במועצה.

מישראל איפרגן נמסר בתגובה ל'המחדש': "מצב התנועה ביישוב מנוהל אך ורק ע"י הרבנים ובהכוונתם. הפגישה שנעשתה ביישוב, תואמה מול החברים המכהנים, כך שלא רואה לנכון להגיב על שמועות. הסיור היה מוצלח וכלל אף סבב בין כלל הקהילות הספרדיות. אנחנו בקשר עם שר הדתות הרב מיכאל מלכיאלי אשר מונה ע"י יו"ר התנועה הקדושה הרב אריה דרעי יחד עם ח"כ יוסי טייב בכל צעד ושאלה שיש לנו לנכון.

"בנוסף לכך, אצלנו זה מאד ברור: יו"ר התנועה הוא זה שמחליט. השמות יגיעו למועצת החכמים והם ורק הם יחליטו מי יהיה חלק מהרשימה לבחירות הקרובות. קרבה לפלוני או אלמוני, לא מעניקה נקודות והשיקול היחיד הוא העשייה ביישוב.

לעצם העניין, אכן נקבע סיור בשבוע שעבר שהיה מוצלח מאד כל ראשי הקהילות וחברי המועצה נכחו. יש לנו פעילים בעיר שעוזרים לנו בנאמנות ועושים עבודה נהדרת. אצלנו אין מחלוקת, אנחנו מאוחדים וחזקים, ש״ס גדלה מבחירות לבחירות ביישוב ונביא הישגים מרשימים בבחירות הקרובות בע"ה".

מאסף נגר נמסר בתגובה: "כל חברי הסיעה היו נוכחים בסיור עם חברי הכנסת ויצאה לאחר מכן הודעה לתקשורת". בנוגע לדיווח על שינוי אפשרי בסיעה אמר, "אני פעיל בישוב מזה שנים ועובד בשיתוף פעולה הדוק עם חברי המועצה שלנו, ולעצם שאלתך בש״ס מודדים אנשים לפי כישרונם ועשייתם ולא לפי קירבה כזאת או אחרת, יש מועצת חכמים ויו״ר תנועה שמחליטים בנושאים האלו".

השר ארבל דיבר בהתרגשות על התחושות שמלוות אותו בחיבור האישי להתמודדות שחוות משתתפי המחנה- "אני לא האמנתי כמה הביקור פה היום יטלטל אותי, אני שנה וחודשיים משיחת הטלפון של הרופא ששלח אותי לבדיקות מעמיקות וגילו לי סרטן בכליה. לשמחתי ולמזלי יצאתי בלי פרוצדורות מסובכות אלא רק בניתוח."

השר התייחס לאהבת כל אדם באשר הוא שנחשף אליה בביקורו על רקע המחלוקות הגדולות בחברה הישראלית- "אני אומר לכם- העבודה החשובה הזו של עזר מציון שנותנת אוויר, שנותנת תעצומות נפש ויוצרת מרחב מרפא בתקופה שהחברה שלנו שסועה מאוד ומפולגת מאוד ולפעמים גם קצת שונאת מאוד- אנחנו מוצאים כאן מרחב מרפא של אהבת אדם, כל אדם באשר הוא אדם והעבודה הנפלאה הזו היא באמת תקווה גדולה לנו לכולנו כחברה לייצר מקום טוב יותר לחיות בו, מקום מופלא לגדל בו את ילדינו.

אני בטוח שהכוחות האלה שכולנו שואבים יחד מהמחנה הזה הם יהדהדו הלאה לכל אחד במקומו, כדי שנמשיך באמת להיות עם אחד, חושבים אחרת ועדיין אוהבים אחד את השני. אני בטוח שהבשורה הזו של הפעילות הזו של עזר מציון, כי מעזר מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים."

במחנה הקיץ של עמותת עזר מציון משתתפים כ-700 איש כשלעיתים הוא מהווה ההזדמנות היחידה למשפחות לבלות יחד. במהלך ימי המחלה, המשפחה לא נמצאת כמעט אף פעם יחד, ומטבע הדברים גם לא יכולה לבלות יחד מאחר ואחד ההורים נמצא עם הילד או בן הזוג לרוב, והמשפחה מפוצלת. המחנה מתקיים במשך 5 ימים והוא כולל אטרקציות והפעלות וחוויות מותאמות הן להורים והן לילדים.

יחד עם השר ארבל הגיע גם יו"ר ועדת הבריאות וסגן יו"ר הכנסת ח"כ אוריאל בוסו שפנה ליו"ר הארגון הרב חנניה צ'ולק ולמייסדת ומנהלת מאגר מח העצם הלאומי ומנהלת בית אורנית ד"ר ברכה זיסר- "עזר מציון היא חלק מהנוף הישראלי בכל התחומים.

הפעילות הזאת היא אחת מעשרות הפעילויות שכל אחד מרגיש איך בלי הפעילות הזאת- איך לי היה חיים. אתם ההוכחה האמיתית והנתינה שהרב צו'לק וד"ר זיסר מביאים לנו הם ההוכחה הנצחית שעם ישראל חי וקיים ויודע לעשות את הדברים הנכונים והטובים. כשמרגישים בחוץ שכל האדמה רועדת תבואו לכאן ותראו את עם ישראל היפה בתפארתו."

"המדינה יכולה להסתדר בלי כמה טייסות, אבל לא יכולה להסתדר בלי ממשלה". כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחות סגורות על פי הפרסום של עמית סגל הבוקר ב"ידיעות אחרונות",

בטורו כותב סגל שבשיחות הסגורות נתניהו "ערוך נפשית לניסיון סרבנות המוני נוסף", על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית.

בטורו כותב סגל כי בשיחות הסגורות נתניהו הביע למעשה התנגדות להפסקת החקיקה, ואמר: "להפסקת החקיקה יש משמעות אחת, והיא שאין עוד טעם לקיומה של רשות מבצעת, שכן זו לא תוכל לעשות דבר". לטענת סגל, נתניהו, לפי שעה, לא מתכוון להתקפל בכל הנוגע לקידום חקיקת ביטול עילת הסבירות.

סגל כותב על כך: "ריכוך לא ישנה דבר, מהטעם הפשוט שהעניין איננו בפרטים הקטנים. בשיחות שניהל השבוע, כשבטלוויזיה ברקע התמונות מנתב"ג ומכבישי ישראל החסומים, הוא העריך שהן תפגענה באופוזיציה יותר מאשר בקואליציה. זאת, על רקע הסקרים שמעידים על התנגדות גורפת לחסימות".