תחזית מזג האוויר: עומסי החום יהיו גבוהים מהממוצע לעונה

יום רביעי – יהיה חם מהרגיל בהרים ובפנים הארץ, והביל במישור החוף. עומסי החום יהיו גבוהים מהממוצע לעונה.

יום חמישי – יוסיף להיות חם מהרגיל בהרים ובפנים הארץ, והביל במישור החוף. עומסי החום יהיו גבוהים מהממוצע לעונה.

יום שישי – ללא שינוי ניכר.

26 הרוגים בתקיפה אווירית בצפון אתיופיה

לפחות 26 בני אדם נהרגו בסוף השבוע בתקיפה אווירית במדינת אמהרה שבצפון אתיופיה, אזור שבו מתנהלת לחימה עזה בין הצבא האתיופי לבין מיליציה מקומית – כך סיפרו אתמול (שני) גורמי רפואה באמהרה לגרדיאן.

רופא מקומי סיפר לגרדיאן הבריטי שהתקיפה של הצבא אירעה בין שבת לראשון בבוקר בעיר פינוטה סלאם במחוז מערב גוג'ם שבאמהרה.

לפי שעה לא ברור כמה מהקורבנות אזרחים. תושבים סיפרו שהתקיפה האווירית כוונה נגד המיליציה האתנית "פאנו" שחבריה התכנסו במרכז העיר, אולם לדבריהם גם עוברי אורח נפגעו.

אסון כבד: ישי קינן, בן 18, הוא הבחור שטבע היום למוות בגמלא

הבחור החשוב ישי קינן ז"ל, תושב פסגת זאב בירושלים, בן 18 בלבד ותלמיד ישיבת "תפארת לוי" באלעד, טבע היום (שלישי) באגם מעלה השחר במעלה גמלא שברמת הגולן.

אוהד רינגר ואבי אלחיאני, חובשי איחוד הצלה סיפרו מוקדם יותר היום: "מדובר בצעיר (כבן 18) שלדברי עוברי אורח טבע ונעדר. צוללני כיבוי שהשתתפו בחיפושים איתרו את גופתו ומשו אותה מהמים. למרבה הצער נקבע מותו בזירה".

פראמדיק מד"א, אלי בן סימון וחובש רפואת חירום במד"א אמיר בטחיש סיפרו: "כשהגענו לשטח סמוך לאגם חברנו למספר נערים שסיפרו לנו שצעיר שהיה יחד איתם במים טבע והם חוששים לחייו. צוללנים מהיחידה לחילוצים מיוחדים של כיבוי אש שהגיעו למקום נכנסו למים ולאחר חיפושים משו מהמים את הצעיר כשהוא מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה. ביצענו בדיקות רפואיות אבל הוא היה ללא סימני חיים ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו".

חיים אוטמזגין, מפקד היחידות המיוחדות של זק"א סיפר: "בשעות הצהרים התקבלה במוקד זק"א בקשת בני משפחתו וחבריו של נער צעיר לסייע בסריקות אחר חברם, נער כבן 18 שנקלע למצוקה ונעדר במהלך בילוי במאגר המים. מתנדבים מיחידת הצוללים של זק"א המצויים בכוננות מוגברת בימי בין הזמנים, הוזעקו לסייע למשטרת ישראל וליחידת להבה בסריקות במאגר. לבקשת הכוחות שפעלו בשטח הוקפץ למקום צוות סונאר זק"א המיועד למשימות איתור תת ימיות. החיפושים הופסקו עם איתור גופתו של הנעדר בקרקעית האגם ע"י צוות צוללי יחידת 'להבה' של כב"ה שאיתרו ומשו את הנעדר לשפת האגם, שם קבעו צוותי מד"א את מותו".

למרות התנגדות נתניהו: הוארכה כהונת היועמ"שית במשרד רוה"מ

בשבועות האחרונים הוארכה כהונתה של היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, אשר נחשבת ל"סדין אדום" מבחינת רה"מ בנימין נתניהו ורעייתו, והערב (שלישי) נחשף במהדורה המרכזית בחדשות 13 כי מאחורי הקלעים התבצע ניסיון נוסף להדיח אותה.

כדי להאריך את כהונת היועצת המשפטית נדרשת חתימתו של מנכ"ל המשרד, יוסי שלי, אך הוא חשש מאוד לחתום – ולא חתם על הארכת הכהונה. בעקבות זאת, נערכה שיחה בין שלי לבין המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, שהסביר לשלי כי אי-חתימה שקולה לפיטורין.

יש לציין כי אי אפשר לפטר יועצת משפטית ללא שימוע וכי יש צורך בעילה כלשהי לפיטורין, בנוסף לעובדה כי ברנע פרגו היא עדת תביעה במשפט נתניהו. שלי הבין כי אם לא יחתום הוא יסתבך, ולאחר השיחה הוא חתם על החוזה, וצירף לו מכתב שהסביר את הסיבות לחתימתו.

לוין לגנץ: "אין מקום לתנאים. בוא לדבר אחד על אחד"

גנץ התייחס הערב (שלישי) להמשך ההידברות בנוגע לחקיקה המשפטית, למוכנות צה"ל וגם לאפשרות של ממשלת אחדות.

על מגעים להבנות עם הקואליציה סביב החקיקה אמר: "ההידברות היא חשובה מאוד וגם האחדות, לצידן יש תנאים שצריכים להתקיים בשביל שאלה יתקיימו. מה שקורה כרגע זה בדיוק הפוך ממה שצריך לקרות. זה ספין של יריב לוין שלא באמת מתכוון שיקרה פה משהו אלא לפי תנאיו שלו, שאנחנו נתפשר".

אחרי הריאיון שר המשפטים השיב לגנץ ותקף. "אין יותר תירוצים ואין יותר מקום לתנאים. אם אתה באמת רוצה להגיע להבנות – תיענה לקריאתי ובוא לדבר. אחד על אחד", הוסיף לוין. "נדבר באופן ישיר ובלי מתווכים. עד שנגיע להסכם". 

דיווח: זה מה שעמד מאחורי ההודעה המשותפת לגלנט ונתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא זה שיזם היום (שלישי) את ההודעה המשותפת עם שר הביטחון יואב גלנט – שכבר פירסם הודעת גינוי להתקפות נגד בכירי מערכת הביטחון. בחדשות הערב בכאן 11 פורסם כי אחת ההערכות להוצאת ההודעה המשותפת היא שהשר גלנט נתפס בציבור כמי שמנסה לנהל את משבר אנשי המילואים בצורה הטובה ביותר – וכך ההודעה נתפסת כאמינה יותר.

בהודעה המשותפת נכתב: "ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט עובדים בשיתוף פעולה הדוק ונותנים גיבוי מלא לרמטכ״ל ולקציני צה״ל כדי להבטיח את ביטחון המדינה ואזרחיה. ראש הממשלה ושר הביטחון דוחים כל מתקפה נגד בכירי מערכת הביטחון, ומגבים את מפקדי וחיילי צה״ל הפועלים לילות כימים למען ביטחון ישראל".

בסביבת ראש הממשלה אומרים כי מטרת ההודעה להראות שיחסי העבודה בין הלשכות תקינים ושאין משבר אמון בין ראש הממשלה לבין הרמטכ"ל. יחד עם זאת, טרם נערכה שיחה בין השניים – גם לא טלפונית.

מוקדם יותר היום בביקורו של גלנט בבסיס חיל האוויר ברמון, אמרו לו מפקדי החיל: "הלכידות כבר נפגעה. האמירות מצד הפוליטיקאים פוגעות קשות באנשי החיל וצריך לעצור את זה".

עם זאת, בלשכת הרמטכ"ל ניסו לשדר עסקים כרגיל ודאגו להפיץ תיעוד של ביקור הרמטכ"ל הרצי הלוי באוגדת יהודה ושומרון בכדי להראות שהוא ממשיך בשגרת יומו – לקיים הערכות מצב בשטח עם המפקדים והלוחמים, שחלקם במילואים.

המתקפה על ביה"ח: האזהרה של הרשות להגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות יצאה היום (שלישי) בהבהרה לציבור, לקראת אפשרות ממשית של פרסום מידע שהודלף בעקבות מתקפת הסייבר על בית החולים מעייני הישועה.

בהמשך לכך, ונוכח פוטנציאל פרסום מידע אישי רגיש של מטופלים, מבהירה הרשות כי קיים איסור לעשות שימוש במידע אישי רפואי של מטופלים.

זאת לרבות עצם העתקתו, הפצתו, פרסומו, העברתו לאחר, עיבודו, אגירתו במאגרי מידע אחרים וכיוצא בזה. הפרת האיסורים האלה עשויה להוות עבירה פלילית והרשות מבהירה כי תשקול הפעלת סמכויותיה, הפליליות והמנהליות, כנגד מי שיפעל בניגוד לאמור.

מתקפת הסייבר על בית החולים התרחשה בשבוע שעבר ובוצעה בידי האקרים שהצפינו את כל המידע שבידי בית החולים, כולל המידע בשרתים ובתחנות הקצה. הפריצה בוצעה בידי קבוצת ההאקרים Ragnar locker אשר ידועה כקבוצה שתקפה עשרות מערכות בריאות ברחבי העולם.

מאמינים? זו הדרישה של התנועה לאיכות השלטון מעובדיה

עורך הדין אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, כפה על עובדי התנועה לחתום על חוזי עבודה חדשים, לפיהם הם מתחייבים להשתתף בהפגנות שהחלו סביב חקירות רה"מ נתניהו. כךפרסם גרינצייג בחדשות כאן 11. על פי תצהיר היועצת המשפטית לשעבר של התנועה, עו"ד צרויה מידד לוזון, התנועה אף עיכבה את שכרם של העובדים עד שיסכימו לחתום על החוזה החדש.

"הוא עיכב שכר כדי להפעיל לחץ על העובדים לחתום על אותם חוזים, עד שהתרעתי בהודעה בכתב לממלא מקום המנכ"ל שמדובר בהלנת שכר", תיארה היועמ"שית. בתצהירה, לוזון הוסיפה: "ההנחתות שהוטלו מדי יום, הפגיעה בסמכויות שלי וביכולת שלי למלא את תפקידי כיועמ"שית, הפגיעה בעובדים והעלבונות שהוטחו בנו – כל אלו הביאו לסיום עבודתי, כמו גם לסיום עבודתם של שורה של עובדים ובהם עובדים ותיקים.

לוזון תיארה מקרה בו לאחר שהביעה הסתייגות ממהלכיו, עו"ד שרגא, שכבר שלושה עשורים עומד בחזית ההגנה על מערכת המשפט, ומטיף להיענות להמלצות היועצים המשפטיים – תקף אותה. לטענתה, שרגא התנפל עליה בצעקות בפני כל העובדים וטען כי התנגדותה מונעת משיקולים פוליטיים בשל היותה מתנחלת.

כאשר עומת שרגא בעדותו עם הלנת השכר, ונשאל האם מדובר בהתנהלות תקינה, השיב היו"ר שרגא: "דבר עם המנכ"ל". בהמשך, שרגא סירב להשיב על השאלה האם מדובר בהנחיה שלו.

באותו הליך משפטי, כשבכירה אחרת לשעבר בתנועה הגישה תביעה אזרחית, זומן שרגא להעיד בבית הדין לעבודה ואולץ להתייחס לסירובו לקבל את הנחיית היועצת בנוגע לכפיית העובדים להשתתף בהפגנות. תשובתו אז הייתה לקונית ומתחמקת: "אז היא אמרה, בסדר. אנחנו אומרים אחרת".

גם כשפרקליט התובעת ניסה להבין כיצד סירובו לקבל את עמדת היועמ"שית של התנועה עולה בקנה אחד עם ערכי התנועה בנוגע לחובה לציית לעמדת הייעוץ המשפטי – שרגא סירב שוב ושוב לענות. "לא רוצה לענות על השאלה" – אמר מי שאמור לעמוד בחזית טוהר המידות.

השופט הבהיר לשרגא כי אין לו זכות כעד לסרב לענות על שאלות. אלא ששרגא, דבק בסירובו ופרקליט התובעת נאלץ להרים ידיים.

היועמ"שית של התנועה כתבה בתצהיר שהוגש לבית הדין גם על הכיוון הפוליטי אליו לקח שרגא את התנועה. נילי אבן חן, הבכירה שהגישה את התביעה והתנגדה למהלכיו של שרגא, הסבירה בדיון כי המהלך הזה נבע מאינטרסים פוליטיים אישיים של שרגא ששאף להשתלב בפוליטיקה הארצית.

לטענתה, שרגא אף הציע לה להצטרף למפלגה ימין ליברלית שבכוונתו להקים: "הוא רוצה ללכת לפוליטיקה ולהקים מפלגה. כל מה שעניין אותו זה לשנות את הספינה". גרסתה על השאיפות הפוליטיות של שרגא מקבלת חיזוק ותמיכה מבכירים נוספים לשעבר בתנועה עימם שוחחנו. עורך דינו של שרגא ניסה למנוע את העלאת הנושא, אולם נאלץ להתמודד עם הפיל שבאולם בית הדין. שרגא הכחיש שאלו היו מניעיו, אך הודה ששקל להצטרף כמספר שתיים למפלגתו של משה כחלון וכמועמדו לתפקיד שר המשפטים.

אם לא די בכך, במסגרת הדיון עלתה טענה לחגיגות בזבזניות של התנועה בהנחיית היו״ר שרגא. המנכ״ל אלי סולם העיד כי ״היו כל שנה חריגות שבאו כולם ביוזמתו של היו"ר. אני מדבר על חריגות ברמה של 200, 400,000 דולר לאירועים בקיסריה וכולי, אז הייתי נשלח על ידי היו"ר ללכת למוריס קאן ולשכנע את המזכירה שלו למה לא עמדנו בתקציב".

מי שאמור היה להיות דוגמא ומופת כנאה דורש ונאה מקיים מתגלה כנאה דורש ונאה דורש – ומרשה לעצמו לעשות בתנועה ככל העולה על רוחו. או כמו שתיארו זאת בכירים בתנועה עימם שוחחנו, המשפט ששרגא חזר עליו שוב ושוב: "אף אחד לא זז מהבלטה שלו. אתם תעשו בדיוק מה שאני אומר לכם".

יש לציין כי השופט בפסק הדין קיבל את העמדה העקרונית של התנועה כי מותר לארגון אידאולוגי לחייב את עובדיו להשתתף בהפגנות, אולם העיר על הבעייתיות החוקית בפרקטיקה של התנועה להמיר שעות הפגנה בשעות חופש, וכתב כי היא סותרת לכאורה את חוק הגנת השכר. השופט בפסק הדין כתב כי לא יתייחס לשאלות אודות נסיבות עזיבת בכירי ותיקי התנועה. 

מטעמה של התנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "מדובר בפרסום שקרי המתבסס על פרוטוקולים מתביעה שהגישה עובדת בכירה שפוטרה מהתנועה, הקימה ארגון מתחרה והחליטה לתבוע את התנועה – רק שכל טענותיה נדחו אחת לאחת על ידי השופט בפסק הדין, למעט טענה טכנית אחת שתתברר גם היא בערכאות משפטיות. בכל מקרה, התנועה לא תיגרר להשמצות תקשורתיות. מעשיה ופועלה של התנועה מדברים בעד עצמם".

עתירות ליועמ"שית העירייה נגד מיניבוס השבת של התעוררות

לקראת הבחירות המקומיות, תנועת 'התעוררות' החלה להפעיל מערך הסעות מירושלים לתל-אביב שפועל בסופי שבוע. התנועה הזמינה את תושבי הבירה לנסיעה בחינם אל חוף ירושלים בתל-אביב.

בחדשות 12 פורסם כי אחד מחברי הקואליציה העירונית פנה ליועץ המשפטי של העירייה בטענה כי יש לאסור את הנסיעות מפני שמדובר בעבירת תעמולה אסורה.

סגן ראש עיריית ירושלים, אריה קינג, פנה אל יועמ"ש העירייה אלי מלכה נגד יוזמת מיניבוס השבת של התעוררות שהופעל בסוף השבוע האחרון. בפנייתו כתב כי המיזם הינו עבירה על חוק "דרכי תעמולה".

קינג מבקש מהיועץ המשפטי לעשות שימוש בסמכותו כדי לעצור את המיזם. במסמך שהעביר כתב: "פורסם בתקשורת כי סיעת 'התעוררות בירושלים' תפעיל בשבת שירות הסעות חינם. הפעלתו ללא עלות מהווה לכאורה עבירה על חוק 'דרכי תעמולה'. אבקש לבדוק האם תחבורה בחינם מהווה עבירה על החוק ואם כן למצות את הדין על הפרת החוק".

היועמ"שית הודיעה לשרים שלא תגן על פיטורי יו"ר הדואר

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עדכנה את שר התקשורת, הד"ר שלמה קרעי, בדבר עמדתה המשפטית לפיה ההחלטה להעביר את יו"ר דירקטוריון חברת הדואר מכהונתו בטענה כי "אינו ממלא את תפקידו כראוי", לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשו של ההליך.

עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גובשה לאחר בחינה מעמיקה של התשתית המשפטית והתשתית העובדתית שהציגו השרים שעמדה בבסיס החלטתם ולאחר שנפגשה עם שר התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורי ושמעה את התייחסותם לסוגייה.

בהתאם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, הפעלת סמכות השרים להדחת יו"ר הדירקטוריון אינה מבוססת על תשתית עובדתית התומכת בהפעלת סמכות חריגה זו. דהיינו, אין הלימה בין טענות השרים כלפי יו"ר הדירקטוריון לבין התשתית העובדתית עליה ביקשו לבסס את החלטתם. בנוסף, נמצאו פגמים באופן בו קוימה חובת השימוע לפני ההדחה.

בהתאם לכך, הודיעה היועצת המשפטית לממשלה כי ישנה מניעה לקבל את החלטת השרים להעביר מכהונתו את יו"ר דירקטוריון חברת הדואר וככל שיעמדו על ההחלטה לא תוכל להגן על עמדתם במסגרת העתירה התלויה ועומדת בבג"ץ בעניין זה.

כמו כן, בהמשך לבקשתו של שר התקשורת, הודיעה לו היועצת המשפטית לממשלה, כי יש באפשרותו לקבל ייצוג נפרד לשם הצגת עמדתו בעתירה בבג"ץ בעניין החלטתו להעביר את יו״ר דירקטוריון חברת הדואר מתפקידו.

סמוטריץ' וסטרוק יוזמים העברת 700 מלש"ח להתיישבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת ההתיישבות אורית סטרוק מקדמים החלטה להעברת כ-700 מיליון שקלים להתנחלויות ביהודה ושומרון. בין היתר כוללת ההחלטה תקציבים ל"קידום ההתיישבות בצפון השומרון" וכן מסמיכה את משרד הפנים להעביר כספים ל"מקומות לא מוסדרים" ביהודה ושומרון.

העברת הכספים תמומן בין היתר מכספי משרדי הממשלה. משרד החינוך יקצה כ-130 מיליון שקלים, ומשרד הפנים כ-200 מיליון. ההחלטה של סמוטריץ' יוצרת בעייתיות משפטית כאשר בקרוב יחולו הבחירות לרשויות המקומיות וישנה מניעה להעביר כספים בהחלטות ממשלה ליישובים ספציפיים. 

הגרש"ב סורוצקין גאל את בניין ישיבת טעלז בליטא

במעמד מרגש ומרטיט הושב בנין ישיבת טעלז בליטא לידי ראש ישיבת עטרת שלמה הגרש"ב סורוצקין שליט"א נכדם של ראשי ישיבת טעלז זצוק"ל, לאחר שמונים ושתיים שנה בהם עמד הבניין על תילו בשממונו.

ישיבת טעלז המפורסמת הייתה הישיבה החשובה ביותר בליטא במאה הקודמת לאחר סגירת ישיבת וואלזי'ן, הישיבה נוסדה לפני למעלה ממאה ושישים שנה על ידי הגאון רבי אליעזר גורדון זצוק"ל המכונה בחיבה ר' לייזער טעלזער ואחריו כיהן כראש הישיבה חתנו הגרי"ל בלוך זצוק"ל, ולאחר מכן בנו הגרא"י בלוך הי"ד שנעקד עקדה"ש יחד עם בני הישיבה בכ' תמוז תש"א.

בישיבה המפורסמת כיהנו עוד הגר"ש שקופ זצוק"ל בעל השערי יושר והגר"ח רבינוביץ זצוק"ל המכונה ר' חיים טעלזער, בישיבה למדו רוב גדולי ליטא בדור שלפני השואה, ביניהם הגר"א וסרמן הי"ד, הגר"נ טרופ זצוק"ל, הגרי"ש כהנמן זצוק"ל, הגר"י אברמסקי זצוק"ל, הגר"מ פוגרמנסקי זצוק"ל, הגרא"י פינקל זצוק"ל ועוד ועוד מגדולי ליטא, הישיבה בטעלז העמידה את יסודות דרך הלימוד הישיבתית, וביססה את צורת הישיבה, עד היום הזה.

בשנות המלחמה הנוראה נכחדה הישיבה עקדה"ש בעיר טעלז בכ' תמוז תש"א, ופליטי הישיבה שניצלו הקימו את הישיבה מחדש בארה"ב, ביניהם היו הגרא"מ בלוך זצוק"ל, הגרח"מ קטץ זצוק"ל, ואחריהם הגר"ב סורוצקין זצוק"ל, הגר"מ גיפטר זצוק"ל והגר"א אוזבנד זצוק"ל.

כאמור, שמונים ושתיים שנה אחרי, השיבה מדינת ליטא את בניין הישיבה שנותר על תילו לידי נכדם של מייסדי וראשי הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א ראש ישיבת 'עטרת שלמה', הנחשבת לממשיכת ישיבת טעלז, במהלך חודש אב הגיע הגרש"ב סורוצקין שליט"א לגאול את בניין הישיבה בטעלז יחד עם נכדי ראשי ישיבת טעלז זצוק"ל, לקראת הקמת מקום תורה במקום, בבחינת 'ישיבה על קברם'.

במסע מיוחד 'להשיב עטרה' הגיע ראש הישיבה שליט"א עם עשרות מנכדי ראשי ישיבת טעלז לדורותיה לגאול את בניין הישיבה, התלמידים שהו בבניין הישיבה כשבועיים ימים וקיימו סדרי ישיבה בהיכל הישיבה המיתולגי.

במעמד הכניסה לישיבה אמר ראש הישיבה שליט"א בדמעות: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, אנו עומדים כאן בפעם הראשונה שהתורה שבה למקום הקדוש הזה, המקום המוקדש הזה בו למדו תורה כל גדולי עולם וזכתה לצאת מפה תורה לכל כלל ישראל, על זה מצינו בחז"ל האבן הזאת דומה להר סיני והיושב עליה דומה ללוחות הברית".

"כשנסגרה הישיבה בכה וביקש הגאון ר' אליהו מאיר בלוך זצוק"ל שתשוב לכאן התורה שוב, עד היום שועלים הילכו בו, ואנחנו זוכים עכשיו לקיים את ההשבה, אני חושב שזה הקיום המוחשי ביותר ששייך בעולם – של נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך".  

"בד' אמות אלו ישבו ולמדו גדולי ישראל, בכל מקום בו אנו דורכים כאן, עמדו קדושי עליון ולמדו ועסקו בתורה בדביקות בקב"ה, וגם כאן קידשו הם את קדושת ה' יתברך שנהרגו עקדה"ש, אין מילים לתאר יותר את ההרגשה."

עם כניסת התלמידים לישיבה וספר תורה בידיהם בירכו התלמידים את הברכה 'ברוך מציב גבול אלמנה', ובשירה נרגשת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו' קבע ראש הישיבה שליט"א מזוזות בכל פתחי בניין הישיבה.  

במהלך ימי המסע, התקיימו בכל הימים סדרי לימוד בהיכל הישיבה המחודש, כשראש הישיבה שליט"א מוסר מידי יום שיעור יומי, בשבת קודש מסר ראש הישיבה שליט"א שיעור כללי בהיכל הישיבה, כפי שהיו מוסרים ראשי ישיבת טלז לדורותיה ביום השבת.

המסע נחתם בתפילה על הכלל והפרט בציונו של ראש הישיבה הגרי"ל בלוך זצוק"ל, בציונו של הגר"ח טעלזער זצוק"ל בבית הקברות בקובנה , וב'קבר האחים' בו נקברו ראשי ותלמידי הישיבה הי"ד.   

רושם ותהודה עצומה נרשם למסע במדינת ליטא בפרט, ובמדינות אירופה בכלל, במהלך ימי המסע הגיעו לבניין הישיבה שר התיירות ושר התרבות של מדינת ליטא, משלחת חברי פרלמנט, ראש עיריית טעלז וחברי המועצה, וכן ראשי המוזיאון הלאומי בליטא ועוד ועוד , לרגל המאורע ההיסטורי הגיעו גם ראשי המוזיאון הלאומי בוילנה  להציג בפני התלמידים את המחברות  וכתבי היד של כל ראשי ישיבת טעלז זצוק"ל שחלקם לא הודפסו מעולם  .

בהנהלת ישיבת עטרת שלמה מציינים ומביעים הכרת טובה מרובה לעסקן הרה"ח ר' שמעון לוינגר הי"ו יוזם השבת בניין הישיבה ומפיק מסע הקודש 'להשיב עטרה', על ההפקה והניהול המוצלח ועל זכותו והתמסרותו העצומה להשבת בניין הישיבה הקד'.  

ברוך מציב גבול אלמנה: 82 שנה אחרי עקידת תלמידי ישיבת טעלז הי"ד, ראש ישיבת עטרת שלמה הגרש"ב סורוצקין שליט"א גאל את בניין ישיבת טעלז בליטא לקראת הקמת ישיבה במקום.

במעמד מרגש ומרטיט הושב בנין ישיבת טעלז בליטא לידי ראש ישיבת עטרת שלמה הגרש"ב סורוצקין שליט"א נכדם של ראשי ישיבת טעלז זצוק"ל, לאחר שמונים ושתיים שנה בהם עמד הבניין על תילו בשממונו.

ישיבת טעלז המפורסמת הייתה הישיבה החשובה ביותר בליטא במאה הקודמת לאחר סגירת ישיבת וואלזי'ן, הישיבה נוסדה לפני למעלה ממאה ושישים שנה על ידי הגאון רבי אליעזר גורדון זצוק"ל המכונה בחיבה ר' לייזער טעלזער ואחריו כיהן כראש הישיבה חתנו הגרי"ל בלוך זצוק"ל, ולאחר מכן בנו הגרא"י בלוך הי"ד שנעקד עקדה"ש יחד עם בני הישיבה בכ' תמוז תש"א.

בישיבה המפורסמת כיהנו עוד הגר"ש שקופ זצוק"ל בעל השערי יושר והגר"ח רבינוביץ זצוק"ל המכונה ר' חיים טעלזער, בישיבה למדו רוב גדולי ליטא בדור שלפני השואה, ביניהם הגר"א וסרמן הי"ד, הגר"נ טרופ זצוק"ל, הגרי"ש כהנמן זצוק"ל, הגר"י אברמסקי זצוק"ל, הגר"מ פוגרמנסקי זצוק"ל, הגרא"י פינקל זצוק"ל ועוד ועוד מגדולי ליטא, הישיבה בטעלז העמידה את יסודות דרך הלימוד הישיבתית, וביססה את צורת הישיבה, עד היום הזה.

בשנות המלחמה הנוראה נכחדה הישיבה עקדה"ש בעיר טעלז בכ' תמוז תש"א, ופליטי הישיבה שניצלו הקימו את הישיבה מחדש בארה"ב, ביניהם היו הגרא"מ בלוך זצוק"ל, הגרח"מ קטץ זצוק"ל, ואחריהם הגר"ב סורוצקין זצוק"ל, הגר"מ גיפטר זצוק"ל והגר"א אוזבנד זצוק"ל.

כאמור, שמונים ושתיים שנה אחרי, השיבה מדינת ליטא את בניין הישיבה שנותר על תילו לידי נכדם של מייסדי וראשי הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א ראש ישיבת 'עטרת שלמה', הנחשבת לממשיכת ישיבת טעלז, במהלך חודש אב הגיע הגרש"ב סורוצקין שליט"א לגאול את בניין הישיבה בטעלז יחד עם נכדי ראשי ישיבת טעלז זצוק"ל, לקראת הקמת מקום תורה במקום, בבחינת 'ישיבה על קברם'.

במסע מיוחד 'להשיב עטרה' הגיע ראש הישיבה שליט"א עם עשרות מנכדי ראשי ישיבת טעלז לדורותיה לגאול את בניין הישיבה, התלמידים שהו בבניין הישיבה כשבועיים ימים וקיימו סדרי ישיבה בהיכל הישיבה המיתולגי.

במעמד הכניסה לישיבה אמר ראש הישיבה שליט"א בדמעות: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, אנו עומדים כאן בפעם הראשונה שהתורה שבה למקום הקדוש הזה, המקום המוקדש הזה בו למדו תורה כל גדולי עולם וזכתה לצאת מפה תורה לכל כלל ישראל, על זה מצינו בחז"ל האבן הזאת דומה להר סיני והיושב עליה דומה ללוחות הברית".

"כשנסגרה הישיבה בכה וביקש הגאון ר' אליהו מאיר בלוך זצוק"ל שתשוב לכאן התורה שוב, עד היום שועלים הילכו בו, ואנחנו זוכים עכשיו לקיים את ההשבה, אני חושב שזה הקיום המוחשי ביותר ששייך בעולם – של נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך".  

"בד' אמות אלו ישבו ולמדו גדולי ישראל, בכל מקום בו אנו דורכים כאן, עמדו קדושי עליון ולמדו ועסקו בתורה בדביקות בקב"ה, וגם כאן קידשו הם את קדושת ה' יתברך שנהרגו עקדה"ש, אין מילים לתאר יותר את ההרגשה."

עם כניסת התלמידים לישיבה וספר תורה בידיהם בירכו התלמידים את הברכה 'ברוך מציב גבול אלמנה', ובשירה נרגשת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו' קבע ראש הישיבה שליט"א מזוזות בכל פתחי בניין הישיבה.  

במהלך ימי המסע, התקיימו בכל הימים סדרי לימוד בהיכל הישיבה המחודש, כשראש הישיבה שליט"א מוסר מידי יום שיעור יומי, בשבת קודש מסר ראש הישיבה שליט"א שיעור כללי בהיכל הישיבה, כפי שהיו מוסרים ראשי ישיבת טלז לדורותיה ביום השבת.

המסע נחתם בתפילה על הכלל והפרט בציונו של ראש הישיבה הגרי"ל בלוך זצוק"ל, בציונו של הגר"ח טעלזער זצוק"ל בבית הקברות בקובנה , וב'קבר האחים' בו נקברו ראשי ותלמידי הישיבה הי"ד.   

רושם ותהודה עצומה נרשם למסע במדינת ליטא בפרט, ובמדינות אירופה בכלל, במהלך ימי המסע הגיעו לבניין הישיבה שר התיירות ושר התרבות של מדינת ליטא, משלחת חברי פרלמנט, ראש עיריית טעלז וחברי המועצה, וכן ראשי המוזיאון הלאומי בליטא ועוד ועוד , לרגל המאורע ההיסטורי הגיעו גם ראשי המוזיאון הלאומי בוילנה  להציג בפני התלמידים את המחברות  וכתבי היד של כל ראשי ישיבת טעלז זצוק"ל שחלקם לא הודפסו מעולם  .

בהנהלת ישיבת עטרת שלמה מציינים ומביעים הכרת טובה מרובה לעסקן הרה"ח ר' שמעון לוינגר הי"ו יוזם השבת בניין הישיבה ומפיק מסע הקודש 'להשיב עטרה', על ההפקה והניהול המוצלח ועל זכותו והתמסרותו העצומה להשבת בניין הישיבה הקד'.  

play-rounded-fill

רבבות בקריית יואל: בסטאמר חגגו את יום ההילולה ה-44

העיתונאית שעשתה שיימינג לחרדים במטוס

העיתונאית נריה קראוס מחדשות 13 פרסמה ציוץ עם תמונה שזכה לתגובות רבות ברשת על כך שחרדים בטיסה הזיזו אותה ממושב למושב ובכך עיכבו את הטיסה, "עכשיו מנסים להזיז אותי ממושב למושב. כי אני אישה. יונייטד אירליינס אגב לא מטפלים בזה. אומרים לי שבגללי הטיסה לא תצא. בושה", כתבה תוך שהיא ממצרפת את התמונה של הבחורים מבלי להביא הקלטה.

קראוס הוסיפה בציוץ נוסף כי. "איזו תחושת השפלה שהדיילת האחראית של יונייטד, ישראלית מדברת עברית, ניגשת וצועקת עליי שבגללי הטיסה לא תצא. ושאם כן יטוסו, הטיסה תצטרך בגללי לעצור במצרים. תודה לשני גברים ואישה ישראלית לידי שתמכו בי".

העיתונאי אבי רבינא כתב לה בתגובה: "תודה על התמונה. רואה את התמימות הטהורה על פניהם. לא מאמין לך. אני בצד שלהם". עיתונאים נוספים פיקפקו ותהו על כוונת הכתבת שמזוהה עם השמאל להוסיף שמן למדורת ההסתה".

יש לציין כי בימים האחרונים יותר יותר מקרים בהם נשים נקראו באוטובוסים ללכת אחורה מה שמסמן על פרובוקציה מכוונת ועל הציבור להיזהר ולא להתייחס לניסיונות להשחיר את פניה של היהדות החרדית".

איצקוביץ' לא מדיר גולשים ומחלק שפע של פרסים

גם הערב, 'המחדש' ממשיך באווירת ימי 'בין הזמנים' ומגיש את הפודקאסט של 'איצקוביץ' במהדורת בין הזמנים מרעננת במיוחד ונושאת פרסים.

הפודקסאט בהגשת העורך הראשי יוחאי דנינו ואיש התקשורת מנחם קולדצקי, מתפרסם שלוש פעמים בשבוע, בימים א',ג', ה', בשעות הערב ויתארחו בו אנשי תקשורת ודמויות מוכרות במגזר. הלילה (ג'), מתארח: איש התקשורת ויועץ התקשורת אהרון נוראני בצל סערת הקמפיין (הממומן?) נגד הדרת הנשים.

בנוסף, מוגשת פינה מיוחדת בהגשת הרב יצחק פת, ראש ביהמ"ד הווירטואלי הגדול בעולם, בה מוצגת שאלה הלכתית כבדת משקל. כל תשובה, מזכה בכניסה להגרלה על סופ"ש זוגי, ארוחות זוגיות וכניסה למופעי ענק של גדולי הזמר החסידי. והערב: שאלה הלכתית אודות נהיגה אחרי רכב ובו נהג במבחן.

בפינת ההמלצות למסלולים ומעיינות, מתארחים מדריכי טיולים ואחרים שימליצו על פינות טבע מומלצות לטיול עבור המשפחה, בדרגות קושי שונות. הלילה: מדריך הטיולים לוי סיימון, עם שלל המלצות בכל רחבי הארץ, כך שלכם נותר רק להטעין את הרכב ולהצפין או לבחור באפשרויות הנוספות.

והערב: איצקוביץ' השתגע! לקראת סוף ימי בין הזמנים, כל מאזין נכנס באופן אוטומטי להגרלה על סוף שבוע זוגי, גם ללא פתרון השאלה ההלכתית. בקשת השתתפות בהגרלה, ניתן לשלוח לכתובת דוא"ל, editor@hm-news.co.il או באמצעות המייל האדום של האתר, או בתגובות של הכתבה.

ההשתתפות בהגרלה, על פי תקנון האתר, הנמצא במשרדי החברה.

Hide picture