בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה הישראלית לטרשת עורקים
הוא מגיע בהפתעה ובמהירות, לרוב ללא כל סימנים מקדימים, ומביא לפגיעה בלתי הפיכה בתאי המוח בתוך דקות ספורות. בשנת 2021, מבין שלל המחלות, האירועים הרפואיים ושאר המצבים שמסכנים את חיי האדם, אין ספק כי שבץ מוחי הוא אחד מהאיומים שבהם.
המושג שבץ מוחי אינו זר לנו ומגיל צעיר הוא מקיף אותנו בנוכחותו המאיימת. אחד מכל חמישה אנשים יעבור אירוע מוחי כזה או אחר במהלך חייו, שליש מהם יהיה מתחת לגיל 65. גם בישראל המצב מדאיג, כאשר 19,000 ישראלים לוקים באירוע מוחי מדי שנה וחלק משמעותי מהם נותר עם פגיעות מוחיות בלתי הפיכות למשך כל חייהם. למעשה, שבץ מוחי מהווה הגורם העיקרי לנכות בקרב מבוגרים בעולם המערבי ולאחד מגורמי המוות העיקריים, וזוהי כבר סיבה משמעותית לדאגה.
"שבץ מוחי מתרחש כאשר כלי דם שמוביל דם אל המוח, או אשר נמצא בתוך המוח, נחסם", מסביר ד"ר רני ברנע, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי ומחלות כלי דם מוחיים במרכז הרפואי רבין- בי"ח בילינסון. "אספקת הדם לאיזור מוחי מסוים נפגעת, דבר המביא לפגיעה ביכולת המוח לעבוד באופן תקין, ומכאן לליקוי תפקודי מוטורי, קוגניטיבי, תחושתי ועוד".
ככל שאספקת הדם לאיזור מוחי מסוים מקופחת, יסבול האדם מתסמינים שונים וקשים בהתאם לאזור הפגיעה. במקרים רבים אף קיים סיכוי גבוה לפגיעות בלתי הפיכות ואף למוות.
"באופן כללי שלושה מנגנונים עיקריים אחראים לשבץ מוחי", אומר ד"ר ברנע, "מחלת כלי דם קטנים של המוח, הגורמת לחסימת עורקיקים קטנים במוח או לדמם מוחי ספונטני היא המנגנון הראשון, טרשת עורקים גדולים, כפי שאנו מכירים במחלות לב וכלי דם אחרים, מהווה את המנגנון השני, והמנגנון השלישי הוא קריש דם שנסחף מהלב אל המוח". שכיחות כל אחד משלושת המנגנונים הללו די דומה עם שוני מסוים בגורמי הסיכון האחראים למירב הנזק בכל מנגנון ומנגנון.
על אף הנתונים המדאיגים, יש גם תקווה. מרבית אירועי שבץ המוח (עד כ-90% מהם) ניתנים למניעה וזאת על ידי איזון גורמי סיכון ווסקולריים וטיפול מונע. אחד מגורמי הסיכון המרכזיים המעלה סיכון לשבץ מוחי, בעיקר כזה הנגרם על ידי טרשת עורקים גדולים, הוא הכולסטרול ה"רע" כשרמתו גבוהה בדם.
כמעט מהיום שבו אנו זוכרים את עצמנו אנו לומדים להירתע ולפחד מכולסטרול גבוה, אך רבים מאיתנו עדיין לא יודעים עליו מספיק. אם כך, מהו כולסטרול בעצם, וכיצד הוא מעלה את הסיכון לשבץ מוחי?
כולסטרול הוא חומר שומני טבעי אשר נמצא בתאיו של כל יצור חי. במידות נמוכות חומר זה נדרש לפעילות תקינה של הגוף שלנו: הוא שומר על מבנה יציב של ממברנות התא, ומהווה מקור חשוב ליצירה של הורמונים רבים בגוף, וביניהם הורמוני המין. הבעיות מתחילות כאשר רמת הכולסטרול בגוף עולה מעל רמתו הרצויה. הגורמים לערכי כולסטרול גבוהים בדמנו הם שונים ומשלבים בעיקר תזונה לקויה (מזון מעובד המכיל שומן רווי וסוכרים) ונטיה תורשתית (בדומה למצבי תחלואה רבים). רמות גבוהות של כולסטרול בדם מאיצות תהליך של הצטברות שומנים ופלאק טרשתי בדפנות העורקים, ועם הזמן, הפלאק הולך וגדל עד שגורם לנזק.
"שני המנגנונים הראשונים להתרחשות שבץ מוחי – מחלת כלי דם קטנים ובעיקר טרשת עורקים גדולים – מושפעים מאוד מכולסטרול גבוה", מאשר ד"ר ברנע. "הפלאק הטרשתי שהכולסטרול מייצר הולך וגדל ומצר את חלל כלי הדם הפנימי, היצרות היכולה לגרום לקיפוח אספקת הדם דרכה ובהמשך אף לגרום לחסימה מלאה, ממש כמו במנגנון של רבים מהתקפי הלב. לחילופין, כשמדובר בפלאק לא יציב, הוא יכול להתפרק ולחשוף חלקים ממנו לזרם הדם ואלו מעודדים יצירת קריש דם על גבי הפלאק. קריש דם זה יכול לחסום את העורק או להיסחף במעלה זרם הדם ולחסום עורק מרוחק יותר. זה יכול לקרות בעורקי הצוואר או בעורקי המוח עצמם, והפחתה של רמות הכולסטרול מקטינות משמעותית את הסיכון לתהליכים חולניים אלו".
מכיוון שאינו מסיס במים, הכולסטרול לא יכול לנוע בחופשיות בזרם הדם. לשם כך, הוא נעזר בנשאים חלבוניים המשנאים אותו ממקום למקום. לפי עיקרון זה נהוג לחלק אותו לשתי קבוצות עיקריות: הכולסטרול הטוב (HDL), אשר נישא בדם מהתאים אל הכבד, והכולסטרול הרע (LDL), המעביר כולסטרול אל רקמות הגוף. האחרון אחראי להתפתחות טרשת עורקים, הראשון דווקא מסייע במניעתה. כיצד? עד היום המנגנון אינו ברור עד הסוף.
"לכולסטרול הטוב יש כנראה תפקיד כלשהו ביציבות של הפלאק הטרשתי", מוסיף ד"ר ברנע. "ברגע שהכולסטרול הטוב נמוך אז הפלאק הטרשתי לא יציב. הוא יכול להיפצע ולגרום להיווצרות של קרישי דם או להיסחפות של חתיכות הלאה. אבל זהו רק הסבר אחד. הכולסטרול הרע – הLDL הוא השחקן המרכזי כאן ואותו יש להוריד בכדי למנוע שבץ מוחי".
על מנת למנוע ולטפל באופן מיטבי בעודף כולסטרול רע בגוף, יש לפעול במספר חזיתות במקביל. "הסיבה לכולסטרול גבוה משולבת בגנטיקה וסביבה", אומר ד"ר ברנע. "את הגנטיקה אי אפשר לשנות (בינתיים) אך תזונה דווקא כן. יש להפחית צריכה של שומן מן החי, שומן טראנס ושל מזון מעובד. גם הפחתה של פחמימות וסוכרים פשוטים תביא במישרין ובעקיפין למניעת התפתחות של טרשת עורקים. ברגע שיש כולסטרול גבוה וצריכה מוגברת של מוצרים עתירי סוכר או שומנים מן החי, הדבר מגדיל באופן סינרגטי את היווצרות הפלאק הטרשתי.
"יש להקפיד על דיאטה ים תיכונית המבוססת על מזונות מן הצומח כמו פירות וירקות, חלבונים מן הצומח ושומנים חד / רב בלתי רוויים. מקורות טובים לשומנים בריאים הם שמן זית כתית טהור, אבוקדו, אגוזים וכיו"ב. בעבר חשבו שהכולסטרול במזון (למשל בביצים) מעלה את רמות הכולסטרול בדם וגורם לטרשת העורקים. היום ברור כי לכולסטרול במזון יש רק השפעה מועטה על רמות הכולסטרול בדם, וכי הגורמים המזיקים בתזונה הם שומן רווי ושומן טרנס. כמובן שפעילות גופנית חשובה מאין כמותה להפחתת הסיכון והיא ידועה כמעלה את הכולסטרול הטוב ומפחיתה את הסיכון לטרשת עורקים".
טיפולים מתקדמים יותר כוללים שימוש בטיפול תרופתי. "מכל התרופות להורדת כולסטרול סטטינים נמצאים בראש. כמעט כל מי שיש לו כולסטרול גבוה, בטח מי שכבר עבר אירוע מוחי, צריך ליטול אותם", אומר ד"ר ברנע. מנגנון הפעולה של תרופות אלה פשוט: הם מביאים להורדה ברמת הכולסטרול הרע על ידי עיכוב בפעולתו של אנזים המצוי בכבד ואחראי על קצב ייצור הכולסטרול בגוף. פעולה זו מובילה להורדה ישירה ברמת הכולסטרול בגוף.
"אם הטיפול המקסימלי בסטטינים לא יעיל דיו, לרופא המשפחה יש עוד כמה תרופות נוספות בארגז הכלים שהוא יכול להוסיף, כמו תרופות ביולוגיות חדשות, אבל זה רק אחרי שהמטופל 'הוכיח' שהסטטינים לא מספיקים לו", מסכם ד"ר ברנע.
בשיתוף עמותת לכ"ם ובשיתוף החברה הישראלית לטרשת עורקים
