מספר שדכנים, הכואבים את נושא השידוכים במגזר, ואת תופעת הבחורים והבחורות המבוגרים הממתינים לישועה, שיגרו פניה למרן עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, בו הם כותבים כי הם שמו לב לדבר מעניין, והוא שבמגזר החרדי הנתון הראשון אותו מבררים בשידוכים הוא העדה אליה משתייך הבחור או הבחורה, ואם יש שוני, זה מפיל את השידוך מיד, ללא שום בירור התאמה.
השדכנים מפרטים, כי מבדיקה שערכו עולה כי יש עדות מסויימות אשר יש שם בחורים מבוגרים רבים, ומצד שני יש עדות רבות שיש שם בחורות מבוגרות, ויתכן שאם ישדכו מעדה לעדה השידוך עצמו יכול להתאים, רק שאפילו לא בודקים את השידוכים האלו, כי מיד ששומעים שזו עדה אחרת, השידוך נופל.
לשם משל, בציבור החסידי ישנם בחורים מבוגרים רבים, ואילו בציבור הליטאי והספרדי ישנם בחורות מבוגרות. ואם אנשים לא יתעקשו על הנושא הזה, ויבררו לעומק את הנתונים לא כולל העדתיות, יהיה אפשר לקדם שידוכים רבים, מציינים השדכנים במכתבם.
הם מוסיפים לציין כי אמנם הדבר עלול לעורר שאלות הלכתיות, לדוגמא איזה נוסח תפילה יתפללו, אשכנז או ספרד או עדות המזרח, וכן שינויי מנהגים נוספים כגון אכילת שרויה בפסח, אכילת מצות מכונה, אכילת קטניות וכדומה. ולכן הם מבקשים לשמוע דעת תורה ופסק הלכה ברור ממרן הרב זילברשטיין האם אפשר לקדם יוזמה ורעיון של שידוכים מעין אלו, או שיש להמשיך את הנהוג עד היום, שכל עדה מתחתנים רק עם העדה שלהם.
עמוד ההוראה בתשובתו שהתפרסמה בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם', הרחיב בנידון, בתחילת דבריו הוא מציין כי כל העדות הקיימות בעם ישראל וחילוקי המנהגים ביניהם עם שינויי נוסחאות התפילה, לא נוצרו סתם כך עם הזמן, אלא מכוונים כנגד שנים עשר שבטי ישראל, וכל שבט יש לו שער משלו ומנהגים משלו ומנטליות שונה. ובכל זאת, מצאנו שאמרו חז"ל (מסכת בבא בתרא דף קכא.) שלא היו ימים טובים לישראל כמו ט"ו באב, שביום זה הותרו שבטים לבוא ולהתחתן זה בזה.
ומשום כך, כותב הרב זילברשטיין: "כך גם בזמננו, למרות שיש עדות שונות ויש שוני במנהגים ובמנטליות, בכל אופן אפשר להתגבר על זה, ויש פתרונות הלכתיים לכל נושא, וחז"ל קבעו יום טוב ביום הזה שהתגברו על הקשיים ועם ישראל התערב לשבטיו. בין היהודים יש הרבה מכנה משותף, וחבל ששוני המנהגים הקטנים שיש ביניהם יעכב אותם מלבנות בית בישראל, וזה מצוה גדולה לזרז את הענין, ולערב בין שבטי ישראל, ואילו חז"ל היו קיימים היום, היו עושים יום טוב ביום שעם ישראל היו מתגברים על הקשיים הקלים, וינשאו זה לזה".
בהמשך דבריו מציין מרן הגר"י זילברשטיין, את הידוע כי בעם ישראל הייתה מחלוקת גדולה בין בית שמאי לבית הלל בהרבה מאד תחומים בחיים, והשוני ביניהם היה כל כך חריף שזה היה משפיע על כל מהלך החיים, ובכל זאת מצאנו במשנה במסכת עדויות (פ"ד מ"ח) שלא נמנעו בית שמאי מלשאת נשים מבית הלל, וכן הפוך.
נקודה מעניינת נוספת מחדד עמוד ההוראה, כי במשך כל הדורות והגלויות שעברו עם ישראל וכל שינויי המנהגים והנוסחאות, בכל זאת לוח השנה נותר זהה לחלוטין אצל כל העדות והקהילות, ובכל הקהילות ראש השנה חל באותו יום, וכן יום כיפור, סוכות, חנוכה, פורים, פסח, שבועות, וכל מועדי ישראל. וגם בקהילות יהודיות רחוקות שיכלו להתבלבל ולטעות, הקב"ה שמר שהדבר לא יקרה. אין זאת אלא משום שאם לוח השנה לא היה שווה, לא היה שייך להנשא זה לזה מעדה וחוג אחר, כי בעדה אחת היה פסח מתחיל ביום זה, ואילו בעדה השניה מותר עדיין לאכול חמץ, אבל הקב"ה סייע לנו בדבר זה, וזה סימן שהקב"ה רוצה שכל עם ישראל יוכלו לחיות יחד ולהנשא זה לזה, וכל השינויים הם בדברים קלים, וכמו י"ב שבטים, שאפשר להתגבר על שינויים אלו, כך הגר"י זילברשטיין.
את דבריו סיים עמוד ההוראה: "לכן כל עדה צריכה לדבוק במנהגיה, ואין לשנות, אבל לגבי נישואין אדרבה אפשר לערב בין העדות, וביום שיתערבו יעשו יום טוב גדול כמו בט"ו באב", עד כאן דבריו של מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א שיצרו הדים רבים במגזר החרדי.
מספר שדכנים עמם שוחחנו, מספרים לנו כי אחרי דבריו הברורים של מרן הרב זילברשטיין, מגדולי זקני פוסקי הדור, המכיר את הדור היטב לעומקו ולרוחבו, הם רואים שהחל שינוי בתפיסה שהייתה מקובלת עד היום, ובפרט בשידוכים בגילאים מתבגרים.
לאור דברי הרב זילברשטיין, הנוגעים בדבר החלו להפנים כי כשם שמתפשרים לפעמים בפרטים מסוימים, כך ניתן להתפשר על ענין העדתיות. "אנו מתפללים ומייחלים שהציבור הקדוש ישמע לדברי גדול הדור, מרן הרב זילברשטיין, ולאט לאט נתחיל לראות את התופעה קורמת עור וגידים, ועוד ועוד בתים בישראל יקומו על אדני התורה והמצוות, ויתקיים בנו מה שאמרו חכמנו, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, שזה כולל שכל הרווקים והרווקות יבנו את ביתם ויזכו לזרע של קיימא, בקרוב, אמן ואמן", מסיימים השדכנים את דבריהם.
