חודש: פברואר 2024

מחלקת התביעות של המשטרה הגישה לאחרונה כתב אישום כנגד ערבי אשר תקף לפני ארבע שנים בחור חרדי בסמוך לחניון גבעתי בירושלים והיכה אותו בפניו. היהודי הגיש תלונה במשטרה על התקיפה אך המשטרה החליטה לסגור את התיק למרות עדותו של המותקף ועדותם של עדי ראיה נוספים. עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו הגיש ערר על החלטת הפרקליטות וניהל מאבק משפטי בסיומו הוגש כתב אישום כנגד התוקף.

בערר שהגיש מתאר עו"ד בלייכר כיצד הותקף היהודי ללא כל סיבה: "בתאריך 28.01.20 הותקף המערער בצומת חניון גבעתי. המערער וחבריו לומדים בכולל "ברכה מציון", אשר כמדי ערב עם סיום הלימודים המתינו להסעה שאוספת אותם לבתיהם. באותו הערב הגיע רכב לצומת, ועמד במקום בצורה שחוסמת את המעבר. ברכב היו שני בני מיעוטים. בשלב כלשהו החלו הללו גם לקלל ולאיים על עוברים ושבים שהיו במקום. לפי העולה מחומרי החקירה קודם לתקיפת מרשי תקפו החשודים מדריך תיירים שהעיר להם על כך שרכבם חוסם את הכביש. רכב הסעות שהגיע לאסוף את מרשי וחבריו נחסם אף הוא מרכב החשודים. אזרחים שהיו במקום התקשרו למוקד המשטרה. כשהבחינו בכך החשודים, אחד מהם עלה על הרכב ונסע מהצומת, ובמקביל ניגש השני למערער, ללא שהיה בניהם כל דין ודברים קודם, הכה אותו בחוזקה רבה בפניו וברח".

"הכאתו של המערער נעשתה ללא כל סיבה נראית לעין, מלבד היותו בעל חזות יהודית. כתוצאה מהמכה עפה המגבעת שהייתה על ראשו של המערער, והוא קפא במקומו במשך דקה ארוכה. בנוסף, המערער סבל מכאבים בראשו וסחרחורות במשך כמה ימים", תיאר בלייכר. כאמור, בעקבות הגשת הערר החליטה הפרקליטות על פתיחת תיק החקירה מחדש והגשת כתב אישום כנגד התוקף הערבי.

עו"ד בלייכר מסר: "אנו נמשיך לפעול ולהילחם בכל הכלים שיש לנו על זכות לחיים בבטחה של יהודים בבירת ישראל. נדרוש מיצוי דין עם כל בן בלייעל אנטישמי שירים ידו על יהודי וינסה לערער על ריבונותנו. לאחר שנלווה את ההליך הפלילי נמשיך מול הפורע גם במישור האזרחי למען יראו וייראו".

הוא הגיע לישראל לפגוש אותי, ישבנו זה מול זו, בלובי של מלון ירושלמי, בחור ובחורה בשידוכים. הוא – אמריקאי ואני, ישראלית מלידה. העברית שלו הייתה תנ"כית למדי, את השפה הזו רכש מסידור התפילה ולימודי הקודש. אבל החיוך וההליכות הנעימות שלו כבשו אותי.

עסקתי אז בהפקת סרטי הווידאו ואני זוכרת בבירור את השיחה המכוננת הזו שהיתה לנו בפגישה: "אני לא מוכנה לוותר על העיסוק בהפקות וידאו ויציאה מהארץ לא באה בחשבון. אבל, פעמיים בשנה חשוב לי להתנדב בשליחות״.

מאחר וגדלתי בבית שבו יש 17 ילדים, כאשר רובם ככולם עוסקים בשליחות או בהוראה, יצא שאני היחידה שבחרתי לי עיסוק אחר,  אבל הרצון להשפיע רוחנית קינן אצלי.  אז הגעתי לפשרה עם עצמי: כל השנה נעשה ביזנס ופעמיים בשנה נתנדב למען הכלל.

בסימן טוב ובמזל טוב נישאנו, ומחלום למעשה – מצאנו את עצמנו אורזים מצות,  אוכל כשר,  ביגוד לשבועיים, זוג טרי, ישר מהקופסה, חודשיים בלבד לאחר החתונה על מטוס מקרטע לאסיה התיכונה. לקזחסטן.

ליל הסדר הראשון במזרח קזחסטן

תושבי קזחסטן מלוכסני עיניים, נוחים ואדיבים מאוד. השפה הרשמית במדינה היא קזחית, אך רוב תושביה מתנהלים ברוסית, זכר לכיבוש הרוסי ארוך השנים. "נחתנו באלמאטי, עברנו הכשרה קצרצרה והופה, שוב על מטוס, בטיסה של שעה וחצי ואנחנו באוסט קמינגורסק.

העיר אוסט קמינגורסק, או בקזחית אוסקמן, שוכנת במזרח קזחסטן, על גבול סיביר. בזמן השלטון הסובייטי העיר אוסט קמינגורסק היתה סודית. בעיר ובמחוז ישנם מפעלים למתכות יקרות, מפעל לזהב, טיטניום ואף כור גרעיני. לשם נשלחו סטודנטים שסיימו בהצטיינות את האוניברסיטה ורבים מבני הקהילה הם כימאים, פיזיקאים ומומחים לאטום. מינוס ארבעים זהו מזג אוויר די רגיל,  גם כשהשלג נערם לכמה מטרים יתנהלו הלימודים בבתי הספר כרגיל והשוק, פתוח תמיד. 

"הזמן קצר", אמר לנו וולודיה, ראש ארגון חסד בעיר, ואשתו תרגמה לנו לעברית.  בעוד יומיים נארח עשרות יהודים לליל הסדר. 

שמנו פעמינו לשוק המקומי, העמסנו כשישים קילוגרם תפוחי אדמה, מספר דומה של קילוגרמים סלק,  גזר, שאר ירקות ופירות.  מים,  הזהירו אותנו המקומיים אסור לשתות מהברז,  יש להרתיח.  רכשנו ארגזי מים לבישול ולשתיה, בשר ועופות יישלחו אלינו מאלמאטי במשאית. ודגים,  מסוג סזן הידוע ככשר רכשנו בדוכן הדגים שבשוק. 

עם השלל הזה, הגענו לבית המיועד לרב, שעד אז עמד שומם, בית הכנסת היה בשלבי בניה,  אך בית הרב שנבנה ברוחב לב,  הספיק לצרכינו בשלב זה. בקומה הראשונה שכן בית הכנסת הזמני, ארון קודש קטן עם ספר תורה כמה שולחנות יספיקו. המטבח היה גדול מספיק וליל הסדר תוכנן להתבצע בקומת המרתף. שולחנות וספסלים מתקפלים הובאו לשם,  מספיק מקום לשמונים עד מאה איש. 

מר שלמה גלר, איש עסקים בלגי שאת הונו עשה ממפעל טיטניום בעיר, דאג להכל. הוא זה שבנה את בית הרב ומימן את הקמת בית הכנסת וחיפש יחד עם השליח הראשי לקזחסטן זוג שיסכים להנהיג את הקהילה.  

הוא הגיע לפגוש אותנו, איש גבוה ומרשים מלווה בפמלייתו. ישבנו סביב השולחן בסלון,  הוא הודה לנו בחמימות שהגענו לעיר,  ושאל אותנו כמה אנשים אנחנו מוכנים לארח?  אני זוכרת שהופתעתי מהשאלה.  מה זאת אומרת?  שאלתי בתמיהה, כל יהודי שיגיע יתקבל בשמחה לליל הסדר וככל שיגיעו יותר יהודים יהיה מוצלח יותר.  זו לא שאלה של מקום,  אמרתי.  אם לא יספיק,  נשים יהודים בקומה השניה וגם בשלישית.  מר גלר עזב את הבית מרוצה ואנחנו התחלנו בהכנות…

קירים, יהודי מהעיר אלמאטי נשלח לעזור לנו לנהל את הסדר הראשון שלנו בעיר ואני זוכרת שהוא אמר לי משפט חזק שמלווה אותי עד היום: "ברכה, תזכרי: לא הגעת לפה ללמד רוסית. אף אחד לא מצפה שתדברי רוסית שוטפת. הגעת לפה כדי ללמד יהדות".

וכך, התחלנו ללמוד כל יום מילים חדשות שישמשו אותנו במהלך היום ואנשי הקהילה הריעו לנו על כל מילה חדשה… (אז לא היה גוגל טרנסלייט, ישבנו עם מילונית קטנה שעזרה לנו להסתדר בימים הראשונים שלנו שם).

קהילה חמה – מקום קפוא

נסענו כזוג צעיר ונרגש, בלי שפה, נזרקנו לים. פגשנו קהילה חמה במקום קפוא. בליל הסדר, בסביבות 70 איש. הם הגיעו נרגשים, מנער ועד זקן, טף ונשים, והתיישבו סביב השולחנות הערוכים. בנוסף לקהילה המקומית, הופתענו למראה ארבעה צעירים וצעירות אמריקאים שהגיעו לחגוג איתנו. מסתבר שממשלת ארצות הברית שלחה אותם ללמד אנגלית בכפרים הנידחים.

תחזרו אחרי: פסח, מצה ומרור… רחצה: עכשיו צריך ליטול ידיים … " עוד פעם? רטן איש מבוגר, כבר נטלנו פעם אחת וזה מספיק! הוא נשאר במקומו בזעף, אבל לשמחתנו הרבה האחרים קמו ממקומם ונטלו ידיים שוב.

בסבלנות יתרה ישבו המסובים עד לשולחן עורך ונהנו מסעודה עשירה שעליה טרחנו רבות ערב החג.

מדהים שמגיע זוג צעיר שהרגע התחתן, והקהילה היהודית שרחוקה מאוד מקיום תורה ומצוות נענית לכל קריאה של הרב והרבנית הצעירים ובקבלת עול מופלאה פשוט עושים מה שאנחנו מבקשים מהם. איזו קבלת עול יש להם, חשבתי לעצמי.

חזרנו לאלמאטי לחגוג עם השלוחים הראשיים את שארית החג ושם הציעו לנו להצטרף לצוות השלוחים בכל ימות השנה.
בניגוד לחב"דניקיות רבות, לא חלמתי על שליחות לכל החיים. ובטח לא בחור נידח – החצר האחורית של מה שהיה לפנים ברית המועצות. אך מה שהחל כגיחה חד פעמית התחיל לקרום עור וגידים.

הכל קרה מאוד מהר, וארבעה חודשים לאחר מכן מצאנו את עצמנו שוב על מטוס מקרטע והטיסה הישירה האחרונה מאז – לקזחסטן…

סקרנית לשמוע איך מסתדרים ללא שפה בארץ זרה? איך בונים קהילה מאפס ומה אסור בתכלית האיסור לומר ולעשות בקזחסטן? ולמה אחרי ארבע שנים בכלל עזבתי הכל ועברנו לניו יורק? 

מדי שבוע אשתף אתכן מחוויותיי ויחד נגלה איך בכל אחת ניתן למצוא עוז רוח וכוחות נפש. כי אישה זה כוח, אישה זו עוצמה. אישה יכולה להפוך את העולם.

הירשמי עכשיו לרשימת התפוצה וקבלי ישר למייל את הטור החדש!

מאז פרוץ המלחמה, רשות המיסים הוציאה 11 מיליארד ש"ח מתוך 17.6 מיליארד ש"ח שבקופת קרן הפיצויים.

מעבר לנזקי רכש וחקלאות, 622 מבנים ניזוקו בצפון עד כה. הערכת הרשות: 10,000 פניות נוספות לקרן הפיצויים כשתושבי הצפון ישובו לביתם.

תושבי יישובי הצפון שפחות מ5 ק"מ מהגבול ולא פונו, מתוסכלים: "לא יעלה על הדעת שכאשר טילי נ"ט מאיימים על ילדינו, הפתרון הוא לשבת עם ידיים על הראש; מגיע לנו לחיות בשגרת החירום"

בדיון הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, בנוגע למצב המיגון בצפון, עלה כי מאז פרוץ המלחמה, קרן הפיצויים ברשות המיסים העבירה 11 מיליארד ש"ח לנפגעים מתוך 17.6 שהייתה בקרן טרום המלחמה. צוותים מיוחדים של הרשות ערוכים לטפל בעוד כ-10,000 פניות צפויות מתושבי הצפון עם שובם לבתיהם. בדיון עלה שוב מצוקת שמונת היישובים שבין 3.5 ק"מ מהגבול ל5 ק"מ מהגבול שלא פונו על אף שנכללו בהחלטת הממשלה. נציגי היישובים הביעו תסכול וזעם מהמצב שבנוסף לכך שהם לא פונו, הם גם תחת איום טילים ללא כל הגנה. יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי אמר בדיון כי הוא יצא בקריאה מפורטת יותר במכתבים לכל הגורמים ע"מ לדאוג ליישובים האלו הנמצאים תחת סכנה וללא כל הגנה.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "קיים חוסר ודאות לגבי ההתפתחויות בגזרה. התושבים אינם יכולים לחזור לבתיהם. היו חמישה מיליארד ש"ח למקלוט ומיגון הצפון עם הגדרה תקציבית מסודרת עם מדרגים לפיצוי כל יישוב, משפחה, משק עפ"י צרכיו ודברים לא נעשו. בדומה לנעשה בדרום שם קיימת מינהלת תקומה, גם בצפון כל העול הזה אינו יכול ליפול על משרד אחד וצריך תכלול הוליסטי לכל הנושאים. קורא לראש הממשלה ולכולם לקבל החלטות מוקדם ככל הניתן כדי שתושבי היישובים יידעו מה קורה איתם".

ראש מנהלת אופק צפוני, דויד סויסה: אמר בדיון: "הייעוד שלנו לעשות אינטגרציה של כל המשרדים שעובדים בצפון ולהוות כתובת אחת. המשימות שלנו הן בכיתות הכוננות, בציוד ואימון ב32 יישובים שהצטיידו במיטב, בתכנית מיגון לצפון שממתינה לאישור בעלות כמיליארד וחצי לכל היישובים 0-2, בפרויקט לכל היישובים 0-9 בתקציב מרכיבי ביטחון. משימה נוספת היא לתקן את כל המבנים שנפגעו – 622 מבנים שנפגעו. עיקר הפגיעות במנרה, מטולה, שלומי ושתולה. לנו חסר את מינהלת תקומה בצפון – אין מי שיתכלל את כל הסוגיות של החקלאות, אזורי התעשייה שנפגעו, מערך החינוכי. הכל צריך לקבל פיתרון. יש כרבע מיליון תושבים שגרים שם – 5 מועצות אזוריות ועוד 10 מקומיות".

סא"ל גסאן טריף, רע"ן הנדסה ומיגון בפקע"ר הציג בדיון תמונת מצב לגבי מיגון הבתים בצפון: 586 מתוקצבים בק"מ הראשון. בתקציב שיאושר יכנסו גם לק"מ השני. בטווח 0-1 ק"מ 321 בתים הושלמו ו- 98 נמצאים בביצוע. בתכנית החדשה יש 30 מיליון ₪ לחיזוק ומיגון קריית שמונה. יש 746 ממדים מוכנים לביצוע עם היתרים וממתינים לתקצוב ואישור בטחוני. בק"מ הראשון יש 1,050 שממתינים לתקציב לתכנון, ו- 586 נוספים שמתוקצבים, אך הם לא לביצוע כרגע. יש 250 מיליון ₪ למיגון בחינוך, בריאות ורווחה, ו- 50 מיליון למיגון ציבורי מרחבי. עוד כ20 מיליון ₪ מיועדים לאשקלון מהתכנית החדשה, ובוצע רק כרבע ממנו.

אריאל גלבוע מהמל"ל אמר בדיון לגבי החלטת הקבינט משנת 2018 למיגון כי ההתנהלות לא הייתה טובה ב- 5 שנים האחרונות, "עכשיו אנו בפתחו של תקציב חדש ויש בשורה גדולה לתחום המיגון שיאפשר לנו למגן חלקים גדולים בקו העימות. אנו מדברים על סדר גודל של מעל מיליארד ₪ למיגון. יש שורה בתקציב המדינה לנושא. בתחום היישום כמערכת אנו ערוכים לממש את הכספים הגדולים שיגיעו. הצעת המחליטים לצפון היא בשלב טיוטה, וכשהיא תאושר יתקבלו תקציבים על כלל המרכיבים. התקיים דיון של קבינט המלחמה עם ראשי רשויות והיה שיח על כלל המרכבים. יש צורך בזרוע ממשלתית חזקה, היא קיימת ומתוכללת ע"י מנכ"ל משרד הפנים, אך היא צריכה כלים של תקציב וסמכויות".

אמיר דהן-מנהל מחלקת פיצויים רשות המיסים עדכן בדיון כי מאז פרוץ המלחמה, רשות המיסים שילמה 11 מיליארד ש"ח מתוך 17.6 מיליארד ש"ח בקופת קרן הפיצויים – מיליארד ש"ח נזקים ישירים ועוד 10 לנזקים עקיפים. לדבריו, עד כה הוגשו 1200 תביעות בצפון והערכה של הרשות שיגיעו ל- 10,000 תביעות. דהן ציין את ההיערכות של הרשות ליום שאחרי: בכוח אדם, במוקד ייעודי בטבריה, במוקדים ממוגנים שמוכנים בעכו ובחיפה עם ציוד ורשימות עובדים מוכנות.

שמעון גואטה, חקלאי ותושב עלמה תיאר בדיון את חייהם במצ החירום ללא מיגון: "אחרי שאלו לפנינו פונו, אנחנו הקו הראשון ואם כל האזעקות אנו רצים סביב עצמנו, לא נותנים להגיע לשדות חקלאים, ואין פתרון לבע"ח. ממגנים את הישובים 0-2 ק"מ, אך כרגע הם לא נמצאים כלל בבתיהם. תמגנו אנשים לא בתים ריקם. בגן הילדים יש שלושים ילדים שנמצאים ללא מקלט והפתרון של פקע"ר עבורנו זה לשבת עם ידיים על הראש – זה ממש לא פתרון הגנה לטיל נ"ט. אתמול היו כמה יירוטים לכיוון אזורנו – מההדף והבהלה כל הרפת, עגל נתקע במחיצה ומת. תנו לנו לחיות בשגרת החירום".

המרכז הרפואי הענק שמקימה רשת 'עלה' לילדים ואנשים עם מוגבלויות במרחק נסיעה קצר מכל ערי המרכז, עתיד לתת מענה מיטבי לאלפי משוקמים, הן במחלקות ייעודיות באגפי השיקום השונים והן באשפוז יום שיקומי. כיום, המחסור במיטות אשפוז בעיקר לצעירים סיעודיים, הינו חמור ביותר.

אל מול המחסור האדיר והזעקה שמהדהדת מקרב המשפחות, נטלו ב'עלה' את המשימה, והרב יהודה מרמורשטיין, מייסד ומנכ"ל רשת 'עלה', הנושא על שכמו את עול הרשת כולה, הוסיף נדבך נוסף של חסד, והעמיס על כתפיו גם את משימת הקמת המרכז השיקומי הענק החדש.

כך, מצוקת מיטות האשפוז והעומס על אגפי הטיפול השונים בבתי החולים השיקומיים בישראל עתידה לקבל מענה הולם, בהקמתו של המרכז הרפואי-שיקומי של 'עלה' על פני שטח בן מספר דונמים, בקומפלקס הענק שבנייתו כבר החלה. המרכז הרפואי-שיקומי החדש של 'עלה' יעניק מענה מקצועי, חדשני ומיטבי לכלל האוכלוסייה המתמודדת עם מוגבלויות, תוך שימת דגש על הזכות לחיים בכבוד ולכישורי חיים.

השבוע, כחלק מתהליך הבנייה, עלו ירושלימה, ראשי הנהלת 'עלה' – המייסד והמנכ"ל הרב יהודה מרמורשטיין, יחד עם בנו המנהל הרב שלמה מרמורשטיין, ובלשכת הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, הציגו את חזון המרכז הרפואי-שיקומי שיעניק מענה לכלל האוכלוסיה הזקוקה לאגפי השיקום השונים.

הרב מרמורשטיין ציין, כי הרשת נותנת מענה תמידי, טיפולי ושיקומי, לכל "אותן נשמות יקרות שהפקיד בידינו הקב"ה, המתמודדות עם אתגרים שונים כאוטיזם, תסמונות דאון, שיתוק מוחין, מוגבלות שכלית התפתחותית ובמוגבלויות הכרוכות במורכבות רפואית מאתגרת".

הרב שלמה מרמורשטיין הוסיף, כי "המרכז החדש יכלול ארבעה אגפים מרכזיים, אגף שיקום שיתמחה בסוגי שיקום שונים: שיקום אורתופדי, נוירולוגי, פודיאטרי ונשימתי, ויכלול ציוד חדיש וצוות מובחר של כלל המקצועות הנדרשים לכך. מלבד זאת יכלול אגף השיקום בריכה טיפולית, חדר כושר שיקומי ומכון פיזיותרפיה.

"כמו כן", הוסיף, "בקומפלקס הענק שיוקם, ייכללו אגף סיעוד צעירים המיועד לתת מענה לצעירים מתחת גיל 40, שמאות (!) מהם שוהים כיום במחלקות גריאטריות ואינם זוכים לטיפול המיטבי עבורם; אגף סיעודי מורכב ואגף לאשפוז יום שיקומי".

"הגר"י יוסף שמע את הנתונים והזדעזע, כשהוא מגיב: "נתפלל, אם כך, שלא יהיה צורך בכל אותן מיטות אשפוז, שהקב"ה ישלח ישועה ורפואה לעמו ישראל. מי ייתן ויהיה לרווחת כל חולי עמך ישראל…", ומיד הוסיף: נקווה שבעז"ה יביא הבניין החדש שאתם מקימים, רפואה ורווחה מרובה, הן למען הילדים והן למען החולים, צעירים כמבוגרים".

לאחר מכן יצק הראשון לציון מלט לאבן הפינה, חתם על מגילת היסוד, ובירך את ראשי הרשת שהזכירו את מצוקת הבנייה בימים אלה, של מחסור בפועלי בניין, כי "בעז"ה תצליח הבנייה באופן הטוב והנכון, ומי יתן ומשמיים ישלחו רפואה שלמה ונהורא מעליא לכל החולים, ויוושעו בכל דבר שהם זקוקים לו.

"וגם אתם", פנה אל הרב יהודה מרמורשטיין, מנכ"ל הרשת ומייסדה, ואל הרב שלמה מרמורשטיין מנהל הרשת, "בזכות המצוה תזכו לאריכות ימים ושנים ותתברכו בכל הברכות, וכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו".