חודש: מרץ 2024

כוחות צה"ל ושב"כ ממשיכים בלחימה ממוקדת במרחב בית החולים שיפאא׳. צוות הקרב של חטיבה 401, צוות הקרב של חטיבת הנח"ל וכוחות שייטת 13 בפיקוד אוגדה 162 פועלים במרחב תוך הימנעות מפגיעה באזרחים, חולים, צוותים רפואיים וציוד רפואי. הלוחמים חיסלו עד כה כ-150 מחבלים במרחב בית החולים, עצרו מאות חשודים ואיתרו אמצעי לחימה ותשתיות טרור.

בתוך כך, בצה"ל מדווחים הבוקר כי אתמול (ה') זוהה שיגור ממרחב מחנות המרכז ברצועת עזה לעבר מרחב בארי, השיגור יורט. בתגובה לשיגור, מטוסי קרב תקפו פיר מבצעי ומבנה צבאי במרחב.

בתוך כך, צוות הקרב החטיבתי 7 ממשיך בהתקפות במרחב אל קרארה שבצפון חאן יונס, בשיתוף הדוק עם חיל האוויר.
כוחות השריון של צוות הקרב חיסלו מספר מחבלים בירי מטווח קצר. בנוסף, יחד עם חיל האוויר, תקפו והשמידו תשתיות טרור, ובניהן שני מבנים ובהם פירי מנהרות ושני מבנים ממולכדים.

בנוסף, צוות הקרב של חטיבת גבעתי זיהה חמישה מחבלים שהיוו איום על כוחותינו וחיסלו אותם בירי מטווח קצר.

במקביל, צוות הקרב של חטיבת הנח״ל ממשיך לפעול במרכז הרצועה וחיסל מספר מחבלים לאורך היממה האחרונה. באחת התקיפות, הכוחות זיהו שני מחבלים בקרבתם וחיסלו אותם באמצעות ירי צלפים. בתקיפה נוספת, מכלול האש החטיבתי זיהה מחבל ששיגר פצמ״ר לעבר כוחותינו, והגיב בירי ארטילרי לנקודת השיגור.

על פי הודעת צה"ל, במהלך היום, כוחות חיל האוויר תקפו כ-40 מטרות וסייעו במאמצי התמרון לאוגדות הפועלות. בין המטרות הותקפו פירי שיגור ומבנים צבאיים.

חוק הגיוס החדש של הממשלה צפוי לעלות לאישור השרים כבר ביום שלישי הקרוב. בחדשות הערב בכאן 11 נחשפו אמש פרטי התוכנית. שר הביטחון יואב גלנט, המתנגד לתוכנית, לא יהיה נוכח בהצבעה בשל העובדה כי באותו הזמן הוא צפוי להיות בביקור בארצות הברית.

החלטת הגיוס תכלול בין היתר קביעת מכסות גיוס בידי הכנסת, טווח זמן של שנה לעמידה במכסות אלו – והארכה במידת הצורך. אי עמידה ביעדים לגיוס חרדים תגרור סנקציות כלכליות שייכנסו לתוקף בעוד שלוש שנים – ובאופן יחסי לעמידה ביעדים.

סעיף נוסף, המדבר על העלאת גיל הפטור ל-35, מחולל סערה בממשלה. הדרג המקצועי באוצר ממודר לחלוטין מהמגעים על החלטת הממשלה בעניין חוק הגיוס. בכירים באוצר העבירו מסר לממשלה ולפיו אם הסעיף האחרון יאושר זה יהיה "אסון כלכלי" שיקשה על שילוב חרדים בשוק התעסוקה.

רפיח פינת וושינגטון

מה עומד מאחורי העמדות התקיפות של ביידן וחבריו הדמוקרטים נגד נתניהו?

מיד לאחר הטבח הנורא בשביעי באוקטובר נרשם פרץ אהדה למדינת ישראל שלא היה כמותו שנים רבות ממדינות העולם ובראשן ארה"ב. העולם אוהב כידוע להזדהות עם חלשים. הנשיא ביידן אפילו הטריח את עצמו ממרום גילו והגיע לכאן ימים ספורים לאחר הטבח, כשהוא מגלה  אנושיות רבה במפגשים עם משפחות ההרוגים והחטופים, וכמובן בהצהרות המשותפות עם ראש הממשלה נתניהו. פרץ כזה של ידידות, לא היה זכור שנים רבות.

אלא שמאז עברו יותר מחמישה חודשים, והעולם התהפך. מראות הטבח הנורא נשכחו ונתניהו נהפך ליעד להתקפות מצד ממשל ביידן, סגניתו קמלה האריס, ומנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט, צ'אק שומר. הפוליטיקה הפנימית האמריקאית לקראת הבחירות בבית הלבן משחקת תפקיד חשוב ומכריע ביחס למלחמה בעזה והתגובות בהתאם.

שלא באשמתו (אבל כן באחריותו), הפך נתניהו ליעד המרכזי של התקפות אמריקאיות פרועות נגדו. המחלוקת עם "הגדולה שבידידותנו" מתבטאת בכמה נקודות: היום שאחרי בעזה, הקמת מדינה פלשתינית והתנגדות לכניסה לרפיח.

הממשל מנסה לכפות על נתניהו במילים קשות את דעותיו תוך התערבות מליאה בנושאים הפנימיים, קרי דרישה לסלק מהקואליציה את סמוטריץ' ובן גביר, ורצון להביא לבחירות מוקדמות. האמריקאים מבינים היטב, שאם ישראל תלך לבחירות, המהלך המלחמתי ייעצר, דבר שיסייע לממשל ביידן לקראת הבחירות לנשיאות.

נתניהו עשה עד כה רבות כדי להימנע מעימות עם האמריקאים. הוא הסכים בהכנעה ובניגוד לרצונו, להכנסת סיוע הומניטרי (בכמויות) לעזה, ובכך עורר נגדו ביקורת פנימית נרחבת. כמו כן ביום הרביעי למלחמה, הממשלה הייתה צריכה להחליט, האם לתקוף בלבנון לאור הזדמנות מבצעית ייחודית שעלתה. באופן חריג, הציעו כל גורמי הביטחון, ובראשם יואב גלנט לתקוף. אולם נתניהו (בתמיכת גנץ ואייזנקוט), החליטו שלא. הסיבה: לחץ אמריקאי מאסיבי להימנע מפתיחת חזית נוספת. נתניהו שנעתר לבקשה, ספג על כך ביקורת פנימית קשה בגין "ההזדמנות שהוחמצה".

ולמרות כל זה, חוטף נתניהו מכה אחר מכה מביידן וחבריו מהמפלגה הדמוקרטית. הראיונות המודלפים נגדו וההתבטאויות הקשות שלהם כלפיו, ממלאים את טורי הכתבים והפרשנים המדיניים וזוכים לכותרות ענק.  

"לא נקבל עוד 30 אלף עזתים הרוגים", התבטא הנשיא, ושוכח לציין שלטענת ישראל כמעט מחצית מהם היו מחבלי חמאס. יחס הנפגעים בין לוחמים לאזרחים נמוך ביותר, מה שמעיד על דיוק ואיפוק של הצבא.

סגנית הנשיא קמלה האריס, הנחשבת לאפרורית ביותר ולכישלון מוחלט, מדברת על הצורך "להבחין בין אזרחי ישראל לממשלה". גם צ'אק שומר, מתבטא נגד נתניהו ומסביר שכל התנהגותו נובעת ממניעים אישיים ולכן יש ללכת לבחירות בישראל. 

הלחץ האמריקאי על נתניהו נובע כאמור מהלחץ בו הם עצמם מצויים במלחמת הבחירות שלהם. ביידן ומפלגתו נמצאים בשפל. טראמפ מוביל בכל הסקרים ולכן נתניהו הפך להיות שק החבטות של הדמוקרטים. הכול (והקול) כשרים במאבק הזה. 

בצר לו נסחף נתניהו לענות לביידן במרומז בלי להזכיר את שמו, באמצעות ראיונות שהוא מעניק לתקשורת האמריקאית. במקביל רון דרמר, שהיה בעבר סדין אדום לממשל הדמוקרטי, בהיותו מקורב לרפובליקנים, המריא לארה"ב, יחד עם ראש המל"ל צחי הנגבי, במטרה להפחית מעט מהלחץ. אין כל וודאות שהשניים יצליחו במשימתם לאור הלחץ הפנימי בו מצוי ביידן.

אבחנה שעבר זמנה

הבידול האמריקאי בהשראת הסקרים: התבטאויות נגד נתניהו, וגילויי אהדה לישראל

אחת מהאמירות המדיניות הידועות ביותר בכל הקשור ליחסים בין ישראל לארה"ב, היא האמירה של מזכיר המדינה המפורסם, הנרי קיסינג'ר, שאמר בעת המו"מ לאחר מלחמת יום הכיפורים: "לישראל אין מדיניות חוץ, רק פוליטיקה פנימית". המשפט הזה מופנה עתה כחץ ישיר כלפי אמריקה. אחרת לא ניתן להבין את הקווים האדומים שמציב הנשיא ביידן נגד כניסה קרקעית לרפיח – המעוז האחרון של חמאס, ונגד המשך הלחימה.

הפוליטיקה הפנימית האמריקאית, והרצון של ביידן לרצות את מצביעי השמאל הקיצוניים של המפלגה הדמוקרטית, הם הגורמים לו לאמץ מדיניות אנטי ישראלית בכל הקשור למלחמה. אולם ביידן, בעצת יועציו, שניזונים מרעיונות אנשי המחאה בישראל, מנסה לערוך הפרדה בין מדינת ישראל לנתניהו.

מצד אחד מנסה ביידן לרצות את השמאל הדמוקרטי, ומאידך הוא מבקש שלא להרחיק בוחרים יהודים, שסבורים שלא יעלה על הדעת לצאת נגד מדינת ישראל בזמן מלחמה. הפתרון של ביידן וחבורתו: התבטאויות נגד נתניהו, ובו זמנית גילויי אהדה לישראל.

נתניהו כמובן לא אוהב את האבחנה הזו ולכן מדגיש בכל הזדמנות, שרוב רובו של הציבור במדינת ישראל בעד המשך הלחימה בעזה, כולל כניסה לרפיח עד מיטוט מוחלט של החמאס. כמו כן רוב רובו של הציבור מתנגד לכינון חד צדדי של מדינה פלשתינית, ואינו מאמין לנתונים שמפרסם משרד הבריאות של החמאס על עשרות אלפי הרוגים עזתים.

ראש הממשלה מסתמך כמובן על הסקרים שמראים את הנתונים שהוא מציג. אולם אותם סקרים בדיוק (מלבד הסקר של פילבר) מראים שהציבור בעד המשך הלחימה, אך לא בעד המשך שלטונו של נתניהו. מדובר באבסורד שהוא מתקשה להשלים עמו: הציבור בעד המשך המדיניות של ממשלת נתניהו, אך לא רוצה לראותו בראשות הממשלה. ביידן ואנשיו שמבחינים בסקרים, שומעים את היועצים משמאל ותוקפים אותו, תוך שהם מנסים כאמור ליצור הבחנה והפרדה בינו לציבור.

כך או כך, נתניהו מנסה למנוע עימות עם ארה"ב, למרות שבסביבתו מבהירים באופן זהיר ומבוקר, שישראל אינה איננה מדינת חסות אמריקאית אלא פועלת באופן עצמאי בהתאם לצרכיה.

בד בבד נזהר נתניהו שלא לחזור על הטעות שעשה בעבר, כשנאם בפני הקונגרס נגד הנשיא אובמה בעניין הסכם הגרעין עם איראן. האמריקאים פירשו את זה כהתערבות ישירה בענייניהם. לפיכך הוא נזהר עתה בביקורתו על ביידן ומעדיף כמובן להגיע להבנות.

מסתבר שנתניהו אינו הראשון שניצב בחזית הביקורת האמריקאית. קדם לו ראש ממשלה אחר מהליכוד, יצחק שמיר, אידאולוג ימני ושמרן. בקטע הבא.

ברית הקנאים

בין שמיר ונתניהו לביידן ובוש, ובין אולמרט, ברק ועמי איילון לפלשתינים ולטרור

היה זה ב-91 ערב הבחירות לנשיאות. ג'ורג' בוש האב, נשא נאום נגד ממשלת שמיר כשהוא לא מסתיר את כעסו על כוונת הקונגרס להעביר לישראל כספי ערבויות לקליטת עולי ברה"מ. קצפו יצא על סירובה של ישראל לדרישתו להקפיא את ההתנחלויות. במסיבת עיתונאים בבית הלבן, דיבר בגנותם של שמיר ושל שר נוסף בממשלתו (אריאל שרון). הדברים היו חמורים והדיפו ניחוח אנטישמי.

למחרת דווחו הכותרות בישראל על "הלם בירושלים", "בוש הכריז מלחמה על מדינת ישראל", "בוש נלחם בישראל כדי לרצות את הערבים". השר דאז אהוד אולמרט, הגיב כי בוש הוא "פוליטיקאי ציני. אין לנו מה להפסיד, ומה שלא נעשה, הוא עוין". מנגד אנשי השמאל הצדיקו את בוש וציינו כי הוא עשה רבות לישראל, החל מהטלת וטו באו"ם נגד החלטות אנטי ישראליות, וכלה בסיוע תקציבי ובהפעלת לחץ על מוסקבה להתיר עליית יהודים ארצה.

הדברים נאמרו כאמור ערב הבחירות לבית הלבן. חודשיים לאחר מכן הודח בוש על ידי ביל קלינטון. היו שטענו אז כי קיים קשר בל יינתק בין הביקורת של בוש נגד ישראל לתוצאות הבחירות. הבוחרים לא אהבו את ההתקפות של בוש ועברו לתמוך במועמד שהתמודד נגדו.

השאלה עתה מה יקרה לביידן: האם ההתקפות נגד נתניהו יפעלו נגדו בבחירות. או שאולי נתניהו הוא זה שיפרוש קודם, כפי שעשה יצחק שמיר, חודשים ספורים לאחר הדחת בוש, כאשר הפסיד בבחירות ליצחק רבין. גם אז היו שטענו, כי אחת הסיבות להפסד של שמיר, היה העימות מול הממשל האמריקאי בעניין הערבויות.

האם ההיסטוריה תחזור כאן ובארה"ב? האם הצמד בי-בי (ביידן, ביבי) ילכו הביתה. הסקרים כאן ושם, מראים שאכן כך עומד לקרות.  

ואגב, אם הזכרנו את אולמרט, השר הניצי בממשלת שמיר, שהתבטא אז נגד בוש, הרי שעם השנים הפך אולמרט את עורו והשבוע הגיעו הדברים לשיא, כאשר שיגר מכתב חנופה לצ'אק שומר (שהוזכר לעיל), בו כתב לו: "אני מודה לך בשמי ובשם רבים אחרים בישראל, על האומץ שהפגנת באמירה שרבים מאתנו, היהודים ברחבי העולם והתומכים המסורתיים של מדינת ישראל מרגישים היום. אכן, נתניהו אינו ראוי לאחריות המוטלת עליו".

ואם כך נוהג ראש ממשלה לשעבר, מה נגיד על ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון, שהשבוע אימץ אמירה ישנה של ראש ממשלה אחר לשעבר, אהוד ברק, ואמר בראיון לרשת אל ג'זירה:  "אם הייתי פלשתיני, הייתי נלחם בישראל".

אולמרט, ברק ועכשיו איילון. המכנה המשותף: ברית הקנאים בכל המובנים. 

הקונגרס והאינטרס

התערבות אמריקאית: האם נתניהו ייענה להזמנה אפשרית של הרפובליקנים לנאום שוב בקונגרס?

העימות של יצחק שמיר עם האמריקאים על רקע מניעת כספי הערבויות הביא בין השאר להפסדו  בבחירות ליצחק רבין כפי שנכתב לעיל. אולם העימות של נתניהו עם הנשיא אובמה, ששיאו בנאום המפורסם שלו בקונגרס נגד הסכם הגרעין עם איראן, הביאו לנתניהו את הניצחון בבחירות ב-2015. היחסים עם אובמה אמנם התקררו, אבל נתניהו ניצח בבחירות בישראל וזה מה שהיה חשוב לו. הליכוד קיבל אז 30 מנדטים והעבודה בראשות הרצוג – 24.

השבוע שב העניין הזה ועלה על השולחן, לאחר הפרסומים לפיהם המפלגה הרפובליקנית שוקלת להזמין את נתניהו לנאום בפני הקונגרס. המשמעות ברורה: אם נתניהו ייעתר להזמנה, הרי שמדובר בפעולה מתריסה נגד הנשיא ביידן ונגד המפלגה הדמוקרטית, על רקע המשך המלחמה בעזה. יש להניח שהפעם נתניהו יימנע מלעשות זאת, כדי שלא להחריף עוד יותר את היחסים עם הדמוקרטים, למרות שעל פי כל הסימנים, הם עומדים להפסיד את הבחירות לנשיאות לטובת טראמפ הרפובליקני.

לפני נאומו הקודם בקונגרס טענו בארה"ב וגם בישראל, כי נתניהו מנצל את הבמה בגבעת הקפיטול לטובת מערכת הבחירות שלו. נתניהו דחה אז את הדברים וטען כי השיקולים שלו אינם קשורים לבחירות, אלא רק רצון למנוע את הסכם הגרעין עם איראן.

בין אם נאמין לו, ובין אם לא, השבוע יצא נתניהו בחריפות נגד ההצעה של צ'אק שומר מנהיג הדמוקרטים בסנאט להקדים את הבחירות בישראל וציין כאמור כי מדובר בהתערבות אמריקאית בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל.

ניתן להניח שאם נתניהו היה מוביל בסקרים וחש שהוא עומד לנצח בבחירות, הוא היה מקבל בשמחה את ההצעה של שומר, זורק מהממשלה את בן גביר ומכריז על בחירות כבר בקיץ הקרוב, תוך הבהרה שאפילו האמריקאים מבינים את הצורך בשינוי הרכב הממשלה. אולם עתה כאשר מצבו בסקרים בכי רע ואין לו יותר מ-18 מנדטים ביום טוב (נתניהו לא מאמין בסקרים של פילבר בחדשות 14 שמעניקים לו יתרון), הוא יוצא חוצץ נגד "ההתערבות האמריקאית בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל".

בראיון שהעניק השבוע לסי.אן.אן אמר נתניהו כי לא נוהגים כך ל"דמוקרטיה אחות". את דבריו קינח בשאלה רטורית: "האם מישהו היה קורא אחרי ה-11 בספטמבר לבחירות מוקדמות בארצות הברית או להתפטרות הנשיא"?

שורה תחתונה: נתניהו דוחה בתוקף את הדיבורים על בחירות מוקדמות וטוען בכל ראיון כי הליך כזה ישתק את המדינה ויפסיק טרם הזמן את הלחימה. מבחינתו, הבחירות צריכות להתקיים במועדן עוד שנתיים וחצי. אם אכן יקרה כך, הוא יוכל לעבוד מול נשיא חדש בבית הלבן, שעל פי כל הסימנים והסקרים, לא יהיה זה שיושב שם עכשיו על כיסאו.

הצהרות בצרורות 

מתי החלה התפנית האמריקאית השלילית נגד ישראל וכיצד גנץ קשור לכל העניין? 

אם נבקש לבחון היכן בדיוק החלו להידרדר היחסים בין ארה"ב לישראל עד השפל בו הם נמצאים כעת, נמצא תשובה כפולה. צבאית ופוליטית. השינוי המהותי במדיניות הממשל כלפי ישראל ארע לפני פחות מחודש בעקבות התקרית בה נהרגו יותר ממאה אזרחים פלשתינים כאשר הגיעה שיירת משאיות עם סיוע לעיר עזה.

ביידן שעד אותו רגע עמד בכל הלחצים הפנימים מצד קיצוני הדמוקרטים של מפלגתו, איבד אז את סבלנותו. לא עזרו אז כל ההוכחות הישראליות כי מדובר בהרג שבוצע מצד החמאס, וגם לא ההוכחות שמספרי ההרוגים מופרכים והזויים. ביידן אטם אוזניו משמוע ומאז החלו להישמע התבטאויות אמריקאיות נגד ישראל. הביטוי הבולט ביותר היה כאמור בדבריו של צ'אק שומר לפני שבוע, כאשר תיאר את נתניהו כמכשול לשלום וקרא לבחירות חדשות. ביידן מיהר להגיב כי מדובר ב"נאום טוב".

בד בבד, מבחינה פוליטית, החלה התפנית האמריקאית ביחס השלילי לישראל מיד לאחר ביקורו של השר בני גנץ בוושינגטון. גנץ נפגש שם עם ראשי הממשל (מלבד עם ביידן, ששהה מחוץ לוושינגטון) והשמיע את דעותיו המדיניות והביטחוניות. בכך נתן הכשר לאמריקאים לתקוף את נתניהו.

ככל הנראה גנץ דיבר עימם על כל המחלוקות בקבינט סביב יעדי המלחמה, על "היום שאחרי" בעזה, על הצורך בהקמת גוף פלשתיני שישתלט על השטח במקום החמאס, ועוד רעיונות שהאמריקאים התחברו אליהם. דבריו של גנץ ביטאו את אי האפשרות להגיע ליעדים הללו כל עוד נתניהו מוביל. הדברים כאמור נשאו חן בעיני האמריקאים ומאז החלו להגיע הצהרות בצרורות נגד נתניהו.

בדיעבד מתברר אפוא היטב, מדוע נתניהו התנגד בחריפות לנסיעתו של גנץ לוושינגטון. גם הוא הבין מה יחולל לו גנץ בביקור. הנסיעה הזו שתוכננה על ידי גנץ, זמן רב קודם, היא המקל הכי גדול שנתקע בגלגלי הממשלה. בסביבתו של נתניהו מיצרים עתה על צירופו לכתחילה של גנץ לקבינט המלחמה. לדבריהם, אם הוא היה נוסע לוושינגטון כחבר אופוזיציה, המשקל שלו היה נמוך יותר בעיני האמריקאים. אבל כאשר הוא מגיע כחבר קבינט המלחמה וכשר בכיר בממשלה, דבריו נשמעו שם בקשב רב וגרמו כאמור למפולת היחסים בין ארה"ב לישראל.

הביטויים של אנשי נתניהו כלפי גנץ, חמורים אפילו יותר מאלו של יצחק רבין שכינה בזמנו את שמעון פרס חתרן בלתי נלאה. "זו הייתה נסיעה חתרנית לחלוטין, בניגוד לרצונו של ראש הממשלה וזו התוצאה", אומרים אותם גורמים. "האיש שמטיף לממלכתיות, נהג בדיוק ההפך מכך".

מי שגם כן הבחין בכך היה השר גדעון סער. הביקור של גנץ בוושינגטון הוזכר כאחת הסיבות המרכזיות להחלטתו לעזוב את "המחנה הממלכתי" ולהיפרד סופית ורשמית מגנץ. כבר כאשר היה בארה"ב, מתח סער ביקורת על הביקור שלא תואם עם ראש הממשלה. סער לא שינה את עורו ביחס לנתניהו. הוא פשוט הבין מה קורה מבחינה מדינית מול ארה"ב ומה עלול לקרות בהמשך, ולכן נפרד מגנץ. הפעם הוא זה שזוכה בתואר "הראשון שזיהה".

עם לבדד

"מגיפה של סנקציות": כיצד מתמודדים מול הקמפיין סובב העולם נגד מדינת ישראל?  

היחסים המידרדרים של ארה"ב עם ישראל משפיעים על יחסי מדינות מערביות נוספות כלפי נתניהו. ארה"ב כאילו רומזת להן, תעשו מה שאנו לא יכולים לעשות לישראל ותחריפו עוד יותר את היחסים שלכם מולה. הדבר מתבטא בשטח.

קנדה הטילה אמברגו נשק על ישראל, גרמניה שהייתה עד כה התומכת הגדולה ביותר של ישראל במלחמה בעזה, הודיעה כי היא לא תוכל לתמוך בפעולה ברפיח, בריטניה, המדינה הידידותית השנייה לישראל, דורשת לאפשר ביקורים של דיפלומטים ואנשי הצל"א אצל מחבלי הנוחב'ה העצורים בישראל, בית משפט בהולנד עוצר העברת חלקי חילוף למטוסי אף 15, איטליה מכריזה כי היא מתנגדת לפעולה ברפיח, לאחר שכבר עצרה את מכירת הנשק לישראל, בלגיה מקשיחה את הסחר הביטחוני לישראל ואפילו צ'כיה והונגריה, שתי המדינות הידידותיות של ישראל באיחוד האירופי, הסירו את התנגדותם להטלת סנקציות על מתנחלים שהוגדרו אלימים. "אם ארה"ב נקטה נגדן בסנקציות, אנחנו לא יכולים לומר לא", הסבירו.

התחושה היא שמדובר בקמפיין סובב עולם, כאשר האמריקאים לא רק שמעלימים ממנו עין, אלא קורצים בעין השנייה למדינות השונות בעד המהלכים שהם מובילים נגד ישראל. "עלולה לפרוץ מגיפה של סנקציות נגד מדינת ישראל שתלך ותתפשט בכל העולם", מזהירים גורמים בסביבתו של נתניהו. 

מנגד מתקשה ישראל במערכת ההסברה שלה. השבוע תינה נתניהו על מצבו באומרו שאין לו מספיק אנשי הסברה טובים. היה זה בדיון שנערך בוועדת חוץ ובטחון. בשולי הדברים נשאל נתניהו על מצב ההסברה בארה"ב והסכים שהמצב בעייתי. כאשר נשאל האם מדובר בעניין של כסף, ענה כי זה לא רק כסף, אלא חיסרון בכוח אדם. "אתה מוקף באנשים שלא יודעים לחבר מילה למילה באנגלית. צריך למצוא".

מבט פנימי מגלה כי תפקיד מנהל מטה ההסברה הלאומי לא מאויש מאז תחילת 2023, לאחר פרישתו של המנהל הקודם עו"ד גדי עזרא שכיהן בתפקידו בממשלת בנט-לפיד. הראיונות לתפקיד עדיין נמשכים, ולא ברור מתי יסתיימו.

נתניהו מתמודד כמעט לבד בחזית ההסברה באמצעות ראיונות שהוא מעניק לכלי התקשורת בארה"ב (וסופג ביקורת מכלי התקשורת בישראל, מדוע הוא מחרים אותם) הבעיה היא שהתמונות מעזה משודרות בכל העולם ומוצגות באופן שלילי וסלקטיבי. גם ההפגנות הפרו – פלשתיניות בעולם משרתות את הנרטיב האנטי ישראלי ומסבות נזק רב. הדבר משפיע על דעת הקהל וקשה להתמודד מול זה, בלי הסברה מאסיבית על זכותה של ישראל להגנה עצמית.

יש אמנם נקודות אור בחלק מהמדינות, שמבינות שאם הטרור יצליח בישראל, היעד הבא יהיה אירופה. את הנקודות הללו צריך להדהד ולשם כך נחוצה כאמור פעילות הסברה נרחבת יותר.

שיקום ההסברה כולל את הצורך בגיוס הדיפלומט הבכיר גלעד ארדן, שעושה עבודה מצוינת באו"ם. לארדן אנגלית טובה והוא יכול לסייע בחזית העוינת בוושינגטון. אם ארדן מצליח מול מזכ"ל האו"ם גוטרש, הוא יכול להצליח גם מול ביידן.

סערת סער

נתניהו קרוע בין שני הצמדים: גנץ ואיזנקוט מחד, וסמוטריץ ובן גביר מאידך

מאז הודעת הפרישה מ"המחנה הממלכתי" של גדעון סער בשבוע שעבר, רוחשת המערכת הפוליטית שמועות וההערכות על כוונותיו העתידיות ועל מה שצפוי הלאה. האיום הנוסף שלו, לפרוש בתוך זמן קצר מהקואליציה יחד עם שלושת חברו הנוספים, אם לא יצורף לקבינט המלחמה, אינו מוסיף שקט לקואליציה. להפך.

נתניהו מעוניין מאד לשמור את סער בממשלה. בסוף השבוע נפגשו השניים בארבע עיניים. נתניהו ניסה להעלות הצעות שונות, אבל סער נחוש: רק חברות בקבינט המלחמה. אם נתניהו יקבל את בקשתו, הוא ייאלץ להתמודד מול בן גביר וסמוטריץ', שכבר הבהירו כי לא ייתכן להכניס ראש סיעה בת 4 מנדטים לקבינט המלחמה, בעוד הם נשארים בחוץ. נתניהו המשיך וגישש, מה תהיה עמדתם, אם יכניס את סער כמשקיף ולא כחבר (בדומה למעמדו של דרעי). השניים לא הסכימו גם לכך.

בסביבתו של נתניהו חלוקים בשאלת סער. יריב לוין תומך בהכנסתו לקבינט המלחמה כיו"ר סיעה השותפה בממשלה. לדבריו, לסמוטריץ ולבן גביר יש תפקידים מרכזיים בכירים בממשלה, בעוד סער אינו מחזיק בשום תיק. לפיכך עליהם להימנע מלשלול את הכללתו בקבינט המלחמה.

לוין גם משוכנע כי גנץ ואיזנקוט לא יישארו זמן רב הממשלה, בניגוד לסער שמתכוון להישאר, ולכן מוטב להשקיע בו. מלבד זאת קיימת ההערכה, שגנץ לא יפרוש מהממשלה, אם סער יוכנס לקבינט המלחמה, למרות הסעיף שמאפשר לו (לגנץ) להטיל ווטו על הכנסת חברים נוספים.

במצב הנוכחי נתניהו לכוד באמצע בין גנץ ואיזנקוט לבין בן גביר וסמוטריץ. אלו וגם אלו לא מסכימים להכליל את סער בקבינט המלחמה, אך יש בכל זאת הבדלים בין שני הזוגות. אם נתניהו ייכנע לדרישות של ב"ג וסמוטריץ ויכניס אותם לקבינט (יחד עם סער), הדבר יוביל  לפרישה ודאית של גנץ ואיזנקוט מהקואליציה ומהממשלה. מנגד, אם יכניס את סער בלבד, הוא מסתבך עם ב"ג וסמוטריץ'.

נתניהו טרם החליט מה לעשות. בניגוד לתחושה שמנסים לצייר סביבו, כאילו הוא וסער השלימו לחלוטין ואף קיימת אידיליה ביניהם, הרי שבפועל נתניהו מתייחס אליו בחשדנות וחושש, שסער רוצה להיות חבר בקבינט המלחמה, רק כדי לאגף אותו מימין בקמפיין הבחירות הבא.

כאמור הדעה הרווחת בסביבתו של נתניהו היא להכניס בכל זאת את סער לקבינט המלחמה, תוך הנחה שגנץ יתרעם, אך לא יעזוב. סער הרי היה שותפו עד שבוע שעבר, ולכן לא יפוצץ על רקע זה את הממשלה, במיוחד שהסקרים מראים שרוב מוחלט של בוחריו רוצים אותו בפנים. מנגד, גם סמוטריץ ובן גביר לא יפרשו. אין להם לאן ללכת.

אם אכן זה יקרה, הרי שנתניהו ימצא את עצמו במצב שהוא אוהב להיות: גנץ ואיזנקוט יהיו משמאל, סער (ולעיתים גלנט) ימשכו ימינה ונתניהו יהיה באמצע, ולא בימין כפי שהוא נמצא עתה.   

ממלכתי תעמולתי

אחרי גנץ וסער, האם גם לפיד, ובעתיד בנט, יוסיפו את המילה "ממלכתי" לשמות מפלגותיהם?

המשך העיסוק בגדעון סער, מראה עד כמה המערכת הפוליטית משועממת. סער מנצל את המצב ומוצא עצמו כדמות הכי משמעותית בממשלה. אם יקבל את מבוקשו וימונה כחבר בקבינט המלחמה, הוא ישדרג את מעמדו, שהדרדר מטה במערכת הבחירות האחרונה, כאשר נסמך על גנץ ולא רץ לבד, מחשש שלא יעבור את אחוז החסימה.

לסער נמאס להיות מספר 2. המטרה שלו היא להוביל את מחנה הימין שאינו נתניהו, לקראת איחוד כוחות אפשרי עם בנט, יוסי כהן ואחרים. במקביל הוא עדיין שומר לעצמו את האופציות לחזור לליכוד. ואכן חלק מהפרשנים סבורים שהצעד של סער נועד לחזק את נתניהו, כדי להקל על כניסתו לשורות הליכוד. אולם הודעתו כי יפרוש מהממשלה אם לא ימונה לחבר בקבינט, הינה הפוכה. החידה של סער בלתי פתורה.

גם בחירת שם המפלגה: "הימין הממלכתי" מבלבלת. סער וחבריו יכלו להישאר עם השם "תקווה חדשה" אבל החליטו (כנראה על פי הסקרים), שהמילה "ממלכתי" ממגנטת מנדטים. כרגע יש בכנסת שתי מפלגות הנושאות את השם "ממלכתי" צמוד לשמם. מפלגתו של גנץ ומפלגת סער. אם בנט יקים לעצמו מפלגה חדשה, הוא עשוי לקרוא לה "הציונות הממלכתית", ואם נלך צעד קדימה, גם יאיר לפיד, עוד עשוי לשנות את שם מפלגתו ל"עתיד ממלכתי" במטרה לעצור את מפולת המנדטים. כולם רוצים להיות ממלכתיים.

סער מצדו מבחין ורואה כי בסקרים הוא לא מקבל יותר מחמישה מנדטים. לפיכך הוא יעשה הכול כדי לקחת קולות מהמחנה הממלכתי, המחזיק במאגר קולות מהימין. יחד עם אלקין, הוא ינסה לערער על מעמדו של גנץ כגורם מאחד ובכך לפגוע לו בפופולריות הציבורית. לא במקרה היו מי שהזינו השבוע את התקשורת לעסוק בכשלים של גנץ עם שותפיו, תוך שהזכירו את יאיר לפיד, משה בוגי יעלון, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, יועז הנדל, צבי האוזר ואחרים. "גנץ אינו "המאחד הלאומי, הוא המפרק הלאומי", אומרים בסביבתו של סער.   

כך או כך, נתניהו מצדו ממשיך לבחון כיצד לפתור את המשבר שנוצר. השבוע עלתה הצעה חדשה -ישנה להקים שוב את פורום השביעייה במקום קבינט המלחמה, ולכלול בו את ארבעת חברי הקבינט הנוכחיים, נתניהו, גלנט, גנץ ואיזנקוט, ולהוסיף אליו את  סער, סמוטריץ ובן גביר. במקביל הרב אריה דרעי, רון דרמר וישראל כץ ימשיכו לשמש כמשקיפים ולא כחברים בפועל.

לפורום השביעייה, שהקים נתניהו כששב לשלטון ב-2009, היסטוריה ארוכה. תחילה זו הייתה שביעייה, אחר כך שמינייה ובסוף תשיעייה. מדובר היה בפורום מייעץ ללא הצבעות והיו שותפים בו מלבד נתניהו גם השרים בוגי יעלון, דן מרידור ובני בגין מהליכוד, יחד עם ראשי מפלגות הקואליציה אהוד ברק, אלי ישי, ואביגדור ליברמן. לאחר מכן צורף גם יובל שטייניץ, ובסוף אבי דיכטר. הפורום הזה הביא ללכידות הקואליציה, ששרדה אז ארבע שנים. בבחירות לאחר מכן, כאשר לבני, לפיד ובנט צורפו לקואליציה, בוטל המטבחון לחלוטין והממשלה ההיא נפלה מהר מאד. 

מבט מהצד

בין "יהודי" ל"ישראלי": על מה מוותרים בציבור הכללי ועל מה מתעקשים לשמור 

מדור זה לא היה מעולם ואינו מתיימר גם הלאה להיות השקפתי. לשם כך יש את החלקים האחרים והחשובים בעיתון. לפיכך גם הקטע הבא, אינו בגדר השקפה, אלא ניסיון לבחון עניינית שני אירועים בציבוריות הישראלית: "העדלאידע" בפורים ו"חגיגות" יום העצמאות. את האירוע הראשון, מבקשים לבטל השנה באמצעות לחץ ציבורי עקב המצב, בעוד שאת האירוע השני לוחצים לקיים בכל מחיר.

חשוב להדגיש תחילה שאין לנו שום צורך (ואפילו ההפך) בשתי "החגיגות" הללו. ה"עדלאידע" הוא עיוות מוחלט של פורים. לא קדושה, לא שמחה אמיתית, אלא התפרקות וגרוע מכך. אולם בעיני רבים בציבור הכללי, העדלאידע, מסמלת משהו שקשור ליהדות ולימי הפורים. והנה השנה בגלל המצב, ביטלו כבר מספר ערים את העדלאידע ברחובותיהם בטענה שאין זה ראוי לעשות אירוע גדול ושמח כאשר משפחות רבות חרדות ליקיריהן החטופים, ואחרות כואבות על בני משפחותיהם שנפלו.

ההחלטה הזו התקבלה בחולון, שם נערכת מידי שנה העדלאידע המרכזית וכן בעיר מודיעין. הלחץ כעת הוא לבטל את האירוע הזה גם בירושלים. כאן המקום לשוב ולהזכיר, שמבחינת הציבור החרדי, הביטול הזה מבורך. אין לו לכתחילה שום צורך, גם לא בשנים רגילות משום העיוות והסילוף שלו.

בד בבד, איש לא מבקש לבטל את "חגיגות יום העצמאות" הנחשבות ל"חג ישראלי". הביטול חל רק על מה שנחשב בעיניהם ל"יהודי". כך לדוגמא (עם אלף אלפי הבדלות), ביטלו בזמנו את ההקפות השניות בשמחת תורה לאחר פיגוע (בחדרה) כאות הזדהות עם הכאב. מסקנה: אירועים שנדמים בעיניהם עם "ניחוח יהודי" קל לבטל. אירועים ישראלים – מקיימים בכל מחיר.

בשונה מהציבור הכללי ו"חגיגותיו", הרי שלציבור החרדי יש הנחיות ברורות כיצד לנהוג השנה בימי הפורים. בהקשר זה התפרסם השבוע מכתבו של רבנו מרן הגר"ד לנדו שליט"א, שהורה להימנע מעריכת מגביות לישיבות ולתתי"ם מחוץ לריכוזים החרדים משום ש"חלילה להיות מהגורמים לקטרוג ולשנאת ההמונים והיוצא בזה". לפיכך יש לנהוג בשום שכל ודעת ובאחריות יתרה בזמן המלחמה ובשל הקטרוג בחוצות על עולם הישיבות. כך הורה גם מרן הגרמ"ה הירש שליט"א, שהשנה שהיא קשה ביותר עבור כלל ישראל, "יש להיזהר בימי הפורים בהתנהגות בפרהסיא". חשוב אפוא לחדד את הדברים גם כאן לתועלת הכלל. שבת שלום ופורים שמח       

הטור נכתב ופורסם במקור בעיתון יתד נאמן במדור מקור נאמן

חייל המילואים שירה למוות היום (חמישי) בפלסטיני סאמח זייתון בגוש עציון, נעצר על ידי מצ"ח. החייל נחקר על ידי חוקרי היחידה בחשד לירי בניגוד לפקודות ומחר הוא צפוי להיות מובא להארכת מעצר בבית דין צבאי. כך פורסם לראשונה הערב במהדורת "חדשות הערב" בכאן 11. זמן קצר לאחר הירי, הגיעו לזירה חוקרי מצ"ח שהחלו בחקירת האירוע, תוך שהם גובים עדויות מעוברי אורח ואוספים מצלמות אבטחה באזור.

סאמח זייתון גדל בחברון ושמע ממשפחתו שיש לו שורשים יהודיים. עקב כך הוא רצה להתגייר במשך שנים ארוכות. ב-2020 עבר גיור בבית דין של הרב קרלין, בית דין פרטי שלא מוכר על ידי המדינה, וזה חלק ממה שהוביל למצב המורכב שבו חי. לאחר הגיור אימץ את השם היהודי דוד בן אברהם.

במשך כל השנים האלו, המשיך רוב הזמן לגור בחברון יחד עם אשתו ושמונת ילדיהם, בגלל איומים על משפחתו במידה ויעזוב. המצב הביא לאיומים כלפיו, כולל מעצרים ממושכים על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, האחרון שבהם לפני כמה שבועות. במשפחתו מתכחשים במידה רבה לעובדה שהוא יהודי, בעיקר בגלל חשש מנקמה ומאיומים שיופנה אליהם מצד תושבי חברון.

מותו מערים קשיים, בעיקר עקב השאלה היכן יקבר. המשפחה וחברים יהודים שליוו אותו בשנים האחרונות, פועלים על מנת שלא ייקבר בבית קברות יהודי או מוסלמי, כדי שהקבר לא יהפוך למוקד נאצה. הרצון כרגע הוא שיקבר בחלקה משפחתית נפרדת, הקרובה לבית המשפחה בחברון.

גורמים בצה"ל אומרים שהירי בוצע בניגוד לפקודות מאחר ולא נשקפה מזייתון סכנה מיידית. מתחקיר ראשוני בצה"ל מתברר כי לאחר שהלוחמים חשדו בו, אחד מהם הגיע למקום ותחקר את החשוד הפלסטיני במשך שמונה דקות. בהמשך הגיע לוחם נוסף שהחל לבדוק את התיק שנשא על גבו ובתוכו נמצא סכין. החיילים מסרו בתחקיר כי לחשוד נאמר להרים ידיים וללכת אחורה. לטענת אחד החיילים, החשוד הוריד ידיים לכיוון הכיסים ומאחר שחשד שהוא מנסה לשלוף חפץ מכיסו הוא ירה לפלג גופו התחתון. זמן קצר לאחר הירי נקבע מותו של החשוד.

אנשי 'פורום הגבורה' שהוקם על ידי משפחות הנופלים במלחמה הנוכחית, הגיעו לפני שבועיים לישיבת סיעת 'עוצמה יהודית' בכנסת בשביל להשמיע את דעתם בפני חברי המפלגה. מי שדיבר מטעם הפורום בדיון הסגור, הוא איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל שכיהן כראש מחלקה בסיירת צנחנים שבחטיבת הצנחנים, ונפל בקרב ברצועת עזה חודשיים לאחר תחילת המלחמה

איציק פתח את הדיון ואמר כי "אנחנו נמצאים במציאות העגומה, קם שר בממשלת ישראל (בני גנץ) והולך לפגוש את כל הגורמים המשפיעים בישראל מתחת לאף של ראש הממשלה, ואף אחד לא פוצה פה, אף אחד לא מדבר, אף אחד לא אומר, על זה אני אפרק את הקואליציה. צריך להיות ברור לכם, חברי הסיעה, כי אם לא יהיה ניצחון מוחץ אסור לכם לשבת בקואליציה הנוכחית. כל עוד אתם יושבים שם – אתם מחויבים".

האב השכול טען כי חברי 'פורום הגבורה' לא שומעים מחברי המפלגה אמירות נחרצות באשר ליעדי המלחמה. "אנחנו מקבלים את הסימפטיה ואני לא צריך אותה", אמר האב, "אנחנו מקבלים את החיבוק ואת האמירות היפות, ואני לא צריך אותם. שתבינו, אין דרך לנחם את מי שאיבד את קרוב משפחתו בפשע טרור או במהלך המלחמה הזאת. לא ניתן יהיה לנחם אותם בשום דבר. אי אפשר לנחם אותנו ואתם צריכים להיות השליחים של עם ישראל בעת הזאת".

האב המשיך ואמר, כי לדעתו בהתנהלות הנוכחית, יש כדי לשקף את תמונת המצב ביום שאחרי המלחמה, וקולם של חברי המפלגה, לא נשמע בעניין. לדבריו, כפי שוועדת מירון הטילה את האחריות על השרים ובעלי התפקידים בזמן האסון שלא יחזרו לכהן באותן המשרות, אך מאידך ציינה כי לא יעמדו לדין ולא יישאו באחריות, כך תקבע גם הוועדה שתחקור את הכשלים שהביאו לאסון. "אם לא תתעוררו עכשיו ותדרשו את העמדתם לדין של הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש אמ"ן אהרון חליוה ושל כלל הקצינים, קרוב לוודאי שגם מסקנות ועדת החקירה שצפויה לקום, יהיו זהות למסקנות ועדת מירון".

"באו לבקר אותי כל מיני קצינים מתייפיפים בצה"ל, באה אלי גם אשתו של הרמטכ"ל שביקשה לבקר ולנחם אותי, אמרתי לה בעלך הוא רוצח הוא צריך לשבת בבית הסוהר, הוא אחראי למחדל".

"אדוני השר בן גביר אתה אחראי על השב"ס, אני חושב שצריך לפתוח אגף 'אוקטובר', זה לא בדיחה, צריך להושיב שם את כל פושעי השביעי באוקטובר, לא יכול להיות שהמסקנות של ועדת החקירה לשביעי לעשרי היו, שהרמטכ"ל לא יכול להתמנות שוב לתפקיד, אחרת אנחנו נקבל אותו כמועמד השמאל לראשות הממשלה, אם עברני מלחמת יום כיפור היו יושבים בבית הסוהר לא הינו מגיעים לשביעי לאוקטובר".

"לסיום אני מבקש ממכם להיצמד לצוואה של בני עמית ז"ל ושל שאר הלוחמים שנתנו את חייהם בשבילנו, לא לגמגם אין לכם את הזכות לכך, ולהתחיל לדבר על היום שאחרי לא רק מבחינת השליטה ברצועת עזה, אלא גם לבדוק את אותם קצינים בצה"ל, ומי שחתה ישב בכלא עד יומו האחרון".

בכירים ישראלים נפגשו בתקופה האחרונה, עם גורם בכיר בפת"ח בכדי לדון בשאלת "היום שאחרי".

על פי הדיווח בחדשות 13, מי שנשלחו מטעם ישראל לפגישה הזו הם מתאם פעולות הממשלה בשטחים ובכיר מאוד בשב"כ.

בדיווח מצויין כי לא ברור אם ראש הממשלה נתניהו אישר את דבר הפגישה, ומלשכתו לא נמסרה התייחסות עד כה. עם זאת, בדרך כלל פגישות מהסוג הזה עוברות ברוב המקרים את אישור ראש הממשלה.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אמר בעקבות החשיפה כי ״הדיווח לפיו בכירים בצה״ל ושב״כ נפגשו עם בכיר באירגון הטרור פת״ח מעלה תהיות רבות בנוגע להתנהלות הדרג המקצועי".

בן גביר הוסיף ואמר כי הוא "מצפה מראש הממשלה להבהיר האם הפגישות עם בכיר בפת״ח היו על דעתו ובהנחייתו או שמה שר הביטחון והדרג המקצועי עשו זאת על דעתם בלבד.

אם ראש הממשלה מעוניין באמת בניצחון מוחלט, עליו לבטל בצורה ברורה את הרעיון שהרשות הפלסטינית שממנת רוצחים שתשלוט ברצועת עזה לאחר המלחמה״. דברי יו"ר עוצמה יהודית.

גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הגיב לדיווח ותקף את ראש הממשלה: "הקבינט הכריע חד משמעית שאש״ף הם לא אופציה ליום שאחרי המלחמה בעזה.

באם הפגישות המדוברות נעשו ללא סמכות דרג מדיני, הרי שמדובר במעשה חמור ממדרגה ראשונה. ומנגד, אם ראש הממשלה יודע מכך ועושה זאת נגד ההסכמות בקבינט הרי שמדובר פה במעשה חמור ממדרגה ראשונה. כך או כך נדרשות הבהרות. לא לי, לציבור הישראלי" חתם השר.

מסתערבי מג"ב איו"ש פעלו הערב יחד עם כוחות צה"ל בהכוונה מודיעינית מדויקת של שירות הביטחון הכללי במרחב חטיבת הבקעה והעמקים, בעקבות כוונתו של מחבל לבצע פיגוע התאבדות בטווח הזמן הקרוב.

במסגרת המבצע המשותף כוח המסתערבים הגיע תוך התקדמות טקטית בצורה סמויה לבית משפחתו של המחבל וסגרו על המבנה. עם הגעת כוח המסתערבים לאיתור החל המחבל להימלט.

במהלך חילופי אש במקום והשלכת מטענים על הכוחות, כוח המסתערבים השיב באש מדויקת וניטרל 3 מחבלים. המחבל שלא הצליח להימלט נעצר על ידי הלוחמים והועבר לחקירה בשב"כ.

היא נכנסה לחדרי לראשונה לפני ארבע שנים. לשאלתי מה הביאה אלי, ענתה בפרץ של  בכי. "אני לא יכולה יותר!!! ה' לא אוהב אותי. נכון, לא נולדתי ולא גדלתי בבית דתי. אני בעלת תשובה. למדתי באחד הסמינרים בדרום. מאז, כל השנים היה לי חלום להקים בית של תורה.  התחתנתי בשידוך כראוי, עם בעל תשובה שלמד בישיבה נחשבת בדרום. בשיחות בינינו היה ברור שהוא ממשיך ללמוד תורה ואני אפרנס. הרגשתי בעננים. "בית של תורה".

אחרי החתונה עברנו לגור במושב, ליד הוריו. הוא בן ממשיך. אבל מסתבר שלא ממשיך ללמוד. אחרי שבועיים הוא הודיע לי שהוא מפסיק ללמוד . בעלי הצטרף לעסק החקלאות המשפחתי. מאז הוא תופס תפילה, מניח תפילין ורץ לעבודה.

קשה לי. אני מרגישה שהכול נגדי. לא מבינה איך הגעתי למצב הזה. למה זה מגיע לי. אני עצובה כל הזמן. אין לי חשק ללכת לעבודה. אני מורה באחד מבתי הספר האזוריים. לא מבינה מה בסך הכול ביקשתי מבורא עולם. בית של תורה. היא סיימה את דבריה, והדמעות עדיין בעיניה. "מה אני יכולה לעשות" התפרצה שוב בכאב. איזו דוגמה רואים הילדים. לאן אלך. אין לי כוח יותר".

מגילת הסתר

דקות ארוכות החרשתי, לתת מקום לכאב שלה. שאלתי בשקט לשמה. נעמי ש. ענתה בלחישה, מנגבת דמעות. כל כך הבנתי אותה. השאלות האלו. למה זה מגיע לי. למה לא נולדתי להורים שומרי תורה ומצוות. למה דווקא אתו. מה חטאתי. הרבה שאלות על כאבי החיים מילאו באותם רגעים את חלל החדר שלי. התחושות שהכול נגדה. כאילו חילקו לה את הקלפים הלא נכונים בחיים. תחושת האשמה שממלאות אותה וההלקאה העצמית שהיא מנת חלקה כל יום . סיפור החיים שלה כפי שהיא מספרת אותו לעצמה, ונושאת אותו על ליבה.

מסכות

סיפרתי  לה אגדה יפנית עתיקה. המספרת על סמוראי רע מזג שתבע מהמורה שלו להסביר לו את מושגי גן עדן וגיהינום. המורה השיב לו בבוז :"אינך אלא כסיל- לא אבזבז את זמני על שוטים מסוגך!". הסמוראי שכבודו נפגע השתולל מזעם, שלף את חרבו וצרח: "אני אהרוג אותך על חוצפתך". "זה הגיהינום", השיבו המורה בשלווה. הסמוראי המופתע, שקלט את האמת בדברי המורה שלו, נרגע, החזיר את החרב לנדנה, קד עמוקות והודה לנזיר על דברי תורתו. "זה גן עדן", אמר המורה.

גן עדן

ביקשתי מנעמי שנעצור לרגע ונתבונן יחד. אותה סיטואציה. שתי תגובות. הראשונה כעס והשנייה הודיה. ומה ביניהן, ההבנה שיש משמעות עמוקה יותר מעבר למילים הבוטות של המורה. התגובה האוטומטית הראשונה נבעה מפגיעה באגו כתוצאה מהעדר אמון ,שחש הסמוראי כלפי המורה. עצם העדר האמון -זהו הגיהינום. כשהמורה נשאר בשלוותו, התחזק אמונו שוב במורה ,אז נרגע והודה. אמון , זה כל הסיפור. זו נקודה משנת חיים. כשיש אמון יש תחושה פנימית שהכול לטובה. יש עוגן נפשי בתוך כל כאבי החיים- גן עדן עלי אדמות. חוסר אמון ,משמעותו חיים בספק, ספק חיים.

ומרדכי ידע

הפרשנות שלנו על המציאות, היא זו שקובעת איך נרגיש. אם אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה בסיסית של חוסר אמון, תחושה שהדברים נעשים נגדנו, אז אנחנו מגיבים בהתאם. אם נשכיל להפנים שממנו לא תצאנה הרעות  ואנחנו מושגחים ומונשמים בתוך ההסתרה שבתוך ההסתרה וכל מקרה בעולם וכל פגעי העולם , כי כך עלה ברצונו והכל מתוך אהבתו אותנו.  הוא שומר עלינו , הוא מוביל אותנו, מחייה אותנו גם בבורות של החיים. חיים בתחושה הזו שאין מקרה בעולם והכל בהשגחה. הם בחינת גן עדן בעולם הזה.

ישנו עם

 הדאגות שלך הן תוצאה של חוסר אמון. גם בעצמך, בערכך, בתרומה הערכית שבאת להביא לעולם. גם כשנראה לך שאת צודקת. ולפי החשבונות שלך מותר לך להיות בעצבות כי בטח מגיע לך יותר. אז חשוב שתדעי  שלמרות כל החשבונות שלך כשתהיי בשמחה תזכי להרבה יותר. את הכאב שלך בחיים , את הצעקה שלך, אינך צריכה להפנות כנגדך וגם לא נגד בעלך. הכאב הזה שמלווה אותך, זו הקריאה אלייך ממרומים. זו התשובה לשאלתך : "מה אני יכולה לעשות".

נעמי יקרה, לימוד התורה היא המצווה היקרה המוטלת על אישך. תפקידך במערכה לזרזו אך לא להכריחו. עצתי שתתפללי מעומק הלב עם דמעות לאבא שבשמים. התפללי עד שתיוושעי. תפילה לא מתוך ייאוש אלא מתוך תקווה.

נהפוך הוא

השבוע הגיע זוג חרדי לפגישה, להתייעץ בקשר לחינוך הילדים. כשנכנסו לחדרי, נדהמתי. זכרתי אותה. נעמי מלפני ארבע שנים. היא חייכה כשהבחינה בפליאתי. והסבירה. ביקשת שאחזור לביתי ואשמח בחלקי. שאתפלל ושאבקש ולא אתייאש, שאם כל כך כואב לי, זה חלק חשוב בשליחותי בחיים. התפללתי, ביקשתי ועדיין. כל יום, ובנרות שבת. התפילות נשאו פרי. אחרי תשעה חודשים הוא ביקש ללכת בערב לשיעורי תורה, וללמוד עם אברך. לפני שנה חזר לכולל. יש לנו בית של תורה.

משהו לנשמה מהפרשה

פרשת ויקרא פותחת בקריאה האלוקית למשה. "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר". החיים שלנו נראים מורכבים מחלקים שונים. בית ילדים חינוך עבודה פרנסה, שאלתם את עצמכם מה מאחד את חלקי החיים. אני מניחה שהתשובה הראשונה שלכם תהיה:" הקושי". אתם צודקים. אבל, הקושי,הכאב הזה הוא משמעותי ביותר. הוא המסמן לנו את נתיב השליחות שלנו. בתוך כל חלקי החיים, יש תפקיד ייחודי לכל אחד מאיתנו. תפקיד שתלוי זמן, תלוי מקום, ותלוי ביכולת שלנו האישית לראות מעבר לעצמנו. להתחבר למשמעות העמוקה הפנימית שמסתתרת בתוך פאזל החיים. אנחנו יכולים להיות מוכשרים בתחומים רבים בחיים. לחלום את החלומות הכי כשרים כמו להקים בית של תורה. אך את הכיוון בחיים ואת המשמעות בחיים נותנת לנו הקריאה האלוקית. נותנים לנו את הכאבים של החיים. לא כדי לייאש אותנו. אלא כדי לקדם אותנו ולהוביל אותנו באופן נכון להגשמת החלומות שלנו.

זכור את

אנחנו צריכים לזכור, שכולנו משמעותיים מאד. העובדה שאני נמצאת כאן, במקום הזה, בזמן הזה, ויש לי את הקשיים הייחודיים שלי בחיי , ואת היכולות  המיוחדות   לי, אינה מקרית. יש לי ולכל אחד מאיתנו משימה למלא. גילוי המשימות האלו, הוא השליחות הייחודית שלנו. , המשמעות שאנחנו יוצקים לתוכן החיים שלנו ,מרוממת אותנו לחיות מעבר לעצמי שלנו,מעבר לאגו שלנו. ככתוב במגילת אסתר:" כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (אסתר ד יד) .פרשת זכור נקראת לעולם סמוך לפורים, כדי "לסמוך מחיית עמלק למחיית המן".   עמלק אינו אויב היסטורי ועניין מחייתו לפני פורים. הוא משום שעמלק הוא, "אשר קרך" – מלשון קרירות. לעורר  בנו גם היום  ספקות, לגרום לעצבות  ולחיות חיים נטולי חיות.

אורה ושמחה

בדורותינו, האיש שעשה יותר מכל אדם אחר להחזיר את רעיון השליחות למודעות היה ויקטור פרנקל. בספרו, "האדם מחפש משמעות תיעד  פרנקל את חוויותיו כאסיר במחנה ריכוז. בור החשוך חיפש קרן אור שתתן משמעות לחיו. ומצא את המשמעות בלהפיח תקווה בלבבות השבורים של חבריו האסירים. נטע בהם את הרצון לחיות , ושעדיין יש להם משימה לבצע, שחייהם אינם גמורים, יש להם אופק לחתור אליו וסיבה להחזיק את עצמם ככל האפשר בחיים. לשיטתו  השאלה הנכונה היא לא מה אני רוצה בחיים אלא מה החיים רוצים ממני. מחיית עמלק היא מחיית הספק. לדעת מי מנהל לנו את החיים, וידוע שאין שמחה כהתרת הספקות. ויהי-רצון שעל-ידי מחיית עמלק כראוי נזכה לגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.

מה עושים

יש ביטוי בעולם "לא כל יום פורים" והאמת שזה נאמר על התפילה הזו של ליל פורים. זו עת רצון עצומה. בפורים "כל הפושט יד נותנים לו " נתפלל כל אחד על הישועה שנצרכת לנו. נכין את עצמנו בתפילות כבר מהיום. ככה בין הצלופנים הממתקים ובקבוקיי היין , נכוון את ליבנו שנזכה לקבל את מציאות החיים באהבה ולא מתוך תחושת כפייה. רבי נחמן אומר שהשמחה והריקודים של פורים מבטלים את כל הגזרות הקשות וממתקים את כל הדינים .כמה אנחנו זקוקים לזה. כמה כולנו זקוקים לישועות. כמו שאומר המלך שהוא מלכו של עולם, לאסתר המלכה, שזו כל נשמה מישראל, במשתה היין :" מה שאלתך ויינתן לך…".

אני מזמינה אתכם שתף בחוויה שלכם. מה למדתם על עצמכם. אשמח לקרוא את התובנות שלכם. בברכת פורים שמח. mhithabrut@gmail.com

העיר בני ברק צהלה ושמחה, כאשר במהלך היום (ה') יצאה תהלוכה צוהלת ושמחה, רמקולים המשמיעים שירי פורים, בלונים מתנופפים, וילדים מיוחדים בכסאות גלגלים יחד עם מתנדבים מסורים שצועדים ומסיעים אותם בשיירה, כולם כולם מחופשים לכבוד שמחת החג.

היו אלו רגעים מרגשים מאד כאשר מאות הילדים והנערים של רשת 'עלה' לילדים ואנשים עם מוגבלויות מקמפוס 'בית חיל' של 'עלה' בצפון בני ברק, קיימו תהלוכה לקראת חג הפורים המתקרב.

התהלוכה התנהלה ברחובות צפון העיר, כאשר היא לוותה לכל אורך הדרך ברכב המצויד ברמקולים שהשמיעו שירי שמחת פורים.

קמפוס 'עלה' ברחוב אברבנאל בבני ברק הוא הקמפוס המרכזי של רשת 'עלה', הכולל מעון יום לגיל הרך, אשכול גני ילדים ובית ספר לילדים ומתבגרים עם מוגבלויות שכליות ופיזיות בדרגות שונות.

התהלוכה המיוחדת נערכת מידי שנה מספר ימים לפני חג הפורים, בליווי המשטרה, המאפשרת את חסימת הדרכים כדי לאפשר לתהלוכה להלך בבטחה.

הפתעה נוספת חיכתה לילדים כאשר חיילי מילואים שיצאו מפעילות בעזה הגיעו להתנדב ולעשות מופע סנפלינג מיוחד למען הילדים והצניחו לילדים משלוחי מנות מהאוויר. 

ימים לפני קיום התהלוכה עמלים מתנדבי 'עלה' ואנשי הצוות להתאים תחפושות לילדים, ומשימה זו לא קלה היא. עקב העובדה כי הילדים והנערים הינם עם מוגבלויות יש צורך בהתאמה מיוחדת של התחפושות, והילדים אותם לא ניתן להלביש בתחפושות עקב המוגבלות הקשה, זוכים לקישוטי ואביזרי פורים סביב כסאות הגלגלים על מנת שגם הם יחושו חלק משמחת פורים.

הילדים המיוחדים זכו ליהנות ממוזיקת פורים ומסיבה שנועדה לשתף אותם ולהעביר להם את חווית שמחת הפורים, תוך ריקודים ושירים עליזים.

'עלה' – הרשת הלאומית לילדים ואנשים עם מוגבלויות, מעניקה כבר 40 שנה רצף שירותים ברמה הגבוהה ביותר למאות ילדים ובוגרים עם מוגבלויות בכל רמות התפקוד, ומאפשרת לחניכים להגיע להישגים מרשימים ומלאי משמעות, בזכות ההון האנושי של עלה, מסירותם ואמונתם של הצוותים המקצועיים, המתנדבים וההורים.

בסיום האירוע היתה ניכרת השמחה הגדולה בקרב הילדים, כשאף אנשי הצוות מציינים את הסיפוק הרב בו חשו לנוכח אווירת הפורים שזכו הילדים לחוש בה.

בפעילות מעצר של לוחמי מג״ב איו״ש בהכוונה מודיעינית של פיקוד מרכז, נעצר בחברון ד״ר ראשד אל זארו בחשד להסתה חמורה נגד מדינת ישראל.

זארו משמש כמנתח בכיר בבית החולים בחברון והיה בעל רישיון עבודה בישראל שנשלל על ידי המנהל האזרחי. בעבר השתתף אל זארו בפרוצדורות רפואיות בבית החולים איכילוב בתל אביב.

אל זארו, פרסם קריאות הלל לטבח ה-7 באוקטובר וקריאות הסתה נגד מדינת ישראל ברשתות החברתיות. בנוסף, אל זארו השתמש בשלט ״רופא בתפקיד באיכילוב״ על רכבו וניצל את רישיון העבודה שהיה ברשותו על מנת לעבור לשטח מדינת ישראל שלא כדין.

בעקבות המעצר, רישיון העבודה של אל זארו נשלל על ידי המנהל האזרחי והוא הועבר להמשך חקירה במשמר הגבול.

היום (ה') התקיים מעמד מאחד ומרגש של קריאת 'שמע ישראל' המונית מרחבת הכותל המערבי ומעשרות מוקדים בארץ ובעולם.

מיליונים הצטרפו למשפחות החטופים והנעדרים ואמרו יחד פרקי תהילים, ותפילה מיוחדת להשבת החטופים והנעדרים ולשלום החיילים והמדינה. בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.

רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א פתח באמירת פרקי תהילים. ואמר עם הקהל את 'שמע ישראל' בהתרגשות. ראש מועצת אשכול לשעבר ותושב קיבוץ בארי חיים ילין, נשא תפילה לשלום המדינה. נח הרץ, טייס שנשבה בשבי הסורי במלחמת יום כיפור, נשא תפילה לשלום חיילי צה"ל. יגאל סרוסי, אביו של אלמוג שחטוף בעזה, נשא תפילה להשבת החטופים.

עצרת התפילה הועברה בשידור ישיר לעשרות מוקדים בארץ ובעולם ביניהם: ארה"ב, צרפת, אוקראינה, רוסיה, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה ועוד.

רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א: "ביום המבטא את אמירתה של אסתר למרדכי 'לך כנוס את כל היהודים' התאחדנו כולנו בקבלת עול מלכות שמיים בפסוק 'שמע ישראל' המהווה את האמונה והתקווה של העם היהודי לדורותיו".

ראש מועצת אשכול לשעבר וחבר קיבוץ בארי חיים ילין: ״היום בכותל המערבי אנו כותבים פרק חדש בהיסטוריה של העם שלנו, שיקראו גם בעוד אלף ואלפיים שנים, על הערכים שלנו של מצוות פידיון שבויים. הלכידות והאחדות בעם, זה בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו״.

מטה משפחות החטופים: ״עם ישראל הוכיח לנו שוב את גודל תפארתו, הכוח שאתם נותנים לנו מאפשר לנו להמשיך את המאבק הקשה בחיינו: המאבק לשחרור אהובינו. התפילה המשותפת שמזוהה כל-כך עם העם היהודי, התקיימה בהשתתפות אלפים מכל קשת החברה.״

למרות הכניסה המרשימה של צה"ל לבית החולים שיפאא בעזה – הרושם הוא שצה"ל מדשדש בעזה. כלומר, נראה לי שאנחנו סוג של עומדים במקום, כמעט.

נכון, משמידים מחבלי חמאס, אבל כנראה שהחבל רחוק מלהיות הדוק על צווארו של סינוואר. עובדה – הוא קובע את כללי המשא ומתן והוא לוקח לעצמו את הזמן. האמת? מבחינתו למה לו למהר? נשיא ארה"ב ביידן ומנהיגים אירופאים וקנדיים לוחצים על ישראל להפסיק את האש, להעניק סיוע הומניטרי. 

הלחץ והבידוד על ישראל גוברים. הביידנים משרתים מבחינה זאת את החמאס. אולי מכוונה טובה, אולי בשל השקפת עולם מערבית, אבל תכלס – העולם ובעיקר ידידינו פוגעים בסיכויינו להשמיד את החמאס ככוח מנהיג בעזה. מאד חבל שהמערב אינו מדבר ערבית. אגב, חבל גם שלאמריקאים יש מוסר כפול, כי כאשר הם התקיפו במדינות רבות הם לא ספרו בכלל את האוכלוסיה המקומית, אבל כשזה מגיע לישראל – הכללים משתנים.

לא מפתיעה אותי, אם כי מאכזבת, הגישה של מדינות המערב והציפיה מישראל להיות אחראית בכלל על הנעשה בעזה. הרי בשנת 2005 ישראל התנתקה מעזה, התושבים בחרו לעצמם הנהגה – החמאס. תכלס, החמאס היה ממשלת עזה. הוא לא נתן לשום גורם, כולל לא הרשות הפלסטינית, להתערב בענייניו, עד כדי רציחתם של מתנגדי המשטר. אז למה עכשו פתאום רואים בישראל אחראית?

בכל מדינה, ועזה היתה אוטונומיה מדינתית במידה רבה, ההנהגה היא היא אחראית לרווחתם של תושביה. לא שמעתי אפילו קול אחד בעולם שתובע מהנהגת חמאס לדאוג לתושבים. איך סינוואר יכול לדאוג לתושבים? פשוט: להפסיק להילחם, להחזיר את החטופים ולהביא להפסקת אש. ככה פשוט. איך יכול להיות שאפילו מנהיג עולמי אחד לא בא בטענות לסינוואר?

הוא הביא על עמו את כל ההרס הזה וביכולתו לגרום להסדרת החיים בעזה. למה הוא לא עושה זאת – זה ברור. הוא לא סופר את האזרחים בעזה. אבל מכאן ועד לצפות שישראל תעשה זאת – המרחק עצום. אבל זה לא חדש –  חלקים רבים בעולם שונאים את היהודים ומכאן את ישראל. לרבים מהם יש מוסר כפול, ועם זה אנחנו צריכים להילחם. זה מאד מתסכל.

פוליטיקה ישראלית

גדעון סער שפרש מהשותפות עם כחול לבן דורש מקום בקבינט המצומצם. כבר הבעתי את דעתי שראוי שבקבינט יהיו גם שרים שהם לא אנשי צבא שדעותיהם משוכפלות, כמו סער וליברמן. הבעיה בישראל היא שברוב המקרים הפוליטיקה גוברת על הענייניות. נראה איך נתניהו יפתור את הפלונטר לאור הצהרתו של סער ולפיה אם לא יהיה חלק מהקבינט המשפיע – הוא לא ישאר בממשלה. זה יהיה חבל.

להערכתי, אם נתניהו יתן לו מקום, ולו כמשקיף קבוע, הרי שאף אחד לא יפרק את הממשלה – לא גנץ וגם לא סמוטריץ' ובן גביר. דרושה החלטה נחרצת ואמיצה של נתניהו והדברים יסתדרו.