חודש: אפריל 2024

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, דורשת הבהרות בעקבות החמרת התנאים של מחבלים הכלואים בבתי הכלא בישראל מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל".

על פי הדיווח באתר 'וואלה', המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק שיגר בימים האחרונים מכתב לשירות בתי הסוהר – שבו דרש לקבל הבהרות משפטיות על תנאי כליאתם של האסירים הביטחוניים, ובין היתר על ביקורים, משך היציאה לחצר, התאורה בתאים והאוכל שניתן להם.

במכתב שפורסם בוואלה וכותרתו "תנאי הכליאה של כלואים ביטחוניים במשמרות שב"ס" כתב אפק כי "אין מחלוקת לגבי האתגרים המיוחדים הכרוכים בהחזקת עצורים ואסירים ביטחוניים בתקופה מורכבת זו" אך הוסיף: "לצד זאת, מובן כי החזקתם של כלל הכלואים שבמשמורת שב"ס צריכה להיעשות בהתאם להוראות הדין".

היועצת המשפטית לא מסתפקת בכך ודורשת הבהרות בין היתר על ביקורים בבתי הכלא. "החוק מקנה לעצורים זכות חוקית לביקורים. אולם, ככל הידוע לנו, מאז תחילת המלחמה מתקיימת בפועל מניעה גורפת של ביקורים אצל כלל הכלואים הביטחוניים", כתב אפיק והוסיף כי שב"ס הצהיר שמתאפשרת יציאה לחצר "עד שעה ביום" – אולם לפי תקנות הזכות ליציאה לחצר היא לשעה ביום, ולא עד שעה ביום.

בנוסף, סעיף אחר במכתב התייחס גם ל"מזון הניתן לכלואים הביטחוניים" והייעוץ המשפטי דורש הבהרות משב"ס טיב האוכל המוגש למחבלים.

וכאילו בכך לא די, עו"ד אפק דורש הבהרות גם בנוגע לתנאי התאורה של המחבלים: "התקנות מחייבות כי בכל תא תהיה תאורה חשמלית שתאפשר, באופן סביר, קריאה". בפועל, בחלק מהתלונות מלינים הפונים על חשכה בתאים ועל היעדר תאורה מספקת. האם הנושא נבחן במישור העובדתי והמשפטי?".

במקביל, אפק דורש במכתב הבהרות גם על הוצאת מזרונים מהתאים בשעות היום. חוק המעצרים קובע כי כל עצור ואסיר יכול לקבל מזרן לשימושו. בתקופה האחרונה, במהלך המלחמה, המזרונים נלקחים מהאסירים הביטחוניים "לתכליות ביטחוניות". אפק תוהה "האם הנושא נבחן מבחינה משפטית?".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב על כך ברשת החברתית וכתב: היועמ"שית בהרב מיארה מתנהלת כאילו היא לא גרה במדינת ישראל ולא ראתה מה אותם מחבלים ארורים עשו לנו ב7.10 – ניתוק עמוק מהעם אך לא מפתיע. צר לי לאכזב אותה, אבל זה לא ירתיע אותי. אמשיך להחמיר את תנאיהם במסגרת החוק ולהקשיח אותם אף יותר. נגמרו הימים בהם מחבלים חגגו בבתי הכלא!

בעקבות התקרית המדינית בה נהרגו שבעה עובדי סיוע הומניטרי בעזה וכחלק מהגברת התיאום ושיתוף הפעולה בנושא הסיוע לרצועה, בצה"ל ממשיכים בהפקת לקחים וביישום המסקנות שאותן התווה הרמטכ"ל.

כחלק מכך, נפגשו אתמול (ד') מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן עם נציגי הקהילה הבינלאומית מסוכנויות האו"ם, הצלב האדום, IMC, USAID והמתאם ההומניטארי האמריקאי. הפגישה נערכה יחד עם קציני היחידה בפיקוד הדרום.

במסגרת הפגישה, הציג מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן את תמונת המצב המבצעית ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן הציג את פעילות צה"ל בנושא ההומניטרי לצד הצעדים שננקטו לאחרונה על מנת להגביר את קצב העברת הסיוע לרצועה.

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, שיבח בחשבון הטוויטר שלו כעת את השר ארבל שהביע את רצונו לגייס את הבחורים שבוטל מעמדם.

״אני מברך על דבריו החשובים של השר משה ארבל, שאמר שהאירועים בשבעה באוקטובר לימדו אותו כי הגיע הזמן לפתוח דף חדש בחברה החרדית, ובמיוחד בנושא הגיוס לצה"ל.

למען נצח ישראל הפתרון היחיד הוא גיוס לכולם בגיל 18 – יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ׳רקסים.״

שר הפנים משה ארבל, התייחס בפודקאסט שערכה "תנועת הרבעון הרביעי" לסערת חוק הגיוס ויצא נגד מועצת החכמים של ש"ס שיצאה במכתב חריף נגד גזירת הגיוס: "כהנהגה חרדית שצריכה להיות אמיצה צריך לבוא ולומר – אותם אנשים שבוטל מעמדם והם ברי גיוס חייבים להיות חלק מהנושאים בנטל, אין בכלל שאלה".

ארבל התייחס לחוק הגיוס והבהיר כי אין אפשרות מוסרית שלא לגייס את מי שוועד הישיבות ביטל את מעמד "תורתו אומנותו" לגביו, כ-1500 בני אדם בשנה. ארבל ציין גם את מי שלומדים במוסדות המוגדרים נוער נושר.

הפרלמנט האוקראיני אישר הבוקר (חמישי) חוק גיוס שנוי במחלוקת, שנועד להגדיל את מספר החיילים בצבא. 238 מ-450 חברי הפרלמנט הצביעו בעד החוק, שגורם לכעסים רבים בקרב חיילים רבים.

.במהלך המלחמה גייס הצבא האוקראיני לשורותיו גברים מגיל 27 ומעלה, אך לאחרונה הוריד את גיל הגיוס ל-25.

הגרסה החדשה של החוק שאושרה בפרלמנט אינה כוללת את הסעיף המדובר – וההחלטה להשמיט את הסעיף עוררה סערה. "זה אסון", אמר אולכסנדר, תותחן בן 46 במחוז דונייצק במזרח המדינה. "כשמישהו יודע מתי הוא הולך להשתחרר, הגישה שלו אחרת", הוא אמר. "אם מתייחסים למישהו כמו אל עבד, זה לא יוביל לשום דבר טוב".

דובר משרד ההגנה האוקראיני טען כי "כרגע בלתי אפשרי להחליש את כוחות הביטחון, מספרם של החיילים הרוסים גדול יותר, ושהקרבות נמשכים לאורך חזית הלחימה כולה. "אנחנו לא יכולים לקבל עכשיו החלטות פזיזות", אמר הדובר.

לפנות בוקר מתקפה רוסית מאסיבית בחמישה מחוזות באוקראינה, שהתמקדה בתשתיות אנרגיה וגרמה לנזקים כבדים, ולקרוב לרבע מיליון מתושבי מחוז חארקיב להישאר ללא חשמל. הותקפו תשתיות אנרגיה קריטיות גם במחוזות זפוריז׳יה,קייב, אודסה ולביב במערב המדינה.

הנשיא זלנסקי התייחס למתקפה הכבדה מוקדם יותר וציין שהיא בוצעה באמצעות 40 טילים ו 40 כטב״מים. חלקם יורטו, אחרים פגעו במטרות תשתית וגרמו כאמור נזקים כבדים. הוא פנה שוב למדינות המערב ושותפותיה של אוקראינה והדגיש את הצורך בסיוע מסוגים שונים, בראש ובראשונה מערכות הגנה אוויריות, צורך דחוף, שאמור לייתר ״דיונים ארוכים והפניית מבט״. השאלה היא כמובן האם כל זה צפוי להביא לשינוי בבית הנבחרים בוושינגטון ולאישור חבילת הסיוע הצבאית הענקית בסך 61 מיליארד דולר, שתקועה. נראה שהתשובה שלילית לעת עתה, ויש לזה השלכות ממשיות בשטח – האוקראינים מתקשים להמשיך ולהגן על שמי המדינה מפני מתקפות רוסיות נרחבות של טילים וכטב״מים, בין השאר כי מלאי טילי הנ״מ שלהם, למשל למערכות ה״פטריוט״, הולך ואוזל. הרוסים משגרים מטחים כבדים יותר, ומקשים על יכולת היירוט האוקראינית.

תיעוד קשה לצפייה מחטיפת התצפיתניות מנחל עוז ב-7 באוקטובר הוצג לחברי הקבינט, אלא ששר האוצר בצלאל סמוטריץ', סירב כמו גם שרים נוספים לצפות בו.

הסרטון, שצולם במצלמות שנשאו עליהם המחבלים, כולל תיעוד מלא מחטיפת התצפיתניות.

בתיעוד נראים מחבלי חמאס עם חמש תצפיתניות ובהמשך מצרפים אליהן עוד שתיים. המחבלים נראים לוחשים להם: "נחליף אתכן באנשים שלנו". מחבל אחד דורש מחיילת שתראה לו איך מחייגים מהטלפון הסלולרי שלה לרצועת עזה. בנוסף, המחבלים מכניסים את החיילות לטנדרים צבאיים שגנבו – וחוטפים אותן לרצועת עזה.

אירה ארייב, אמה של החטופה קרינה ארייב, אמרה כי "מדובר בסרטון קשה שמדגיש את הזוועות שעברו הבנות ביום החטיפה, ואת הקשיים שהן עוברות בכל רגע מאז. כרגע הסרטון לא מאושר לפרסום ולכן אי אפשר לפרט על תוכנו. אנחנו לא יכולים להכריח אף אחד לצפות בו, פשוט ביקשנו שיראו מה הבנות שלנו עברו ועוברות".

הסרטון, שנתפס לאחרונה, צולם ממצלמות "גו פרו" של מחבלי נוחבה מהקרב על מוצב נחל עוז, וקשור בחטיפת החיילות מהבסיס. שר הביטחון יואב גלנט הציג אותו עוד קודם לכן בפני חברי קבינט המלחמה, והתיעוד הותיר רושם קשה על הצופים. גורמים המעורים בנושא טענו שהצפייה בו דחפה את חברי קבינט ניהול המלחמה להרחיב את המנדט של צוות ניהול המו"מ לעסקת חטופים. בממשלה שוקלים לציבור הרחב למרות שהוא סרטון אלים.

אחרי היציאה מחאן יונס, צהל פתח במבצע במרכז רצועת עזה. עשרות תשתיות ארור הותקפו, מחבלים חוסלו. כל זה קורה בצל המגעים לעסקת החטופים והרצון של ישראל להגביר את הלחץ על החמאס.

צוות הקרב של חטיבה 401, נח״ל, ויחידות נוספות בפיקוד אוגדה 162 החלו הלילה בפעילות ממוקדת לחיסול מחבלים והשמדת תשתיות טרור במרכז רצועת עזה.

בטרם כניסת הכוחות למרחב, מטוסי קרב וכלי טיס של חיל האוויר בשיתוף חטיבה 215 תקפו במספר מטסים עשרות תשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע במרכז הרצועה.

הפעילות המשותפת לכוחות המתמרנים ולחיל האוויר בוצעה בעקבות הכוונה מודיעינית מדויקת המעידה על הימצאות תשתיות טרור ומחבלים רבים במרחב.

במהלך המבצע הלילה, לוחמי חטיבת הנח״ל זיהו מחבל חמוש שיצא מפיר מנהרה בסמוך לכוחות ונכנס למבנה צבאי. מטוס קרב תקף את המחבל בזמן שנע לעבר הכוחות. כמו כן, לוחמי חטיבה 401 איתרו באמצעות תצפיות מספר משגרים במרחב.

במסגרת הפעילות, כוחות זרוע הים ביצעו מספר תקיפות לעבר מרחב החוף במרכז הרצועה כסיוע ללוחמים שפועלים במרחב.

שר הפנים משה ארבל, התייחס בפודקאסט שערכה "תנועת הרבעון הרביעי" לסערת חוק הגיוס ויצא נגד מועצת החכמים של ש"ס שיצאה במכתב חריף נגד גזירת הגיוס: "כהנהגה חרדית שצריכה להיות אמיצה צריך לבוא ולומר – אותם אנשים שבוטל מעמדם והם ברי גיוס חייבים להיות חלק מהנושאים בנטל, אין בכלל שאלה".

ארבל התייחס לחוק הגיוס והבהיר כי אין אפשרות מוסרית שלא לגייס את מי שוועד הישיבות ביטל את מעמד "תורתו אומנותו" לגביו, כ-1500 בני אדם בשנה. ארבל ציין גם את מי שלומדים במוסדות המוגדרים נוער נושר.

בתוך כך, שר הפנים ארבל, ביקר את התנהלות משרד ראש הממשלה במכתב חריף ששלח לנתניהו. השר הביע את זעמו בעקבות מספר העובדים הזרים שיגיעו ארצה יוגדל: "זוהי נטילת סמכויות שכפופות, על פי חוק, לשר הפנים", כתב ארבל.