חודש: יוני 2024

מדד חדש: 72% מהציבור רואה בפילוג הפנימי בחברה הישראלית גורם שהגביר את הסיכוי לפרוץ מתקפת ה-7 באוקטובר,כך עולה ממדד ההסכמות שערך מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן

מהמדד עולה כי הממשלה היא הגורם המפלג ביותר, בעוד ביה"מ העליון דורג כהכי פחות מפלג.

המחקר המלא הוצג במפגש הראשון בסדרת מפגשים בנושא "החברה הישראלית: דווקא עכשיו"

בין הנתונים שעלו מהמחקר, נראה כי ניכרת עלייה משמעותית באמון וניתן להגיע להסכמות רחבות ביחס למתחים שונים בחברה הישראלית בהשוואה למדידה קודמת: 52% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות בין ימנים ושמאלנים, 50% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות בין דתיים וחילונים, 71% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות בין מזרחים ואשכנזים. 72% מהציבור רואה בפילוג הפנימי בחברה הישראלית גורם שהגביר את הסיכוי לפרוץ מתקפת ה-7 באוקטובר, בין הגורמים המלבים את הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית, דורגה הממשלה במקום הראשון (41.4%) בעוד בית המשפט העליון, שהיה נתון למחלוקת ציבורית קשה לפני המלחמה, דורג כגורם הכי פחות מפלג מבין הגורמים שהוצגו (25.2%).

נתוני מפתח מתוך המחקר:
• 52% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות בין ימנים ושמאלנים (לעומת 38% במדד הקודם)
• 50% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות בין דתיים וחילונים (לעומת 39% במדד הקודם)
• 71% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות בין מזרחים ואשכנזים (לעומת 60% במדד הקודם)
• 51% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות במחלוקת בנוגע למעמד בית המשפט העליון (לעומת 41% במדד הקודם)

בדיון שהתקיים היום בבית המשפט העליון בעניין המזון שמקבלים האסירים הביטחוניים, הציגה המדינה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה לפיה המזון המסופק לאסירים ביטחוניים מספק. במהלך הדיון תהו השופטים האם לשר לביטחון לאומי הייתה מעורבות בגיבוש התפריט, ונציגי המדינה התחמקו ממתן מענה וטענו כי שינוי המזון נעשה בעיקר מטעמים לוגיסטיים ומבצעיים.

אלא שאז נחשף, שפרקליטות המדינה השמיטה את עמדת השר לביטחון לאומי מתגובת המדינה לבג"ץ. בעמדת השר לביטחון לאומי שהושמטה, בעניין נכתב: "אבקש לעדכן כי אמנם אין הרעבה וכלל הטענות המועלות בעתירה שקריות, אולם יחד עם זאת, אכן, מדיניותי הינה צמצום התנאים של האסירים הביטחוניים – למינימום המתחייב על פי החוק, לרבות במזון וקלוריות. בכך אין כל פסול – ההפך, האסירים הביטחוניים מקבלים וצריכים לקבל פחות מהאסירים הפליליים".

עוד נכתב בעמדת השר: "בפרוץ המלחמה, בהתאם למדיניותי, הוחלט על צמצום תנועותיהם של הביטחוניים. במסגרת זו, הוחלט על הפסקת הרכש בקנטינות ושינוי שיטת ההסעדה ביחס לאסירים הביטחוניים", וכי: "השינויים בתנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים ובכללם שינויי המזון, משליכים באופן ישיר על היבטי הרתעה, עד כי מפגעים פוטנציאליים נמנעים מביצוע מעשי טרור כדי שלא להיכנס לבתי הכלא".

כאמור, השופטים נזפו בפרקליטות המדינה על כך שלא הציגו את עמדתו המלאה של השר, ממנה עולה כי תפריט המזון של האסירים הביטחוניים צומצם בהתאם למדיניות השר לביטחון לאומי ולא בשל עניינים לוגיסטיים. בסיום הדיון הודיעו השופטים כי החלטתם תתקבל בקרוב.

תושבי יהודה ושומרון ממשיכים במאבק נגד הכנסת פועלים ערבים לעבודה ביישובים. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נאסרה כניסתם של הפועלים הערבים לאתרי הבנייה השונים בכל יישובי וערי יהודה ושומרון. אולם, לאחרונה החלו במספר ישובים לנסות להחזיר את הפועלים, מה שגרם למחאות רבות מצד תושבים. בימים האחרונים התקיימו הפגנות במספר יישובים בהם עמנואל ואפרת. המשטרה פיזרה את ההפגנות תוך שימוש בכוח. שני מפגינים נעצרו בהפגנות ושוחררו בסיוע עו"ד נתי רום מארגון חוננו.

עו"ד רום מסר: "תושבי יו"ש מוחים כנגד הכוונה להכניס פועלים פלסטיניים ליישובים בשעת מלחמה ולסכן בכך אלפי יהודים. זו מחאה לגיטימית מאין כמותה. המשטרה פעלה נגד מחאות התושבים באגרסיביות ואף עצרה מספר מתיישבים בהפגנות שהתקיימו באפרת ובעמנואל. אנו ממליצים לשוטרי התחנות באזור יו"ש לקיים חפיפה קצרה עם שוטרי "מחוז קפלן" וללמוד כיצד יש לשמור על זכותם הדמוקרטית של אזרחים להביע מחאה".

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) התכנסה היום (ד') לדיון בנושא מחקר חדש של פורום ארלוזורוב וההסתדרות הכללית – השתלבות והשכלת יתר של עולים בשוק העבודה הישראלי.

לפי מחקר של פורום ארלוזורוב בשיתוף האגף העולה העובד בהסתדרות העובדים החדשה, . 14.1% מהעולים החדשים שמגיעים לישראל סובלים מהשכלת יתר, זאת לעומת 8.7% בלבד מהאזרחים הוותיקים שנולדו בישראל. השכלת יתר – עובדים המועסקים בעבודה הדורשת השכלה נמוכה משמעותית מזו שהם אוחזים בה. ממוצע השכר של עולי העשורים האחרונים עומד, נכון ל-2021, על כ- 8,523 ש״ח, נמוך משמעותית משכר הוותיקים שעומד על 12,848 ש״ח.

אלכס מילר, הסתדרות העובדים: "קיימת אפליה כלפי עולים שסובלים משכר נמוך, השכלת יתר ושילוב לקוי במקומות העבודה בישראל. עולים רבים מתגוררים באזורי הפריפריה ובעקבות המלחמה הם מפונים מבתיהם. העולים מרגישים שלא מחבקים אותם כאן בישראל, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה חברתית".

ד"ר אייל בר חיים, עורך המחקר בפורום ארלוזרוב: "יש בזבוז הון אנושי בשילוב של העולים החדשים בשוק התעסוקה הישראלי. עולי העשורים האחרונים מתקשים להשתלב בשוק העבודה הישראלי בעבודות ההולמות את השכלתם, זאת על אף על פי שמדובר בגל עלייה המאופיין באחוז ניכר של בעלי השכלה אקדמית. 29.1% מהעולים החדשים שהגיעו לישראל בין השנים 1990-1995 היו בעלי תואר אקדמי. 43.3% מהעולים שהגיעו לישראל משנת 2008 ועד היום, הם בעלי תואר אקדמי. העולה שרכש את השכלתו בארץ המוצא מתקשה יותר למצוא עבודה בישראל לעומת מי שרכש את השכלתו לאחר העלייה".

יוני בן בשט, פורום ארלוזרוב: "על אותה השכלה העולים מקבלים פחות כסף ביחס למי שנולד בישראל. שיתוף פעולה של מעסיקים, עובדים וממשלה חייב להיות יותר טוב ע"מ להצליח לשלב בצורה יעילה את העולים בשוק העבודה הישראלי".

קלאודיה כץ, משרד העלייה והקליטה: "אנחנו מקיימים הרבה מאוד ירידים שמחברים בין מעסיקים לעולים. יש בעיה קשה של פערים בשכר, יש בעיה של שקילת תארים לעולים חדשים. יש 11 אלף תיקים של אנשים שמגיעים מחו"ל שממתינים לשקילת תארים כדי שיכירו בתואר האקדמי שלהם".

מהודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבתה מיום 15 במאי 2024 הממשלה קבעה יעד ממשלתי שלפיו היקף העולים בשרות המדינה מקרב העולים החדשים לא יפחת מ3% במהלך ה7 שנים הקרובות. זאלו אדיסו עזריאלי, נציבות שירות המדינה: "טרם פורסמו משרות ייעודיות לעולים חדשים. אנחנו ממתינים לעבודה רוחבית של כלל המשרדים הממשלתיים ולעדכן אותם שיש עדיפות לקבלת עובדים שהם עולים חדשים".

יו"ר הוועדה ח"כ פורר סיכם את הדיון: "אני מודה לפורום ארלוזרוב על המחקר וראוי שהמדינה תיעזר בו. אני מבקש לקבל את פילוח הנתונים לפי מדינות המוצא שלהם. צריך לשלב כוחות בין המדינה, המעסיקים והעולים כדי להצליח לשלב את העולים החדשים כראוי בשוק העבודה. נכון היה שמנכ"ל משרד העלייה והקליטה היה מקים פורום של מעסיקים שמטרתו לעודד שילוב של עולים חדשים. משרד העלייה והקליטה צריך לסייע לעולים ברכישת כלים מקצועיים רכים בהשתלבות בשוק התעסוקה הישראלי. הוועדה לא הכירה את המספר הגדול של אלפי ממתינים לשקילת תארים ואנחנו נקיים על כך דיון ועדה ייעודי".

המשבר בקואליציה: ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, התכנסה היום על מנת לדון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד-2024. לאחר הדיון, הצעת החוק להעלאת גיל הפטור לא הועלתה להצבעה בוועדת החוץ והביטחון.

משמעות המהלך של אדלשטיין – אם החוק לא יאושר בכנסת היום. אלפי חיילים מילואים שמשרתים כעת יקבלו שחרור מיידי בניגוד לעמדת הצבא שטוען שהוא צריך אותם.

החוק קובע שגיל הפטור יעלה בשנה כדלקמן: בעבור מי שאינו קצין יינתן הפטור משירות מילואים בגיל 41 במקום גיל 40; בעבור קצין יינתן הפטור בגיל 46 במקום גיל 45; ואילו בעבור חריגי הגיל שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון, כי פטור יינתן בגיל 50.הוראת השעה עתידה לפקוע ב30.6 ובקשת הממשלה הייתה להאריך אותה בשלושה חודשים.

חברי האופוזיציה התנגדו בדיון לאשר את הבקשה. ח"כ רם בן ברק: "יש כאן משפחות שמתפרקות, עסקים שקורסים, ילדים שלא יודעים איך אבא שלהם נראה. אני חושב שבמקרה הזה צריך לסמוך על הפרט שאם הוא ירגיש שהוא יכול הוא יעשה את השנה הזו ואם לא אז לא. אי אפשר להתעלם גם מפסקת בג"ץ אתמול, יש לנו קצת אינטרס שהצבא יהיה בלחץ ויפעל להרחיב את השורות" ח"כ גדי איזנקוט: "הדרך שזה נעשה כשמביאים את זה בדקה 90 ללא עבודת מטה, לא משדרת רצינות." ח"כ אפרת רייטן הוסיפה: "יש כאן ניצול של האחריות והממלכתיות". לעומתם ח"כ טלי גוטליב אמרה: "בשונה מחוק הגיוס, אני מתייחסת לזה כצו השעה. אני במלחמה ואני לא מוכנה לדחות את בקשת הצבא."

יו"ר הוועדה ח"כ אדלשטיין הסביר את החלטתו לדחות את החוק: "אני סירבתי לעשות גיוס קואליציה. לא יהיה מצב שהארכת החוק הזה תעבור על כידוני הקואליציה ואחר כך אשמע במליאה חברי כנסת אומרים שהקואליציה שמבוססת על משתמטים העבירה, ואנחנו נלחמנו שאשת המילואימניק תראה את בעלה סוף סוף. לא יהיה, או שכולנו נדחה את הבקשה של צה"ל או שכולנו נסכים על משהו. אין לי שום אינטרס אישי, סיעתי, מפלגתי, או קואליציוני להעביר את זה. או שנסכים על משהו או שלא אבל כולנו ביחד."

לאור הדברים שעלו בדיון ולאור עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, החליט יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין שלא להעלות את הצעת החוק להצבעה.

בסיומה של פרשייה שהתנהלה באגף החקירות והמודיעין של מג״ב עוטף ירושלים בעניינם של 2 נאשמים – חיילת ואדם נוסף שארגנו יחד שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים, ואף הסיעו אותם בעצמם עת שהנאשמת מגיעה על מדי צה״ל.

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, נמצאת מדינת ישראל במצב מלחמה ובתוך כך חל סגר על תחומי אזור יהודה ושומרון.

הנאשמת, בעודה חיילת, עבדה במסעדה בראשון לציון ויחד עימה עבד במסעדה, בתפקיד טבח, תושב יהודה ושומרון שהינו שוהה בלתי חוקי במדינת ישראל. במסגרת עבודתם, החלה הנאשמת להסיע אותו מביתו בכפר שבשטחים למסעדה ולהחזירו לביתו.

בהמשך, הנ״ל הציע לנאשמת לחבור עימו לצורך ביצוע תוכנית עבריינית שעניינה הסעה והחדרת שוהים בלתי חוקיים לתוככי שטחי המדינת ישראל תמורת כסף, והנאשמת הסכימה להצעתו תמורת סכום כספי אשר הוסכם מראש.

כך, במשך כשלושים אירועים, הנאשמים, ביחד או לחוד, הסיעו עשרות שוהים בלתי חוקיים משביל עפר הסמוך לתחנת דלק ׳סונול בית חורון׳ בכביש 443 והכניסו אותם דרך מעבר ׳מכבים׳ לשטחי מדינת ישראל.

כאשר היו עוברים במעבר, היה הנאשם מניח את ידו על משענת המושב של הנאשמת וזאת בכדי להסתיר את השוהים הבלתי חוקיים שישבו מאחור, בעוד שמנחה אותם להסתתר.

באחת מן הפעמים, הסיעה הנאשמת שוהים בלתי חוקיים והעבירה אותם את המחסום בעודה לובשת את מדי צבא הגנה לישראל.

פעילות חקירתית ומודיענית של אגף החקירות והמודיעין של מג״ב עוטף ירושלים הובילה את לוחמי מג״ב עוטף ירושלים בתאריך 08.06.24 למעצרם של הנאשמים בשעת מעשה עת שניסו להחדיר פעם נוספת שוהים בלתי חוקים במעבר ׳מכבים׳.

אתמול, הוגשו על ידי תביעות ש״י כתבי אישום חמורים אשר מונים 27 סעיפי אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגד 2 הנאשמים, תושבי רמלה וקרני שומרון בשנות ה-20 לחייהם.

כמו כן, חולטו 2 כלי הרכב אשר שימשו את הנאשמים להסעת השוהים הבלתי חוקיים וכסף מזומן.

מפקד משמר הגבול, ניצב בריק יצחק אשר הנחה בתחילת המלחמה על ריכוז מאמץ חיילי למניעת כניסת שוהים הבלתי חוקיים התייחס לפעילות הכוחות ושיבח: "פעילות מקצועית, נחושה וחכמה של כוחותינו הובילה למעצר הנאשמים ובכך חדלו את פעילותם להחדרת שוהים בלתי חוקיים לשטחי המדינה. היום יותר מתמיד אנו מבין כי עלינו לפעול ללא לאות נגד כניסתם לשטחי המדינה.״