חודש: יוני 2024

כוחות צה"ל מגדוד דוכיפת (94), לוחמי יחידת דובדבן, כחות מגדוד לביאי הבקעה (41) וכוחות שב"כ השלימו אתמול לאחר 18 שעות, מבצע לסיכול טרור במרחב פרעה שבחטיבת הבקעה והעמקים.

במהלך המבצע, הלוחמים איתרו והשמידו מעבדת נפץ לייצור מטענים בה אותרו יותר מ-80 מטענים וחביות נפץ נוספות.
כמו כן, הכוחות החרימו אמצעי לחימה נוספים שאותרו בתוך רכב חשוד במהלך הפעילות במרחב.

במהלך המבצע, הלוחמים ניהלו חילופי אש עם מחבלים, במהלכם חיסלו מחבל, זוהו פגיעות במחבלים נוספים.
בנוסף, כוחות מיחידה 636 תקפו באמצעות רחפן שני מחבלים חמושים אשר היוו איום על כוחותינו במרחב.

במסגרת המבצע הלוחמים עצרו שמונה מבוקשים החשודים בפעילות טרור.
המבוקשים שנעצרו ואמצעי הלחימה שהוחרמו הועברו להמשך טיפול כוחות הביטחון, אין נפגעים לכוחותינו.

בחדר ישן אפוף ספרי נצרות הרב יהודה פרץ, או בשמו הישן אלפרדו דיאז, הבין לראשונה שהוא לא באמת יודע על מה נלחם עד כה כפרח כמורה צעיר. בחדר הישן בעל העץ המהגוני ישבו באותה עת שורת כמרים קתולים. מולם ניצבו מספר אנשים מדתות מגוונות, שהעלו תהיות שהיו קשות להתמודדות עבור הכמרים הקתולים. באמצע ניצב, מבולבל, אותו פרח כמורה צעיר, שתיווך לאחר מאמצים מרובים בין עוברי האורח ה'סוררים' לכמרים חמורי הסבר. "זה היה הרגע שבו נחשפתי לכך שהנצרות היא לא מה שחשבתי", אומר הרב יהודה פרץ בשיחה מיוחדת ל'מרכז העניינים', בה הוא חוזר כמעט ארבעה עשורים לאחור. 

"נולדתי במקסיקו למשפחה נוצרית הדוקה", מתחיל הרב פרץ מההתחלה. "כבר מגיל צעיר למדתי תנ"ך, והיום אני יודע שהיה זה באופן עקום. ולהבדיל למדתי את הברית החדשה הנוצרית. אבא שלי היה הכומר של הקהילה שבה גדלתי. הוא ראה בי יכולת להנהיג וכבר מגיל צעיר ייעד אותי להיות הכומר שימשיך את דרכו. במסגרת זאת הייתי עומד לפני ציבור המאמינים בקהילה ונואם בפניהם לא פעם בעודי רק בן 12…".

המסלול של פרח הכמורה הצעיר כלל לצד לימוד תיאולוגיה ולימוד מעמיק של הנצרות, גם לימודי ארכיטקטורה והשתתפות פעילה במשחקים בינלאומיים שבהם ייצג את מקסיקו. דבר לא היה חסר לנער הצעיר. אבל הוא חיפש משמעות לחייו. 

"מצאתי את עצמי עוסק רבות בפעילות מיסיונרית", הוא משחזר. "הפעילות הזו הובילה אותי לוויכוחים עם בני דתות נוספים. לפתע התחלתי לשמוע שאלות קשות על הנצרות. יהודים, ולהבדיל מוסלמים, הינדים או אתיאיסטים החלו לאתגר אותי בשאלות שלא ידעתי את התשובה עליהן. לא פעם גם שמעתי על סתירות של ממש שקיימות בין התנ"ך לבין להבדיל, הברית החדשה. אז כמובן לא ידעתי שאין באמת קשר בין התנ"ך הקדוש אל הברית החדשה הנוצרית".

באחד הפעמים שבהם ניצב ברחובה של עיר במרכז מקסיקו והתווכח שוב עם צעיר שהצליח לאתגר אותו באופן משמעותי, הנער שיועד לכמורה החליט לבדוק את הנושא לעומק. "אספתי מספר אנשים שאתגרו אותי בשאלות קשות והבאתי אותם למפגש עם ראשי הכמורה באזור. ידעתי שאני עצמי לא אוכל לשאול את שאלותיהם, ובאמצעות כך שהם יהיו אלו שישאלו את הכמרים את השאלות הללו –גם אני אוכל לקבל סוף סוף תשובות ולהמשיך בפעילותי המיסיונרית בלב שקט. לא ידעתי אז שתשובות אני לא עומד לקבל".

ואז, בחדר הכמורה הישן, הוא ספג את המכה המשמעותית בחייו. האתיאיסטים אתגרו את הכמרים. הם שאלו אותם שאלות כמו: 'אם הבורא הוא בעל אינסוף זמן, למה החליט דווקא באותו רגע מסוים לברוא את המציאות ולא קודם לכן?'. או את השאלה הבאה: 'אם הבורא ברא את העולם, מי ברא את הבורא?' והכמרים למרבה הפתעתו של פרח הכמורה הצעיר, מצאו את עצמם במבוכה. התשובה היחידה שהם הצליחו לחלץ מפיהם הייתה אזהרה חמורה מפני שאלת שאלות כפרניות מעין אלו. תשובות לא היו להם.

"חשתי ממש בושה באותם רגעים", אומר הרב פרץ. "בושה עבור האנשים שאני הבאתי למקום ובושה כלפי הכמרים. וגם בושה כלפי עצמי, במה האמנתי עד כה? תהיתי. לא ידעתי אז עדיין שזה יהיה הרגע שישנה את חיי לטובה".

#המכשף

כחלק מפעילותו בקרב הנצרות פרץ למד גם כישוף. "הייתי צריך להשתכלל", הוא מנמק את הבחירה הזו. "כאחד שעסק בדת, היה לי חשוב להראות לאנשים את כוחי ולרפאות אנשים מתחלואים וממכאוביהם. בחרתי לעשות זאת באמצעות כישוף".

מדוע כה היה חשוב לך להתבלט?

"בגלל שהנצרות מורכבת מאלפי דתות נפרדות, כאשר כל קבוצה מקימה נרטיב משלה. הייתי צריך להגדיל את כוחי על חשבון האחרים", הוא מסביר. 

"במסגרת הכישוף היינו מקשרים את עצמנו לטומאה, לנחשים, בידיעה שזה השטן. המטרה שלנו הייתה שהם ייתנו לנו כוח. וכדי שהם יתנו לנו כוח היינו צריכים לעשות מעשים שליליים כמו אכילת טריפות או שתיית דם. בינינו גם היו אנשים שהגיעו ללמוד את תורת הכישוף מסיבות לא טובות שגם כן ביקשו דרך זאת לקבל כביכול 'כוח על'. בפועל אני תפקדתי כמעין מגרש רוחות, דבר שייתכן ויהיה בקרב הגויים".

השינוי בחייו של דיאז הצעיר מתרחש בעקבות יהודי שומר תורה ומצוות שהגיע למקסיקו כדי להעביר קורסים בתורת הנפש למקסיקנים המקומיים. דיאז השתלב באחד הקורסים הללו. זו הייתה התקופה שבה הוא התהלך מבולבל לאחר שיסודות הנצרות נשמטו ממנו. זה בדיוק היה הרגע מבחינתו לשמוע את הדברים שאותו קאוצ'ר יהודי אמר.

"אני זוכר שהוא דיבר בפנינו ואמר לנו: 'ברגע שמגלים את האמת האמיתית, אז האמת הקודמת שהייתה לבן אדם היא שקרית. כך זה בכל דבר בחיים. בעניין זה חשוב לזכור שאף אחד מאיתנו לא אדם חכם, בגלל שלאף אחד אין הגדרה מוחלטת אפילו על רעיון אחד. נניח טוב מול רע. עבור חלק מהאנושות טוב זה דבר אחד, ועבור חלק אחר למושג 'טוב' יש משמעות אחרת. וכן עם המושג 'רע'.

"וזה היה הרגע שבו הטיל את הפצצה כאשר אמר לנו שלכן העם היהודי רואה רק בקב"ה את היכולת להגדיר מה זו אמת מוחלטת. הוא הוסיף ואמר שהקב"ה לא רק שברא אותנו בעבר, אלא גם בורא אותנו כל יום, כל העת. וכל רגע הוא מתאם בין כל גרמי השמים והאנושות ועוד.  לכן, הוא הוסיף, השפה היחידה שקדמה למציאות היא לשון הקודש. עבור יהודים שומרי תורה ומצוות מדובר בדברים פשוטים, לא עבור הנוצרים. אני אישית הופתעתי מכך מאוד. 

"אותו מרצה", נזכר הרב פרץ, "הוסיף ואמר לנו אז שאנו מתעסקים עם תרגום בעוד המקור נמצא אצל עם ישראל. זה היה דבר שהתקבל על דעתי, בגלל שקבלת התורה בהר סיני מוסכמת גם על הנצרות. אם הנוצרים או המוסלמים היו כופרים בכך, הם היו שומטים את הקרקע מתחת לרגליהם, כי המקורות שלהם הם מהיהדות. אלא שהטענה שלהם היא כביכול שהיום המצב השתנה משום מה ודווקא הנוצרים הם כביכול בני דת האמת עפ"ל".

#קהילה שהתגיירה

אבל לרב פרץ עדיין הציקה שאלה. "פניתי אל אותו רב ושאלתי אותו, הרי ליהודים יש המון ספרים. האם את כולם קיבלו בהר סיני? הוא השיב לי במשל: 'אם מקסיקני מעוניין להתגורר בארה"ב, קונה את החוקה האמריקנית ומגיע למשפט לקראת התאזרחותו בארה"ב, הרי כל אחד יכול להבין את החוקה אחרת, ולכן לא צריך רק לכתוב חוקה אלא גם להסביר אותה'… ההסבר הזה מצא חן בעיני והחלטתי לאתגר את אותו קאוצ'ר יהודי בשאלות שהיו לי. 

שאלתי אותו את אותן שאלות ששאלו אותי כמיסיונר נוצרי מספר שנים קודם לכן. הוא נפנף את השאלות בקלות. הוא פנה אלי ואמר לי: 'אתה רוצה שאני אגדיר לך מיהו בורא עולם? הרי אי אפשר, כי הגדרה היא לשון גדר והוא לא מוגבל; אתה רוצה שאני אסביר לך במילים מיהו בורא עולם, גם את זה אי אפשר, כי מילה זה חיתוך. אנו יודעים לומר שהוא אינסוף'. התשובה הזו מאוד הרשימה אותי. וזו גם הייתה התשובה לכמרים ולאתיאיסטים הללו, שלא קשורים לבורא. ואם השאלה מי ברא את הבורא, אי אפשר לשאול זאת, שהרי אם הקב"ה הוא זה שמחיה אותנו וכולנו מאיתו ואין לו כל סוף, זו שאלה מוזרה מאוד לשאול מי כביכול ברא את הבורא…

"זה היה הרגע שבו הבנתי שעם ישראל הוא העם הנכון ועלי להידבק בו. החלטתי ללמוד את תורת ישראל. עליתי לירושלים ופניתי לגיור. הרב שליווה אותי בדרך אל הגיור אמר לי: 'אם פעם היית שוטף כלים פעם אחת בבית, מהיום תשטוף שלוש פעמים. אם פעם הייתי עושה טובה מסוימת למשפחה בתדירות נמוכה יותר, מהיום תגביר. כי אתה צריך לגרום לסביבתך לאהוב את היהדות ולאהוב את הדרך החדשה שלך. אם תנהג ההיפך, אם ישנאו אותך וגם את היהדות. 

"אגב", מציין הרב פרץ, "בני המשפחה שלי אכן ראו את היופי ביהדות. תשעה אחים ואחיות שלי התגיירו וגם אימי. אבי ואחותי הבכורה היחידים שלא התגיירו. לצד זאת התגיירו גם מרבית בני הקהילה הנוצרית שלי, מאות בני אדם שכולם יהודים היום".

"זה קרה אחר שחזרתי למקסיקו לאחר הגיור ואני רק בן עשרים. הסביבה שאלה אותי שאלות, ולאט לאט הם הפנימו את האור שביהדות, ואז התחלתי לעבוד כדי לשלם עבורם כרטיסי טיסה לארץ. העליתי אותם בזה אחר זה לישראל כשאני משקיע בכך ארבע שנים תמימות. הייתי נוסע באופן קבוע על קו מקסיקו-ישראל. לאחר שהם התגיירו המשכתי ללוות אותם ודאגתי לשלב אותם במוסדות תורה ולקשר אותם לקהילות ברחבי הארץ. למזלי כל המבצע הזה התנהל ללא התנגדות מצד השלטונות במדינות השונות או מהסביבה. והיום יש כבר כמה דורות של אותם יהודים שהתגיירו". 

האם אתה שומר על קשר עם אותם אנשים שגיירת?

"לצערי אינני שומר על קשר קבוע, בגלל שאני עוסק בקירוב, מרצה בארגון 'הידברות' ובעבר ב'ערכים'. עם זאת, אני עדיין מעורב במקסיקו עם קהילה של גרים ויש לי במקום קהילה של נוצרים שגם כן התגיירו ומונים כחמש מאות בני אדם. במקום יש להם בית ספר ומוסדות חינוך כאשר אני משמש שם כרב. כי בסוף", הוא אומר, "עם ישראל התפזר בין הגויים כדי להביא גרים לעולם". 

ועדיין, האם לא נתקלת בקשיים בדרך?

"במהלך השנים למדתי כי כאשר יש התנגדות לגר ולבעל תשובה, זה בגלל שהוא לא מקבל את עצמו. כי החוץ זה תולדה של הבפנים של האדם".

עם זאת, היה מקרה שהרב פרץ נפגע ממנו במיוחד. "זה קרה לאחר שביקשו ממני לערוך תיעוד דוקומנטרי על חיי. נסעתי למקסיקו לשם כך, הצטיידתי במצלמה והגעתי לצלם בכל מיני מקומות במדינה. אולם באחד מבתי הכנסת במדינה הייתה לי תקרית לא נעימה שבסופה נעצרתי. אבל ברוך השם, מרבית חוויותיי הן טובות. כן הלאה".

אלו תחושות גאו בך כאשר זכית לשמור מצוות בפעם הראשונה?

"התחושות היו מאוד מרגשות. אני עד היום חש בתחושות חזקות מאוד בתורה ובמצוות בגלל שאני זוכר לחזק אחרים. וכאשר מחזקים אחרים, אז כוח התורה והמצוות מתחדש כל פעם מחדש בקרבי. חשוב שנזכור שבימינו כולנו מיליארדרים. יש לנו מזגנים, רכבים ועוד דברים שאבותינו לא חלמו עליהם. עלינו לומר תודה על כל דבר שקיבלנו, כי הכל זה מתנה מאת הקב"ה".

#ללא פחד ממלחמות

הרב פרץ, בן 59, מתגורר בארץ עשרות שנים. היום הוא מתגורר בעיר ביתר עילית ובעבר ברובע היהודי בירושלים. ביקשנו לשאול אותו כיצד התחושה להכיר מקרוב מלחמות בעקבות הנעשה בארץ ישראל לעומת מקסיקו הרגועה.

"אנו אומרים חסיד השם בכל מעשיו", אומר הרב פרץ, "והמשמעות של זה היא שאין מציאות של משהו רע. ונכון שנרצחו וכואב מאוד על כל יהודי ויהודי, ועם זאת חשוב שנזכור ש'צדיק השם בכל מעשיו'. לצערי הכרתי לא מעט מלחמות שהתחוללו בארץ ישראל מאז שהגעתי לכאן, כבר מאז מלחמת המפרץ והחשש ששרר מפני נשק כימי. אני חשתי רגוע תמיד. מדוע? כי הקב"ה נמצא איתי, עם כולנו, כל העת". 

לסיום, מסר לקוראים.

"כאשר הגעתי לארץ כדי להתגייר, חיפשתי רב שיגייר אותי. בתחילה הגעתי לרב אחד והוא דחה אותי כשהוא מבהיר שאיננו מגייר. הוא שלח אותי במקום זאת לרב אחר. אלא שגם הרב ההוא, התברר, לא עסק בגיור. ואז הגעתי למשרדי הרבנות בירושלים. עמדתי בתור כדי להתגייר. כאשר הגיע תורי האמנתי שעוד רגעים ספורים אני כבר הופך ליהודי. אלא שאז מזכיר בית הדין אמר לי שהוא פותח לי תיק גיור ושאחזור בעוד שנתיים. נהיה לי שחור בעיניים. 

"אחרי תקופה קצרה כבר חזרתי אל מזכיר בית הדין. אמרתי לו אני לא מסוגל להמתין עוד. הוא היה עסוק אז עם מועמדים נוספים לגיור, והתחננתי בפניו. בתחילה סירב להפצרותיי והסביר שיש כללים מסודרים. אבל לאחר מכן הוא התרכך והודיע לי שיכנס לדיינים וידבר עמם על כך. אבל קודם הבהיר לי, שגם אם הוא יכניס אותי לפני הדיינים, הם לא יקבלו אותי. ביקשתי ממנו למרות זאת להיכנס. ואכן נכנסתי, הם שאלו אותי מספר שאלות, עניתי טוב, אבל הדיינים אמרו לי שעלי לשוב בעוד שנתיים כפי שנאמר לי קודם לכן. 

"לאחר מספר ימים כבר המתנתי על מדרגות בית הדין. חיכיתי לשעה 13:00, שעת הסגירה, וכאשר מזכיר בית הדין עמד במקום בכיתי בפניו וביקשתי ממנו שינסה להכניס אותי שוב. משראה זאת אמר לי שהוא מסכים עוד פעם אחת להכניס אותי בניגוד לנהלי בית הדין הרגילים. אבל הוא הזהיר אותי שזאת הפעם האחרונה שהוא מסכים לעשות זאת. וכך שוב התייצבתי בפני הדיינים. והנוהג הוא שהם עונים את התשובה שלא בפני המבקש להתגייר. אבל אני התעקשתי בפניהם וביקשתי מהם שיענו את התשובה בפניי. 

ביקשתי מהם את התשובה בפניי ואז הרבנים הודיעו לי שאי אפשר לגייר אותי כי לא מגיירים לפני הזמן ושלא על פי הנהלים. כאב לי מאוד, פניתי אליהם והתחננתי בפניהם. אמרתי להם: 'אם אני יוצא מכאן כגוי ונדרס למוות כגוי ועולה לשמים כגוי, אני אני אתבע אתכם בשמים על כך שלא נהרגתי כיהודי. כנראה שדבריי עשו רושם גדול, והרבנים שינו את עמדתם וגיירו אותי.

"כעת נותר לי להתגייר בפועל, וגם זה לצערי נדחה קצת כי זה היה קרוב לראש השנה. ולבסוף הצלחתי גם במקרה זה להילחם שאעבור את כל הליך הגיור ככל האפשר מוקדם יותר.

"ביקשת ממני מסר לקוראים. זה המסר שלי: רגע לפני חג השבועות, דעו לכם את היוקרה של להיות יהודי. כיצד אני נלחמתי על כך והנה אני יהודי. אתם, ברובכם, נולדתם כיהודים. אבל תזכרו להעריך את זה. אני לדוגמה, הייתי צריך לעבור דרך ארוכה מאוד בשביל זה". 

ליצירת קשר עם הרב: 0556636270

הטור פורסם במקור בעיתון "מרכז העניינים"

12:00 – אמיר אטינגר: האולטימטום של השר אופיר סופר להמשך קידום חוק הגיוס: לקבוע שגיוס החרדים יהיה לפחות 3000 בחצי שנה הקרובה בהתאם לצרכי הביטחון תוך התייחסות מיוחדת למצב החירום. אם הדרישה לא תתקבל – סופר לא יתמוך בחוק. סופר העביר את דרישתו למזכיר הממשלה ופועל בעניין עם גורמים בכירים

11:30 – מוטי קסטל: מזכיר הממשלה פוקס בריאיון בלעדי לעכשיו 14: "זה לא חוק השתמטות, זה חוק שמקדם באופן המשמעותי ביותר את נושא הגיוס. החוק נחקק ל25 שנה, רוצה להניח שמערכת הביטחון נערכה גם לתרחישי מלחמה. מסכים עם גלנט בנוגע להסכמות רחבות – המקום הטבעי לעשות את זה הוא בועדת חוץ וביטחון ולעשות התאמות. החוק נתמך על קרבו וכרעיו ע"י היעוץ המשפטי לממשלה, ע"י מערכת הביטחון וע"י אלו שהיום באופוזיציה. אין היום שום חוק גיוס אחר שכל הצדדים יכולים לתמוך בו. גם המתווה הישראלי של גנץ נחקק לפני ה07 באוקטובר. אם כולם יבינו את גודל השעה זה הדבר הנכון".

11:00 – שר החוץ האמריקני בלינקן בסיום ביקורו בארץ: נתניהו אישר אמש את המחויבות שלו להצעה לשחרור חטופים ולהפסקת אש. התשובה שתגיע מהנהגת חמאס בעזה היא מה שמשנה, והם מצפים לה

10:45 – תלונה למח״ש: שוטר הכה נער בן 14 בראשו באמצעות אלה במהלך סבב שערים שהתקיים בליל יום ירושלים. זו התוצאה. מזעזע. המשטרה: מבדיקה שערכנו עולה כי המקרה אינו מוכר לפיקוד המרחב, ולא ברור עד כה איזה שוטר מעורב בכך. (תמרי).

10:30 – האזעקות בחיפה – בגלל כטב"מ. אזעקות גם בקצרין ובעוד מקומות שאינם קרובים לגבול

10:00 – הוול סטריט ג'ורנל חושף התכתבויות של סינוואר – לפיהן הופתע מאכזריות מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר: "הדברים יצאו משליטה"; לאחרונה כתב לבכירי חמאס שאמונים על המגעים לעסקה "יש לנו את הישראלים בדיוק היכן שאנחנו רוצים אותם", ולעזתים החפים מפשע שנהרגו במלחמה קרא "קורבנות הכרחיים"

09:30 – 'וואלה': המשטרה מפרסמת שבפשיטה אתמול, עם גורמי אכיפה נוספים, על עסקיו הכאילו-כשרים של עבריין אמל״ח וסמים בכפר ג׳סר א-זרקא, תפסה מזומנים בסכום הקרוב ל-1,000,000 שקלים וסיגריות מוברחות בסכום מוערך של כ-40,000 שקלים. נמסר כי הוא עוכב לחקירה, אך מבירור עולה כי לא נעצר אלא שוחרר.

09:00 – 'וואלה': האזעקות בחיפה מסתמן כשווא. מיירטים שוגרו בשל חשד למטרה אווירית שבסופו של דבר כלל לא חצתה לישראל. האזעקות הופעלו מחשש לפגיעות משברי מיירטים.

הכל החל בשלהי חודש ניסן תשס"ז, כשהעברתי הרצאה על 'זהות יהודית' בחוג בית בכפר סבא. עם הגיעה לסיומה והנוכחים החלו לצאת ולהיפרד, ניגשה אלי אחת מן המשתתפות כשהיא נרגשת מאד, וכשהתקרבה לכיווני, פרצה מיד בבכי סוער. לאחר שנרגעה קמעה החלה לשפוך את ליבה, "כבוד הרב, רונן הבן היחיד שלי עומד להינשא עם נוכרייה! אם ח"ו זה יצא לפועל, ההמשך היהודי שלי יגדע ממנו וממני עולמית. בבקשה ממך תנסה לשוחח עמו ולשכנע אותו לחזור בו מההחלטה הנוראית הזו".

לאחר שסערת הנפש שלה שכחה קמעה החלה לספר אודות בנה. רונן הוא סטודנט לסוציולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, בחור מחונן במיוחד, ותוך כדי לימודיו הכיר רח"ל באוניברסיטה סטודנטית נוכרייה מהולנד. כעת הם עומדים להינשא באמסטרדם בכנסייה רח"ל. "אמנם אנחנו מוגדרים כחילונים" אמרה האם, "אך להינשא לנוכרים זהו קו אדום אותו לא עלה בדעתנו לחצות. והנה רונן שלי, בני יחידי, עומד ח"ו לחצות קו אדום זה. מה עושים?" 

נאנחתי עמוקות ומיד הבנתי שהסיפור הכואב שלפני לא קל הוא בכלל. "מהניסיון שלנו בשטח", עניתי לאם הכואבת, "אם אכן גמלה בליבם של בני הזוג ההחלטה להינשא, קלושים הם הסיכויים להצליח במשימה של 'פרוק החבילה'. וזאת מכיוון שסביר מאוד להניח ששיחה עמו בנושא תתקל בעוינות.

"אולם יש דרך אחת ויחידה שיכולה לעזור, והיא: תורה! את זאת למדנו ממרן הגאון רבי חיים שאול גריינמן זי"ע. אם אנו נצליח לחבר אותו לתורה בטהרתה, אזי ככל שהקשר שלו אל הגמרא יתחזק, הקשר שלו עם הגויה יתרופף! אם הוא יזכה לשבת וללמוד גמרא כמו שצריך, יש הבטחה בחז"ל ש'המאור שבה יחזירנו למוטב'".

אך מהיכן מתחילים? כיצד גורמים לרונן לבוא אל בית המדרש? ניסינו לחשוב יחד בכיוונים שונים, ולאחר התלבטות הצעתי לה לשכנעו בדרך לא דרך להגיע לסמינר של 'ערכים' הקרוב שיתקיים בעוד כחודש בחג השבועות. הסמינר המדובר הוא בן שלושה ימים וחצי. וכמובן שלא הייתה זו משימה פשוטה לשכנעו, האימא הפכה עולמות, היא סיפרה לו שזה נופש בשילוב הרצאות, אך לא חייבים להיכנס להרצאות… ובאמת, בס"ד הגיעו ההורים יחד עם הבן לסמינר. 

 אולם יחד עם זאת רק פרט 'קטן' ומהותי העלימה האם מבנה את העובדה כי ההרצאות עוסקות 'ביהדות' וממרצים חרדים, ובעצם כל הסמינר הוא עידוד ל… חזרה בתשובה. כבר בלובי הכניסה לבית הארחה הופתע רונן לראות דמויות חרדיות מאחורי הדלפק. הוא זעם מאד על התרמית, ואף איים לעזוב מיד. גם לאחר שניגשנו אליו, והצענו שיכנס להרצאה אחת בלבד, ואז יחליט אם להישאר, הוא סרב בתוקף. אולם אז הגיעה ההצעה המוחצת: "תקשה על המרצים, תקוף אותם ללא רחם על חשכותם והפרימיטיביות שלהם!…" אל מול הצעה קוסמת שכזו נעתר רונן להיכנס לאולם ההרצאות. המרצים התייחסו אליו בסבלנות רבה, אולי סבלנות מעצבנת… ובאמת ענו לו על השאלות. אולם רק על שאלה אחת הוא סרב לקבל מענה, "מדוע שיהודי לא יינשא לנוכרייה?" ושום הסבר לא הצליח להניח את דעתו.

הגיע ליל חג השבועות תשס"ז, השעה 02.30 לפנות בוקר. היכל ישיבת 'קול תורה' הומה מאדם, בית המדרש מלא עד אפס מקום, ונעימת קולות התורה במנגינת הנצח של העם היהודי ממלאת את השקט הירושלמי, וכשזה מלווה בריתחא דאורייתא של מאות בחורים ואברכי חמד העסוקים באוהלה של תורה בליל קבלת התורה, המזכירים את בחינת "העם רואים את הקולות", המראה היה פשוט מעורר השראה.

לא הרחק משם, התקיים אותו סמינר ערכים האקדמאי, בבית הארחה הסמוך לישיבה, כאשר חלק מתוכנית הסמינר היה שילוב סיור בליל שבועות בהיכל הישיבה. הקבוצה עלתה לעזרת נשים לראות 'מלמעלה' את המראה נורא ההוד, הם היו בהלם ובהתרגשות מהקולות ומההתמדה של בני התורה הצעירים, המתנצחים בריתחא דאורייתא, בעמידה ובישיבה באש הלימוד. בית המדרש היה מלא עד אפס מקום. בין משתתפי הקבוצה היו גם רונן והוריו. רונן הסתקרן במיוחד, ושאל אם הוא יכול לרדת ולהיכנס לתוך היכל בית המדרש כדי לחוות בעצמו את מה שקורה שם, בבחינת "אסורה נא ואראה… המראה הגדול הזה". נעתרתי לו, אך הצבתי גם תנאי שלא יחולל פרובוקציות… הוא הבטיח להשתדל. 

נכנסנו אל בית המדרש ההומה. רונן ניגש אל שני בחורים העמלים בתורה בחברותא בקולות רמים ובהתלהבות, והציץ לראות במה הם עוסקים, והנה רואה הוא שהם לומדים מסכת 'בבא קמא' בתחילת פרק 'שור שנגח את הפרה'. הוא ביקש שאסביר לו מעט את המשנה שהם כעת לומדים ומתווכחים על מנת להבין את הרקע למהומה. הסברתי, והנה, פניו של רונן מתכרכמות בתימהון, והוא לא יכול היה להתאפק וצעק: "סליחה על השאלה, אני פשוט לא מבין מה הולך כאן! שור נגח פרה, אכן מקרה באמת מצער, קורה, קרתה תקלה ברפת ושור נגח פרה אומללה… על מעשה שכזה צועקים, מתווכחים ועמלים חמש מאות בחורים בשתיים וחצי בלילה…? שיסתדרו ביניהם הרפתנים וזהו. זה נראה לך הגיוני? האם אין נושאים יותר רלוונטיים מאשר שוורים הנוגחים פרות?" 

התחלתי לנסות ולהסביר, לתת רקע על התקופה, להבהיר שזו רק דוגמא, ושההשלכות הרלוונטיות יכולות להיות לדוגמה גם במצבים בני זמננו אנו. לדוגמה תאונה בין שני רכבים וכדומה. אך רונן בשלו, הוא היה עסוק במה שנראה לדעתו מיושן ולא מתקדם, שוורים נוגחים פרות אומללות ומאות בחורים עמלים בפתרון סוגיה זו. לאחר שכל הסברי נפלו על אוזניים ערלות, סיימתי במשפט שאמר פעם אחד מראשי הממשלה לשעבר: 'מה שרואים מפה לא רואים משם', "אם תלמד כבן ישיבה תבין. מי שלא דרך מעולם על הפלנטה הישיבתית לא יבין זאת. תטעם תבין. אין לי מה להוסיף".

הסמינר הסתיים, והנה חולף לו חודש וקצת, היה זה י"ז בתמוז תשס"ז. מתקשר אלי רונן, ומבקש 'לטעום' לימוד ישיבתי אמיתי. כזה בדיוק כמו שראינו. ניסיתי לכוון אותו לישיבה לבעלי תשובה, המתאימה לרמתו, אך הוא סירב. "אני רוצה ישיבה חרדית אוטנטית כמו שראיתי שם בליל שבועות…" ניסיתי להסביר לו שזה כמעט בלתי אפשרי כשהוא עדיין חילוני, ישנו הליך הדרגתי שעליו לעבור, שלב אחרי שלב. אך רונן בשלו, מתעקש ללמוד עם חברותא בחור בן תורה בתוך ישיבה אמיתית.

ובאמת, לאחר שכל כך התעקש ולאחר מאמצים לא פשוטים, בס"ד נמצא לו בחור מבוגר נפלא מישיבת 'קול תורה' שהסכים ללמוד עמו פעמיים בשבוע בחברותא בישיבה. אך תנאי אחד היה בפיו, אין שום שיחות נפש או פילוסופיה, נטו לימוד הגמרא הקדושה. ואכן כך היה. חודשיים תמימים למדו הם בחברותא. רונן טעם, התענג, וכמובן נקשר. תוך תקופה קצרה השתנה רונן מן הקצה אל הקצה. מיותר לציין שהסיפור עם הנוכרייה הסתיים. רונן שב בתשובה ועבר ללמוד בישיבה לחוזרים בתשובה. בחודש חשוון תש"ע רונן זכה והקים בית נאמן בישראל בשעה טובה, ואף עבר להתגורר בעיר התורה בני ברק, בה הוא עמל בתורה בכולל אברכים כל היום.

עשר שנים עברו. ליל חג השבועות תשע"ז. רצה מסובב הסיבות ונשארתי בחג בב"ב. והנה בליל החג, ליל קבלת התורה, נכנסתי לבית המדרש שלי 'בית דוד' שברחוב בן זכאי. השעה הייתה 2.30 לפנות בוקר. והנה לפתע פתאום שומע אני קול מוכר שמנגן לו את הניגון הנצחי של לימוד הגמרא. ולהפתעתי זה היה לא אחר מאשר… רונן בלימוד עם החברותא שלו בריתחא דאורייתא!

נגשתי אליהם בלאט מאחור והנה להפתעתי עוסקים הם בלימוד בליל שבועות בסוגיית 'שור שנגח את הפרה'. "אהה… רונן, שוורים נוגחים… פרות אומללות… תקלות ברפת…" החיוך המתוק והטהור שלו הבהיר בצורה חד משמעית: 'מה שרואים מפה – מבית המדרש לא רואים משם!' ועיניו כאילו מתחננות, בבקשה אל תפריע לי לרצף הלימוד.

והנה נסגר לו המעגל. 

פורסם בעיתון "מרכז העניינים"

חברת אל על מדווחת היום (ב׳) כי בהתאם לתוכנית האסטרטגית של החברה לפיה תפעל להצעיר ולהרחיב את צי מטוסים צרי הגוף שלה, דירקטוריון החברה אישר לנהל משא ומתן בלעדי עם יצרנית המטוסים בואינג ועם חברות להחכרת מטוסים להתקשרות בעסקאות לרכישה וחכירה של כ-30 מטוסים מדגם בואינג MAX737. תהליך זה הוא נדבך משמעותי נוסף בהצערה והגדלה של צי המטוסים של החברה, וזאת בנוסף להסכם שנחתם לאחרונה עם בואינג לרכישה של עד תשעה מטוסי דרימליינר (787) נוספים, תוך יישום של התוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח.  

ההחלטה להמשיך בתהליך מו"מ בלעדי עם בואינג התקבלה לאחר שהחברה ערכה תהליך בחינה ארוך ומאומץ ובחנה בקפידה את שתי ההצעות שקיבלה. החברה למדה את ההצעות, קיבלה הבהרות ושיפורים בתנאים המסחריים מצד שתי המציעות ושקלה בכובד ראש את כלל השיקולים ובהם תאריכי מסירה צפויים, עלויות אחזקה ועלויות תפעול. בסופו של דבר, ולאחר תהליך בחינה מדוקדק החברה החליטה להתקדם למו"מ מול בואינג

המטוסים יחליפו בהדרגה את צי המטוסים הקיימים מדגם בואינג 737-800 ו-737-900, המופעלים על ידי החברה, ויגדילו את צי המטוסים הקיים, מה שיוסיף עוד קיבולת והיצע מושבים ויאפשר התרחבות בלוח הטיסות וביעדי החברה. בנוסף, הצערת צי המטוסים של החברה תאפשר לה לספק חווית טיסה טובה יותר באמצעות מטוסים חדישים שעומדים בסטנדרט השירות הגבוה של אל על .   

עלות הרכישה והחכירה הכוללת המוערכת של המטוסים, נכון למועדי המסירה העתידיים שלהם, לרבות מנועים חליפיים וכן מלאי חלקי חילוף, צפויה להיות בטווח שבין כ-2 מיליארד דולר ארה"ב לבין כ-2.5 מיליארד דולר ארה"ב כתלות בכמות המטוסים שיירכשו, כמות המטוסים שייחכרו, אופציות רכישה שימומשו, התאמות מחיר שיחולו במועדי המסירה העתידיים של המטוסים, זיכויים שיוענקו לחברה ועוד.

עם ביצוע העסקה, אל על תצטרף לעשרות חברות תעופה בין-לאומיות מהמובילות בעולם, בהן דלתא, יונייטד אירליינס, לופטהנזה, אייר קנדה ואחרות שהזמינו מטוסים מדגם זה.

יודגש, כי במהלך המו"מ שמה החברה דגש מיוחד על נושא הבטיחות של המטוסים ורק לאחר שווידאה כי בשתי ההצעות מדובר במטוסים העומדים בתקנים המחמירים ביותר בעולם התעופה על פי כללי הבטיחות של הרשויות הבין-לאומיות, קיבלה את ההחלטה להתקדם במו"מ בלעדי מול בואינג.

יו"ר דירקטוריון אל על, עמיקם בן צבי: "אנו שמחים על צעד נוסף ומכונן לקראת חתימה על הסכם הרכש הגדול בתולדות אל על, וזאת לאחר שהודענו לאחרונה על הסכם לרכישה של עד תשעה מטוסי 787 (דרימליינר) נוספים. מהלכים אלה מהווים התקדמות משמעותית בבניית צי מטוסים צעיר ויעיל שיתמוך בהתפתחותה של החברה בעתיד. אנו ממשיכים להסתכל קדימה ומטרתנו להבטיח שנהיה ערוכים בצורה הטובה ביותר למלא את צרכי החברה והמדינה, ונדע להציע ללקוחותינו חווית שירות מתקדמת ותחרותית. להחלטה קדמה בחינה מדוקדקת של שתי הצעות מצוינות. המו"מ הבלעדי עם בואינג, לצד הסכמי חכירה שהחברה תבחן בתקופה הקרובה, תומכים ברצון שלנו לחדש ולהצעיר את צי המטוסים שלנו בפרק זמן קצר תוך הפחתה משמעותית בעלויות האחזקה".

דינה בן-טל גננסיה, מנכ"לית אל על: "אנו מתרגשים לדווח היום על אבן דרך משמעותית בסיפור של אל על, בדרך לעסקת ענק שתפתח באופן חסר תקדים את הצי של החברה ותגדיל דרמטית את פוטנציאל ההתרחבות שלה. גם בתוך המציאות המורכבת שאנו חווים, אנחנו ממשיכים להסתכל על עתיד החברה ולפעול למימוש התוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח שלנו. אנחנו מאמינים שהבאנו לשולחן עסקה מצוינת שתמשיך לשפר את חוויית הלקוחות שלנו.

ההתקדמות למו"מ בלעדי עם חברת בואינג מתאפשרת לאחר תהליך בחינה ארוך של שתי ההצעות מול יצרניות המטוסים, ולאחר דין ודברים מולן. כחלק מהתהליך שבוצע, בחנו את הדגמים המוצעים גם בהיבטים תחזוקתיים ומבצעיים על מנת לוודא שהם עומדים בסטנדרט הבטיחות הקפדני והמחמיר של אל על ושל רשויות הבטיחות הבין-לאומיות. אנו מברכים על ההתקדמות בתהליך עסקת המטוסים ששמה את אל על בקו אחד עם חברות התעופה המובילות בעולם שחתמו על הסכמים לרכישת מטוסים מדגם זה".

ישראל פנתה לארצות הברית בבקשה לסייע במאמצים להרתיע את חיזבאללה, על רקע החששות מהסלמה עם הארגון השיעי בלבנון. זאת, בעקבות הקשיים בהשגת הסדר מדיני בצפון והתגברות המתיחות בגבול.

במהלך פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הדגיש שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן את חשיבות מניעת התפשטות הסכסוך. בלינקן העדכן את נתניהו במאמצים הדיפלומטיים הנמשכים בנוגע למציאות החדשה שתיווצר ברצועת עזה לאחר המלחמה, ובחשיבות הטיפול בסוגיה זו.

בממשל האמריקני חוששים מהסלמה "משמעותית" בגבול לבנון, וכתוצאה מכך התגברו לאחרונה הדיונים עם ישראל סביב סוגיית לבנון והצורך להרתיע את חיזבאללה. נראה כי ארה"ב מבקשת למנוע החרפה נוספת במצב הרגיש בצפון, שעלולה להוביל לעימות צבאי נרחב עם חיזבאללה ואולי אף עם לבנון עצמה.

מפלגת המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ מאבדת ארבעה מנדטים אחרי ההחלטה לפרוש מהממשלה, כך עולה מסקר כאן חדשות שפורסם היום (שני) בחדשות הערב בכאן 11.

לפי הסקר גנץ מוביל את המפלגה הגדולה עם 23 מנדטים, לעומת 27 בסקר הקודם. אחריו ניצבת הליכוד עם 22, לעומת 21 בסקר הקודם. אחריהם יש עתיד עם 16 מנדטים, שעולה מ-14 בסקר הקודם. ישראל ביתנו נשארת עם 12 מנדטים בסקר. 

ש"ס זוכה בסקר כאן חדשות ל-10 מנדטים ואחריהם עוצמה יהודית של איתמר בן גביר עם 9. מפלגת העבודה עולה בסקר מ-6 ל-7 מנדטים, ומשתווה ליהדות התורה שנותרת ללא שינוי. חד"ש-תע"ל ורע"ם מקבלות כל אחת 5 מנדטים ומפלגת הציונות הדתית נשארת יציבה על 4. בל"ד (2.8%), מרצ (1.8%) ותקווה חדשה (1.4%) לא עוברות את אחוז החסימה. בחלוקה לגושים, גוש הקואליציה הנוכחית מקבלת 52 מנדטים. 

חמישה צעירים מדגסטן שהשתתפו בניסיון הלינץ' המזעזע בנוסעי מטוס ישראלי בנובמבר האחרון, הועמדו לדין היום. כתב האישום מייחס להם "השתתפות בהפרות סדר המוניות", עבירה שנושאת עונש מרבי של 8 שנות מאסר.

אחד הנאשמים, רבדאן רג'אבוב בן ה-19, מואשם גם ב"הפעלת כוח כלפי איש חוק", עבירה שנושאת עונש מרבי של 5 שנות מאסר.

המשפט יתנהל בבית משפט במחוז קרסנודר ולא בדגסטן, לבקשת התביעה, "כדי להבטיח את האובייקטיביות של המשפט". צעד זה עורר התנגדות מצד הנאשמים ועורכי דינם, אך אושר בסופו של דבר.

נזכיר כי ניסיון הלינץ' התרחש ב-29 באוקטובר, כשלושה שבועות לאחר טבח 7 באוקטובר ותחילת מלחמת חרבות ברזל. מאות תושבים הגיעו לשדה התעופה במחצ'קלה וניסו לבצע לינץ' בנוסעי טיסה שהגיעה מתל אביב. הפורעים אף בדקו תעודות של חלק מהנוכחים בשדה התעופה על מנת לבדוק האם הם יהודים או ישראלים. על הטיסה היו ישראלים בודדים בלבד ולבסוף איש מהנוסעים לא נפגע.

הנתונים שנחשפו מדגישים את חומרת האירוע: 242 תיקים נפתחו בגין "התפרעות", 104 מהמתפרעים נדוֹנוּ לתקופות מאסר קצרות, 94 נקנסו ו-42 נשלחו לעבודות שירות.

משמר הכנסת פינה אתמול את שר הבריאות אריאל בוסו מלשכתו, לאחר שפתח מעטפה ונתגלתה בה אבקה חשודה.

המעטפה הוכנסה למכל ייעודי ואטום המיועד למקרים מסוג זה, ותילקח להמשך בדיקה במכון הביולוגי. השר נבדק על ידי פרמדיק ונמצא ללא תסמינים. לשכתו נסגרה עד לסיום הבדיקה, כך נמסר מהכנסת.

משמר הכנסת מיהר לפנות את השר בוסו מלשכתו, והמעטפה הוכנסה למיכל מבודד על ידי שני אנשים שנכנסו כשהם עם חליפות מגן מיוחדות שיעבירו את החומר החשוד לבדיקה.

דובר צה"ל התיר הבוקר (שלישי) לפרסום כי ארבעה לוחמי גבעתי נהרגו ושבעה נפצעו, בהם חמישה באורח קשה, במהלך פעילות ברפיח. הפצועים פונו במסוקים לבתי החולים במנחת חירום שסמוך לציר פלדלפי ברפיח.

בסביבות השעה 13:00 הכוח הגיע לבניין בן 3 קומות, שתוכנן להיכנס אליו במסגרת ההתקפה כדי לטהר אותו. לפני הכניסה למבנה, הכוח זרק פנימה ״מטען טלטול נפח״ – זה אמצעי צה״לי שאמור להפעיל מלכודים בתוך מבנים, אם יש כאלה. מכיוון שלא הופעל אף מטען, הכוח סבר שהמבנה לא ממולכד – ונכנס פנימה.

אלא שזמן קצר לאחר הכניסה, המבנה התפוצץ – וחלקו קרס על הלוחמים. שניים מהלוחמים נהרגו במקום, ובשל קריסת הבניין החל תהליך מורכב של חילוץ לכודים מתוך ההריסות.

בעקבות הקריסה, כוחות חטיבת החילוץ של פיקוד העורף יחד עם כוחות כב"ה הוקפצו למקום, הצליחו לחלץ לוחם אחד שנלכד כשהוא בחיים, והוא פונה במצב קשה לבית חולים. בהמשך חולצו מהמקום 2 לוחמים נוספים כשהם ללא רוח חיים.

כלל הפצועים פונו מהמקום במסוקים, שלראשונה נחתו בסמוך לציר פילדלפי לחילוץ. לאחר התקרית, בסריקות במבנה הממולכד – הכוח גילה פיר מנהרה תת קרקעי עם מדרגות, ובהמשך חקירה מודיעינית מבינים שמדובר בבית של פעיל מרכזי בחמאס.

הלוחמים שנפלו בתקרית הקשה הם רס"ן טל פשבילסקי (שאולוב), בן 24 מגדרה, מפקד פלוגה בהכשרה בסיירת גבעתי. סמ"ר איתן קרלסברון, בן 20 ממודיעין-מכבים-רעות, לוחם בסיירת גבעתי. סמל אלמוג שלום, בן 19 מקיבוץ חמדיה, לוחם בהכשרה בסיירת גבעתי. סמל יאיר לוין, בן 19 מגבעת הראל, לוחם בהכשרה בסיירת גבעתי.

ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, ספד לסמל יאיר לוין הי"ד: "יאיר, בחור יפה תואר, מטובי בנינו נפל היום כגיבור בקרבות ברפיח נגד האוייבים הארורים שלנו בעזה. הוא חלם להתגייס לסיירת גבעתי, התאמן לשם כך כדי להיות הכי טוב שיש בהגנת העם והארץ וכך הוא היה. אנחנו שולחים חיבוק גדול להורים, לאחים וכן לסבא וסבתא משה וציפי פייגלין. אנו חייבים ליאיר ולחבריו את הניצחון שיבוא ואת תקומת המדינה שלנו ".

על אלמוג שלום הי"ד אמר גנץ: "אלמוג, מהטובים שבבחורים ובלוחמים, נפל אתמול בקרבות הקשים ברפיח יחד עם שלושה מחבריו. הוא רצה את הטוב ביותר גם בשירות הצבאי והתגייס לסיירת גבעתי לשירות מפרך למען המדינה, העם וארץ ישראל שכה אהב. עם ישראל חייב להם את המשך קיום המדינה בראש זקוף וגאה כמו שהם היו וכפי שהם רצו שנהיה. אנחנו שולחים חיבוק גדול לאבא סימן טוב, לאחים ולכל המשפחה".

אמש אשרה הכנסת ברוב של שישים ושלושה תומכים מול חמישים ושבעה מתנגדים את הבקשה להחיל דין רציפות על הצעת 'חוק גיוס בני ישיבות' שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת בזמן ממשלת בנט-לפיד, שיזם שר הביטחון דאז בני גנץ.

מי שהתנגד להצעת החוק ואף הצביע נגדה הוא שר הביטחון יואב גלנט, שטען: כי עם ישראל מייחל להסכמות – שינויים לאומיים מבצעים בהסכמה רחבה. ואסור לנו לעשות פוליטיקה קטנה על גבם הגדול של לוחמי צה״ל. סיים גלנט.

במהלך הדיונים על החוק: יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הגיב לדבריהם של מספר חכי"ם מהאופוזיציה שתקפו את תמיכת החרדים בחוק וגער בהם, לדבריו 'רק לפני שנה זה היה החוק שלכם חוק שאתם הצבעתם בעדו, מה השתנה' צעק גפני במליאה לעבר ספסלי האופוזיציה.

שר התקשורת שלמה קרעי ציטט במליאה את דבריהם של יו"ר האופוזיציה לפיד ויו"ר ועדת חוץ וביטחון דאז ח"כ רם בן ברק שתמכו ושיבחו את החוק בעבר. השר קרעי הוסיף: "מי כאן מעז להטיף לנו על החוק הזה?".

ח"כ חרדי בכיר טען בשיחה עם 'המחדש': "כי כעת לאחר אישור קידום החוק, המטרה שלנו היא להצליח להעביר בהסכמה חוק גיוס טוב שיהיה מקובל על כולם כמה שיותר מהר, בשביל שנוכל להצליח להחזיר את התקציבים שנפסלו על ידי בג"ץ לעולם התורה".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין כתב לאחר אישור החוק: "כי השיקול המרכזי (בוועדה) יהיה מתן מענה אמיתי ומדויק לצרכי צה"ל וצרכי הביטחון של מדינת ישראל. נעשה זאת בצורה נקיה, עיניינית ובשיתוף פעולה מלא של כל הגורמים, סיים אדלשטיין.

במחנה הממלכתי הגיבו להעברת החוק: "ראש הממשלה והקואליציה הוכיחו אמש שהם חזרו ל-6.10. בזמן מלחמה, כשחיילי צה"ל נלחמים על הבית, הם נאבקים להנציח את הפטור משירות. עוד לא מאוחר להעביר מתווה רחב וכולל שיספק את צורכי הביטחון והחברה".

ח"כ אלי דלל (הליכוד) וח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) הגיבו כי הם יאבקו על כך שיכנסו יעדים סברים וברורים לחוק הגיוס, ברגע שהוא יבוא בפני ועדת חוץ וביטחון, ולא יצביעו על החוק בקריאה שניה ושלישית כל עוד זה לא יקרה.

בזמן דיוני ההצבעה במליאה, ראש הממשלה נתניהו נצל את הזמן להגיע ולנחם את ח״כ עודד פורר שהגיע להצבעה הערב, כשהוא בתוך ימי השבעה על אחיו.

בעקבות ההישג הכביר של רשימת 'כח' בבחירות למועצת העיר בית שמש, ובהסכם הקואליציוני שבמסגרתו זכו נציגי הסיעה לתפקידים רבי השפעה על התנהלותה של העיר, הזמינו חברי הרשימה המכהנים במועצת העיר את נציגי 80 הקהילות החסידיות ואנשי ירושלים בבית שמש, לסעודת ראש חודש חגיגית, כדי להודות להם על תרומתם הגדולה שהבילה להישג המיוחד, ולעדכן אותם בתוצאות ההשקעה, הצעדים שננקטו עד כה ובעיקר החזון של הרשימה לקראת המשך הקדנציה בסייעתא דשמיא. 

במפגש נערך דיון ער על צרכי הקהילות, והנושאים החשובים להן, כשנציגי הרשימה כורים את אוזניהם כדי לשמוע את רחשי הלב של הציבור במטרה לטייב ולמקסם את השירות לציבור במסגרת תפקידם. 

חברי הרשימה ונציגי הקהילות קיבלו בשמחה רבה את פניהם של האורחים הנכבדים שהגיעו מירושלים כדי להשתתף באירוע החגיגי: יו"ר 'שלומי אמונים' השר הרב מאיר פרוש ויו"ר הועד הפועל של סיעת 'מחזיקי הדת' – בעלזא, הרב אליקים שטארק. 

השר הרב פרוש בירך את הנציגים שנכנסו לתפקידיהם עם הקמת הקואליציה החדשה, והדגיש כי התפקידים להם התמנו הפכו אותם לחלק מרכזי ומשמעותי ביותר בהנהגת בעיר, ברוחניות ובגשמיות.

הרב פרוש הסביר את מטרת הכינוס: "היו לנו כינוסים כאלו לפני הבחירות, אבל מי שמכיר את הדרך של סיעת 'שלומי אמונים ומחזיקי הדת' בשירות לציבור יודע שאנחנו מחויבים לציבור במהלך כל הקדנציה, ועל כן אך טבעי שנתכנס בפורום הזה מידי תקופה, נעדכן על העשייה ונשמע מה עוד צריך לעשות עבור הציבור".

עוד ביקש לחזק את מדיניות נציגי 'כח' בכל הקשור לטיפול בפניות הציבור, והציע לקיים באופן יזום מפגשי קבלת קהל בתוך השכונות, במרכזי הקהילות השונות, כדי לוודא שכלל צרכי הציבור מטופלים. "אני יודע שפה יש נציגים טובים, שנמצאים בתפקיד מתוך רצון לשרת את הציבור, ולאור ההישג שלנו בבחירות יש להם גם את הכח לשרת את כלל תושבי העיר בכלל ובפרט את ציבור קהילות הקודש אותם נבחרנו לייצג", אמר.

בדבריו הזכיר את מערכת הבחירות המורכבת בעיר, שהסתיימה בסייעתא דשמיא בניצחונו של מועמד היהדות החרדית בראשות העיר ובהוכחת גודלו הבלתי נתון במחלוקת, של הציבור הכלל חסידי בעיר. 

"קיבלנו פה 2,000 קולות יותר. כולנו זוכרים מה הייתה החלוקה לאחר שהיה פער של 360 קולות בבחירות הפנימיות באגודת ישראל וכיצד זה משפיע עד היום על ההתנהלות הפנימית. המשמעות כאן בעיר צריכה להיות ברורה והיא אכן כך, הנציגים מובילים בהנהלת העיר ובזכות כך הם ישרתו אתכם נאמנה במהלך כל הקדנציה".

ברקע המערכה הציבורית המשמעותית המתקיימת בימים אלו על זכותם של בני הישיבות ואברכי הכוללים לשבת וללמוד ללא הפרעה, עדכן הרב פרוש את ראשי ונציגי הקהילות שנכחו במפגש על התהליכים המתקיימים ועל החשש מפני ההחלטות שיתקבלו בבית המשפט, וכיצד בכוונת נציגי היהדות הנאמנה לעמוד בכל תוקף על יישום הנחיות חברי מועצת גדולי התורה שליט"א.

יו"ר הועד הפועל של תנועת 'מחזיקי הדת' – בעלזא, הרב אליקים שטארק התבקש גם הוא לשאת דברים, ובירך את הנציגים על תפקידיהם החדשים: "יצאנו בתחילת החורף למהלך אחדות משותף. האמת שאף אחד לא האמין באותה עת שזה יהיה כל כך מורכב, אבל בסייעתא דשמיא עברנו את כל האתגרים יחד, ובסיום המערכה חפץ ה' בידינו הצליח. 

"כיום הנציגים שלנו יושבים בשלושת הצלעות המרכזיות של העיר בית שמש, וזאת הזדמנות יוצאת דופן עבור הציבור שהם מייצגים ועבור העיר בכללותה. אני פונה מכאן לנציגים שזכו באימון של גדולי ישראל ושל הציבור: חובתכם כנציגים לשמור ולדאוג שלא פוגעים באף אחת מהקהילות, שכל אחת מהן מקבלת את מלוא השירותים והמשאבים. כולנו תפילה, תקווה ואמונה שבעזרת השם בעוד חמש שנים נוכל לראות ולהרגיש בכל מקום את השינוי העצום והמבורך לטובת כל קהילות הקודש".

מ"מ וסגן ראה"ע יו"ר הסיעה הרב שמעון גולדברג אמר: אנחנו עדיין בעיצומם של 100 ימי החסד, מאז סיום מערכות הבחירות בעיר בית שמש. חלפו כחודשיים מאז שנכנסו לתפקידים החדשים המלווים בהמון אתגרים, מלבד העבודה השוטפת של העזרה לפרט והעזרה לקהילות, אנו ניצבים כעת בפתחם של שני אתגרים פתיחת שנת הלימודים ומצוקת בתי הכנסת בשכונות חדשות רמה ה' וד'4 ובשכונות נוספות בעיר. 

"בפעילות המשותפת יש לנו את הכוח לבצע מהלכים לטובת הציבור בנושא התרבות", הוסיף הרב גולדברג, "אנחנו לקראת תוכנית גדולה שתביא לתושבים שינוי גדול. בעז"ה נוכיח לציבור שההצלחה שלנו היא התרבות שלהם. קיבלנו תפקידים משמעותיים, יש לנו את ארגז הכלים לעזור לכלל ולפרט, ואכן אנחנו בקרוב יוצאים לדרך עם התוכנית של קבלת הקהל בשכונות, כדי לסייע ולעזור לכל תושב ותושב לצד הקשר הרצוף שלנו הנציגים עם ראשי הקהילות ומנהלי המוסדות. 

"לפנינו קדנציה שלמה שבה יש לנו את מלוא האפשרויות לעבוד למען הציבור שמחכה לזה, אני מודה לראש העיר הרב שמואל גרינברג על הגיבוי שהוא נתן ונותן לנו לכל אורך הדרך המשותפת. חשוב לציין ולהעריך את זה שהוא עמד מאחורי כל הסיכומים והמחויבות כלפי הסיעה ונציגיה, ללא שום ניסיון לחזור בו או לגמד הבטחות שנתן לפני הבחירות. בנוסף הוא נותן לנו גיבוי וכוח, לכל אורך הדרך כדי שנוכל לתת שירות מקצועי וטוב לכלל תושבי העיר, ובמיוחד ייצוג ראוי ומכובד לקהילות ולחברי הקהילות שאותנו אנחנו מייצגים. זה לא מובן מאליו, ואנחנו מודים לקב"ה שנתן לנו את השכל לצאת אתו מראש למהלך הזה, לטובת ולתועלת הציבור הכלל חסידי ולטובת כלל תושיב העיר". 

חבר מועצת העיר הרב ישעיה ויסמן: "אכן, קיבלנו תפקידים רבי משמעות, הציבור היה נאמן לסיעה שלנו ביום הבוחר וכעת אנחנו במבחן נאמנות לטובת הציבור במהלך כל הקדנציה הקרובה. יש המון פערים בכל התחומים, העיר מאתגרת מאוד, ובקדנציה הקודמת לא ממש יכולנו לעבוד ולהשיג את ההישגים שהיינו צריכים להשיג. כיום המצב שונה ברוך השם, לאחר שניצחנו בבחירות. אנחנו יכולים לעבוד, ובהתאם לכך הכנתי תוכנית עבודה שממפה את הצרכים ואת החסרים, כדי להשלים את החסר ולהוסיף עוד כהנה וכהנה בעז"ה. 

"אני חייב לומר שבתחומים רבים יש פער גדול בין הקיים לבין מה שהעיר צריכה, גם בנושאי הפרט וגם בנושאי הכלל, אבל בעז"ה אנחנו נעבוד קשה ונדביק את הפער. הסוד שלנו הוא שאנחנו עובדים יחד, כסיעה אחת חזקה ומאוחדת, ובשם השם נעשה ונצליח".

חבר מועצת העיר הרב אברהם נחמן פרנקל: "אני מצטרף למה שאמרו חברי. אין ספק שכעת חובת ההוכחה היא עלינו והעול מנוח במלוא כובד משקלו על כתפינו. זכיתי להיות זה שתפקידו להביא בשורה לתושבי העיר בין היתר בתחום התחבורה, שהוא תחום שנחשב לתחום הקריטי ביותר עבור רבים מתושבי העיר התלויים בתחבורה הציבורית באופן יומיומי. 

"אני רואה את הדרישה של הציבור לשינוי, בשבועות האחרונים קיימתי מפגשים בתוך השכונות, מאות תושבים הגיעו להיפגש והפגינו ציפייה אמיתית לשינוי. הם רוצים לראות את התוצאות של הניצחון בבחירות, ולהרגיש את זה גם במשך זמן ההמתנה שהם צריכים להמתין לאוטובוס, ובכך שהקווים מנותבים בצורה נכונה לפי הצרכים של התושבים, גם אם הם חרדים. 

"כך צריך לעשות בכל תחום, להגיע לשכונות, לפגוש את התושבים פנים אל פנים. לא להסתתר מאחורי משרדים ולשכות,  אלא לרדת לשטח, לפגוש את ציבור שלנו ואת כל תושבי העיר, לשמוע ולהרגיש את הצרכים שלהם. 

"ב"ה אנחנו כאן שלושה חודשים אחרי הבחירות, באים לשמוע את מה שאתם צריכים. תעלו את הדרישות שלכם! ויש לנו כעת בס"ד 5 שנים לטפל ולעבוד עבורכם, ובשם ה' נעשה ונצליח".