חודש: יולי 2024

בחורים רבים קיבלו היום למכשירי הטלפון שלהם ובאזור האישי באתר "מתגייסים", הודעה על זימונם לצו ראשון, זאת בהתאם להתחייבויות צה"ל בוועדת החוץ והביטחון, ובהתאם לפסיקת בג"ץ והוראות היועצת המשפטית לממשלה.

נזכיר, כי צה"ל התחייב לגייס כבר בשנה הנוכחית 4800 חרדים, מהם 1800 שמתגייסים בממוצע מהמגזר בכל שנה, ועוד 3000 נוספים. רח"ט תומכ"א תא"ל שי טייב הסביר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום חמישי כי אופן שליחת הצווים יבוצע כך שביום ראשון (הנוכחי) יישלחו 1,000 צווי גיוס, כאשר בשבועיים שלאחר מכן ילמדו בצבא כיצד להיערך למיון ראשוני של אוכלוסיה שלא התייצבה לעשות זאת קודם לכן. בין היתר מבטיחים בצה"ל לקיים ימי מיון ייעודיים ונפרדים משאר האוכלוסיה והתאמות נוספות.

למי הגיעו הצווים שהונפקו היום? ניתן להסיק שרובם ככולם הגיעו לבחורי ישיבות ואברכים, כפי שהגדיר צה"ל, שאין תורתם אומנותם. צילומי מסך מהודעות ה-SMS שקיבלו הצעירים – שאינם מחזיקים בטלפון כשר, רצו ברשת ולימדו על פלח המגזר שקיבל אותן. טענות שונות על בחורים שלומדים יומם ולילה וקיבלו בכל זאת צו גיוס, הגיעו למערכת "המחדש", והעניין נבדק בשעות אלו מול גורמי הצבא שאמונים על התחום.

בצבא הבהירו שאופן חלוקת צווי הגיוס ייקבעו לפי הקריטריונים הבאים: כ-50% מתוכם יישלחו לבחורים בגילאי 18 עד 20 (כולל), 40% יישלחו לבחורים בגילאי 21 עד 23, ו-10% בלבד יישלחו לאברכים בגילאי בין 24 ל-26. מתוכם: 15% נשואים, ו-300 בעלי רישיון משא.

בצבא קיבלו את נתוני הביטוח הלאומי שעדכן על הצעירים שקיבלו תלושי שכר בסכומים מכובדים ולפרק זמן ממושך. בצבא הדגישו כי הם מודעים לתופעת העבודות ב"בין הזמנים", ולא יפעלו לגיוס, כרגע, של בחורים שקיבלו תלושי שכר בזמנים אלו.

בנוסף, בצבא קבעו קריטריון נוסף, והבהירו שיתמקדו כרגע בבחורים שלא התייצבו לשתי הביקורות האחרונות שביצע משרד החינוך בישיבות. לדברי נציגי הצבא היעדרות משתי ביקורות שמתקיימות בזמנים שונים מעידה כי ברוב הזמן הבחור אינו בישיבה, אם בכלל.

נציין כי אמנם נכון להיום אין חוק שאוסר על בחורי ישיבות לעבוד בתלוש מוסדר, ודינם ככל מלש"ב אחר מהמגזר הכללי, אך בצבא קבעו את הקריטריונים לעיל והסבירו שניתן מבחינה משפטית לקדם את גיוסם של אלו שעברו על החוק – לכשהיה בתוקף.

האם בחורים שלא יתייצבו צפויים להיעצר?

האם יש תרחיש בו עשרות שוטרי המשטרה הצבאית יפשטו על ישיבות ויעצרו בחורים אשר לא יתייצבו בלשכות הגיוס? גורמים ב"וועד הישיבות" ששוחחו עם "המחדש" הבהירו כי מדובר בתרחיש היפותטי לחלוטין. "גם בצבא יודעים את המשמעות של פריצה להיכלי הישיבות. הפגנות הפלג בזמנים הטובים יהיו כאין וכאפס לעומת מה שיקרה בתרחיש כזה", אומר גורם המעורב בסוגיית הגיוס. ואכן, גורמי צה"ל התחמקו שוב ושוב מלהשיב לחברי הכנסת ששאלו אותם על היתכנות לתרחיש כזה, "מקווים ומאמינים שפסיקת בג"ץ תכובד", אמרו בכל הזדמנות.

לאחר החלטת בג"ץ על מניעת התקצוב מישיבות, אי שם לפני שלושה חודשים, שוחחנו עם עורך הדין שמואל הורביץ, המייצג את איחוד הישיבות בארץ-ישראל, בניסיון להבין את השלכותיו של המצב החדש. האם בחורים שינסו לצאת מהארץ ייעצרו? בחור שייתקל בשוטר יישלח לכלא הצבאי? והאם יש תרחיש סביר בו ייעצרו בחורי ישיבות במסות גדולות.

נתחיל בהגדרות מתוך ספר החוקים: אדם שקיבל צווים ולא התייצב בלשכת הגיוס, מוגדר – משתמט. לעומת זאת, עריק – מוגדר כל מי שהשלים את תהליך הגיוס שלו וחוייל. כך, מי שמסרב להתייצב ליחידה ובורח מהבקו"ם- נחשב עריק בקו"ם. מי שעובר את כל התהליך, מתפנה לטירונות, משובץ ליחידה ובורח ממנה – נחשב נפקד או עריק יחידה. מי שלא מתייצב לזימון מילואים – נחשב עריק מילואים.

עו"ד הורביץ מסביר כי במצב הנוכחי בו, מצד אחד, אין הנחייה חוקית שתאפשר את אי-גיוסם של בחורי הישיבות, ומאידך לא נשלחו צווי גיוס חדשים לבחורים – אין כל בעייה חוקית לצאת מהארץ למשל כמו כל מלש"ב רגיל. יתרה מכך, לפי החוק היבש אסור לבחורים שאינם נשואים לעסוק בכל עיסוק אחר מלבד לימוד תורה. משעה שהחוק בטל ואינו רלוונטי, לכאורה לא תהיה בעייה חוקית לבחורים לעבוד ולקבל שכר ב"תלוש", עד לחקיקת חוק חדש.

גדולי ישראל: אין להתייצב כלל, גם לא לזימון ראשון

נזכיר, כי גדולי ישראל יצאו בקריאה נחרצת שלא לשתף פעולה כרגע עם הצווים ואסרו באופן גורף על התייצבות בלשכות הגיוס. מרן הגאון רבי דב לנדו פרסם מכתב שהובא בעיתון "יתד נאמן", בו כתב: "המצב הוא שהערכאות הכריזו מלחמה כנגד עולם התורה, והם אלו שפתחו חזית ובאו לשנות מההסדר שהיה קיים כל השנים, והורו לצבא להתחיל בהליך גיוס בפועל של בני ישיבות, ומכיון שהצבא מחויב לערכאות, נוצר ההכרח כי אין ביכולתנו לסמוך על סיכומים והבנות עם ראשי הצבא כיון שידיהם כבולות בשלשלאות של ברזל בידי השופטים, וכל היענות לגזרות הערכאות מהווה כניעה למלחמתם בהשם ובתורתו". בעקבות זאת הורה הרב כי "ההוראה לבני הישיבות שלא להתייצב כלל בלשכות הגיוס, ולא להיענות לכל זימון שהוא, גם לא לזימון ראשון".

ראש הישיבה, הגאון רבי משה הלל הירש, הבהיר כי "זו מערכה של מסירות נפש. זו לא מערכה רגילה, עברנו בעשרות השנים הרבה מאבקי דת אבל עכשיו מדובר במאבק של מסירות נפש – גם אם בחורים יצטרכו ללכת לכלא. כל ההוראה של הרב שטיינמן ז"ל להתייצב בלשכת הגיוס – רק כשהיה שיח עם הציבור החרדי, ברגע שאין שיח וכל הצעה שמציעים פוסלים אז גם מצידנו אין שום שיח".

בהודעה מטעם מועצת חכמי התורה של ש"ס נאמר: "מרנן ורבנן שליט"א הורו נחרצות, כי נכון לכעת, כשטרם הוסדר חוק חדש המסדיר את מעמד בני הישיבות, אין להיענות לשום צו גיוס או זימון ואף לא לצו ראשון, ועל כן אין להתייצב כלל בלשכות הגיוס".

לפניות לכותב הכתבה: mosheno@knesset.gov.il

יום שני – מעונן חלקית עד בהיר. הטמפרטורות ללא שינוי ניכר. יוסיפו לשרור עומסי חום כבדים עד קיצוניים ברוב האזורים. הביל במישור החוף.

יום שלישי – ללא שינוי ניכר במזג האוויר.

יום רביעי – תחול ירידה קלה בטמפרטורות והן ייעשו רגילות לעונה. תורגש הקלה בעומסי חום.

שר הביטחון יואב גלנט, קיים היום הערכת מצב ראשונה עם מפקד פיקוד המרכז הנכנס האלוף אבי בלוט, בהשתתפות מפקד אוגדת איו״ש תת-אלוף יקי דולף, מפקד מג״ב איו״ש תת-ניצב ברק מרדכי, קציני הפיקוד ונציגי השב״כ.

בדיון, שר הביטחון קיבל סקירה על פעילות הכוחות בגזרה לסיכול ניסיונות פיגועים, לחיסול ההתארגנויות החמושות במחנות הפליטים ולשיפור מרכיבי הביטחון ביישובים עבור חיזוק ביטחון התושבים.

שר הביטחון עמד על הצורך בחיסול עקבי ושיטתי של כל ההתארגנויות החמושות, והדגיש כי יש לצה״ל את הגיבוי המלא לפעול עבור השגת המטרה.

שר הביטחון גלנט אמר בתום הערכת המצב:

"סיימתי כעת הערכת מצב בפיקוד המרכז לראשונה עם אלוף הפיקוד הנכנס. גזרת פיקוד המרכז היא גזרה שבה טרור מבעבע, בין היתר כתוצאה מהכוונה של איראן, חיזבאללה וגורמים אחרים ששואפים לערער את המצב כאן״.

״אתמול פעלנו 2,000 קילומטר ממדינת ישראל, כעת אנחנו נמצאים בלב מדינת ישראל, גם כאן אנחנו נדע לפעול. לפני חודשים אחדים הסרתי את המגבלות על הפעלת כלי טיס של חיל האוויר כולל תקיפה בפיקוד המרכז, על מנת לסכל טרור מבלי לסכן חיילים באופן מיותר – אם יהיה צורך, אנחנו נרחיב את העניין הזה״.

״הנחתי את פיקוד המרכז, את צה"ל, את הרמטכ"ל לוודא שכל פעולות גדודי הטרור בתוך מחנות הפליטים מסוכלות ואנחנו הולכים ומרסקים את הגדודים האלה – בג'נין, בטולכרם, בטובאס ובמקומות אחרים. אנחנו נפעל בהתאם, לא נאפשר להביא מצב שאזרחי ישראל יהיו תחת סיכון כתוצאה מפעולתם של טרוריסטים שמוכוונים מאיראן".

בכנס מחאה ענק בנושא המשמעויות ההרסניות של הקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל השתתף חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של מגדל העמק הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן וראש המועצה המקומית רכסים, יצחק רייך אשר לראשונה הביעו את התנגדותם להקמת השדה בעמק.

בכנס השתתפו חברי כנסת, ראשי רשויות מהדרום ומהצפון, אנשי אקדמיה, נציגי ארגונים ירוקים ומאות תושבים. לצד דברי הרב גרוסמן, בכנס הוצגו השיקולים הביטחוניים, הסביבתיים, החקלאיים, הבריאותיים, החברתיים והכלכליים נגד הקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל ובעד הקמת שדה תעופה בנבטים.

הרב גרוסמן נימק את התנגדותו בהסבר מיוחד: "אני כבר מעל ל55 שנה חי פה במגדל העמק ומקים פה מוסדות מופת. הטיעונים הביטחוניים, הסביבתיים והכלכליים מספיקים כדי להבין ששדה התעופה הזה לא יכול לקום בעמק יזרעאל. קרוב לפה יש מוסד יקר לליבי המהווה בית למאות ילדים יתומים, קשיי יום. הקמת שדה תעופה ומאות הטיסות שיעברו מעל לראשם לא יאפשרו להם, לפלח הכי חלש בחברה שלנו, ללמוד ולהתפתח. אני לא מבין מה ההתעקשות פה ולהרגשתי מדובר בעניין של כסף ונוחות מול המון טיעונים וחיים שלמים. בואו נתאחד ביחד כאיש אחד. עם ישראל אחד".

בכנס השתתף גם ראש עריית מגדל העמק, יקי בן חיים, אשר הציג את עמדת העיר בנוגע להקמת שדה התעופה בצפון: "הנה יש עוד עיר ליכודניקית בצפון, מגדל העמק, אשר מתנגדת להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל. כבר עכשיו רוצים להטיל עלינו מגבלות בניה – דבר שמונע לפתח את העיר ולקדם פרויקטים של פינוי בינוי, כי הדבר לא כלכלי ליזמים. הפרויקטים האלה חיוניים כדי למנוע מצב שיש לנו עיר חדשה ועיר ישנה במגדל העמק".

בכנס הוצגה לראשונה חוות הדעת של האלוף (במיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש המל"ל על הסכנות הביטחוניות בהקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל: "שדה תעופה הוא תשתית אסטרטגית שמקימים לעשרות שנים קדימה. אף אחד לא יודע להבטיח מה יהיה האיום הביטחוני המשמעותי בעוד עשרות שנים, אבל אני כן יודע להגיד שבעתיד הנראה לאופק, האיום המשמעותי יהיה האיום הרקטי האיראני כפי שבא לידי ביטוי אצל ארגון הטרור חיזבאללה. המשמעות היא השתקה מיידית של שדה תעופה בהחלטה אחת. מעבר לכך, חלק מהמטוסים שינחתו יעברו לאט, בגובה נמוך, מעל ג'נין. עם כל הכבוד, השיקולים של חיל האוויר בהתנגדות להקמת שדה תעופה בנגב הם לא ביטחוניים".

פרופ' איתמר גרוטו, מומחה לבריאות הציבור הציג את הסיכון הבריאותי שהקמת שדה תעופה יביא על אלפי התושבים באזור הצפון: "יש אלפי מחקרים שנכתבו על השפעות שדה תעופה, ובאופן קונקרטי רעש, על בריאותם המיידית של תושבים. הכוונה היא לא רק חוסר נוכחות מחוסר שינה. אלא השפעות ישירות על קיצור אורח החיים, השפעות נירולוגיות, השפעות נפשיות, ילדים נולדים עם משקל מופחת. לכן, יש לבחור בהקמת שדה תעופה באזור פחות צפוף בתושבים – כדי לא לפגוע בתושבים באופן בריאותי".

חן הרצוג, כלכלן ראשי בBDO, דיבר על ההשלכות הכלכליות לפתיחת שדה תעופה על פיתוח הנגב: "כשמסכלים על הנתונים, למעשה לא מקימים פה שדה תעופה משלים אלא שדה תעופה שיהפוך עם השנים לשדה התעופה הראשי של מדינת ישראל. אולם – העמק לא מאפשר את כמות הטסים הנצרכים במדינת ישראל. שדה תעופה יאפשר עוד אלפי מקומות עבודה בנגב, הקמת של בתי מלון, יפתח את התיירות, יזמן מרכזי קונגרסים וכמובן – ישפר את התחבורה. הקמת שדה תעופה בנבטים הרבה יותר זול למדינה. היתרונות הכלכליים ברורים.

כאמור בכנס השתתפו ראשי רשויות רבים: ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור-רייכמן, ראש ערית דימונה, בני ביטון, ראש עריית מגדל העמק, יקי בן חיים, ראש מועצה אזורית טבעון, עידו גרינבלום, ראש מועצה מקומית רמת ישי, אסף אובלנדר, ראש מועצה אזורית מגידו, גיל לין, ראש מועצה מקומית רכסים, יצחק רייך, ראש מועצה אזורית זבולון, עמוס נצר, ראש מועצה מקומית יקנעם, רומן פרס, ראש המועצה האזורית גלבוע, דני עטר, מנכ"ל השלטון האזורי, איציק אשכנזי ומנכ"ל מועצת הנגב, יוהן אטלן. בנכס השתתפו גם שר החקלאות וסגן שר הביטחון לשעבר, ח"כ אלון שוסטר, רב העיר מגדל העמק, הרב יצחק דוד גרוסמן וחברת הנהלת מטה התושבים נגד הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל, לימור רגב.

בצה"ל חשפו הערב פרטים חדשים מאחורי הקלעים של המבצע – בו השתתפו מטוסי חפ"ק ומטוסי תדלוק גדולים, שביצעו סבבי תדלוק למטוסי הקרב לאורך המרחק הרב שבין ישראל לתימן, במטרה שאם יהיה אירוע שיעצור את המשימה יהיה לכל מטוס מספיק דלק לחזור לישראל ללא תדלוק אווירי, כך נחשף בחדשות 13.

ההכנות למבצע נמשכו 36 שעות, לאחר שאושר על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. בצהריי יום שבת התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לאשר את המבצע, ולאחר מכן המריאו המטוסים הראשונים לכיוון תימן.

יעד התקיפה העיקרי היו שני העגורנים המרכזיים של נמל אל-חודיידה, שהיוו את ציר האספקה הראשי של החות'ים. הטייסים הישראלים השתמשו בחימושים מדוייקים כדי להבטיח פגיעה מדוייקת, שאמורה להשבית את פעילות הנמל למשך מספר חודשים. בעקבות התקיפה בתימן, חיל האוויר העלה לשיא את רמת הכוננות והדריכות בכל הזירות.

בכיר ישראלי אמר בישיבת הקבינט שהתכנסה בשבת כי "החות'ים לא עומדים בפני עצמם, זו איראן. צריך ללכת נגד איראן ולא לפתוח חזית נוספת". לדעתו היה על הצבא לבטל את התקיפה בתימן.

לפי הפרסום הראשון ב"ערוץ 13", הבביר השמיע את עמדתו תוך הדיונים המצומצמים אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקבע שהוא יוכל להציגה גם בקבינט הרחב – וכך היה. העמדה של הבכיר לא התקבלה בקבינט, והיא נדחתה.

בישראל מעבירים באמצעות התקיפה גם מסר למדינות העולם כי היא לא תשתוק על הטרור החות’י. לא רק ישראל נפגעת מהירי של החות’ים על ספינות שעוברות בים האדום ובישראל מצפים ממדינות האזור ליטול חלק במאבק נגד החות’ים.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את התיקון לחוק תובענות ייצוגיות. הצעת החוק גובשה באשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה, בסיוע ובליווי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שווידאה שמצד אחד תישמר האפשרות לתבוע עסקים המפרים את חובות ההנגשה השונות, אך מצד שני תיפסק תופעת תביעות הסחיטה המרובות.

אחד התיקונים המרכזיים בהצעה הוא ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים, וזאת מכיוון שכלי התובענה הייצוגית אינו מתאים בעוצמתו כלפי עסק זעיר, לנוכח גודלו וההשלכות הכלכליות הכבדות על עסקים אלו. כיום, מוגשות תובענות ייצוגיות נגד עסקים זעירים בסכומים גבוהים, אשר נאלצים להתגונן מפניהן בעלויות משמעותיות הכוללות ייצוג משפטי, תשלום תגמול לתובע ולעורך דינו, גם כאשר מדובר בטעות בתום לב של העסק הזעיר שלא הכיר את הוראות הרגולציה. בנוסף, ביחס לעילות מסוימות שבהן לא נגרם נזק משמעותי לציבור, כמו הפרה של חוק הספאם, תיקבע חובת פניה מוקדמת, המחייבת לפנות לכל עסק לפני הגשת תובענה ייצוגית. רק במידה שהעסק לא תיקן את ההפרה, ניתן יהיה להגיש נגדו תובענה ייצוגית להסדרת הסוגייה כלפי העתיד בלבד. תיקון זה צפוי להוריד מהעומס על בתי המשפט כיוון שבמקרים אלו, ככל שהפניה המוקדמת תיענה בחיוב והעסק יתקן את הפרת הדין מכאן ולהבא, ישולם תגמול לפונה ולא יהיה צורך לנהל את התביעה בבית המשפט. תיקונים אלה גם יביאו לחיסכון בסכומי העתק שבעלי עסקים נדרשים להשקיע כיום בניהול ההליך בתובענות אלה.

עוד ייקבע בחוק, כי פיצוי בתובענות ייצוגיות יהיה כספי בלבד, אלא אם חברי הקבוצה יסכימו לקבל פיצוי בקופונים, הנחות עתידיות וכד'. כיום חלק ניכר מהתיקים שבהם יש עילה טובה נגד הנתבעות מסתיימים בפשרות שבהם הפיצוי לציבור ניתן באמצעות סעד בעין, המכונה "הסדר קופונים". סעד זה ניתן כיום גם כאשר ניתן לזהות את חברי הקבוצה ולבצע השבה ופיצוי כספי. הצעת החוק מבקשת לקבוע שאם ניתן לאתר את הקבוצה, חבר קבוצה יקבל פיצוי שהוא אינו פיצוי כספי, רק אם בחר בכך. בנוסף, לא יהיו הסדרי קופונים במקרה שבו זה לא מעשי להעניק פיצוי אישי לחברי הקבוצה, בשל הקשיים המשמעותיים הקיימים בפיצוי זה. זאת, כיוון שעולה ספק בדבר מידת הצורך של חברי הקבוצה בקופון והוא אף עשוי להוות אקט שיווקי של הנתבעת או מוצר שלנתבעת כבר אין בו צורך. בנוסף, לאחר תיקון החוק, בתי המשפט יוכלו למחוק על הסף תובענות ייצוגיות שאין בהן עילה או תובענות קנטרניות או טרדניות, שהנזק בהן מזערי.

החוק החדש יגביל את שכר הטרחה של עורכי הדין בתובענות ייצוגיות ויסדיר תחום זה, ויאפשר הטלת הוצאות משפט גם על עורכי הדין אם בית המשפט מצא שהדבר מוצדק. חשוב לציין, כי במקרים רבים שכר הטרחה והגמול לתובע נגרעים בפועל מסך הפיצוי לחברי הקבוצה, כך שיש מקום להסדיר נושא זה. הצעת החוק מבקשת גם למנוע מצב של "תובעים סדרתיים", בכך שהחוק יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי בשנה.

הצעת החוק גובשה באשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה על ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), עו"ד כרמית יוליס; ראשת האשכול האזרחי (בפועל), עו"ד יערה למברגר; עו"ד ליאור ששון ועו"ד לירן חשין-ברוש, מרכזות תחום תובענות ייצוגיות במחלקה, בסיוע נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, בראשות דן רשל.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התיקון לחוק הוא בשורה של ממש, וישים סוף לניצול לרעה של הכלי החשוב של תביעות ייצוגיות כנגד עסקים קטנים, תוך שמירה קפדנית על זכויות אנשים עם מוגבלות. זהו חוק חברתי וכלכלי ראשון במעלה, ואני תקווה שיקודם במהרה. אני מבקש להודות למשנה ליועמ״ש, עו״ד כרמית יוליס, ולצוותה ולמר דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שסייעו רבות בגיבוש הצעת החוק״.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), עו"ד כרמית יוליס: "החוק יביא לשינוי דרמטי באופן שבו נעשה שימוש בכלי התובענות הייצוגיות – הוא יצמצם למינימום שימוש לרעה בתובענות ייצוגיות, וינתב את השימוש בהן למקומות בעלי חשיבות ציבורית וחברתית. הנתונים מעידים על כך שבשנים האחרונות השימוש בכלי התובענה הייצוגית לא היה מיטבי, מה שבין היתר פגע לרעה בבעלי עסקים קטנים ואף העמיס שלא לצורך על מערכת בתי המשפט. אני מאמינה שהחוק יתקן את המצב, כך שהתובענות הייצוגיות שיוגשו יביאו לשמירה על האינטרסים של הציבור הרחב, הרתעה כלפי מפרי הדין, ומתן פיצוי ממשי לתובעים במקומות המתאימים".

לאחר חודשים של הכנות, הודיע היום השר אלי כהן כי בעוד שבוע בדיוק, ב-25.7, תצא לדרך רפורמת החשמל, הרפורמה הגדולה ביותר במשק הישראלי מאז רפורמת הסלולר. על פי הרפורמה, כל צרכן בישראל יוכל לבחור מאיזה ספק הוא רוכש את החשמל וליהנות מהנחה של 5%-20% מתעריף החשמל. המהלך צפוי לחסוך לכל משק בית מאות ואף אלפי שקלים בשנה בהתאם להצעות המספקים, לאופי השימוש ולשעות צריכת החשמל.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "החשמל הוא מוצר צריכה בסיסי בכל בית ועסק בישראל. המהפכה הזו היא היסטורית וזו הרפורמה הגדולה ביותר במשק הישראלי מאז רפורמת הסלולר. אנחנו שוברים את מונופול חברת החשמל, פותחים את משק החשמל לתחרות ומחזירים לאזרחים לפחות 2 מיליארד ש״ח. החל מעוד שבוע בדיוק, כל אחד יוכל לבחור את ספק החשמל שלו, לקבל הנחה של 5% עד 20% בחשבון החשמל, ולחסוך מאות ואלפי שקלים בשנה. אני קורא לאזרחי ישראל: תבדקו, תשוו, ותחסכו".

כזכור, עד היום, רק צרכנים בעלי מונה חכם יכלו לעבור למספק חשמל פרטי. לפי הרפורמה שתחל בשבוע הבא, החל מה-25.7.2024 יתאפשר שיוך צרכנים למספקים גם ללא מונה חכם, וכך יוכל כל משק בית להתקשר עם אחת משמונת החברות המספקות חשמל באופן פרטי, גם טרם התקנת מונה חכם בביתו. במסגרת השימוע שהתפרסם לציבור לפני מספר חודשים, מסדירה רשות החשמל וחברת ״נגה״ את אופן המעבר של צרכן מחברת החשמל למספק פרטי, מפרטת את דרך ההתחשבנות עם הצרכן על בסיס "פרופיל צרכן", וזאת תוך שמירה על פשטות ובצורך בקריאת מונה מאומתת אחת בלבד.

יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט: "רשות החשמל פועלת באופן רציף כדי לשפר ולהגביר את התחרות במקטע החשמל לרווחת הצרכנים. כחלק מהרפורמה לשילוב מונים בסיסיים בתחרות, החליטה הרשות כי החל מינואר 2025 זמן המעבר למספק חדש יתקצר כך שיתבצעו מעברים בין מספקים פעמיים בחודש ולא פעם אחת".

מנכ"ל נגה, שאול גולדשטיין: "פתיחת שוק התחרות באספקת חשמל לצרכן הביתי שמוביל השר אלי כהן, היא בשורה גדולה שיכולה לחסוך לכלל הצרכנים הביתיים בישראל כ-2 עד 3 מיליארד ₪ בשנה, זאת בהנחה הבסיסית שהצרכנים יקבלו אפילו רק 5% הנחה מהמחיר הנוכחי. למעשה מדובר על חיסכון שנתי של מאות שקלים ויותר לכל משפחה בישראל באופן מיידי. כמו כן, ייוצר חסכון עקיף למשק ע"י התאמת עקומת הצריכה למשק הביתי לעקומת הייצור של אנרגיות מתחדשות, דבר שעשוי להוביל להוזלה נוספת בתעריף הביתי. חברת נגה עושה את המקסימום על מנת לעמוד ביעדי השר להנגשת השירות בפשטות וביעילות".

מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר: "מרגע שהאפשרות לפתוח את שוק האספקה לתחרות עלתה על הפרק גם לבעלי מונים מסורתיים, חברת החשמל תמכה בכך ללא סייג ושיתפה פעולה מלאה באופן פרואקטיבי. מדובר בתחרות אמיתית שתביא להוזלת מחירים ואנחנו תומכים בה כחלק מראיית עולם, כאשר רק טובת הציבור במדינת ישראל לנגד עיניה".

הנשיא ביידן כתב ברשתות החברתיות כי הוא מסיים את הקמפיין שלו לבחירה מחדש לאחר לחץ אינטנסיבי מתוך מפלגתו שלו. לאחר מכן הוא תמך בסגנית הנשיא קמאלה האריס להחליף אותו בראש.

במכתבו כתב ביידן כי "חבריי האמריקאים, במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, התקדמנו מאוד כאומה. כיום, לאמריקה יש את הכלכלה החזקה בעולם. עשינו השקעות היסטוריות בבנייה מחדש של האומה שלנו, בהורדת עלויות תרופות מרשם לקשישים, ובהרחבת שירותי בריאות במחיר סביר למספר שיא של אמריקאים. הענקנו טיפול חיוני למיליון חיילים משוחררים שנחשפו לחומרים רעילים. העביר את חוק בטיחות הנשק הראשון מזה 30 שנה. מינתה את האישה האפרו-אמריקאית הראשונה לבית המשפט העליון. והעביר את חקיקת האקלים המשמעותית ביותר בהיסטוריה של העולם. אמריקה מעולם לא הייתה במצב טוב יותר להוביל מאשר אנחנו היום".

הוא הוסיף כי "אני יודע שכל זה לא היה יכול להיעשות בלעדיכם, העם האמריקאי. יחד, התגברנו על מגיפה של פעם במאה ועל המשבר הכלכלי החמור ביותר מאז השפל הגדול. הגנו על הדמוקרטיה שלנו ושמרנו עליה. והחיינו וחיזקנו את הבריתות שלנו ברחבי העולם. זה היה הכבוד הגדול בחיי לשמש כנשיא שלך. ולמרות שזו הייתה כוונתי להיבחר מחדש, אני מאמין שזה האינטרס הטוב של המפלגה שלי ושל המדינה שאעמוד מהתפקיד ואתמקד אך ורק במילוי חובותיי כנשיא למשך שארית כהונתי".

בהמשך כתב כי "אדבר עם האומה בהמשך השבוע בפירוט רב יותר על החלטתי. "לעת עתה, הרשו לי להביע את תודתי העמוקה לכל אלה שעבדו כל כך קשה כדי לראות אותי נבחר מחדש. אני רוצה להודות לסגנית הנשיא קמאלה האריס על היותה שותפה יוצאת דופן בכל העבודה הזו. ותן לי להביע את הערכתי הלבבית לעם האמריקאי על האמונה והאמון שנתת בי. אני מאמין היום במה שתמיד יש לי: שאין שום דבר שאמריקה לא יכולה לעשות כשאנחנו עושים את זה ביחד. אנחנו רק צריכים לזכור שאנחנו ארצות הברית של אמריקה".

בהמשך כתב ביידן כי "חבריי הדמוקרטים, החלטתי לא לקבל את המועמדות ולמקד את כל האנרגיות שלי בתפקידי כנשיא למשך שארית כהונתי. ההחלטה הראשונה שלי כמועמדת המפלגה ב-2020 הייתה לבחור בקמאלה האריס כסגנית הנשיא שלי. וזו הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי. היום אני רוצה להציע את תמיכתי המלאה ואת התמיכה שלי לקמאלה להיות המועמדת של המפלגה שלנו השנה. דמוקרטים – הגיע הזמן להתאחד ולנצח את טראמפ. בוא נעשה את זה".

ברקע הדיון הסוער סביב חקירתם של לוחמים ואזרחים הנאשמים ברצח מחבל נוחבה, סיעת עוצמה יהודית, באמצעות חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, הגישה הצעת חוק אשר תעניק חסינות מחקירה פלילית לכל חייל/שוטר/אזרח שיצא להילחם בשבעה באוקטובר.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בשבעה באוקטובר, חג שמחת תורה, פלשו אלפי פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי, להם הצטרפו 'ערב רב', אספסוף צמא-דם, לשטח ישראל מן היבשה, האוויר והים וביצעו טבח באזרחים, כולל תינוקות, ילדים, נשים וקשישים, וביצעו פיגועי חטיפה ולקיחת בני ערובה, הכל במטרה להשמיד להרוג ולאבד, מנער ועד זקן, טף ונשים.

כ-1,145 נרצחו ונהרגו, אזרחים ישראלים וזרים ובהם תינוקות למעלה מ-3,000 בני אדם נפצעו ו251 איש נחטפו אל תוך רצועת עזה. כל זאת, תוך ירי מאסיבי של רקטות ופצצות מרגמה לעבר ערי ישראל. למרות כל זאת, פרקליטות המדינה החליטה לפתוח בחקירה פלילית כנגד מספר אזרחים וחיילים גיבורים שבחרו לשים נפשם בכפם ולהגן בגופם מפניי האויב האכזר.

"הצעת החוק נועדה למנוע עוול דומה שחלילה עלול לקרות לגיבורים נוספים וכן לתת מענה רטרואקטיבי לחקירות שכבר החלו. מדינת ישראל מצדיעה לאותם גיבורים ותהא חייבת להם עד עולם" נכתב.

ח״כ לימור סון הר-מלך, שהגישה את ההצעה אמרה כי: ״הטירוף בהעמדת לוחמינו לדין חייב מענה חד וברור שעם ישראל לא יתן לאף אחד לפגוע בלוחמיו. הייתי מאד רוצה להאמין שהחוק מיותר אך לצערי המציאות מוכיחה אחרת. נמשיך לעמוד לצד לוחמינו ולגבות אותם. מי שמוכן לסכן נפשו בשביל עם ישראל, עם ישראל יעמוד לצידו״.

יו"ר 'עוצמה יהודית' השר איתמר בן גביר הוסיף כי "עוצמה יהודית תמשיך לתת גב ללוחמים, לשוטרים ולאזרחים שיצאו להילחם בקרבות השבעה באוקטובר. מי שהציל חיים צריך לקבל צל״ש – לא חקירה פלילית מבית היוצר של הפרקליטות".

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום דיון מיוחד שעסק בשיא בכמות הנפגעים וההרוגים בתאונות דרכים. ח"כ טופורובסקי, שיזם את הדיון, אמר כי 255 בני אדם נהרגו מתחילת השנה וזה שיא של 20 שנה, הוא הוסיף כי כולם יודעים מה צריך לעשות אבל חוסר המעש גורם לזה שאנשים שיכולנו להציל נהרגו.

על רקע זה הודיע, כי "כיושב ראש ועדת המשנה לבטיחות בדרכים אני קובע שאין קיום לוועדה הזו – ועדה שמפקחת ואף אחד לא מתייחס אליה. אני לא יכול להמשיך להיות חלק מההצגה הזו ולכן אני מודיע ליו"ר ועדת הכלכלה שאני מתפטר מראשות ועדת המשנה". היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר כי הוא לא מקבל את ההתפטרות והוסיף: "חשוב שח"כ טופורובסקי ימשיך בעבודה ונדאג לטפל בבעיה מול משרדי הממשלה".

ח"כ טופורובסקי התייחס לשימוע שקיימה ועדת הכלכלה עוד ב-2016 לטיפול בקטל בדרכים, וציין כי 95% מהמלצות הוועדה לא יושמו, והוסיף: "ראינו את התחקיר בערוץ 13 על סדרי העדיפויות של משרד התחבורה ואת דוח מבקר המדינה שמסביר איך כל משרדי הממשלה כשלו. אי אפשר להמשיך ככה".

ראש אגף התנועה, ניצב יהודה בן עטר, אמר כי כדי לטפל בזה הרמה הלאומית צריכה להיכנס לאירוע. "אנחנו נותנים 100% עבודה אבל אנחנו לא קוסמים, צריך כסף לחינוך וכסף לאכיפה טכנולוגית ואין לנו תקציבים. אני חסר היום 80 שוטרים מבצעיים. המדינה מפסידה 17 מיליארד שקל בשנה בגן תאונות, תנו לנו תקציב ונטפל בזה", אמר ניצב בן עטר.

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסנת אלגום מזרחי, ציינה כי מאז תחילת השנה נהרגו 255 בני אדם ואירעו 232 תאונות קטלניות – עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היא הוסיפה כי אין פתרון קסם, צריך תכנית מתוקצבת וצריך פיקוח על יישומה. נציגת משרד התחבורה, דלית רגב, ציינה כי יש פערים גדולים מאוד באגף התנועה וברלב"ד, ואמרה כי גם משרד התחבורה יש רק 3 פקחים על כל ענף ההובלה ועוד 3 על כל חברות קציני הבטיחות.

היו"ר ביטן ציין כי צריך תכנית לאומית מתוקצבת ואם יהיו פחות תאונות המדינה אפילו תחסוך כסף. הוא שאל איך יכול להיות שיש 255 הרוגים בחצי שנה ולאף אחד לא אכפת ואין תכנית לאומית. רכזת תחבורה באגף התקציבים באוצר, ספיר איפרגן, אמרה כי זה לא נכון לומר שהכל נופל על תקציבים ושתקציבים קוצצו. לדבריה: "מי שאומר שאין תקציב אין לו מושג מה הוא מדבר. תקציבים יש, מה שאין זה ביצוע. המשטרה קיבלה אלפי תקנים חדשים, כמה תקנים הוקצו למשימה הזו? בשנים אחרונות קרה יותר מפעם אחת שתקנים ייעודיים ששילמנו עליהם עברו לצרכים אחרים וזו הבעיה. אמרו לנו 'שוטר הוא שוטר הוא שוטר'".

נציגת אור ירוק, ליעד קייקוב, אמרה כי מאז תחילת השנה 255 משפחות איבדו את יקיריהן וזה לא רק שאין תכנית לאומית, אין אפילו יעד לצמצום מספר ההרוגים השנה. לדבריה, בישראל אין עונש מוות אז גם אם מישהו ביצע טעות צריך לטפל בזה במענה הוליסטי של חינוך, אכיפה ותשתית סלחנית. נציג ארגון נתון לשינוי, גל רייך, הוסיף: "זה מדהים שהאוצר בא לפה ומסביר שהכל בסדר כשהראנו גרף שמראה איך כשהתקציב יורד מספר ההרוגים עולה. זה לא נכון שקוצצו תקציבים. האוצר צריך להביא את הכסף והרלב"ד צריך לעשות את העבודה". הוא הוסיף כי שרת התחבורה, שבמשמרת שלה זה קרה, צריכה לקחת אחריות.

היו"ר ביטן סיכם את הדיון וביקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת "לרכז את תכנית ה-OECD למאבק בקטל בדרכים ואת תכנית הרלב"ד, וכן את עלות הטיפול הכוללת בכל מוקדי הסיכון. בנוסף ביקש מהאוצר לתת לכך מענה ראשוני וכן לראות מה אפשר לתת למשטרה בתקנים וטכנולוגיה – ואם המשטרה תיקח את זה לדברים אחרים לקחת לה חזרה את התקן".

עיר התורה בני ברק, עיר שוקקת חיים, חוותה בימים האחרונים רצף מדאיג של תאונות דרכים, שהותירו אחריהן פצועים במצבים שונים. ארגון הצלה, הפועל למען הצלת חיים, קורא להורים, לילדים ולנהגים להגביר את הזהירות, במיוחד בעונת בין הזמנים, שבה ילדים רבים נמצאים מחוץ למסגרות החינוכיות.

במהלך היומיים האחרונים, אירעו מספר תאונות דרכים בבני ברק, שבהן נפגעו הולכי רגל, רוכבי אופניים חשמליים ורוכב קורקינט חשמלי. בין הפצועים ילדה בת 8 שנפגעה מרכב ברחוב הרב כהנמן ופונתה במצב אנוש תוך כדי פעולות החייאה ובהמשך נפטרה ל"ע, צעירה בת 13 שנפגעה ממשאית ברחוב הרב אבוחצירא ופונתה במצב קשה, ונער בן 17 שנפגע מרכב בעת שרכב על אופניים חשמליים ברחוב החלוצים ופונה במצב בינוני. בנוסף, רוכב קורקינט בן 33 נפגע בתאונה עצמית ברחוב נחמיה ופונה אף הוא במצב בינוני.

ראשי ארגון הצלה, המודאגים מהעלייה במספר תאונות הדרכים בעיר, קוראים להורים ולנהגים לגלות ערנות מוגברת ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים על מנת למנוע את התאונה הבאה. "עונת בין הזמנים היא תקופה שבה ילדים רבים נמצאים מחוץ למסגרות החינוכיות ומבלים שעות רבות ברחובות ובגנים", אומר הרב אשר שלומוביץ, יו"ר ארגון הצלה. "אנו קוראים להורים להגביר את השגחתם על ילדיהם, להסביר להם את כללי הזהירות בדרכים, ולוודא שהם חוצים את הכביש במעברי חצייה ובזהירות המתבקשת".

שלומוביץ מוסיף כי "אנו פונים גם לנהגים ומבקשים מהם לנהוג במשנה זהירות, בייחוד בסמוך לבתי ספר, גני שעשועים וברחובות הראשיים. חשוב לזכור כי ילדים אינם תמיד מודעים לסכנות בדרכים ונוטים להתפרץ לכביש באופן פתאומי. לכן, יש לנהוג באיטיות ובעירנות מוגברת, ולהיות מוכנים לכל תרחיש".

בנוסף, ארגון הצלה מתכנן לקיים בימים הקרובים פעילות הסברה בקייטנות ובמסגרות הקיץ לילדי העיר, במטרה להגביר את המודעות לחשיבות הזהירות בדרכים ולצייד את הילדים בכלים שיסייעו להם לשמור על עצמם.

"אנו מאמינים כי באמצעות חינוך והסברה נוכל לצמצם את מספר תאונות הדרכים ולהציל חיים", מסכם מנכ״ל הצלה הרב יעקב יוזעף: "אנו קוראים לציבור להירתם למאמץ המשותף ולהפוך את בני ברק לעיר בטוחה יותר עבור כולנו".

לקראת נסיעתו לארצות הברית ובצל הלחץ המדיני, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים היום דיון מעמיק בנושא החטופים יחד עם צוות המשא ומתן ובכירי מערכת הביטחון.

על פי הפרסום בכאן 11, הדיון אצל רה"מ נמשך למעלה מחמש שעות, וכלל גם היבטים אסטרטגיים להמשך הפעילות הצבאית. בדיון השתתפו כל הצמרת הביטחונית – ראש המוסד, ראש השב"כ, הרמטכ"ל, שר הביטחון גלנט, השר דרמר והאלוף במיל' ניצן אלון השתתף אף הוא בחלקים הקשורים ספציפית להצעה הישראלית לעסקה.

לפי מקורות המעורים בנושא, אחת הסוגיות שעל הפרק זה ההשלכות של עסקה לשחרור החטופים על המתרחש בצפון ואל מול החות'ים. בסיומו של הדיון, ראש הממשלה נתניהו הנחה להוציא משלחת מו״מ ביום חמישי הקרוב, ובראשה צפוי לעמוד ככה"נ ראש המוסד דדי ברנע.

מי שמיהר לברך על ההחלטה הוא שר הביטחון יואב גלנט, אשר בינו לבין ראש הממשלה וחברי ממשלה מימין, קיימים חילוקי דעות רבים. "מברך את ראש הממשלה על ההחלטה לשלוח את צוות המו״מ לחידוש השיחות – על מנת להשיב את חטופינו הביתה." כתב גלנט ברשת החברתית והוסיף לברך: "ראש הממשלה, בהצלחה בנסיעתך החשובה לארה״ב – בת בריתנו המרכזית. לאור ההישגים המבצעיים במלחמה, נוצרו התנאים ויש חלון הזדמנויות מוגבל למתווה לשחרור חטופים. גם אם ישנם חילוקי דעות, מערכת הביטחון כולה מגבה אותך במשימה להביא הסכם".

בתוך כך, בקרב ראשי מפלגות הימין, עוצמה יהודית והציונות הדתית, שבים ומבהירים כי אם תקודם "עסקה מופקרת" כהגדרתם, יפרשו מהממשלה עוד בטרם היא תאושר.

ועדת חוקה של הכנסת התכנסה היום לדיון בנושא "התנהלות הפרקליטות והמשטרה בחקירת הלוחמים בגין "רצח מחבל נוח'בה". הדיון נערך בהשתתפותו של פרקליט המדינה עמית איסמן, והפך עד מהרה לסוער במיוחד.

איסמן אמר כי "הפרקליטות לוקחת חלק לא רק בלחימה עצמה אלא במשפטים המתנהלים בעולם ובארץ בתיקי הסתה ואחרים. לא רק שיצאו להילחם, סבלנו אבדות ופצועים. כולם ידעו היטב איפה הם נמצאים ולומר שהפרקליטות מרפה את ידי הלוחמים זה רחוק מזרח ממערב. לא אכנס לראיות למרות הפיתוי הרב. אני אישרתי את החקירה לאחר שעברתי על חומר הראיות וקיימתי התייעצות מעמיקה עם המשנה שלי ופרקליטת המחוז לאחר שהשתכנענו שהראיות מחייבות פתיחה בחקירה".

לדבריו, "עשינו את זה בלב כבד והיינו ערים למשמעויות אבל התשתית הראייתית שהוצגה לנו, לא מודיעינית או שמועות, היא תשתית ראייתית שביססה חשד סביר. יש פערים גדולים בין חשד סביר ליכולת להוכיח אשמה. מדובר בחשד סביר וכך עשינו תמיד. מאות לוחמים נלחמו וחוץ מהמקרה הזה לא מוכרים מקרים אחרים". הפרקליט אף סנט בסגן ראש מח"ש לשעבר, ח"כ סעדה ואמר: "לשאלת הסטנדרט- ח"כ סעדה הורה לא פעם על פתיחת חקירת אירועים גם במהלך מבצעים".

בתגובה, ח"כ סעדה התפרץ לדבריו ותקף: "אבל מעולם בימ״ש לא אמר לנו שאין תשתית עובדתית בתיק רצח, זה דבר שלא היה מעולם, זו פעם ראשונה במשמרת שלך, באחריות שלך. הוא מטעה את הציבור כי כשהגיעו לבימ"ש השלום זה כבר אחרי שיש חקירה. בשלב ראשון משמיעים לבימ"ש ראיות ולא היה עוד מצב כזה שמביאים לוחמים ובימ"ש השלום והמחוזי אומרים שאין תשתית עובדתית והפרקליט מטעה את הציבור. תקום ותבקש סליחה מהלוחמים האמיצים הללו ותשים את המפתחות. זאת האחריות שלך, זאת המשמרת שלך".

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן תהה "האם ההמלצות שהגיעו אליך היו להתקדם במסלול הזה? פרקליט המדינה לא מתערב בכל סוגיה. האם אלו שתחתיך חששו וביקשו שתיקח אחריות? האם נשקלו השלכות בינ"ל, וגם אם הוחלט ללכת למסלול החקירה, בבחירה ללכת למסלול של זימון לחקירה, מסירת עדות או חיפוש ומעצר נשקלו שיקולי המטא הנדרשים?".

בהמשך אמר פרקליט המדינה איסמן כי "לאחר בימ"ש השלום המשטרה סברה שיש לבחון זאת גם במחוזי וזה קורה הרבה. בשלב השלישי שזה הגיע אלי התקבלה החלטה לא לאתגר את בימ"ש. הליך של ערר במקרה של המתה הוא הליך שגרתי. טרם קיבלנו הכרעה בתיק ולכן הפער בין חשד סביר לתוצאה הוא פער שאנחנו תמיד מבררים. אנחנו רוצים לקבל החלטה בתיק בהקדם בלי להתפשר על שהדרך שבה אנחנו בוחנים ראיות אבל הדירקטיבה שלי היא לתעדף את התיק לקבל תוצאה במהירות האפשרית, בלי להתפשר על איכות העבודה".

לדבריו, "השאלה מתי פותחים בחקירה במצב מבצעי כבדת משקל. היא נדונה עמוקות בעיקר בצבא שם עיקר הפסיקה, והכלים שהפעלנו כאן היו הכלים הללו- האם מדובר באירוע מבצעי או לא, כשאנחנו בשלב החשד הסביר בלבד, ולא השלב ההכרעה, שם השיקולים הללו מקבלים משנה תוקף. הכלים שבהם בוחנים דומים לכלים בהם בוחנים דיני מלחמה".

היו"ר רוטמן: "אזרח שהגיע לזירת טרור הוא או חלק מהכוח הלוחם של מדינת ישראל שבא להציל מפלישה. המסגרת המשפטית ממה שאני מכיר, היא שונה לחלוטין מדיני מלחמה".

הפרקליט איסמן: "זו בהחלט השאלה המרכזית. לא אמרתי שאירוע טרור הוא אירוע לחימה. גם באירוע לחימתי, כאשר אדם לא מהווה עוד סכנה והוא מנוטרל לחלוטין, וכאשר מתבקש הלוחם להעבירו מנקודה א' לנקודה ב', כאשר יש לו ערך פוטנציאלי משמעותי מאוד לגוף הביטחון, המתה שלו עלולה לעלות כדי עבירה ובזה אני מקווה שהסברתי את ההבדל בין מצב לחימתי בו אין מחלוקת בינינו לבין המצב אותו תיארתי. דיון המטא לא צריך לעסוק במצב הלחימתי בו בעיניי אין מחלוקת, אלא על סיטואציה אחרת לגמרי שיכולה להתרחש במצב מלחמה. לכן, ההכרעה שלנו בהקשר הזה תצטרך להיות מורכבת מחלק ראייתי וחלק ערכי משפטי".

לטענות היו"ר רוטמן וחברי הוועדה ביחס להעברת האחריות למשטרה אמר: "אני לא מבקש להסיר אחריות ולהעבירה למשטרה. אין לי שום כוונה להסיר אחריות מעליי ומעלינו כפרקליטות לא במקרה הזה ולא במקרים אחרים".

לאחר הדיון אמר יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן כי הוא יצא "מוטרד מאוד מדבריו של פרקליט המדינה היום בדיון בוועדת החוקה על התנהלות הפרקליטות והמשטרה בחקירת הלוחמים בגין ״רצח״ מחבל נוחב׳ה. רק לפני שבוע דיברנו על כך שמשיקולים של צפיפות או של ביקורת בינלאומית באו ושחררו אדם שניתן היה להעמיד אותו לדין. רק מה? מסתבר שהתנאי לכך הוא שאתה צריך להיות או עזתי או מחבל.

כנראה שרק אז אפשר לשקול שיקולים שכאלו. אבל כשמדובר באזרח מדינת ישראל, בגיבור שירד לשטח ונלחם את מלחמת הקיום שלנו – שם מבקשים למצות את הדין. גם במישור האכיפה הבררנית וגם במישור החשיבה הבינלאומית – מדובר פה בליקוי מאורות של ממש. אני באופן אישי לא ארפה מהנושא ואקיים דיוני המשך עד שהאמת תצא לאור. אנחנו חייבים את זה ללוחמים שלנו, אנחנו חייבים את זה לאזרחי מדינת ישראל״. התחייב.

היום בשעות אחה״צ, נורה מטח של רקטות מלבנון לעבר הגליל המערבי, בהם ליישובים דלתון ויער ביריה. כתוצאה מהשיגורים כעשר פרות ששוטטו ביער ביריה שבצפון, נפגעו פגיעה ישירה מאש חיזבאללה.

בתוך כך, לאחר כ-4 שעות לחימה באש הושגה שליטה בשריפה שפרצה ביער ביריה כתוצאה מנפילה. 15 צוותי כיבוי מתחנת גליל-גולן בסיוע 6 מטוסים מטייסת הכיבוי האווירית "אלעד", קק"ל, כבאים כתומים, כיתות כוננות ורט"ג פעלו בשריפה גדולה במרחב יער ביריה סמוך לקדיתא שפרצה כתוצאה מירי רקטי מלבנון. "צוותי הכיבוי המשולבים פעלו לכבות את השריפה כאשר בה בעת ממשיך הירי לגזרה וישנן נפילות בסמוך אליהם שיוצרות מוקדי שריפה נוספים" נמסר מכב"ה.

יו״ר קק״ל, יפעת עובדיה-לוסקי: ״עוד מראות קשים בחבל ארץ הצפוני. לא רק שהאש פגעה קשות ביערות אלא עכשיו גם גבתה מחיר חייהן של יצורים חיים. פרות אלו, היו חלק בלתי נפרד מהנוף הירוק, הפכו בכל כורחן לקורבנות גם כן. עוד נשקם ונחזיר את הצפון ליופיו, יחד עם היערות והיצורים החיים שבו״.