ברקע ההסתה לטרור, שיוצאת מבין כותלי האקדמיה בישראל, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי כנסת. 60 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 36 מתנגדים, בהם חברי 'יש עתיד'.
על פי ההצעה, מנהל מוסד מוכר להשכלה גבוהה יפעל לפטר איש סגל אקדמי המועסק על ידו, או הפועל בתחומי המוסד, שמביע תמיכה בארגון טרור, במעשה טרור או במאבק מזוין של מדינת אויב, או של יחידים, נגד מדינת ישראל, או שמסית לטרור וזאת לאחר בחינת היועמ"ש של המוסד ושל המל"ג, לאחר קבלת דיווח מרשויות המשמעת של המוסד על ההליכים שנקטו, ולאחר שנתן לאיש הסגל להשמיע את טענותיו.
פיטורים אלו לא יזכו את המפוטר בפיצויי פיטורים אלא אם ביה"ד לעבודה קבע אחרת והמוסד יהיה פטור ממתן הודעה מוקדמת. עוד מוצע להסמיך את ועדת המשנה של המל"ג להפחית מתקציבי מוסד נתמך שהפר הוראות אלו, באישור המל"ג והוות"ת ולאחר שניתנה למוסד הזדמנות להשמיע את טענותיו.
ח"כ אופיר כץ, יוזם החוק הסביר במליאה: "בחודש האחרון אני נתון למתקפות מצד ראשי האקדמיה. זה רק מחזק אותי שאני עושה בדיוק את הדבר הנכון. על כל אמירה אחת שלכם אני מקבל 10 הודעות תומכות, מרוב העם. הצעת החוק אומרת שאיש סגל שיתמוך או יסית לטרור או יתמוך במחבל – יפוטר. זה פשוט מאוד. נגד תמיכה בטרור. לא יעלה על הדעת שראשי האקדמיה חושבים שאנשים שתומכים בטרור או מסיתים לטרור צריכים להישאר".
שר החינוך, יואב קיש: "לדעתי, זה לא אירוע שמחייב עמדת ממשלה אלא של הכנסת. הממשלה אמרה שהיא לא נוקטת עמדה וזה עבר להנהלת הקואליציה, שבחרה לתמוך. מן הראוי שיהיה חופש הצבעה מלא בחוק הזה. לא נכון שיהיה פה קואליציה למול אופוזיציה. טוב שיש עצמאות למוסדות האקדמיים, אבל יש מקומות שחוצים גבול שאסור שייחצה. אם פרופסור באוניברסיטה העברית אומרת באופן ברור שבשבעה באוקטובר לא היו מעשי אונס והאירוע לא היה נגד יהודים – לא יכול להיות שאותה מרצה ממשיכה להרצות ולחנך את הדור הבא של מדינת ישראל. במקומות שאנו רואים בצורה מובהקת שיש הסתה במוסדות האקדמיים וזה לא מטופל – צריך לעשות שינוי".
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, התנגד להצעה, כשהמשמעות לכך היא תמיכתו בטרור האקדמי. "הצעת החוק אומרת שמרצה באוניברסיטה שידבר נגד ישראל, בוודאי מרצה שיביע תמיכה בטרור, יפוטר מעבודתו לאלתר ואם האוניברסיטה לא תפטר אותו היא תחטוף קיצוץ אכזרי בתקציבה. אבל מי מחליט מה זה לדבר נגד מדינת ישראל? לפי החוק הזה מי שקובע מה זה לדבר נגד מדינת ישראל זה יואב קיש. לא המשטרה ולא בית המשפט. הסמכות להחליט מה פירוש לדבר נגד מדינת ישראל נתונה לוועדת המשנה לפיקוח ואכיפה של המל"ג שממנה יואב קיש ושהוא שולט בה. אתם נותנים לפוליטיקאים מהשלטון להחליט מה בעד ומה נגד ישראל, מה מותר להגיד ומה אסור להגיד", נימק.
בעקבות התנגדותו של לפיד, התפתח עימות באופוזיציה. יו"ר סיעת הימין הממלכתי, זאב אלקין עלה לדוכן ותקף: ״כל מה שאמרת על החוק לא נכון. בלי ההתנגדות שלך גם היינו מדיחים את עופר כסיף מהכנסת״. לפיד וח״כים ביש עתיד, צעקו מנגד על אלקין בתגובה אופיינית להם ואינה עניינית: ״לך לממשלה״.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מוסדות ההשכלה הגבוהה מהווים סמל ומוקד של ידע, קידמה ופתיחות רעיונית, והם שחקני מפתח בהובלת דעת הקהל והשיח הציבורי. מדינת ישראל מתגאה בחופש ביטוי נרחב המאפשר למגוון רחב של דעות להישמע מעל כל במה. עם זאת, ימי המלחמה שאנו מצויים בהם מחייבים אותנו לדייק ולאזן את חופש הביטוי אל מול הצורך החיוני להגביל מעשים וביטויים המסיתים לטרור או התומכים בטרור או במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.
לעתים וביתר שאת בתקופה האחרונה נראה כי איזון זה הופר, במקרים שבהם אנשי סגל והוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה הביעו – במלים או במעשים – תמיכה והזדהות עם מעשי טרור, מבלי שניתנה לכך בכל המקרים התייחסות ראויה מצד המוסדות עצמם במסגרת מנגנוני המשמעת המופעלים על ידי המוסדות. בכך, ניתנת הלכה למעשה תעודת כשרות למעשים והתבטאויות אלו, על ידי מוסדות שרובם נתמכים על ידי המדינה.
בהתאם לעקרון הדמוקרטיה המתגוננת, יש להבטיח כי גם זירת ההשכלה הגבוהה תהיה נקייה מהתבטאויות ופעולות המסיתות ותומכות בטרור באשר הוא ובמאבק מזוין נגד מדינת ישראל".
