חודש: אוגוסט 2024

נועה ארגמני, ששבה לישראל במבצע חילוץ נועז בחודש יוני, חשפה אתמול (חמישי) פרטים מזעזעים על תנאי השבי בעזה בפני פורום בכיר של שגרירי מדינות ה-G7 בטוקיו. בעדותה המרגשת, תיארה ארגמני את המציאות הקשה והמסוכנת שחוו היא ושאר החטופים, ביניהם בן זוגה אבינתן אור, שעדיין מוחזק בידי חמאס.

"כל לילה נרדמתי עם המחשבה שזה עלול להיות הלילה האחרון בחיי," סיפרה ארגמני בקול רועד, חושפת את עומק החרדה והפחד המלווים את החטופים. היא תיארה את המציאות היומיומית בשבי כ"אזור מלחמה", כשהחטופים חיים תחת איום מתמיד על חייהם. ארגמני הדגישה את הנס שבהישרדותה, החל מאירועי ה-7 באוקטובר, דרך ההפצצות ועד לחילוצה המסוכן, ובכך המחישה את הסכנה המיידית האורבת ל-109 החטופים הנותרים.

בעדותה, חשפה ארגמני פרטים מזעזעים על ההתעללות שחוותה: "היו לי חתכים, היכו אותי בכל גופי ואיש לא בא לבקר אותי או להעניק לי סיוע רפואי עד שחולצתי." היא הדגישה את הדחיפות בהשבת החטופים הנותרים, מתוך חשש כבד לחייהם: "צריך להשיב אותם לפני שיהיה מאוחר מדי. איננו רוצים לאבד יותר אנשים ממה שכבר איבדנו." עדותה של ארגמני מהווה קריאת השכמה דחופה לקהילה הבינלאומית, ומדגישה את הצורך הקריטי בפעולה מהירה להצלת החטופים הנותרים.

נתונים חדשים שפורסמו אתמול(חמישי) בחדשות הערב בכאן 11 חושפים מגמה מדאיגה בקרב הציבור הישראלי. על פי הדיווח, בשלושת השבועות האחרונים נרשמה עלייה משמעותית של כמעט 30% ברכישת תרופות הרגעה, תרופות נגד חרדה ותרופות שינה ללא מרשם, בהשוואה לתקופה המקבילה בחודש יולי.

הנתונים, שהתקבלו ממכבי שירותי בריאות והסתדרות הרוקחים, משקפים את ההשפעה העמוקה של המצב הביטחוני המתוח על בריאותם הנפשית של אזרחי ישראל. המתח המצטבר מעשרה חודשי לחימה, בשילוב עם החרדה מפני תקיפה איראנית אפשרית, מותיר את חותמו על הציבור, המפנה עצמו לפתרונות תרופתיים בניסיון להתמודד עם המצב.

ד"ר שרון פלגי, הפסיכולוגית הראשית של מכבי שירותי בריאות, מספקת תובנות לגבי המצב הנפשי של הציבור. לדבריה, "הציפייה המתמשכת לאירועים קשים מייצרת מתח סטטי, שמאוד מעייף את הציבור, פיזית ונפשית." היא מדגישה את הצורך בוויסות צריכת התקשורת ומציעה דרכים להתמודדות, כגון פריקת תחושות ומציאת איזון בין המציאות המורכבת לבין פעילויות מרגיעות. תופעה זו מדגישה את הצורך הגובר בתמיכה נפשית ובאסטרטגיות התמודדות יעילות עבור האוכלוסייה הכללית בתקופות של מתח מתמשך.

לקראת פתיחת שנת הלימודים, כ-500 הורים לתלמידים המתגוררים בצפון ומיוצגים על ידי מטה ״נלחמים על הצפון״ פנו היום (חמישי) במכתב דחוף לשר החינוך בו הם דרשו שלא לפתוח את שנת הלימודים בצפון בזמן שתוכנן.

יוזמת ההורים, שהלכה וצברה תאוצה לאחר דבריו של שר החינוך בהם הוא אמר כי חוץ מכיפת ברזל הוא לא יודע מה אפשר לעשות, התחילה מהתארגנות של קבוצת הורים בנהריה, ובשעות ספורות הצטרפו אליה כ-1000 הורים.

ההורים שלחו את המכתב לשר החינוך בשם 500 מההורים, והם קראו בו שלא לפתוח את שנת הלימודים בצפון במצב הנוכחי בו זמן ההתראה לפני נפילת מטחים הוא קצר, ולא יאפשר לתלמידים להגיע בזמן למרחבים המוגנים.

״כידוע לכולנו״, פתחו ההורים את מכתבם, ״מדינת ישראל נמצאת בלחימה במספר חזיתות מה-7/10. בחודשים האחרונים עיקר הלחימה והמעורבות של אוכלוסיה אזרחית הינה בגזרה הצפונית, בנהריה, במעלות, בצפת ושאר ישובי הגבול הלא מפונים״.

הם ציינו כי זמן ההגעה למרחב המוגן הינו 15 שניות, ובחלק מהישובים אף פחות, וכתבו: ״כל בר דעת יודע שבכיתה או בפעוטון עם 35 ילדים, ההגעה למרחב המוגן בפרק הזמן הזה הינה בלתי אפשרית ואף מסכנת את חיי ילדינו״.

לדבריהם, ״פיקוד העורף הגה את מתווה "הכי מוגן שיש", מתווה שבמהותו קובע כי על הילדים לשכב עם הידיים על הראש ולקוות לטוב. לאור ההסלמה הגוברת בצפון, ברור לכולם שהמתווה הזה הוא לכל היותר הימור על חיי ילדנו״.

בהמשך המפונים ביקשו לחדד כי הם אינם פועלים מתוך מניע פוליטי ואינם משתייכים לשום צד במפה הפוליטית: ״אכזבתנו מההתייחסות לגזרה הצפונית היא זהה כלפי כל בעלי התפקידים בכנסת. אנו קוראים לכם להבין את הצורך והחשש, ולסייע במאבק לקבלת פתרונות שיבטיחו את שלומם של ילדינו, ובראש ובראשונה לבטל את מתווה "הכי מוגן שיש" מתוך הבנה שהמתווה מסכן את שלומם של ילדינו, ולמצוא פתרונות שיבטיחו את שלומם של הילדים״.

בנוסף, הם דרשו מתן מענה במתווה היברידי להורים שחוששים לשלוח את ילדיהם למסגרות במצב הנוכחי, מתן מענה ותמיכה פסיכולוגית לכלל הילדים (כתלות באישור הוריהם), ומציאת פתרונות חלופיים למוסדות בהם ישנם פערי מיגון שאינם מאפשרים הגעה למרחב מוגן בפרק הזמן המוגדר בבטחה ובצורה שלא יסכן את ילדנו.

לסיום כתבו: ״עד שיהיה שינוי משמעותי – אנו דורשים שלא לפתוח את שנת הלימודים״. בין ההורים שחתמו היו הורים לתלמידים מנהריה, גשר הזיו, מעלות, עבדון, אלקוש, עין יעקב, גולן, צפת, מנות, ויישובים נוספים.

מתן דודיאן, רכז תחום חינוך בישוב שלומי וממובילי מטה נלחמים על הצפון: "המצב הנוכחי בו מאות הורים שולחים את ילדיהם למוסדות החינוך בערים הלא מפונות כדוגמת נהריה הוא הזוי לחלוטין ומהווה סכנת חיים ממשית לכל אחד ואחד מהם".

לדבריו, "הזמן שעובר מרגע האזעקה עד הנפילה כל כך מועט שברבים מהמקרים קודם שומעים את הנפילה ואז את האזעקה. הילדים לא יוכלו להתמגן ואסון מג'דל שמס הבא בדרך. אסור לתת לזה לקרות".

ללא ראיות וללא משפט – שר הביטחון יואב גלנט חתם הערב (ה') על 4 צווי מעצר מנהלי כנגד מתיישבים יהודים. המתיישבים, חלקם נשואים ואבות לילדים, נעצרו בחשד לארועים בשומרון, לאחר שהמשטרה לא הצליחה לבסס כנגדם ראיות, הורה שר הביטחון על מעצרם המנהלי. צווי המעצר אשר חתם שר הביטחון גלנט הערב מתווספים ל- 21 צווי מעצר מנהלי כנגד יהודים אשר חתם גלנט עד כה, סה"כ חתם השר גלנט על 25 צווי מעצר מנהלי כנגד יהודים, מדובר בשר ביטחון אשר הוציא הכי הרבה צווי מעצר כנגד יהודים.

ההודעה על הצווים הודלפה לתקשורת לפני שנמסרה הודעה רשמית לעצורים, למשפחותם ולעורכי הדין. מתיישב אחד נעצר לתקופה של 4 חודשים, והשאר נעצרו לתקופה של חצי שנה.

עו"ד נתי רום מארגון חוננו תקף את הצווים מנהליים "השר גלנט שובר את שיאו האישי, וחותם הערב על הצו ה-25 כנגד יהודים במשמרת שלו, מדובר על שר הביטחון אשר חתם על הכי הרבה צווים מקום המדינה כנגד יהודים. במקום להתפטר שר הביטחון וראש השב"כ, האחראיים על המחדל הבטחוני הגדול שידענו, ממשיכים עם הקונספציה ובסיכון ביטחון המדינה. הם משחררים נוחבות, בכירי חמאס ומחבלים, אבל עוצרים עוד ועוד יהודים. ידע כל אזרח בישראל – כי ביטחונו האישי מופקד בידי אנשים שאינם ראויים לכך – כישלון מוחלט".

עו"ד עדי קידר מחוננו הוסיף "שוב שר הביטחון ומדינת ישראל עסוקים במה יגידו אנשים מעבר לים במקום לעסוק במטרות המלחמה. בעוד לוחמינו מחכים ומייחלים לפקודת התקפה, שוב מתרכז הדרג המדיני בהפקרת בטחון תושבי יהודה ושומרון".

יום שישי – ללא שינוי ניכר במזג האוויר.

יום שבת – מעונן חלקית עד בהיר. תחול ירידה קלה בטמפרטורות, בעיקר בהרים ובפנים הארץ, ותורגש הקלת מה בעומסי החום, אך עדיין ישררו עומסי חום כבדים עד קיצונים במרבית האזורים.

יום ראשון – לא צפוי שינוי ניכר במזג האוויר.

שוויץ החליטה להצטרף לארגון אבטחת הסייבר האירופי (ECSO). ההחלטה, שהוכרזה על ידי הממשלה השוויצרית, נועדה לחזק משמעותית את יכולותיה של המדינה הנייטרלית להתמודד עם האיומים הגוברים על המרחב הקיברנטי.

כחברה בארגון, תקבל שוויץ גישה למאגר עצום של מידע וידע בתחום אבטחת הסייבר. היא תוכל להשתתף בפיתוח טכנולוגיות חדשות להגנה על מערכות מידע, ולהתחבר לרשת של מומחים מובילים בתחום. בנוסף, שוויץ תוכל להשפיע על קביעת הסטנדרטים והתקנים הבינלאומיים בתחום אבטחת הסייבר.

מדוע שוויץ בחרה להצטרף לארגון?

ההחלטה של שוויץ להצטרף ל-ECSO נובעת מההכרה הגוברת בחשיבות של אבטחת הסייבר. התקפות סייבר הפכו לאיום גלובלי משמעותי, הפוגע בממשלות, בתאגידים ובפרטיים כאחד. שוויץ, כמו כל מדינה אחרת, חשופה לאיומים אלה, ובפרט למתקפות ממוקדות נגד תשתיות קריטיות ומידע רגיש.

במהלך השבועות האחרונים, מערב אפריקה מוצאת עצמה במרכז סערה דיפלומטית חריפה, בעקבות האשמות חמורות שהושמעו על ידי החונטות הצבאיות השולטות במאלי, בורקינה פאסו וניז'ר. בסוכנות הידיעות "רויטרס" פורסם כי החונטות טוענות כי אוקראינה מעניקה סיוע צבאי לקבוצות מורדים הפועלות באזור הסאהל, תוך התערבות ישירה בסכסוכים הפנימיים במדינות אלה.

המשבר החל להתגלגל לאחר שדובר סוכנות הביון הצבאית של אוקראינה, אנדריי יוסוב, התייחס למבצע צבאי מוצלח של מורדים במאלי, שהביא למותם של חיילים ושכירי חרב רוסים מקבוצת וגנר. יוסוב ציין כי המורדים זכו למידע חיוני שהסייע להם להשיג את ניצחונם.

ממשלת מאלי, שניתקה את הקשרים הדיפלומטיים עם אוקראינה בעקבות ההצהרות הללו, ראתה בהן הוכחה למעורבות ישירה של קייב בסכסוך. ניז'ר, במעשה סולידריות עם שכנתה, נקטה צעד דומה. שתי המדינות האפריקאיות האשימו את אוקראינה בתמיכה בטרור בינלאומי, והגישו תלונה רשמית למועצת הביטחון של האו"ם.

אוקראינה, מצדה, דוחה בתוקף את ההאשמות, ומכנה אותן "חסרות בסיס ושקריות". קייב, העסוקה במלחמה קשה מול רוסיה בשטחה, טוענת כי מדובר בניסיון להטות את תשומת הלב מהסכסוך העיקרי.

אסון כבד היכה את הקהילה הפקיסטנית באיראן, לאחר שאוטובוס שהוביל עולי רגל התהפך בכביש מהיר במחוז יזד שבמרכז המדינה. בתאונה הקשה, שאירעה בשעות הלילה המאוחרות של יום שלישי, נספו 28 נוסעים ונפצעו 23 נוסעים נוספים.

על פי דיווחים ראשוניים של משטרת התנועה האיראנית, התאונה נגרמה כתוצאה מכשל טכני במערכת הבלימה של האוטובוס. כוחות ההצלה הוזעקו במהירות למקום האירוע, ופינו את הפצועים לבתי החולים הקרובים. למרבה הצער, למרות מאמצי הרופאים, 11 נשים ו-17 גברים לא שרדו את הפגיעות הקשות.

מנכ"ל ניהול המשברים של מחוז יזד מסר כי מצבם של שבעה מהפצועים מוגדר קריטי, ושישה נוספים כבר שוחררו מבית החולים.

וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ (דברים דברים י,יב)

בגמ' במנחות (מג,ב) מצינו תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך, ופי' רש"י קרי ביה מאה, רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי, כיון שאין בשבת ויו"ט י"ח ברכות בתפילה היה משלימם בבשמים הטעונים ברכה.

ובתוס' שם כ', בד"ה שואל מעמך פי' ר"ת דהוי מלא ויש מאה אותיות , וי"מ דמה עולה בא"ת ב"ש מאה ובקונטרס פירש אל תקרי מה אלא מאה כלומר שחייב ק' ברכות וי"מ כדי להשלים מאה באותיותיה וכי קרית מאה הרי כולן.

וכ' הטור אוח (מו,ג) ועל כן תקנו חכמים ז"ל אלו הברכות על סדר העולם והנהגתו, להשלים ק' ברכות בכל יום, וצריך כל אדם ליזהר בהם, והפוחת אל יפחות, והמוסיף יוסיף על כל ברכה וברכה שנתקנה לו.

ובבית יוסף שם (מו,ג) ומניין מאה ברכות כך הוא: בלילה כשהולך לישן מברך "המפיל חבלי שינה", ובשחר מברך נטילת ידים ואשר יצר, וכו', ובשבת חסר בכל תפילה י"ב ברכות, וברכת התפילין, וכו' וכתוב בשבלי הלקט בשם גאון, דמשלימין הברכות עשרים בשבת, שקורין בתורה ז' בשחרית וג' במנחה, ומברך כל אחד אחת לפניה ואחת לאחריה, הרי עשרים ברכות, והמפטיר מברך שבע. וכן כתוב בהגהות מיימוניות פרק ז מהלכות תפילה בשם רא"ם, דברכות שמברכין הקוראים בתורה וברכות המפטיר עולין לשומעיהן לחשבון, וכן כתב הרא"ש בסוף פרק הרואה.

ומשמע מדברי ההגהות שם דדוקא כששומעין אותן ועונין אחריהם אמן. ולי נראה דאפילו אם אומרים אותם בלחש, כיון שהשומעים יודעים איזו ברכה הוא מברך ומכוונים לצאת בה ידי חובתם ועונין אחריה יוצאים, כדאמרינן  שבבית הכנסת של אלכסנדריא היו מניפין בסודרין להודיע שסיים שליח צבור הברכה ויענו אמן, אלמא שהיו עונים אמן אף על פי שלא שמעו הברכה, דכיון שיודעין איזו ברכה סיים די בכך, וכמו שכתב (בסי' קכד) כיון שיכול לענות אמן אף על פי שלא שמע, משמע דהכי נמי נפיק ידי חובת אותה ברכה בכך.

ובב"ח או"ח (מו,ג) כלומר לא יסמוך כל אדם על עניית אמן ושלא יברך בעצמו אעפ"י שהוא בקי בהן דפשיטא דחובה היא על כל יחיד ויחיד וכו' ולא יסמכו על עניית אמן כי איכא סכנת מיתת ק' ישראל בכל יום כמו שהיה קודם שתקן דוד ק' ברכות אלו דלא מהני עניית אמן אלא לע"ה שאינן יודעין לברך אבל היודע צריך לברך והא דכתב הגאון ע"ל בגי' ק' הוי כי בכל יום היו מתים.

ובכד הקמח (ערך ברכה) כ' אסור להתעצל מלהשלים בכל הברכות וצריך שיזהר שלא יקלו בעיניו, כי מן הדברים שהם קלים בעיני אדם יגיע אליו העונש לפי שעובר עליהם תמיד והרי הוא נענש בחטא הקל שהוא חוזר לחמור והוא שאמר דוד ע"ה (תהילים מט,ו) עון עקבי יסבני, עון שדשתי בעקבי יסובני, מן התורה דכתיב (ברים י,יב) ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך. ואמרו ז"ל אל תיקרי מה אלא מאה, ועוד תמצא בפסוק צ"ט אותיות ועם תוספת אל"ף במה יעלו מאה. מן הנביאים שכן מצינו בדוד דכתיב (שמואל ב' כג,א)  נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על על בגימטריא מאה. מן הכתובים דכתיב  (תהילים קלא)  הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' כי כן בגימטריא מאה, ונראה מכל זה כי משה רבינו ע"ה יסדם תחלה ואחר כך שכחום וחזר דוד ויסדן ואחר זמנו של דוד שכחום וחזרו חכמי התלמוד ויסדום.

ובבן איש חי פרשת בלק, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל (במדבר כד, ה), וזה שכתוב מה טובו אוהליך יעקב תיבת "מה" קאי על מאה ברכות כמו שאמרו רבותינו ז"ל על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך" אל תקרי מה אלא מאה, וזהו ע"י מה הם מאה ברכות "טובו אוהליך יעקב" יסתלק המות אשר טומאתו חמורה שמטמא באהל, גם ע"י מה הם מאה ברכות תזכה בארץ הלזו שנעשית משכנותיך ישראל שלך היא ע"י הברכה, וכמו שכתוב "והארץ נתן לבני אדם" היינו לאחר ברכה

אם מאה ברכות מדאורייתא או מדרבנן

ובשדי חמד (מערכת ח, כלל לד) חקר אם חיוב מאה ברכות הוא מדאוריתא או מדרבנן, וכתב הרב דובב שפתי ישנים דלרש"י שהביאו התוס' במסכת מנחות ד' מ"ג ע"ב הוי מן התורה ולפירוש אחרים הוי מדרבנן, וכך כתוב בכתיבת יד הרב מוהר"י אליקים וספר דובב דסובר דהוא מן התורה, אמנם ברש"י אפ"ל שהוא אסמכתא ומדרבנן ולא נחלקו בזה, ודעת הרב בעל הלכות גדולות והרב מוהר"ש בן גיברול דסברי דהוא מן התורה, ובשתי ידות (ד' ק"א ע"ב) ובתפלה לדוד (ד' א') כ' דדעת הרמב"ם והרמב"ן דהוא מדרבנן, והחיד"א במחזיק ברכה (רץ,א) הוכיח ממה  שר"ה בריה דר"א בשבת וביום טוב שהיה טורח במיני מתיקה ומזה שייחס הש"ס דוקא אליו משמע דהוא דוקא היה מצויין לטובה ומשמע שזה ממדת חסידות, וודאי דאין לומר שהוא חיוב מן התורה, אמנם לכאורה גם אם זה מדרבנן איך יתכן שלא יהיה זה חיוב גמור על כל אדם דחייב לטרוח בגופו וממונו לקיים חיובו שיהיה חייב כל אדם כפי יכלתו, ועל כל פנים לומר שיהיה חיוב מן התורה אין לנו הכרח מדברי רש"י כלל.

ובמשנה ברורה (אוח מו,יד) כ' שהטעם לפי שהיו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל תיקן דוד ע"ז לברך מאה ברכות בכל יום. וכו', וכתב המ"א דלא יכניס עצמו בחשש ברכה שאינה צריכה משום מצות ק' ברכות, וכן בסי' רפד,ג צריך לכוון לברכות הקוראים בתורה ולברכות המפטיר ויענה אחריהם אמן ויעלו לו להשלים מנין מאה ברכות שחיסר מניינם בשבת.

ובמשנה ברורה (סי' תרכב סק"ה) כ' על דברי הרמ"א שאין אומרים אין כאלוקינו ביו"כ, לפי שבשבת אומרים כן כדי למלאות החסר ממאה ברכות בכל יום וביוה"כ איכא הרבה שבחים וא"צ למלאות בזה גם פטום הקטרת א"צ לומר שהוא כלול בעבודה אבל נראה יותר טוב לאומרו ביחידות שהרי סמני הקטרת לא הוזכרו בעבודה [ט"ז] וגם המ"א כתב שיש לאומרו.

סעודה שלישית למאה ברכות של שבת

ובשו"ת שבט הלוי (חלק ה' סי' כג) ובתשובות והנהגות כ' לגבי מה שמברכים ברכת המזון של סעודה שלישית במוצש"ק ולפעמים זה בר בלילה האם מצטרף לחשבון מאה ברכות של יום שבת, דמשמע מדברי המג"א סי' מו דביוה"כ כיון שמפסיקים מבעוד יום חסר סעודה אחת דהיינו של ערב יוה"כ ומשמע שסעודה של מוצאי יוה"כ נחשב לחשבון מאה ברכות וכ"ש ברכת המזון של סעודה שלישית שהתחיל מבעוד יום ושייכת לשבת ממש.

ובנתיב חיים שם הק' על המג"א דסעודת מוצאי יוה"כ שייכת ליום שאחריו היינו דוקא בסעודה של מוצאי יוה"כ שהיא סעודה של יום אחר אבל בסעודה שלישית לכו"ע מצטרף וכן כל הפוסקים הביאו דברי המג"א כפשוטן, ובמה ששאל אם נשים חייבות בתקנת מאה ברכות דמפשטות דברי הב"י והפוסקים משמע דחיוב מאה ברכות הוא חיוב כל אדם וחשבו טלית ותפילין ועוד ברכות שלא שייכות אצל נשים ולא כתבו נשים מאי, אלא צ"ל שפשיטא ליה שלא שייכת התקנה אצל נשים.

הוקם על – מאה ברכות

עוד מקור מצינו במדרש רבה פרשת קרח על הפסוק בשמואל ב' (פכ"ג) 'נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על', ופי' המפרשים שם שהקם על היינו מלכותו למעל, ודרש במדרש רבה שהקם על היינו כנגד מאה ברכות (ובמדרש תנחומא כ' שעל גימטריא מאה) שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים ובא דוד ותקן להם מאה ברכות כיון שתקנם נעצרה המגפה.

ובטור הביא זה בשם רב נטוראי גאון והוסיף שלא היו יודעים ישראל על מה היו מתים המאה אנשים כל יום עד שחקר דוד והבין, והלבוש כתב שהבין ברוח קדשו שהיה מפני שלא היו משבחים ומברכים כראוי להשי"ת על כל טובותיו שהשפיע עליהם על כן היו מתים בעונש הזה וכשתקן להם מאה ברכות פסקו מלמות, והב"ח שם כתב שהטור הורה להיות נזהרים לברך מאה ברכות ולא יקלו לסמוך רק על עניית אמנים כי יש סכנת מיתת מאה מישראל בכל יום כמו שהיה קודם שתקן דוד מאה ברכות אלו.

וכתב בעל הטורים (דברים ו,ז) ובשכבך ובקומך תגין הק', לומר כשיעמד בבוקר יתפלל מאה ברכות וינצל מצ"ח קללות ועוד ב', גם כל חולי וכל מכה.

דעת הרמב"ם בחיוב מאה ברכות

ברמב"ם פסק (פ"ג מהלכות תפילה הי"ד) חייב אדם לברך מאה ברכות בין היום והלילה ומה הן מאה ברכות אלו וכו', ובהלכה ט"ו כ', בשבתות וימים טובים שהתפלה שבע וכו' צריך להשלים מאה ברכות מן הפירות, ובהלכה ט"ז כ' כיצד אוכל מעט ירק ומברך לפניו ולאחריו וחוזר ואוכל מעט מפרי זה ומברך לפניו ולאחריו ומונה כל הברכות עד שמשלים מאה בכל יום.

והק' על דברי הרמב"ם למה צריך לחשב איזה ברכות מברכים והלא יכול לצאת בכל ברכות שמברך, ועוד קשה דמשמע מהרמב"ם שבשבת ויו"ט אין מחשיבים קריאת התורה וההפטרות בחשבון של הברכות וכן לא הביא קידוש ומוסף ומשמע שרק שלש תפילות עולות ומשלים רק ע"י שאוכל פירות ומברך לפניה ולאחריה.

ונראה בזה דהנה הרמב"ם הביא חיוב מאה ברכות בהלכות תפילה, ובהלכה א' כ' כשתקנו חכמים דברי תפלות אלו תקנו ברכות אחרות לברך אותן בכל יום אלו הן, כשיכנס אדם למיטתו לישן בלילה מברך, המפיל וכו' ומשמע שחיוב מאה ברכות הוא חלק מחיוב תפילה, ויש חיוב של שלש תפילות וצריך להשלים חיוב תפילה של כל יום בהשלמת מאה ברכות אבל המאה ברכות הם רק אלה שמברך בכל יום ורק ברכות שמסדר היום ולכך פרט הרמב"ם את הברכות ממש, שרק באלה הוא יוצא שרק הם מסדר היום ואין יוצא בקריאת התורה וההפטרה בשבת וקידוש ונר חנוכה ועושה מעשה בראשית ומשנה הבריות, שרק דברים הנצרכים לכל יום הם בכלל דיני תפילה ומשלים חיוב תפילה שלו שמברך על סדר היום ובכלל חיוב 'כי אם ליראה אותו' ועבודה שבלב.

השומע ברכה מחברו אם יוצא בזה

ובהליכות שלמה (תפילה כב,כד) כ' השומע ברכת שופר או סוכה וכדו' מחברו ויוצא בה ידי חובתו עולה לו ברכה זו לחשבון מאה ברכות וכן המברך ברכת המוציא בליל א' דפסח או בליל א' דסוכות כדי להוציא אחרים יד"ח והוא בעצמו אינו יוצא בזה או המקדש בבית חולים כמה פעמים וכדו'.

וכ' שם לבאר דאע"פ שהטור כ' שאין יוצא יד"ח מאה ברכות בשמיעת ברכות השחר מפי הש"צ ואפי' שיוצא בכל ידי חובת הברכה, ששאר הברכות דינם שונה משום שנראה ברור שברכות שיש להם מצוה של ברוב עם כברכת המצוות והנהנים בודאי עולים לחשבון מאה ברכות גם לגבי השומע, וכל דברי הטור הם לבי ברכות שתקנו במיוחד להודאה פרטית לכל יחיד ויחיד ולכך פשיטא שמועיל, כמוש"כ הפרי מגדים (סי' קכד משבצות סק"ד), ולא רק הברכות הנאמרות בלשון יחיד כגון שלא עשני גוי ושעשה לי כל צרכי אלא אפי' שאר ברכות כגון פוקח עורים וכדו' ג"כ הוא הודאה של כל אחד בפני עצמו שהקב"ה פוקח עיניו של כל אדם, אע"ג שנוקטים כהרא"ש שברכות הם על החסדים שהקב"ה עושה תמיד וגם סומא מברך פוקח עורים מ"מ עיקר תקנתם היא היא הודאה לכל אחד לכך אין בזה ברוב עם, משא"כ בברכות של ברוב עם שיש הידור שאחד מברך ומוציא את כולם פשיטא שעולים למנין.

וכ' בהמשך דבריו וכן בתשובות והנהגות, שנשים אין חייבות במאה ברכות כל יום כיון שהחשבון כלול משלש תפילות וברכות קר"ש כיון שהם פטורות מחלק מהתפילות לכך אינם חייבות להשלים ע"י פירות וכדו' שבתענית וכדו' אין להם אפשרות.

ועוד כ' לגבי מי שטעה בתפילת שמונה עשרה ואמר ותן טל ומטר לברכה בקיץ או להיפך, אפי' שמצד הדין צריך לחזור, אין היתר לחברו לעבור לפניו בשעת התפילה כי בודאי יש לה שם תפילה וכן עולה לו לחיוב מאה ברכות, לא שאין יוצא ידי חובת תפילה.

באילת השחר (דברים י,יב) וכן הביא בתשובות והנהגות (ח"ב סי' קכט) כ' שהגרי"ז היה עולה לתורה בשבת ויו"ט למפטיר כדי להשלים למאה ברכות, אבל ביוה"כ שלא יוכל להגיע למאה ברכות היה עולה ללוי דסבר שהענין הוא דוקא מאה ברכות אבל אם לא יגיע למאה ברכות אין נ"מ במה שמוסיף עוד ברכות.

וכ' שהטור כתב על תקנת מאה ברכות וצריך ליזהר בהם  והפוחת אל יפחות והמוסיף יוסיף, ובשו"ע כ' חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום לפחות ומשמע מהלשון שיש מעלה בכל תוספת ברכה, וכן גם למי שלא יגיע למאה ברכות.

מעלת מצוות מאה ברכות

מובא בשם הגרש"ז אוירבך, שבאו שהיה מעורר מאוד לענין מאה ברכות כמו שצריך שזה המוסר הכי גדול, ומציל ממחלות ומפורענות, וכן הוסיף והתחזק בזה כל ימיו, וכן כששאלו אותו מה להתחזק בימי אלול, והשיב הגרשז"א: "איני יודע מה עליו להתחזק, אך אני כשלעצמי מתחזק בחודש אלול בעניין מאה ברכות בכוונה כיון שאמרו חז"ל עה"פ (דברים י, יב) 'ועתה ישראל' מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה' – 'אל תקרי מה אלא מאה', הרי שהדרך לזכות ליראת ה', שתהא אצלי מילתא זוטרתא, הוא ע"י מאה ברכות".

והראה לו באחד מספרי החסידות ע"פ מה שאמרו חז"ל 'אמרו לפני מלכויות שתמליכוני עליכם', ונודע שאמר האריז"ל שאין לומר וידוי בראש השנה שלא לעורר קטרוג ביום הדין, על אחת כמה וכמה אם יאמר 'מלכויות' מן השפה ולחוץ, והרי אמירת מלכויות הוא שאדם ממליך את הקב"ה על כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ולכן צריך שתהא האמירה בלב אמת.

ואיך יזכה האדם לומר מלכויות בלב אמת? לזאת עלינו להכין את נפשנו חודש לפני כן, והוא ע"י שמקבל על עצמו מר"ח אלול לומר מאה ברכות בכוונה בכל יום, להמליך את הקב"ה עליו מאה פעמים ביום, ושם לבו על מה שמוציא מפיו 'מלך העולם', כך אנו מקווים שיזכה לבוא לפני הקב"ה ביום ר"ה לומר מלכויות באמת, לאחר שכבר המליכו עליו שלושת אלפים פעמים בחודש אלול.

בדורות הקודמים היו הרבה מתענים בימי אלול, בדורות אחרונים נחלשנו ואין מרבים בתעניות. והרי כתוב במשנה ברורה שביום התענית צריך להשלים מאה ברכות. אז אם אין אנו מתענים, לכל הפחות נאמר מאה ברכות בכוונת הלב, שיהיה לנו איזה רווח ממה שאין מתענים. כי הברכות בכוונת לב, מביאות את האדם לדביקות בהשי"ת.

איצקוביץ' שרגיל לתזז בימי בין הזמנים בין מפל לנחל ומעדיף לעשות זאת בארץ, נאלץ לעשות זאת השנה בצל המלחמה שנותנת את אותותיה. כך התאפשר לאיצקוביץ' לבקר בצפת הריקה ממבקרים ובפעילויות לקטנטנים שיותר ממתקנים, יש מריבות על קרדיטים. איצקוביץ' בכל מקרה, מפרגן לכולם.

•

חשיפת איצקוביץ': בעיר חרדית במרכז הארץ, בה נעשו חילופי שלטון בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, שמחה וששון של ממש. סגן ראש העיר לשעבר, זכה בימים האחרונים בתביעת דיבה שהגיש נגד ראש העיר לשעבר שהאשים אותו בשוחד. השבוע, בית המשפט קבע כי מדובר בהוצאת דיבה ועל ראש העיר לשעבר נגזר לשלם סכום עם חמישה אפסים.

•

חשיפת איצקוביץ': בצל אירועי התקופה והחל מהשבוע, ראש הישיבה הגר"מ מאזוז החל למסור בין מנחה לערבית שיעורים ב-'שער הביטחון' מתוך הספר חובת הלבבות, וזאת במקום הנושאים שנמסרו במשך שנים רבות. למתפללים ולתלמידים הודפסו ספרים חדשים.

•

חשיפת איצקוביץ': עסקן חרדי בכיר שהצליח לפעול רבות בעיר בית שמש, והתגורר בשנתיים האחרונות בשכונת רמה ד' 4, שב במפתיע על עקביו וחזר למקום מגוריו הקודם, העיר ירושלים. איצקוביץ' מאחל יישוב טוב.

•

חשיפת איצקוביץ': ראש עיר חרדי הסיר תוכן בלתי הולם ממיצג אומנתי שערך בעירו לאחר שהפלג הירושלמי איים להפגין מול ביתו. ראש העיר שוחח עם הגרפיקאית והתוכן הוסר ברגע האחרון.

•

חשיפת איצקוביץ': בצל גזירת הגיוס האימתנית, אמרגן של אחד הזמרים הגדולים העדיף לנפוש השנה בצפון הארץ במקום יעדים שונים בחו"ל. הנימוק: צו עיכוב יציאה מהארץ, לאחר שהנ"ל נחשב לעריק וטרם הסדיר את מעמדו.

•

חשיפת איצקוביץ': מנייין מצומצם של בחורים, שהתארחו בשבת בביתו של יועץ חרדי בכיר, סיפרו כי היועץ חשף בפניהם מעט ממאגרי היין שלו ופינק אותם ביינות בשווי של אלפי שקלים. איצקוביץ' מברך פרי הגפן.

•

חשיפת איצקוביץ': שר חרדי העריך השבוע כי על אף התגובה הרופסת של חיזבאללה, מלחמה עם ארגון הטרור היא בלתי נמנעת.

•

חשיפת איצקוביץ׳: שר בכיר שלא מרבה להתראיין בתקשורת, החליט בזמן האחרון לערוך סבב ראיונות בתחנות הרדיו. לאחר אחד הראיונות, סינן השר בכעס: "אם הייתי מהצד השני ברור שהשאלות היו בטעם אחר".

•

לאיצקוביץ' נודע כי בשבת האחרונה, השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר שהה בנופש משפחתי במושב בצפון הארץ. השר הגיע למקום תחת אבטחה כבדה.

•

איצקוביץ' עדיין אחוז התרגשות מהשמחה הגדולה השרויה במעונו של מנכ"ל המחדש, עם היכנס בנו בבריתו של אאע"ה באולמי אפרתה, סמוך ונראה לציון מאמע רוחל. ויקרא שמו בישראל: דניאל ישעיה, על שמו של רב שייע בן ר' משה. איצקוביץ' שהוכה בסנוורים מרוב האור הגדול, לא הצליח לתעד את השטריימל ההדור של בעל השמחה שבורח ממצלמות.

מי שלא הצליח להימלט מהתמונות, הוא הבעל מנגן ויקיר המדור, ר' דוד קליגר. איצקוביץ' תיעד את קליגר והקלרינט, בניגון "אזמר בשבחין" המיוחס לרבי נחמן מברסלב.

בכניסה לאולם בו נערכה הברית האגדית, איצקוביץ' פגש את עורך הדין הרב נתן רוזנבלט, אחרי שהסתודד ארוכות. "יהיה מעניין בקרוב" הפטיר והותיר את איצקוביץ' במתח.

אותו קליגר נצפה השבוע במלון "ציפורי בכפר" עם נגן הגיטר והבוזוקי נתנאל הרצברג, כשהם משמחים את אורחי המלון. שרוליק רוזנברג מלך הסטטוסים – תיעד.

את השבוע חתם קליגר ג'וניור במעיין ספיר שבמורדות ירושלים. איצקוביץ' מתרענן כבר מהתמונה.

המפיק האגדי יוני כהנא וכיפת התכלת הנצחית, נחת לביקור בן יומיים ברומניה והתארח במלון אימפריאל שבהרי הקרפטים. במהלך הביקור התיישב כהנא להתוועדות כמיטב המסורת החב"דית עם ענק הזמר אברהם פריד.

רגע לאחר מכן, כהנא היה שקוע עמוק בניגון ארבע בבות המיוחס לבעל התניא, כשמסביב לשולחן שרים בדביקות פריד, הבעל מנגן אריק דביר והמנכ"ל משה מנת.

ואחרון מהקרפטים: שליח הרבי לעולם המוזיקה, הרה"ח אבריימל פריד, סיפר על ראשית דרכו במוזיקה, הרבה לפני שחלם לכבוש את הכיפה.

איצקוביץ' יצא כשליח 'המחדש' לבחון עבורכם את כלל אטרקציות 'בין הזמנים' בשלל הערים השונות והסתחרר. לא מהבלרינה, אלא דווקא משלל הקרדיטים הבלתי נגמרים והקרבות בין הערים השונות. העיקר שילדי החמד נהנו על הדרך.

ללא ספק את הכתר כותרים לעיר ביתר עילית, אשר עוד בזמן שחברי המועצה החדשים והצעירים בערים השונות עוד למדו בכולל, כבר יצאה לדרך עם 'ביתרלנד' ביוזמת ראש העיר הוותיק מאיר רובינשטיין שהגה את הרעיון לפני 11 שנה. איצקוביץ' ראה בדאגה את רה"ע רובינשטיין עם יו"ר שלומי אמונים והאבא הפוליטי של ביתר עילית, השר מאיר פרוש, כשהם מתיישבים על פוף לשעת סיפור עם ילדי העיר. לולי היה מקבל הוכחות מצולמות, 'איצקוביץ' היה חושש שהם נשארו שם עד עתה ללא יכולת לקום.

מי שליווה את השר פרוש, הוא יקיר המדור ויועצו הבכיר, שמעון בלוי, שבלט בהדרו במרכז הסיור. איצקוביץ' ששמע על כלי תקשורת שהסתבכו לאחרונה בתביעה על סכומי עתק, בשל פרסום תמונת ילדים, העדיף להותיר את הגולשים במתח…

מביתר עילית המשיך איצקוביץ' לעיר מולדתו בני ברק, שם היה ניתן לחשוב לפי היקף הפעילות ששלומי אמונים שולטת בראש העיר. באופן חסר תקדים, סיעות שלומי אמונים ומחזיקי הדת ארגנו באופן עצמאי פעילות חווייתית לילדים ובחורי הקהילות, והכל על טהרת הקודש. בשעת ערב מאוחרת פגשנו שם את ראשי אגודת ישראל, השר מאיר פרוש שהתאושש בינתיים מהפוף בביתר עילית, וח"כ ישראל אייכלר, כשהם מקבלים סקירה מקיפה מהנציגים המקומיים יוסי יעקבוביץ, אהרון אלבוים, שלמה פדר, ואבי לוין, בקבינט מאולתר. ידידנו הוותיק שמואל קרמרסקי, הדובר הבלתי נלאה של השר פרוש, נצפה בצד כשהוא מכין להפצה את הציוצים וההודעות.

ואחרון להיום של השר פרוש: איצקוביץ' חגג את נעילת החג, בהפנינג המשפחתי שהתקיים בגיא בן הינום. סמוך ונראה לגשר התלוי שנחנך גם הוא על ידי השר. פרוש שהגיע למקום חילק מאות ארטיקים לילדים שלא הסתירו את ההנאה. לצד השר נצפו מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים אייל חיימובסקי והאיש שהיה אחראי על כל התענוג: עמי בנדה. אם חשבתם שנפספס את קרמרסקי, טעיתם כמובן.

בכניסה למתחם ביתר לנד, מהאייטמים הקודמים, איצקוביץ' פגש את יו"ר איחוד הצלה ביתר שמשי האגדי יחד עם חבר המועצה יוסי יונה וכל הצוות ביום מיוחד לילדים המיוחדים ומשפחות המתנדבים בעיר.

איצקוביץ' שלא הפסיק לקפוץ במתנפחים השבוע, קפץ למתחם האגדי של איחוד הקהילות הספרדיות בבני ברק בשטח חצר סמינר אור החיים, בהכוונת סגני ראש העיר הרב שלמה אלחרר והרב אליהו שושן, הכולל 2 מתחמים יבש ורטוב הגדול מסוגו בעיר. איצקוביץ' העמיד את הגוורדיה לתמונה.

באחד מטיוליו השבוע, איצקוביץ' לא יכל לפספס את הרגע בו איש התקשורת ישראל כהן נצפה בטובע בכדורים יחד עם הבן יקיר.

רגע מטלטל במיוחד היה השבוע בכינוס מיוחד שערך הנגיד מוטי זוננפלד, במהלכו אלחי דנינו, שבנו אורי חטוף בעזה, התפרק בבכי בשירת 'המקום ירחם עליהם'. איצקוביץ' הזיל דמעה.

קודם לכן נצפה אותו דנינו בשיחה ממושכת באירוע עם חבר הקבינט המדיני ביטחוני וסגן ראש הממשלה לשעבר אלי ישי.

אותו ישי נצפה השבוע חוגג יום הולדת לבן הזקונים שלו. איצקוביץ' מאחל מזל טוב.

ראש העיר עפולה, אבי אלקבץ, שנבצר ממנו להשתתף בשמחת הברית לבן העסקן הדגלאי הרב יוני פוזן מעפולה עילית, לא פספס לגמרי ודאג לשלוח מתנת הוקרה והערכה על פועלו הרב לטובת הכלל.

איצקוביץ' קפץ השבוע לבקר באולפן חדשות 14 ורגע לפני תחילת השידור פגש ביועץ התקשורת ישראל מאיר.

ואם ב-14 עסקינן, את הזמר והיוצר צח חכים ראינו עם הגיטרה בדרכו לביצוע מוצלח של שירו ״עלינו לשבח״ באולפן הערוץ במודיעין.

את הדתי של חדשות 12, המגיש עופר חדד, ראה איצקוביץ כשהוא מתחדש בחליפה חדשה באחת מחנויות הביגוד בבני ברק.

איצקוביץ' ביקר השבוע באולפני קול חי החדשים והיה חייב לתעד את צמד המגישים איתי גדסי ויענקל'ה פרידמן, עם אורח מיוחד: שלומי שטרן האיש והגיטרה.

מוזיקה

שמחת עולם המוזיקה: צמרת המוזיקה החסידית, אהרל'ה סמט, חיים ישראל, בערי וובר, שמוליק סוכות, פיני אינהורן, מקהלת היוקרה 'נשמה' ועוד עשרות זמרים ובעלי מנגנים הגיעו להשתתף בשמחת הברית של המלחין ובעל המנגן בנצי שטיין שהתקיימה באולמי הכרמים בבית שמש.

לאחר מכן, השתחל איצקוביץ' לשמחת השלישי למילה, לבנו של המלחין ובעל המנגן בנצי שטיין, שהתקיימה בבית ידידו איש העסקים ישראל קרפמן ולכד את אמן הרגש עוזיאל בסוד שיח עם דודי קאליש. רסיסי שמועה שחדרו לאוזנו של איצקוביץ' דיברו על פרויקט משותף של השניים שמתחמם לו לאיטו. נמשיך לעקוב.

את אותו דייטש ראינו השבוע ברגע של "לחיים" עם הנגיד העולה לבית ויז'ניץ, איש עולם הביטוח והמסתעף שרגי סנדרוביץ, שהפיק את שמחת נישואי אחותו והפתיע את המשפחה עם חופה מרגשת במיוחד בהגשתו של עוזיאל.

מאות בחורי ישיבת בית מתתיהו, התכנסו במוצ"ש נחמו לערב גיבוש והתעלות עם פתיחת קמפ תשפ"ד בהפקה נוצצת במהלכה הופיעו בערי וובר שאירח את שימי קפלן ודניאל אלישע בליווי יהודה גלילי, 'המנגנים' ומקהלת נגינה, בהנחיית שלום וגשל. בשיא הערב בוצעה מחרוזת אלול שהוקדשה לעילוי נשמת ראש הישיבה שנפטר לאחרונה ועין לא נותרה יבשה. בסיום הערב נסעו הבחורים להמשך הקעמפ מתוך התעלות ורגשי שמחה וגיל

עוד מהמופע בבית מתתיהו: "פיינע נייעס" גדול הזמר האמריקאי בערי וועבער התפעל מיכולותיו הנדירות של הזמר העולה שימי קפלן בהופעה המשותפת שלהם

איצקוביץ' תיעד את צוות השופטים בתחרות הנואם הבא בקעמפ של ישיבת מאור התורה שנערך בקמפוס ענק בבית שמש ונדהם לגלות בין השופטים גם את השר מיכאל מלכיאלי מנחם קולדצקי מהמחדש ויענקוש זילברמן. איצקוביץ' חשב עד היום שרק לשר ארבל יש שאיפות בתחום המשפט וגילה שחקנים חדשים בזירה.

בדרך לקליפ החדש 'א קבלת פנים אין בני ברק' בהשתתפות 15 זמרים, מקהלת מלכות, וקלידן הבית אושי לנדסמן, נצפו המשתתפים בחדרי הקפה הפזורים בארץ כשהם מתכוננים למעמד

נער הפלא בנצי קלצקין חגג סיום מסכת לאחר יגיעה ולימוד כל יום בשלושת השבועות כשאין אירועים. איצקוביץ השתתף בערב הבוטיק בבית שמש.

כוכב הזמר סנדי דינקל נצפה במסדרונות אחד הסופרים כשהוא חושף קליפ חדש שיצא בקרוב.

רבנים

מרן ראש הישיבה הגרב״ד פוברסקי ב׳דאצ׳ה׳ בשוויץ. לצידו חתנו הגאון רבי חיים פרץ ברמן ראש ישיבת פוניבז׳ והנגידים אלימלך ומשה טאבאק.

תמונה מרגשת. רבן של ישראל מרן הגר"ד לנדו ששוהה למנוחה בנתניה, עמל בתורה יחד עם החברותא המיתולוגי הגר"י לנדברג.

האדמו"ר מצאנז, עלה השבוע למעון הנופש של מרן הגר"ד לנדו, ששהה למנוחה בעיר נתניה.

לאחר הביקור, ערך מרן הגר"ד לנדו ביקור גומלין במעונו של האדמו"ר מצאנז בקרית צאנז בנתניה, כשהאדמו"ר חולק כבוד לראש הישיבה ומכבדו לשבת בכסאו. לאחר חצי שעה נפרדו לשלום. צילום: משה גולדשטיין

לילה לפני הניתוח, האדמו"ר מרחמסטריווקא נועד עם המונים מחסידיו מחוץ לבית מדרשו בגבעת משה בירושלים.

ראש הישיבה הגר"מ מאזוז קיבל השבוע במעונו את חבר הקבינט ושר האנרגיה אלי כהן שעלה למעונו לברכה והתייעצות בעניני השעה. השר התקבל בחמימות רבה, וזכה לברכה מיוחדת. השר עדכן את ראש הישיבה בנושאים החשובים העומדים על הפרק, וכן שוחח עמו על סוגיית גיוס בני הישיבות.

סייעו בהכנת המדור: מנחם קולדצקי, ארי כהן, משה נוי, וישראל רוזן

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: itzkowitz@hm-news.co.il או לפלאפון-058-4742968.

גל פיטורים נרחב סוחף את ונצואלה בעקבות הבחירות הנשיאותיות השנויות במחלוקת שהתקיימו בחודש שעבר. לפי עדויות של עובדים ואיגודי עובדים, יותר ממאה עובדים בחברת הנפט הממשלתית PDVSA, המהווה עורק החיים של הכלכלה הוונצואלנית, נאלצו להתפטר מתפקידיהם בשל דעותיהם הפוליטיות. בנוסף, פיטורים דומים דווחו גם במשרד הנפט ובחלקים נוספים במגזר הציבורי.

הממשלה הוונצואלנית, בראשות הנשיא ניקולס מדורו, הכריזה על ניצחונו בבחירות, אך האופוזיציה דוחה את התוצאות מכל וכל, וטוענת כי מדובר בזיוף בוטה. לפי נתונים חלקיים שפורסמו על ידי האופוזיציה, המועמד שלה, אדמונדו גונזלס, זכה בניצחון מוחץ.

טיהור פוליטי שיטתי

גל הפיטורים הנוכחי מצטרף לרשימה ארוכה של פעולות שלטונות ונצואלה שמטרתן לדכא את האופוזיציה ולשמר את שלטונם. מאז עלייתו לשלטון של מדורו בשנת 2013, עדים תושבי ונצואלה למתקפה חסרת תקדים על מוסדות הדמוקרטיה, על חופש הביטוי ועל זכויות האדם.

סיפור מרגש מגיע אלינו מיפן: טומיקו איטוקה, ילידת 23 במאי 1908, המתגוררת בעיר אשייה, עומדת לשבור שיא עולמי ולהכתר כאדם המבוגר ביותר בעולם. ההישג המרשים הזה מגיע בעקבות פטירתה של מריה ברניאס, ספרדיה בת 117, בתחילת השבוע.

קבוצת מחקר גרונטולוגית בארצות הברית אישרה כי איטוקה, מטפסת הרים חובבת בעברה, עומדת לרשום את שמה בספרי השיאים של גינס כאדם החי המבוגר ביותר על פני כדור הארץ. החדשות המרגשות התקבלו בהתלהבות רבה ביפן, שם איטוקה נחשבת לסמל לאריכות ימים ובריאות.

מקרה של איטוקה מעלה מחדש את השאלה המרתקת: מהו סוד אריכות הימים? חוקרים ברחבי העולם מנסים לפענח את התעלומה הזו שנים רבות, ומחקרים רבים מצביעים על חשיבותם של גורמים גנטיים, תזונה בריאה, פעילות גופנית קבועה ומצב נפשי חיובי. אך אנו יודעים שבסופו של דבר הכל בידי שמים וימיו של אדם נקצבים לו ע"י ה'.

העולם הערבי נפרד היום מאחת הדמויות הבולטות והמורכבות בתנועה הלאומית הפלסטינית. פארוק אל-קדומי, מי ששימש בעבר כיו"ר תנועת פתח, נפטר בעמאן, בירת ירדן, בגיל 93.

אל-קדומי, שהיה ידוע בעמדותיו הניציות, צעד לאורך השנים בנתיב פוליטי סבוך. למרות קרבתו ההיסטורית ליאסר ערפאת, הוא בחר להתנגד בתוקף להסכמי אוסלו, צעד שהוביל להיחלשות הקשר בינו לבין מנהיג הפתח המיתולוגי. החלטתו להישאר בתוניסיה בעוד מרבית ההנהגה הפלסטינית שבה לשטחים, סימנה את תחילת התרחקותו ממוקדי קבלת ההחלטות בתנועה.

עמדותיו הבלתי מתפשרות של אל-קדומי, ובמיוחד דרישתו להמשיך במאבק המזוין נגד ישראל, העמידו אותו בעימות מתמשך עם ההנהגה הנוכחית של הרשות הפלסטינית, ובראשה אבו מאזן. למרות המחלוקות, הן יו"ר הרשות והן תנועת חמאס מיהרו לפרסם הודעות הספד, מה שמדגיש את מעמדו המורכב בזירה הפלסטינית.

עימות חריף במועצת הביטחון: ישראל והרשות הפלסטינית מחליפות האשמות קשות

מתיחות גבוהה שררה היום באולם מועצת הביטחון של האו"ם, כאשר נציגי ישראל והרשות הפלסטינית התעמתו בחריפות במהלך דיון על המצב במזרח התיכון. הנציג הפלסטיני, ריאד מנסור, פתח במתקפה חסרת תקדים כאשר האשים את ישראל בביצוע "רצח עם", האשמה המהווה הסלמה משמעותית ברטוריקה הדיפלומטית.

בתגובה, נשא שגריר ישראל החדש לאו"ם, דני דנון, את נאומו הראשון בפני המועצה. דנון לא היסס להשיב מלחמה שערה, ופנה ישירות לעמיתו הפלסטיני בשאלה נוקבת: "מר מנסור, את מי בדיוק אתה מייצג כאן היום? האם אתה מייצג את חמאס? ארגון טרור?" השגריר הישראלי המשיך והאשים את מנסור בהיעדר גינוי לפעולות חמאס מאז ה-7 באוקטובר, וטען כי "אם אתה לא יכול לגנות אותם, אתה אחד מהם!"

דנון לא הסתפק בכך, והמשיך במתקפה אישית חריפה על מנסור, כשכינה אותו "מחבל בחליפה" וטען כי הוא אינו מייצג את העם הפלסטיני. השגריר הישראלי סיים את נאומו במסר תקיף למועצת הביטחון, באומרו: "הימים בהם דם יהודי נשפך ללא תגובה – נגמרו. הימים בהם העם היהודי היה נתון לחסדיהם של עריצים נגמרו. אנו אדונים לעצמינו ונפעל נגד מי שפועל נגדנו." העימות החריף מדגיש את העמקת המשבר הדיפלומטי בין הצדדים ומעלה שאלות לגבי היכולת לקדם פתרונות מדיניים בעתיד הקרוב.

מוקדם יותר היום, מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו מחסן אמצעי לחימה ששימש את ארגון הטרור חיזבאללה במרחב אל ג'בין שבדרום לבנון. לאחר התקיפה זוהו פיצוצי משנה המעידים על הימצאותם של אמצעי לחימה רבים במחסן שהותקף.

כמו כן, מטוסי קרב ומסוקי קרב תקפו מבנים צבאיים של הארגון במרחבים עייתא א-שעב ומיס אל ג'בל שבדרום לבנון. בנוסף, צה"ל תקף בירי ארטילרי במרחבים שובא, עייתא א-שעב, וואדי חמול שבדרום לבנון.