חודש: ספטמבר 2024

אגד מציגה חיבור לשורשים היהודיים: 91 שנים לאחר הקמתה, קבוצת אגד היא כיום אחת מחברות התחבורה הציבורית הגדולות באירופה. אך מעבר להיותה ענקית תחבורתית, אגד היא משפחה גדולה המחוברת לשורשיה היהודיים. בשבוע שעבר, התכנסה משפחת אגד לטקס מרגש במיוחד – הכנסת ספר תורה למטה הקבוצה בבית דגן. 

לראשונה מאז הקמתה, מוכנס ספר תורה למטה החברה הראשי בבית דגן. הספר נכתב על ידי סופר הסת"ם המומחה הרב אברהם ששפורטס, ונתרם במשותף על ידי הנהלת הקבוצה, קרן קיסטון וועד העובדים הארצי.

את האירוע כיבדו בהשתתפותם בין היתר, הג"ר דוד לאו, הרב הראשי לישראל, רבה של חולון הג"ר נתן נטע לנדמן שאף כתב אות בספר התורה, מפקד מג"ב ניצב בריק יצחק, מפקד מג"ב דרום נצ"מ אלי גוזלן, אבי פרידמן יו"ר דירקטוריון אגד, גלעד ריקלין מנכ"ל אגד, גיל דויטש, רוני בירם ונבות בר מייסדי קרן קיסטון, יעקב ואחניש יו"ר ועד העובדים הארצי, אלי דדון ראש המועצה המקומית בבית דגן ועוד. את האירוע ליוותה להקת הרבנות הצבאית והשתתפו בו גם לוחמי סיירת גולני וגדוד 51.

איתמר אדלשטיין רמ"ט מנכ"ל אגד, שהנחה את האירוע, אמר כי "בשנים האחרונות, אגד חווה צמיחה אדירה ופועלת גם בתחומי הנדל"ן, התחזוקה, ההיסעים ומפעילה את הרכבת הקלה בגוש דן.. ולצד השינוי המבני, ההתפתחות והצמיחה, אגד נשארה משפחה, הרוח נשארה אותה הרוח".

לאחר שהודה לקהל הנאספים, הוסיף אדלשטיין: "על הפרוכת שמכסה את ארון הקודש כתבנו "עץ חיים היא", כסמל לשורשיות, היאחזות בקרקע וצמיחה, לצד שמותיהם של ארבעה מילדי משפחות עובדי הקבוצה שנפלו במלחמת חרבות ברזל ואשר הספר נתרם לעילוי נשמתם – סמל נתיב קוצרו, סמל ראשון רועי דאוי, סמל אוריאל סגל, ורב פקד ניסים לוגסי הי"ד.

במהלך האירוע, סיפרו האחים השכולים על אחיהם שנפלו על הגנת ארץ ישראל. כמו כן, נישאו תפילות לשובם של החטופים אגם ברגר ועמרי מירן, על ידי בני משפחתם שהינם עובדי אגד – מירב ברגר אמא של אגם, ונדב מירן אחיו של עמרי. בנוסף, הועלה זכרו של אברהם מונדר הי"ד, דודו של עובד אגד מאור בנדץ, שנחטף ונרצח בשבי.

לאחר מכן הוזמן הרב הראשי לישראל, הג"ר דוד לאו, לשאת דברים. הרב לאו הדגיש את החשיבות של האחדות בין כל בני ישראל. "התורה אומרת: "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ… ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". המשמעות היא, שאנחנו בוחרים בחיים ונותנים להם ערך וחשיבות גדולה. זכינו, ואנחנו בדור שבו מקוים בנו "הוא יגאל אותנו בקרוב". אנחנו כבר נמצאים כאן, בסיומה של ההבטחה, "ויקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ", אני מניח שבין היושבים כאן יש יוצאים מגלויות שונות וממדינות שונות. הגענו לכאן, וכולנו בדור הנוכחי ילדי הארץ, ומה שאנחנו צריכים לשפר, הוא את סיום התפילה "חברים כל ישראל", באחדות בין כולנו. 

"ללא ספק", הדגיש הרב הראשי, "הפעילות הגדולה של קבוצת אגד, מאוטובוסים והסעות, רכבת קלה וכל אמצעי ההיסעים, מחברת בין כל ישראל, ומי ייתן וגם בלבבות נתחבר. כמו שאפשר לקחת אדם מקצה אחד של המדינה ולחבר אותו עם הקצה האחר, כך עלינו לאפשר לכולם להיות יחד חברים. זו מטרה גדולה וחובה גדולה. 

"כאן, בספר התורה, מונצחים ארבעה שמות, ממקומות שונים, וכאן אנחנו מבקשים, ומתקבצים יחד, חברים כל ישראל – שיגיע זמנה של הגאולה והישועה, בזכות ספר התורה המאחד בין כולנו. נביט אל ארבעת המונצחים בספר התורה, על עצי החיים, ונתפלל שנזכה לחגוג יחדיו גם בשובם הביתה של אור ואגם, תוך דביקות במורשת אבותינו. 

הרב הראשי הוסיף: "אני רואה כאן את המשפחות של אגם ועומרי החטופים, אף אחד מאיתנו לא יצליח להבין מול מה הם מתמודדים. כולנו מתפללים שנראה אותם בקרוב מאוד חוזרים בריאים ושלמים".

מפקד מג"ב אלי גוזלן, הדגיש את המשכיות העם היהודי והשרשת הערכים שמסמל ספר התורה. "בשביעי באוקטובר התעוררנו לבוקר נורא. איבדנו לוחמים יקרים, ובהם רב פקד ניסים לוגסי הי"ד, שנלחם במחבלים הארורים ושילם על כך בחייו. 

"אני נוהג לומר ללוחמים שלי מתוך המשנה באבות: "לא עליך המלאכה לגמור, ואי אתה בן חורין להיבטל ממנה". אנחנו חוליה בשרשרת הדורות של העם הזה, ונלחמים שיהיה פה עתיד טוב יותר. כך התורה מסמנת עבורנו את ההמשכיות והשרשת של העם שלנו". 

מנכ"ל אגד גלעד ריקלין הדגיש את שיתוף הפעולה המלא בין הנהלת הקבוצה, קרן קיסטון וועד העובדים בהכנסת ספר התורה. "אגד עברה בשנים האחרונות הרבה שינויים. היינו אגודה שיתופית והפכנו להיות חברה, נכנס משקיע לאגד והרחבנו את הפעילות שלנו משמעותית, אבל הרוח שלנו והערכים שלנו והאנשים שלנו נותרו כמו שהיו קודם. לאורך כל תקופת המלחמה העובדים שלנו עבדו ונתנו שירות, למרות המצב הביטחוני והם עושים שליחות שמספקת שירות לאזרחים, תורמים לחוסן הלאומי ומשפיעים על מרקם החיים במדינה כולה, וזה קורה כל הזמן, אפילו בשעות האלו בקריית שמונה.

הכנסת ספר התורה בימים אלה היא סמל. סמל לחיים, לזיכרון, לאחדות. סמל לרוח החברה שלנו, לערכים שלנו, למסורת שלנו, ולא פחות מכך – סמל לעתיד שלנו.

"כולנו מתפללים לשובם של אגם ועמרי", אמר ריקלין. "האירוע של הכנסת ספר התורה נעשה בשיתוף פעולה מלא עם קרן קיסטון וזו ההזדמנות להודות להם וגם ליו"ר ועד העובדים הארצי. זה מלמד שביחד ובשיתוף פעולה אפשר לעשות הרבה דברים טובים".

היה זה ערב של זיכרון, אבל גם ערב שבו ספר התורה סימל את נצחיות העם היהודי והתקווה לטוב. ערב של כאב, וגם ערב של תקווה – תקווה עמוקה ואמונה בנצחיות עמנו שעוד יבואו ימים טובים יותר מאלה, בזכותה של שרשרת הדורות שספר התורה האלמותי מסמל.

אתמול (א') נערך טקס סיום הכשרת מחלקת הלוחמים החרדים הראשונה בשירות חובה במשמר הגבול בבית הספר החילי שבבית חורון במעמד השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, מפקד משמר הגבול, ניצב בריק יצחק, סגן מפקד מג"ב, תת-ניצב נחשון נגלר, מפקד בית הספר החילי, תת ניצב ג'יהאד חסן, רב משטרת ישראל, ניצב משנה רמי ברכיהו, מפקדים לוחמים ומשפחותיהם.

בפעם הראשונה בהיסטוריית החיל, לפני כארבעה חודשים, התגייסה מחלקה חדשה של מגויסים המקיימים אורח חיים חרדי, לשירות חובה במשמר הגבול. למחלקה ניתן השם "אבנט", על שם האבנט שבבגדי הכהונה.

בארבעת החודשים האחרונים, עברו הלוחמים הכשרת לוחמי מג"ב מלאה שכללה לחימה בשטח בנוי, לחימה בשטח פתוח, הגשת עזרה ראשונה, סמכויות שיטור, כושר גופני ומבצעי, קרב מגע, טיפול בהפרות סדר ושימוש באמצעי פיזור, שדאות, הכשרה ערכית הכשרות נהיגה לרכבים מבצעיים, הכשרה טכנולוגית לאמצעים מתקדמים והתנסות מבצעית בשטח.

החיל התאים את ההכשרה לצרכיהם של הלוחמים, במהלכה השקיעו זמן גם בלמידה ובהכשרה מקצועית ללוחמה וגם בתפילות ובשקידה על תכני דת בליווי רבני מג"ב. לפני כשבוע, לקראת סיום הכשרתם, ביצעו הלוחמים התנסות מבצעית בשטח ולקחו חלק מפעילות גדולה שהתקיימה במחנה הפליטים שועפט שבגזרת עוטף ירושלים. החל משבוע הבא, המחלקה תצטרף לכוחות מג"ב עוטף ירושלים ויפעלו במשימות החשובות להגנת העיר, למניעת חדירת שוהים בלתי חוקיים ולסיכול טרור בגזרה במטרה להגן על מדינת ישראל.

שילובם של חרדים לשירות במשטרת ישראל ובמשמר הגבול מתבצע כחלק ממדיניות השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, שבירך את הלוחמים בטקס ואמר:
"המהלך הזה הוא לא רק תוספת כוח למשטרה, לא רק עוד אנשים איכותיים מאוד שמגיעים לחזק אלא מהלך אסטרטגי עצום: אנחנו עם אחד, לב אחד וכולנו כאיש אחד. במהלך חודשי ההכשרה, קיבלתם את הכלים המקצועיים המיטביים של מג"ב, והיום אתם הופכים ללוחמים מן המניין.

המהלך הזה שביצענו, במאמצים כבירים, והיו הרבה מכשולים, לייצר מסלול לגיוס לוחמים חרדים לשורות מג״ב – הוא חשוב מאוד. מג"ב ביצע התאמות רבות ומאמצים רבים על מנת לפתוח את המסלול הזה, אליו יכול להתגייס כל צעיר חרדי – ולקבל את כל המעטפת הרוחנית הדרושה לו. להתגייס חרדי לשירות – ולהשתחרר חרדי מהשירות. אני רוצה להגיד לכם, 31 הלוחמים היקרים שמסיימים היום את ההכשרה: אני גאה בכם מאוד. המדינה גאה בכם, המשפחות שלכם גאות בכם. עם ישראל גאה בכם!

אני בטוח שתהיו לוחמים נפלאים, תעשו עבודה מצוינת ותחוו שירות משמעותי. יש לכם גיבוי מלא ממני. דברי חז"ל מסמלים יותר מכל את מי שאתם ומה שאתם כאן במג"ב: שילוב של לוחמה, לצד לימוד תורה. ספרא וסייפא. זה האידיאל, זו האמת ואין בלתה, אתם מוכיחים שאפשר לעשות את הדבר הזה!"

מפקד משמר הגבול, ניצב בריק יצחק אמר: "בפתחה של שנה חדשה הבאה עלינו לטובה, מברכים אנו על בשורה חדשה לחיל ולחברה הישראלית, ומבקשים כדברי הנביא ישעיהו לחבר בין הרוח וסמלי המסורת לבין המעשה – השירות למען עם ישראל כשלנגד עינינו אבני הביטחון. זהו מהלך ייחודי, ראשון מסוגו ופורץ דרך, אשר מעיד בימים אלו יותר מתמיד על טיבה ויופיה של החברה הישראלית ועל הערבות ההדדית הקיימת בה. מתוך בחירה שאינה מובנת מאליה, אך בימים אלו מתבקשת ומחייבת המציאות, החלטתם לקשור גורלכם עם חובשי הכומתות הירוקות ולהימנות עם המשרתים בשורת החיל המפואר שלנו. תקווה שתהיו אתם אלו שתסללו את הדרך גם לבאים אחריכם. ועם האיכויות והנחישות שפגשתי כאן זה ללא ספק יקרה – אני מבקש לחזק את הלוחם יוגב ביטון ומשפחתו, שמזה זמן רב מפונים מביתם שבקריית שמונה בעקבות המלחמה, ואת הלוחם אברהם בלנק, חייל בודד מרוסיה שזכה להתאחד היום עם אימו. אתם ושכמותכם מלמדים את כולנו פרק במסירות ומהי רוח של ניצחון."

מפקד בית הספר החילי, תת ניצב ג'יהאד חסן אמר: "הלוחמים שלפנינו עברו הכשרה שכוללת תכנים מקצועיים וערכיים בשילוב עם לימוד ותפילות כסדר, ללא פשרה ולו הקטנה ביותר. כמו שהלימוד ואורח החיים היה במקום הראשון כך גם הייתה המקצועיות. מתוך כך נולדו לוחמים שיוצרים שילוב מיוחד בין הערכים מבית לערכי החיל, יודעים למצוא את קווי הדמיון ומחפשים את המשמעות והסיבה שמאחורי כל מעשה. זוהי הייחודיות של מי שעומד כאן לפנינו."

קהל אלפים השתתף בהלווית האדמו"ר הגה"צ רבי אליהו אבוחצירא זצוק"ל, משיירי כנסת הגדולה, שריד לדור דעה, תפילתו הייתה זכה וברה וקיבל את ייסוריו באהבה רבה, מזרע קודש לשושלת צדיקים מגזע אראלים ותרשישים, פאר מקדושים, זקן רבני ואדמו"רי משפחת אבוחצירא שכיהן מלפנים כרבה הראשי של 'נצרת' ורב ק"ק "משכנות שמואל" באשדוד שהשיב את נשמתו הטהורה והוא בן צב' שנים.

רבי אליהו זצ"ל היה מדמויות השושלת של משפחת רבני ואדמו"רי אבוחצירא זצוק"ל. נולד בארפוד שבמרוקו בשנת תרצ"ב לאביו רבי שמואל אבוחצירא זצוק"ל, שהיה נכדו של האדמו"ר רבי אהרן אבוחצירא זצ"ל נינו של האדמו"ר הקדוש ה'אביר יעקב' זצוק"ל זיע"א, אמו הייתה נכדת האדמו"ר רבי מסעוד אבוחצירא כך שהאדמו"ר היה בן דודו ואחיינו של סידנא בבא סאלי זצ"ל, בבית גדול זה, של אנשי תורה, יראה, חסידות, ובעלי אמונת חכמים גדל, ומשם שאב קדושה, צניעות, עבודת ה' ויראת שמים.

בצעירותו התמנה על ידי האדמו"ר סידנא בבא מאיר זצ"ל ללמד בתלמוד תורה המקומי. הוא הוסמך לשוחט ובודק על ידי ה'בבא סאלי' ובנו ה'בבא מאיר'. עם השנים היה לתלמידם ונקשר עמהם בעבותות אהבה וזכה לקרבה נדירה ומיוחדת בכל עת שהיה בא לשחר את פניהם במעונם, לאחר שראוהו שהוא גדול בתורה בקדושה ובטהרה האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל העניק בידו כתב סמיכה וכן התכתב עימו מס' פעמים שבכל פעם כתב מס' שורות של תוארים גדולים והערכת כבוד לרבי אליהו זצ"ל שהיה אוהבו ומחבבו עד מאוד.

בשנת תשכ"א עלה לארץ ישראל והתגורר בעיר רמלה, שם היה מקורב לשא"ב האדמו"ר הרה"צ רבי יצחק אבוחצירא ה'בבא חאקי' זצ"ל. בישראל הוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לטבריה, הגאונים רבי מאיר ועקנין ורבי רפאל הכהן קוק זצ"ל, על ידי בית הדין בתל אביב בראשות הגאון רבי רפאל עבו זצ"ל אב"ד תל אביב. בשנת תשכ"ה אף הוסמך על ידי הרבנים הראשיים לישראל הגאון רבי יצחק נסים והגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל.

בכ"ב בטבת תשל"ב התמנה לכהן כרבה הספרדי של העיר "נצרת" כיום נוף הגליל, לצידו של הרב המקומי האשכנזי הרה"ג ר' פנחס מילר זצ"ל שם כיהן כרב העיר ורבים השיב מעוון. באותם שנים זכה לביקורו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כשאירחו בביתו כאשר כיהן כרב הראשי לישראל, ביקור מיוחד זה הותיר רושם עצום אצל מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל אשר גם לפני כ-16 שנה כשרבי אליהו ביקר אצל מרן זצוק"ל הזכיר לו ביקר זה.

לאחר צאתו לגמלאות, עבר לעיר אשדוד, שם זכה להקים בית כנסת ובית מדרש ועמד בראש קהילת קודש "משכנות שמואל" ברובע יב' שהוקמה על שם אביו הרה"ק רבי שמואל אבוחצירא זצוק"ל.

באשדוד רבים היו משחרים לפתחו לקבלת ברכה ועצה כמי שנודע כזקן אדמו"רי משפחת אבוחצירא. כמידי שנה בלג' בעומר היה עורך את ההילולא לאביו האדמו"ר רבי שמואל אבוחצירא זצוק"ל בהשתתפות המונים, ובסעודה זו היה נוהג לברך להשפיע שפע ישועות על כל המשתתפים.

במשך שנים היה לומד קבוע בעיון טור ושלחן ערוך וגמרא יחד עם חברותות באולם הקטן שע"י בית מדרשו בחדר צדדי, כדי שלא יפריעוהו אנשים לקבלת ברכות, והיה לומד בעיון רב מידי יום ביומו עד לשנים בהם נחלש ביותר.

היה מקפיד לטבול במקוה טהרה במסירות נפש, למרות הקושי הגדול שהיה לו והיה נוסע מביתו לרובע ז' לטבול לקראת שבת המלכה כאחד האדם באופן פשוט, האנשים במקום היו מספרים כשהיה יוצא משערי המקוה, פניו היו זוהרים כפני מלאך, כשהוא לבוש בג'לבייה כמנהג רבני אבוחצירא כשראשו כולו מכוסה וכך שהיה צועד עד למכונית, רבים היו ניגשים לקבל את ברכתו שהיה מברך בנחת ובנועם תוך כדי שתמיד היה אומר, אתם בני תורה והתורה היא המעלה הגדולה ביותר, ידוע היה במיוחד שהיה מחבב בני תורה ובני ישיבות שהיה רואה בכל הזדמנות.

קירבה וידידות מיוחדת היה לרב זצ"ל עם יו"ר המועצה הדתית הרב עובדיה דהן מאז שנתמנה לתפקידו לפני כ14 שנים, זכה לפקוד ביתו פעמים רבות ולקבל ממנו עצה ותושיה עם ברכות רבות. בכל פעם שבמועצה הדתית הקימו מקוה טהרה, הרב זצ"ל היה מוזמן הראשון והיה משתדל בכל כוחותיו להגיע ולהשתתף בהנחת אבן הפינה ואף חתם על מגילת היסוד, תוך כדי שהרעיף ברכות על כל המסייעים בהרחבת גבולות הקדושה והטהרה בעיר ובראשם הרב עובדיה דהן.

כך גם לפני החגים ומועדי ישראל, הרב עובדיה דהן היה עולה לפקוד את מעונו ולקבל את ברכתו, הרב זצ"ל היה שואל ומתעניין על פעולות המועצה הדתית, הרב דהן היה מציג בפני הרב זצ"ל את הפעולות הברוכות בכל התחומים, בכשרות במקוואות טהרה בעירובין בנישואין ובבית העלמין, תמיד היה שמח ומברך, "תמיד תראו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם, בזכות אבותינו הקדושים" ובענוותנותו הגדולה לא פעם, ביקש את ברכתו של הרב עובדיה דהן לנוכח הזכויות הרבות בה זוכה בפעולות החשובות בהרחבת גבולות הקדושה והטהרה בעיר.

במשך השנים פקדו את ביתו גדולי תורה רבים שהגיעו לבקרו ולהתבשם מדברי תורתו ועדויות על מנהגיהם והליכותיהם בקודש של רבני המשפחה זצוק"ל שזכה להיות במחיצתם, בין המבקרים היו מרן הראש"ל הגר"ש עמאר, האדמו"ר רבי ברוך אבוחצירא, הגר"א חפוטא ר"י הרמב"ם ועוד שורה של גדולי תורה ורבנים חשובים.

בין מתפללי בית הכנסת, נמנה ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי שאף הוא משושלת משפחת רבני אבוחצירא הקדושים, בכל תפילה ובפרט בשבתות ראש העיר ד"ר לסרי, היה זוכה לברכתו של הרב זצ"ל והיה משתתף בכל השמחות אצל ראש העיר. בבחירות האחרונות לרשות המקומית, הרב זצ"ל היה חלש מאוד, ראש העיר פקד את ביתו על מנת לקבל את ברכתו, זה היה סמוך להילולת אביו הרה"ק רבי שמואל זצוק"ל, הרב זצ"ל הושיבו לידו הניח את ידו על ראשו ובירכו, "תראה ברכה בכל מעשי ידיך ואתה תמשיך להיות ראש העיר בזכות אבותינו הק'".

ראש העיר התרגש מאוד לקבל ברכה חשובה ויקרה זו, על אף החולשה הרבה של הרב זצ"ל שכבר זמן רב לא יצא מפתח ביתו. ד"ר לסרי בירך בחזרה את הרב אבוחצירא בברכת, אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך, מתוך בריאות ורפואה שלמה.

לאחר מכן נקרא לשבת בסמוך לשולחנו של הרב זצ"ל, שם הוכן כיבוד של מיני ברכות וגם שם התברך. קודם שיצא, נקרא שוב ראש העיר לחדרו של הצדיק רבי אליהו אבוחצירא ובירכו שוב במילים: "תראה ברכה, תאריך ימים ואתה הוא ראש העיר שלנו כל הזמן". בשלב זה העניק לראש העיר חפץ קדוש ומיוחד מאוד שזה יהיה לו סגולה להלחה, ובאופן מיוחד ביקש הרב להעביר לד"ר לסרי שני נרות מההילולא של אביו הקדוש רבי שמואל זצוק"ל שידליק בביתו לברכה ישועה ורחמים.

בשנה האחרונה מצב בריאותו ידע עליות ומורדות, בחודש סיון האחרון, היה במצב קשה מאוד ורק בזכות התפילות של עם ישראל חזר לבריאותו שוב כשהוא חלש ביותר. בשבוע האחרון חלה הידרדרות נוספת במצב בריאותו, בהיכלי התורה והישיבות נקראו להתפלל לרפואתו, בליל שישי האחרון המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו שליט"א ערך תפילה בחצות לילה וברכת מי שבירך עבורו, מצבו התייצב מעט. אך למגינת לב, אתמול (ראשון) בבוקר לקראת השעה 7 בבוקר, נצחו אראלים את המצוקים והשיב את נשמתו הטהורה לבוראו כשקראו לידו הנאספים "שמע ישראל".

בתוך זמן קצר פשטה השמועה המצערת, ורבים הביעו כאב וצער על פטירתו. הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית מיד לקח לעצמו לארגן את כל סידורי הלוויה שיטמן בבית העלמין באשדוד בחלקה שרכש עוד בחייו ליד רבני העיר הותיקים הגה"צ רבי סעדיה אריבי זצ"ל והגה"צ רבי שמעון כהן זצ"ל.

במסע הלוויה שהתקיים בצהריים השתתפו כל אדמו"רי ורבני משפחת אבוחצירא שנשאו דברי הספד וביכו את האובדן הגדול. את מסכת ההספדים פתח הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית שארגן את הלוויה ואמר את הקדיש. אחריו נשאו דברים: האדמו"ר רבי ברוך אבוחצירא, מרן הראשון לציון הגרש"מ עמאר, הרה"ג רבי יוסף שיינין, ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, האדמו"ר רבי יחיאל אבוחצירא רבה של רמלה, האדמו"ר הרה"צ רבי דוד אבוחצירא מנהריה, הרה"צ רבי דוד אבוחצירא רבה של יבנה, הרה"ג ר' דוד אבוחצירא רב שכונה קרית אליעזר בחיפה, מ""מ הרה"ר"מ נשיא בית הדין הגדול, הדיין הגר"מ עמוס, הרה"ג רבי מאיר אבוחצירא רב שכונה הסיטי ורב ק"ק "תפארת רפאל", הרה"צ רבי יוסף טולידאנו רבה של גבעת זאב וחתנו של סידנא בבא מאיר זצוק"ל, הרה"צ רבי שמעון אבוחצירא רו"מ "נר יצחק", הגר"א יהודיוף נכד סידנא בבא סאלי זצוק"ל הרה"ג רבי משה אמסלם אב"ד אשדוד, חתנו נעים זמירות ישראל ר' אברהם אפינג'אר, ונכדו אליה אפינג'אר שהיה מסור לסבו האדמו"ר זצוק"ל. 

לאחר בקשת המחילה ואמירת הקדיש יצא מסע הלוויה לחלקת הרבנים, שם נטמן לצד הרבנים הגה"צ רבי סעדיה אריבי זצ"ל והגה"צ רבי שמעון כהן זצ"ל בחלקה שרכש כבר עוד בחייו.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, זרע ברך ה', את רעיתו הצדקנית תבלחט"א, את בתו היחידה הנשואה לרבי אברהם איפנג'ר ראש קהילתו באשדוד, ואת נכדיו רבי שמואל ורבי אליה, נכדים ונכדות, ההולכים בדרך ה' בני תורה, זרע קודש אשר ברך ה' אשר הולכים בדרך התורה והמצוות.

יושבים שבעה באולם שע"י בית הכנסת "משכנות שמואל" רחוב אייר 2 רובע יב' אשדוד.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.