חודש: ינואר 2025

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו במהלך הלילה, בהכוונה מודיעינית של אמ״ן, מספר מטרות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב הבקעא שבלבנון שהיוו איום על העורף הישראלי ועל כוחות צה"ל.

בין המטרות שהותקפו: אתר צבאי ובו תשתיות תת קרקעיות לפיתוח וייצור אמצעי לחימה ותשתיות מעבר בגבול סוריה-לבנון דרכן ארגון הטרור חיזבאללה מנסה להעביר אליו אמצעי לחימה.

בצה"ל אומרים הבוקר כי "כטב"ם האיסוף של חיזבאללה שעשה את דרכו לשטח ישראל אתמול (ה') ויורט על ידי חיל האוויר מהווה הפרה של ההבנות בין ישראל ללבנון. צה"ל ממשיך להיות מחויב להבנות שהתקבלו בנוגע להפסקת האש בלבנון ולא יאפשר הוצאה לפועל של מתווי טרור מסוג זה".

נציין כי צה״ל פרוס במרחב דרום לבנון, ובצבא אומרים כי יפעלו להסרת כל איום על מדינת ישראל וכוחות צה״ל.

שגריר ישראל באו"ם מעלה חששות מההתעצמות הצבאית המצרית. בראיון מיוחד ל'קול ברמה', העלה השגריר דני דנון שורת תהיות לגבי היקף הרכש הביטחוני המצרי בשנים האחרונות, תוך הדגשת הצורך בערנות מוגברת לאור אירועי 7 באוקטובר.

במהלך שיחתו עם מנדי ריזל במהדורת חדשות השבוע, העלה השגריר דנון סוגיות מטרידות בנוגע להיקף ההצטיידות הביטחונית של מצרים. בהתייחסו להשקעות הצבאיות המשמעותיות של מצרים, אמר דנון: "הם משקיעים מאות מליוני דולרים בציוד חדיש כל שנה, אין להם איומים בגזרה. למה הם צריכים את כל הצוללות והטנקים האלה? אחרי ה-7.10 זה צריך לעורר דאגה. למדנו את הלקח, חייבים להסתכל על מה שקורה שם. צריכים להיערך לכל תרחיש".

למרות החששות שהביע, הדגיש השגריר את איתנותה הביטחונית של ישראל. "ההיערכות שלנו היא טובה, ואנחנו יודעים להתמודד עם כל איום שמתעורר," הצהיר.

בנוסף, בהתייחסו לזירה המדינית, הדגיש דנון את חשיבות ביקורו הקרוב של ראש הממשלה נתניהו בבית הלבן. "הביקור הזה הוא לא רק סמל של קשרים טובים בין המדינות, אלא גם הזדמנות להדגיש את החשיבות של השותפות האסטרטגית בין ישראל לארה"ב, במיוחד בתקופה רגישת זו," אמר השגריר, מדגיש את המשמעות האסטרטגית של היחסים בין המדינות.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מבהיר נחרצות כי הוא דבק ברעיון ההגירה הפלסטינית מעזהף גם בניגוד לרצונן של ירדן ומצרים שחוששות מהמהלך. "אנחנו עושים הרבה בשבילן – והן יעשו את זה", אמר הנשיא טראמפ כשנשאל בנושא.

הדברים מגיעים בעקבות שיחתו של טראמפ עם מלך ירדן עבדאללה השני, שהתקיימה לפני כארבעה ימים ובה הביע את עמדתו בנושא. "אמרתי לו לקחת יותר אנשים כי עזה נמצאת בבלאגן אמיתי. אני רוצה שגם מצרים תקלוט אנשים, אדבר מחר עם א-סיסי", ציין אז טראמפ.

בירדן ובמצרים, שם השלטון עומד על כרעי התרנגולת גם כך, חוששים מאוד מהמהלך שיכניס לחצר האחורית שלהם רבבות עזתים, תומכי חמאס. נשיא מצרים א-סיסי אף ניסה לגלגל את התפוח הלוהט לישראל, באומרו: "ישראל יכולה להעביר את תושבי עזה לנגב עד שתסיים את משימתה ברצועה – ואז, אם תהיה מעוניינת בכך, תתיר להם לשוב אליה".

אסיסי הוסיף כי לדעתו "המתרחש ברצועה הוא לא רק פעולה צבאית נגד חמאס, אלא ניסיון לגרום לאזרחים להגר למצרים". בהצהרה משותפת קודמת, הביעו מנהיגי מצרים וירדן התנגדות ל"כל צעד ישראלי לגירוש פלסטינים מרצועת עזה ומיהודה ושומרון". על רקע זה, דווח ברשת NBC כי הממשל האמריקאי בוחן חלופות נוספות, ביניהן אפשרות להעברה זמנית של תושבי הרצועה לאינדונזיה עד לשיקום האזור.

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. (שמות יב, טז)

וברש"י כתב, 'לא יעשה בהם' אפילו על ידי אחרים.

ושורש דברי רש"י ע"פ המכילתא דרבי ישמעאל (בא, מסכת פסחים פרשה ט) 'כל מלאכה לא יעשה בהם', לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך וכו' הא למדת וכל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך וכו', אין לי אלא יום טוב שאתה מוזהר על מלאכת חברך במלאכתך שבת מנין, ק"ו ומה אם יום טוב הקל אתה מוזהר על מלאכת חברך במלאכתך, שבת חמורה דין הוא שתהא מוזהר על מלאכת חברך במלאכתך.

וכן מצינו בכמה מקומות בש"ס איסור אמירה לנכרי בשבת, בגמ' בשבת (קנ, א) שאסור שכור פועלים בשבת ואמרי' בגמ' שמדובר בחברו נכרי, ולשי' רב אשי אמירה לנכרי היא מדרבנן ורק שבות, אלא מבאר שהחידוש הוא שמותר לרמוז לחברו ישראל שיעבוד אצלו אחר שבת, כיון שהרהור מותר, וכן מצינו בעירובין (סח, א) שאמירה לנכרי היא שבות מדרבנן, ואינה דוחה את השבת.

וכן מצינו בבא מציעא (צ, א) הסתפקו האם יכול אדם לומר לנכרי שיחסום את פרתו וידוש בה ויעבור על 'לא תחסום', האם מה שמצינו שאמירה לנכרי אסורה מדרבנן לענין שבת שיש בה איסור סקילה, אבל חסימה שהיא לאו מותר, או שאין הבדל, ויש לדון האם ספק הגמ' הא ללמוד איסור אמירה לנכרי בשאר המצוות מלבד שבת או שכל הספק הוא משום שיש רק איסור לאו ויש איסור גם בשאר המצוות.

וברמב"ן (שמות יב, טז) הביא את פירש"י שאפי' ע"י אחרים, והקשה שאם הם ישראל הרי הם עצמם מוזהרים על איסור שבת ואין עובר על מה שהם מוזהרים ממילא, ואם מטעה את הישראל באיסור, הרי כבר עובר משום 'ולפני עור לא תתן מכשול', ואם אחרים הללו גוים, אין אנו מוזהרים בתורה על מלאכה של גוי כלל לא ביום טוב ולא בשבת, אלא שיש בה שבות מדבריהם עם האמירה שלנו, כמבואר בגמ', והביא דברי המכילתא הנ"ל, וביאר, שודאי היא אסמכתא בעלמא שבאו לאסור מדבריהם אמירה במלאכת שלנו, וסמכו אותה למקרא הזה, אבל במלאכת הגוי בשלו מותר, והביא שכן פירש רש"י בבבא מציעא (צ, א).

והנה בסמ"ג (לאוין עה) הביא דברי המכילתא וכתב, שמשמע שאסור לישראל להניח לגוי לעשות מלאכתו בין ביום טוב בין בשבת דאורייתא, אבל אם מסר לו הישראל המלאכה מערב שבת מותר (יראים סי' דש דף קסח, א) ובלבד שיהא בביתו של גוי כאשר מבואר בהלכות שבת (יט, ג), אמנם נקט שהיא אסמכתא בעלמא, לפי שאם היתה מן התורה לא היו מתירים חכמים לעשותה אף בביתו של גוי, ואף למסרה מערב שבת, ומלשון לא יעשה הכתוב בתורה מוכח קצת שהוא דרשה גמורה.

וכן משמע ביראים (ס' שד) דבתחלה כתב שהוא מדאורייתא ומה דאיתא בכל מקום שאמירה לנכרי שבות דוקא כשאומר לגוי לעשות מלאכת עצמו, אמנם כתב בהמשך הדברים, א"נ י"ל שהפסוק הוא רק אסמכתא בעלמא ושוב משמע שהוא דרבנן.

ובלבוש (או"ח רמג, א) הביא מדברי המכילתא, שאסור לישראל להניח אפילו לגוי לעשות מלאכתו בין ביום טוב ובין בשבת, ואסמכוה אקרא, דכתיב [שמות יב, טז] כל מלאכה לא יעשה בהם בצירי, משמע כל מלאכה לא תהיה נעשית לך, לא ע"י עצמך ולא ע"י אחרים בין ע"י ישראל בין ע"י גוים, ויש אומרים שהוא לימוד גמור ולא אסמכתא אלא איסור דאורייתא הוא, וכן הוא משמע פשטיה דקרא, לפיכך יש להחמיר בו מאד משום חומרא דשבת, ואפילו לפי היש אומרים אינו אסור אלא כשמוסר לו הישראל המלאכה לגוי בשבת, אבל אם מסרה לו הישראל המלאכה מערב שבת מותר ובלבד שיעשה אותה הגוי בביתו, אבל בבית ישראל אסור מפני מראית העין, שיאמרו שמסרה לו היום.

במור וקציעה (סימן רמג) כתב שמלאכת ישראל ע"י גוי בשבת שעיקר איסורה מדברי תורה, כפי שהביא בסמ"ג, וכתב ליישב מה שהק' הרמב"ן במה שמצינו בכמה מקומות שאיסור אמירה לנכרי בשבת הוא משום שבות מדרבנן, וכתב שיש לחלק בין מקום שעושה מעשה הדיוט ולא מעשה אומן כגון הקונה בית שכותב עליו אונו שאינו כתב גמור, אלא כתיבה הדיוטית ולא מעשה אומן שאינו מלאכה, משא"כ במלאכת אומן שהיא מהתורה ע"י אמירה לגוי, וכך נקט בשער הציון (רמג, ז) שמכל הפוסקים משמע דהוא רק מדרבנן.

ביאור שיטות הראשונים מדאורייתא

בפרי מגדים (או"ח מ"ז רמג, ג) הביא דברי הט"ז שאמירה לנכרי מהתורה, וכתב שאי"ז ממש כדין תורה אלא שאסמכתא כזו יש בה כמה חומרות כדין תורה, כמו שכתבו התוספות בעבודה זרה (כב, א) דחול המועד מלאכה קרי לה דין תורה, וכל מה שמותר מדרבנן משום מראית העין וכ"ז במקום שאין אסמכתא לאסור, משא"כ בשבת שיש אסמכתא לא מתירים בזה והוה כדין תורה ממש לענין כמה דינים, וכן אם עושה הנכרי רק לצורך ישראל הוא כדין תורה שאסור משא"כ אם עושה גם עבור עצמו הוא רק מדרבנן, וכמו שכתב באליה רבה (סק"א).

פועל שמקבל שכר

והנה אפשר לבאר שכל מה שנקטו שזה מהתורה הוא רק דוקא כשנתן לו שכר על מה שעשה עבורו וכדברי האור שמח (מהל' שלוחין ושותפין פי"א) וכן מצינו בנתיבות (קפח, א) שכשנותן כסף לשליח שיעשה עבורו מלאכה הוי שליח מדאורייתא, משא"כ כשאמר לו שיעשה עבורו בחינם הרי"ז רק מדרבנן.

אמנם בשו"ת מהר"ם שיק דחה את סברותיהם וכתב, שאין לחשוש כלל שהוא מדאורייתא וכל הסברא שיד פועל כיד בעה"ב היא דוקא לעניין זכיית ממון משא"כ בדין שליחות ולעניין שבת ושאר דיני איסור והיתר שבתורה וכן לגבי שליחות במצוות אין חילוק בין פועל בשכר לפועל בחינם, וכתב המהר"ם שיק שם בדברי המכילתא שאפשר שהוא כדין גרמא, כמו שאסור לגרום לכיבוי.

דין לשבות ממלאכה

והנה ברמב"ן (ויקרא כג, כד) ביאר בפסוק 'יהיה לכם שבתון' שיהיה יום שביתה לנוח בו, ואמרו רבותינו (שבת כד, ב) שבתון עשה הוא, והנה העושה מלאכה ביו"ט עובר בלאו ועשה, והשובת בו מקיים עשה, שדרש 'שבתון' לשבות בו לגמרי אפילו מדברים שאינן מאבות מלאכות ותולדותיהן, לפי שאין רק איסור לעשות מלאכות אסורות אלא שיש דין לשבות ואם לא שבת גם אם לא עשה מלאכה הרי ביטל עשה.

וכ"כ החתם סופר (שו"ת ח"ו סי' קצה) שהיושב בחנות ועושה שבתו חול וכשאר ימי המסחר אפי' שלא עשה מלאכה עבר באיסור דאורייתא, וא"כ אפשר לבאר במה שנקטו שהוא איסור דאורייתא למי שעושה את כל עסקיו ע"י גוי שעובר באיסור של 'שבתון' ומה שאמרו שהוא שבות היינו שעושה מלאכה באקראי ולא בקביעות.

שי' רש"י שהוא מדברי קבלה

ברש"י בעבודה זרה (טו, א) כתב, מה שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים עשה לי כך זהו משום 'ממצוא חפצך ודבר דבר' (ישעיהו נח) דבור אסור, שהוא מדברי קבלה.

שיטת הרמב"ם שלא יזלזל בשבת

כתב הרמב"ם (הלכות שבת פ"ו ה"א) אסור לומר לגוי לעשות לנו מלאכה בשבת אף על פי שאינו מצווה על השבת, ואף על פי שאמר לו מקודם השבת, ואף על פי שאינו צריך לאותה מלאכה אלא לאחר השבת, ודבר זה אסור מדברי סופרים כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהן ויבואו לעשות בעצמן.

ומלשון הרמב"ם משמע דאמירה לנכרי היא איסור שבות מדרבנן, שכתב שאסור מדברי סופרים משום גזירה כמו שמצינו בעוד גזירות בשבת כגון לעלות באילן בשבת שמא יבא לידי קצירה, שאם עבר ועלה באילן בשבת דלא נחשב רק שעבר על איסור דרבנן שלא לעלות באילן בשבת, אלא שמדרבנן נחשב כאילו עבר על מלאכת קצירה, וכן באיסור מקח וממכר שנחשב למלאכת כותב מדרבנן וכו', ויש בזה נפק"מ שנעשה מומר לחלל שבת מדרבנן, וכן אם עבר על איסור אמירה לנכרי בשבת משא"כ אם איסור אמירה לנכרי הוא בעצם האמירה מדין 'ודבר דבר' הרי אינו נעשה מומר לחלל שבת מדרבנן ע"י אמירה לנכרי.

והנה עיין ברמב"ם (פי"ג מהל' שכירות ה"ג) אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה, ישב לה קוץ בפיה ודש בה והרי אינה אוכלת, וכו', כל זה וכיוצא בו אסור ואינו לוקה, ומשמע שסבר דאמירה לנכרי לחסום בהמתו הוי איסור דאורייתא, שכתב 'אסור ואינו לוקה',שאם הוא מדרבנן פשיטא שאינו לוקה, אמנם ברמב"ם (פ"א מהל' כלאים ה"ג) כתב, מותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים, והשיג עליו הראב"ד שיש ספק בזה.

האיסור בשעת האמירה או עשיית המלאכה

בשו"ת שבט הלוי (ח"ג קעב) כתב שיש ב' צדדים לאיסור אמירה לנכרי, או שהאיסור נעשה בשעת הדיבור של הישראל לעכו"ם ולא בשעה שהנכרי עושה המלאכה, או שאין איסור בשעת האמירה אלא בשעת עשיית מלאכה של הנכרי שאז מתייחסת פעולת מלאכת הנכרי לישראל להחמיר מדרבנן.

והקשה סתירה בדברי רש"י דהנה רש"י נקט שאמירה לנכרי אסורה מטעם שליחות, בשבת (קכא) כתב, שעושהו שלוחו ממש, וכן שם (קנג, א) כתב, שהוא שליחו, וכן מבואר בהגהות מיימוני (פ"ו מהל' שבת ה"א) שאסור ליתן לנכרי מעות בע"ש שיקנה לו למחר ביום השוק כי יש שליחות לנכרי וכו', ומאידך בע"ז (דף טו, א) כתב, מטעם 'ודבר דבר' לאסור אמירה לנכרי, אלא ביאר דשני הטעמים מוכרחים, כיון שלפי רוב הפוסקים אמירה לנכרי שייך בכל האיסורים (בב"מ דף צ, א) א"כ א"א ללמוד אמירה לנכרי מדין 'ודבר דבר' אלא בשבת, שאין איסור דיבור בשאר מצוות כמו שיש איסור בשבת לדבר במלאכות האסורות בשבת, וכיון שיש איסור בשאר מצוות א"כ לכך צ"ל  גם מדין שליחות שטעם זה שוה בכל האיסורים, ומה שרש"י הוסיף בשבת איסור משום 'ודבר דבר' ולא רק משום שליחות כיון שבשבת הותר לומר לנכרי בלשון כל המכבה אינו מפסיד ורק בדליקה התירו לומר כן אבל בשאר איסורים דשבת לא התירו, שיש תוספת איסור באמירה לנכרי בשבת מדין ו'דבר דבר' הלכך אסור.

ולכך מה שנקט רש"י בשבת מטעם שליחות, לפי שאסרו לומר לנכרי 'כבה' היינו כשאומר 'כבה' שיש בו תרי דרבנן גם משום שליחות וגם משום 'ודבר דבר', אבל באומר 'כל המכבה אינו מפסיד' שאין בו אלא איסור של 'ודבר דבר' ואין בו שליחות לא אסרו חז"ל בדליקה שיש בו הפסד ממון וזה מה שכ' רש"י כבה הוא דלא אמרינן שעושהו שלוחו ממש, דזהו דוקא טעם האיסור של אמירה לנכרי השווה בכל האיסורים.

שליחות במעשה ואיסור באמירה

וכן כתב בקובץ שיעורים (ביצה אות מט), שבאמירה לנכרי יש שני איסורין: א) מדרבנן יש שליחות לנכרי לחומרא, והמלאכה שעושה הנכרי, נחשבת של הישראל מטעם שליחות, ולפי"ז אפילו אם אמר לנכרי בחול שיעשה לו מלאכה בשבת, ג"כ אסור, ב) האמירה עצמה אסורה, ולכך אם יצוה לנכרי בשבת שיעשה לו מלאכה בחול, ג"כ אסור, ואם מצוהו בשבת לעשות בשבת, יש בזה שני איסורין, וכתב לבאר לפי"ז בדברי הגמ' שם שבאופן המותר יש למעט שיהיה רק איסור אחד, וא"כ מצינו שיש גם איסור שליחות שהוא במעשה שעושה עבורו הנכרי וכן יש איסור בעצם האמירה מדין 'ודבר דבר', וכ"כ בשו"ת אבני נזר (או"ח תקכו, יא).

ולפי"ז יתיישבו היטב דברי הרמב"ם שחלוק דין אמירה לנכרי בשבת שיש בו שני גדרים, גם משום האמירה עצמה וגם מצד הפעולה שמתייחסת עבור הישראל, לבין שאר איסורים כגון לא תחסום שאין איסור בעצם האמירה אלא רק מuo שליחות וכנ"ל.

שליח לדבר עבירה לחומרא

והנה הקשה הפני יהושע (שו"ת פנ"י יו"ד סי' ג) מדוע יש דין שבות באמירה לעכו"ם שנחייבו משום שליחות ומה שאין שליח לדבר עבירה היינו לקולא אבל לחומרא יש שליח לדבר עבירה כמבואר ברש"י (ב"מ עא,ב), ותי' שסבר כמ"ד אין שליח לדבר עבירה אפילו השליח אינו בר חיובא.

בבית מאיר (אבה"ע ה, יד) נקט דבאיסור שבת לא שייך צד שליחות לדבר עבירה בגוי דדוקא בעבירה שהמעשה מצד עצמו מתועב לקב"ה כגו בחסימה ואפילו ע"י גוי, אבל שבת שיש רק איסור מלאכה שינוח כל איש ישראל וכל אשר לו, והמלאכה מצד עצמותה אינה כלל עבירה, והראיה שמתר מהתורה להעמיד קדירה ע"ג האש קודם שבת ויתבשל בשבת, וכן מצינו בגוי ששבת שחייב מיתה וא"כ גם אם גוי עושה עבור ישראל לא שייך משום שליח לדבר עבירה שהרי העבירה לא נעשתה, כיון שהישראל נח, וכמו שמצינו לענין שאר מצוות שבגוו שאין שליח כגון בהנחת תפילין וכדו'.

וכן כתב בנתיבות המשפט (שמח, ד) כתב, דדוקא עבירה שישראל מצווה עליה המשלח חייב כשהשליח אינו בר חיובא, כגון כהן שאמר לישראל קדש לי אישה גרושה שע"י השליחות נתקדשה הגרושה לכהן, וכן כשמקיף ראשו של גדול שנעשה ישראל מוקף על ידו, אבל באומר לגוי בשל לי בשבת שהגוי מותר לבשל בשבת ולא נעשתה עבירה כלל ומה שאכל הישראל כשנתבשל אין בו איסור מדאורייתא כלל, הרי מבואר בטעמם שהוא משום שהמלאכה אינה עבירה כלפי הגוי לכך לא שייך בזה שליחות כלל.

אמנם החת"ס (או"ח פד וח"ו כד) ביאר שבאמירה בשבת לא שייך דין שליחות כלל, כיון שהחיוב הוא שינוח הישראל ולא שייך שלוחו כמותו כלל, הרי מבואר שבמקום שהמצוה האי על האדם בעצמו לא שייך שיהיה שליח עבורו, וכ"כ הישועות יעקב (רסג,ו ואהע"ז ה,ה), א"כ במקום ששולח ישראל שיחלל שבת לדברי היתה מאיר והנתיבות הרי עובר באיסור כיון שיש גם לישראל איסור ולדברי החת"ס וישועות יעקב אין עובר על איסור כיון שלא יכול למנות שליח באופן זה, ומכל זה מבואר שאין איסור שליחות בדין אמירה לנכרי אלא הוא איסור בפני עצמו וכפי שהתבאר לעיל.

אמירה דאמירה

בחכמת שלמה (או"ח שז, ה) הסתפק האם יש איסור באמירה לנכרי שיאמר לנכרי אחר לעשות עבור ישראל מלאכה, אם נחשב שבות דשבות, והביא בשם הבאר היטב (ס"ק ג) בשם החוות יאיר (סי' מט, נג), ועיין מה שכתבתי דרךשבשליחות בשכר יש איסור דאורייתא, כדברי המחנה אפרים לעיל, שיש בזה שליחות לנכרי, משא"כ כשאומר לו רק לעשות מלאכה יש להתיר, והחכמת שלמה נקט שכולם נחשבו שלוחי הראשון ויש רק איסור אחד של שבות, מאנם כיון דאין שליחות לנכרי יש לחלק, בפועל דידו כיד בעה"ב ודאי דאין לחלק בזה.

ודבר דבר

מאר שהובאו רש"י האיסור באמירה לנכרי הוא משום שנא' (ישעיהו נח, יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", וכתב בפלא יועץ (ערך שבת) כי יש מי שלא נזהר מלדבר דברי חול בשבת ורחמנא אמר 'ודבר דבר' וסמיך ליה אז תתענג על ה' כי אם תשמור הדבור אז תתענג על ה' ואת צמח דוד מהרה יצמח והמון העם לא ידעו ולא יבינו ולא יאמינו שהמדבר דברי חול בשבת חשוב חלול שבת והדבר מוכרע ממקומו שהרי כתוב וביום השביעי תשבות כי ששת ימים וכו' וביום השביעי שבת נמצא שציונו יוצרינו שנשבות כמו ששבת הוא והוא לא שבת אלא מדבור דכתיב 'בדבר ה' שמים נעשו'.

וכן הביא במסילת ישרים (פרק יא) 'ודבר דבר' הכלל הוא, שכל מה שאסור בשבת לעשותו אסור להשתדל בעבורו או להזכירו בפיו, ולכן אסרו לעיין בנכסיו לראות מה שצריך למחר (עירובין לח), או לילך לפתח המדינה לצאת בלילה מהרה למרחק. ואסרו לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר (טור בשם ירושלמי), וכן כל כיוצא בזה.

ובשל"ה פרשת ויקהל פקודי (תורה אור) כתב, וזהו סוד 'ודבר דבר' (ישעיה נח, יג). רצה לומר תדבר דיבור שיהיה דבר ולא הבל, כלומר שיהיה משמעות לדיבור ולא יהיה דיבור של הבל, שהרי הדיבור נעשה ע"י הבל שמוציא בפיו ובשבת צריך לדבר דבר, וכן הביא (שער האותיות אות הקו"ף – קדושה) שלא לדבר שיחה בטילה בו (שבת קיג ב), דכתיב (ישעיה שם) 'ודבר דבר', ואמרו בירושלמי (שבת פט"ו ה"ג), בקושי התירו שאלת שלום בשבת, [הובא ב]תוספות (שבת קיג ב ד"ה שלא).

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

עם עיניים מכוסות: עשרות מתיישבים השתתפו הערב (ה') במיצג מחאה סמוך למגדלי עזריאלי בתל אביב, בו חלקם היו לבשו בגדים אדומים שאותם לבשו אסירי המחתרות שנידונו למוות על ידי הבריטים.

המיצג הגיע כמחאה על ירי השוטר במתיישבים סמוך לרמת גלעד בשבוע שעבר, ממנו נפצעו ארבעה יהודים, שניים מהם עדיין מאושפזים במצב אנוש וקשה, בו דרשו המשתתפים להעמיד לדין את השוטר היורה, ולעצור לאלתר את טיוח התיק.

מארגני המיצג תקפו את התנהלות מח"ש: "מעל לשבוע עבר מאז הירי הנורא במתיישבים שכל פשעם היה שמחו על ההפקרות הבטחונית ביהודה ושומרון, והשוטר היורה יושב בביתו ללא השלכה למעשיו הנוראיים, מח"ש ומערכת הביטחון מנסים לטייח את אירוע הירי הנורא הזה בדיוק כמו שטייחו את הרג אהוביה סנדק ז"ל, לא ניתן לזה לקרות".

"מעבר להעמדה לדין של השוטר היורה, אנו דורשים צדק, אסור שאירוע חמור שכזה יחזור על עצמו, נמשיך למחות ולהפגין עד שמערכת הביטחון תפנים שהמתיישבים הם לא האויב, הגיע הזמן שתילחמו באויב ולא בנו המתיישבים" הצהירו מארגני המיצג.

על רקע תמונות הכאוס בעזה, עם שחרור החטופים, תוך כדי סיכון ממשי לחייהם, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט תקף היום (חמישי) את הממשלה והעומד בראשה, זאת לאחר שלא ייצרו אלטרנטיבה לשלטון חמאס. "מי שתקף את הרעיון ליצירת אלטרנטיבה לשלטון חמאס הוא האחראי הישיר לתמונות הבלתי נסבלות שאנחנו רואים עכשיו בעזה", אמר.

גלנט שכיהן כשר ביטחון בתקופת המחדל הביטחוני הגדול בתולדותיה של ישראל ונהג להתעמת רבות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי ממשלתו, הוסיף ותקף בכנס השנתי של המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן: "את תמונות השליטה של החמאס היינו צריכים למנוע. קיבלנו את חמאס בחזרה כי לא הכנו אלטרנטיבה. חוסר ההיערכות להחלפת החמאס מעמידה בסכנה את השגת מטרות המלחמה. זה שאתה חורש את הקרקע גם מאה פעם ולא שותל שתיל – לא מאפשר צמיחה של שום דבר. באופן דומה, זה שאתה נלחם, הורג מחבלים והורס את תשתיות החמאס, לא מביא לאלטרנטיבה שלטונית". 

גלנט שניסה פעם אחר פעם לייצר אלטרנטיבות באמצעות הרש"פ או באמצעות מיליציות מקומיות שנהדפו בידי חמאס, אמר כי "התמונות שמגיעות בשבועות האחרונים מעזה, שבהן אנחנו רואים את חמאס שולט, הן תמונות שניתן היה למנוע. זו תוצאה של סירוב הממשלה לקבל את התוכנית שהצעתי והצגתי בפני הקבינט והציבור לפני למעלה משנה. אנחנו עלולים לקבל את חמאס בחזרה כתוצאה מכך שלא הכנו את האלטרנטיבה שעליה דיברתי, שכללה תהליך שלם: בורד של מדינות מנהלות, פעולה של כוחות זרים, חברות אזרחיות וכוחות פלסטינים שאינם חמאס – זה למעשה מה שמדינת ישראל אישרה במעבר רפיח במסגרת עסקת החטופים".

שר הביטחון שהודח מתפקידו חשף בדבריו כי במהלך המלחמה נפגש עם מנהיגים, גם מהעולם הערבי ודן עמהם בנושא: "הדבר לא קרה משיקולים פוליטיים" האשים. "חוסר ההיערכות להחלפת החמאס מעמיד בסכנה את העמידה במטרות המלחמה, והסיבה היא ברורה ופשוטה. המטרה היא להחליף את שלטון החמאס ואי אפשר לעשות את זה אם אתה לא מציג את האלטרנטיבה".

בעקבות הדברים, תקף חברו למפלגה, שר התקשורת שלמה קרעי באמצעות הרשת החברתית: "שלום יואב גלנט, אם כבר בחרת לדבר, אז בוא נזכיר כמה עובדות: • מי שמנע מצה”ל לקחת את ניהול הסיוע ההומניטרי מחמאס – זה אתה! מי שרצה לסיים את המלחמה מזמן, הרבה לפני שהשגנו את מטרותינו – זה אתה! מי שהעדיף להימנע מהכרעה מול חיזבאללה ולתת לצפון להישאר בן ערובה – זה אתה! מי שכינה ניצחון מוחלט “קשקוש ותופי תם-תם” – זה גם אתה! הציבור לא מטומטם, ולא סובל משכחה. אולי הגיע הזמן שתזכור את הפתגם: ״מילה בסלע – שתיקה בשניים״.

השר עמיחי שיקלי, תקף גם הוא: "מי שכבר הספיק לשכוח מה היה תפקידו בשבעה באוקטובר, מי שעשה יד אחת עם ממשל ביידן כדי לטרפד את מדיניות הממשלה לשלול מחמאס שליטה בסיוע ההומניטרי, ומי שחושב שאש״ף הוא פרטנר שצריך לשלוט ברצועה לאור הצלחות העבר – מוטב שימלא פיו מים".

שעות לאחר חזרתם של אגם ברגר, ארבל יהוד וגדי מוזס, שהוחזקו בשבי חמאס וג'יאהד בעזה, נחשפות עדויות חדשות על הנעשה בשבי.

על פי דיווח בכאן11, המחבלים העירו את ארבל וגדי בשעה 5:30 בבוקר, שעות לפני השחרור, והחזיקו אותם בתחילה כל אחד בנפרד. רק לאחר מכן הפגישו בניהם כדי לתעד אותם.

הפגישה בין מוזס לארבל, הייתה הפעם הראשונה עבורה בה נפגשה עם ישראלי מאז השבי ביום שמחת תורה ומאז הוחזקה 482 ימים בשבי לבד. ארבל מתארת תנאי שבי קשים עם מעט מאוד מזון, ובעיקר מתחת לאדמה, בעקבותיהם היא סובלת מתת תזונה. מהתיאורים של ארבל עולה כי היחס של המחבלים היה אליה אכזרי. "הדבר הראשון שאמרה למי שפגש אותה: 'הייתי בעיקר לבד'" צוטטה בכאן11.

על פי הדיווח, ארבל נחשפה מעט מאוד לתקשורת, וכן הבינה בשבי שאחיה דולב נרצח, היא בעיקר שואלת כרגע על חבריה בקיבוץ ניר עוז. ארבל התייחסה גם למראות הקשים במהלך השחרור, כשההמון חג סביבה, בצעקות מקפיאות דם. "ארבל אמרה שהיא ידעה לפני שנחטפה שארגוני הטרור בעזה אכזריים ורעים, ומה שראינו היום במצעד בין מחבלים חמושים, 'זה רק עשירית מהרוע שלהם'".

בתוך כך, גדי מוזס שנפגש ושוחרר עמה, סיפר שמה שהחזיק אותו בחיים זאת הידיעה שהוא ישקם את הקיבוץ ואת הקהילה. "הוא אמר שהוא לא נשבר ולא בכה בשבי, ורק חיכה לרגע שישתחרר. הוא האמין שזה יקרה".

על פי הדיווח בווינט, ארבל ששהתה כאמור לבד, כמעט מנותקת קשר, לא ידעה כלל על ממדי הנזק בניר עוז, שם אחד מכל ארבעה נחטף או נרצח ביום הטבח. גדי, כמו חטופים אחרים, סיפר לילדיו שראה את קרובי משפחתו מתראיינים בערוצי תקשורת שונים, כולל קטעים שהוצגו באל-ג'זירה. "שמעתי פעם את אמא שלכם מדברת ברדיו", הוא אמר להם במפגש האיחוד המרגש בנקודת הקליטה הקדמית במחנה רעים, עוד לפני שפונה במסוק לבית החולים.

במקביל, התצפתנית אגם ברגר, החמישית מבין חברותיה, נשארה לבד בשבוע האחרון, מאז שחברותיה לירי, דניאלה, נעמה וקרינה, שוחררו ביום שבת מהשבי. מאז אותו היום בו הופרדה מהן, אגם נחשפה מעט לשחרור חברותיה בתקשורת. "זו היתה עבורה תקופה קשה מאוד, אבל הידיעה שאחזור בקרוב הביתה, נתנה לי כוח", צוטטה בכאן 11.

בווינט נחשף עוד כי עם חזרתה של אגם, מתגלה כעת כי התצפיתניות הקפידו שלא לאכול חמץ בפסח ואף ניסו לצום גם בכיפור. אגם כידוע, נהגה אף מעבר לכך ועשה ככל יכולתה שלא לחלל שבת ולהימנע מאכילת בשר טרף.

על אמונתה של אגם ניתן ללמוד מהציטוט שאותו בחרה לכתוב על גבי הלוח, בעלייתה למסוק שבו שבה לישראל. "בדרך אמונה בחרתי ובדרך אמונה שבתי" כתבה וריגשה רבבות יהודים מאמינים.

כלי טיס של חיל האוויר תקף וחיסל בחודש האחרון, בטרם כניסת הפסקת האש לתוקף, בהובלת אוגדת עזה (143) ובהכוונת אמ״ן ושב״כ, את המחבל היתם חאזם חג'אזי רגב, מחבל נח'בה בגדוד שג'אעייה של ארגון הטרור חמאס.

המחבל חג'אזי רגב לקח חלק בטבח הרצחני ובחטיפת התצפיתניות ממחנה 'נחל עוז' ב-7 באוקטובר. כמו כן, במהלך המלחמה, קידם והוביל מתווי טרור רבים נגד כוחות צה"ל.

בנוסף, בצה"ל מאשרים רשמית את הדיווח לפיו כלי טיס של חיל האוויר תקף וחיסל, בחודש ספטמבר 2024, בהובלת אוגדת עזה (143) ובהכוונת אמ״ן ושב״כ את המחבל מחמד אחמד פריג׳ סעיד, מחבל מגדוד שאטי בארגון הטרור חמאס, כשלצידו חוסלו מספר מחבלים נוספים מארגון הטרור חמאס.

המחבל פריג' פשט למחנה 'נחל עוז' בטבח הרצחני ב-7 באוקטובר והיה מעורב בחטיפת התצפיתנית ששבה נעמה לוי. למרות האישור על החיסול שהתקבל כבר בסמוך למועד התקיפה, בצה"ל נמנעו מלאשר זאת, בכדי להימנע מפגיעה במאמצי שחרור התצפיתניות.

דובר צה"ל התיר לפרסום את שמו של לוחם צה״ל שנפל בקרב בג'נין: סמ״ר ליאם חזי בן 20, מראש העין, לוחם בסיירת חרוב של חטיבת כפיר. האירוע התרחש כאשר כוח של סיירת חרוב נכנס לסריקות בתוך מבנה במחנה הפליטים סמוך ל-11:15. תוך כדי הסריקות – נתקלו הכוחות בשני מחבלים שהחלו בקרב יריות.

סמ״ר ליאם חזי נפל בקרב במקום ו-5 לוחמים נוספים – אחד באורח קשה, שלושה בינוני ואחד קל. בתוך כך, שני המחבלים הצליחו להימלט מהמבנה לאחר קרב היריות וצה"ל פועל בשעה זו לאתר אותם, מפעיל סיר לחץ על המרחב כדי לחסל אותם.

נזכיר כי בצה"ל החלו בימים האחרונים במבצע נרחב ברחבי יו"ש, שזכה לכינוי 'חומת ברזל' ומתנהל בג'נין, טולכרם ובבקעה. במהלך המבצע, צה"ל חיסל קרוב ל-30 מחבלים, חלקם בהיתקלויות מול כוחותינו וחלקם בתקיפות אוויריות. אותרו והוחרמו עשרות אמצעי לחימה, נשקים, מטענים מוכנים להפעלה, כ-5 חמ"לי תצפיות ויותר מ-10 מעבדות אמל"ח.

עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו הגיש ערר לפרקליטות בדרישה לפתוח תיק חקירה של תקיפת חרדי בידי ערבייה בתחילת השבוע בעיר מודיעין עילית. הערבייה תקפה את החרדי לאחר שהעיר לה על כך שצפרה ללא הפסקה בצופר של רכבה בשעת לילה מאוחרת. לאחר האירוע הגיש החרדי תלונה במשטרה אך התיק נסגר בתוך יממה בלבד.

במכתבו מתאר עו"ד בלייכר את האירוע: "מרשי הלך יחד עם אשתו ברחוב. למקום הגיעה בת מיעוטים שנהגה ברכב, נעצרה בסמוך לחנות שבמקום, והחלה לצפור בקולי קולות על מנת לסמן לבני מיעוטים נוספים שעובדים בחנות לצאת החוצה. מרשי ביקש מהחשודה שלא לצפור מפני שהרעש החזק בשעה מאוחרת מפריע לתושבי השכונה. במקום להתנצל, התייחסה החשודה בבוז כלפי מרשי וצעקה לעברו "לך הביתה", ולאחר מכן יצאה מהרכב והחלה לרדוף אחריו במטרה לתקוף אותו. מרשי ניסה להימלט ממנה, אך זו הגיע עד אליו החזיקה בחליפתו ודחפה אותו בפראות, עד שכמעט מעד ונפל", תיאר בלייכר.

בלייכר דורש במכתבו לעצור את התוקפת ולהעמידה לדין: "מדובר בתקיפה חמורה וחסרת פרופורציה, אשר עולה ממנה ניחוח גזעני. תמוה מאוד כיצד נסגר תיק שכזה ללא איתור החשודה. אבקש כי התיק יפתח מחדש, ויטופל בכובד הראש הראוי לתקיפת אדם. אבקש לגבות את מצלמות החנות לשם זיהוי פני התוקפת ותיעוד מעשה התקיפה. אבקש לאתר את התוקפת, אם באמצעות מספר הרכב, אם באמצעות חקירת עובדי החנות אשר נסעו עימה, ואם באמצעות זיהוי פניה מסרטוני התיעוד, לחקור אותה ולהעמידה לדין".

עו"ד בלייכר מסר: "יהודים לא צריכים כל העת לחיות בחשש מפני פורעים אסלאמיים שברגע אחד מוצאים הזדמנות ופועלים באלימות כלפי אותו יהודי שנקרה בדרכם. אותה פורעת שבספונטניות מרשה לעצמה לרדוף אחרי היהודי ולפגוע בו מקבלת השראה מההסתה האסלאמית ומהתרת חייהם של יהודים בעיני אותם פורעים. חבל מאוד שמשטרת ישראל לא מבינה שסגירת התיק מאפשרת לתופעה הזאת לשוב ולהתרחש פעם אחר פעם. אנו דורשים פתיחה מידית של התיק והתייחסות רצינית לתקיפה ולצורך למיצוי דין. אנו גם נפעל בהמשך לגבות מחיר נזיקי מאות פורעת כי ביטחונם של יהודים בארצם אינו עוד הפקר"

בין המחבלים המשוחררים היום (חמישי) במסגרת עסקת הכניעה הוא המחבל רשיד רשק שתכנן ב-2022 להתנקש בחיי יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ולבצע פיגועים נוספים, אשר נידון ל-13 שנות מאסר ושוחרר כעת לעיר העתיקה בירושלים.

יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר הגיב בזעם על ההחלטה ואמר "שחרורו של המחבל רשיד רשק, שתכנן להתנקש בי ולבצע פיגועים נוספים לעיר העתיקה בירושלים, יחד עם רשימת המחבלים המטרידה ששוחררה לצדו במסגרת העסקה המבישה – בהם הרוצח מג'נין, זכריא זביידי, שחוזר למוקד הטרור, היא תעודת עניות של כניעה והסכם מופקר".

עוד אמר כי "מסתבר שחייהם של אזרחים ואנשי ציבור שווים כקליפת השום. החזרת חטופים חייבת להתבצע אך ורק על ידי הורדת החשמל, הפסקת הדלק וההומניטרי ולא על ידי סיכון חייהם של כלל אזרחי ישראל".

כזכור, רשיד רשק הוא פעיל חמאס בן 23 שכבר בהיות בן 15 לקח חלק בפיגוע דקירה, בנוסף היה בראש חולית חמאס שתכננה להתנקש באיתמר בן גביר.

עם שחרורה של התצפיתנית אגם ברגר, נחשפים פרטים מרגשים על דבקותה במסורת היהודית במהלך תקופת שהותה בשבי. עדויות חברותיה ששוחררו לפניה מגלות כיצד הקפידה על שמירת שבת וכשרות בתנאים המורכבים.

במהלך טיסתה לבית החולים בילינסון, ביטאה ברגר את אמונתה העזה בכתב: "בדרך אמונה בחרתי, בדרך אמונה שבתי", והוסיפה: "תודה לכל עם ישראל וחיילי צה"ל הגיבורים, אין כמוכם בעולם!"

חברתה לשבי, לירי אלבג, חשפה בפני אמה של אגם את מסירותה על שמירת המסורת: "היא נמנעה מאכילת בשר ועוד שורה של מאכלים שהיה לה פקפוק לגבי הכשרות שלהם". אלבג הוסיפה כי למרות שהדבר השפיע על מצבה הגופני והיא נראתה חיוורת, ברגר הביעה שמחה על יכולתה לשמור על ערכיה.

עדות נוספת הגיעה מאגם גולדשטיין, שסיפרה על אירוע מכונן בו סירבה ברגר לבשל בשבת למרות דרישת שוביה. כששאלה אמה של ברגר כיצד ידעו את זמני כניסת השבת, השיבה גולדשטיין: "היה לנו שעון כזה עם תאריך. ידענו מתי נכנסת שבת".

ההקפדה על המסורת היהודית באה לידי ביטוי גם בתפילות ובברכות על המזון, כפי שהעידה גולדשטיין: "היא מתפללת מלא. היא גם מברכת על האוכל". אמה של אגם, שביקשה מהציבור שלא לחלל שבת בעת שחרורה הצפוי בשבת שעברה, קיבלה חיזוק מהעדויות על התנהלותה של בתה בשבי.

יצוין כי ברגר שוחררה לבסוף ביום חמישי, כשמשפחתה וכלל עם ישראל מלווים את שובה בהתרגשות ובתפילה.

דובר צה"ל מעדכן כי במטרה למנוע חגיגות שחרור מחבלים, כוחות צה״ל פועלים כעת באיו״ש למניעת מפגנים והפרות הסדר בגזרה לקראת שחרור המחבלים,

עוד נמסר, כי הכוחות מבצעים מעצרים מקדימים במרחב והטלת כרוזים הקוראים שלא לקחת חלק במפגנים. הכוחות מחרימים דגלים ואמצעים המיועדים להתקהלויות ומפגנים במרחב.

דובר צה"ל מוסר בתגובה כי "כוחות הביטחון ימשיכו לפעול בצורה נחרצת למניעת הפרות הסדר ונסיונות החגיגות במרחב ולמען ביטחון התושבים".