"במהלך שירותו הצבאי הסדיר, צילם הנאשם יורי שמונה תמונות שבהן תיעד את מערכות המחשב של כיפת ברזל הכוללות מידע סודי. הנאשם החזיק בתמונות בטלפון הסלולרי שלו ביודעו שהן כוללות ידיעה סודית שאסורה לצילום, וכשהוא מודע לחובה לשמור את המידע שמופיע בהן בסוד" • מתוך כתב האישום
כתב אישום הוגש היום (שישי) נגד יורי איליאספוב וגאורגי אנדרייב, תושבי קריית ים בשנות ה-20 לחייהם, בגין עבירות של ריגול חמור, סיוע לאויב במלחמה, מסירת ידיעות לאויב, מגע עם סוכן חוץ ואישומים נוספים. לפי כתב האישום, הנאשמים היו בקשר עם סוכן מטעם איראן המזוהה בשם "בועז", והם ביצעו עבורו פעולות שנועדו לפגוע בביטחון המדינה.
לפי כתב האישום, הנאשם יורי שירת כחייל-טכנאי בכיפת ברזל, ולאחר מכן המשיך בתפקיד זה במסגרת שירות מילואים. הנאשם גאורגי שירת כחייל-טכנאי ב"בור" (מטה מבצעי חיל האוויר), ולאחר מכן המשיך בתפקיד זה בשירות מילואים. בין הנאשמים קיימת חברות ארוכת שנים.
הנאשמים ריססו כתובות גרפיטי שבהן היה כתוב "ילדי רוחאללה" במקומות ציבוריים שונים ברחבי הארץ תמורת תשלום של 100 דולרים במטבעות קריפטו. הם צילמו את הגרפיטי ושלחו את התמונה ל"בועז" באמצעות הטלפון. בהמשך, הם טשטשו את המילה "רוחאללה".
הנאשם יורי שלח מספר תמונות שהוריד מהרשת ותמונות מטושטשות שטען שהם מקומות צבאיים למפעילו, והוא קיבל עבורם כסף. בהמשך אף הציע לסוכן האיראני לקנות ממנו נשק. במהלך שירותו הצבאי במילואים, תיעד הנאשם יורי בתמונות ובסרטון מסך מכ"ם מתוך מערכת "כיפת ברזל", שבו מתועדים נתונים על מיקום המערכת ומידע סודי נוסף
כדי להוכיח לסוכן האיראני את נגישותו למידע מסווג, שלח אליו יורי קטע ערוך של מספר שניות מתוך הסרטון שבו רואים מידע סודי ביותר הקשור במערכת "כיפת ברזל", עם הסבר קצר על הנראה בסרטון. הנאשם יורי הציע ל"בועז" לרכוש את הסרטון המלא תמורת כ-10 אלפים דולרים והתנה זאת בהעברת מקדמה על סך 800 דולרים טרם שליחת הסרטון.
במהלך שירותו הצבאי הסדיר, צילם הנאשם יורי שמונה תמונות שבהן תיעד את מערכות המחשב של כיפת ברזל הכוללות מידע סודי. הנאשם החזיק בתמונות בטלפון הסלולרי שלו ביודעו שהן כוללות ידיעה סודית שאסורה לצילום, וכשהוא מודע לחובה לשמור את המידע שמופיע בהן בסוד. כתב האישום מייחס ליורי סיוע לאויב במלחמה, מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלתו, מגע עם סוכן חוץ, השחתת פני מקרקעין, השמדת ראיה, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף וריגול חמור. גאורגי מואשם במגע עם סוכן חוץ, השחתת פני מקרקעין, השמדת ראיה וגניבה.
סקר מעריב שהתפרסם היום (שישי) מראה על התחזקות גוש מפלגות האופוזיציה בשני מנדטים עם 61, לעומת 49 בלבד לגוש מפלגות הקואליציה הנוכחית. בתסריט בו מתמודדת מפלגה בראשות נפתלי בנט, גוש האופוזיציה בהובלתו זוכה לרוב של 66 מנדטים, לעומת 44 לגוש נתניהו.
עקב המשך הפעימות של עסקת החטופים, עלתה האופטימיות בציבור הישראלי לגבי האפשרות להשלמת העסקה במלואה, כש-36% מאמינים שהיא אכן תושלם, לעומת 28% בשבוע שעבר.
עוד נתונים מעניינים, חלקם מפתיעים:
רוב הישראלים (57%), ובעיקר מצביעי קואליצית נתניהו (67%), חושבים כי חזרת העזתים לצפון הרצועה לא מלמדת על כך שהמלחמה הסתיימה. אותו רוב סבור כי חזרתם מלמדת על כך שמטרות המלחמה הושגו באופן חלקי, בעוד רק 4% מאמינים שהמטרות הושגו במלואן.
לאחר בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא, למחצית מהציבור הישראלי אין אמון בבית המשפט העליון. חוסר האמון החריף במיוחד הוא בקרב מצביעי קואליצית נתניהו.
כשנאלצו לבחור בין חוק גיוס שיענה על דרישות המפלגות החרדיות, לבין הליכה לבחירות – מצדדים רוב הישראלים (57%) בהליכה לבחירות. כשבחלוקה למחנות פוליטיים רוב של 57% ממצביעי הקואליציה מעדיפים את חוק הגיוס, מול כמעט כל מצביעי האופוזיציה (80%) שיעדיפו ללכת לבחירות.
תמונת המנדטים המלאה על פי הסקר של 'מעריב':
הליכוד בראשות בנימין נתניהו 21 (21) המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ 19 (18) ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן 15 (16) יש עתיד בראשות יאיר לפיד 14 (13) מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן 13 (12) ש"ס בראשות אריה דרעי 9 (10) יהדות התורה בראשות גולדקנופף וגפני 7 (7) עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר 8 (9) רע"מ בראשות מנסור עבאס 5 (5) חדש תעל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי 5 (5) הציונות הדתית בראשות סמוטריץ' 4 (4)
בישראל אישרו היום (שישי) כי קיבלו את שמותיהם של 3 החטופים שצפויים להשתחרר מחר משבי ארגון הטרור חמאס. עופר קלדרון וירדן ביבס מניר עוז וקית' סיגל מכפר עזה ישוחררו מחר מהשבי. ההערכה היא שהשלושה ישוחררו מחר בשעות הבוקר.
ירדן צפוי להשתחרר כאשר עדיין אין ודאות באשר לגורל אשתו ובניו, ועל פי צה"ל קיים חשש כבד לגורלם. ילדיו של עופר שנחטפו איתו שוחררו בעסקה הקודמת, לפני יותר משנה. סהר קלדרון, בתו של עופר ששוחררה בעסקה הקודמת, כתבה: "איזה בוקר מושלם, ברוך השם". אחיו אמר לחדשות 12: "מחר נחבק את עופר סוף סוף, זה מטורף". קית' סיגל נחטף עם אשתו אביבה, והיא שוחררה גם כן בעסקה לפני יותר משנה. שיר סיגל כתבה: "אבא שלי חוזר הביתה בחיים".
ירדן נחטף בגיל 34 מקיבוץ ניר עוז כשהוא פצוע, לאחר שניסה להגן על שירי אשתו ועל שני בניו. שירי נחטפה לבסוף מביתם עם שני ילדיהם הקטנים – אריאל (4) והתינוק כפיר, בן 9 חודשים בלבד. הסרטון של שירי המבועתת עוטפת את שני ילדיה בשמיכה ומובלת לרצועה על ידי מחבלים הפך לאחד מסמלי המלחמה והאימה. ירדן נראה בסרטון אחר מובל בידי מחבלים לרצועה.
הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, נרצחו. החברים מספרים כי ירדן, בן קיבוץ צאלים, הוא אדם רגיש ואכפתי, מצחיק, חובב מוזיקה וסטנד אפ ועובד כרתך באשקלון. בנובמבר 2023 חמאס טען כי שירי וילדיה נהרגו בתקיפת צה"ל, ופרסם סרטון שבו נראה ירדן מקבל את ההודעה על מותם. בפברואר פרסם דובר צה"ל סרטון שבו בני משפחת ביבס נראים בחיים בימים הראשונים למלחמה.
עופר קלדרון נחטף בגיל 53 עם ילדיו, סהר בת ה-16 וארז בן ה-12, מביתם בניר עוז. בנו רותם היה לבד בדירתו בקיבוץ, ובתו גאיה הייתה בתל אביב. עופר הוא נגר במקצועו, מתמחה במטבחים. חובב רכיבה על אופני שטח, בנייה והטסת טיסנים ואוהב טיולים בארץ ובעולם.
ניסן, אחיו של עופר קלדרון, אמר לחדשות 12: "מחר נחבק את עופר סוף סוף. זה מטורף. אנחנו מחכים כל כך לסגור מעגל ולהתחיל לטפל בעצמנו כמו שצריך. נתחיל מסע של שיקום ושל ריפוי".
סהר וארז חזרו בעסקת החטופים בנובמבר 2023. סהר סיפרה שפגשה אותו במנהרות ושמצבו הפיזי והנפשי היה ירוד מאוד: "הוא אמר לי 'בבקשה תלכי להפגנות, תילחמי'. יצאתי משם ועד עכשיו אני בתחושה שנטשתי אותו, שהשארתי אותו שם מאחור". גרושתו הדס קלדרון מנהלת מאבק להשבתו לצד המאבק לשיקום הילדים שחזרו מהשבי.
קית' סיגל בן ה-65 ואשתו אביבה נחטפו מביתם בקיבוץ כפר עזה שבו התגוררו 42 שנים. הוא הגיע לישראל מארצות הברית, היא מדרום אפריקה. הם הכירו, והביאו לעולם ארבעה ילדים וחמישה נכדים. במקצועו קית' מטפל בריפוי ועיסוק, ואוהב את הטבע. בן אדם של בית ומשפחה.
לאחר השלמת שחרורן של הנשים והבנות שהוחזקו על ידי חמאס ויתר ארגוני הטרור ברצועה, בשבועות הקרובים צפויים להשתחרר אחרונים, הגברים.
ושבו בנות לגבולן: בצל התמונות והרגעים המרגשים מחזרתם של החטופים הישראלים משבי חמאס, רבים מהם גם שלחו לא מעט מסרים והודו לעם ישראל, לקדוש ברוך הוא, ולחיילינו על התפילה, האמונה והמלחמה להשבתם.
בפעימה הראשונה, שבו 3 החטופות הראשונות, רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר שריגשו מדינה שלמה. השלוש שחזרו הביתה אחרי 471 ימים, תועדו במסוק בדרכן לבית החולים, כשהן כבר מלוות באימהות שלהן.
אמילי דמארי שהפכה לסמל של ניצחון אדיר לעם ישראל, שלחה מהמסוק מסר מרגש כשלצידה יושבת דורון והשתיים הניפו שלט עם הכיתוב: "הסיוט נגמר".
יממה לאחר חזרתה מהשבי, דמארי כתבה: "אוהבת, אוהבת, אוהבת, מודה לה', מודה למשפחה, לחברים הכי טובים שיש לי בעולם הזה. חזרתי לחיים אהובים שלי. הצלחתי לראות רק קמצוץ מהכל וניפצתם לי את הלב מהתרגשות. תודה תודה תודה. הכי שמחה בעולם פשוט להיות".
רומי גונן כתבה: "רציתי לעצור ולהגיד רגע תודה לעם ישראל, למשפחה ולחברים. התפילות והכוחות ששלחתם ליוו אותנו לאורך כל הדרך ועזרו לנו להאמין שהסיוט הזה בסוף יגמר. אתם מרגשים לרמות שהלב לא מכיל ועוד ייקח זמן להכיל ולהודות לכולכם. צריך לזכור שיש עוד 94 חטופים שרק מתים שנציל אותם. עם ישראל חי ובעזרת השם נמשיך לקבל בשורות טובות בשבועות הקרובים".
חגיגות ענק לרגל שחרורם של מחבלים מבתי הכלא התקיימו הלילה (בין חמישי לשישי) בערים ובכפרים ברחבי יהודה ושומרון תוך גיבוי מלא לפעילי הטרור והמחבלים המשוחררים שסימנו באצבעותיהם V לאות ניצחון על ישראל. בתהלוכות קראו ההמונים קריאות הסתה נגד מדינת ישראל.
במחנה הטרור בלאטה בשכם המונים יצאו לקבל את פניהם של מחבל המשוחרר חמידה מרשוד, פעיל הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי, אשר לקח חלק בפיגועי ירי נגד חיילים ואף השתתף בתכנון פיגוע ההתאבדות בתחנה המרכזית בתל אביב בשנת 2006. בכפר יתמא, אף הוא בנפת שכם, דגלי הטרור הונפו על רכבים שיצאו למפגן תמיכה.
בכפר מזרעה א שרקייה בבנימין התקיימה תהלוכה זהה תוך הנפת דגלי טרור מבלי חשש כי יאונה להםם כל רע. כמו כן, דגלי הג'יהאד האסלאמי הונפו בקלקיליה על ידי רעולי פנים שקראו:"הניפו את החרב כי אנחנו אנשי מוחמד דף". בנוסף, בעיר אל-בירה, השוכנת כ-15 ק"מ מצפון לירושלים, חגגו את שחרור מחבל הפת"ח, עאמר מרדי, שרצח ישראלים בשנת 2002.
כמו כן, הארכי מחבל המשוחרר זכריא זביידי נצפה כשהוא מתחבק עם מחבלים חמושים במהלך חגיגות שחרור המוניות ברמאללה. בסרטונים שהופצו ברשתות הערביות נראה זביידי נישא על הכתפיים לרגל תשואות ההמון שרצה 'לזכות' ללחוץ את ידו.
תהלוכות הצהלה הללו המהוות גב מלא לטרור התבצעו ללא מפריע למרות הנחית שר הביטחון ישראל כ"ץ למנוע חגיגות המוניות של הערבים ברחבי יהודה ושומרון לקראת שחרורם של מאות מחבלים ופעילי טרור מבתי הכלא כחלק מעסקה מול ארגון הטרור חמאס.
בצה"ל הגיבו לכך ואמרו כי מניעת תופעות אלו לעולם לא תהיה הרמטית: "פיקוד המרכז נערך בצורה יסודית לקראת שחרור המחבלים במסגרת העסקה. לקראת מימוש שחרור המחבלים תוגברה הגזרה בכוחות נוספים, בוצעו מעצרים מקדימים ושיחות אזהרה וכן החרמת דגלי חמאס וסממנים נוספים".
"יצויין כי מתבצעות פעולות משלימות שאינן מיידיות כמו פיזור חגיגה וכוללות מעצר מסיתים, ניטור ומעקב אחרי המשוחררים ועוד. כוחות הביטחון רואים במאמץ מניעת ופיזור החגיגות חשיבות גדולה ועובד מסביב לשעון על מנת להבטיח את השקט בגזרה ולהסיר כל איום", אמרו.
ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה פרסם היום (שישי) את רשימת שלושת החטופים שצפויים להשתחרר במוצאי שבת הקרוב מהשבי האכזרי ברצועה במסגרת הסכם הפסקת האש שנחתם על ידי הממשלה בנוסף לנסיגת צה"ל ושחרור מחבלים מבתי הכלא. אחרי ששוחררו רק נשים, ישוחררו כעת שלושה גברים מבוגרים, המבוגר שבהם בן 86. עם זאת לא ברור אם הם בחיים. ישנן הערכות זהירות שכן, אבל גורמים רשמיים לא פרסמו מידע בנושא.
שלושת הגברים החטופים עתידים לעבור לידי אנשי הצלב האדום שיביאו אותם לנקודת מפגש ראשונית עם חיילי צה"ל, הם יעברו בדיקה רפואית ראשונית לבדיקת מצבם ולאחר מפגש עם בני משפחה יעלו על מסוק לבתי החולים.
בלשכת ראש הממשלה אישרו כי ישראל קיבלה את רשימת החטופים שאמורים להשתחרר משבי החמאס מחר והודיעו כי התייחסות מפורטת תינתן לאחר בחינת הרשימה ועדכון המשפחות.
צורקוב, ישראלית המחזיקה גם באזרחות רוסית, בת 36 שהתגוררה בארה"ב במסגרת לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת פרינסטון, נחטפה בבגדד ב-26 במרץ 2023, על ידי מיליציה איראנית הפועלת בעיראק.
כמעט שנתיים אחרי שנחטפה בבגדד, האם נרקמת עסקת חטופים לשחרורה של הישראלית אליזבט צורקוב? גורמים בבגדד ובביירות אמרו היום (שישי) לאתר "אמוואג'", אתר בריטי המכסה את הנעשה באיראן ובעיראק, כי הועלתה הצעה לעסקה שבמסגרתה ישראל תשחרר מחבלי חיזבאללה וקפטן של ספינה לבנונית, שבצה"ל אמרו כי הוא בכיר בארגון הטרור – בתמורה לשחרור צורקוב. לפי הדיווח, חוטפיה של צורקוב – אנשי המיליציה הפרו-איראנית "כתאיב חיזבאללה" – הביעו נכונות לביצוע העסקה. כך לפחות טען גורם עיראקי המקורב למיליציה השיעית. אבל בישראל, כך נטען, לא ניתן עדיין אור ירוק.
גורם המקורב למיליציות השיעיות וגורם פוליטי לבנוני אמרו לאותו אתר כי לפי ההצעה, ישראל תשחרר שבעה אנשי חיזבאללה שלכדה בין 27 בספטמבר ל-27 בנובמבר. בנוסף, ישראל תשחרר את הקפטן הימי עימאד אמהז, שנלכד בפשיטה נדירה של שייטת 13 בצפון לבנון, 160 ק"מ מהגבול.
שר החוץ גדעון סער ביקר לפני זמן קצר את החטופים המשוחררים מתאילנד, במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא וקיים איתם שיחה על שעבר עליהם בתקופת השבי.
לביקורו התלוותה שגרירת תאילנד בישראל פנבאה צ'נדרראמייה ומנהלת המרכז הרפואי ד״ר אסנת לבציון-קורח. השר סער קיבל סקירה מאנשי הצוות הרפואי של המרכז הרפואי על מצבם של המשוחררים והטיפול בהם. השר סער הודה למנהלת בית החולים ולצוות בית החולים על הטיפול המסור במשוחררי השבי.
השר סער עמד בקשר בשבועות האחרונים מול שר החוץ של תאילנד מאריס סנגיאמפונגסה בנושא שחרור החטופים אזרחי תאילנד והוא עתיד להיפגש איתו מחר בערב, לאחר שיגיע לארץ.
שר החוץ גדעון סער לארבעת החטופים שהשתתפו בפגישה – וואצ’ארה סריהאון, סאטיאן סוואנאקאן, פונגסאק טינה וסוראסאק רומנאו: ״אתם חזקים. אני מאחל לכם ולמשפחותיכם חיים טובים, בריאות וחופש״.
סגירת מעגל מהירה: במהלך המבצע לסיכול טרור בג'נין לוחמי סיירת חרוב חיסלו את שני המחבלים בהם נתקלו אתמול, בהתקלות נפל סמ"ר ליאם חזי ז"ל ונפצעו חמישה לוחמים נוספים.
כוחות סיירת חרוב ממשיכים לפעול בג׳נין שבחטיבת מנשה, כחלק מהמבצע בצפון השומרון. במהלך הפעילות אתמול (ה'), הלוחמים סרקו בתוך מבנה במרחב, ונתקלו מטווח קצר בשני מחבלים שהתבצרו בו.
לאחר מספר שעות, בפעילות משותפת של צה״ל ושב״כ, לוחמי סיירת חרוב וכוחות נוספים כיתרו את המבנה אליו ברחו שני המחבלים וחיסלו אותם.
בהיתקלות נפל סמ"ר ליאם חזי הי"ד ונפצעו חמישה לוחמים נוספים. צה"ל משתתף בצער המשפחה וימשיך ללוותה, נמסר בהודעת דו"צ.
פתיחת המעבר היום מעקרת מישראל את המנוף העיקרי מול חמאס למנוע את "פסטיבל השחרור" הציני שעושה חמאס. על פי ההסכם מעבר רפיח היה אמור להיפתח בתחילת השבוע הבא , אולם הוחלט להקדים פתיחתו עוד טרם פעימת שחרור החטופים הצפויה מחר. המעבר יתופעל על ידי "פלסטינים מעזה שאינם מזוהים עם חמאס".
בחדשות כאן 11 דווח כי מעבר רפיח ייפתח לראשונה היום (שישי) ולא בתחילת השבוע, כפי שתוכנן במקור על פי הסכם שלב א' בעסקת החטופים. כך נודע היום לכאן חדשות מפי מקורות פלסטינים רשמיים.
על פי ההסכם מעבר רפיח היה אמור להיפתח ביום ראשון, אולם הוחלט להקדים פתיחתו עוד טרם פעימת שחרור החטופים הצפויה מחר. המעבר יתופעל על ידי EUBAM – המשלחת הביטחונית האירופאית שתהיה אחראית על המעבר, וכן על ידי פלסטינים מעזה שאינם מזוהים עם חמאס, ככל הנראה מדובר על עזתים שמזוהים עם הרשות הפלסטינית, אך לא כאלה שיהיו תחת מטרייה רשמית של הרשות.
אותם פלסטינים שיתפעלו את המעבר קיבלו אישור מישראל, כך על פי המקורות בעזה. החל מהיום יוכלו על פי ההסכם לצאת מהמעבר פעילים בזרוע הצבאית של חמאס שנפצעו במהלך המלחמה לטיפול רפואי בחו"ל. אותם פעילים יהיו רשאים גם לחזור לרצועה בסיום הטיפול כשיחלימו.
פתיחת המעבר היום מעקרת מישראל את המנוף העיקרי מול חמאס שיבצע את הפעימה הבאה מחר תחת הדרישות הישראליות, כדי לא לחזור על המראות שהיו אתמול בשחרור.
בזמן שעסקת החטופים מול חמאס מתקדמת, מזכיר המדינה החדש של ארצות הברית מרקו רוביו דיבר על המשך הפסקת האש ברצועת עזה ועל היום בו היא תסתיים בראיון לתקשורת בארצו. "אי אפשר לצפות מאף מדינה בעולם לחיות לצד אויב חמוש שמעוניין לבצע דברים איומים, פשוט אי אפשר", אמר רוביו.
לדבריו של מזכיר המדינה, גם לאחר הפסקת האש "הבעיה העיקרית נשארת". הוא הסביר: "זו העובדה שככל שנמצא שארגון כמו חמאס, שמביע את רצונו להשמיד את המדינה היהודית, שרוצה לבצעי פיגועים נגד אזרחים, כמו נגד נערות בפסטיבל, ולוקח תינוקות כבני ערובה – זה סיכון לביטחון הלאומי של ישראל".
רוביו הוסיף: "אני כן חושב שהפסקת האש חשובה כי היא מביאה לסיום חלק מההרס ומאפשרת שחרור של חלק מהחטופים, אך תמורת תשלום בלתי רגיל ולא הוגן. זה מראה כמה אנחנו מעריכים חיים בהשוואה לחיות של חמאס".
לטענתו של מזכיר המדינה, "האתגר האמיתי הוא מה שיקרה כשהפסקת האש תסתיים. מי ישלוט בעזה, מי יבנה אותה מחדש, מי יהיה אחראי עליה. אם מי שיהיו אחראיים על עזה יהיו אותם האנשים שהביאו את 7 באוקטובר, אז נהיה באותה הבעיה".
"החדשות הטובות הן שבלבנון יש ממשל חדש, שנקווה שיהיה חזק יותר מחיזבאללה, ויש שם גם הפסקת אש שאנחנו מקווים שתמשך. בסוריה יש הזדמנות לייצר אזור יותר יציב מאשר המדינה שהייתה תחת בשאר אל-אסאד, עם שליטה של איראן ורוסיה. אם נביא נרמול יחסים בין סעודיה לבין ישראל זו יוכל לשנות את פני כל האזור. יהיה אפשר לפתור את הבעיה מול הפלסטינים באופן מעט יותר קל", הוסיף רוביו.
בשבי חמאס נותרו עוד 82 חטופים – 23 מהם אמורים להשתחרר בפעימות הבאות במסגרת החלק הראשון של העסקה. מתוך אותם 23 חטופים, 15 בחיים ושמונה הם חללים. החטופים ישוחררו לפני החללים, והרשימה שתתפרסם היום תכלול רק גברים שבחיים. לא ברור אם הרשימה תכלול רק גברים מבוגרים.
הציפייה בישראל היא לשחרורו של קית' סיגל בן ה-64, שנחטף מכפר עזה ביחד עם אשתו אביבה ששוחררה בעסקת החטופים הראשונה ומחזיק באזרחות אמריקנית. בנוסף, ישנה אפשרות שירדן ביבס יהיה ברשימת החטופים. גם אשתו שירי ושני ילדיהם הקטנים, כפיר ואריאל, עדיין בשבי. דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, אמר בהצהרה בשבת האחרונה כי יש חשש כבד לחייהם, ומאז ישראל דרשה מחמאס לספק מידע על מצבם.
בין 23 החטופים שברשימה בשלב א' גם אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, המוחזקים ברצועה כבר עשר שנים אחרי שהסתננו לשם מיוזמתם. אבל הם לא ישוחררו מחר, כי לפי ההסכם הם אמורים להשתחרר רק בשבוע השישי לעסקה, בעוד חודש.
השבוע עמד בסימן חזרה. חזרת חטופים וחטופות והמשך המתנה לחזרת עוד חטופים (מחר). במקביל נראתה חזרה (נהירה) של עקורים עזתים לצפון הרצועה למה שהיה בעבר ביתם. כל שראו היה הרס מוחלט – תוצאת הטבח שהמיט החמאס עליהם. הליך חזרה נרשם גם בדרום לבנון, כאשר תושבי הכפרים הגיעו לבתיהם, וגם הם נוכחו לראות את ההרס המוחלט שנגרם להם בגין פעולות החיזבאללה.
הליך החזרה בכל הגזרות, פוסח על התחום הפוליטי, ובעיקר בכל הקשור לאנשי השמאל והמחאה. הם מסרבים לחזור בהם מכל הטענות שהשמיעו נגד נתניהו, כי הוא מונע בכוונה את החזרת החטופים. הקיצונים שבהם אף ציינו במהלך השנה האחרונה, כי נתניהו מעוניין באי השבתם ארצה מסיבות פוליטיות. עתה כשהם רואים בעיניהם, כיצד נתניהו מבצע את ההליך הזה, בניגוד ולקול מחאת הבייס הימני, שמתקשה לקבל את חגיגות הראווה בעזה, הם מתקשים לחזור בהם ולברך אותו על כך.
הגדיל לעשות יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שמצד אחד תמך בעסקה ואף קורא לבצע את השלב הבא שלה. ומצד שני מתריס נגד המחיר ונגד חזרת העזתים לצפון הרצועה, בטרם חוזרים אנשי העוטף לבתיהם. כיצד הדברים מתיישבים זה עם זה, כיצד אפשר לתמוך בעסקה ובד בבד להתנגד לחזרת העזתים לצפון הרצועה. ללפיד (אין) הפתרונים. לפחות אצלו אין את המושג "חזרה". הוא עקבי. "לפיד והיפוכו".
בשעה ששורות אלו נכתבות, אתמול בצהרים, מתבצעת עסקת החילופין הראשונה שהוקדמה השבוע, בגלל הלחץ של החמאס לפתוח את צפון הרצועה למאות אלפי העזתים שצבאו עליה. זו הסיבה שהחמאס ביצע "פעימה שלא מן המניין", לאחר שהפר את ההסכם לשחרר בפעימה הקודמת את החטופה ארבל יהוד.
במקביל מחר אמורים להשתחרר עוד שלושה חטופים חיים. לחמאס חשוב לשווק את השחרורים כפעולות יחצ"ניות והוא עושה זאת באמצעות כל הכלים שנותרו בידיו: מנפיק חגיגות גדולות, בונה במות מקושטות, ומנסה להראות שהוא עדיין שולט בעניינים, חרף החיסולים של כל שדרת הפיקוד שלו ובראשם יחייא סינואר.
את אלו שנרצחו הי"ד (וכולם יודעים ככל הנראה את זהותם), שומר החמאס לסוף. המשוחררים ההולכים על רגליהם מצטלמים טוב בעולם, ארונות הנרצחים (ומי שיהיו רח"ל בתוכם) יראו לעיני כל את גודל האכזריות של החמאס, ומכאן הניסיון שלו לעמעם את זה ככל שאפשר מבחינתו.
צילום: איימן אליאסי/פלאש 90
פגישה גורלית
אם הכול ילך כפי המתוכנן, יתחיל המו"מ על שלב ב' של העסקה ביום שני הקרוב, 16 ימים מתחילת שלב א'. בדיון הזה אמורים הצדדים להכריז על "רגיעה בת קיימא", המוגדרת כ"הפסקה קבועה של פעולות צבאיות ועוינות, ותחילת יישומה לפני שחרור כל השבויים הישראלים הנותרים" (גברים חיים – אזרחים וחיילים). הדבר ייעשה במקביל לשחרור מאסיבי יותר של מחבלים מבתי הכלא בישראלי וכן לנסיגה מלאה של כוחות צה"ל מרצועת עזה.
מדובר בניסוחים מעורפלים במכוון, שנועדו להצניע את חילוקי הדעות ולאפשר את ביצוע השלב הראשון של העסקה. אולם בשלב השני אי אפשר יהיה להצניע ולעמעם את הדברים. הכל יצוף למעלה.
נתניהו אמנם הבטיח לחזור ללחימה, ובזה תלויה לכאורה שרידות הממשלה. אולם קשה לראות כיצד זה יקרה לאחר שמאות אלפי עזתים שבו לצפון הרצועה. במקביל גם הממשל החדש של טראמפ מאותת על רצונו ללכת לכיוון של נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. הדבר יחייב כניסת כוח רב-לאומי לרצועה, ובקיצור: קשה לראות איך חוזרים מכאן למלחמה. כל זה עשוי (או עלול) לקבוע גם את גורל שאר החטופים המוחזקים בעזה וכאמור את גורלה הפוליטי של הממשלה.
נתניהו לא רוצה לריב עם ממשל טראמפ. יש לו הרבה מה להפסיד. מוטל עליו להכריע בקרוב בין התחייבויותיו המדיניות לבין אלו הפוליטיות. ביום שלישי הקרוב הוא יהיה המנהיג הזר הראשון שייפגש עם הנשיא לאחר כניסתו לבית הלבן. בחדר הסגלגל הכול יעלה על השולחן: הפגישה מתוארת כדרמטית ומכריעה, כיון שהיא תכריע את גורלה של ממשלת נתניהו, המועד לבחירות הבאות, ואפילו תקציב 2025 וחוק הגיוס. הכול קשור לכאורה זה לזה.
אם נתניהו יחזור ארצה עם חבילת הבטחות מטראמפ, הכוללת תקיפה באיראן עוד השנה, התחייבות לנורמליזציה עם סעודיה ללא מדינה פלשתינית, שליטה בינלאומית ברצועה וריבונות חלקית ביו"ש, יתקשו סמוטריץ ואפילו בן גביר לדחות אותה. כמו כן אם טראמפ יתמיד בתכניתו להגירת העזתים מהרצועה, הדבר ימנע את הצורך לחזור למלחמה.
במקרה כזה אפשר יהיה להתקדם לשלב ב' בעסקה, לרכך את ההתנגדות לחוק הגיוס, להעביר את התקציב ובעצם לשמור על שרידות הממשלה. הצדדים כולם יוכלו לאפסן ולארוז את כל הדיבורים שנשמעו השבוע על הקדמת הבחירות (האיומים, והחזרה מהם).
אולם אם הפגישה עם טראמפ תסתיים עם הנחייה של הנשיא לבצע ללא דופי את המשך העסקה, כאשר הרש"פ היא זו שתנהל את עזה, מצרים תהיה אחראית בלעדית לניהול ציר פילדלפי, שדרוג הרש"פ בתמורה לנורמליזציה עם סעודיה, ואי הבטחה להפלת המשטר האיראני, הרי שגורל הממשלה ייחרץ כבר בארה"ב, עוד בטרם יעלה נתניהו על "כנף ציון".
זו אפוא הסיבה מדוע הפגישה השבוע בבית הלבן תהיה מכריעה, דרמטית וקובעת. הכדור (היה ונשאר) בידי טראמפ.
רה"מ לשעבר נתניהו והנשיא טראמפ // צילום: פלאש 90
מורשת נתניהו
מיד לאחר הבחירות האחרונות, התראיין צחי הנגבי, תחת התואר "מקורבו של נתניהו", בטרם מונה לראש המל"ל. המראיינים ביקשו לברר מה עתיד לעמוד בראש סדר היום של נתניהו לקראת הקדנציה החדשה. הימים היו כמובן לפני השבעה באוקטובר, לפני הרפורמה המשפטית, לפני המחאה ולפני שטראמפ נבחר מחדש לבית הלבן.
הנגבי השיב ללא היסוס: תקיפה באיראן. מיד אחר כך פירט: "אם ממשל בידן יגיע להסכם עם איראן, מה טוב. אם לא, נתניהו יתקוף צבאית את איראן". המראיינים התרשמו מהדברים והנגבי סיים את הראיון באומרו שאם כך יהיה, הרי שזו תהיה המורשת שישאיר אחריו נתניהו.
מאז חלו תמורות רבות, אך הנושא האיראני נשאר על השולחן, ויעלה כאמור השבוע על השולחן בבית הלבן. נושא נוסף שיעלה בפגישה יהיה הנושא הסעודי. טראמפ נושא עיניו לשלום כולל באזור (ולקבלת פרס נובל) והעניין הזה חשוב לו מאד. השאלה היא האם יצליח לכפות על נתניהו להתקדם בעניין הסעודי תמורת ויתורים בעזה וביו"ש.
על פי אחת הדעות שנשמעו השבוע, מבחין נתניהו שהקואליציה שלו עומדת בפני סכנת פירוק, ולכן ירצה שיזכרו אותו ב"מורשת נתניהו", כמי שסיים את הלחימה, חתם על הסכם שלום עם סעודיה והביא גם להפלת המשטר באיראן (אם תהיה תקיפה).
מבחינה פוליטית קשה לראות את זה מתרחש, כיון שמאז הסכמי וואי, שם נפלה הממשלה בראשותו, החליט נתניהו שלא לפרק מיוזמתו אף פעם ממשלת ימין, לבטח לא תמורת רשת ביטחון מחוררת שמבטיחה האופוזיציה (ראו לקמן). גם במישור האידיאולוגי, סבור נתניהו שכל ויתור בנושא הפלשתיני, יהיה תקדים לפתיחת המו"מ בכל ממשלה אחרת. התקווה שלו שטראמפ לא ילחץ עליו וייתן לו מרווח החלטה שיאפשר לו להימנע מפירוק הממשלה.
על פי אחד השרים, האמירות של טראמפ, שהציע טרנספר מרצון לתושבי עזה, תואמו מראש עם נתניהו ונועדו בין השאר לסייע לו למנוע את פירוק הממשלה בעקבות עסקת החטופים. נושא זה של עידוד ההגירה מרצון, עלה כזכור מיד בשלבים הראשונים של המלחמה על ידי נתניהו ושרים נוספים בליכוד, לשביעות רצונם של שרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית.
מה שכרגע עומד על הפרק זה מבצע "חומת ברזל" ביו"ש. בכיר במטכ"ל צוטט השבוע באומרו כי ישראל נמצאת לפני "אירוע ענק" כהגדרתו ביהודה ושומרון. זו הסיבה שהצבא פועל באגרסיביות בטול כרם ובג'נין. לדבריו, כבר חווינו הפתעה אסטרטגית אחת, אנחנו לא יכולים שזה יקרה שוב באיו"ש. היינו בקונספציה שקרסה, אסור שאחת נוספת תקרוס".
תפקיד הרמטכ"ל הבא, שייבחר ככל הנראה בשבוע הבא יהיה לתת את הדעת על זה. הרמטכ"ל שייבחר מבין השלושה: אמיר ברעם, תמיר ידעי ואייל זמיר, יהיה ככל הנראה אייל זמיר. התקשורת נתנה בהם השבוע סימנים: המנכ"ל המקושר (זמיר), הסגן המנוסה (ברעם) והמפקד המפתיע (ידעי), או בקיצור: תמיר, אמיר וזמיר.
שר הביטחון ישראל כ"ץ עם שלושת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל. צילום: אריאל חרמוני/משהב"ט
מחול נורווגי
"החוק הנורווגי" והשלכותיו המשיכו גם השבוע לעמוד במרכז סדר היום הפוליטי. היה זה סביב ה"כן התפטרות", "לא התפטרות" של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. כזכור, בשבוע שעבר תוארה כאן בהרחבה התלבטותו: האם להתפטר מהממשלה ולחזור להיות ח"כ, כדי להוציא את ח"כ יצחק קרויזר מ"עוצמה יהודית" מהכנסת ובכך להוסיף קול אחד לקואליציה.
המהלך הזה נדרש לאחר ששר נורווגי אחר, עמיחי אליהו מ"עוצמה יהודית" פרש מהממשלה, הפך להיות ח"כ, ובכך הוציא מהכנסת את ח"כ צבי סוכות מ"הציונות הדתית". כתוצאה מכך הופר האיזון בין שתי המפלגות: "הציונות הדתית" (שירדה מ-7 ל-6 מנדטים) ל"עוצמה יהודית". ההתפטרות של סמוטריץ' נועדה אפוא להשוות את תמונת המצב בין שתי המפלגות הללו כפי שהיה לאחר הבחירות: 7 לציונות הדתית ו-6 למפלגת בן גביר. כמו כן נועדה להוסיף כאמור קול לקואליציה, לאחר פרישתה של "עוצמה יהודית".
אלא שסמוטריץ' חשש כי הכנסת לא תצליח לבחור אותו מחדש לשר, על פי תקדים מתן כהנא בממשלה הקודמת. ולכן לאחר שיקולים לכאן ולכאן, ולאחר שקיבל את הבטחות הליכוד, החליט להתפטר.
אולם שעה קלה לפני כניסתו לתוקף של מכתב ההתפטרות, משך אותו סמוטריץ' חזרה, לאחר שקיבל מכתב מנתניהו, בו כתב לו כי מתקיים מו"מ בין הליכוד, "עוצמה יהודית" וח"כ אלמוג כהן, כדי למצוא פתרון שיחזק את הקואליציה. הרעיון היה להגיע למצב בו ח"כ אלמוג כהן מ"עוצמה יהודית", שכבר הצביע עם הקואליציה באחד מחוקי התקציב (חוק המיסים הכלואים), ימשיך להצביע עמה בניגוד לעמדת סיעתו, מבלי שהיא תכריז עליו כ"פורש". באופן זה הוא יוכל להתמודד בכנסת הבאה ברשימת הליכוד או בכל רשימה מכהנת בכנסת.
המשמעות: אי התפטרותו של סמוטריץ' משאירה את ח"כ קרויזר בכנסת. תמורת זה התחייב להצביע עם הקואליציה. אם בכל זאת יחליט שאינו יכול להצביע עמה, יהיה עליו להודיע 48 שעות קודם, כדי שאפשר יהיה לבצע את החלפתו באמצעות התפטרותו של סמוטריץ'. מדובר במשחק כיסאות על פי המחול הנורווגי.
מאחורי הקלעים מסתתר אירוע נוסף: בקואליציה ביקשו שלא לזעזע את הוועדה לבחירת שופטים, שם מכהן ח"כ קרויזר כחבר. אם היה פורש, הרי שהכנסת הייתה נדרשת לבחור ח"כ חדש תחתיו בוועדה. מדובר בבחירות חשאיות מאחורי הפרגוד, ואין לדעת האם מועמד הקואליציה האחר (יהיה מי שיהיה), היה זוכה לרוב. החשבונות והחשדות בין כולם גדולים, גם בתוככי הקואליציה.
סיכום: סמוטריץ נשאר "שר נורווגי", קרויזר נשאר ח"כ וחבר בוועדה לבחירת שופטים וצבי סוכות בחוץ.
צילום: חיים גולדברג/פלאש 90
"עוצמה" עצמאית
ההתפטרות של בן גביר וסיעתו מהממשלה ומהקואליציה עדיין מעסיקים את הימין, למרות שסדר היום המדיני-ביטחוני נמשך ללא שום השפעה עם הצעד שנעשה.
ההישג הכי גדול של בן גביר ומפלגתו (אליבא דשלמה פילבר הסוקר) הוא, שהם הכריעו באמצעות הצעד שעשו, כיצד תיראה הממשלה הבאה ב-2026. פילבר שמראה בסקריו, סקר אחר סקר, כיצד הליכוד מתחזק, כתב כי הממשלה הבאה תהיה כנראה בראשות הליכוד, אבל לא ממשלת ימין מלא מלא, אלא עם שותפים מהמרכז. זה "ההישג" של בן גביר.
ניתוח (מצד ימין) של ההתפטרות, מראה כי לבן גביר לא הייתה שום יכולת להישאר בממשלה לנוכח ביצוע עסקת החטופים. במבט לאחור, מאז כניסתו לממשלה הוא חטף משני כיוונים. הימין הקיצוני (מרזל ובן ארי, שהקימו עמו יחד את "עוצמה יהודית"), התנערו ממנו, בטענה שהוא זנח את האידיאולוגיה ממנה הגיע, קרי הפגין עמדות פשרניות יותר מבעבר. מאידך בתקשורת, וגם בימין (שאינו קיצוני) כינו אותו "נער גבעות" חסר אחריות, שמסכן את הקואליציה והממשלה.
בן גביר ספג מכאן ומכאן והחל לחשב את צעדיו הפוליטיים הבאים. בעבר הפגין חוסר רצון בולט להתאחד עם מפלגות נוספות בריצה לכנסת, ונאלץ לעשות זאת בשתי מערכות הבחירות האחרונות רק בגלל החשש מאחוז החסימה. עתה הוא משוכנע יותר בעצמו, לאחר כהונתו כשר לביטחון פנים, ואין כל סיכוי שהוא ירוץ יחד עם יריבו הגדול – סמוטריץ' במפלגה אחת. הסיכוי שלו לרוץ באותה מפלגה עם יאיר גולן, גבוה מהסיכוי לריצה משותפת עם סמוטריץ'. השניים מתקשים להסתיר את האיבה ביניהם ואין כל סיכוי לחברם יחד.
ניתוח מאגרי הקולות של סמוטריץ' ובן גביר מראה כי הבייס שלהם לכאורה זהה. שניהם זוכים בתמיכת הציבור הדת"ל השורשי. אולם בן גביר מקבל במקביל גם קולות מהמגזר הכללי. כל זה מסייע לו לחשוב, שהפעם הוא לא יצטרך שום עזרה ממפלגה אחרת. הפעם הוא יהיה עצמאי.
בד בבד ניסיון העבר מראה, שכל שר מימין שפרש ממשלת נתניהו, לא הצליח לשחזר את הישגיו מהעבר, ונותר מחוץ לפוליטיקה או שקיבל מספר מנדטים נמוך ונותר באופוזיציה ללא שום השפעה. בן גביר פחות חושש מכך. לדעתו פרישה על רקע עסקת החטופים, רק תסייע לו בקלפי, כיוון שהציבור מתקשה לשאת במראות הניבטים מעזה, המראים כי החמאס עדיין שולט בשטח. כמו כן סבור בן גביר כי המלחמה לא תחזור, לבטח לא בעוצמתה הקודמת. הסיבה: חזרת מאות אלפי העזתים לצפון הרצועה היא בלתי הפיכה. מבחינת בן גביר מדובר בקו גבול שאינו יכול לסגת ממנו. סביר להניח שבן גביר יקצין מעתה ימינה ויזכיר לכולם מהיכן הגיע.
נתניהו מתקשה לשאת את הדברים ואנשיו כבר מכינים דפי מסרים נגד בן גביר וחבורתו. מבחינת הליכוד, אם ממשלת הימין נופלת, זה יהיה באשמת בן גביר. המאבק בחזית הזו צפוי להחריף.
צילום: חיים גולדברג/פלאש 90
סופרים וממורמרים
כלי התקשורת מרבים לציין את אנשי הציונות הדתית, הדת"לים, כטובים ללחימה בצבא וכחיילים ולוחמים. כמו כן הם מציינים את תעוזתם הרבה תוך הדגשה על כמות הנופלים הגדולה מתוכם. אבל כאשר בני המגזר הדת"ל מתמנים למשרות ציבוריות, סופרים אותם ומציינים את מוצאם במטרה להגביל את "התופעה". כך היה השבוע לאחר שפורסם דבר המינוי של מנכ"ל משרד האוצר החדש, אילן רום – מינוי של סמוטריץ'.
מיד לאחר שנודע על המינוי, פצחו העיתונים הכלכליים ב"תחקיר" על האיש וציינו שאין לו רקע בניהול משרדים כלכליים ממשלתיים וכן היעדר השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה. "זה מינוי שמהווה חלק מאג'נדה רחבה של השר סמוטריץ', להעדיף מועמדים מגזריים מהציונות הדתית", כתב העיתון כלכליסט.
לאחר מכן פירט העיתון שורה של מינויים נוספים מבני הציונות הדתית, וציין כי המינויים של סמוטריץ', גם מחוץ למשרד האוצר, נועדו לשרת אותו בנאמנות ולממש את יעדיו לחיזוק ההתנחלויות ביו"ש. "האנשים שמינה לא בדיוק מתמצאים בענייני כלכלה, אלא יותר בכספים קואליציוניים ושאיבת הקופה הציבורית לטובת ההתנחלויות".
העיתון הכלכלי ממשיך ומדגיש, שמנכ"ל האוצר החדש מגיע ממועצת מטה בנימין שם שימש כמנכ"ל, כך גם המשנה למנכ"ל ישראל מלאכי, שהיה בעבר גזבר מטה בנימין. בהמשך מפורטים עוד תפקידים נוספים שמינה סמוטריץ' מקרב אנשי הציונות הדתית, דוגמת יהודה אליהו – מנכ"ל מועצת מטה בנימין לשעבר, לראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, הלל רוט, סמנכ"ל בני עקיבא" לשעבר, שמונה לסגן ראש מנהל האזרחי, ועוד מינויים של משרות אמון, כולם מקרב הציונות הדתית.
בנוסף גם שאר המשרדים של שרי הציונות הדתית, מאוישים באנשים מטעמם, וגם זה עומד לצנינים בעיני התקשורת. מדובר במנכ"ל משרד ההתיישבות של השרה אוריק סטרוק, אבי מאיר, מנכ"ל משרד הקליטה של השר אופיר סופר, אביחי כהנא ועוד. בקיצור – כל מועמד סרוג כיפה מהציונות הדתית נספר בקפדנות ובקנאות על ידי התקשורת, תוך הבלטת המגזר אליו הוא משתייך. מיותר לציין שכאשר שרים אחרים ממנים את אנשיהם לתפקידי אמון, איש לא בודק בציציותיהם.
ההשלכה לכל הנושא אינה צריכה הסברים מיותרים: גורמים מתוך הציונות הדתית (בעיקר עיתונאים ואנשי תקשורת סרוגים), יוצאים שוב ושוב בקמפיין פומבי, הקורא שלא למנות לתפקידים ציבוריים מי שלא מתגייס לצבא. הדגש ברור: לא לחרדים.
והנה הציבור שלהם, "מתגייס", "תורם" נותן את חלקו", ואפילו מקבל "דברי שבח" מהתקשורת בשעת המלחמה. אבל כאשר זה מגיע למשרות ומינויים בתפקידים ציבוריים, סופרים ומקטלגים אותם. על דאטפך אטפוך.
צילום: דו"צ
הצרחה או הדחה
לאחרונה פורסם על "פגישה סודית" של ראשי ארגוני המחאה במושב שורש, בה השתתפו שמות מוכרים מאנשי קפלן: קובי ריכטר, משה רדמן, איל נווה ונמרוד שפר. על הפרק: לחץ על בני גנץ, שיפנה את מקומו לגדי איזנקוט – התקווה היחידה של השמאל לנצח את נתניהו בבחירות הבאות.
הלחץ הזה מגיע ממקומות רבים, כפי שנכתב כאן כבר בעבר. מדובר באלופים לשעבר, בכירים במשק ומובילי דעה במרכז-שמאל, שקוראים בהזדמנויות שונות לבצע את ההצרחה הזו בין גנץ לאיזנקוט. חלקם בוטים יותר ולא מסתפקים בהצרחה, אלא בהדחה. במאמרים ובפרשנויות (ב"הארץ"), הם קוראים ללפיד ולגנץ, לקחת אחריות ולהתפטר עקב כישלונם ואי הצלחתם להפיל את נתניהו, לאחר כל מה שקרה בשבעה באוקטובר.
"אם המחנה הדמוקרטי-ליברלי רוצה לחזור לשלטון לאחר הבחירות הבאות, עליו לחשב מסלול מחדש ולמצוא הנהגה ראויה, שתניח בצד מחלוקות עבר והאשמות הדדיות", קוראים מובילי דעה בשמאל, חלקם מאנשי המחאה מקרב ההייטק. "על לפיד וגנץ להודיע על פרישתם מהחיים הפוליטיים ועל יצירת מנגנון דמוקרטי לבחירה של הנהגה חלופית למפלגותיהם", המשיכו וכתבו. "אין לנו זמן רב, גם אם הבחירות הבאות ייערכו במועדן המקורי. לבניית אלטרנטיבה יידרשו זמן ומאמץ".
איזנקוט ער לכל הקריאות הללו, שרק גוברות והולכות לאור ההידרדרות בסקרים של המחנה הממלכתי ויש עתיד. זו הסיבה שיש כבר מי שחושש ובוחש נגדו. הראייה: הדלפות מתוך ישיבת המחנה הממלכתי על עמדתו (של איזנקוט) בחלקים ממתווה הפשרה של סער ולוין על הרפורמה המשפטית. כמו כן חלק איזנקוט שבחים לאחד ממועמדי לוין לבית המשפט העליון. הדברים כאמור הודלפו, ואיזנקוט נפגע מכך וראה בכך ניסיון לפגוע במעמדו בציבור המרכז-שמאל.
כך או כך, בשלב זה איזנקוט לא מתכוון לעשות דבר מול גנץ. השניים נחשבים חברים קרובים זה 40 שנה. בסביבתו אומרים שהוא לא בשל עדיין להוביל מפלגה, וסבור שגנץ צריך להמשיך לעמוד בראש. עם זאת במידה ויוכרזו פריימריז פנימיים במחנה הממלכתי, כפי דרישתו המקורית של איזנקוט כאשר הצטרף למפלגה, הוא "יקבל את דין התנועה" במידה וילחצו עליו להתמודד.
"החילופים הם בלתי נמנעים", סבורים רבים במחנה המרכז-שמאל. השאלה מתי זה יקרה והאם לקראת הבחירות הקרובות, או רק לאחריהן. לשאלת עיתוי הבחירות, יהיה משקל רב בהחלטה.
בני גנץ וגדי איזנקוט במסיבת עיתונאים. צילום: תומר נויברג/Flash90
העציץ שהלחיץ
שני הצדדים התבצרו בעמדותיהם. אף אחד לא ויתר. משראה אחד הצדדים שהעניין קרוב לפיצוץ, הציע פשרה. הצד השני מיהר לדחותה. ההתנגשות הייתה בלתי נמנעת. רוב הציבור חזה במריבה וצידד בפשרה. אולם הצד המסרב עמד בסירובו ולא זז, ולו קמעא לעבר הצד השני. שום דבר. אפילו לא צעד קטן. "כולה שלי". וכך הגענו למצב בו אין עסקה בשלב א' וגם לא בשלב ב'.
שני הצדדים מוכרים ואין צורך לפרט במי מדובר. התוצאה: יצחק עמית נבחר במעמד צד אחד בלבד לנשיא ביהמ"ש העליון עם עננה שחורה, שתרחף כל הקדנציה שלו (עד 2028) מעל ראשו. שופט במעמד צד אחד עם חוסר אמון ציבורי, ומנגד עם גיבוי קולני של קומץ קפלן בגיבוי התקשורת. הקומץ השליט.
באופן אבסורדי קיבלו השבוע תומכי נתניהו חיזוק לעמדתם: בכל פעם שיטענו לעברם, כי יש כאן ראש ממשלה שנאשם בפלילים, הם יוכלו לטעון שיש כאן נשיא ביהמ"ש עליון, שמונה למרות ניגוד עניינים ובניינים לכאורה, ולמרות כל החשדות (שוב לכאורה) נגדו. אם בראש המדינה עומד חשוד בפלילים, הרי שבראש המערכת המשפטית (שרואה עצמה מעל המדינה) ניצב אדם עם עננה שחורה שמרחפת מעליו. אדם שנבחר באופן חד צדדי באמצעות חבריו והיועמ"שית, שדחו הצידה את כל החשדות נגדו. במילים אחרות: בראש המערכת המשפטית ניצב אדם שנוי במחלוקת.
לפי מקורביו של עמית, הוא ישב כמה שעות בחדר הוועדה שבחרה בו, כשהוא שוטח את הסבריו על החשדות נגדו, מול חברי הוועדה ששאלו שאלות והוא ענה. המשפטן יובל אלבשן, תהה לנוכח הדברים: אם נדרשו שעות כה ארוכות לבדוק את עניין, היה על חברי הוועדה לבחירת שופטים לעצור הכול ולהעביר את העניין לבדיקה חיצונית ויסודית, שהרי הם חבריו של עמית ולא יכולים לבדוק את הנושא באופן מקצועי ונטול פניות. כל זה לא קרה כמובן והתוצאה ידועה.
הכתב המשפטי נטעאל בנדל, חשף בעבר סיפור נוסף המעיד על אופן התנהלותו של עמית. היה זה כאשר עמית ישב בדיון בוועדה לבחירת שופטים שעסקה בעניינו. כאשר הנוכחים הרימו גבה, הוא השיב: "אני כאן רק בתור עציץ". מאוחר יותר כאשר התבקש לספק הסברים מדוע בכל זאת השתתף בדיון שעסק בעניינו, השיב: "אין בדעתי להשתתף מכאן והלאה בדיוני הוועדה, ככל שיעסקו בבחירת נשיא". תשובתו העלתה את התמיהה ביתר שאת: מדוע אם כן מלכתחילה ישב בדיון, שהרי הוא מודה עתה שלא ינהג כך בעתיד. בתשובה ניסה עמית להתפלפל ולהסביר שבעצם זה היה מותר, אבל בעתיד לא יהיו עוד דיונים.
שורה תחתונה: העציץ האיץ והלחיץ ולא היה אמיץ דיו לפסול את עצמו. עציץ שהציץ ופגע.
יצחק עמית. צילום: Yonatan Sindel/Flash90
בין הלוי לעמית
בהיסטוריה של מינויי נשיאים לבית המשפט העליון, ייזכר יצחק עמית, כנשיא שכפה את מינויו, למרות החשדות לכאורה נגדו בשלל הפרשיות שנחשפו סביבו. מינויו נעשה באופן חפוז מבלי לבדוק את העובדות בדרך המקובלת, כפי שדרש שר המשפטים יריב לוין, וכפי שלבטח היו עושים בכל מינוי דומה.
היו (נוה דרומי), שניסו להשוות את המינוי בחופזה של עמית, למינוי המהיר בזמנו של הרצי הלוי לרמטכ"ל. היה זה כאשר שר הביטחון לשעבר, בני גנץ, מינה את הלוי, שבוע לפני הבחירות, מתוך חשש שממשלה ימנית לא תבחר בו (אלא באייל זמיר).
המינוי שנעשה אז בתירוץ של "שיקולים ביטחוניים דחופים", לא הוכיח את עצמו. לדעת הכתבים הצבאיים, כהונתו של הלוי הייתה בעייתית, כאשר עוד לפני הכישלון הגדול שלו בשבעה באוקטובר, לא הבין את המציאות, ולא יצא נגד הסרבנות. "הלוי היה פוליטיקאי בהתנהגותו", כתבה דרומי.
לדבריה, במובן הזה, עמית הוא עוד יותר פוליטיקאי מהלוי. הסיבה: לכל אורך המחאה תפס צד בוויכוח על הרפורמה, ומלבד מלהשתתף בפועל בהפגנות קפלן ולצעוק בגרון ניחר ד-מו-קרט-יה, הוא עשה הכול לטובתם. עמדתו אינה שונה מזו של דינה זילבר – המשנה ליועמ"שית לשעבר, שעם פרישתה הפכה לפעילת מחאה על מלא בכתבות, מאמרים ופרשנויות.
"אם עמית היה עכשיו בפנסיה הוא היה בקפלן", מדגישה דרומי. לדבריה, כפי שהמינוי של הלוי היה טעות, גם המינוי של עמית הוא כזה. השוואה נוספת: כפי ששר הביטחון כץ הבהיר להלוי שהוא לא יוכל לבצע מינויים ולקדם קצינים, ובכך הראה לו את הדרך החוצה, גם לוין לא יאשר לעמית מינויים, אלא לאחר שיבדוק שלא נפל בהם רבב והם ללא ניגוד עניינים (ובניינים).
שורה תחתונה: איש כמובן מאנשי האופוזיציה לא יצא נגד עמית, ולא דרש ממנו לצאת לנבצרות. שום הפגנת נגד לא נרשמה בקפלן. קולה של שקמה ברסלר נגד השחיתות, נדם. שתיקת הכבשים.
דו עט – המילים המרכזיות שהדהדו השבוע
טראמספר: הצעתו של נשיא ארה"ב טראמפ למצוא מקום באחת ממדינות ערב כדי להעביר לשם יותר מיליון עזתים למשך תקופת זמן עד לשיקומה של הרצועה, זכתה השבוע לפרסום נרחב. מדובר בתכנית "פינוי בינוי" במלא מובן המילה כפתרון אפשרי ל"יום שאחרי". ירדן ומצרים כבר הודיעו כי יתנגדו ליישב בתחומן, גם לא באופן זמני את העזתים. מנגד בימין הישראלי מאמצים בחום את הצעת ה"טראמספר" – תכנית ההגירה של טראמפ.
רשת ביטחון: יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מציע לנתניהו רשת ביטחון פוליטית כדי שימשיך את עסקת החטופים גם בשלב השני. המשמעות: אם סמוטריץ' עוזב את הממשלה, לפיד ומפלגתו מצביעים בעד. מאידך, לפיד לא מתחייב להצביע בעד התקציב, כאשר גם כאן המשמעות ברורה: הפלת הממשלה. מדובר אפוא ברשת ביטחון מחוררת וחלולה בדיוק כמו מי שמציע אותה.
מניעים משפטיים: יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יעקב אשר, התייחס השבוע בנאומו בכנס לשכת השמאים לאתגרים הבירוקרטיים שמעכבים תהליכי חקיקה, תוך שהוא מציין את הקושי שמציבים גורמים משפטיים במשרדי הממשלה. לדבריו, פעמים רבות הפקידים המשפטיים מערימים קשיים באופן שיטתי, עד כדי כך שהביטוי "יש קשיים משפטיים" הפך למשפט פתיחה קבוע בכל דיון, המהווה למעשה חסם משמעותי להתקדמות יוזמות חקיקה.
עננה שחורה: צמד המילים ששמענו השבוע שוב ושוב בהתייחס לבחירה ולמינוי של יצחק עמית לנשיא ביהמ"ש העליון. לחילופין שמענו גם ביטויים נוספים בהקשר של בחירת עמית: "נשיא עם כוכבית", "נשיא במעמד צד אחד" או "נשיא בכפייה". אולם "עננה שחורה" זוכה בבכורה.
הטור פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' שבעיתון 'יתד נאמן'
